חודש: פברואר 2015

מזרן למניעת פצעי לחץ, מערכת דיבור לחירשים וכיסא גלגלים הנשלט על ידי המוח הם כמה מהפרויקטים שהתחרו בכנס המהנדסים הצעירים ע”ש קני פרייס. התחרות התקיימה בטכניון בפעם החמישית בשיתוף רשת אורט ישראל. הזוכים במקומות הראשונים קיבלו מלגות ללימודים אקדמיים.

תלמידי המגמה המדעית-הנדסית בבית החינוך הניסויי ע”ש יצחק רבין בתל מונד זכו בשניים משלושת המקומות הראשונים בתחרות “המהנדס הצעיר” שהתקיימה בטכניון. התלמידים לירן יופה ואופק רכס זכו במקום הראשון – על פיתוח מזרן מיוחד למניעת פצעי לחץ – ובמקום השלישי זכו נועה גור, טל ארגוב, נדב חוגי ועידו שוורץ, על פיתוח מערכת לזיהוי דימום אחרי ניתוח שקדים.
במקום השני זכו התלמידים קורן דהן, דין עוז ומיכאל שליט, מבית הספר המשותף חוף הכרמל, על פיתוח עגלת גולף חכמה לעיוורים.

הזוכים במקום הראשון סיפרו כי פיתחו מזרן ייחודי למניעת פצעי לחץ, ה’מזהה’ היכן פועל על הגוף לחץ מופרז ומתאים את הלחץ בתוכו באופן אוטומטי. התלמידים זכו במלגת לימודים שנתית.

פיתוחים נוספים שהוצגו בתחרות היו מערכת דיבור לחרשים, יד ביונית, חגורת גב ללימוד יציבה נכונה וכיסא גלגלים מבוקר מוח. “מטרתם העיקרית של הרעיונות המבריקים שראינו כאן היום, היא שיפור איכות החיים של האנושות,” אמר פרופסור משה סידי, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון. “הפיתוחים שלכם מלמדים שקורצתם מהחומר הנכון, החומר שאותו אנחנו מחפשים בקרב הסטודנטים שלנו, שהם המהנדסים והמדענים של העתיד. אתם האנשים שיעצבו את הסביבה שבה יחיה המין האנושי בעתיד הקרוב וגם הרחוק.”

“רשת אורט ישראל קוראת למדינת ישראל להצטרף אליה ואל הטכניון ולהשקיע בקידום הכשרתם של בני הנוער ללימודי מדע וטכנולוגיה,” אמר ד”ר אלי איזנברג, סמנכ”ל בכיר למחקר ופיתוח ב’אורט ישראל’. “תחרויות מסוג זה מפגישות אותנו שנה אחר שנה עם צעירים הממחישים את הפוטנציאל העצום של דור העתיד.”

החיבור בין הנדסה ומדעי החיים עמד במרכזו של כנס Umbrella, שהתקיים בטכניון בסימן יובל ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה.

כנס משותף לטכניון ולשני מוסדות חשובים בגרמניה – אוניברסיטת RWTH Aachen ומכון המחקר FZ Julich – התקיים לאחרונה בטכניון. הכנס, שנערך בסימן 50 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה, עסק בחיבור בין הנדסה ומדעי החיים ודן בשורה של נושאים, ובהם ביו-פיזיקה מולקולרית, ביו-חומרים וביו-חיישנים, הנדסת רקמות, ושיטות מתקדמות להסעת תרופות בגוף.
נציגי שלושת המוסדות אמרו כי המפגש סייע ביצירת שפה משותפת ובהנחת תשתית למחקרים עתידיים משותפים.
גבריאלה הרמני, נספחת המדע בשגרירות גרמניה בישראל, אמרה כי “גרמניה וישראל קשורות זו לזו בקשר שאין לו אח ורע, ותוכנית המחקר Horizon 2020 של האיחוד האירופי מייצרת הזדמנויות נפלאות לשיתוף פעולה בין מדענים משתי המדינות. הדור השלישי בישראל מפתח עניין חדש בגרמניה, ואין לי ספק שהקשר בין שלושת המוסדות יחדיר רעיונות חדשים לדיאלוג הגרמני-ישראלי.”

