חודש: מאי 2016

האקדמיה הצעירה הישראלית מצרפת לשורותיה שני חברי סגל מהטכניון: פרופ’ אילת ברעם-צברי ופרופ’ רועי קישוני

האקדמיה הצעירה הישראלית מצרפת לשורותיה שבעה מדענים צעירים, שניים מהם מהטכניון: פרופ’ אילת ברעם-צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה ופרופ’ רועי קישוני מהפקולטות לביולוגיה ולמדעי המחשב.

הנגשת המדע לציבור

פרופ’ ברעם-צברי, חלוצת תחום תקשורת המדע בישראל, השלימה תואר ראשון בתוכנית המצטיינים של הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, דוקטורט במסלול ישיר במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן ופוסט-דוקטורט באוניברסיטת קורנל. את הידע האקדמי הרב, ואת הניסיון העיתונאי שרכשה (“העיר”, “במחנה”, “גלובס”, ערוץ המדע וערוצים 10 ו-2) היא רותמת למחקר, להוראה ולהשפעה ציבורית בתחום תקשורת המדע (science communication). זאת, לדבריה, במטרה “לגשר בין זכותו של הציבור לדעת ליכולתו של הציבור להבין.”

פרופ’ ברעם-צברי, 39, חברה במרכז המצוינות לינקס – למידה בחברת המידע, והשנה זכתה בפרס ינאי המוענק לחברי סגל בטכניון על “תרומה משמעותית לקידום החינוך האקדמי”. היא עומדת בראש הוועדה האקדמית של סדרת כינוסי תקשורת המדע, שאותה יסדה בשיתוף האקדמיה הלאומית למדעים. פרופ’ ברעם-צברי, המכהנת כיו”ר ועדת המחקר של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, האחראית לרגולציה של השידור המסחרי בישראל, היא גם הנציגה הישראלית הראשונה בהנהלת PCST – הארגון הבינלאומי לתקשורת המדע.

לפני כשנתיים הוזמנה פרופ’ ברעם-צברי למרכז הגדול בעולם לחקר חלקיקים, הנמצא ב-CERN, שוויץ. זאת כדי ללמוד את אתגרי תקשורת המדע של CERN, למשל השמועות בדבר “חור שחור שיווצר במאיץ החלקיקים ויבלע את כדור הארץ”. שמועות דומות עלו בעבר לקראת הפעלתם של מאיצי חלקיקים אחרים, אבל הפעם נוסף לתמונה מקדם-היסטריה חדש: השיתוף ברשתות החברתיות, שהפך את השמועות המופרכות לנבואות-זעם ויראליות. ביום שישי האחרון פורסם בכתב העת PLOS ONE מאמר שכתבה פרופ’ ברעם-צברי יחד עם הדוקטורנט אביב שרון וקייט קייל (Kahle), מנהלת המדיה החברתית ב-CERN. במאמר בוחנים החוקרים את מעורבות הציבור בתחום הפיזיקה של החלקיקים על סמך הדינמיקה ברשתות החברתיות.

תרופה ספציפית לכל זיהום

פרופ’ רועי קישוני, חבר סגל בפקולטה לביולוגיה בטכניון ובעל מינוי משני בפקולטה למדעי המחשב, השלים תואר ראשון בפיזיקה ובמתמטיקה באוניברסיטה העברית (במסגרת פרויקט תלפיות) ודוקטורט בפיזיקה באוניברסיטת תל אביב. לאחר מכן שהה כ-14 שנים בארה”ב, במהלכן השלים פוסט-דוקטורט בפרינסטון ובאוניברסיטת רוקפלר והמשיך למחקר על אבולוציה של חיידקים במחלקה לביולוגיה מערכתית בהרווארד, שם היה לפרופסור מן המניין. בשנת 2013 חזר לישראל והצטרף לטכניון כחבר סגל בפקולטה לביולוגיה. על גיוסו לטכניון עמלו בכירים רבים בטכניון ובהם נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים לשעבר פרופ׳ גדי שוסטר וחתן פרס נובל בכימיה פרופ’ אהרן צ’חנובר.

מעבדתו של פרופ’ קישוני עוסקת בתחומים שונים הקשורים בחיידקים, באבולוציה שלהם ובאינטראקציות שלהם עם הסביבה ועם חומרים תרופתיים. הפרויקט המרכזי של המעבדה כיום הוא מיפוי כולל של חיידקי העולם ומאפייניהם, לרבות מוטציות שמקנות לחיידקים עמידות לאנטיביוטיקה. מחקריו של פרופ’ קישוני, שהתפרסמו בכתבי עת מובילים כגון Nature ו- Science, חשובים במיוחד נוכח החשש שהתרחבות העמידוּת לתרופות אנטיביוטית מובילה את האנושות לעבר עידן “פוסט-אנטיביוטי”, שבו זיהומים ופציעות קלות יגרמו נזק בריאותי כבד. המחקרים המתבצעים במעבדתו בהקשר זה נועדו לדבריו “לאפשר לנו לנבא כיצד תשפיע תרופה ספציפית על המטופל הספציפי. הרעיון הוא שעל סמך קריאת הגנום של החיידק מחולל-המחלה נוכל להתאים לכל זיהום את התרופה היעילה ביותר עבורו, תוך הימנעות מתרופות שהחיידק עמיד להן או עשוי לפתח עמידות נגדן.”

