וזה שיודע לשאול

1111

222

אפליקציית Squeeck, שנולדה בדרך למדורה על החוף, מתפשטת כאש בשדה קוצים.

אופיר צ’קון וחברתו אוֹריה כהן, בני 23 כיום, בסך הכל חיפשו מקום למדורה באזור חוף דור. הם לא חשבו לרגע להקים מדורה במקום אסור, ולכן ניסו לברר היכן מותר לעשות זאת. לאחר דקות ארוכות של חיפושי שווא בגוגל הם הבינו שבמצוקתם טמון פוטנציאל לאפליקציה שיתופית חדשה וחלוצית. “הרי התשובות כבר קיימות ברוב המקרים,” אומרת אוריה. “כמעט כל מעשה יומיומי שאתה עושה, מישהו כבר עשה לפניך, וכמעט כל שאלה שאתה שואל כבר נשאלה קודם, אבל התשובות לא מתועדות באופן זמין ברשת. מנועי חיפוש לא יודעים להתמודד עם שאלות אינטואיטיביות כמו ‘איפה מותר להדליק מדורה על החוף’. דרושה כאן אפליקציה שיתופית שמחברת את השואלים למשיבים הפוטנציאלים.”

וכך, מתוך המדורה שלא היתה, נולדה אפליקציית Squeeck, המחברת בין מחפשי המידע לבעלי הניסיון. “הדרך לא היתה פשוטה,” אומר אופיר, “כי לשנינו לא היה שום רקע בתכנון אפליקציות, והיינו צריכים ללמוד הכל לבדנו – רק בנושא עיצוב הממשק גייסנו אדם נוסף – חיים לוי. גם את הנושא היזמי והשיווקי למדנו כמעט לבד, חוץ מקורס ‘יזמות וקניין רוחני’ בתעשייה וניהול שעזר לי מאוד. ומכיוון שעשינו הכל לבד, זה לא לקח חודשיים – אלא שנתיים.”

Squeeck היא פלטפורמה חינמית הפועלת כיום על אנדרואיד (ובקרוב גם באייפון), שבה כותב המשתמש את השאלה שלו ומפלח את קהל היעד הרלוונטי לפי שורה של קריטריונים. “אתה מגדיר את הרדיוס שבו אתה רוצה לחפש – סביבך או סביב נקודה אחרת בעולם – והמערכת מחפשת רק בתחום הזה,” מסבירה אוריה. “ואתה קובע גם את קהל היעד (קבוצת גיל, מגדר, תחום עניין וכו’) שאליו תגיע השאלה.”

את השאלות אפשר לשאול בכל שפה שהיא, שכן המערכת מתרגמת אותן בהתאם לשפה הנהוגה באזור הרלוונטי. לאחר משלוח השאלה יכול השואל לסגור את האפליקציה, שכן היא תאותת לו במקרה שתינתן תשובה לשאלתו. המשיבים מדורגים על ידי השואלים כדי ליצור ‘מדרג אמינות’ לטובת שואלים עתידיים, והרייטינג מדורג באמצעות כוכבי זהב. “חשוב לנו לציין שהמשתמשים נשארים אנונימיים,” מציין אופיר.

הורדת האפליקציה לסמארטפון אורכת שניות ספורות, וגם שיגור השאלות פשוט ומהיר. אז מה האתגרים שנותרו לאופיר ולאוריה? “להשלים את פיתוח האפליקציה לאייפון, להגדיל משמעותית את מספר המשתמשים, ולהמשיך לשפר את הממשק לטובת המשתמש.”

שאלות לדוגמה מתוך האפליקציה:

‘מישהו מכיר מוזיאון אמנות טוב?’

‘איפה בחיפה יש הערב מופע ג’ז?’

‘מה המוניטין של ד”ר רן טליסמן, כירורג פלסטי?’

‘למה אני עייף אבל לא נרדם?’

‘יש לי פקעות של פטרוזיליה. צריך להשקות עם הרבה מים?’

‘מי ביקר בצ’סקי קרומלוב, צ’כיה?’

‘רעיונות מקוריים למתנות לפסח – shoot!’

חברים, שותפים

אופיר ואוֹריה הם בני זוג כבר שש שנים, מאז שהיו בני 17. היא ילידת ראש העין, וכעת עושה את הסמסטר הראשון כאן בטכניון, בהנדסת מערכות מידע. הוא יליד כפר סבא, עתודאי במסגרת תוכנית ‘ברקים’ בהנדסת מכונות. הוא סיים כאן תואר ראשון ובקרוב יסיים את התזה לתואר שני בהנחיית פרופסור-משנה יזהר אור. על מה התזה? “על הדינמיקה של טוויסט-קאר, מה שנקרא ‘בימבה’ – זה כלי רכב שיש לו מכניקה מאוד ייחודית, שמאפשרת לו להתקדם באמצעות סיבוב של ההגה. יש כאן המון שאלות, כמו השפעת שינוי פרופורציות על ביצועי הרכב.”