הכנס התמקד בתפיסה שהמאה הנוכחית היא ‘המאה של הביולוגיה’, שבה יהפכו מדעי החיים ל’תחום רב-תחומי’, שיפגיש את ההנדסה עם מדעי החיים. כיום, חמישים שנה אחרי תגלית הסליל הכפול של ווטסון וקריק (מבנה ה-DNA ) עדיין מתחוללות מהפכות במדעי החיים. הגנומיקה והביו-אינפורמטיקה, ריצוף ה-DNA והיכולת למפות את הגנום ולהתערב בו בעלות נמוכה יחסית – כל אלה סוללים דרך למהפכה מחקרית המבוססת על אותו ממשק בין ההנדסה למדעי החיים. כך הולכים ונולדים תחומים חדשים כגון ביולוגיה מערכתית, ביולוגיה סינתטית, ביולוגיה חישובית וביו-אינפורמטיקה. הטכניון, כמוסד הנדסי מוביל הכולל בית ספר לרפואה, הוא צומת אידיאלי להתרחשותה של המהפכה הזאת. לפיכך פועל הטכניון בהתמדה לשבירת המחיצות בין הדיסציפלינות הקלאסיות וליצירת מרחבים (מרכזים) למחקר בין תחומי.

פרופסור וויין קפלן, המשנה לנשיא הטכניון למחקר, אמר בפתיחת הכנס כי “אני מבקש לציין לטובה את ממשלות גרמניה בישראל, המתייחסות ברצינות רבה לכנסים האלה. כמדענים אנחנו רגילים לשיתופי פעולה בינלאומיים כאלה, אבל למדינאים זה לא כל כך מובן מאליו. כאיש של הנדסת חומרים אני יודע היטב שבמדע דרושה כימיה, והכימיה שנוצרת בכנסים האלה חשובה מאוד.”

פרופסור סבסטיאן שמידט מ-FZ Julich אמר כי “הקשר עם הטכניון חיוני ופורה. באנו לכאן כדי לדבר על מדע, אבל גם על ידידות, ואני לא אומר את זה כסיסמה – יש כאן ידידות שסביבה נבנים קשרי המדע, ולנו כמדענים יש פריווילגיה גדולה: ללכת ממדינה למדינה ולעבוד עם מדענים כמונו.”

פרופסור יורם רייטר, ראש המרכז הבין תחומי למדעי החיים וההנדסה ע”ש לורי לוקיי, אמר כי הכנס הוא המשך לכנס המוצלח שהתקיים באאכן לפני שנה, באותו נושא. בבסיס פעילותו של מרכז לוקיי עומדים השילוב בין הנדסה למדעי החיים וקידומו של מחקר בין-תחומי, המביא לעולמות הביולוגיה והרפואה את היכולות ההנדסיות המתקדמות ביותר. חיבור בין-תחומי זה הוא המשך טבעי להחלטת סנט הטכניון ב-1969 להקים בטכניון פקולטה לרפואה, מתוך הבנה שהמפגש בין הנדסה למדעי החיים הוא שלב הכרחי בדרך לרפואת העתיד ולקידום המחקר הביולוגי. בכך הקדים הטכניון את זמנו ואת מגמת ההתכנסות (Convergence), המאפיינת את המחקר כיום: פחות בידול דיסציפלינרי, יותר מחקר בין-תחומי. מרכז לוקיי הוקם בשנת 2006 הודות לתרומתו הנדיבה של מר לורי לוקיי, ובראשו עמד בעבר חתן פרס נובל פרופסור מחקר אהרן צ’חנובר.

בתמונה בעמוד הבית: החוקרים מהטכניון, מאוניברסיטת RWTH Aachen וממכון המחקר FZ Julich

ביום חמישי, 19.2.15 יתקיים בטכניון היום הפתוח לתואר ראשון. מתעניינים בלימודים בטכניון מוזמנים להגיע ליום הפתוח בו הם יוכלו לסייר בפקולטות, לשמוע על מסלולי הלימוד הייחודיים ולראות את הטכניון בעיניים שלהם.

פרופ’ לביא: “המחקר המדעי באוניברסיטאות הוא מנוע צמיחה מרכזי להמשך פיתוחה וחיזוק מעמדה של המדינה. מעמדנו בצמרת אוניברסיטאות המחקר בעולם הושג בזכות עבודה קשה בתנאים של תת תקצוב חריף. בפני ור”ה עומדת המשימה להבטיח כי ממשלת ישראל תפעל לאפשר את המשך תפקודן של האוניברסיטאות ברמה הגבוהה ביותר.” פרופ’ בן-ששון: “המחקר האיכותי העומד בליבת פעילות האוניברסיטאות הוא שיאפשר את פיתוחה העתידי של מדינת ישראל. חובה על ממשלת ישראל להעמיד את נושא ההשכלה הגבוהה בראש סדר העדיפויות שלה”.

פרופ’ פרץ לביא, נשיא הטכניון, מונה על ידי נשיאי אוניברסיטאות המחקר ליו”ר ור”ה – ועד ראשי האוניברסיטאות. פרופ’ מנחם בן ששון, נשיא האוניברסיטה העברית, יסיים בתום הקדנציה את תפקידו כיו”ר אותו מילא בשנתיים וחצי האחרונות.

