הסטודנט עדן סייג מהטכניון פיתח מנגנון לזיהוי נימת דיבור בהודעות טקסטואליות באמצעות ניתוח התוכן של קבוצות פופולאריות בפייסבוק.
כולנו מכירים את המגבלה הזו בהודעות טקסטואליות: ביטוי רגשי, אירוניה ו’טון דיבור’ מתפספסים לעתים קרובות בהודעות טקסט ודואר אלקטרוני, והדבר גורם תכופות לקצר בתקשורת.
הסיבה לכך היא שבשפה המדוברת יש לנימת הדיבור תפקיד נכבד בהעברת המסר: הנימה מסמנת לנו התנשאות ונחמדות, החלטיות, פקפוק וכיו”ב. זו גם הסיבה שרבים מאיתנו מוסיפים אימוג’ים וסמיילים נוספים בהודעות – כדי לתאר את הרגש שבו נכתבה ההודעה. עם זאת, ברור שסמלים כאלה הם לכל היותר רמז שטחי ולְעולם לא רגש מורכב כמו בחיים האמיתיים.
זה היה הרקע לפרויקט של עדן סייג, סטודנט בפקולטה למדעי המחשב בטכניון שזכה בתחרות הפרויקט המצטיין של אמדוקס. במסגרת הקורס ‘פרויקט בבינה מלאכותית’, בהנחיית פרופסור שאול מרקוביץ’, פיתח סייג מערכת לומדת המזהה את הנימה הרגשית המובעת בטקסט על סמך זיהוי של תבניות חוזרות.
תבניות חוזרות אלה נלמדות באופן אוטומטי על ידי המערכת באמצעות ניתוח התוכן של קבוצות פופולריות ברשת החברתית וניתוח האינטראקציה החברתית סביבן. המערכת מזהה את מילות המפתח ואת הרגלי הדקדוק האופייניים למשפטים, וכך מצליחה לזהות את נימת הדיבור המשתמעת מהם.
“בקיץ 2013,” אומר סייג, “נפתחו ברשתות החברתיות עמודים הומוריסטיים המיועדים לקבוצות מוגדרות, למשל ‘אנשים עילאיים ומתנשאים’ ו’אנשים בינוניים וסבירים’, עם עשרות אלפי עוקבים כל אחד. במהלך העבודה על הפרויקט הבנתי שאפשר להשתמש בתוכן העמודים האלה כבסיסי נתונים הומוגניים הנמצאים בלב הקונצנזוס, ובעזרתם ללמד את המערכת לזהות נימה מתנשאת בטקסט או לחלופין נימה עממית. במהלך הפרויקט נבחנו 5000 פוסטים שנכתבו בעמודים אלה ברשת ובניתוח סטטיסטי למדה המערכת לזהות מבנה טקסט המזוהה כמתנשא או לחלופין כטקסט בינוני.”
“השיטה שפיתחתי בהתבסס על העמודים האלו ברשת,” מסביר סייג, “תאפשר למערכת לזהות בעתיד דפוס של תבניות חוזרות בהתבסס על כל מאגר נתון ברשת. נכון להיום היא יודעת לזהות תבנית המאופיינת כמתנשאת או כסבירה, אך הרצתה על עמודי רשת פופולאריים אחרים תוכל לסייע בזיהוי טקסטים המבטאים למשל נטייה לאובדנות, קריאה לעזרה או לחלופין התפעלות והנאה.”
מחקר מעמיק ובדיקות רבות לימדו את סייג כי הדיוק הגדול ביותר מתקבל כאשר משלבים חיפוש מילות מפתח עם ניתוח מבנים דקדוקיים, ומשתפר מאוד כאשר מנצלים את חוכמת ההמונים (למשל ע”י התחשבות בכמות הלייקים שהטקסט קיבל).
לדבריו, השיטה שפיתח בפרויקט תאפשר לו בעתיד לזהות במהירות דפוסים חוזרים ו’נימת דיבור’ בשילובי טקסט חדשים. “אני מקווה שבעתיד אצליח לפתח מנגנון שישקף לכותב את האופן שבו צפויים דבריו להתפרש על ידי הקורא, וכך יסייע לאנשים להביע את עצמם בצורה טובה יותר ולחסוך מקרים של אי-הבנה.”
פרופסור מרטין אודרסקי מאוניברסיטת אקול פוליטכניק (EPFL) בלוזאן, אבי שפת התכנות Scala , יהיה המרצה המרכזי בכנס TCE הבינלאומי החמישי, שמקיים הטכניון, בנושא מערכות סקילביליות לביג דאטה. בכנס שיתקיים בתאריכים 1-2 ביוני, 2015, בחיפה ישתתפו מיטב החוקרים בעולם בתחום, בהם : ד”ר רדיה פרלמן מ-EMC, רוברט אוקאלהאן – מוזילה, ד”ר פטריס גודפרויד ממעבדות המחקר של מיקרוסופט, בני שניידר מ- Ravello Systems, עומר בר קול מ- HP, פרופסור ביאנקה שרודר מאוניברסיטת טורונטו, פרופסור קרן צנזור-הלל ופרופסור מרק זילברשטיין מהטכניון, פרופסור רותם אושמן ופרופסור מולי שגיב מאוניברסיטת תל אביב.
סקאלה היא שפת תכנות המאפשרת פיתוח סקלבילי- בו צוות גדול יכול לעבוד על קוד מרכזי, גדול ומורכב בצורה פרודוקטיבית. פרופסור אודרסקי ידבר על הקשר בין קומפיילרים (תוכנית מחשב המתרגמת בין שפת מחשב אחת לשפת מחשב אחרת) למסדי נתונים. בקומפיילר מצטבר ידע רב על התוכנית ולמעשה ידע זה איננו מנוצל בשום מקום – בהרצאתו יציג פרופסור אודרסקי מה ניתן לעשות בידע.
