סטודנטים בטכניון פיתחו את “רובודרינק” – ברמן רובוטי המגיש מגוון קוקטיילים בלחיצת כפתור
סטודנטים בטכניון פיתחו את רובודרינק – ברמן רובוטי
שלושה סטודנטים מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון פיתחו את “רובודרינק” – רובוט להכנת קוקטיילים אלכוהוליים. הרובוט פותח על ידי מיכל פרידמן, יואב מזרחי וזוריק גכמן במסגרת קורס לתכנות מערכות בסביבת ארדואינו, בהנחיית פרופסור יוסי גיל, המתרגלים: בוריס ואן סוסין ומרינה מינקין, וד”ר ניר לוי מנהל קשרי אקדמיה במיקרוסופט.
“זה בעצם ברמן אוטומטי,” מסבירה מיכל פרידמן. “הוא יודע לערבב משקאות מתוך רשימה מובנית וגם להכין קוקטייל המבוסס על מתכון עצמי. בנינו מכונה שיש בה מקום ל-8 בקבוקים – בחרנו שיהיו בה שלושה בקבוקי מיץ וחמישה משקאות אלכוהוליים. בחירת הקוקטייל נעשית באמצעות האפליקציה שפיתחנו. כשמניחים כוס בקצה המסילה, הרובוט מכין את המשקה תוך שניות ספורות על פי המתכון המדויק.” “בנינו הכל מאפס,” אומר זוריק גכמן, “זה פרויקט המשלב גם חומרה וגם תוכנה. התעסקנו עם רכיבים אלקטרונים ומעגלים חשמליים, כתבנו תוכנה למעבד הארדואינו, ופיתחנו אפליקציה המתקשרת איתו דרך הבלוטות’ על בסיס מתכונים שנמצאים על הענן.” “עבדנו על זה במשך שלושה חודשים אינטנסיביים מאוד,” הוסיף יואב מזרחי, “אנחנו אנשי תוכנה, אבל כדי לממש את הפרויקט למדנו בעצמנו איך לבנות את הרובוט. קראנו הרבה באינטרנט והתמודדנו עם המון אתגרים.” בתהליך בניית הרובוט התייעצו הסטודנטים עם ברמנים מנוסים, שהמליצו להם על משקאות שכיחים. “אלו שדיברנו איתם מאוד התלהבו ואהבו את הרובוט,” אומרת מיכל. “הם אמרו שהיו שמחים להציב אותו אצלם בבר.”
סטודנטים בטכניון פיתחו את רובודרינק – ברמן רובוטי
הקורס לתכנות מערכות בסביבת ארדואינו מתקיים בשיתוף עם מיקרוסופט מו”פ, ומאפשר לסטודנטים שימוש בטכנולוגיות ובתוכנות חדישות במהלך לימודיהם, לרבות סמארטפונים וטאבלטים להרצת אפליקציות במהלך הפיתוח. במסגרת הקורס, שנועד לאתגר את הסטודנטים בפרויקטים עצמאיים של בניית מוצר, תכננו הסטודנטים מערכות חכמות המשלבות חומרה ותוכנה בעזרת בקרים מבוססי ארדואינו.
פרופסור דן אריאלי מאוניברסיטת דיוק דיבר בטכניון על שקרים, חיסכון וענישה במסגרת ההרצאה השנתית ע”ש יצחק מודעי
פרופסור דן אריאלי הרצה בטכניון במסגרת ההרצאה השנתית ע”ש יצחק מודעי
“כולנו עושים מעשים לא חוקיים ולא מוסריים. חלק מהאנשים מורידים קבצים, חלק עוקפים במקומות אסורים, חלק סתם משקרים. לכולנו יש קווים אדומים, אפילו לפושעים ולרמאים כרוניים, אבל כל אחד גם ‘מעגל פינות’, בנושאים שונים, מבחינה מוסרית.” את הדברים האלה אמר פרופסור דן אריאלי מאוניברסיטת דיוק בטכניון במסגרת ‘ההרצאה השנתית בטכנולוגיה וכלכלה ע”ש יצחק מודעי ז”ל’. ההרצאה מתקיימת מדי שנה לזכרו של מודעי, בוגר הטכניון ואיש המפלגה הליברלית והליכוד, שכיהן כשר האנרגיה והתשתיות, שר התקשורת, שר האוצר ושר המשפטים.
פרופסור אריאלי, מחברם של כמה רבי מכר, הוא פרופסור לכלכלה התנהגותית באוניברסיטת דיוק וראש קבוצת מחקר במעבדת התקשורת של MIT. נושא הרצאתו בטכניון היה “האמת על באמת – איך אנחנו מעגלים פינות ומרמים את כולנו (במיוחד את עצמנו)”.
