חודש: יוני 2016

האפליקציה המעודכנת עלתה הערב לחנויות (App Store) של Google ו-iPhone.  לכל הסטודנטים נשלחה הודעה (דרך האפליקציה).

אפליקציית הטכניון, שעלתה לאוויר בשנת 2014 וזכתה עד היום ל-16,600 הורדות, תומכת בעברית, באנגלית, בערבית ובסינית. היא מספקת למשתמשים מידע הכולל לוח מבחנים, ציוני בחינות, מערכת שעות, כניסה ל-MOODLE, ניווט ברחבי הקמפוס ועוד.

 

האפליקציה החדשה תומכת ב 4 סוגי משתמשים – סטודנטים, אורחים, חברי סגל ומשתתפי תוכנית החלל (ISU, המתקיימת הקיץ בטכניון). כל משתמש רואה את התכנים הרלוונטיים לו.

אנחנו מזמינים אתכם להוריד את האפליקציה וליהנות ממגוון השירותים שהיא מציעה.

ספר חדש של פרופ’-משנה מישל פורטמן מהטכניון מציג דרכים לפיתוח בר קיימא של הסביבה הימית והחופית

 יכולתה של האנושות לנצל את משאבי הים והחוף הולכת וגדלה, וכיום אנו מפיקים משאבי טבע רבים, ובכללם גז ונפט, ממעמקי ים שעד לא מזמן לא הייתה לאדם גישה אליהם. חופי האוקיינוסים והימים נתונים כיום לפיתוח תשתיות מואץ במסגרתו מוקמים נמלים, תחנות כוח, ומתקני התפלה ועוד. מגמה זו גוברת נוכח התמעטותם של משאבים כגון מזון, אנרגיה ומרחב מגורים בסביבה היבשתית.

אזור הממשק בין ים וחוף מהווה סביבה ייחודית מאוד, המאופיינת בזרמים תמידיים ורגישה מאוד לתופעות כגון ריבוי סופות עזות ועליה בגובה פני הים, הקשורות בשינויי אקלים גלובליים. הפיתוח האנושי המואץ של סביבה זו, אם לא ייעשה בחוכמה, עלול להמיט אסון על אזורי חוף רבים.

ספרה החדש של פרופ’-משנה מישל פורטמן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון מציג את הצעדים הנדרשים בתכנון החופים והים ובניהולם במטרה למנוע את הנזקים האמורים. בספר זה (Environmental Planning for Oceans and Coasts) מציגה המחברת את האיומים הניצבים בפני המערכת הימית והחופית, דנה בגישות מתודולוגיות קיימות שמטרתן שיפור איכות החופים והאוקיינוסים, ולבסוף מתמקדת בטכנולוגיות ובכלים חדשנים העומדים לרשות המתכננים. זאת תוך התייחסות להיבטים שונים כגון חוק, מדיניות ואקולוגיה.

ההקדמה לספר נכתבה על ידי פרופ’ אמריטוס מייקל אורבך מבית הספר לסביבה באוניברסיטת דיוק. אף שנכתב עבור מתכנני סביבה, ומדגיש את תפקידם החיוני בשמירה על הסביבה החופית והימית, מהווה הספר טקסט מבוא ממצה שעשוי לשמש סטודנטים וקוראים מן השורה.

http://www.springer.com/gp/book/9783319269696#aboutBook

 

 

 

 

 

 

הטכניון חתם על הסכם מחקר משותף לאבטחת סייבר עם אוניברסיטת NTU בסינגפור

סגן נשיא אוניברסיטת NTU פרופ’ לאם קים יונג והמשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ משה סידי חתמו על הסכם לשיתוף פעולה מחקרי בתחום אבטחת הסייבר, בין שתי האוניברסיטאות.

את שיתוף הפעולה יובילו ראש מרכז המחקר לאבטחת סייבר בטכניון פרופ’ אלי ביהם ועמיתו פרופ’ טמביפילאי סריקנטן, ראש מרכז המחקר לסייבר (CYSREN) באוניברסיטת NTU. שני ראשי מרכז המחקר שימשו בעבר כדיקני הפקולטה למדעי המחשב בטכניון וב-NTU, עובדה שתסייע להם להפיק את המירב מההסכם החדש, שיכלול חילופי סטודנטים ומחקר משותף של חברי סגל.

“אוניברסיטת NTU בסינגפור היא אחת האוניברסיטאות המובילות באסיה,” אמר בטקס החתימה פרופ’ בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ולפיתוח משאבים. “לטכניון ולNTU- מגוון שיתופי פעולה בתחומי מחקר, ומחקר אבטחת הסייבר יהיה העיקרי שבהם. התמודדות מול איום הסייבר העולמי הופכת חשובה וקריטית יותר ויותר, ומכאן חשיבותו של המחקר המשותף בנושא.”