עשו היסטוריה

תלמידי קבוצה 3339 - כפר יונה במעמד הזכייה (באדיבות קבוצה 3339)
תלמידי קבוצה 3339 – כפר יונה במעמד הזכייה (באדיבות קבוצה 3339)

תלמידי בנימינה, משגב וכפר יונה העפילו לשלב הגמר בתחרות הרובוטיקה הבינלאומית FIRST Championship. קבוצת כפר יונה רשמה הישג ישראלי חסר תקדים: ניצחון במשחקי הגמר והשתתפות בשלב האחרון בתחרות.

קבוצות הרובוטיקה של בנימינה, משגב וכפר יונה העפילו למשחקי הגמר בתחרות הבינלאומית FIRST Championship. קבוצת כפר יונה (תיכון איש שלום) גם ניצחה במשחקי הגמר והעפילה לשלב האחרון. באירוע, שהתקיים בין 22 ל-26 באפריל בסנט לואיס ארה”ב, ייצגו את ישראל יותר מ-350 תלמידים ומלווים.

תכנית הרובוטיקה FIRST נכנסה לישראל לפני 11 שנה, על ידי עמותת FIRST ובשיתוף הטכניון. היא נוסדה בארץ בידי אלוף (מיל.) אביהו בן נון. הפעילות זוכה לתמיכת משרד החינוך והוכרזה בשנת 2013 כתכנית הקדם אקדמית המובילה של הטכניון.

קבוצות בנימינה, משגב וכפר יונה נשלחו השנה לתחרות בחו”ל בעקבות זכייתן בתחרות הישראלית, והתחרו בכ-600 קבוצות מרחבי העולם. כאמור, קבוצת כפר יונה הגיעה להישג חסר תקדים והיתה לקבוצה הישראלית הראשונה אשר ניצחה במשחקי הגמר בחטיבה שבה השתתפה, העפילה לשלב האחרון והתחרתה במגרש המרכזי כנגד קבוצות מחטיבות אחרות.

במסגרת אחרת בתחרות השתתפו קבוצת נתניה (תיכון יד ליבוביץ), עמק חפר, אילת (תיכון גולדווטר) וערד (תפוח פיס). קבוצת נתניה זכתה בפרס ה- Rookie All Star בחטיבה שבה התמודדה. פרס זה ניתן לקבוצה מצטיינת שזוהי שנתה הראשונה בפעילות.

במסגרת נוספת (תחרות FLL) השתתפו תיכון קציר חולון ותיכון הנדסאים הרצליה. תלמידי קציר זכו במקום הראשון בפרס התכנון המכני, ובמקום השני במשחקי הראווה שהתקיימו בין 8 הקבוצות עם ביצועי הרובוט הגבוהים ביותר לאורך התחרות. תלמידי תיכון הנדסאים הרצליה זכו לכבוד והוקרה על הפעילות שלהם ושבו מהתחרות עם פרס השופטים.

פרס הארווי של הטכניון הוענק לחוקר הסרטן ג’יימס אליסון ולאסטרופיזיקאי ריינהרד גנצל

פרופסור ג'יימס אליסון מקבל את הפרס מידי פרופסור פרץ לביא, נשיא הטכניון
פרופסור ג’יימס אליסון מקבל את הפרס מידי פרופסור פרץ לביא, נשיא הטכניון
פרופסור ריינהרד גנצל מקבל את הפרס מידי פרופסור פרץ לביא, נשיא הטכניון
פרופסור ריינהרד גנצל מקבל את הפרס מידי פרופסור פרץ לביא, נשיא הטכניון

בטקס חגיגי ומרגש העניק נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, את פרס הארווי לחוקר הסרטן הפרופסור ג’יימס אליסון מטקסס (בתחום בריאות האדם) ולאסטרופיזיקאי פרופסור ריינהרד גנצל מגרמניה (במדע ובטכנולוגיה).

הפרס, בסך 75,000 דולר, קרוי על שם ליאו הארווי
(1973-1887) וניתן מדי שנה לגברים ונשים שתרמו תרומה משמעותית לאנושות. הפרס היוקרתי נחשב ל”מנבא פרס נובל”: ו-13 מהזוכים בו זכו לימים בפרס נובל. אחד מהם הוא שוג’י נקמורה, שקיבל בדצמבר האחרון את פרס נובל בפיזיקה על פיתוח ה-LED הכחול.