בנוסף, ידבר בכנס רוברט אוקאלהאן מניו זילנד, שיציג את מוזילה וידבר על שיטות לבדיקת תוכנה במובן מעשי – שמשמשות לנקות את Firefox .
ד”ר פטריס גודפרויד, ממעבדות המחקר של מיקרוסופט ידבר על המערכת (White box fuzzing) ששימשה למציאת חלק גדול מהבאגים במערכת האבטחה של Windows 7. במיקרוסופט פועלת מערכת של “ענן שלם” למערכות בדיקה כך שהוא ירצה גם על החיים בענן.
הכנס מאורגן על ידי המרכז להנדסת מחשבים (TCE) בטכניון, המרכז מחקר יישומי משותף לפקולטות להנדסת חשמל ומדעי המחשב בטכניון. במרכז, המקדם מחקר מעשי ויישומי, שותפים חוקרים מהתעשייה וחברי סגל משתי הפקולטות, והוא מאפשר דיאלוג בין התעשייה לאקדמיה בנושאים מחקריים המעניינים את שני הצדדים.
את הדברים אמר פרופסור פרץ לביא בטקס הענקת תארי “דוקטור לפילוסופיה” (PhD) לשנת תשע”ה שהתקיים אתמול בטכניון.
הטכניון העניק אתמול 193 תארי דוקטור חדשים לבוגריו. בטקס חגיגי ומרגש סקר נשיא הטכניון בפני הדוקטורים ובני משפחותיהם את הישגי הטכניון ובוגריו לאורך השנים, ואמר: “סילוק לימודי הליבה, ובמיוחד חשבון ואנגלית, מתכנית הלימודים גוזר על עשרות אלפי ילדים בערות וניתוק מהעולם בו הם חיים. אין זה כוח זר הכופה בערות על אלפי ילדים, אנו עושים זאת במו ידינו.
מכאן, מלב ליבה של המצוינות האקדמית הישראלית, חייבת לצאת הקריאה: עת להשקיע, לא לקצץ. עת להרחיב את מעגל ההשכלה והתעסוקה, לא את מעגל העוני והמצוקה. הדרך לרווחה כלכלית וחוסן בטחוני עוברת דרך ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי. שאם לא הם, אנה אנו באים.”
בשם מקבלי התואר נשאה דברים בטקס, ד”ר סטפניה פלגרינלי, הבוגרת הראשונה של מסלול הדוקטורט הכפול המשותף לטכניון ולפוליטכניק מילאנו. במהלך המסלול, שנוסד במסגרת הסכם שיתוף פעולה בין הטכניון לאוניברסיטה האיטלקית, זוכה הסטודנט בהנחיה משותפת של פרופסורים משני המוסדות, שוהה במשך שנה במוסד-השותף, ומקבל בסופו של דבר דוקטורנט משתי האוניברסיטאות.
ד”ר פלגרינלי, שנשאה חלק מנאומה בעברית, מתמחה בתכן של הרכבה רובוטית בפס ייצור, ובמהלך הדוקטורנט תכננה מערך של ייצור רובוטי עבור חברת הרכב קומאי, השייכת לפיאט. המנחה שלה בטכניון היתה פרופסור ענת פישר מהפקולטה להנדסת מכונות.
“למדתי בבית ספר ריאלי והכי אהבתי מתמטיקה,” אמרה ד”ר פלגרינלי לאחר הטקס. “בלימודי הדוקטורט בטכניון בחרתי להתמקד ברובוטיקה. בטכניון הקשר בין הסטודנט למרצה הרבה יותר אישי ונהניתי מאוד מלימודי כאן”.
בתמונה מימין לשמאל : פרופסור אדי קרניאלי, פרופסור רוהיט קולקרני, פרופסור שולמית לבנברג, פרופסור דרק לה-רויט ופרופסור ג’יימס שפירו
ב-3 במאי התקיים בחיפה יום העיון הראשון במסגרת מרכז שניאור לחקר הסוכרת בטכניון. המרכז, שייחנך רשמית בחודש יוני, הוקם ביוזמתם ובתרומתם של בוגרי הטכניון רינה ואבנר שניאור, במטרה לקדם מחקרים, שיתופי פעולה, ימי עיון ומיסחור טכנולוגיות. בני הזוג שניאור, המתגוררים בבוסטון, החליטו להקים מרכז לחקר הסוכרת – שאינו קשור לתחומי עיסוקם – בשל היכרות עם אנשים שסבלו מהמחלה, ומתוך מודעות לפגיעתה במיליוני אנשים.
ביום העיון, שאורגן על ידי פרופסור שולמית לבנברג ופרופסור אדי קרניאלי, השתתפו חוקרים מובילים, ובהם פרופסור ג’יימס שפירו (אוניברסיטת אלברטה, קנדה), שפיתח טיפול בסוכרת באמצעות השתלת איי לבלב, פרופסור רוהיט קולקרני מבית הספר לרפואה בהארוורד העוסק בהתמינות תאי גזע לתאי לבלב, ופרופסור דרק לה-רויט מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון.
פרופסור קולקורני אמר כי 382 מיליון בני אדם חולים כיום בסוכרת ברחבי העולם, וכי האתגר הגדול בחקר המחלה הוא להתקדם מהניסויים בעכברים לניסויים בבני אדם, לפיתוח טיפולים חדשים ולהטמעתם במערכת הבריאות. פרופסור לה-רויט הציג ממצאים, לפיהם השילוב בין סוכרת סוג 2 להשמנת יתר (Obesity) מגדיל משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן. לפיכך, אמר פרופסור לה-רויט, “ניתוח קיבה (bariatric surgery) מפחית דרמטית את מקרי הסרטן, ולא פחות חשוב – הוא מוריד את שיעור התמותה מסרטן.