מרכז המחקר לאבטחת סייבר בטכניון נחנך לאחרונה בטקס חגיגי על ידי ראש מטה הסייבר הלאומי ד”ר אביתר מתניה ונשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. מרכז המחקר מתמקד במחקרי אבטחת סייבר כגון הגנת תוכנה וחומרה, מערכות הפעלה והגנה על מידע בענן וכן בתקשורת אל הענן וממנו, הגנה על מערכות בתחום האינטרנט של הדברים (IOT), אימות של תוכנה וחומרה, ראייה ממוחשבת, בטיחות מערכות אוטונומיות, למידת מכונה לצורך אבטחה, קריפטולוגיה וקריפטואנליזה, בטיחות ופרטיות של מערכות רפואיות ואבטחת מערכות אווירונוטיות. המרכז בטכניון מנהל מענקי מחקר לחוקרים, מממן סטודנטים לתואר שני ושלישי ומהווה מוקד למחקרים בתחום. המרכז עוסק בהפצת ידע באמצעות כנסים וימי עיון בינלאומיים ופועל להעמקת המודעות לתחום באמצעות קורסים, הרצאות ופעילויות משלימות נוספות.

 

 

 

בחודשיים הקרובים תקיים האוניברסיטה בטכניון את הקורס השנתי של תכנית לימודי החלל (SSP). טקס הפתיחה יתקיים באולם רפפורט (חיפה) ביום שלישי, 12 ביולי, בשעה 18:30

תכנית לימודי החלל לשנת 2016 תתקיים בטכניון בתאריכים 12 ביולי – 1 בספטמבר 2016.  במהלך הקיץ יתקיימו בטכניון הרצאות אורח ודיונים בהשתתפות מיטב מומחי החלל בעולם ובהם  ד”ר באז אולדרין, שותפו של ניל ארמסטרונג לנחיתה הראשונה על הירח, רונה רמון, האסטרונאוטים האמריקאים ג’ף הופמן וג’סיקה מאייר, הקוסמונאוט הרוסי סרגיי קריקאלב, האסטרונום הקנדי ד”ר דייוויד לוי שגילה את כוכב השביט  שומייקר-לוי 9 ומהנדס החלל וסופר המדע הבדיוני אריק צ’וי

בקיץ הקרוב, 47 שנה אחרי שדרך על הירח, יגיע האסטרונאוט ד”ר באז אולדרין לקמפוס הטכניון וישתתף באירועי התכנית ללימודי חלל של אוניברסיטת החלל הבינלאומית (ISU). אולדרין, האדם השני שדרך על הירח, הצטרף לאחרונה לצוות היועצים של אוניברסיטת החלל הבינלאומית.
התכנית היוקרתית ללימודי חלל, המתקיימת זו הפעם הראשונה בישראל ובמזרח התיכון בכלל, נערכת בשיתוף משרד המדע והטכנולוגיה, עיריית חיפה, סוכנות החלל הישראלית וקרן אילן רמון. במסגרת התכנית יתקיימו בטכניון ארועים פתוחים לקהל הרחב: הרצאתו של ד”ר באז אולדרין, הרצאות של אסטרונאוטים מכל העולם, פאנל בנושא אסון מעבורת הקולומביה, פאנל בנושא מדע בדיוני לזכרו של מחבר “אודיסאה בחלל” ארתור סי קלארק, תחרות רובוטיקה, דיונים בחידושים האחרונים בחלל ועוד.

אוניברסיטת החלל הבינלאומית בוחרת מדי שנה, מאז שנת 1988, מקום בעולם שיארח את קורס הקיץ השנתי של התכנית ללימודי חלל (SSP). הקורסים האחרונים התקיימו באוניברסיטת אוהיו, במרכז המחקר איימס של NASA  בבייג’ינג, במלבורן (פלורידה) ובמונטריאול.
בעקבות מאמצים משותפים של הטכניון ושל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע החליט חבר הנאמנים של אוניברסיטת החלל הבינלאומית לקיים את תכנית הקיץ היוקרתית שלה בשנת 2016 לראשונה בישראל. מטעם הטכניון ירכז את הסמסטר מכון אשר לחקר החלל, בראשותו של פרופ’ פיני גורפיל.

בתכנית ללימודי החלל יקחו חלק 106 משתתפים מ-24 מדינות יחד עם מאה אסטרונאוטים, מנהלי סוכנויות חלל מרחבי העולם ומומחי חלל מהאקדמיה ומהתעשייה. המשתתפים נבחרים בקפידה מתוך תפיסה שאלה יהיו מנהיגי החלל בעתיד. ואכן, רבים מבוגרי התכנית של אוניברסיטת החלל כבר משובצים בתפקידים בכירים בתעשיית החלל העולמית.

התכנית היוקרתית ללימודי חלל בטכניון  (SSP) תימשך שמונה שבועות ותציע למשתתפים חוויית התפתחות מקצועית נרחבת וייחודית, המכסה את כל ההיבטים של תוכניות החלל ויוזמות החלל ומכילה היבטים שונים כגון מדעי החלל, הנדסת חלל, מדיניות, כלכלה ומשפט, ניהול החלל, יישומי חלל ותפקוד האדם בחלל. התכנית מכוונת לאנשי מקצוע מכל התחומים, כמו גם לבוגרי אוניברסיטאות צעירים. הפרויקטים הקבוצתיים מאפשרים למשתתפים להתמקד בתחומם במסגרת קבוצתית ולייצר מצגות ודוחות איכותיים תוך שבועות ספורים.