פרופסור ג’יימס אליסון (James P. Allison), העומד בראש המחלקה לאימונולוגיה במכון לסרטן ע”ש אנדרסון, קיבל את פרס הארווי על פיתוח פרדיגמה חדשה לטיפול בסרטן ועל תרומתו התיאורטית והיישומית לטיפול בסרטן. מכון אנדרסון, המסונף לאוניברסיטת טקסס, מדורג במקום הראשון בין מכוני הסרטן בארה”ב.

אליסון, שנולד בשנת 1948 בטקסס, עוסק בתחום האימונותרפיה – טיפול באמצעות חיזוק המערכת החיסונית – בעיקר בהקשר של טיפול בסרטן. הוא חקר רבות את תאי ה-T, הממלאים תפקיד חשוב במערכת החיסונית, וגילה כי הם אינם תוקפים גידולים סרטניים בגלל מולקולה בשם CTLA-4, המעכבת אותם. בעקבות התגלית פיתח פרופסור אליסון נוגדן שיחסום את המולקולה וכך יאפשר לתאי ה-T ‘לעשות את העבודה’ ולתקוף את הגידול. על בסיס מחקרו פותחה תרופה לטיפול במלנומה מתקדמת בפני אדם – Ipilimumab (Yervoy בשמה המסחרי), שאושרה על ידי הרשויות בארה”ב (FDA) במאי 2011. כיום חוקר אליסון אפשרויות להשתמש ב- Ipilimumabובתרופות-מעכבות דומות לטיפול בסוגי סרטן אחרים (ריאות, כליות, ערמונית, מעיים ושד).

“פרופסור אליסון הוא חוקר אמיץ ובעל חשיבה מחקרית עצמאית,” אמר נשיא הטכניון פרופסור לביא בנאומו. “בשנות התשעים, אחרי שהקהילה המדעית נואשה מחיפוש אחר טיפול אימונותרפי לסרטן, פרופסור אליסון התמיד במחקר ובסוף הצליח.”

“כילד הייתי תמיד סקרן ורציתי לפתור חידות,” אמר פרופסור אליסון בטקס הענקת הפרס, “ביקשתי תמיד להיות הראשון שיש לו תשובות בנושאים שאיש לא הכיר. לימדתי את עצמי נושאים רבים וצברתי ניסיון רב בפתרון חידות. זהו ביקורי הראשון בארץ ובטכניון, והופתעתי מהרמה המדעית הגבוהה של החוקרים והסטודנטים. המחקר שלי נבע מכך שרציתי להבין טוב יותר את מערכת החיסון, ואני שמח שעל הדרך גם הצלחתי לפתח תרופה המסייעת לאנשים. רופאים לא נוטים לדבר על טיפול בסרטן במונחים של ‘ריפוי’, כי הטיפולים הקונבנציונליים תמיד זמניים, והסרטן ‘אורב’ לאדם בהמשך. באימונותרפיה יש הצדקה לדיבור על ‘ריפוי’. אנשים שטופלו בשיטה שלנו חיים כבר יותר מעשר שנים – הרבה יותר מהחודשים הספורים שניבאו להם.”

פרופסור ריינהרד גנצל (Reinhard Genzel) קיבל את פרס הארווי במדע וטכנולוגיה על הוכחת קיומו של חור שחור במרכז גלקסיית שביל החלב (הגלקסיה “שלנו”). גנצל, שנולד בשנת 1952, הוא חבר סגל באוניברסיטת ברקלי ומשמש כראש מכון מקס פלנק לפיזיקה של החלל החיצון בגרכינג, גרמניה. בשנת 2002 קבע גנצל, יחד עם שותפיו למחקר בגרמניה ובקליפורניה, כי במרכז הגלקסיה מצוי אובייקט שגודלו פחוּת מגודלה של מערכת השמש, אך מסתו גדולה פי 3 או 4 מיליון ממסתה של השמש, דהיינו חור שחור עצום. קביעה זו הסתמכה על התאוצה החריגה של כוכבים הסמוכים למרכז הגלקסיה. גנצל השתמש בשיטות של “אופטיקה מסתגלת” כדי להתגבר על ההפרעות האטמוספריות.
בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי “הפרס מוענק לפרופסור גנצל כהכרה על פיתוח מכשור חדשני, קרקעי, מוטס וחללי, המאפשר מעקב, בדיוק חסר תקדים, אחר תנועת הכוכבים, בסמוך מאוד למרכז הגלקסיה שלנו, וכך לספק עדות חד משמעית לקיומו של חור שחור מסיבי במרכז הגלקסיה”.