הרמאות, אמר אריאלי, היא תופעה חובקת עולם שאינה תלויה בשיוך תרבותי. ישראלים, אמריקאים, איטלקים, תורכים וגרמנים מרמים באופן דומה ובממדים דומים. בהתפלגות המקצועית אפשר דווקא למצוא פערים מסוימים; בנקאים, לדוגמה, מרמים יותר מפוליטיקאים.
פרופסור דן אריאלי הרצה בטכניון במסגרת ההרצאה השנתית ע”ש יצחק מודעי
החברה, אמר אריאלי, רוצה לצמצם את השקרים ואת המעשים הלא מוסריים בקרבה, ולכן מגיבה בענישה מסוגים שונים. “הנחת היסוד של הענישה היא שהאדם הוא יצור רציונלי החושב לטווח ארוך ולכן יימנע ממעשים שעשויים להוביל לענישתו. הבעיה היא שהנחה זו מוטעית; האדם אינו יצור רציונלי החושב לטווח ארוך, ולראייה: עונש מוות אינו מפחית את מספר מקרי הרצח באזורים שבהם הוא קיים.”
אריאלי דיבר בהרצאתו גם על שיפור הרגלי החיסכון של הציבור. “גם כאן, רבות מהשיטות שמנהיגה החברה מבוססות על ההנחה השגויה של רציונליות וחשיבה לטווח ארוך. יש כיום המון תוכניות המקנות לציבור אוריינות פיננסית והבנה בהתנהלות הכלכלית של המשפחה, אבל הן אינן משפרות את ההתנהלות הכלכלית הזאת. הדבר היחיד שעובד באמת הוא שינוי סביבתי, שינוי של הנסיבות שבתוכן פועל האדם.” פרופסור אריאלי תיאר מחקר שערך בשכונה ענייה מאוד בקניה, שם עומדת ההכנסה האישית על כ-10 דולר בשבוע. “בנסיבות כאלה קשה מאוד לשכנע אדם לצמצם את הוצאותיו, ובכל זאת – גילינו שאפשר לעודד אנשים לחסוך באמצעות יצירת נסיבות מעודדות-חיסכון. במילים אחרות, אנשים יחסכו יותר אם מסלול ההפקדה יהיה פשוט ומהיר (במסרון, למשל), ומסלול המשיכה יהיה מסורבל יותר (נסיעה לבנק). כמו כן, משימות אקטיביות וסמליות, כמו תיעוד ההפקדות האלה, עוזרות לאנשים לדבוק בדרך הזאת של חיסכון ומשפרות את מצבם. אלה דברים שכמובן רלוונטיים גם לחברה המערבית.”
בעקבות הביקוש הגדול נעתר פרופסור אריאלי וקיים באותו יום הרצאה נוספת בטכניון.
מחקר שנערך בטכניון מדגים את האפשרות לתזמן ולסנכרן מחדש את קצב הלב המשובש בעזרת אלומת אור כתחליף לקוצב לב חשמלי
פרופסור ליאור גפשטיין
חוקרים בטכניון פיתחו גישה חדשה לטיפול בהפרעות בקצב הלב באמצעות אור. כך מדווח כתב העת Nature Biotechnology. המחקר בוצע במעבדתו של פרופסור ליאור גפשטיין בפקולטה לרפואה ומכון המחקר ע”ש רפפורט בטכניון. פרופסור גפשטיין עומד כיום בראש המחלקה לקרדיולוגיה במרכז הרפואי רמב”ם.
הפרעות בפעולת תאי הקוצב, או במערכת ההולכה החשמלית של הלב, עלולות להוביל להאטה משמעותית בקצב הלב ולהפרעה בסנכרון פעולת ההתכווצות של חדרי הלב. מאחר שלמצבים אלו השלכות רפואיות שליליות – חולשה, סחרחורת, עילפון, החמרה של אי ספיקת הלב ואף סכנת מוות – פותחו במהלך השנים דרכי-התערבות מלאכותיות בקצב הלב. הדרך המקובלת כיום היא השתלה של קוצב לב חשמלי, המתקן את הפעילות המשובשת של מנגנון-הקצב הטבעי באמצעות אלקטרודות המוחדרות לאזורים שונים בלב. עם זאת, לקוצב החשמלי מגבלות רבות: סכנת זיהום, צורך בהליך ניתוחי פולשני, מגבלות על מספר חוטי החשמל המחברים את הקוצב ללב ועל מיקומם, ירידה אפשרית בתפקוד הלב כתוצאה משינוי דפוס ההפעלה החשמלית, ומגבלות משמעותיות בהשתלות בילדים.
ד”ר אודי נוסינוביץ
לנוכח חסרונות אלו שוקדים חוקרים רבים על פיתוחן של חלופות ביולוגיות לקוצב הלב החשמלי. במאמר זה מתואר מחקר הבוחן שימוש בגישה אופטו-גנטית לטיפול בהפרעות בקצב הלב. המחקר נערך על ידי ד”ר אודי נוסינוביץ, כחלק מ
עבודת ה-PhD שלו במעבדתו של פרופסור גפשטיין בטכניון. בימים אלה משמש נוסינוביץ כרופא-חוקר המתמחה במחלקה פנימית א’ ברמב”ם.