 

במהלך הקיץ יתקיימו במסגרת התכנית פאנלים והרצאות מיוחדים הפתוחים לקהל הרחב. האירועים יתקיימו בשפה האנגלית ומחייבים הרשמה מראש.
לרשימת האירועים המלאה לחצו כאן
 

 

הטקס יועבר בשידור חי באתר הטכניון ובעמוד הפייסבוק של הטכניון החל מהשעה 18:00

לעמוד הפייסבוק של הטכניון הקליקו כאן:

http://goo.gl/dj98kM

לשידור באתר הטכניון הקליקו כאן:

http://goo.gl/mAsn55

מחקר שנערך בטכניון ובמרכז CERN לחקר החלקיקים מנתח את התייחסות הציבור לידיעות מדעיות בפלטפורמות מדיה שונות

חלפו עברו ימי מגדל השן. רעיונות, שיטות וממצאים מדעיים מתפרסמים יותר ויותר בפלטפורמות שונות במדיה החברתית, ומעלים שאלות הנוגעות לטיב הפלטפורמות ולהבדלים ביניהן. לדוגמה, האם משתמש מגיב אחרת לאותה תמונה מדעית המופיעה בפלטפורמות שונות – פייסבוק וטוויטר, למשל?

ממחקר חדש שנערך בטכניון וב-CERN  – המרכז הגדול בעולם לחקר חלקיקים – עולה כי התשובה לשאלה זו שלילית; נושאים מדעיים דומים זוכים למעורבות-משתמש דומה בפלטפורמות שונות. תמונות “מדהימות” גוררות מעורבות גבוהה ללא קשר לפלטפורמה – ובמקרים מסוימים אפילו אם אינן חדשות. למשל, תמונה של מדיח הכלים של CERN למעגלים מודפסים זכתה ביותר
מ-121,000 צפיות בפייסבוק, והועלתה מחדש יותר מ-1,200 פעמים בטוויטר, כנראה מפני שהייתה כה מפתיעה ומשעשעת. נראה כי אותם עקרונות המסבירים את סוד המשיכה לסרטוני חתולים ויראליים חלים גם על ציוצים בנושא חלקיקים תת-אטומיים.
עם זאת, המחקר מצא הבדל מעניין בשיעורי מעורבות-המשתמש בין הרשתות החברתיות השונות בהן פעילה CERN. כפי שניתן לצפות, בפלטפורמות שבהן יש ל-CERN חשבונות עם קהל גדול, כגון חשבון הטוויטר באנגלית המגיע ליותר ממיליון עוקבים, פוסטים בנושאים מדעיים נוטים לקבל יותר שיתופים והקלקות. עם זאת, מעורבות-המשתמש בפלטפורמות חדשניות כגון אינסטגרם, שבהן ל-CERN יש פחות עוקבים, גבוהה יחסית למעורבות בפלטפורמות הגדולות והוותיקות יותר. יתכן שההסבר טמון בכך שבפלטפורמות חדשות, משתמשים שהם בגדר “מְאמצים מוקדמים” נוטים להיות עוקבים מעורבים יותר.

הנתונים מתבססים על מחקר שפורסם החודש בכתב העת האקדמי  PLOS ONE,  בו נחקרה מעורבות-המשתמש בפריטים כגון פוסטים, ציוצים וכדומה שפורסמו בנושא פיזיקת חלקיקים בפלטפורמות שונות של מדיה חברתית: פייסבוק, גוגל פלוס, אינסטגרם וטוויטר. בנוסף, החוקרים בדקו את מאפייני הפריטים שמשכו מספר גדול במיוחד של אינטרקאציות משתמש. לשם כך הם ניתחו את שיעורי האינטראקציה של משתמשים בפריטים כמעט זהים אשר הועלו במקביל בחמישה חשבונות מדיה חברתית רשמיים של CERN לאורך תקופה בת שמונה שבועות בשנת 2014. הם עקבו אחר מספר גדול של אינטראקציות לרבות לייקים, תגובות, שיתופים, הקלקות על קישורים וזמן שהייה באתר CERN.

 

המחקר נערך על ידי קייט קאלֶה מ-CERN יחד עם הדוקטורנט אביב שרון ופרופ’ אילת ברעם-צברי מהטכניון. לדבריהם, “למיטב ידיעתנו זהו תיאור מחקרי ראשון של מעורבות הציבור ביחס למדע במדיה חברתית במספר פלטפורמות במקביל. אף שהמחקר התמקד בפיזיקת חלקיקים, ממצאיו עשויים לשמש כלי למדידה ולניתוח מדיה חברתית גם בתחומים מדעיים אחרים.”

למאמר המלא לחץ כאן

 

 

 

 

 

גילויים חדשים בנוגע להתפתחותו של קו האמצע הבטני שסביבו מתהווים הלב, הריאות ומערכת העיכול בעובר מתפרסמים בכתב העת Developmental Cell. המחקר נערך על ידי פרופ’-חבר תום שולטהייס והדוקטורנט עלאא עראף מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון

מחקר שנערך בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון שופך אור על היווצרותה של קדמת הגוף במהלך ההתפתחות העוברית. במחקר, המתפרסם בכתב העתDevelopmental Cell , בחנו פרופ’-חבר תום שולטהייס והדוקטורנט עלאא עראף את הגורמים האחראים להתפתחותו של קו האמצע הבטני (הקדמי) במקביל לקו האמצע הגבי (האחורי).