בראש מרכז שניאור לחקר הסוכרת עומדת פרופסור שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, אשר פיתחה שיטה חדשנית ליצירה של רקמה תלת ממדית של איי-לבלב, הכוללת את כלי הדם הדרושים. בעקבות השתלה מוצלחת של הרקמות הללו בעכברים החלו ניסויים ביצירת רקמות אנושיות להשתלה בעתיד בבני אדם. במסגרת פרויקט המחקר החדש, הממומן על ידי מרכז שניאור, תפותח שיטה חדשנית לריפוי סכרת סוג 2 בשילוב שיטות של הנדסה גנטית והנדסת רקמות.
מרכז שניאור לחקר הסוכרת ייחנך בחודש ביוני בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, בנוכחות התורמים. רינה שניאור, בוגרת הפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון ובעלת דוקטורט בחקר ביצועים מאוניברסיטת MIT, ממלאת תפקיד ניהולי בכיר בחברת התקשורת האמריקנית Verizon ופעילה באגודות מקצועיות שונות. אבנר שניאור, בוגר הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, החל את דרכו המקצועית כמנהל תחום מערכות מידע בחברת “אלסינט”, המשיך במסלול עצמאי, ובין השאר הקים וניהל את Emptoris – חברה לניהול משאבים ארגוניים.
בתמונה בעמוד הבית: פרופסור רוהיט קולקרני מבית הספר לרפואה בהארוורד
חלק מחברי נבחרת “מאסטר טכניון” במהלך אימון לקראת המשחה שיתקיים בסופ”ש הקרוב. צילום: נתנאל אייזיק, דוברות רמב”ם.
סטודנטים מהטכניון ישחו במשך 24 שעות כדי לגייס כספים לילדי רמב”ם. היעד: 160,000 שקלים.
בסוף השבוע הקרוב (22-23.5), יקיימו חברי קבוצת השחייה “מאסטר טכניון” משחה שליחים רצוף בבריכת הטכניון. המשחה, שאורכו 50 קילומטרים, יימשך 24 שעות. מטרת האתגר שלקחו חברי הקבוצה על עצמם היא גיוס כספים לרכישת ציוד מציל חיים לבית החולים “רות” לילדים שברמב”ם.
על כל בריכה שישחה אחד השחיינים ייתרמו לבית החולים 250 ₪ לטובת הילדים. השחיינים מקווים להגיע תוך 24 שעות ליעד משותף של 160,000 ₪, סכום שיאפשר רכישה מיידית של חמישה מכשירי דפיברילטור מתקדמים עבור המחלקות השונות.
“הקבוצה שלנו מורכבת משחיינים חובבים, שחלקם סטודנטים וחלקם בוגרים של הטכניון,” סיפר יובל ארגמן, דוקטורנט בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. “הרעיון היה לקיים משחה שליחים של 24 שעות וכך להעלות את המודעות הציבורית לרכישת ציוד מציל חיים לבית החולים לילדים ברמב”ם. התחלתי לשחות במהלך הלימודים לתואר הראשון, וכיום אני מתאמן שלוש-ארבע פעמים בשבוע. היה לי ברור שאשתתף במשחה הזה, שנערך למען מטרה חשובה שאני מאמין בה.”
“הייתי בין הראשונים שהצטרפו ליוזמה,” סיפר איתי כהן, סטודנט לתואר שני בהנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, השוחה בנבחרת הסטודנטים של הטכניון ובקבוצת המאסטרס. “המשחה המיוחד משלב בין ענף השחייה האהוב עלי לבין תרומה לילדים, שאני שמח לקחת בה חלק. השחייה היא חלק אינטגרלי מחיי כסטודנט בטכניון. עוד בהיותי ילד השתתפתי בתחרויות שחייה בטכניון, וידעתי שהבריכה הטובה ביותר בארץ נמצאת בטכניון. לכן גם ידעתי מגיל צעיר שאלמד בטכניון. אני מתאמן כל יום ואני לא יכול ללמוד אם לא שחיתי, השחייה מרגיעה לי את הראש. אני מזמין את כולם לתרום ולהפיץ את הבשורה, כי כל שקל יכול לעזור.”
רוצים לקחת חלק בפרויקט החברתי ולסייע לשחיינים לצלוח את האתגר? לחצו כאן: http://bit.ly/1GrgkQP
כמאה מתעניינים הגיעו לכנס מיוחד שערכה הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, במסגרת פתיחת מסלול חדש וייחודי למדעי הרפואה. מרכז המסלול, פרופסור דורון מלמד, אמר כי “זוהי תכנית לימודים חדשה שנועדה להעניק לבוגריה ידע מעמיק ועדכני במדעי היסוד ומדעי החיים, ולצייד את רופאי העתיד בכלים הנחוצים להם”. בוגרי התוכנית ישתלבו בחזית המחקר הרפואי המתקיים בפקולטה לרפואה של הטכניון ובבתי החולים המסונפים לה. מטרת הלימודים היא להכשיר סטודנטים עם בסיס מדעי רפואי מתקדם אשר יהיו מעוניינים להמשיך ולעסוק במחקר רפואי עם רצון להשתלב לתואר מתקדם במדעי הרפואה, או להשתלב בלימודי רפואה.
“אני רופא וחוקר,” אמר פרופסור אליעזר שלו, דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. “בין המדע לרפואה שורר קשר הדוק. אנו בפקולטה מאמינים כי העולם שבו תפעל הרפואה בעשור השני והשלישי של המאה העשרים ואחת יחייב ידע מעמיק ועדכני במדעי היסוד, במדעי החיים ובחזית המחקר הרפואי, יכולת להשתלב בזירה הטכנולוגית המורכבת המקיפה את הרופא, ומיומנויות בהתמודדות עם אתגרים אישיים ואנושיים. המסלול מיועד לאנשים שרואים במדע שליחות.”
מסלול המגמה המדעית-רפואית פותח בפני סטודנטים מצטיינים, שלא התקבלו ללימודי הרפואה על סמך נתוניהם הראשוניים, אפשרות להשתלב בלימודי הרפואה בעתיד על בסיס ציוניהם בסוף השנה השנייה ללימודים. בנוסף מאפשר המסלול החדש קבלת תואר שני במדעי הרפואה תוך ארבע שנים בלבד או השתלבות במסלול ישיר לתואר דוקטור.