מצוינות אקדמית ומעורבות חברתית

האקדמיה הצעירה הישראלית, הפועלת במסגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, נועדה לקדם את מעמדם של מדענים צעירים בישראל ולשפר את קשריהם עם החברה הישראלית, עם מקבלי ההחלטות ועם חוקרים צעירים מרחבי העולם. חבריה, אנשי מדע הבולטים בתחומם, נבחרים על סמך מצוינות אקדמית ומעורבות ציבורית-חברתית. בשנת 2012 הצטרפו לאקדמיה שני חברי סגל מהטכניון: פרופ’ יונינה אלדר (הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש אנדרו וארנה ויטרבי) ופרופ’ ליאור גפשטיין (הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט).

מלבד פרופ’ ברעם-צברי ופרופ’ קישוני מהטכניון מצטרפים כעת לאקדמיה הצעירה ד”ר מיכל בר-אשר סיגל (אוניברסיטת בן-גוריון בנגב), ד”ר ספי הנדלר (אוניברסיטת תל-אביב), פרופ’ יובל פלדמן (אוניברסיטת בר-אילן), פרופ’ אבי צדוק (אוניברסיטת בר-אילן) וד”ר יעל שטרנהל (אוניברסיטת תל-אביב).

 

סטודנטים וחוקרים בטכניון הציגו לנציגי קצא”א ורשות הטבע והגנים שמונה מחקרים הנוגעים לנזקי דליפת הנפט בשמורה

“יום העיון הזה שיזמתם בטכניון הוא דוגמה מצוינת לעבודה בשמירת טבע: אתה עובד בתנאים מסוימים, והם משתנים; פתאום מתרחשת תקלה, פתאום נכנס עוד אילוץ. אפשר לומר שכאקולוגים העובדים בשמורת טבע אנחנו נדרשים לעתים לבצע פעולות ממשק אגרסיביות, ועם זאת לקיים מערכת אקולוגית מתפקדת הייחודית לאזור בו אנו פועלים.”

ד”ר אסף צוער, אקולוג מחוז דרום ברשות הטבע והגנים (רט”ג), פתח בדברים אלה את יום העיון שנערך במכון לחקר המים ע”ש גרנד בטכניון. יום העיון הוקדש להצגת פרויקטי מחקר של סטודנטים לתואר ראשון בנושא דליפת הנפט בשמורת עברונה והצגת דרכים לשיקום האזור. לדברי ד”ר צוער “יש כאן מצב מאוד רגיש: אנחנו רוצים להוציא את הנפט מהשמורה – אבל שלא יישטף למפרץ אילת. אנחנו שוקלים להשקות את האדמה כדי לאפשר לחיידקים לטפל בזיהום אבל יודעים שמאוד קשה להשקות את הקרקע המזוהמת ושהשקיה בתנאים של מדבר קיצוני (כפי שקיים בעברונה) עלולה להפר את המאזן האקולוגי. אנחנו רוצים שמורה נקייה, אבל בלי לפגוע בערכי הטבע.”

ארוע הדליפה שהסעיר את המדינה התרחש בדרום הערבה ב-4 בדצמבר 2014. כתוצאה מפגיעה בצינור נפט של קצא”א (חברת קו צינור אילת אשקלון בע”מ) זרמו כ-5 מיליון ליטר של נפט גולמי לאורך כביש 90 ומשם לשמורת עברונה, וכיסו כ-140 דונם משטח השמורה.

במהלך בדיקת הארוע החמור התברר שבשנת 1975 התרחש ארוע דומה שלא טופל כלל. “לכן,” אמר ד”ר צוער, “עלתה המחשבה שאם השמורה התאוששה מעצמה מהארוע ההוא, היא תתאושש גם מהארוע החדש. אבל כשהתחלנו לבדוק את השטח, בסיוע חוקרים מכמה מוסדות אקדמיים, גילינו שדליפת 1975 דווקא הזיקה לשמורה: הקרקע נהייתה הידרופובית, כלומר אטומה למים, וכתוצאה מכך לא צמחו באזור עצי שיטה צעירים. החשש הוא שנאבד בעתיד את עצי השיטה ומיני צמחים נוספים שגדלים בשמורת עברונה בלבד. לכן היה לנו ברור שבדליפה הנוכחית חייבים לטפל.”

הידיעה על דליפת הנפט תפסה את אוריאל קלר בבוקרו של יום לימודים שגרתי בטכניון. קלר, סטודנט לתואר ראשון בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הוא מייסד קבוצת מעל”ה (מהנדסי העתיד למען הסביבה), ארגון התנדבותי של סטודנטים לתואר ראשון בטכניון. “ישבתי בשורה האחרונה בכיתה ליד סטודנטית בשם עומר לוי,” מספר קלר, “והסתכלנו על התמונות בעיתון – אותן תמונות קשות מאירוע דליפת הנפט. עומר הייתה מזועזעת מהמקרה והתעקשה שאנחנו חייבים לעשות משהו כדי לסייע לשיקום השמורה. עומר דיברה, אני הקשבתי, אבל תוך כדי כבר התחלתי לחשוב מי יהיה חבר הסגל המתאים לפנות אליו. בעניין פתאום נזכרתי שאני נמצא בקורס מבוא לזרימה וזיהום בקרקע. המרצה של אותו קורס היה פרופ’ אורי שביט, ובאותו רגע כבר היה לי ברור שבסוף השיעור עומר ואני ניגשים אליו. אורי, לשמחתנו הרבה, הסכים להיפגש איתנו, ומאותו רגע לקח אותנו תחת חסותו.”