“פרופסור גנצל פיתח כלים מחקריים שהובילו אותו לתגליות פורצות דרך, בהן הוכחה אמפירית לקיומו של חור שחור במרכז הגלקסיה שלנו,” אמר נשיא הטכניון פרופסור לביא בנאומו בטקס. “פרופסור גנצל הוא לא רק מדען שמחקריו הובילו לתגליות רבות; הוא גם ממציא שפיתח בעצמו את הכלים שסייעו לו להגיע לתגליות אלה.”

פרופסור גנצל הודה לטכניון על הפרס החשוב ואמר: “זה אירוע מיוחד עבורי לקבל את הפרס דווקא בשנת החמישים לכינון היחסים הדיפלומטיים בין גרמניה וישראל. אני אומר זאת לא רק בשל העבר, אלא גם בשל האיכות הגבוהה של המחקר והחוקרים הישראליים. האסטרונומיה היא תחום מחקר עתיק יומין, אך הכלים שעומדים לרשותנו היום מרחיבים את הדעת ודוחפים קדימה את גבולות הידע האנושי. הם מאפשרים לנו לצפות, לנתח ולהבין תופעות בחלל שבעבר היו נסתרות מעיננו.”

פרס הארווי של הטכניון ניתן לראשונה בשנת 1972, מהקרן שהוקמה על ידי ליאו מ. הארווי ז”ל מלוס אנג’לס, במטרה להכיר בתרומות גדולות לקידום האנושות בתחומי המדע והטכנולוגיה, בריאות האדם וקידום השלום במזרח התיכון. בין זוכי הפרס היוקרתי מדענים מארה”ב, בריטניה, רוסיה, שוודיה, צרפת וישראל. מיכאיל גורבצ’וב, מנהיג בריה”מ לשעבר וחתן פרס נובל, קיבל את פרס הארווי על פעילותו לצמצום מתחים אזוריים. זוכים נוספים: פרופסור ברט סאקמן (פרס נובל ברפואה), פרופסור פייר ג’יל דן-ג’ן (פיזיקה), פרופסור אדוארד טלר על תגליותיו בפיסיקת מצב מוצק, אטומית וגרעינית, ופרופסור ויליאם קופף על המצאת הכליה המלאכותית.

הפתעה מרגשת ציפתה לחוקר הסרטן, הפרופסור ג’יימס אליסון מטקסס, חתן פרס הארווי של הטכניון (בתחום בריאות האדם). בסיום הטקס, עלה לבמה פרופסור דב זוהר מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, וסיפר את סיפורו האישי והמרגש. חייו של פרופסור זוהר ניצלו הודות לתרופה ipilimumab, שפותחה על בסיס מחקרו של פרופסור אליסון.
פרופסור זוהר, חלה בסרטן לפני 8 שנים ועל פי הרופאים נותרו לו 4 חודשים לחיות. זוהר הוכנס לניסוי בתרופה חדשה שפיתח פרופ’ אליסון. מאז, כאמור, עברו 8 שנים. 
לכתבה המלאה מתוך אתר ווינט: http://bit.ly/1HaaXXF

הדרך אל העושר

היזם והממציא ג'ון אושר בהרצאה לסטודנטים בטכניון. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון
היזם והממציא ג’ון אושר בהרצאה לסטודנטים בטכניון. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

osher3

היזם והממציא ג’ון אושר, שהקים את SpinBrush בהשקעה של מיליון וחצי דולר ומכר אותה ב-475 מיליון דולר, סיפר לסטודנטים בטכניון מה בין ‘זכויות הצצה’ בציורי עירום ליזמות ואיך עושים כסף מסוכריות מסתובבות.

“אני יהודי בן 68, ועד לאחרונה בכלל לא חשבתי לבוא לישראל – לא מושך אותי לנסוע באוטובוס-תיירים מאתר לאתר. אבל בשנים האחרונות, בכל פעם שנתקלתי ברעיון טוב, אמרו לי: ‘זה מישראל’. וכשביררתי, גיליתי שרוב הרעיונות האלה מקורם בטכניון. לכן, כיזם וממציא, לא יכולתי להחמיץ הזדמנות, ובאתי לכאן בתקווה למצוא יזמים וממציאים צעירים.”