פרופ’ מנחם בן ששון: “בשנים האחרונות, עמדו בפני ור”ה משימות ואתגרים מבית ומחוץ שאיימו לפגוע במעמדה ובעתידה של ההשכלה הגבוהה והמחקר בישראל. בין האתגרים נמנים הניסיונות להטלת חרמות אקדמיים בעולם על חוקרים באוניברסיטאות; ולצדם מגמות מבית דוגמת זו שלא להשתתף בתוכנית תקצוב ושת”פ מדעי אירופאי. וכן ניסיונות השפעה של גורמים פוליטיים על האקדמיה ואופן הניהול שלה. המוסדות האקדמיים מתנהלים על סמך קריטריונים של מצוינות אקדמית, ושאיפה להישגים מדעיים, הישגיהם גבוהים ברמה בין-לאומית ושומה על הממשלה ועל החברה בישראל לאפשר להם להתנהל בדרך שהובילה אותנו למצוינות.

תקציבי ההשכלה הגבוהה ותוכנית החומש לא נתנו מענה מספק לפיתוח של תשתיות מדע הולמות, שיובילו קדימה את המחקר במדינת ישראל, שיאפשרו להשיב מדענים לארץ ולמנוע את תופעת בריחת המוחות. המחקר האיכותי העומד בליבת פעילות האוניברסיטאות הוא שיאפשר את פיתוחה העתידי של מדינת ישראל. חובה על ממשלת ישראל להעמיד את נושא ההשכלה הגבוהה בראש סדר העדיפויות שלה על מנת לאפשר לאוניברסיטאות המחקר לתפקד ברמה הגבוהה ביותר.

בפני יו”ר ור”ה הבא עומדות משימות חשובות. חברי ואני מודים לפרופ’ פרץ לביא על שניאות לשאת בעול הנהגת ור”ה ומאחלים לו ולנו איתו, הצלחה רבה בתפקידו. אני מודה לדוד ברקת, יו”ר פורום המנכ”לים ומנכ”ל אונ’ בן גוריון, שהיה שותף יוצא דופן ויד ימיני למשימות של ניהול ור”ה, וכן לפרופ’ אהרון שי, רקטור אוניברסיטת תל אביב ויו”ר פורום הרקטורים.”

פרופ’ פרץ לביא: “המחקר המדעי באוניברסיטאות הוא מנוע צמיחה מרכזי להמשך פיתוחה וחיזוק מעמדה של המדינה. אוניברסיטאות המחקר בישראל נמנות על צמרת אוניברסיטאות המחקר בעולם. מעמד זה הושג בזכות עשרות שנים של עבודה יומיומית קשה בתנאים של תת תקצוב חריף. בפני ור”ה עומדת המשימה להבטיח כי ממשלת ישראל תפעל לאפשר את המשך תפקודן של האוניברסיטאות ברמה הגבוהה ביותר. בראש ובראשונה אמורים הדברים בצורך להעלות את הצורך בתקצוב המחקר למקום גבוה יותר בסדר העדיפויות הלאומי.

נושא מרכזי נוסף שיעמוד על סדר יומנו הוא סוגיית החופש האקדמי באוניברסיטאות. חופש זה הינו עקרון יסוד ותנאי בל יעבור להמשך קיומה של הרמה האקדמית הגבוהה אליה הגיעו האוניברסיטאות בישראל. הדבר יתאפשר רק אם נמשיך להבטיח כי לא תהיה כל התערבות של גופים פוליטיים בניסיון לפגוע בחופש זה ולכפות סדר יום פוליטי שאינו מתנהל על סמך אמות מידה של מצוינות אקדמית ומדעית. “

פרופסור מייקל לויט, חתן פרס נובל בכימיה לשנת  2013: “האהבה שלי לכימיה ניצתה בזכות סדרת טלוויזיה”.

הכנס ה-80 של החברה הישראלית לכימיה (ICS) התקיים בשבוע שעבר בתל אביב. בכנס השתתפה משלחת חוקרים בכירים מאוניברסיטת סטנפורד, ובהם שני חתני פרס נובל בכימיה: פרופסור מייקל לויט, חתן הפרס מ-2013 (על פיתוח מודלים ממוחשבים להבנת מערכות כימיות מורכבות), ופרופסור וויליאם מורנר, שקיבל את הפרס ב-2014 (על פיתוחים בתחום המיקרוסקופיה הפלורוסצנטית). לארגון הכנס אחראית השנה הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, ונשיא החברה הישראלית לכימיה הוא פרופסור אהוד קינן, חבר סגל בפקולטה זו.

