חודש: פברואר 2015

פרופסור-משנה אלכס שפילמן מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון פיתח מולקולה חדשה בעלת מבנה יציב.

אתגר שהעסיק כימאים במשך עשרות שנים – הכנת מולקולות רדיקליות יציבות ושימושיות – בא אל פתרונו במחקר שנערך בטכניון. המחקר התבצע על ידי קבוצת המחקר של פרופסור-משנה אלכס שפילמן מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון וד”ר מרק איירון ממכון ויצמן סייע בחישובים המסבירים את היציבות שהושגה. תוצאות המחקר פורסמו ביום שישי (6 בפברואר 2015) בכתב העת Nature Communications.

מולקולות רדיקליות הן מולקולות המכילות מספר אי-זוגי של אלקטרונים. אלקטרונים נוהגים להתארגן בצמדים וכך ליצור שיווי משקל אנרגטי, ולכן במצב האמור – מספר אי-זוגי של אלקטרונים, ואלקטרון אחד בלתי מזווג – קיים חוסר-איזון אנרגטי. כדי להשיג שיווי משקל אנרגטי נדרש למולקולה הרדיקלית אלקטרון נוסף, ולכן היא נוטה להגיב במהירות למולקולות אחרות, כלומר אינה יציבה.

למרות הכלל הזה – לפיו מולקולות רדיקליות אינן יציבות – קיימים רדיקלים יציבים. בשנת 1900 התגלה לראשונה רדיקל אורגני יציב בעל מבנה שלישוני, טריפנילמתיל, על ידי פרופסור מוזס גומברג (Moses Gomberg) מאוניברסיטת מישיגן. התגלית ההיסטורית הזו הובילה לגילוי רדיקלים יציבים אחרים. בשנת 1960 התגלה TEMPO – רדיקל אורגני נוסף, יציב מאוד – על ידי לייבדיב וקאזארנובסקי (Lebedev and Kazarnowskii). מולקולות אלה משמשות כיום בתעשיית הפלסטיק הפרמצבטית, בייצור גומי וכן ברפואה, בחקלאות, בביו-כימיה ובמדידת מרחקים במערכות ביולוגיות כגון DNA.

עם זאת, לרדיקלים היציבים המוכרים יש חסרונות רבים, ובהם עלות ייצור גבוהה ומבנה מרחבי המגביל את השימוש בהם.

המולקולה החדשה שפיתח פרופסור-משנה שפילמן – stable α-hydrogen nitroxyl radical – עשויה לחולל שינוי דרמטי בתחום זה. זהו רדיקל יציב בעל מבנה מרחבי ‘שמיש’ יותר. בסיום המאמר מציין פרופסור-משנה שפילמן כי מולקולה זו אטרקטיבית במיוחד בהקשר של יישומים עתידיים בקטליזה ובהקשר של מחקרים ביולוגיים. “למעשה, נסללת כאן דרך ליישומים רבים בקטליזה, ביולוגיה ורפואה.”

אלכס שפילמן, יליד דנמרק, הגיע בגיל 18 לארץ כמתנדב בקיבוץ חמדיה. לאחר שחזר לדנמרק וסיים שם תואר שני ברפואה הוא שב לישראל, השלים דוקטורט במכון ויצמן ופוסט-דוקטורט ב-ETH ציריך, וב-2009 הצטרף לטכניון כחבר סגל בפקולטה לכימיה.

במהלך התארים המתקדמים, וכן בפוסט-דוקטורט, עסק שפילמן בסינתזה אורגנית של חומרי טבע, כלומר בהכנת חומרים טבעיים במעבדה ובחקר פעילותם הביולוגית. כאשר הגיע לטכניון החליט לחזור אל המדע הבסיסי. “זו התפיסה האסטרטגית שלי כיום,” הוא מסביר. “אני רוצה להתחיל מתגלית מדעית בסיסית, ומשם לפתח אותה עד לסינתזה ויישום.

“כימיה היא תחום נהדר ומרתק, הדורש ממך המון יצירתיות. יש משהו מספק מאוד בפיתוח רעיון חדש ובהבאתו לידי מימוש.”

בתמונה בעמוד הבית: פרופסור-משנה אלכס שפילמן 

בלובי הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון התקיימה בחודש ינואר תחרות “בניית המהנדס”, שבה השתתפו 55 סטודנטים בשנה הרביעית ללימודיהם. במקום הראשון זכו הסטודנטים תומר פירן, מאיר ונמק ודוד לוי.
התחרות מתקיימת מדי שנה במסגרת הקורס “בניית המהנדס”, שאותו מעביר צבי המלי (Hemly) לסטודנטים בשנה האחרונה ללימודיהם בפקולטה. השנה נדרשו הסטודנטים לבנות מתקן מתקפל, הנשען על שלוש נקודות (סמכים) ומחזיק מעמד תחת עומס מקסימלי. למתמודדים הוגדרו מגבלות רבות, ובהן מסה מקסימלית של המתקן (300 גרם), עלות חומרים מקסימלית (300 ₪), וזמן-הקמה שאינו עולה על חמש דקות.
המלי, מהנדס אזרחי בוגר הטכניון (1983) והבעלים של משרד ‘צבי המלי מהנדסים’, מסביר כי “הקורס הזה מפגיש את הסטודנטים בפעם הראשונה עם העולם האמיתי, אחרי שבשלוש השנים הראשונות הם לומדים את החומר בנושאים נפרדים (סטטיסטיקה, דינמיקה, חוזק חומרים וכו’). זו בעצם הפעם הראשונה במהלך הלימודים שבה פוגשת התיאוריה את ההנדסה, והסטודנט נבחן על מבנה ממשי שנדרש לעמוד בהגדרות שפרסמנו מראש.”