כמה ימים לאחר מכן, בסיוע רשות הטבע והגנים, הוציאה מעל”ה משלחת ראשונה לדיגום קרקע בשמורה. לפרופ’ שביט הצטרפה פרופ’ סימה ירון מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ובהמשך הצטרפו אליהם פרופ’ אבי שביב, פרופ’ אבי אוסטפלד, פרופ’ מקסים שושני ואינג’ ארז צמחוני, כולם מהטכניון. גם קבוצת הסטודנטים גדלה, ובמשך שנה וחצי נסעו חבריה פעמים רבות לאתר הדליפה כדי ללמוד על הנזק ולגבש דרכים לטיפול ביולוגי בקרקע המזוהמת. “איש מאיתנו אינו מומחה בזיהומי נפט,” אומר פרופ’ שביט, “אבל כולנו, ובעיקר הסטודנטים, מוּנעים מהרצון להבין את המנגנונים הרלוונטיים ולנסח מודלים לניטור, לחיזוי וטיפול בזיהום. לשמחתי קיבלנו תמיכה ממשית מלשכת המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ משה סידי, מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, מהמכון לחקר המים ע”ש גרנד, מחברת מלח הארץ ומרשות הטבע והגנים.”

ביום העיון הוצגו עבודות במגוון רחב של תחומים והיבטים: מיפוי הזיהום באמצעות חישה מרחוק, השפעת הנפט על הקרקע, פירוק הנפט באמצעות חיידקים, השפעתם של ארועי שיטפון ועוד. ד”ר צוער סיכם ואמר כי “רשות הטבע והגנים מתרשמת מאוד מהפרויקטים שקבוצות המחקר הטכניוניות עורכות זה שנה וחצי בשטח ובמעבדות, ואני מאמין שפרויקטים אלה יעניקו לנו כיוונים משמעותיים לניטור הזיהום ולטיפול בו. זה מרשים מאוד שהחבר’ה האלה, סטודנטים לתואר ראשון, משקיעים כל כך הרבה ידע, זמן ומרץ כדי לקדם את סביבת עברונה מתוך ראייה מדעית ומתוך דחף לשפר את מצב הסביבה.”

ליצירת קשר ופרטים נוספים לגבי המחקר נא ליצור קשר עם קבוצת מעל”ה  mala.technion@gmail.com.

לחוברת המחקרים לחצו כאן

 

ב-5 ביוני 2016 יעניק הטכניון בטקס חגיגי את פרס הארווי לשנת 2015 לפרופ’ מרק קירשנר מאוניברסיטת הרווארד (ארה”ב) ולפרופ’ עמנואל בלוך ממכון מקס פלאנק לאופטיקה קוונטית (גרמניה). הפרס, בסך 75,000 דולר, קרוי על שם ליאו הארווי (1973-1887). הוא נוסד בשנת 1972 כגשר של רצון טוב בין ישראל ואומות העולם וניתן מדי שנה לגברים ולנשים שתרמו תרומה משמעותית לאנושות. כ-20% מחתני הפרס זכו לימים בפרס נובל.

 

המרכז הראשון מסוגו בישראל ייחנך בכנס בינלאומי בתאריכים 2-1 ביוני 2016

תחום ההנדסה הקוואנטית ופיתוחן של טכנולוגיות חדשות המבוססות על מדעי הקוואנטום תופסים מקום הולך וגדל בפעילותו של המכון לננו-טכנולוגיה ע”ש ראסל ברי בטכניון. ציון דרך חשוב במגמה זו יירשם השבוע עם חנוכתו של המרכז להנדסה קוואנטית, בכנס הבינלאומי ע”ש מארק ודיאן סיידן בהשתתפות כמה מהמדענים המובילים בעולם בתחום.

המרכז החדש, ששמו המלא Technion Center for Quantum Science Matter and Engineering, עתיד לתרגם את עקרונותיה של מכניקת הקוואנטים לעולם ההנדסה ולפתח טכנולוגיות ישימות שייכנסו לשימוש תעשייתי בשנים הקרובות. זאת תוך שיתוף פעולה בין חוקרים מכל הפקולטות בטכניון.

 

במכון לננו-טכנולוגיה ע”ש ראסל ברי מאמינים כי השילוב הייחודי בין מחקר מדעי בסיסי לבין היכולות ההנדסיות המתקדמות של חוקרי הטכניון יהפוך את המרכז להנדסה קוואנטית בטכניון לאחד המרכזים המובילים מסוגו בעולם. חיוניותו של מרכז מסוג זה בטכניון ברורה לנוכח ניסיונו הרב והמוצלח בזיהוי מוקדם של צורכי התעשייה ושל הזדמנויות לפיתוח המשק הישראלי. ניסיון זה כבר בא לידי ביטוי בעבר בתחומים רבים ובהם אווירונוטיקה וחלל, מיקרו-אלקטרוניקה, אופטו-אלקטרוניקה וננו-טכנולוגיה ואיפשר לטכניון להוביל תמורות היסטוריות ששינו את פני המשק הישראלי.

“המרכז להנדסה קוואנטית יתמקד באספקטים הקוונטיים של מיחשוב, תקשורת, חישה ועיבוד אותות,” אומר פרופ’ גדי איזנשטיין, ראש המכון לננו-טכנולוגיה ע”ש ראסל ברי בטכניון. “תחום החישה יזכה לתשומת לב מיוחדת בשל השלכותיו היישומיות הנרחבות בכל תחומי החיים.”

כבר משלבי פעילותו הראשונים יתקיים במרכז שיתוף פעולה הדוק בין מומחי ננו-טכנולוגיה ומדענים מובילים בטכניון משטחי התקשורת ותורת האינפורמציה- בעיקר מהפקולטות להנדסת חשמל ומדעי המחשב.