“המחקר המדעי מתפתח כל הזמן הודות לחוקרים היוצאים נגד הזרם, מתמודדים עם הפרדיגמות הקיימות ומאתגרים אותן,” אמר פרופסור משה פליגלמן, מנהל המחלקה הקרדיולוגית בבית החולים כרמל בהרצאתו ‘מדע ורפואה’ בכנס. “לולא היו מדענים וחוקרים מאתגרים את תבניות המחשבה הקיימות, המדע והרפואה לא היו עושים כזה צעד קדימה. בפריז מוצג הפסל ‘האיש שיצא מהקיר’, ואנו מחפשים חוקרים סקרנים, שיאתגרו את החשיבה המדעית וירחיבו את גבולותיה.”
חברי קבוצת GREENDESAL (מימין לשמאל) פרופסור אורי להב מהטכניון, פרופסור מיגל אסבדו והסטודנטים בריאנה ופאול מאוניברסיטת צפון טקסס.מערכת התפלת המים שנבנתה לתחרות, הכוללת שבשבת רוח, ופאנל סולארי.
טכנולוגיה חדשנית לטיפול במים, שפותחה בשיתוף פעולה בין הטכניון לאוניברסיטת צפון טקסס, זכתה בציון לשבח בתחרות בינלאומית. התחרות נוהלה על ידי הארגון האמריקאי USAID, ומענק כספי בסך 125 אלף דולר ישמש בעתיד הקרוב להקמת מתקן לטיפול במי תהום בירדן.
מערכת להתפלת מים, שתוכננה במכון לחקר המים ע”ש גרנד בטכניון, זכתה לציון לשבח בתחרות של USAID – הארגון האמריקאי לפיתוח בינלאומי, הפועל במסגרת משרד החוץ האמריקאי. מטרת התחרות: פיתוח טכנולוגיה חדשנית להפקת מזון ומי שתייה בעולם השלישי באמצעות אנרגיה חלופית זמינה. “עד שנת 2050 צפויה צריכת המים העולמית לגדול ב-55%,” אמר כריסטיאן הולמס, ממארגני התחרות, “וכמעט 70% מצריכת המים תשמש לחקלאות ולייצור מזון.”
חוקרי המכון לחקר המים ע”ש גרנד בטכניון הצטרפו לתחרות לבקשתם של חוקרים מהמחלקה להנדסת חשמל באוניברסיטת צפון טקסס. החוקרים האמריקאים, שהתמקדו בפיתוח פתרון לסוגיית האנרגיה החלופית, ביקשו מפרופסור קרלוס דוזורץ ופרופסור אורי להב, חוקרים מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, לייצר מענה לעניין ההתפלה, ולהגיש הצעה משותפת יחד איתם. בפרויקט היו שותפים גם חוקרים מאוניברסיטאות בירדן, נפאל וברזיל.
פרופסור אורי להב, ראש המכון לחקר המים ע”ש גרנד, מסביר כי “לתחרות הוגשו מאות הצעות מכל העולם, ובסוף 2014 עלתה ההצעה של הקבוצה שלנו לשלב חצי הגמר יחד עם שבע קבוצות נוספות. במעמד הגמר, שהתקיים בחודש שעבר במדבריות ניו מקסיקו (ארה”ב), השתתפו שש קבוצות. הצוותים המשתתפים נדרשו להקים תוך יומיים את מערכת הפיילוט בשלמותה, ולהפעילה ללא מגע יד אדם במשך 48 שעות רצופות כדי להפגין את יעילותה בשטח. במקום הראשון בתחרות זכתה קבוצה מאוניברסיטת MIT יחד עם חברת ההשקיה ההודית Jain. בקבוצה בה הטכניון היה שותף, לקחו חלק גם המהנדס רן נהיר וד”ר ליאת בירנהק מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית והיא סיימה בין שלוש הקבוצות הראשונות, דבר שהקנה לה זכאות למימון המשך של 125 אלף דולר ליישום הטכנולוגיות החדשות בעולם השלישי.
“המערכת שייצרנו התבססה על שילוב של אנרגיית רוח ושמש,” אומר פרופסור להב. “תהליך הטיפול במים התבסס על שילוב חדשני בין שלוש טכנולוגיות – אוסמוזה הפוכה, חילוף יונים וננו-פילטרציה. האתגר היה להתמודד עם מים בעייתיים, שבהם ריכוז גבוה במיוחד של סידן וסולפט מומסים.”
פרופסור-משנה אכרם עליאן מחפש דרכים לבלום את התפשטותו של וירוס ה-HIV בגוף החי.
“שלושת הנובליסטים הישראלים בתחום הכימיה זכו בנובל על מחקרים בתחום החלבונים, ולא במקרה. כל הפעילויות בגופנו, טובות ורעות, מושפעות מהחלבונים שאנו מייצרים.
“יצירת החלבונים ותפקודם מושפעים לעתים מגורמים חיצוניים הקרויים פתוגנים – וירוסים וחיידקים, למשל. לכן, כדי לפתח טיפולים מוֹנעֵי-מחלה ולהתגבר על בעיות כמו עמידוּת לתרופות, יש להבין את האינטראקציות בין החלבונים שלנו לחלבוני הפתוגן.”
קורות חיים. פרופסור-משנה אכרם עליאן גדל בשכונת בית צפפא שבדרום ירושלים, למד בתיכון טרה סנטה בעיר העתיקה וסיים את לימודיו בשנת 1989 עם תעודת בגרות ירדנית במתמטיקה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ואנגלית. את התואר הראשון עשה באוניברסיטה הירדנית בעמאן, ואת תאריו המתקדמים בפקולטה לחקלאות ברחובות (ביולוגיה מולקולרית של צמחים) ובאוניברסיטה העברית והדסה עין כרם (אפיון האינטראקציות בין וירוסים לאדם). “בדוקטורט שיניתי את תחום המחקר מצמחים לתהליכים פיזיולוגיים, אבל בסופו של דבר הגֶנים הם אותם הגנים. שם התחלתי להתמקד בשיבושים גנטיים ובריפוי גֶני – כלומר הכנסת גנים לתוך התא על ידי וירוסים.”