החברה, המפתחת אפליקציה להפעלת סמארטפון ללא מגע, זכתה במקום הראשון בתחרות שקיימה חברת התקשורת ‘ורייזון’. פרס נוסף הוענק ל- Voiceit,  שהוקמה גם היא על ידי שני בוגרי טכניון.

חברת Enable Sesame, שהוקמה על ידי בוגרי הטכניון עודד בן דב וגיורא ליבנה, זכתה בפרס הראשון – מיליון דולר – בתחרות שקיימה חברת התקשורת האמריקאית ‘ורייזון’ (Verizon). ‘ססמי’ פיתחה אפליקציה המאפשרת הפעלה של כל סמארטפון – על כל הפונקציות שלו – בתנועות ראש ובתנועות אחרות. אפליקציה זו מבוססת על המצלמה המובנית של הטלפון החכם, בלי צורך בשום חומרה נוספת.

פרס Powerful Answers Award ניתן בארבע קטגוריות – חינוך, בריאות, טכנולוגיות ירוקות ותחבורה – על המצאות ה”הופכות את העולם למקום טוב יותר”. הסכום הכולל של הפרסים הוא 6 מיליון דולר, והפרס הראשון בכל קטגוריה עומד על מיליון דולר. “ססמי” זכתה במקום הראשון בקטגוריית ‘חינוך’.

“הזכייה במקום הראשון מדהימה ומרגשת,” אמר היום עודד בן דב. “קיבלנו כאן חשיפה מטורפת, הכרה ממשית מענקית הסלולר ורייזון, ומענק שיאפשר לנו להאיץ את הפיתוח משמעותית ולהגיע באמת לכל אלו שיכולים ליהנות מהטלפון שלנו.”

את הפרק החדש תתחיל החברה בעמק הסיליקון – שם יעברו כל הזוכים ב’אקסלרטור’ מיוחד שנועד לקדם את החברות שלהם ויקבלו הזדמנות לפתח שיתופי פעולה עם ורייזון. “בשנה הקרובה נתמקד בגימור המכשיר ובהפצתו, בהוספת פונקציות שירחיבו את קהל המשתמשים, ובהרחבת התמיכה למכשירים נוספים כגון טאבלט.

“אולי זו קלישאה, אבל באמת שהפידבק שאנחנו מקבלים מהנסיינים שלנו, ומכלל הציבור, יותר מרגש מהפרס הכספי. אנחנו פותחים עולם שלם לאנשים שכה זקוקים לו – אנשים שמרותקים לבית שלהם. סמארטפון נגיש מהווה חלון לעולם של תוכן וקשרים שחורג מן המגבלות הפיזיות. אין לי ספק שבעתיד תשתלב הטכנולוגיה שלנו בתפעול של בתים חכמים ובהפעלה של תאורה, טלוויזיה, מזגן ועוד. עבור ססמי זו רק ההתחלה.”

את סיפורה של ‘ססמי’ אפשר להתחיל בנובמבר 2011 – ביום שבו נכנס גיורא ליבנה, בכיסא הגלגלים שלו, למשרדו של בן דב. “אני רוצה טלפון שמופעל ללא מגע,” הוא אמר. “ואני מבין שהטכנולוגיה שפיתחתם יכולה לאפשר את זה.” לאחר תקופת פיתוח ראשונית, שהובילה לאבטיפוס מוצלח, הקימו השניים את ‘ססמי’, שבראשה עומדים בן דב (מנכ”ל, בוגר הטכניון), ליבנה (שותף ומשקיע, בוגר הטכניון), והמפתח הראשי ולדי אוסטרובסקי – גם הוא, איך לא, בוגר טכניון.

“הטכנולוגיה הזאת,” מסביר ליבנה, “מאפשרת לאנשים כמוני להפעיל את מכלול הפונקציות בטלפון – גלישה, חיוג, משחקים וכו’ – ובעתיד גם פונקציות חיצוניות לטלפון, למשל הדלקת אור. עבורנו, מקלדות ומסכי מגע אינם חומרה נגישה, והאפשרות לעקוף אותם ולהפעיל טלפון ומחשב פותחת לנו חלון בתחומים רבים כמו חברה, תעסוקה ופנאי.”