אופטו-גנטיקה מבוססת על שימוש בחלבונים הרגישים לאור (כגון התעלה היונית ChR2 שמקורה באצות) שלא מצויים באופן טבעי בגוף האדם, לצורך הפעלה או דיכוי (בדומה למתג חשמלי) של הפעילות החשמלית של תאים אקסיטבילים (דוגמת תאי עצב או שריר) בעקבות חשיפה לאור. השימוש בשיטות אופטו-גנטיות הביא למהפכה בחקר המוח, והמחקר הנוכחי הוא מקרה ראשון של שימוש בגישה זו לצורך תיזמון וסינכרון-מחדש של פעימות הלב.
בניסוי, שבוצע בחולדות, כיוונו החוקרים תחילה אלומת אור כחול לאזור בלב בו בוטא חלבון ChR2 והדגימו את היכולת לתקן את קצב הלב באמצעות הארת רקמת הלב בתדירות משתנה. בהמשך בוצע ניסוי מתקדם יותר, ובו הופעל לב החולדה ממספר מוקדים שונים בו זמנית באמצעות אור, דבר שהביא לשיפור משמעותי גם בסנכרון ההתכווצות של חדרי הלב.
פרופסור גפשטיין מדגיש כי מדובר במחקר ראשוני, וכי “כדי לתרגם את הגישה האמורה למישור הקליני עלינו להתגבר על כמה משוכות משמעותיות. עלינו לשפר את החדרת האור דרך הרקמות, להבטיח ביטוי רציף של החלבון בלב לאורך שנים, ולפתח מכשיר קיצוב ייחודי שיספק את התאורה הדרושה. אך למרות כל זה, תוצאות המחקר מדגימות את הפוטנציאל הרב הטמון בשיטות אופטו-גנטיות כתחליף לקוצב הלב החשמלי וכן כאמצעי לסנכרון ההתכווצות של חדרי הלב במקרה של אי-ספיקת לב.”
פרופסור דניאל ריטל, חבר סגל בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון וסגן המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, זכה בפרס יוקרתי מטעם האקדמיה למדעים בטורינו, איטליה.
פרופסור דניאל ריטל
מדובר בפרס Angiola Gili e Cataldo Agostinelli, שניתן לפרופסור ריטל בקטגוריית מכניקה יישומית ותיאורטית.
בנימוקי האקדמיה נכתב כי “פרופסור ריטל עוסק במכניקה של חומרים, בדגש על צימוד תרמו-מכני במוצקים. מחקריו מראים כי אנרגיה נצברת בחומר לא רק בשל השפעות תרמו-דינמיות אלא גם כתוצאה מגיבוש-מחדש של החומר”. מחקריו הובילו גם לשינוי פרדיגמה בהבנה של כשלים דינמיים הנובעים מפגיעה אלימה במבנים כגון פגיעה בליסטית בפלטת שריון, עיבוד שבבי מהיר ואף תופעות הקשורות לתנועות טקטוניות בעת רעידות אדמה.
מייקל בלומברג יזם את הפרויקט בתקופת כהונתו כראש עיריית ניו יורק. אחד המוקדים העיקריים בקמפוס יהיה מכון החדשנות טכניון-קורנל ע”ש ג’ואן ואירווין ג’ייקובס – השותפות האקדמית בין הטכניון ואוניברסיטת קורנל
ציון דרך היסטורי בהקמתו של קמפוס קורנל-טק בעיר ניו יורק נרשם עם הנחת אבן הפינה ותרומה של 100 מיליון דולר לקמפוס. התורם: מייקל בלומברג, שהגה את הפרויקט בתקופת כהונתו כראש עיריית ניו יורק.
קמפוס ההיי-טק קורנל-טק ייפתח על האי רוזוולט, הסמוך למנהטן, בקיץ 2017. עם השלמתו בעתיד ישתרע על כ-50 דונם ויאכלס כ-2,000 סטודנטים ומאות חברי סגל ועובדים. אחד המוקדים העיקריים בקמפוס יהיה מכון החדשנות טכניון-קורנל ע”ש ג’ואן ואירווין ג’ייקובס – השותפות האקדמית בין הטכניון וקורנל.
“זה יהיה אחד הקמפוסים המרתקים שנבנו אי פעם,” אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, “ואנו גאים בהיותו של הטכניון חלק במיזם זה. הקמפוס יהיה אחד ממכוני המחקר המודרניים והמתקדמים בעולם ומעוז של חדשנות. כשביקרתי לאחרונה באי רוזוולט חשתי שאני עומד על הגשר המחבר בין הטכניון לאוניברסיטת קורנל. כל אחד מאזרחי ישראל ומתושבי ניו יורק יכול להתגאות בהישג זה. אני מברך את ראש העיר מייקל בלומברג על חזונו ועל התרומה הנדיבה, שתסייע בהגשמת חזון זה.”