לתכנית הכנס לחצו כאן

ד”ר ברכמן, שכיהן עד לאחרונה כמדען הראשי של חברת יאהו, מילא תפקידים בכירים גם
ב-Bell Labs, AT&T ו- DARPA. הוא יחליף את פרופ’ אדם שורץ שישוב לטכניון

ד”ר רון ברכמן, שפרש לאחרונה מתפקידו כמדען הראשי של חברת יאהו, התמנה למנהל מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו יורק. ברכמן, בעל דוקטורט במדעי המחשב ואישיות מוכרת בתחום הבינה המלאכותית, יחליף את פרופ’ אדם שורץ, שישוב לטכניון.

בתפקידו ביאהו הוביל ברכמן את כל פעילותה המדעית של החברה ברחבי העולם, לרבות השלוחות בחיפה ובניו יורק. הוא אחד ממייסדי  Yahoo Research והוא שהקים את היחידה לקשרי אקדמיה ביאהו. במסגרת שירותו ב- DARPA הקים ד”ר ברכמן את הקבוצה למערכות קוגניטיביות שפיתחה את הטכנולוגיה שהובילה לפיתוח Siri, “העוזרת החכמה” של אפל. ד”ר ברכמן מילא תפקידים באגודות חשובות רבות והוא יועץ לחברת סגוביה, המפתחת טכנולוגיה להעברת כסף מזומן לאנשים עניים בעולם השלישי.

מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס נוסד בעקבות זכייתם המשותפת של הטכניון ואוניברסיטת קורנל בתחרות שקיימה עיריית ניו יורק. המבנה הארגוני שלו מבוסס על שלושה מרכזים בינתחומיים במקום החלוקה האקדמית המסורתית לפקולטות, וזאת במטרה לחרוג מגבולות האקדמיה, לספק פרספקטיבה חדשה על מחקר, חינוך, יזמות ומיסחור טכנולוגיות ולגשר בין האקדמיה לתעשייה.

בתפקידו כמנהל יוביל ד”ר ברכמן את המכון לקראת מימושן של מטרות אלה ובמיסודם של מחקר חלוצי ובינתחומי, מסלולים לתארים מתקדמים ותוכנית ייחודית לפוסט-דוקטורנטים בדגש על יזמות (Runway startup postdoctoral program). במקביל למינויו במכון ג’ייקובס הוא יתמנה לחבר סגל בפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטת קורנל.

“מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס הוא יוזמה מדהימה וייחודית ואני נרגש נוכח ההזדמנות שניתנה לי להוביל אותו הלאה להישגים נוספים של חדשנות והשפעה בהוראה ובמחקר,” אמר ד”ר ברכמן. “תחת הנהגתו של פרופ’ שורץ הפך המכון לדוגמה חלוצית של האופן שבו יכולה האקדמיה להניע חדשנות בעולם שמחוץ לה.”

מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס מנוהל לסירוגין (ברוטציה) על ידי הטכניון ואוניברסיטת קורנל. כעת, עם כניסתו של ד”ר ברכמן, יהפוך פרופ’ שורץ ליו”ר מועצת המנהלים של מכון ג’ייקובס. לדבריו, “אנו גאים בהתפתחות המכון ובהצלחתו בשלוש השנים האחרונות. בימים אלה מסיימים את לימודיהם הבוגרים הראשונים של המסלול הייחודי לתואר כפול, ותוכנית הפוסט-דוקטורט מייצרת מחקר מעמיק ורב השפעה. לנוכח נסיונו של רון בניהול של צוותי מחקר איכותיים והצלחתו בפיתוח יוזמות חדשות בחברות ובארגונים ממשלתיים מובילים, אין ספק כי הוא האדם הנכון שיצעיד את המכון קדימה.”

פרופ’ משה סידי, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, אמר כי “רון הרבה לעבוד עם צוותי מחקר ישראליים והוביל ארגונים מורכבים. אני בטוח שהוא יצליח להוביל את שותפות טכניון-קורנל לשיאים חדשים וימנף את כוחן של שתי האוניברסיטאות ושל שתי התרבויות להפיכתו של מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס לגוף מהיר, גמיש וחדשני שיוביל את העולם בעידן הדיגיטלי.”

 

המחזור הראשון במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס סיים את לימודיו; הסטודנטים יקבלו תואר שני כפול – מהטכניון ומקורנל

במעמד הקונסול הכללי בניו יורק עידו אהרוני ומנכ”לית עיריית ניו יורק ג’ולי סמואלס צוין אתמול (ד’) סיום לימודיהם של הבוגרים הראשונים במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו יורק. בוגרים אלה יקבלו ב-29 במאי תואר כפול (מהטכניון ומאוניברסיטת קורנל) ולכן מדובר בתקדים היסטורי: זו הפעם הראשונה שאוניברסיטה לא אמריקאית (הטכניון) מעניקה תואר אקדמי מלא בארה”ב.

“היזמים הצעירים האלה מצוידים בידע ובניסיון בתחומים החיוניים לשגשוגה הכלכלי של העיר ניו יורק ולשיפור החברה בכלל,” אמר פרופ’ אדם שורץ מהטכניון, העומד בראש מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס. “אנו צופים לסטודנטים אלה הצלחות גדולות והשפעה משמעותית על הכלכלה באמצעות חברות הסטארט-אפ שהם יקימו בעיר ומחוצה לה.”

“מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס סיפק לנו הזדמנות לעצב את תוכנית הלימודים,” אמר שון ברמסון, אחד מ-12 הסטודנטים המסיימים. “שוררת כאן רוח יזמית מופלאה שמזכירה לי את תקופת לימודי בטכניון, רוח שדוחפת את הסטודנטים ליישם את מה שלמדו ולהשפיע ממשית על העולם.”