ציטוטי משתמשים:

“התוכנה הזאת מקנה לי עצמאות – ופרטיות. לפני כן, במשך חמש שנים רצופות, לא קיימתי שיחת טלפון פרטית אחת” (דולטון ג’ונס, ארה”ב).

“אחד הדברים שתסכלו אותי יותר מכל הוא אי-יכולתי לערוך שיחות טלפון בכוחות עצמי. השתוקקתי לשלוח ולקבל הודעות בעצמי, ולהתקשר לאנשים בלי שאצטרך עזרה” (טרייסי טוד, דרום אפריקה).

“כיום אני יכול לעשות יותר דברים בבית: לשלם חשבונות, להזמין מוצרי מזון במחשב, ולקנות פרחים לאשתי” (גיורא ליבנה, מייסד ‘ססמי’, ישראל).

חברת Voiceitt, שהוקמה גם היא על ידי שני בוגרי טכניון, זכתה בתחרות ברבע מיליון דולר, בקטגוריית ‘בריאות’. החברה פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לאנשים הסובלים מקשיי דיבור להביע את עצמם באופן ברור.

מנכ”ל החברה הוא דני ויסברג, בוגר הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, וסמנכ”ל הטכנולוגיות הוא סטס טיומקין, שעשה את התואר השני שלו בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. הם מסבירים כי Talkitt, המוצר של Voiceitt, מיועד לאנשים הסובלים מקשיי דיבור מסיבות שונות, ובהן מום מולד, שיתוק מוחין, חירשות, פגיעת ראש, שבץ מוחי ו-ALS. Talkitt לומד את אופן הדיבור של האדם הספציפי בכמה צעדים פשוטים, ולאחר מכן מסוגל ‘לתרגם’ את דבריו בכתב ובקול מובן. כך מאפשרת החברה לאותם אנשים לתקשר עם הסביבה.

“לטכנולוגיה, אם משתמשים בה נכון, יש כוח לצמצם את הפער בין בעלי צרכים מיוחדים לבין אנשים ‘רגילים’,” אומר ויסברג. “כיום כבר יש יישומים רבים שמסייעים למתקשים-בדיבור להבהיר את עצמם, אבל אנחנו החלטנו לקחת את הנושא צעד אחד קדימה.”

ויסברג וטיומקין מקפידים לתת קרדיט מכובד ליואב מדן מהטכניון, שמלווה אותם כבר משלב מוקדם מאוד במסגרת תוכנית ‘טכניון לחיים’ (TFL). “פגשנו אותו בכנס בחיפה והוא אמר לנו: ‘אתם היורשים שלי’. יש לו אינטואיציה רבת שנים, ידע עצום בשיפור האלגוריתמים, וכרטיס ביקור שעליו כתוב DOING GOOD. החיבור איתו חשוב לנו מאוד, ובכל פעם שיש לנו מה להראות אנחנו נפגשים איתו.”

כיום עובדת החברה עם גופים רבים ובהם בית החולים אלין, בית אקשטיין ובית איזי שפירא, ומבססת את נוכחותה גם באוסטרליה ובארה”ב. בקישור הבא – סרט התודה שהכינו לכבוד הזכייה:

קיימן: “טכנולוגיה היא כלי נפלא, אבל עלינו לזכור תמיד שהיא רק כלי”. נשיא הטכניון : “החזון שלנו – לעודד ילדים ואנשים צעירים לחלום”.

הטכניון העניק השבוע (ד’) תואר דוקטור לשם כבוד ליזם ולממציא דין קיימן (Kamen), בטקס חגיגי שהתקיים במעמד נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ויו”ר עמותת FIRST ישראל אביהו בן-נון, ובהשתתפות מאות תלמידים מקהילת FIRST, מכל רחבי הארץ.
התואר דוקטור לשם כבוד מטעם הטכניון הוענק לדין קיימן “לאות הערכה על חזון של יזמות וחדשנות שהוליד המצאות רבות, ובהן מכשירים רפואיים שחוללו שיפור בטיפול הרפואי בעולם כולו; כהכרה על תרומתו ההומניטרית ליצירת עולם בריא, בטוח וטוב יותר, ובהוקרה על הקמת ארגון FIRST (For Inspiration and Recognition of Science and Technology), הפועל בישראל בחסות הטכניון ודוגל בתחרות שיתופית כדרך לטיפוח השראה ומוטיבציה בצעירים ברחבי העולם.”

“החינוך הוא אחד הדברים החשובים ביותר בעיני, והטכניון הוא אחד ממוסדות החינוך המובילים והיוקרתיים בעולם. לכן המעמד הנוכחי – קבלת תואר ד”ר לשם כבוד מהטכניון – יקר מאוד ללבי”, אמר קיימן בטקס הענקת הפרס, והוסיף “טכנולוגיה היא כלי נפלא, אבל עלינו לזכור תמיד שהיא רק כלי, ולעולם לא לשכוח מה מטרתה – להפוך את העולם למקום טוב יותר.”