בטקס הנחת אבן הפינה לקורנל-טק, שבו הוכרז על תרומת הענק של קרן בלומברג (Bloomberg Philanthropies), השתתפו בכירים רבים ובהם נשיא אוניברסיטת קורנל דייוויד סקורטון, דיקן קורנל-טק דניאל האטנלוקר, ראש עיריית ניו יורק, ביל דה בלאזיו וראש העיר הקודם מייקל בלומברג. תרומתה של קרן בלומברג תשמש להקמת תשתיות בקורנל-טק, והמבנה האקדמי הראשון בקמפוס החדש ייקרא “מרכז בלומברג” כמחווה לבנותיו של בלומברג, אמה וג’ורג’ינה. “ניו יורק הפכה לעיר הגדולה בעולם מפני שהעזנו לחלום בגדול כפי שאיש לא העז לחלום קודם לכן,” אמר בלומברג. “אני מאמין ששותפויות בין גופים ציבוריים למגזר הפרטי חיוניות לעתידה של העיר, וזו הסיבה שהתרומה מוקדשת לבנותיי, שכן זו המתנה הגדולה ביותר שביכולתי להעניק להן: מרכז שיהפוך את העיר שלהן ואת העולם כולו למקומות טובים יותר. קמפוס קורנל-טק יבטיח עתיד מזהיר לעיר ניו יורק ולצעירים הגדלים בה או מגיעים אליה כשבלבם חלום.”
קמפוס קורנל-טק הוא מודל מהפכני להוראת טכנולוגיה לתארים מתקדמים ולפיתוח מנהיגות חלוצית וטכנולוגיות חדשניות המתאימות לעידן הדיגיטלי. הלימודים במסגרת קורנל-טק החלו בינואר 2013 בקמפוס הזמני הממוקם במשרדי גוגל במנהטן. כיום מועסקים שם כ-15 חברי סגל בעלי שם, צוות של 15 איש העוסק במחקר ופיתוח, כעשרים דוקטורנטים בתחומים שונים וכן מסטרנטים הלומדים באחד מארבעה מסלולים לתואר שני: MEng במדעי המחשב; MBA; תואר כפול בתקשורת (Connective Media) במכון החדשנות טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס; ומסלול הבריאות (Healthier Life) שיחל לפעול בסתיו הקרוב במכון ג’ייקובס ויגשר בין תחומי הבריאות והטכנולוגיה.
“אנו אסירי תודה על נדיבותה של קרן Bloomberg Philanthropies,” אמר נשיא אוניברסיטת קורנל דייוויד סקורטון. “תרומה זו נושאת משמעות ייחודית, משום שראש העיר בלומברג הוא שהגה את חזון הקמתו של מרכז למדעים יישומיים וליווה את הפרויקט מראשיתו. בקורנל-טק אנו יוצרים מרכז יזמי-טכנולוגי לרווחת העיר, המדינה והעולם כולו.”
“תוך שלוש שנים בלבד הפכה קורנל-טק לתוכנית תוססת הכוללת מסלולי לימוד, סגל ומאה סטודנטים, וקמפוס ההולך וקם על האי רוזוולט,” אמר דיקן קורנל-טק דניאל האטנלוקר. “אנו אסירי תודה לשותפינו ביוזמה זו, ובהם קהילת הטכנולוגיה של העיר ניו יורק, העירייה, תושבי האי רוזוולט ורבים אחרים המסייעים לנו בהגשמת חזוננו.”