ג’ון אושר, שהחל את קריירת היזמות שלו בגיל חמש, התארח במפגש שנערך במרכז ברוניצה ליזמות בטכניון. “מעולם לא עבודתי במקום ‘מוסדר’, מעולם לא התאמתי לעבודה כזו, וכנראה שאיש לא היה מקבל אותי. את המיזם העסקי הראשון שלי הקמתי בגיל חמש: ההורים שלי הלכו לסדנאות ציור וציירו שם מודלים בעירום. אחת לכמה זמן הם היו מביאים את הציורים הביתה ועורמים אותם בעליית הגג. הייתי מזמין אלי חברים ולוקח מכל אחד 5 סנט תמורת הזכות לראות את הציורים. אלה שולי הרווח הכי גבוהים שהיו לי אי פעם. הייתי עשיר, קניתי גלידה לכולם. זו היתה הפעם הראשונה. מאז לא הפסקתי: פינוי שלג, חלוקת עיתונים. גדלתי כשתמיד הייתי מעורב באיזה עסק כזה או אחר.”

להשלמת התואר הראשון – בפסיכולוגיה – נדרשו לו שבע שנים, שכן במשך כל אותה תקופה הקים וניהל עסקים, ובהם חנות עגילים וחנות בגדים. בתום התואר השקיע חמש שנים בלימוד עבודות כפיים – נגרות ושרברבות, למשל – והידע שרכש עזר לו בכל ההמצאות שרקח שנים מאוחר יותר. כשנולדו לו ילדים החליט למנף את הידע הזה ולהקים חברת צעצועים, ודור שלם של ילדים אמריקאים מודה לו על המצאת ה-SpinPop – סוכריה מסתובבת על מקל. הוריהם של אותם ילדים ודאי לא שמחו על ה’ספינפופ’, אבל הודו לו על ההמצאה הבאה:- SpinBrush מברשת שיניים חשמלית זולה. ההשראה באה מסיורים בסניפי וולמארט ומהרצון למנף את המנגנון המסתובב לצרכים בוגרים יותר מהסוכרייה. התוצאה: מברשת שעלתה 5 דולרים – כחמישית ממחיר מברשות השיניים של אותה תקופה.

מעבר להצלחה הטכנולוגית היתה כאן הברקה עסקית: ההחלטה לבנות חברה שמטרתה להימכר לחברת הענק פרוקטר & גמבל. אושר רשם פטנט על Dr. John’s SpinBrush , ואז כבש את מדפי Walmart. החברה, שבהקמתה הושקעו 1.5 מיליון דולר, נמכרה לפרוקטר & גמבל תמורת 475 מיליון דולר.

כיום מעורב אושר ב-Capture – סטארט-אפ שהקים בנו, המאפשר לאתרי חדשות לשדר תוכן שצולם על ידי גולשים והועלה לרשתות החברתיות. הצילומים מגיעים לרשת תוך כמה דקות, תוך הסדרת ענייני זכויות יוצרים בקלות רבה. העולם החדש שונה מאוד מזה שבו החל אושר את הקריירה היזמית שלו, אבל גם בו הוא מסתדר היטב. “הבנתי שיש כמה מיליונים של מצלמות בעולם, שפועלות בכל רגע שבו קורה משהו מעניין. עכשיו השאלה היא איך הופכים את זה לעסק רווחי. בסופו של דבר, היזמים הכי טובים הם לא אנשים שלוקחים סיכון, אלא אנשים שיודעים איך לנהל אותו.”

*הרצאתו של ג’ון אושר בטכניון תעלה בקרוב בערוץ ה-YouTube של הטכניון

הכתבה נכתבה על ידי קרן רובין מנהלת מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון

ללמוד את שפת החלבונים

פרופסור משנה רעות שלגי במעבדה. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון
פרופסור משנה רעות שלגי במעבדה. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון
reut3
פרופסור משנה שלגי לצד הרובוט עם חברי המעבדה מרי קורן-גלוזר(מימין), אביב דה מורגן ואנטולי מלר (משמאל). צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון

“המדע מוביל אותך לכיוונים שלא חשבת עליהם קודם, ועליך לנווט את דרכך בו”, פרופסור-משנה רעות שלגי, זוכת מלגת אלון היוקרתית לקליטת סגל צעיר ומצטיין, חזרה מ-MIT לישראל בזכות הטכניון, וכיום היא חוקרת בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט את מנגנוני בקרת ייצור החלבונים בתא.

“כמדענית עומד מולי עולם אינסופי של דברים שאני יכולה לחקור. המדע מוביל אותך לכיוונים שלא חשבת עליהם קודם, ועליך לנווט את דרכך בו, אבל גם לתת לו להוביל אותך.”

פרופסור-משנה רעות שלגי, שקיבלה השבוע את מלגת אלון היוקרתית לקליטת סגל צעיר ומצטיין, הצטרפה לשורות הטכניון בשנה שעברה. כיום, כחברת סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, היא מתמקדת בבקרת תרגום -תהליך ייצור החלבונים בתא על ידי הריבוזום.