מכון ג’ייקובס נוסד בעקבות התקשרות בין הטכניון לאוניברסיטת קורנל וזכייתם המשותפת בתחרות שקיימה עיריית ניו יורק להקמת קמפוס אקדמי-טכנולוגי בעיר. את המחזור הראשון מסיימים 12 תלמידים מ-6 מדינות שונות: ארה”ב, קנדה, סין, ניו זילנד, הודו, אינדונזיה וספרד. כמה מהם ימשיכו במסלול המחקרי, אחרים נושאים את עיניהם לחברות מובילות כגון גוגל ופייסבוק, והשאר צפויים להקים חברות סטארט-אפ משלהם בתחומים שונים. כולם השלימו במכון תואר שני (MS) במערכות מידע תוך התמקדות ב- Connective Media – מסלול יחיד מסוגו לתואר שני המשלב טכנולוגיה, מדיה, סוציולוגיה ומינהל עסקים.

“אנו מברכים את כל בוגרי המחזור הראשון במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. “קבוצה מופלאה זו, והישגיה העתידיים, מהווים דוגמה למה שיכול לנבוע משילוב של חדשנות, הצטיינות ומחויבות לשיפור חייהם של בני אדם ברחבי העולם.”

על המכון

מכון טכניון-קורנל לחדשנות נוסד בשנת 2013 הודות לתרומה של 133 מיליון דולר שהעניקו ד”ר אירווין מארק ג’ייקובס, מייסד קוואלקום ובעבר מנכ”ל החברה, ואשתו ג’ואן קליין ג’ייקובס. עד מהרה הפך המכון לגורם המדרבן יזמות גלובלית ומניע את התפתחותן של כלכלת העיר ושל סביבת ההיי-טק שבה. פעילות המכון מבוססת על משאבים ועל חברי סגל הן מהטכניון, שהיה גורם מרכזי בהפיכתה של ישראל לאומת הסטארט-אפ והן מקורנל, אוניברסיטה מובילה בתחומי ההנדסה ומדעי המחשב ובעלת נוכחות משמעותית מאוד בניו יורק. התואר הכפול שמעניק מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס ניתן כאמור על ידי הטכניון ואוניברסיטת קורנל ומספק לסטודנטים יתרון בינלאומי וחשיפה בעולם העבודה הגלובלי.

המכון קם בעקבות זכייתם המשותפת של הטכניון ואוניברסיטת קורנל בתחרות שקיימה עיריית ניו יורק להקמת קמפוס אקדמי-טכנולוגי בעיר (כיום “קורנל טק”). המכון מקדם יזמות, מיסחור ותרגום של רעיונות ליישומים ואינו פועל במודל של פקולטות או דיסציפלינות אלא בשלושה מרכזים אינטר-דיסציפלינריים, וזאת במטרה לטפח התנסות ויזמות. במכון ישנו גם מסלול לפוסט-דוקטורט, שמטרתו הקמת חברות סטארט-אפ המבוססות על מחקרים אקדמיים ועידוד חדשנות על ידי פיתוח מודלים חדשים למיסחור של קניין רוחני.

על התוכנית ב- Connective Media

בראש התוכנית לתואר שני ב- Connective Media עומד פרופ’ מור נעמן, ראש המעבדה לטכנולוגיות חברתיות במכון ג’ייקובס. חוקרי המעבדה חוקרים טכנולוגיות כגון יוטיוב ופייסבוק ומפתחים טכנולוגיות חדשות לתקשורת בין אנשים. המסלול מתאפיין בדגש טכנולוגי חזק ועם זאת מתייחד בכך שהוא חורג מהתחום הטכנולוגי ומשלב מגוון רחב של תחומים מהעולם העסקי והחברתי. הסטודנטים במסלול נדרשים לעבוד בקשר ישיר עם בכירים בתעשייה על פרויקטים העשויים להשפיע על העולם באופן משמעותי. במהלך לימודיהם הם מקימים חברות סטארט אפ וירטואליות או ממשיות וזאת בשיתוף הדוק עם חברות מובילות ובהן AOL, מיקרוסופט ולינקדאין. סטודנטים אלה, לדברי פרופ’ נעמן, “מצוידים בידע טכנולוגי נרחב אבל גם בכישורים מעולמות העיצוב, העסקים ומדעי החברה – שילוב שהוא חיוני כיום לחדשנות ולהצטיינות בעולם הרחב של Connective Media. הם יגייסו את הידע הטכנולוגי שלהם לטובת ההיבטים האנושיים והחברתיים של טכנולוגיות התקשורת וכך יקדמו חברות מבוססות או יקימו חברות משל עצמם, בעיקר בשטח התקשורת. אלה הם המנכ”לים, מנהלי המוצר ובכירי התעשייה של הדור הבא.”

להיכרות עם בוגרי המחזור הראשון: https://www.youtube.com/watch?v=CC00s2RmKmU&feature=youtu.be

 

נציגי 62 חברות מהמובילות במשק הישראלי, השתתפו ביריד התעסוקה של הטכניון. ביריד, שהתפרס על פני 157 ביתנים בשדרה המרכזית של הטכניון,  גייסו החברות לשורותיהן מאות סטודנטים. עם החברות שהשתתפו ביריד נמנות אפלייד מטריאלס, אפל, צ’ק פוינט, אמזון, אלביט מערכות, מיקרוסופט, IBM, מלאנוקס, קוואלקום, PTC, ,Alpha Omega PayPal, eBay ועוד.