בתמונה בעמוד הבית: ראש עיריית ניו יורק הקודם מייקל בלומברג בטקס
צילום: קווין האטורי, דוברות הטכניון
אנו מחפשים צעירים בעלי מודעות חברתית אשר רואים עצמם כחלק ממנהיגי העתיד של ישראל. אנשים, אשר מלבד הרצון ללמוד ולצמוח ברמה האישית, רוצים גם לתת חזרה ולפעול לשיפור וקידום החברה בישראל. סטודנטים אשר עתידים להתחיל את שנת הלימודים הראשונה שלהם בשנה״ל הבאה (תשע״ו 2015/16),לתואר ראשון בתחומי המדעים, ההנדסה, הטכנולוגיה והמתמטיקה רשאים להגיש את מועמדותם. על המלגאים להשתתף בתוכנית התנדבות במהלך כל שנות התואר. בנוסף המלגאים יעברו גם תכנית העשרה במהלך השנה הכוללת מספר מפגשים. סכום המלגה עומד על 30,000 ש”ח לשנת לימודים,וכל אחד מן הזוכים יקבל את הסכום בחלוקה של שלוש או ארבע מנות, תלוי באורך התואר.המלגות הן רק חלק מתרומה על סך $100 מיליון דולר אשר הוענקה על ידי סימור שוליך למימון הפרויקט. ——————————————————- מי זכאי להגיש מועמדות? מועמדות ומועמדים הצפויים להתחיל את שנת לימודיהם הראשונה בשנה”ל תשע”ו יכולים להגיש את מועמדותם לתוכנית, בתנאי שיעמדו בשניים מתוך שלושת התנאים הבאים: • ציוני בגרות ופסיכומטרי מעל סף הקבלה למקצוע הנבחר • בוגר/ת של תכנית מנהיגות קהילתית, שנת שירות, רקע התנדבותי או פיקודי • צורך כלכלי • על המועמדים והמועמדות להחזיק בדרכון ישראלי ההרשמה למלגה בטכניון תיסגר ב – 16.07.15 לינק לטופס ההרשמה : http://www.schulichleaders.co.il/application-form-heb אתר האינטרנט של קרן מלגות מנהיגות שוליך: www.schulichleaders.co.il
הטכניון הצדיע לחתני פרס הנובל בכימיה לשנת 2013, הפרופסורים אריה ורשל ומיכאל לויט, ביום אירועים מיוחד שהתקיים השבוע במסגרת אירועי הקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון
החתימות של חתני פרס הנובל בכימיה לשנת 2013, על קיר התהילה
במהלך היום המיוחד הוענקו לפרופסורים ורשל ולויט תוארי ‘דוקטור לשם כבוד’ מהטכניון, שמם הנצח על קיר התהילה של זוכי פרס נובל בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך לצד זוכי פרס נובל קודמים, והסרט “לחיצת היד הסודית”, מתוך הסדרה הדוקומנטרית “הנובליסטים”, בבימויו של אורי רוזנווקס ובהפקת “יס דוקו” הוקרן בהשתתפותם. לאחר חשיפת החתימות על קיר התהילה, סיפר פרופסור ורשל, בוגר הטכניון שסיים ב-1966 את לימודיו לתואר ראשון בפקולטה
לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, על הדרך שעשה מהקיבוץ ועד פרס נובל. “נולדתי בקיבוץ שדה נחום להורים ילידי פולין, ועבדתי במדגה ובחשמליה. מאז ומתמיד הייתי ילד סקרן, שבנה אקדחים ומכשירים אחרים ועשה שטויות אחרות. במהלך הצבא השלמתי בגרות, שכן בבית הספר בקיבוץ לא למדו אז לבגרות, והתקבלתי לטכניון בתנאי שאעבור את המכינה. שם, במסגרת פרויקט בהנחיית פרופסור יחיאל שליטין, נחשפתי לעולם האנזימים ולחידות הקשורות לפעילותם.”
פרופסור ורשל (במרכז) ופרופסור לויט (משמאל) עם נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא (מימין) בטקס חשיפת השמות על קיר התהילה בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון
בערב, בהשתתפותם של מאות אורחים ובני משפחה, העניק נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא לשניים, תואר ‘דוקטור לשם כבוד’ מהטכניון. פרופסור ורשל, קיבל את התואר בהוקרה על עבודתו החלוצית בתחום הביו-פיזיקה החישובית, ועל תרומתו העצומה לפיתוח שיטות למידול ממוחשב של תהליכים כימיים מורכבים במערכות ביולוגיות; ובהוקרה על קשריו המתמשכים עם המדע בישראל ועל היותו דמות מופת בקרב בוגרי הטכניון. פרופסור ורשל משמש כיום פרופסור מחקר באוניברסיטת דרום קליפורניה. פרופסור מיכאל לויט, המשמש פרופסור לביולוגיה מבנית בבית הספר לרפואה באוניברסיטת סטנפורד, קיבל את התואר כמחווה על תפקידו החלוצי בתחום של ביולוגיה מבנית חישובית ועל תרומה פורצת דרך לפיתוח שיטות מבוססות-מחשב לחישוב וניבוי של ריאקציות כימיות; ובהוקרה על קשריו העמוקים, המשתרעים על פני יותר מחמישה עשורים, עם המדע בישראל ועם הטכניון. “כל מקבלי התואר ‘דוקטור לשם כבוד’ הם אנשים מבורכים וברי מזל,” אמר פרופסור לויט שנשא דברים בשם מקבלי התואר בטקס. “כל אחד מהם תרם לאנושות בדרכו שלו, אם בפיתוח תרופה, אם בקידום המדע והמחקר או בתרומה לחברה. על כולנו, כאנשים שבורכו בחייהם, להעריך את מזלנו הטוב ולשפר את החברה ואת העולם בו אנו חיים.” בנוסף לשני חתני פרס הנובל קיבלו את התואר המיוחד מהטכניון סנדי (שרה רבקה) היטמן, קריסטוף מטיאשבסקי, ג’ואל (יוסף) רוטמן, סנפורד (שעיה) וייל ופרופסור צ’רלס וייסמן.