לדברי פרופ’ שולטהייס, “בניגוד לקו האמצע הגבי ועמוד השדרה, שנחקרו רבות מהיבטים שונים, תהליך התפתחותו של קו האמצע הבטני אינו ברור. זאת למרות חשיבותו של קו זה, שעליו וסביבו מתהווים הלב, הטבור, אברי המין, אבי העורקים, מערכת העיכול, עצם החזה, שלפוחית השתן, הכבד, הלבלב, הריאות ועוד.”

“התפתחות קו האמצע הגבי קודמת להתפתחותו של קו האמצע הבטני,” מסביר עראף. “לכן חשוב שהקו הבטני יתפתח במתואם עם זה האחורי. שיבוש בתהליך הזה גורם לאי התאמה בין אזור הגב לאזור הבטן ועלול לפגוע בהתפתחות אברים כגון הלב והריאות ואף להוביל במקרים מסוימים למותו של האורגניזם.”

במחקר הנוכחי בחנו החוקרים את המנגנונים התאיים והמולקולרים האחראים להיווצרותו של קו האמצע הבטני בשלבים המוקדמים של התפתחות העובר. אחד הגורמים המרכזיים בבקרת התהליך האמור הוא הגן BMP (Bone Morphogentic Protein), ולדברי עראף “מתברר שהבקרה על BMP ממקור מרכזי (מיתר הגב) מאפשרת את התזמון והתיאום המדויק ביצירת קו האמצע הבטני. ביטוי לא  מאוזן של BMP יגרור הסטה הצידה של קו האמצע הבטני, מה שעלול לגרום בעיות בהמשך התפתחותם של האיברים הפנימיים באזור הבטן ובית החזה.”

המחקר המתפרסם ב-Developmental Cell נערך בשיתוף אנדריאס קיספרט מהמכון לביולוגיה מולקולרית בבית הספר לרפואה בהאנובר, גרמניה.

במעבדתו של פרופ’ שולטהייס נחקרת התפתחות העובר בדגש על ראשית התארגנות הגוף ובניית האיברים. “מטרתם היישומית של תחומים אלה היא לייצר במעבדה רקמות שיושתלו בהצלחה באברים פגועים,” מסביר פרופ’ שולטהייס. “לשם כך דרושה הבנה מעמיקה של היווצרות הרקמה בתהליך הטבעי של התפתחות העובר. לכן אנו חוקרים את היווצרות האברים בשלב הראשון, שבו רוכשים התאים העובריים מאפיינים ספציפיים המתאימים לרקמת היעד (עצם, עור וכו’), וכן בשלבים הבאים שבהם חוברים הרכיבים התאיים השונים לכדי אבר מתפקד.”

למאמר המלא לחץ כאן

 

 

 

 

המרכז להנדסה קוונטית בטכניון, ראשון מסוגו בישראל, נחנך לאחרונה במסגרת הכנס הבינלאומי ע”ש מארק ודיאן סיידן, בו השתתפו רבים מהמדענים המובילים בעולם בתחום. המרכז החדש יפעל במסגרת המכון לננוטכנולוגיה ע”ש ראסל ברי בטכניון, המקיים ומקדם מחקרים חדשניים בתחום ההנדסה הקוואנטית. משימתו הכוללת: לתרגם את עקרונותיה של מכניקת הקוואנטים לעולם ההנדסה ולפתח טכנולוגיות ישימות שיתורגמו לשימוש תעשייתי.

ראש מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה ע”ש ראסל ברי, פרופ’ גדי איזנשטיין, אמר כי “המרכז החדש יתמקד בהטמעת עקרונות הפיזיקה הקוונטית בתחומים שונים ובהם מחשוב, תקשורת, חישה, דימות ועיבוד אותות. אין ספק שהשילוב הייחודי בין מחקר מדעי בסיסי לבין היכולות ההנדסיות המתקדמות של חוקרי הטכניון יהפוך את המרכז להנדסה קוונטית לאחד המרכזים המובילים מסוגו בעולם.”

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ציטט בכנס את הפיזיקאי ריצ’רד פיינמן, שנשא בשנת 1959 הרצאה בשם “יש עוד המון מקום שם למטה” – כלומר ברמה האטומית והמולקולרית. “אוניברסיטאות,” אמר פרופ’ לביא, “נבחנות ביכולתן לנבא את העתיד ולחשוב מראש על תחומי מחקר משמעותיים שיחוללו שינוי בחייה של האנושות. במהלך השנים הוכיח הטכניון את יכולותיו בהקשר זה כשבנה מרכזים ויחידות בתחומים שנהיו מרכזיים וחשובים מאוד: אנרגיה, מערכות אוטונומיות, מדעי החיים וההנדסה, ננוטכנולוגיה ועוד. כעת הגיעה תורה של ההנדסה הקוונטית ואני מבטיח לעשות כל שביכולתי כדי לסייע להפוך את המרכז הזה לסיפור הצלחה.”