קיימן חתום על 440 פטנטים בארה”ב ובחו”ל, בהם הסגווי ((Segway , מכונת הדיאליזה הביתית, Slingshot לסינון וטיהור מים, ומשאבת האינסולין הביתית. DEKA, החברה שהקים, מתמקדת ביישום הרעיונות שלו כמו גם בפיתוח מכשירים לפי הזמנה. בין השאר פיתחה החברה מסוקים ייחודיים, יד ביונית בעלת מוטוריקה עדינה חסרת תקדים, ו-iBot – כיסא גלגלים ייחודי שעל בסיסו פיתח קיימן את ה’סגוויי’.

במהלך השנים זכה קיימן בעשרות פרסים ואותות הוקרה, ובהם המדליה הלאומית לטכנולוגיה, שאותה קיבל בשנת 2000 מנשיא ארצות הברית דאז, ביל קלינטון” על המצאות שקידמו את הטיפול הרפואי ברחבי תבל’.

 

קיימן פועל ללא ליאות לקידום המדע והטכנולוגיה, ואחד ממקורות גאוותו הוא הקמתו של ארגון FIRST, שנוסד מתוך ההכרה בבני הנוער כיזמים וכמנהיגים של העתיד. הארגון פועל לטיפוח הסקרנות והמוטיבציה בקרב ילדים ובני נוער בתחומי המדע והטכנולוגיה, באמצעות תחרויות רובוטיקה לגילאי 6-18. “לפני עשר שנים התחלנו את הפעילות שלנו בישראל, לבקשת שמעון פרס,” סיפר קיימן, “פרס קיווה שיהיו בישראל 100 קבוצות של FIRST; השנה נרשמו לתחרות 700 קבוצות!”

את הרצאתו סיכם קיימן במילים נרגשות לבני הנוער שגדשו את האולם ואמר : “אילו התחלתי את חיי מחדש הייתי רוצה רק להתחיל להמציא מוקדם יותר, להתקדם מהר יותר. החיים קצרים – אל תבזבזו את הזמן. אם אתחרט על משהו, זה לא על השטויות והטעויות שעשיתי, אלא רק על הדברים שלא ניסיתי לעשות.”

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא בירך את קיימן ואמר: “החזון של דין קיימן ושל פרויקט FIRST הוא החזון שלנו – לעודד ילדים ואנשים צעירים לחלום, ללמד אותם לעשות, ולוודא שהם עושים זאת יחד. המסר שלי אליכם, הילדים והנערים של FIRST, הוא זה: יצאתם לדרך שיש בה הזדמנות לשפר את העולם. אני מקווה שבדרך הזאת תעברו גם כאן, בטכניון.”

ראש המעבדה למנועי בעירה פנימית ב-MIT היה הדובר הראשי בכנס הרביעי לטכנולוגיות הנעת כלי טיס בלתי מאוישים, שהתקיים בטכניון.

ב-29 בינואר התקיים בטכניון הכנס הרביעי לטכנולוגיות הנעת כלי טייס בלתי מאוישים (כטב”מ). בכנס, שנערך בבניין הפקולטה להנדסת מכונות ע”ש ד. דן ובטי קאהן בטכניון, הציגו מהנדסים וחוקרים מובילים מהתעשייה, האקדמיה וגופים ממשלתיים, את החידושים האחרונים בתחומי הטכנולוגיה הרלוונטיים להנעת כטב”מ. בין השאר נדונו נושאים כגון מנועי בוכנה, מנועים רוטוריים, שיטות הנעה חלופיות, הנעה חשמלית, סוגי דלק קונבנציונליים וחלופיים למנועי כטב”מ, ומגמות עתידיות. מפגש שנתי זה, שראשיתו לפני ארבע שנים כשיתוף פעולה בין הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, מפא”ת/משרד הביטחון והתעשייה, הפך לבמה מובילה לעוסקים בתחום, ונתמך השנה לראשונה גם על ידי משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. בכנס השתתפו כ-200 איש, מספר המצביע על חשיבותו ההולכת וגוברת של תחום הנעת הכטב”מ.

בהרצאה המרכזית בכנס הרצה פרופ’ וואי צ’אנג (Wai Cheng), ראש המעבדה למנועי בעירה פנימית ע”ש סלואן (Sloan) במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MIT). פרופ’ צ’אנג ניתח את מגמות הפיתוח של מערכות הנעה לכטב”מ, יתרונותיהם וחסרונותיהם של סוגי הנעה שונים, וסיכוייהם להשתלב בשוק הכטב”מ הגדל משנה לשנה. אחת המסקנות המרכזיות צ’אנג הייתה שגם בעשורים הקרובים מנועי שריפה פנימית ימשיכו להוות אמצעי הנעה עיקרי הן בתחום הכטב”מ והן בתחום האוטומוטיבי.