בשבוע הבא יתקיים בטכניון הכנס השישי של TCE – המרכז להנדסת מחשבים בטכניון. הכנס, שנושאו 3D visual computing, ייערך בימים ג’-ד’, 25-24 במאי. ישתתפו בו גורמים ישראלים ובינלאומיים מובילים מעולמות האקדמיה והתעשייה, הקשורים בגרפיקה ממוחשבת ובתלת-ממד.

בראש הכנס עומדים פרופ’-משנה מירי בן חן מהפקולטה למדעי המחשב ופרופסור יואב שכנר מהפקולטה להנדסת חשמל. פרופ’ שכנר עוסק בראייה ממוחשבת ופרופ’-משנה בן חן עוסקת בגרפיקה ממוחשבת, בעיבוד גיאומטרי ועוד.

התפשטותן של טכנולוגיות למציאות מדומה ורבודה ולהדפסת תלת-ממד, מעניקה יתרון למי שמחזיק בבסיס תיאורטי מוצק וביכולת לייצר אלגוריתמים לאנליזה וסינתזה של מידע גיאומטרי תלת ממדי.  “תלת-ממד הפך לנושא חם”, מסבירה פרופ’ בן חן. “הטכנולוגיות של סריקה והדפסה תלת ממדית כל הזמן משתפרות, אך יש צורך בכלים לעיבוד המידע הזה, בכדי שהטכנולוגיה תהפוך לשמישה לכאלו שאינם מומחים. כל מה שעושים היום עם תמונות ניתן לעשות יותר טוב עם מידע תלת ממדי, אך לכך יש צורך באלגוריתמים לחיפוש, השוואה, ועריכה, שהם כרגע בחזית המחקר בתחום.”

בכנס ישתתפו מיטב החוקרים בתחום. פרופ’ ביל פרימן מ-MIT ירצה על מחקר שבו בחן את האפשרות ללמוד על תכונות החומר מקטעי וידאו וסאונד המתעדים תיפוף עליו. פרופ’ הלמוט פוטמן מהאוניברסיטה הטכנולוגית בווינה ידבר על ארכיטקטורה גיאומטרית – שימוש בכלים טכנולוגיים לטובת האדריכלות. פרופ’ איתן גרינספן מאוניברסיטת קולומביה – על הדמיית תהליכים פיזיקליים באמצעות גרפיקה ממוחשבת. דוברים נוספים הם פרופ’ מארק פולפיס מהמכון הטכנולוגי של שווייץ (ETH), פרופ’ תומס פאנקהאוזר מאוניברסיטת פרינסטון ופרופ’ מארק אלקסה מהאוניברסיטה הטכנולוגית בברלין.

הכנס מאורגן על ידי המרכז להנדסת מחשבים (TCE) בטכניון, המקדם מחקר יישומי משותף לפקולטות להנדסת חשמל ומדעי המחשב בטכניון. במרכז שותפים חוקרים מהתעשייה וחברי סגל משתי הפקולטות והוא מטפח דיאלוג בין התעשייה לאקדמיה בנושאים מחקריים המעניינים את שני הצדדים. בין היתר עוסק המרכז בהפצת ידע ועורך כנסים רבים שגולת הכותרת שלהם היא הכנס השנתי.

לתכנית הכנס: http://tce.technion.ac.il/tce-conferences/tce-conference-2016-program/

 

 

 

 

פרופ’ פרץ לביא נשיא הטכניון על הקשר בין ההצלחה להחלטה שקיבל בתיכון.

“מתמטיקה זה לא רק טכניקה, זאת גם שיטת חשיבה, זו גם הבנה יותר מעמיקה של דברים”, כך אומר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא לתכנית ‘אנשים’,

לקראת בחינת הבגרות במתמטיקה שתערך ביום השני הקרוב. “העולם שלנו היום, הוא עולם חדש שמתבסס על טכנולוגיה וטכנולוגיה מתבססת על מתמטיקה.”
בראיון מספר פרופ’ לביא איך ההחלטה שקיבל בתיכון להיבחן ב-5 יחידות דחפה אותו כל הדרך לתואר פרופסור.

לצפייה בכתבה : https://goo.gl/DmCpMm

הפקולטות למדעי המחשב ולהנדסת חשמל בטכניון קיימו אירוע משותף לקידום מנהיגות נשית בטכנולוגיה

“70% מהגברים ישאלו בראיון עבודה אם השכר נתון למשא ומתן, אבל את מספר הנשים שישאלו שאלה כזו אפשר לספור על יד אחת”, אמרה מקסין פסברג, מנכ”לית אינטל ישראל וסגנית נשיא אינטל העולמית, בפאנל ייחודי שהתקיים בטכניון. “כל עוד לא נצליח לקחת את חלקנו כשוות בעולם הזה, נישאר מאחור.”

את הדברים האלה אמרה פסברג לסטודנטיות מצטיינות בטקס הענקת מלגות שנערך באירוע “יוזמות” לנשים מובילות בטכנולוגיה, והוסיפה: “אני מפצירה בכן להמשיך ללמוד ואני רוצה לעודד אתכן לעשות זאת. אפשר לאזן בין בית לקריירה. צריך שותף אמיץ ואומץ לעשות את זה. אסור לוותר, You have to push it.”