את התואר הראשון – תואר כפול בביולוגיה ובמדעי המחשב – סיימה בהצטיינות בשנת 2002, באוניברסיטת תל אביב. פרויקט הגמר שלה עסק במדע שהיה עדיין בחיתוליו: ביו-אינפורמטיקה, שפירושה שימוש בכלים סטטיסטיים ואמצעים במדעי המחשב להסקת מסקנות הנוגעות לביולוגיה ולפרמקולוגיה.

כישוריה של פרופסור-משנה שלגי במדעי המחשב הובילו אותה, כבר במהלך התואר הראשון, לעבודה בחברת ההיי-טק רד-ויז’ן. היא האמינה ששם – בעולם ההיי-טק – טמון העתיד שלה, אולם לאחר שחיפשה אתגרים חדשים היא שינתה כיוון ונרשמה לתואר שני במדעי החיים במכון ויצמן. בהנחיית הפרופסורים צחי פלפל ורון שמיר היא חקרה, בכלים ביו-אינפורמטיים, את בקרת הביטוי הגנטי – ושם נשבתה בקסמי המחקר המדעי. “במהלך המאסטר הבנתי שאני רוצה להיות מדענית. להבין את תפקוד התא, לחקור את השיבושים שחלים בו, ולהציע אפשרויות לתקן אותם.”

“אנחנו עוסקים בתחום חדש ומרתק של ראיית התא כמערכת (Systems Biology) יחד עם שילוב גובר והולך בין ביולוגיה ומדעי המחשב בכלים של מידע כלל גנומי ובעזרת הביו-אינפורמטיקה,” מסבירה פרופסור-משנה שלגי. “הביולוגיה המערכתית נותנת לנו מבט-על על תהליכים ביולוגיים בתוך התא, בעוד הביולוגיה הקלאסית נותנת לנו הבנת עומק של התהליכים”, לכן בחרה להמשיך בלימודי הדוקטורט אצל הפרופסורים צחי פלפל ומשה אורן במכון ויצמן, ״שם חקרתי את נושא הבקרה על ידי מיקרו RNA – מולקולות קטנות שהן גנים, אך אינן הופכות לחלבון. כל שלב בתהליך יצירת החלבון מבוקר על ידי גורמים רבים בתוך התא, ואני חקרתי איך מתקשרות רמות הבקרה אחת עם השנייה ואיך מתקבל תיאום ביניהן.”

ב-2009, בתום הדוקטורט, יצאה פרופסור-משנה שלגי לפוסט-דוקטורט ב-MIT. בהנחיית פרופסור כריס ברג’, המתמחה בביו-אינפורמטיקה, ומומחית השפרונים (חלבונים המסייעים לשאר החלבונים בתא להתקפל, דבר ההכרחי לתפקודם התקין בתא) פרופסור סוזן לינדקויסט. שלגי חקרה את בקרת התרגום בתא במצבי סביבה קיצוניים (סטרס), ואת האינטראקציה בין השפרונים לריבוזום. בתקופה זו היא גילתה מנגנון חדש של בקרת תרגום -עצירת הריבוזום במהלך התרגום, שבמחקרו היא ממשיכה גם היום.

עצירה זו, המתרחשת בתגובה למצבי סביבה קיצוניים, מתוּוכת על ידי השפרונים ועל ידי האינטראקציה שלהם עם הריבוזום. עם החזרה לשגרה, מחדֵש המנגנון את תהליך ייצור החלבונים, החיוני לגוף.
“אנחנו חושבים שמנגנון זה מעורב גם במחלות הנוירודגנרטיביות כגון ALS , אלצהיימר, פרקינסון, הנטינגטון ועוד,” היא מוסיפה, “מחלות שבהן החלבונים מתקפלים לא נכון ולכן עוברים אגרגציה (יוצרים משקע חלבוני), וכיום אנו חוקרים את הקשר למחלות האלו.”

את תקופת הפוסט-דוקטורט – חמש שנים בבוסטון, שם נולדה בתה הבכורה – היא זוכרת בחיוב, אבל “מאוד רציתי לחזור לארץ, למשפחה ולסביבה המוכרת. לשמחתי התקבלתי בטכניון בזרועות פתוחות ובתמיכה רבה, ובאוקטובר האחרון חזרנו לארץ – בזכות הטכניון. הבאתי איתי מ-MIT שיטות מחקר מתקדמות, ואני מיישמת אותן במעבדה החדשה שלי בפקולטה.”