את הכנס פתחה הרצאתו של פרופ’ עמנואל בלוך ממכון מקס פלאנק לאופטיקה קוונטית בגרמניה, שקיבל כעבור ימים ספורים את פרס הארווי – הפרס היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון. פרופ’ בלוך הוא אחד המדענים המובילים במחקר ופיתוח של סימולטורים קוונטיים וביצירת גבישים מלאכותיים באמצעות סריגי-אור – פיתוח שיש בו תרומה עצומה לחקר החומרים. “כבר בביקור הראשונים אצלכם זיהיתי את הכישרון העצום ואת ההתלהבות הרבה שמניעים את חוקרי הטכניון,” אמר פרופ’ בלוך. “מהר מאוד הבנתי שמדובר באחת האוניברסיטאות המדעיות-טכנולוגיות הטובות בעולם, וחנוכת המרכז להנדסה קוונטית מבטאת זאת.”

 

 

סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון הציעו הצעות להתחדשות שכונת חליסה בחיפה

סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון הציגו לאחרונה הצעות להתחדשות שכונת חליסה בחיפה, וזאת במסגרת אירוע “לילות רמדאן” שנערך בשכונה. במהלך האירוע פגשו הסטודנטים את ראש העיר חיפה יונה יהב וכן תושבים, נציגי קהילה ומקבלי החלטות.

ההצעות פותחו במסגרת סטודיו תכנון בפקולטה, שהתקיים בהדריון בהנחיית האדריכלית מיכל יוקלה ובתמיכת החממה החברתית בטכניון. במהלך הקורס ערכו הסטודנטים מפגשים עם תושבים, למדו את השכונה ואת צרכיה, מיפו אתגרים והזדמנויות והציעו חזון לשכונה ומגוון פתרונות אפשריים וישימים בתחומים השונים שהעלו התושבים: מצוקת הדיור והפערים בתשתיות העירוניות ובמרחב הציבורי. ההצעות המגוונות כוללות שיפור המרחב הציבורי וחידוש רחובות, עיבוי מגורים, הוספת מגורים, תכנון שטחים פתוחים ומבני ציבור ורווחה.

 

 

 

יום עיון בטכניון: קידום שיתופי פעולה מבוססי-מחקר בין האקדמיה למערכת החינוך

לאחרונה התקיים בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון יום עיון בנושא שיתופי פעולה מבוססי מחקר בחינוך למתמטיקה, מדעים וטכנולוגיה. בפתיחת הארוע הציג נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא, דוגמאות לשינויים הטכנולוגיים הצפויים להתרחש בעשורים הבאים ולהשפיע על מערכת החינוך – התפתחויות שחשוב להקדיש להן תשומת לב הן במערכת החינוך והן בטכניון. בעקבות יום העיון, שבו השתתפו נציגים ממשרד החינוך, מהאקדמיה, מהתעשייה ומהמגזר השלישי, ייערכו מפגשי עבודה וקבוצות דיון ממוקדות במטרה לבחון ולבסס שיתופי פעולה מבוססי מחקר בין המגזרים השונים.

“בקידומם של שיתופי פעולה מבוססי מחקר בין האקדמיה למערכת החינוך אנו נתקלים בכמה בעיות,” אמרה דיקנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, פרופ’ יהודית דורי. “קרנות מחקר יוקרתיות כדוגמת ISF פוסלות במקרים רבים מענק מחקר בשל היותה של הצעת המחקר ‘פרקטית מדי’. המרכז הארצי להוראת המדעים (מל”מ) מדגיש אך ורק פיתוח ולא מתקצב ליווי מחקרי אלא רק משוב על פיתוח החומרים. מצב זה חייב להשתנות כדי שנערוך מחקרים המשפיעים באופן ישיר על מערכת החינוך. אנו ממשיכים לחקור בעיות העולות מהשטח, אך המימון לכך מגיע בעיקר ממלגות הטכניון לדוקטורנטים ומסטרנטים.”

ד”ר עינת הד-מצוינים, שיזמה והנחתה את יום העיון, הסבירה כי הרעיון נולד בעקבות הפוסט-דוקטורט שלה במרכז LRDC (Learning Research & Development Center) באוניברסיטת פיטסבורג. שם, לדבריה, הבינה “כמה חשוב הקשר בין האקדמיה, התעשייה ומערכת החינוך – קשר הזוכה להתייחסות עמוקה ונרחבת בארה”ב.” כשחזרה לישראל החלה לברר מה מצב התחום בארץ, ועד מהרה הגיעה למסקנה שהמצב דורש שיפור. “כך נוצר הצורך לנתח את האפשרויות ואת החסמים הנוגעים לשיתופי פעולה מבוססי-מחקר (research-based cooperation) בין האקדמיה, התעשייה, המגזר השלישי (עמותות) ומערכת החינוך.”

את ההרצאה המרכזית ביום העיון נשאה פרופ’ מארי-קיי סטיין, אחת ממנהלות מרכז המחקר LRDC. פרופ’ סטיין הציגה את השינויים הדרמטיים שהתרחשו בארה”ב, ובעיקר במדינת טנסי, בהקשר של שיפור החינוך המתמטי והמדעי באמצעות שיתופי פעולה מבוססי-מחקר. “המוטו שלנו הוא אינטראקציה מתמדת בין חקר החינוך, מלאכת ההוראה בשטח ומדעי ההתנהגות,” אמרה פרופ’ סטיין. “במחקרים שלנו גילינו שה’תרגום’ משדה המחקר למתרחש בשטח, כלומר בבתי הספר, הוא תהליך מורכב ולא לינארי. למרות הקשיים, השיח בארה”ב משתנה בהדרגה ונוצר ממשק חזק יותר ויותר בין מחקר להוראה ובין חוקרים למורים.”