פצפונים. הבעיה העיקרית בחקר החלבונים היא היותם ישויות מורכבות וזעירות מאוד. כדי לאפיין אותם, כלומר לנתח את הרכבם, דרושה רזולוציה גבוהה מאוד שאינה זמינה במיקרוסקופים רגילים. לכן אנחנו משתמשים בכלים של ביולוגיה מבנית, ובעיקר בקריסטלוגרפיה, המאפשרת ניתוח של חלבונים עד לרמה אטומית. הקריסטלוגרפיה מסייעת בפענוח שאלות רבות כגון השפעת מוטציות על אופי האינטראקציות בין חלבונים שונים.
סוס טרויאני. הקבוצה של פרופסור-משנה אכרם עליאן מתמקדת באפיון של חלבונים וקומפלקסים – כלומר כמה חלבונים המקיימים אינטראקציה זה עם זה. חלבונים אלה קשורים הן בהתפתחות מחלות סרטניות, הן בדיכוי התרבות של נגיפים. “גם לנגיף כמו HIV, הגורם לתסמונת הכשל החיסוני (AIDS), נחוצים חלבונים תקינים. הנגיף הזה מחדיר את ה-DNA שלו ל-DNA שלנו באמצעות חלבון בשם אינטגראז (Integrase), וכך הוא משכפל את עצמו ומתפשט בגוף כולו. זה בעצם מעין מנגנון של סוס טרויאני אשר משתמש בגנום המארח על מנת להשתלט עליו.”
ניתוק מגע. מטרתו של פרופסור-משנה עליאן, אם כן, היא להבין את מנגנון ההיקשרות של ה-DNA לאינטגראז במטרה לבלום אותו וכך לחסום את הִתרבות הווירוס בגוף האדם. “לפני שש שנים פותחה תרופה שנועדה לעשות זאת, אבל מאחר שלא היתה ממוקדת מספיק, היא לא השיגה את מטרתה.” צוות המעבדה של פרופסור-משנה עליאן, לעומת זאת, פיתח נוגדן שנקשר לאינטגראז באופן ממוקד ומונע ממנו להיקשר ל-DNA של הווירוס. “הראינו כי הנוגדן הזה חוסם בהצלחה של כ-75% את הִתרבות הווירוס.” את ההצלחה הוא מייחס לציוד הקריסטלוגרפי המתקדם העומד לרשותו בטכניון, ציוד “המאפשר לנו למפות את מולקולות החלבון ברזולוציה גבוהה מאוד, ברמה ננו-מטרית, וכך להבין את המנגנון באופן מעמיק ומפורט יותר.”
המרכז לביולוגיה מבנית נחנך השנה בהשקעה של 4 מיליון דולר
לראות את הבלתי נראה
את הפוסט-דוקטורט עשה עליאן באוניברסיטת UCSF בסן פרנסיסקו, שם למד קריסטלוגרפיה – התמחות המלווה אותו עד היום. באותה תקופה הכיר את אשתו, התחתן והוליד 2 בנות. ב-2010, אחרי שבע שנות שהות בארה”ב, קיבל פנייה מהטכניון להצטרף למרכז הטכניוני לביולוגיה מבנית (TCSB), אשר הוקם בבניין אמרסון למדעי החיים. “עניתי בחיוב, כי היה לי ברור שיש כאן הזדמנות נדירה למחקר מתקדם, עם תשתית ברמה הגבוהה בעולם. כאן יש לי אפשרות לנהל מחקר בין-תחומי, שמשלב ביולוגיה מבנית עם וירולוגיה, ביולוגיה של הסרטן וביו-כימיה.”
המרכז לביולוגיה מבנית נחנך בטכניון השנה בהשקעה של כ-4 מיליון דולר. עבור המרכז נרכש ציוד קריסטלוגרפיה מתקדם, הכולל מערכת “דיפרקטומטר” המאפשרת לנתח את מבנה הגביש ברזולוציה גבוהה מאוד, ברמה המולקולרית. “ליכולת שלנו ‘לראות’ עצמים בלתי נראים יש חשיבות רפואית אדירה, למשל בהבנת הקשר בין תרופה לבין יעד המטרה שלה בגוף”, מסביר ראש המרכז, ד”ר חי דביר. תשתיות המרכז כוללות גם ציוד רובוטי המאפשר ליצור מאקרו-מולקולות ביולוגיות ולעקוב אחר התהוותן באמצעות הדמיה מיקורוסקופית.
דיוויד קון (מימין) ורפי נוה מעניקים לאורי רוזן את תעודת הזכייה במקום הראשון
לראשונה הוענק בטכניון פרס קון ל’יזמים פנימיים’ המפגינים חדשנות בחברות גדולות. התורם דיוויד קון: “בטכניון אני מרגיש כמו ילד בחנות צעצועים, שמתקשה לבחור בין הדברים שסביבו”.
אילו שאלתם את דיוויד קון לפני שנתיים מהו הטכניון, היה משיב כי זו “אוניברסיטה כלשהי בצפונה של מדינת ישראל”. אם תשאלו אותו כיום את אותה שאלה, הוא יאמר לכם: “מקום מדהים, גם בהיבט היזמי. אומרים ש’הכל מתחיל כאן’, וזה נכון. כשאני מסתובב בטכניון אני מרגיש כמו ילד בחנות צעצועים, שמתקשה לבחור בין הדברים שסביבו. יש לטכניון איכות מצוינת, וצריך להפיץ אותה בעולם.”