שתי קבוצות זכו במקום הראשון בתחרות הסטודנטים ‘טכנוראש’, שנערכה בבריכה שהוקמה בטכניון במיוחד לרגל האירוע
12 קבוצות התחרו בתחרות ה’טכנוראש’ בטכניון והתמודדו עם אתגר הנדסי מורכב: השטת כלי שיט באמצעות גומיות משרדיות. התחרות השנה התקיימה ברוח “אנרגיה ירוקה” תחת הכותרת GUMPOOL 2015: סירות מוּנעות-גומייה, שנבנו מראש על ידי המתמודדים, נדרשו לשוט לאורך 8 מטרים, לעגון באמצעות מגנט ולירות סילון מים לתוך משפך ממרחק של שלושה מטרים, כל זאת בזמן המהיר ביותר.
“לרגל התחרות הוקמה בטכניון בריכה ייעודית בשטח של 72 מ”ר, ובתוכה התחרו כלי השיט של 12 הקבוצות שעברו את המיונים ואת שלב חצי הגמר,” סיפר בן גרוצקי, שארגן את התחרות מטעם אגודת הסטודנטים בטכניון. “תקנון התחרות הציב בפני המשתתפים סטנדרטים תכנוניים-הנדסיים גבוהים, ואני שמח על היצירתיות שהפגינו הסטודנטים בתכנון כלי השיט ובעיצובם.”
בסוף תחרות מפתיעה ומרתקת, ולאחר התלבטות ארוכה, החליטו השופטים להעניק את המקום הראשון לשתי קבוצות. כל אחת מהן תזכה בפרס של 7500 שקל. חברי קבוצת “סמיילי” הם הסטודנטים מרינה מינקין מהפקולטה למדעי המחשב, וסילי ויטצ’בסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ומיכאל פוזבסקי מהפקולטה להנדסת מכונות. “עבדנו עם שבשבת שדוחפת את המים אחורה, ולפי החוק השלישי של ניוטון המים דוחפים חזרה את הסירה,” הסביר פוזבסקי. “כדי לצמצם את הגרר במהלך השיט בנינו מנגנון שמוריד למים את משאבת ההשפרצה רק בסוף השיט.”
הקבוצה השנייה שזכתה במקום הראשון כוללת את הילה שמואל ואיתי מנגל, סטודנטים מהפקולטה למתמטיקה שפיצחו את סוד המהירות. חברת הקבוצה הילה שמואל, הלומדת פיזיקה-מתמטיקה במסגרת תוכנית המצוינים של הטכניון, הסבירה כי “המדחף יושב ישירות על הגומייה וכך נחסך חיכוך, ומיקומו בחזית הסירה מביא לכך שהסירה מתרוממת וכך גם החיכוך עם המים קטן.”
במקום השלישי זכו יאיר גרפונקל וחברתו אור אורון, שניהם ממשגב, שעבדו על הפרויקט במשך חודשיים. הוא סטודנט בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון והיא בוגרת המסלול לתקשורת חזותית בויצו. “זה לא אומר שאני הייתי אחראית על העיצוב,” היא אומרת. “עשינו הכל ביחד, גם בתכנון וגם בביצוע.” השניים השתמשו בצינורות ביוב כמצופים משני צדי הסירה, מדחף פלסטיק גדול ואדום שיוצר בחיתוך לייזר, וגביע לבן. “בעיקרון זה היה אמור גם לירות קונפטי, אבל הפיצ’ר הזה לא עבד,” הם אומרים.
הקבוצות הציגו מגוון דמוגרפי וטכנולוגי מרשים. קבוצה של סטודנטים לתואר שני מהפקולטה להנדסת מכונות השיטו את כלי השייט באמצעות הטלפון הנייד, וישי צימרמן בן ה-82 מקיבוץ עין חרוד וחתנו רונן אצילי, שזכו בתחרות בשנה שעברה, השיטו הפעם את הספינה Endurance, הקרויה על שם ספינת המפרשים שיצאה לאנטארקטיקה בשנת 1914.
תחרות “טכנוראש” התקיימה זו השנה ה-13 לזכרו של ההוגה והמייסד שלה, ניב-יה דורבן ז”ל. ניב-יה, סטודנט ובוגר מצטיין של הטכניון, נרצח על ידי שודד בתל אביב בהיותו קצין בצה”ל. התחרות והפרסים ממומנים על ידי ד”ר רוברט שילמן (“ד”ר בוב” בפי כל), שהשתלם בטכניון. חבר השופטים כלל את הפרופסורים בני נתן, גיל יוסילבסקי ודוד דורבן (אביו של ניב-יה), כולם מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון.
בסיום התחרות אמר פרופסור דוד דורבן כי התחרות היא מהות ההנדסה, והיא מלמדת את הסטודנטים לתכנן לקראת הלא נודע.
בתמונה בעמוד הבית: הסטודנטים הזוכים בתחרות במקומות הראשונים.
צילום: שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון.