בהמשך יום העיון התקיים רב-שיח בין נציגים מארבעת המגזרים: משרד החינוך, האקדמיה, התעשייה והמגזר השלישי. את האקדמיה יצגו חברי סגל מהטכניון, ממכון ויצמן, מהאוניברסיטה העברית, מאוניברסיטת בן גוריון בנגב וממכללת סמינר הקיבוצים. פרופ’ ענת זהר מהאוניברסיטה העברית אמרה כי “בעולם הרחב, הדיאלוג בין האקדמיה לפרקטיקה משתנה. אני חוששת שבארץ לא רואים עדיין שינוי מספק, במיוחד בכל הנוגע לרלוונטיות של המחקר לשדה החינוכי”. פרופ’ בת-שבע אלון ממכון ויצמן טענה כי “שיתופי פעולה מבוססי-מחקר בתחומים של הוראת המתמטיקה והמדעים קיימים בארץ שנים רבות וישראל אף היתה פורצת דרך בתחום זה. התפתחויות בשנים האחרונות, כגון הצטמצמות המרכז להוראת המדעים, הובילו לירידה בשיתופי פעולה אלה, אולם המעורבות של המגזר השלישי והתעשייה יוצרים הזדמנויות חדשות.”

 

“פער תרבויות”

את משרד החינוך יצגו ד”ר איתי אשר, מ”מ המדען הראשי של משרד החינוך, ומוהנא פארס, האחראי על קידום לימודי מתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד (יוזמת 2X5) במשרד החינוך. מר פארס אמר כי “אנחנו, כמשרד החינוך, לא צורכים מספיק מחקר והאקדמיה לא מספיק מחוברת אלינו. זהו פער תרבויות שאפשר וצריך לגשר עליו.” ד”ר אשר הוסיף כי “בין האקדמיה למשרד החינוך קיימים ניגודי אינטרסים מסוימים שיש לגשר עליהם. האקדמיה מעוניינת ביצירת ידע  חדש, בתהליך איטי ומעמיק, ואילו משרד החינוך צמא לסינתזה מהירה יחסית של הידע הקיים הן בתמיכה בקביעת מדיניות והן בשיפור הפרקטיקה של מנהלים ומורים. לשכת המדען הראשי מנסה לקדם את שני היעדים הללו.”

 

 

 כתבה מיוחדת לכבוד יום הג’אנגלינג העולמי, 18 ביוני

מאת אוליבר סרג’נט, הטכניון

הקישור בין מתמטיקה וג’אגלינג אינו מובן מאליו, ועם זאת, לשני התחומים האלה יש היסטוריה ארוכה; המתמטיקה נולדה ככל הנראה יחד עם המין האנושי עצמו, והאיזכורים הראשונים של עיסוק בג’אגלינג מקורם במצרים הקדומה.

אם נתאר את המתמטיקה כחקר התבניות, הרי שהג’אגלינג הוא אמנות המשתמשת בכוח הכבידה ליצירת תבניות באמצעות כדורים – או חפצים אחרים – הנעים באוויר. לכן אין זה פלא שבמרוצת השנים התפתחה תיאוריה מתמטית של ג’אגלינג. עם זאת, עיסוקם של מתמטיקאים רציניים בתבניות ג’אגלינג ובתיאורן האקסיומטי הוא תופעה חדשה למדי.

כדי להתחיל לדון בחקר הג’אגלינג מנקודת ראות מתמטית עלינו להבין קודם מהי תבנית בג’אגלינג (juggling pattern). לשם כך עלינו לדמיין פעימות קצובות, כאשר בכל פעימה נזרק באוויר כדור. כעת נוכל לקבוע כמה פעימות יחלפו מרגע שהכדור נזרק ועד שייתפס שוב (בעזרתו האדיבה של כוח הכבידה). נניח שהתבנית חייבת להיות מחזורית ואסור ששני כדורים ייזרקו או ינחתו יחד.

כעת נדמיין רצף אינסופי של פעימות כאלה, שכל אחת מהן קובעת גובה (או משך זמן) ספציפי. נתון זה יהיה מספר טבעי המתאר את הזמן שיידרש לכדור לנחות מרגע שנזרק. לדוגמה, אפשר לקבוע כי כדור שנזרק בפעימה הראשונה ינחת בפעימה הרביעית וכדור שנזרק בפעימה השלישית ינחת בשישית. במילים אחרות, כל כדור ינחת שלוש פעימות אחרי שנזרק. נקרא לכך “רצף 3”, שפירושו שבכל פעימה נזרוק כדור שייזרק שוב כעבור שלוש פעימות. זוהי הגדרה מחזורית, וברור שכל עוד אנחנו מבצעים את התבנית האמורה בשלושה כדורים, לעולם לא יווצר מצב ששני כדורים ינחתו בעת ובעונה אחת.