משתתפי הכנס נחשפו לנקודת מבטם של משתמשי ויצרני כטב”מ באשר לדרישות ממערכות הנעת כטב”מ והלקחים שהוסקו מזירות שימוש שונות. יו”ר אגודת מהנדסי המכונות בישראל, מר עמנואל ליבן, ניתח בהרצאתו את ההבדלים המהותיים בין מערכות הנעת כטב”מ ומערכות הנעה לכלי רכב, והציג גישות אשר יאפשרו שימוש בטכנולוגיות אוטומוטיביות מתקדמות, לטובת הנעת כטב”מ.

כן הוצגו בכנס פיתוחים חדישים של מערכות הנעה מתקדמות מסוגים שונים, החל בהנעה סולארית והנעה בעזרת חומרים משני-פאזה, שהוצגו בהרצאותיהם של פרופ’ ווייס ופרופ’ שר מהטכניון, ועד לקונספטים חדשים של מנוע בעירה פנימית. בהרצאתו של ד”ר שקולניק מחברת LiquidPiston (ארה”ב), הוצג קונספט חדיש של מנוע רוטורי המאפשר להשיג ערכי נצילות של עד כ-60% יחד עם פליטות מזהמים נמוכות, ומתגבר בכך על חסרונותיו העיקריים של מנוע וואנקל הידוע. כמו כן נחשף בכנס מנוע חדיש עם מיחזור תרמו-כימי המופעל בדלק מתחדש, אשר פותח במעבדה למנועי שריפה פנימית בטכניון. בפיתוח זה הצליחו החוקרים להפחית פליטות מזהמים לרמות בעלות השפעה אפסית, ולשפר את נצילות המנוע בשיעור שבין 6% ל-45%.

באי הכנס חלקו שבחים לד”ר לאוניד טרטקובסקי, ראש המעבדה למנועי שריפה פנימית בטכניון ויו”ר הוועדה המארגנת של הכנס, על פעילותו המבורכת לקידום תחום הנעת הכטב”מ בישראל, ועל הפיכת הכנס לבמה מרכזית לקידום דיאלוג ושת”פ בין האקדמיה, התעשייה וגופים ממשלתיים מובילים.

הדברים נאמרו על ידי אל”מ רם שגיא מחיל הרפואה על פצועי מלחמת האזרחים בסוריה, בכנס הבינלאומי השלישי בנושא “ארכיטקטורה ורפואה במאה ה-21”, שהתקיים בשבוע שעבר בטכניון.

בוגר הטכניון אל”מ רם שגיא סיכם שנתיים של טיפול ישראלי בפצועי מלחמת האזרחים בסוריה. “כשהגיעו ראשוני הפצועים הסורים לגבול הישראלי, לפני שנתיים בדיוק, לא היתה לנו שום התלבטות; מהרגע הראשון היה לנו ברור שעלינו לטפל בהם.” כך אמר ד”ר אל”מ רם שגיא, בוגר הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון והיום מפקד הרפואה בפיקוד דרום, ביום עיון שנערך בטכניון ביום חמישי. “הם קיבלו בדיוק את הטיפול שמקבל חייל צה”ל שנפגע, כפי שמתחייב משבועת חיל הרפואה – ‘להושיט יד עוזרת לכל פצוע ולכל חולה… אם אוהב ואם אויב’ – ומהמשפט הידוע ממסכת סנהדרין: ‘כל המקיים נפש אחת, כאילו קיים עולם מלא’.”

זרם הפצועים מסוריה החל בטפטוף איטי – 7 פצועים ראשונים שהגיעו לגבול הישראלי
ב-16 בפברואר 2013. בסוף אותה שנה כבר היו בבתי החולים בישראל מאה פצועים סורים, ששמעו מחבריהם על הטיפול שקיבלו כאן. “כאמור, מעולם לא שאלנו את עצמנו אם עלינו לטפל בפצועים; שאלנו את עצמנו רק איך לטפל, והתשובה ניתנה על פי המקרה הספציפי – חלק מהפצועים טופלו על הגבול ושוחררו לסוריה, אחרים הגיעו לטיפול במרפאות צבאיות, והשאר הובאו לבתי חולים אזרחיים.”

אל”מ שגיא אמר את הדברים במסגרת הכנס הבינלאומי השלישי בנושא ‘ארכיטקטורה ורפואה במאה ה-21’, שנערך בשבוע שעבר בטכניון ביוזמת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים והפקולטה לרפואה בטכניון. הכנס היווה מפגש ייחודי של שני עולמות התוכן – רפואה וארכיטקטורה – והשתתפו בו גורמים מובילים בתחומים כגון שרותי בריאות, בתי חולים, בנייה וטכנולוגיה. השנה התמקד הכנס בנושאים גלובליים בעלי משמעות חברתית וכלכלית, ובהם הקמת בתי חולים ומבני בריאות במדינות מתפתחות, באזורי אסון ובמקרי חירום (בהשתתפות חיל הרפואה), וסוגיות הקשורות בתכנון בית החולים העתידי (בפאנל מיוחד בהשתתפות מנהלי בתי חולים ומקבלי החלטות).