כלי השיט של הילה שמואל ואיתי מנגל, שזכו במקום הראשוןכלי השיט של קבוצת “סמיילי”, שזכתה במקום הראשוןכלי השיט של הקבוצה שזכתה במקום השלישי
האתגר השנה: השטת כלי שייט המונע מכוח גומייה משרדית פשוטה
ביום רביעי הקרוב (17.6), בשעה 12:30, בלב קמפוס הטכניון, תתקיים תחרות טכנוראש Gumpool – 2015.
השנה מתקיימת התחרות ברוח “אנרגיה ירוקה”: סירות מוּנעות-גומייה, שנבנו מראש על ידי המתמודדים, יידרשו לשוט לאורך 8 מטרים, לעגון באמצעות מגנט ולירות סילון מים לתוך משפך ממרחק של שלושה מטרים. כל זאת בזמן הקצר ביותר.
לכבוד התחרות תוקם בטכניון בריכה ייעודית בשטח 72 מ”ר, ובתוכה יתחרו 14 הקבוצות שעלו השנה לשלב הגמר של התחרות מתוך 46 שניגשו אליה. בין המתחרים השנה: סטודנטים ובוגרי הטכניון, תלמידים מתיכון באקה אל-גרבייה והקבוצה שזכתה בתחרות בשנה שעברה – ישי צימרמן בן ה-82 מקיבוץ עין חרוד יחד עם בנו ועם חתנו.
לזוכים בתחרות יוענקו פרסים בסך עשרת אלפים, 5000 ו-3000 ש”ח.
תחרות “טכנוראש” מתקיימת זו השנה ה-13, לזכרו של ההוגה והמייסד שלה, ניב-יה דורבן ז”ל. ניב-יה, סטודנט ובוגר מצטיין של הטכניון, היה קצין בצה”ל כאשר נרצח על ידי שודד ברחוב שקט בתל אביב בחודש מארס 2003. התחרות והפרסים ממומנים על ידי ד”ר רוברט שילמן (“ד”ר בוב” בפי כל), שהשתלם בטכניון.
ד”ר עמית גופר, מפתח השלד הביוני ReWalk, דיבר בשם מקבלי התארים בטקס קבלת תוארי עמית כבוד של הטכניון
הטכניון העניק אתמול (א’ 15.6.2015) תואר “עמית כבוד” לשמונה נשים וגברים, ידידי הטכניון, אשר סייעו לטכניון ולמדינת ישראל. בטקס נכחו ראש עיריית חיפה ושישה נשיאי אוניברסיטאות מרחבי העולם.
בוגר הטכניון ד”ר עמית גופר, שדיבר בשם מקבלי התארים, אמר כי “היותו של אדם בוגר הטכניון ממלאת אותו בגאווה – גאווה מוצדקת. הגאווה הזו אינה באה בחינם; היא תובעת ממך להצטיין במעשיך. כיום, כשגם שני ילדי הם בוגרי הטכניון, הטכניון הוא עבורי משפחה ובית, וכך יהיה תמיד.”
ד”ר גופר התייחס לחרם האקדמי על ישראל באומרו כי “הניסיון להדיר את האקדמיה הישראלית, ובתוכה הטכניון, אינו חדש, אבל לאחרונה הוא צברה תנופה חריגה ומסוכנת. מרעיון של קבוצות מיעוט שהובלו על ידי שונאי ישראל הפכה הקריאה לחרם לרעיון מקובל, ואף לבון-טון, בקרב קבוצות של סטודנטים וחברי סגל בחו”ל. הטכניון, כאחד המוסדות האקדמיים המובילים בישראל, חייב להיות נושא הלפיד במאבק בחרם; וכמוסד המוכר ומוערך בעולם כולו, אין ספק שהטכניון ונציגיו ינצחו בקרב הזה.”
נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, הדגיש בנאומו את המגוון המאפיין את הטכניון. “מחקרים רבים מראים כי שונוּת היא מפתח לחדשנות ולהצלחה. קבוצות המאופיינות בשונוּת גזעית, אתנית ומגדרית ואפילו בשונות בנטייה המינית הן חדשניות יותר מקבוצות הומוגניות. ובכן, השונות שכולם רוצים בה נמצאת בטכניון וטבועה במורשתו. יעקב שיף, מראשוני התורמים לטכניון, התנה את תרומתו בכך שהקבלה לטכניון תתקיים ללא אפליה מגדרית, דתית, אתנית או פוליטית; וכי הקורטוריון, הגוף המנהל את הטכניון, יהיה בינלאומי באמת ובתמים. כיום, יותר ממאה שנים לאחר מכן, הטכניון הוא מיקרוקוסמוס של המגוון הישראלי: יהודים וערבים, נשים וגברים, מוסלמים ונוצרים, חילונים ודתיים וחרדים, עולים חדשים וילידי הארץ. התוכניות הקדם-אקדמי שלנו, ופרויקט הרובוטיקה העולמי FIRST, שפעילותו בישראל נעשית בחסות הטכניון, כוללים אלפי ילדים וילדות, נערים ונערות מכל קבוצה גיאוגרפית, חברתית ודמוגרפית בישראל. לכך נוספים הסטודנטים הזרים הלומדים כאן, שמספרם עולה בהתמדה. הלוואי שיעקב שיף יכול היה להיות איתנו הערב ולראות שעמדנו בדרישותיו והגשמנו את חלומו.”