אחת השיטות האלה היא מעקב רובוטי אחר אינטראקציות בין חלבונים. הרובוט דוגם מאות ואלפי אינטראקציות ביום, ומספק מידע כמותי על אינטראקציה בין כל זוג חלבונים. את הנתונים שאוסף הרובוט מנתחת פרופסור-משנה שלגי בשיטות ביו-אינפורמטיות, וכך היא ממפה את רשת הבקרה על מערכת התרגום בתא ואת הקשרים בין החלבונים. “הרובוט מאפשר לי למפות רשתות שלמות של חלבונים בבת אחת, ובאמצעות כלים ביו-אינפורמטיים אני מנתחת את התקשורת הפנימית ברשת הזאת ואת תהליך התרגום.”

“במעבדה שלי אנחנו משלבים בין כלים כלל גנומיים וביואינפורמטיקה לבין הביולוגיה, כדי לחקור את התא כמערכת. הגישה הייחודית שלנו מתמקדת בהסתכלות על התא כמכלול, כאשר כל רכיב בו לא רק חייב להיות מושלם בפני עצמו, אלא מוכרח לעבוד בתיאום מלא עם שאר הרכיבים.”

במעבר מ-MIT לטכניון, היא מדגישה, לא היתה שום תחושה של התפשרות על הרמה המחקרית-מדעית. “הפקולטה והטכניון נותנים לי את הסטנדרטים הגבוהים ביותר. זו פקולטה מגוונת מאוד, עם ממשק חזק וטוב בין המחקר המדעי לקליני. המסלול החדש במדעי הרפואה פותח בפני סטודנטים בפקולטה לרפואה בטכניון את האפשרות להתרכז בתחום המדעי-מחקרי ולהפוך לחוקרים. רופא – זה מקצוע מוכר וברור לכולם, אבל לא כולם מבינים מה המשמעות של להיות חוקר, מה הוא עושה ביומיום. רופא מטפל בחולים בכלים העומדים לרשותו. אך כדי לפתח תרופה חדשה, או טיפול חדש, חייבים להבין לעומק את המנגנונים העומדים בבסיס המחלה או השיבוש, וזאת המשימה שלנו, החוקרים. נכון שיש רופאים המנהלים כיום מחקר במקביל לעבודה הקלינית, אבל חוקרים ‘במשרה מלאה’ יכולים להתעמק בתהליכים המובילים למחלה.”

פוריות אחרי כימותרפיה

פרופסור זאב בלומנפלד. צילום: דוברות הטכניון.
פרופסור זאב בלומנפלד. צילום: דוברות הטכניון.

פרופסור זאב בלומנפלד מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון: תחליפים מלאכותיים להורמון GnRH הם אמצעי יעיל לשימור הפוריות בקרב נשים המטופלות בכימותרפיה.

טיפולי כימותרפיה, כידוע, הם טיפולים קשים הכרוכים בכאב, בחילה ותופעות לוואי אחרות. פרופסור זאב בלומנפלד, ראש החוג למיילדות וגינקולוגיה בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, מסביר כי במקרים רבים גורם הטיפול הכימותרפי לנזק משמעותי לשחלות של הנשים המטופלות. התוצאה היא הקדמה של תופעות גיל המעבר (מנופאוזה). תהליך זה עלול לכלול הפסקה של המחזור החודשי, גלי חום, דיכאון, יובש בנרתיק, אוסטיאופורוזיס או אוסטאופניה (המגבירות את הסיכון לשברים בעצמות), כאבים בקיום יחסי מין, ואי פוריות.

“סוגיית הפוריות מעסיקה במיוחד נשים צעירות הנכנסות לטיפולים כימותרפיים ולהקרנות,” מסביר פרופסור בלומנפלד, המכהן גם כרופא בכיר במחלקת נשים ויולדות בקריה הרפואית רמב”ם. “העלייה בהופעת מחלות ממאירות גם בגילים אלה, ושיעור ההישרדות הגבוה, מגבירים את המודעות לעניין זה.”

פרופסור בלומנפלד, החוקר מזה עשרות שנים את סוגיית שימור הפוריות בקרב נשים העוברות טיפולים כימותרפיים, מתמקד בשימוש בתחליף ל- GnRH – ההורמון הטבעי האחראי לתפקוד השחלות ומערכת הרבייה. ממצאיו, שפורסמו בראשית שנות התשעים, אומתו בשנת 1994 על ידי חוקרים באוניברסיטת קליבלנד, במחקר בקופות מסוג רזוס. “לאחרונה הראינו כי טיפול כימותרפי גורם להפסקת המחזור ב-59% מהמקרים, אך אם נלווה לו שימוש בתחליף ל- GnRH, נתון זה צונח ל-9% בלבד.” ציין פרופסור בלומנפלד.