התיאור המדויק של תנאים אלה קרוי בפי הג’אגלרים סייטסוואפ (siteswap) ובשפה המתמטית רצף (sequence). אפשר לתאר את ההגדרות האלה בסדרות ספרות סופית (a_1…a_k), שבהן כל חלק הוא 0 או מספר שלם הגדול מ-0. המילה 423, לדוגמה, פירושה שבפעימה הראשונה נזרוק כדור שייזרק בפעם הבאה בפעימה החמישית (הספרה 4 פלוס 1, שהוא מיקומה ברצף), בפעימה השנייה נזרוק כדור שייזרק שוב בפעימה הרביעית (2+2), בפעימה השלישית נזרוק כדור שיייזרק שוב בפעימה השישית (3+3), ואז נחזור על התבנית כך שכדור שנזרק בפעימה הרביעית ייזרק שוב בשמינית, וכן הלאה.

כאמור, המספר 0 לגיטימי בתבניות האלה ופירושו זריקה ריקה, המתרחשת בפעימה שבה לא נזרק כדור.

כל זה מעלה כמה תהיות. ראשית, אם לפנינו רצף סופי המורכב ממספרים טבעיים, כמה כדורים יידרשו לנו כדי לבצעו בג’אגלינג? מתברר כי התשובה לשאלה הזו פשוטה למדי: אם רצף מתמטי סופי תואם סייטסוואפ מסוים, הרי שממוצע הספרות ברצף שווה למספר הכדורים שיידרשו לנו. מכך נובע כי כדי שרצף יהיה “לגיטימי” בג’אגלינג, ממוצע הספרות שלו חייב להיות מספר שלם. עם זאת, זהו אינו תנאי מספיק לקיומה של תבנית בפועל, כפי שעולה למשל מן המספר 432. ממוצע הספרות כאן הוא אכן מספר שלם (3), אולם אם נבצע את התרגיל, שלושת הכדורים ינחתו בעת ובעונה אחת – בפעימה החמישית.

כדי לקבוע אם רצף הוא לגיטימי עומדת לרשותנו בדיקה המבחינה בין רצפים “אסורים” כמו 432 לרצפים לגיטימיים כגון 423. בדיקה זו נקראת “בוחן התמורה (the permutation test). תמורה פירושה סידור מחדש של עצמים בקבוצה. במילים אחרות, אם הקבוצה מורכבת מהמספרים הטבעיים 1 עד k, הרי שתמורה של k עצמים תהיה קבוצת המספרים 0 עד k-1, המוצגת בסדר כלשהו. בוחן התמורה קובע כי רצף יהיה לגיטימי בג’אגלינג אם, ורק אם, הרצף המתקבל באופן זה הוא תמורה של k עצמים. במילים אחרות, כל אחת מהספרות 0 עד k-1 מופיעה בה פעם אחת בדיוק.

שאלות נוספות עולות בהקשר הקומבינטורי, לדוגמה: כמה רצפים קיימים בהינתן מספר ספציפי של כדורים ומחזורים? מתברר כי התשובה לכך נמצאת גם היא בתחומים אחרים במתמטיקה. אפשר לתאר גם משפחות שונות של רצפי ג’אגלינג. לדוגמה, אפשר להתייחס לרצפים “ראשוניים” – כאלה שאי אפשר לפרק לרצפים קטנים יותר. לדוגמה, הרצף 423 הוא ראשוני, אולם הרצף 4233 אינו ראשוני שכן אפשר לפרק אותו לרצפים 423 ו-3. משפחה מעניינת נוספת של רצפי ג’אגלינג היא רצפים שכל תמורה שלהם היא לגיטימית בג’אגלינג. דוגמאות לכך הן 441, 900 ו-5551. עובדה מעניינת נוספת היא שלכל רצף נתון, ישנה לפחות תמורה אחת שאפשר לבצעה בג’אגלינג.

עד כה לא הזכרנו את תפקידן החשוב של הידיים בתבנית הג’אגלינג. למעשה, כל מה שתיארנו כאן אפשרי לביצוע בכל מספר ידיים שהוא. אפשר לדמיין שתי ידיים, שהשמאלית  זורקת את הכדור בפעימות הזוגיות והימנית בפעימות האי זוגיות (כך נוהגים רוב הג’אגלרים); אולם אפשר גם לדמיין יד אחת בלבד, הזורקת כדור בכל פעימה. מנקודת המבט של ההתייחסות המתמטית הקיימת לג’אגלינג אין הבדל בין שתי הזריקות, אולם אפשר לפתח תיאוריה מורכבת יותר שתבחין בין האפשרויות. אפשר גם לוותר על העיקרון לפיו לא ייזרק (או ייתפס) יותר מכדור אחד בכל פעימה. במקרים כאלו נמצא אנלוגיות מורכבות יותר להתייחסות הפשוטה יחסית שתיארנו קודם, וכך נגיע לאפשרויות קומבינטוריות רבות ומעניינות.