אל”מ שגיא התגייס לצה”ל ב-1986, בתום לימודיו כעתודאי בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. במרוצת השנים הוא התקדם לתפקידים של רופא גדודי, חטיבתי, אוגדתי ופיקודי. הוא עמד בראש משלחות סיוע רבות ששלחה ישראל – לטורקיה (1999), הודו (2001), קניה (2002), האיטי (2010) והפיליפינים (2013) – ועליהן סיפר בכנס. “המשימות האלה מתאימות לחיל הרפואה, מפני שאנחנו מתורגלים בתרבות של כוננות והקפצה, ומוכנים לפעילות תוך זמן קצר. האתגר הגדול במשימות האלה הוא להתאים את הפתרון לתנאים הספציפיים. בהאיטי טיפלנו בנפגעי רעידת אדמה בדרגה 7, בתנאים של חום ולחות גבוהה, בבית חולים מאולתר שהקמנו על מגרש כדורגל. בפיליפינים טיפלנו בנפגעי הטייפון החמור ביותר בהיסטוריה המתועדת, על ידי ‘הרחבה’ (באמצעות אוהלים) של בית חולים קיים. המקרה הסורי שונה בכך שכאן זה לא פרויקט אד-הוק אלא פעילות מתמשכת.”

מארגנת הכנס, פרופסור נעמי ביטרמן, אמרה כי “כנס ייחודי זה מפגיש דיסציפלינות שונות מתוך הבנת חיוניותו של שיתוף פעולה כזה.” דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, פרופסור יהודה קלעי, הסביר כי “הכנסים האלה נולדו מהניסיון לקרב את הפקולטה לרפואה לקמפוס ולדיסציפלינות ההנדסיות. בישיבות הראשונות שהתקיימו בנושא נשאלנו, אני ונעמי, מה הקשר בין ארכיטקטורה להתקנים רפואיים. הסברנו מיד שאנחנו מעצבים התקנים רפואיים גדולים במיוחד, שנקראים ‘בתי חולים’. כך נולד הכנס הזה, שמתקיים זו השנה השלישית תוך שיתוף פעולה של רופאים, ארכיטקטים, מקבלי החלטות וגורמים נוספים.” דיקן הפקולטה לרפואה, פרופסור אליעזר שלו, אמר כי אם בעבר התמקדו הרופאים ברפואה עצמה, הרי ש”כיום ברור הצורך בהתאמת הסביבה הפיזית לפעילות הרפואית ולטיפול בחולה.”

ד”ר מארק שיקוביץ (Shikowitz), שנשא את הרצאת הפתיחה בכנס, דיבר על פעילות במדינות מתפתחות ועל האילוצים הרבים שהיא מציבה בפני המשלחות המגיעות מהמערב: היעדר תשתית-חשמל סדירה, מחסור בציוד, ריבוי מגיפות, עוני חמור, וריחוק המחייב טיסות ונסיעות רבות. הוא הוסיף כי “זה הביקור הראשון שלי בטכניון, ואני חייב לומר לכם שלטכניון יצאו מוניטין בכל העולם, כלומר מחוץ לישראל וארה”ב. אני פוגש המון בוגרי טכניון – רופאים ומהנדסים – וכולם אנשי מקצוע מהשורה הראשונה.”

הכנס הסתיים בפאנל של בכירים מתחומי הרפואה והארכיטקטורה, שדנו בקשר בין התחומים ובסוגיות הנוגעות לתכנונם של בתי חולים מתוך ראייה ארוכת טווח. בפאנל השתתפו דיקן הפקולטה לארכיטקטורה פרופסור יהודה קלעי; מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה, ד”ר מסעד ברהום; האדריכל הראשי של שרותי בריאות כללית, אדר’ אבי תורג’מן; מנהלת המרכז לבריאות הנפש ‘מזרע’, ד”ר אילנה קרמר; מנהל הקריה הרפואית רמב”ם, פרופסור רפאל ביאר; מנהל המרכז הרפואי קפלן-הרצפלד, פרופסור יעקב יהב; ומנהל בית החולים רות רפפורט לילדים ברמב”ם, פרופסור עמוס עציוני.

בתמונה בעמוד הבית (מימין לשמאל): דיקן הפקולטה לארכיטקטורה פרופסור יהודה קלעי; מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה, ד”ר מסעד ברהום; האדריכל הראשי של שרותי בריאות כללית, אדר’ אבי תורג’מן; מנהלת המרכז לבריאות הנפש ‘מזרע’, ד”ר אילנה קרמר; מנהל הקריה הרפואית רמב”ם, פרופסור רפאל ביאר; מנהל המרכז הרפואי קפלן-הרצפלד, פרופסור יעקב יהב; ומנהל בית החולים רות רפפורט לילדים ברמב”ם, פרופסור עמוס עציוני, משתתפי הפאנל בנושא תכנון בתי חולים

הקונסורציום, הכולל גופים מכמה מדינות, יחבר את טכנולוגיית “האף האלקטרוני” לסמארטפון וכך יוביל לאיבחון יותר מוקדם, מהיר, זול ומדויק של מחלות רבות.