במאמר חדש, שפורסם לאחרונה בכתב העת Expert Opinion in Pharmacotherapy , מציג פרופסור בלומנפלד את המחקרים האחרונים בתחום, ומסביר מדוע השימוש בתחליף
ל-GnRH רצוי ומועיל. “השימוש בתחליף ל- GnRHמחולל באישה מצב הורמונלי זמני והפיך, המחקה את גיל הילדוּת הקודם להתבגרות המינית. בגיל הילדוּת, כך עולה ממחקרים שונים, הנזק לשחלות כתוצאה מכימותרפיה קטן הרבה יותר (כ-10%-8%, לעומת ממוצע של 40% פגיעה בקרב נשים בגיל 40-20). יתר על כן, לדיכוי הפעילות השחלתית בדרך זו יתרון נוסף: מניעת דימום וסתי חזק, העשוי לגרור אנמיה. מסיבות אלה, הטיפול מומלץ לחולות בגילים 38-14.”

במאמר החדש מציין פרופסור בלומנפלד כי טיפול זה אינו עומד בסתירה לטיפולים אחרים, כגון הקפאת ביציות ומקטעי-שחלה. “יתר על כן, אנו ממליצים על הקפאת מקטעי-שחלות, שכן בעתיד נדע להחזיר אותם למקומם. עד היום נולדו בישראל חמישה תינוקות בריאים [מתוך 40 בעולם כולו] הודות להשתלת מקטעי-שחלות מוקפאים שהופשרו.

“עם זאת, לטיפול בתחליף GnRH יתרון שאין לשיטות האחרות – הגנה על אזור השחלות כולו. במחקר הנוכחי שלנו, המסכם ממצאים שנאספו מ-300 נשים במשך כשלושה עשורים, הוכחנו שהשימוש בתחליף ל- GnRHמביא לעליה מובהקת במספר ההריונות המוצלחים, בשימור הפעילות השחלתית התקינה ובמניעת מנופאוזה מוקדמת. מאחר שההצלחה אינה מוחלטת, אנו ממליצים לשלב בין השיטות השונות.”

מועד נוסף לבחינת המיון לפקולטה לארכיטקטורה

הבחינה תתקיים ב-22 במאי, 2015.
דיקן הפקולטה : “המועד הנוסף נקבע לאור העניין הרב שמעוררת תכנית הלימודים החדשה של הפקולטה”

הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון החליטה לקיים בחינת מיון נוספת לסטודנטים המעוניינים להתחיל את לימודיהם בשנת הלימודים תשע”ו. ההחלטה להוסיף מועד נוסף לבחינה, שהתקיימה עד כה פעם אחת בשנה, התקבלה בעקבות מספר המתעניינים הגבוה בתכנית הלימוד החדשה שמציעה הפקולטה. כידוע, החל משנת הלימודים הקרובה מציעה הפקולטה מסלול לתואר שני בארכיטקטורה בתוך שש שנים שיכלול שני תארים נפרדים – “בוגר במדעי הארכיטקטורה” (B.Sc) ותואר “מגיסטר לארכיטקטורה ובינוי ערים” (M.Arch).

“תכנית הלימודים חודשה ועודכנה, תוך התאמה לצרכים המשתנים של המאה ה-21, ואימוץ סטנדרטים בינלאומיים בתכנים ובמבנה חדשים”, אמר דיקן הפקולטה, פרופסור יהודה קלעי. “מטרת הלימודים במסלול לארכיטקטורה היא להכשיר ארכיטקטים לעבודה כמתכננים ומעצבים של הסביבה הפיזית, החל מעיצוב עירוני, שכונות מגורים, שטחים פתוחים, מבני ציבור ומבני מגורים, וכלה בעיצוב פנים, ריהוט ועיצוב המוצר. הטכניון הוא הראשון בארץ המציע את המסלול המיוחד הזה ומועמדים רבים הביעו בו עניין.”

בלימודי התואר השני מושם דגש על המקצועות המעשיים הנוגעים למגוון עשיר של תחומי עיסוקם של ארכיטקטים בכל שלבי תהליך התכנון – מהכרת הבעיה וניסוחה עד להצעות לפתרונה וליישום הפתרון באמצעות כלים חדשניים ועדכניים. הלומדים לתואר זה יוכלו להתמחות תוך כדי לימודיהם בתחומים שונים, כגון: אדריכלות ירוקה, אדריכלות דיגיטלית, עיצוב עירוני ועוד.

המועד לבחינה הנוספת, נקבע כאמור ל-22 במאי.

לפרטים נוספים: http://bit.ly/1KE917Q