ד”ר אוליבר סרג’נט, יליד אנגליה, השלים דוקטורט באוניברסיטת בריסטול, בריטניה. בספטמבר 2014 הוא הגיע לטכניון לטובת פוסט-דוקטורט הנמשך גם כיום, בהנחייתו של פרופ’ אורי שפירא מהפקולטה למתמטיקה. לדבריו, “בקיץ שעבר הובלתי בטכניון פרויקט בנושא המתמטיקה של הג’אנגלינג לסטודנטים בשנה הראשונה ללימודיהם במתמטיקה. יחד איתם פיתחתי דרכים חדשות לתיאור של משפחות ספציפיות של רצפי ג’אגלינג. אני עצמי מתאמן בג’אגלינג מזה כעשור ונהנה מאוד מהתחביב הזה, המחייב משמעת נפשית וגופנית.”

בקישור: http://www.jug.co.il

תרגילים בסיסיים בג’אגלינג – האתר של תום אילון

 

 

 

 

 

האחים איתי ופלג הראל מקיבוץ גן שמואל זכו בפעם הרביעית בתחרות הטכנוראש בטכניון

בפעם הרביעית: האחים איתי ופלג הראל ואביהם אברהם זכו במקום הראשון בתחרות “טכנוראש WillyPong” – תחרות הטכנוראש ה-15. במקום השני זכו במשותף הקבוצות BBP ו”כל ה-cool’s”.

לקראת התחרות הוצב במרכז הקמפוס אקווריום שבתוכו מונח “ווילי הלוויתן”, וכל אחת מהקבוצות המשתתפות נדרשה לבנות מתקן המתחבר לצינור מים חיצוני ומבצע שלוש משימות עיקריות: מילוי האקווריום במים ושחרורו של ווילי הלוויתן בזמן מינימלי; בניית מזרקה אנכית שעליה “ירקדו” כדורי פינג פונג רבים ככל האפשר ובגובה רב ככל האפשר; ופגיעה של זרם מים מרוכז במטרה בכוח חזק הגורם לשחרורו של צרור בלונים.

הזוכים, כאמור, הם קבוצת “איזי פונג” מקיבוץ גן שמואל: פלג הראל (41), איתי הראל (29) ואביהם אברהם (67). הפעם האחים החליפו תפקידים: אם בעבר פלג, בוגר הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, הוביל את הפרויקט ואיתי סייע לו, הפעם עמד איתי בראש הפרויקט, כסטודנט (שנה שלישית) בפקולטה להנדסת מכונות. לאחר הזכייה ביקשו האחים קודם כל להודות לשותפיהם להצלחה: אמא ורדה, אבא אברהם וקורין (אשתו של פלג) ש”חיפו” על הבית ועל ארבעת הנכדים-ילדים בהעדרו של פלג (אברהם גם עזר רבות בבניית המתקן); חברת “בקרה גבע” שתרמה ציוד פנאומטי; חברת “גן שמואל מזון” וקיבוץ גן שמואל, שחבריו “היו בטוחים שיש פיצוץ באיזה שיבר עד שאמרנו להם שאלה הניסויים שלנו לקראת הטכנוראש”; והחבר יאיר טילינגר שעזר בבנייה.

אז מה הם עשו בעצם? “האמת היא שבנינו שלושה מתקנים, ושניים מהם זרקנו לפח כי הם לא עבדו,” מספר איתי. “במתקן השלישי, שבנינו במשך חודש וחצי, ויתרנו על אתגר הבלונים לטובת התמקדות באתגר הפינג פונג ובאתגר מילוי האקווריום. לצורך החזקת כדורי הפינג פונג באוויר יש כאן 45 מתזים, המתזים עוצבו על סמך חישובים מתמטיים ונסיונות רבים. בסופו של דבר זה עבד יפה.”

תחרות הטכנוראש נהגתה על ידי ניב-יה דורבן ז”ל בהיותו סטודנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון. בכך ביקש ניב-יה “להרחיק את הסטודנטים מספרי הלימוד וממסך המחשב ולתת להם במה לביטוי יצירתי תוך התמודדות עם אתגר התחרות – בעיות מורכבות באווירת כיף”.

בתחרות הראשונה, שהתקיימה בניהולו ב-1997, נדרשו המשתתפים להשליך ביצה מגג הבניין הגבוה בטכניון כך שתנחת על הקרקע, כשהיא שלמה, בזמן הקצר ביותר. מאז מתקיימת התחרות מדי שנה תוך היצמדות לעקרונות המקוריים שהציב ניב-יה: עבודת צוות, תחרותיות, מנהיגות, חשיבה, תכן בתנאים מציאותיים, בנייה של דבר חדש והתמודדות עם בעיה שיש לה יותר מפתרון אחד. “מדי שנה אנחנו רואים בתחרות הטכנוראש את הפער בין תכן הנדסי לבין הביצועים בשטח,” אמרה רחל דורבן, אמו של ניב-יה, “וגם השנה נאלצו המתחרים להתמודד עם הרוח החזקה. זו בדיוק המטרה: לחשוף את הסטודנטים למרחק בין תוכנית ליישום, בין עבודה אקדמית לפרויקט מעשי, ולהבהיר להם כמה חשוב שהמתקן שהם בונים יהיה רובאסטי ומוכן לשינויים בלתי צפויים.”

ניב-יה דורבן ז”ל התגייס לצבא בתום לימודי התואר הראשון בטכניון. במקביל לשרות הצבאי החל את לימודי התואר השני בפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון. במרץ 2003 נרצח ליד ביתו בתל אביב.