באירוע הוענקו 12 מלגות לסטודנטיות מצטיינות מהפקולטה להנדסת חשמל ומהפקולטה למדעי המחשב מטעם החברות EMC ואינטל. ד”ר ארנה ברי, סגנית נשיא לחדשנות ב-EMC וראש מרכז המצוינות של החברה בישראל, אמרה: “בעיניי החינוך הוא פסגה אנושית שמאפשרת לנו לעשות דברים יותר ויותר טוב. אני מבקשת לברך אתכן, מקבלות המלגות, על הישגיכן בלימודים ועל תרומתכן לקהילה.”

“כבר מימיו הראשונים היה הטכניון חלוץ בקידום נשים”, אמר באירוע נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא. “למייסדיו היה ברור שהמוסד שהם שואפים להקים יהיה פתוח לכולם ללא הבדל דת, גזע, השקפה פוליטית ומין. זה היה בשנת 1913, כשאוניברסיטאות מובילות בארצות הברית עדיין לא קיבלו נשים ללימודים. לפני 15 שנים אחוז חברות הסגל בטכניון עמד על 10%, כיום הוא עומד על 17%  ואנו פועלים כל הזמן להעלות את מספרן של חברות הסגל. אחוזי הסטודנטיות לתואר ראשון בפקולטות ההנדסיות עולים בהתמדה אם כי באיטיות, אבל על מנת להעלות את מספרן של חברות הסגל עלינו להמשיך ולשכנע את הסטודנטיות להמשיך בלימודיהן לתארים מתקדמים ולצאת להשתלמות בתר-דוקטוראלית.”

האירוע, בהנחייתה של עינב גלילי, נפתח בדו-שיח “נשיאים על הקצה” בין נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא, לנשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ’ רבקה כרמי, ותובל בהומור רב. שני הנשיאים, המכירים זה את זו עוד מימי בית הספר היסודי והתיכון, דנו בנושאים רציניים כגון אקדמיה, פריפריה ומגדר וגם בשאלת מיליון הדולר – מיהו הסטודנט בעל פוטנציאל ההצלחה הגבוה ביותר.

על שאלתה של גלילי, האם הסטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב משיגים ציונים גבוהים באקדמיה כמו ב”מבחני ינשוף” (בדיקות למדידת רמת אלכוהול בדם), ענתה פרופ’ כרמי כי “השנים הסטודנטיאליות הן תקופה חשובה ללא התחייבות בחיים, וברור לגמרי שהסטודנטים צריכים גם ליהנות בהן. אוניברסיטת בן-גוריון היא מוסד אקדמי מפואר עם אווירה תוססת, ואנו מציעים לסטודנטים חוויה שהיא מעבר ללימודים באקדמיה.”

וכיצד אתם חושבים למשוך סטודנטים? שאלה גלילי את פרופ’ פרץ לביא, בהחזרת השפה הגרמנית כשפת לימוד? “אנחנו אומרים לסטודנטים שלנו – בואו לטכניון, תעבדו קשה, אפילו קשה מאוד, אבל אחר כך עתידכם המקצועי מובטח,” ענה לה נשיא הטכניון.

לשאלתה של גלילי על ההזדמנות הגלומה במעבר בסיסי צה”ל לדרום ועל תרומת המעבר להתפתחות הנגב בכלל ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב בפרט, ענתה פרופ’ כרמי: “המעבר של הצבא לנגב מתנהל לאט, אבל זה לא מדאיג אותי כי העיכוב במספר שנים הוא זניח היסטורית מול המהלך האסטרטגי והחשיבות הלאומית לטווח הרחוק. זהו מהלך היסטורי. אוניברסיטת בן-גוריון קיבלה לפני עשור החלטה להיות שותפה למהלך, שלא היה יוצא לפועל בלעדיה. ליד האוניברסיטה הוקם פארק היי-טק המושך אליו חברות בינלאומיות, והסטודנטים מרגישים את תנופת הפיתוח.”

“כאזרח אני מצדיע לממשלה על ההשקעה בנגב,” אמר פרופ’ לביא, “זה מהווה אתגר לטכניון – יש תחרות והטכניון אינו עוד מונופול יחיד בהוראת מקצועות ההנדסה בארץ. אנחנו מתגאים במצוינות האקדמית, ותחום הנדסת המחשבים בטכניון מדורג במדד שנחאי של האוניברסיטאות בין ה-20 המובילים בעולם. זה יתרום לשאיפה למצוינות גם של אוניברסיטאות אחרות, אבל הצמיחה של אוניברסיטת בן-גוריון בהחלט מהווה אתגר עבורי כנשיא הטכניון ולנשיאי הטכניון הבאים.”

בעניין היוזמה של הטכניון להקים שלוחה בדרום-מזרח סין שאלה גלילי את נשיא הטכניון: “יכול להיות שאתם לוקחים את העניין הזה של תמיכה בפריפריה צעד אחד רחוק מדי?”. “אנחנו לא בחרנו בשנטאו,” ענה לה פרופ’ לביא. “התורם לי קא שינג בחר בעיר משום שהיא עיר הולדתו של אביו. האזור הוא אזור מעניין, מתפתח, והעיר היא בירת תעשיית הצעצועים העולמית.”

ומיהו הסטודנט בעל הפוטנציאל להצליח? לדעת כרמי הוא צריך להיות “חכם, נבון, סקרן מאוד, טיפוס לא קונפורמיסט, שלא מקבל כמובן מאליו את מה שהמורה אומר. חשוב שיהיה פתוח לשאלות ולמחקר וגם איש צוות. אני מאמינה בסטודנטים, שיעשו את מה שנכון לעשות. לראייה, אנו, באוניברסיטת בן-גוריון, תומכים בפרויקטים סטודנטיאליים שצמחו מהשטח כמו מכונית הפורמולה, IGEM ועוד. לדעתי עוד מעט ולא נצטרך ללמד את הסטודנטים אלא לתת להם את הכישורים להסתדר בחיים ולהביא את יכולותיהם לכלל ביטוי.” לדעת לביא, סטודנטים סקרנים ובעלי אומץ להעז הם שיצליחו. “כישרון יש לכולם,” הוא אומר, “אבל הסטודנטים שאינם חוששים מכישלון ומשתמשים בו כמקפצה לניסיון הבא – הם שיצליחו.”