קון, המתגורר בפיניקס, אריזונה, החל את דרכו בעסק המשפחתי – חברה בשם Dearborn Brass לציוד אינסטלציה – שם התנסה לראשונה ביזמות. “היו לי יוזמות מצוינות ומועילות, ואחרות שהבילו להפסדים משפחתיים. העיקר שידעתי תמיד ללמוד מהניסיון, גם מהכשלונות.”
ואכן, קון לא נבהל משום כישלון ומשום אתגר. הוא ניהל את Dearborn Brass, למד מינהל עסקים והתמחה במיזוגים וברכישות, קנה חברות לאחר פשיטת רגל ושיקם אותן, כיהן בתפקידים בכירים ב-CITY Bank, וכיום הוא תורם מנסיונו בהוראת תחום הרכישות והמיזוגים ובליווי (מנטורינג) של חברות הזנק באריזונה.
גם מכספו הוא תורם, ובנדיבות. עם זאת, במשך שנים רבות הוא הגביל את פעילותו הפילנתרופית לגופים אמריקאים – עד המפגש עם מרק גרינברג, לפני שנתיים.
מרק גרינברג, מנהל שלוחת ה-ATS (אגודת דורשי הטכניון בארה”ב) בסן דייגו, הזמין את קון לפגישה והציע לו לייסד תחרות יזמות חדשה בטכניון, שתתמקד ביזמות בתוך הארגון הגדול. “הבנאדם התפרץ לדלת פתוחה,” אומר קון. “יש לי ניסיון רב ביזמות פנים-ארגונית, וברור לי שאנשים רבים נכשלים בדברים האלה בשל חוסר ידע. השבתי מיד בחיוב, וההשתתפות בתחרות הראשונה, בחודש אפריל, היתה מרגשת מאוד. זה גם הביקור הראשון שלי בישראל, ועבורי כיהודי זה ארוע משמעותי מאוד.”
הטכניון, הוא אומר, אינו מפסיק להפתיע אותו. “מקום קטן כל כך, שהמון דברים מופלאים יוצאים ממנו. יש כאן אקוסיסטם טוב עם הרבה תעוזה, חוצפה ולגיטימציה לטעות ולהיכשל – וזה מתכון הפלא. יש כאן הכרה משמעותית, מצד נשיא הטכניון וההנהלה, בחשיבותה של יזמות. הבעיה של אנשי טכנולוגיה שיוצאים לעולם האמיתי היא בשיווק, במיסחור, ביכולת להניע קבוצת עובדים. ולא תמיד חייבים להמציא את הגלגל – אפשר לפתח גירסאות חדשות ומשופרות לפיתוחים קיימים, תוך למידה מטעויותיהם של אחרים.”
פרופסור בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, הודה לקון והעניק לו תעודה ואת הספר ‘אומת הסטארט-אפ’. בתום הענקת הפרסים נערך באולם צ’רצ’יל טקס הסרת הלוט מעל שלט ההוקרה למר קון.
“למתמודדים ניתנו חמישה שבועות להגשת תוכנית עסקית,” אמר רפי נוה, מנהל מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון, “ובסופו של דבר נקבע דירוג הזוכים תוך קונצנזוס רחב בין השופטים.”
“הפקולטה שלנו מעודדת יזמות מאז הקמתה לפני שישים שנה,” אמר פרופסור אבישי מנדלבאום, דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. “פיתחנו כאן שילוב ייחודי של הנדסה, תעשייה וניהול, והמודל הזה הועתק על ידי מוסדות רבים אחרים.”
הזוכים:
במקום הראשון בתחרות זכה בוגר הטכניון אוֹרי רוזן, על פרויקט חדשנות שיזם והוביל ב’אינטל’. רוזן, בוגר הפקולטה למדעי המחשב, יסיים בקרוב גם MBA בטכניון. באינטל הוא החל לעבוד כבר בהיותו סטודנט, וכעבור ארבע שנים הפך למהנדס במשרה מלאה. מאז חלפו ארבע שנים נוספות, שבהן הוא עובד בשני תפקידים במקביל: מהנדס יישומים וראש צוות תוכנה.
במסגרת הפרויקט שזיכה אותו במקום הראשון בתחרות הוא פיתח את ThunderStick – התקן איחסון המתחרה בהחסנים ניידים (דיסק און קי) קיימים. “המטרה הראשונית שלנו היתה להגדיל את מכירות הצ’יפים שלנו, מפני שהרווח של אינטל נגזר לא ממחיר המוצר הסופי (המיוצר ונמכר על ידי חברה אחרת) אלא ממספר הצ’יפים שאנחנו מוכרים. כך פיתחנו את ThunderStick – מוצר המכיל כמות מידע גדולה בהרבה מהחסנים ניידים קיימים, ופועל במהירות גבוהה פי 2. המוצר שפיתחנו קיבל שבחים רבים, בין השאר בתערוכת מחשבים בטיוואן, אבל סבל מכמה בעיות – למשל התחממות יתר. כיום אנחנו משפרים אותו ובמקביל מנהלים מגעים עם חברות שישווקו אותו. הזכייה במקום הראשון בפרס קון היתה הכרה נוספת בכך שאנחנו צועדים בדרך הנכונה.”
במקום השני זכה גיא נחמה, על פרויקט בתאגיד המיחזור תמיר – תהליך של אופטימיזציה על בסיס איפיון של חוק המיחזור. במקום השלישי זכה אלון קמחי, שביצע שינויים בעסק המשפחתי שבו הוא שותף – ‘כוכב הילדים’. העסק נוסד בשנת 2008, והצלחתו נפגעה בעקבות כניסה של חנויות מתחרות. השינויים שהכניס קמחי – יצירת סביבה מעודדת חדשנות, הקמת אתר אינטרנט, נוכחות ברשתות החברתיות ואפשרות של הזמנה טלפונית – שיפרו את רווחי החנות ב-2% בשנה האחרונה.