בטקס נכחו ראש עיריית חיפה עו”ד יונה יהב ושישה נשיאי אוניברסיטאות: נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, נשיא מכון ויצמן פרופסור דניאל זייפמן, נשיא אוניברסיטת בר אילן פרופסור דניאל הרשקוביץ, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון פרופסור רבקה כרמי, נשיא האוניברסיטה הטכנולוגית של סינגפור פרופסור ברטיל אנדרסון ונשיא אוניברסיטת ווטרלו הקנדית פרופסור פרידון האמדולאפור.
עמיתי הכבוד בטקס
אלה הם שמונת מקבלי התארים:
ד”ר קאנטה אחמד – רופאה ומרצה, סופרת ועיתונאית ילידת בריטניה, ממוצא פקיסטני, המתגוררת בארה”ב – קיבלה את התואר “בהוקרה על מאבקה האמיץ והבלתי נלאה למען זכויות אדם בעולם המוסלמי, ועל התנגדותה הפעילה והעיקשת לאסלאם הרדיקלי ולאנטישמיות; וברחשי תודה על ידידותה עם מדינת ישראל ועם הטכניון”.
עו”ד הארי בלומפילד, יליד מונטריאול העומד בראש משרד Bloomfield & Advocates במונטריאול, קיבל את התואר “בהוקרה על מסירותו האיתנה ועל תמיכתו המתמשכת במדינת ישראל, בטכניון ובקהילה היהודית במולדתו, פעילות המהווה המשך למורשתם הציונית המרשימה של הוריך המנוחים ברנרד ונרי בלומפילד ושל דודו לואיס”.
רבקה בוכריס, בנקאית בעלת שם עולמי, קיבלה את התואר “בהערכה על אהבתה העמוקה לישראל ולעם היהודי ועל קשרי הידידות שלה עם הטכניון; ובהוקרה על עמידתה בראש קרן אדליס, המספקת תמיכה חיונית לישראל בכלל ולטכניון בפרט במדע, בחינוך, ברווחה ובביטחון”.
בוגר הטכניון ד”ר עמית גופר קיבל את התואר “בהוקרה על ההמצאות שפיתח למען ישראל והאנושות, ובראשן טכנולוגיית ReWalk המאפשרת למשותקי-גפיים לעמוד, ללכת ולעלות ולרדת במדרגות, ובכך מחוללת שיפור דרמטי באיכות חייהם; ובהערכה על היותו מופת לבוגרי הטכניון”.
רוברט הניסי, פעיל ומנהיג מוערך ב-ATS – אגודת ידידי הטכניון בארה”ב – קיבל את התואר על “מסירותו העזה ועל נדיבותו לטכניון ול-ATS; ובהערכה על פעילותו המתמדת לפיתוח נתיבים חדשים לגיוס תומכים נוספים לטכניון ול-ATS”.
בוגר הטכניון אבי קרבס, מאבות תעשיית ההון סיכון הישראלית, קיבל את התואר “בהוקרה על תרומתו לייסודם של תעשיית ההון סיכון וענף ההיי-טק בישראל, ולטיפוחם; וברחשי תודה על תמיכתו בטכניון ועל תפקידך בייסוד AMIT, המרכז הטכניוני לחדשנות ביו-רפואית”.
סוניה מרשק, התומכת בטכניון במסירות מאז ביקורה הראשון בישראל בשנת 1977 יחד עם בעלה המנוח לואיס (ברוס), קיבלה את התואר “בהוקרה על תמיכתה הנדיבה בסטודנטים בטכניון במגוון פרויקטים במחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות; ובתודה על מחויבותה ומסירותה לאיכות ההשכלה הגבוהה בישראל”.
אלן פרינס, מהתומכים הוותיקים ב-ATS, קיבל את התואר “בהוקרה על מחויבותו הנלהבת לטכניון, למטרותיו ולהישגיו, מחויבות שבאה לידי ביטוי בתמיכתו הנדיבה בפרויקטים חשובים בתחום הרפואה, התורמים לרווחת אוכלוסיית ישראל והעולם; וברחשי תודה על פועלו המסור לגיוס תומכים נוספים שיסייעו לטכניון”.
בתום הערב התקיים המופע “האופרה פוגשת את הג’אז”, בביצועם של ליאוניד בטשקה (פסנתר), גיל שוחט (פסנתר) ודניאלה לוגסי (סופרנו).