6 מיליון יורו – זה הסכום שיעניק האיחוד האירופי למַאֲגָד (קונסורציום) בראשותו של פרופסור חוסאם חאיק מהטכניון. במאגד שותפים חברת ‘סימנס’ וכן אוניברסיטאות, מכוני מחקר וחברות בגרמניה, אוסטריה, פינלנד, אירלנד, לטביה וישראל. החברה הישראלית השותפה במאגד היא NanoVation-GS – ‘ספין אוף’ של הטכניון – ובראשה עומדים בוגרי הטכניון ד”ר גריגורי שוסטר ומר שגיא גליקסמן (M.Sc), שסיימו את תאריהם הגבוהים במעבדתו של פרופסור חאיק. חברת NanoVation-GS מתמחה בפיתוח ואינטגרציה של חיישנים מבוססי ננו-חומרים למכשור רפואי ולתחומים נוספים. מידע נוסף על החברה ניתן למצוא באתר www.nanovation-gs.com.

כבר בשנת 2011 הקצה האיחוד האירופי 5.4 מיליון יורו למאגד דומה בראשות פרופסור חאיק, כחלק מתוכנית המסגרת השביעית של האיחוד. המענק הנוכחי, שיינתן במסגרת תוכנית Horizon 2020, ישמש להעמקת הטכנולוגיה שבפיתוחה עוסק פרופסור חאיק בשנים האחרונות, מאז הצטרפותו לטכניון כחבר סגל בתום פוסט-דוקטורט ב- Caltech, קליפורניה. מדובר בטכנולוגיה לאיבחון מוקדם מדויק מהיר, זול ולא פולשני של מחלות על סמך הבל פה. איבחון כזה מאפשר לאתר מתוך האוכלוסייה הכללית ‘קבוצות סיכון’ המוּעדות למחלות ספציפיות, ולטפל בהן מבעוד מועד או בשלב מוקדם של המחלה. פרויקט זה נחל הצלחה גדולה הן בפן המחקרי והן בפן הטכנולוגי.

בשלב הבא של המחקר, שיישען על המענק החדש, יינתן דגש לחיבור הטכנולוגיה האמורה לסמארטפון. פרויקט זה – SNIFFPHONE – יוביל למוצר מצומד לסמארטפון שיהיה פשוט לתיפעול, רב פעמי (repeatable), ולא יעיק על המשתמש בתפקודיו היומיומיים. מטרה זו תושג באמצעות מערכי-חיישנים זעירים ש’יקראו’ את הבל הפה ויעבירו את הנתונים לטלפון נייד, וממנו למערכת עיבוד מידע. מערכת זו תפענח את הנתונים, תקבע אם הנבדק לוקה במחלה, ובמקרה שהתשובה חיובית תספק פרטים נוספים. SNIFFPHONE, להערכתו של פרופסור חאיק, הוא “פתרון מנצח הודות למאפייניו: הוא יהיה זעיר מפתרונות קיימים, זול מהם, יצרוך חשמל מועט ובעיקר יאפשר איבחון מוקדם, מיידי, מדויק ולא פולשני. איבחון מוקדם, למותר לציין, עשוי להציל חיים כשמדובר במחלות מסוכנות כגון סרטן.”

מאז הצטרפותו לטכניון כאיש סגל בפקולטה להנדסה כימית בסוף 2006 זכה פרופסור חאיק בעשרות פרסים, מענקים ואותות כבוד. בין השאר הוא זכה בפרס ההצטיינות ע”ש מארי קירי, מענק ה- European Research Councel (ERC), מענקי קרן ביל ומלינדה גייטס, ועוד. הוא נבחר לרשימת 35 המדענים הצעירים המובילים בעולם בדירוג של MIT, קיבל אות ‘אביר במסדר האקדמאים’ מטעם ממשלת צרפת ואת פרס הרשל ריץ (פעמיים), פרס טנא לננוטכנולוגיה, פרס האלווי למדעים יישומים, ועוד כ-45 פרסים ואותות כבוד אחרים. הוא נבחר לרשימת “50 המוחות המבריקים של המדינה”, לרשימת “ארבעת המדענים שהעולם מצדיע להם”, לרשימת “עשרת הצעירים המבטיחים במדינה”, ועוד. בנוסף לפרסים אלה, הניתנים בגין תרומה מחקרית בולטת, הוא קיבל גם את פרס ההוראה הגבוה ביותר שמעניק הטכניון – פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי. בשנת 2014, וביוזמת נשיא הטכניון, הוביל פרופ’ חאיק, בליווי פדגוגי של פרופסור-משנה מירי ברק, קורס פתוח מרובה משתתפים (MOOC – Massive Open Online Course) בתחום “ננו-טכנולוגיה ו-ננו-חיישנים”, שאליו נרשמו כ-42,000 איש.

הטקס החגיגי יתקיים ביום רביעי הקרוב (4.2), בשעה 16:00, באולם צ’רצ’יל בטכניון.