בהמשך האירוע התקיים פאנל “יוזמות” של נשים מובילות בטכנולוגיה, בהנחייתה של עינב גלילי ובהשתתפות מקסין פסברג, מנכ”לית אינטל ישראל וסגנית נשיא אינטל העולמית, פרופ’ רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ’ יונינה אלדר מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, רונה שגב, שותפה ומנהלת ב-TLV Partners, ואיריס שור, מנכ”לית ORIBI. בתוך הצחוק וההומור דיברו חברות הפאנל בגילוי לב על האתגרים הרבים הניצבים בדרכן של נשים לצמרת הטכנולוגית. “נשים וגברים לא מעבדים נתונים באותה הצורה,” אמרה פסברג. “לנשים יש כל כך הרבה חסמים שמתחילים עוד מהבית. צריך לחולל שינוי מהרמה הבסיסית – מהבית.”

לבקשתה של גלילי להעניק טיפ לסטודנטיות הנמצאות בראשית הקריירה שלהן, אמרה רונה שגב לסטודנטיות: “אל תפחדו. בכל דלת שנפתחה לי נכנסתי פנימה והצצתי, זו הדרך שבה מתקדמים בחיים. צריך אומץ וסקרנות לעבור מדלת לדלת ולא לפחד משינויים.”

“כבו מחשבות שליליות ותאמינו ביכולות שלכן,” אמרה להן מנכ”לית ORIBI, איריס שור. “מצאו את המודל האישי שלכן להצלחה”, ייעצה להן פרופ’ יונינה אלדר. “אין דרך אחת להצלחה, אתן צריכות למצוא את הדרך, רק תבחרו איך.”

 

 

התקווה הרובוטית

ספק אם המשורר נפתלי הרץ אימבר שחיבר בסוף המאה ה-19 את “התקווה”, לימים ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, חלם אי פעם שקסילופון רובוטי שבנו סטודנטים בטכניון ינגן את ההמנון הלאומי לכבוד יום העצמאות ה-68 למדינת ישראל.

אלי זליאנסקי (27) ואיגור קנטור (28), סטודנטים לתואר ראשון מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, בנו במסגרת פרויקט הגמר ללימודיהם מערכת זרועות רובוטית לנגינה על קסילופון. המערכת כוללת שמונה מנועים המנגנים באופן מתוזמן שירים לפי בחירה,תוך שימוש בקבצי MIDI, המכילים בתוכם מידע על התווים.

“על סמך רעיון שהוצג לנו במעבדה לבקרה רובוטיקה ולמידה חישובית בפקולטה בנינו מערכת של זרועות רובוטיות, שתנגן באופן עצמאי על קסילופון,” סיפר אלי. “לכבוד יום העצמאות ה-68 למדינה החלטנו ללמד את הרובוט את ההמנון הלאומי, ואין לנו ספק שזה הרובוט הראשון שמנגן את ‘התקווה’.”

“לא ציפינו שהעבודה על המערכת ובניית הרובוט תארך כל כך הרבה זמן,” מוסיף איגור. “במשך חצי שנה עבדנו על הבנייה, החיווט והתכנות. השתמשנו במנועים ובתושבות קיימות וסביב זה בנינו את הכל. המאמץ הגדול היה לבנות את המערכת עצמה – קונסטרוקציה שתחזיק מעמד ולא תתפרק. צריך היה לקחת את קובץ המוסיקה ולתרגם אותו לתנועות של הרובוט. תכנת MATLAB ממירה את הקובץ ומעבירה בעזרת בקר הארדואינו את הנחיות התנועה למנועים. המשתמש יבחר שיר לנגינה והתכנה תמיר את קובץ ה-MIDI הנבחר לרצף של תווים מתוזמנים ותתחיל לנגן את השיר המבוקש.”

לדברי אלי, “שמונה מנועי סרבו מניעים את ארבעת המקלות – שני מנועים לכל מקל. כל מקל יכול לנוע שמאלה וימינה ואז להקיש על הקסילפון. יש לי רקע במוסיקה שסייע לי להבין איך לעבוד עם תוים וסאונד.”

קובי כוחיי, ראש המעבדה לבקרה, רובוטיקה ולמידה חישובית בפקולטה להנדסת חשמל, הנחה את הסטודנטים בפרויקט. “מבחינתנו בפקולטה, התהליך שהסטודנטים עוברים כדי לבנות את עצמם מבחינה מקצועית הוא הדבר המשמעותי, ולאו דווקא המוצר הסופי. במהלך הקורס נדרשים הסטודנטים לחקור לעומק טכנולוגיות חדשות, והם נחשפים ליזמות ולפיתוח מוצר.”

הקסילופון מוגבל ל-25 צלילים ולשלוש אוקטבות. לדברי איגור, הרובוט יודע לנגן גם את נעימת הפתיחה של הסדרה “משחקי הכס” ואת מוסיקת הרקע של משחק המחשב “מריו”.

 

 

 

 

 

 

יום שלישי, ב’ באייר תעש”ו

10.05.16 שעה 12:30

מול קיר הנופלים

רחבה ע”ש ויטרבי, פורום שרמן