בתמונה בעמוד הבית: ThunderStick, שפותח על ידי הזוכה במקום הראשון, אורי רוזן
רזה מורידי, שר המחקר והחדשנות של מחוז אונטריו בקנדה, ביקר השבוע בטכניון ונפגש עם פרופסור בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ולפיתוח משאבים. פרופסור גולני סקר בפני השר את שיתופי הפעולה האקדמיים הבינלאומיים של הטכניון, בהם פעילויות משותפות עם אוניברסיטאות קנדיות כדוגמת ווטרלו, מקגיל וטורנטו.
“לטכניון הסכמים לשיתוף פעולה מחקרי ואקדמי עם אוניברסיטאות מובילות בקנדה,” אמר פרופסור גולני בפגישה, “ואנו פועלים כעת להעמיק את ההסכמים הקיימים ולהרחיב את שיתופי הפעולה גם עם אוניברסיטאות אחרות. נשמח שסטודנטים קנדים יבואו ללמוד בטכניון, ואנו מעודדים סטודנטים שלנו להשתלם בקנדה.”
“שמעתי על הטכניון עוד בהיותי סטודנט,” אמר השר, המופקד על פעילותן של המכללות והאוניברסיטאות באונטריו. “אני שמח מאוד לבקר כאן, שכן אין כמו מראה עיניים. הטכניון הוא מוסד הזוכה להכרה בינלאומית, ואני שמח על שיתופי הפעולה האקדמיים והמחקריים בינו לבין אוניברסיטאות באונטריו. אין ספק כי שיתוף הפעולה בין הטכניון למוסדות שלנו מעמיד אותם יחד בחזית המחקר המדעי.”
כך אמרה הדוקטורנטית נסמה מזאוי בכנס שהתקיים בטכניון לקידום יזמות בקרב נשים ערביות.
מאה נשים השתתפו בכנס היזמות של בוגרות הטכניון מהמגזר הערבי, שהתקיים לראשונה בטכניון. הכנס, שנערך ביוזמת פורום הנשים AWSc (נשים ערביות במדע ובהנדסה- Arab Women in Science and Engineering), נועד לחשוף את המשתתפות לעולם היזמות הטכנולוגית, וזאת בהרצאות של מדענים וחוקרים, נציגי לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה ונציגת שגרירות ארה”ב בישראל.
חנאן ח’מיס, דוקטורנטית בפקולטה להנדסה ביו-רפואית וממארגנות הכנס, פתחה את האירוע בהצגת הפורום: “פורום AWSc הוקם לפני כשנה, עקב הנוכחות הדלילה של נשים ערביות בתפקידים מקצועיים מתקדמים באקדמיה ובתעשייה, וצמח מתוך אמונה ש’אם אין אני לי – מי לי ואם לא עכשיו, אימתי?’. המטרות שלנו הן לקדם מצוינות ומנהיגות טכנולוגית בקרב הנשים הערביות, לתת להן כלים להוביל בעולם החדשנות והיזמות, לשבור חסמים ולתמוך בקריירה שלהן, הן באקדמיה והן בתעשייה.”
“קיימנו את הכנס מתוך תחושת מחויבות ושליחות, וכדי לסייע לנשים רבות להגיע להצלחה ולהגשמה עצמית,” הסבירה נסמה (סוהא) מזאוי, גם היא דוקטורנטית בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון וממארגנות הכנס. “יצרנו מנהיגות ובשוֹרה של חדשנות ומחויבות לחברה הערבית, עידוד תעסוקה עצמית ויזמות, ומודל לחיקוי לדור הבא.”
“עד לפני עשר שנים, לימודי הנדסה נחשבו בחברה הערבית להשקעה לא בטוחה,” אמר הממציא והיזם ד”ר יואב מדן, המשמש מנטור ומדען אורח בתחום היזמות הטכנולוגית. “החשש מאי-הצלחה מנע מרבים בחברה הערבית, ובכללם נשים, ללמוד הנדסה.”
ד”ר מדן הסביר כי בשנים האחרונות מתחולל בתחום זה שינוי נרחב ועמוק. “אתם יודעים בזכות מי פתחה ‘אפל’ נציגות בישראל? בזכות בוגר הטכניון ג’וני סרוג’י, ערבי-ישראלי יליד חיפה, ששכנע את הנהלת החברה שיש אפשרות להצליח כאן. הכנס ליזמות נשית טכנולוגית הוא אירוע מכונן, ואני מאמין שגם אתן, כל אחת בתחומה, תחוללו שינוי.”
בכנס שיתפו יזמיות מצליחות את הקהל בסיפוריהן האישיים, וסיפרו כיצד הצליחו לקדם את ההמצאות שלהן. בין הנושאים שנדונו: כיצד רעיון טכנולוגי הופך להצלחה, כיצד מגינים על המצאה, מהו פטנט, קווי יסוד לתוכנית עסקית ולתוכנית עבודה, ומסלולי תמיכה פיננסיים כגון חממות ומאיצים טכנולוגיים.
היזמת הערבייה הראשונה בישראל, בוגרת הטכניון ד”ר אמאל איוב, סיפרה כיצד גילתה בתום לימודי הפיזיקה ש”תואר ראשון אינו מספיק. לכן עברתי למסלול הישיר לדוקטורט, לטובת פיתוח מקור רדיו-אקטיבי חדש להסרת גידולים סרטניים.” בגיל 29 היא נחשפה למונחים ‘יזמות’ ו’סטארט-אפ טכנולוגי’, והקימה סטארט-אפ – שלא הצליח לגייס מימון. “ואז פגשתי את ד”ר סובחי בשיר, שהקים את אנזימוטק, ובשנת 2010 הקמתי את מטאלו-תראפי (Metallo Therapy) – חברה המפתחת טכנולוגיה לשיפור יעילותן של הקרנות לגידולים סרטניים. תוכנית החממות ליוותה אותנו במשך שנתיים, ואז יצאנו לְעולם גיוסי הכספים. כנגד כל הסיכויים הצלחנו לגייס 300 אלף שקל מקרן שנתנה לנו מעט חמצן. הצעדים הבאים היו קטנים, אבל לאט לאט התקדמנו והיום אני יכולה לומר לכם: סבלנות. סטארט-אפ הוא סיפור שמחייב התמדה ועקשנות.”