הטכניון יעניק תואר דוקטור לשם כבוד ליזם ולממציא דין קיימן (Kamen). התואר יוענק לו בטקס חגיגי בטכניון במעמד נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, יו”ר עמותת FIRST ישראל אביהו בן –נון ובהשתתפות מאות תלמידים מקהילת FIRST, מכל רחבי הארץ.

קיימן חתום על 440 פטנטים בארה”ב ובחו”ל, בהם הסגווי ((Segway , מכונת הדיאליזה הביתית, Slingshot לסינון וטיהור מים, משאבת האינסולין הביתית ורבים אחרים. קיימן פועל ללא ליאות לקידום המדע והטכנולוגיה, ואחד ממקורות גאוותו הוא הקמתו של ארגון FIRST, אשר שם לו למטרה לעורר את הסקרנות והמוטיבציה בקרב ילדים ובני נוער, להכיר ולחקור את תחומי המדע והטכנולוגיה, באמצעות תחרויות רובוטיקה לגילאי 6-18.   הארגון נוסד מהבנתו של קיימן כי בני הנוער הם היזמים והמנהיגים של המחר.

ארגון FIRST (ללא מטרת רווח), שהוקם בשנת 1989, פועל ביותר מ-60 מדינות ברחבי העולם. בישראל פועל הארגון כבר למעלה מעשור בחסות הטכניון, בהשתתפות
כ- 7,000 בני נוער מכל הקשת החברתית והתרבותית בישראל.

התואר מוענק לדין קיימן “לאות הערכה על חזון של יזמות וחדשנות שהוליד המצאות רבות, ובהן מכשירים רפואיים שחוללו שיפור בטיפול הרפואי בעולם כולו; כהכרה על תרומתו ההומניטרית ליצירת עולם בריא, בטוח וטוב יותר. ובהוקרה על הקמת ארגון FIRST (For Inspiration and Recognition of Science and Technology), הפועל בישראל בחסות הטכניון ודוגל בתחרות שיתופית כדרך לטיפוח השראה ומוטיבציה בצעירים ברחבי העולם.”

במהלך השנים זכה קיימן בעשרות פרסים ואותות הוקרה, ובהם המדליה הלאומית לטכנולוגיה, שאותה קיבל בשנת 2000 מנשיא ארצות הברית דאז, ביל קלינטון‘ על המצאות שקידמו את הטיפול הרפואי ברחבי תבל.

נציגי זרוע ההשקעות של חברת הענק ‘אבוניק’ ביקרו בטכניון במטרה לבחון שיתופי פעולה אפשריים.

משלחת של נציגים בכירים מחברת Evonik Venture Capital, זרוע של חברת ‘אבוניק תעשיות’, ביקרה בטכניון במסגרת מסע החשיפה שלה (Roadshow) בישראל. ד”ר פיטר נגלר, האמון על החדשנות הבינלאומית בחברה והמנכ”ל של Evonik Venture Capital ד”ר ברנרד מוהר נפגשו עם מנהל היחידה העסקית בטכניון, בני סופר, ועם פרופסור נועם אדיר, סגן המשנה לנשיא למחקר, במטרה לבחון שיתופי פעולה עם הטכניון. “ברצוננו לבחון אפיקים הקשורים בעיקר בהון סיכון, אך גם בהיבטים שונים של מחקר ופיתוח,” אמר נגלר. “אנו עובדים בשיתוף פעולה עם מספר אוניברסיטאות ברחבי העולם ורואים בטכניון שותף פוטנציאלי מרכזי. מטרת הביקור היא להציג את ‘אבוניק’ ובה בעת ללמוד על הטכניון ולהתניע דיון בתחומי סינרגיה אפשריים ושיתופי פעולה. ”

‘אבוניק’ , אחת מחברות הכימיקלים (specialty chemicals) הגדולות בעולם, מעסיקה יותר מ-30 אלף עובדים, ומחזור המכירות שלה עומד על יותר מ-13 מיליארד יורו בשנה. Evonik Venture Capital , שנוסדה ב-2012, היא זרוע ההשקעות של ‘אבוניק’. היא פעילה ביותר ממאה מדינות ומשקיעה בחברות סטארט-אפ ובקרנות הון סיכון, תוך העדפה לחברות המאופיינות בטכנולוגיה חדשנית ובפוטנציאל צמיחה גבוה, בתחומים של כימיקלים מיוחדים, חומרים מתקדמים, ננו-טכנולוגיה, קלינטק, ביוטכנולוגיה וטכנולוגיה רפואית. בכוונת החברה להשקיע בחברות אלה כ-100 מיליון יורו.

החברה אמנם מקיימת קשרים הדוקים עם כמה קרנות הון סיכון וגופים נוספים בישראל, אולם עדיין לא ביצעה שום השקעה בישראל. במהלך הביקור הנוכחי נפגשה המשלחת גם עם חברות הזנק, קרנות הון סיכון, נציגי ממשלה ועם המדען הראשי במשרד הכלכלה, מר אבי חסון.