רים ג’השאן, מחברת ReeMed, סיפרה למשתתפות כי שני אחיה הבוגרים למדו בטכניון לפניה, ועובדה זו הקלה עליה ללמוד ולגור מחוץ לבית. “התקבלתי ללימודי הנדסה ביו-רפואית והצטרפתי כרכזת לפרויקט לנדא, התומך בסטודנטים ערבים. יישמתי על עצמי את הכלים שלי כחונכת וסיימתי את התואר בהצטיינות. לאחר הלימודים התחלתי לעבוד בתעשייה בתפקיד זוטר בחברת ביו-טק. לאט לאט התקדמתי והתפתחתי, ויצרתי לי רשת ענפה של קשרים. את התואר השני השלמתי באוניברסיטת חיפה בדיני פטנטים וקניין רוחני, וכיום אני מתמחה באבטחת איכות בתהליכי רגולציה רפואית.”
נורה נוסיר, מייסדת Nurami Medical, סיפרה שכבר בילדותה סימנה לעצמה כמטרה את לימודי המדעים בטכניון. “ביום הפתוח בטכניון נתקלתי בפרופסור שולמית לבנברג, שהפכה לימים למנחה שלי. אני עוד זוכרת את הניסוי שהציגה – השתלת אוזן בגוף של עכבר. סיימתי תואר ראשון ושני בהנדסה ביו-רפואית, ובטכניון גם פגשתי את השותף שהקים איתי אחר כך את Nurami Medical.” החברה מתמחה בפיתוח תחליפים לרקמות רכות, והמוצר הראשון שלה הוא תחליף לקרום המוח. “הלקח שלי הוא להיות ממוקד מטרה ולא לפחד. זה אמנם מפחיד להסתכן, אבל לפעמים זה משתלם וגם כיף.”
“פורום הנשים AWSC עשוי להפוך לגוף המייצג את הנשים הערביות בתחומי המדעים וההנדסה, מדבר בשמן מול מוסדות אקדמיים וממשלתיים, ופועל לקידום מעמד האישה הערבייה בחברה,” אמר פרופסור יוסף ג’בארין, עוזר המשנה הבכיר לנשיא הטכניון לענייני מיעוטים. “בשנת 1961 עמד מספר שנות הלימוד של הנשים הערביות בישראל על 1.6 שנים בממוצע. בשנת 2014 היה הממוצע 12 שנות לימוד – זו התקדמות יפה. עם זאת, לא די בהשכלה בלבד. עדיין קיים פער גדול בין ההשכלה של בני המגזר לבין פרנסתם, ויש לפעול לצמצומו.”
פרופסור ג’בארין אמר כי “הטכניון פועל לחיזוק הבסיס האקדמי של סטודנטיות ערביות לתואר ראשון בתחומי המדע וההנדסה. נמשיך לעודד אותן למצוינות ולתת להן מוטיבציה להמשיך לתארים מתקדמים, שיאפשרו להן להשתלב בתפקידים באקדמיה. נעודד נערות צעירות לבחור בלימודי המדע וההנדסה.”
“אנו מקוות שהצלחנו לחשוף בפניכן את עולם היזמות”, אמרה נסמה מזאוי בסיום הכנס. “נתנו לכן הזדמנות להתרשם כיצד רעיון הופך לסטארט-אפ. זוהי ההזדמנות לומר לכן: אל תפחדו. הכלים קיימים, נצלו אותם. ‘יזמיות ערביות’ הוא מושג שתצטרכו להתרגל אליו.”
נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא (מימין) וראש עריית חיפה, יונה יהב
ראש העיר יונה יהב והנהלת עיריית חיפה סיירו בשבוע שעבר בטכניון ונפגשו עם נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון מתניהו אנגלמן וסגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים בועז גולני. משלחת בכירי העירייה כללה את סגנית ומ”מ רה”ע חדוה אלמוג, מנכ”ל העירייה שמואל גנץ, מהנדס העיר אריאל וטרמן, סמנכ”ל משאבי אנוש וארגון אילן שדות, גזבר העירייה ג’אקי ואקים, מזכיר העיר ברכה סלע ומנהלי אגפי התפעול, חינוך, רווחה, תיאום אסטרטגי ומחשוב. בנוסף, הם נפגשו עם יו”ר אגודת הסטודנטים דני מגנר וסגנו אלון כהן-נזין ושמעו מהם סקירה על פרויקטים המשותפים לאגודת הסטודנטים בטכניון עם עיריית חיפה. רונית זוננפלד, ראש מדור הדרכה באגף משאבי אנוש בטכניון הציגה לאורחים את הפרויקטים ההתנדבותיים של עובדי הטכניון בעיר, בהם התנדבות עובדי הטכניון במועדוניות לילדים בנווה שאנן ועוד.
בסיום, ביקרו חברי המשלחת ביחידה לנוער שוחר מדע וטכנולוגיה במרכז לחינוך קדם אקדמי ובמעבדת הוויזואליזציה של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. מעבדת הוויזואליזציה, היא מעבדת מחקר והוראה, המאפשרת “כניסה” וירטואלית תלת-מימדית אל תוך הדמיות (מודלים) של בניינים, ערים ואתרים נופיים, בין אם הם קיימים במציאות או שהם עדיין בגדר תכנון עתידי. המעבדה מאפשרת לחוקרים ולסטודנטים “טיול” וירטואלי בסביבה המוצגת.
בסוף הביקור אמר ראש העיר חיפה יונה יהב כי “עיריית חיפה תעודד כל ממשק או מיזם שבו ניתן יהיה לשלב את העיר ותושביה עם המחקרים היישומיים המתבצעים בטכניון. המוסדות האקדמיים בחיפה בכלל והטכניון בפרט, הם מנדבכים החשובים ביותר עליהם נבנית העיר.”