הכנס נפתח בהשקת בול המוקדש ל’שנת האור הבינלאומית’, שעליה הכריז האו”ם, ולשלושת חתני פרס נובל בכימיה לשנת 2013 – אריה ורשל, מרטין קארפלוס, ומייקל לויט, שנשא את הרצאת הפתיחה בכנס.

שגריר ארה”ב בישראל, דניאל שפירו, אמר כי “סיפור ההצלחה של ישראל מושתת על המדע, והחברה הישראלית לכימיה היתה מרכיב מרכזי בבנייתה של הצלחה זו עוד לפני קום המדינה. ואף שממשלות ישראל וארה”ב מסייעות בשימון הגלגלים, כוחם העיקרי של קשרי המדע בין שתי הארצות מושתת בעיקר על החברה הישראלית לכימיה ומקבילתה האמריקאית, הפועלות לקידום המצוינות באקדמיה, ביצירת אקלים מעודד חדשנות, ובהפגנת נכונות ליטול סיכונים ולהעלות רעיונות חדשים.”

במהלך היום הראשון העניקה החברה פרסים רבים, ובהם פרס טנא היוקרתי בננו-טכנולוגיה ע”ש לאה טנא לפרופסור אפרת ליפשיץ, חברת סגל בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, על “פיתוח ויישום של טכניקות-איפיון מתקדמות לננו-מבנים. הישגיה הבין-תחומיים השפיעו עמוקות על תחום הננו-מבנים של מוליכים למחצה, ועוררו הדים ברחבי העולם”. רומן וקסנבורג, סטודנט של פרופסור ליפשיץ, זכה בפרס מצוינות.

מייקל לויט: בזכות סדרת טלוויזיה

בהרצאת הפתיחה סיפר מייקל לויט כי האהבה לכימיה ניצתה בו כשצפה בסדרה ‘חוט החיים’ של פרופסור ג’ון קנדרו, ששודרה ב-BBC בשחור לבן בתחילת שנות השישים. “בהמשך בחרתי בפיזיקה, כי זה נראה לי פשוט יותר מכימיה – ‘כמה משוואות וזהו’ – אבל בסופו של דבר התגלגלתי לכימיה וליישומיה הרפואיים.”

לויט עשה את התואר השני ואת הפוסט-דוקטורט אצל פרופסור שניאור ליפסון במכון ויצמן, “שאחראי במידה רבה לזכייתנו בפרס נובל.” בשהותו בישראל התאהב בישראלית ונישא לה, וגם הדוקטורנטית הראשונה שלו (מירי הירשברג) היתה ישראלית. “המעמד הנוכחי מרגש אותי מאוד,” אמר לויט. “ובהזדמנות זו אני מבקש להודות לוועדת פרס נובל שבחרה בנו – לא על עצם הבחירה בנו אלא על האומץ להכיר בחשיבותה של שיטה – שיטה חישובית שתרמה רבות לביולוגיה ולרפואה. בסופו של דבר, המנצח הגדול הוא תחום המחקר שלנו.

“הקריירה שלי התרחשה בתקופה של שינויים עצומים במדע, שהונעו על ידי הטכנולוגיה. קשה לתאר את גודל השינוי שהתחולל בעולם המחשבים תוך כמה עשורים. ב-1967 עבדנו על מחשב עם זיכרון של 1 מגה-בייט, שעלה 40 מיליון דולר ותפס חדר שלם; כיום אפשר לקנות בכמה אלפי דולרים לפטופ קטן עם זיכרון של 10 ג’יגה. אילו התחוללה התפתחות דומה בשוק הרכב, היינו יכולים לקנות היום וולבו בשלושה דולר, להסיע בו חמישים אלף נוסעים במהירות של מיליון קמ”ש, ולהחנות אותו בתוך קופסת נעליים.”

בתום דבריו המליץ לויט למדענים הצעירים שבאולם להיות אמיצים (“קחו סיכונים, אבל לא טפשיים מדי”), ללכת עם התשוקה ולהיות מקוריים, עקביים, טובים ונדיבים.

בנוסף להם זכתה הפקולטה לפיזיקה בפרס הפקולטה המצטיינת.

פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי הוענק לעשרה חברי סגל בטכניון ולפקולטה לפיזיקה. בטקס נכחו משפחת ינאי המעניקה את הפרס, הזוכים ובני משפחותיהם, מרצים וסטודנטים מהטכניון. הפרס היוקרתי הוענק זו השנה הרביעית ברציפות, “כאות הוקרה והערכה לחברי הסגל האקדמי, המהווים דוגמה בתרומתם המתמשכת להוראה ולמידה ובמאמציהם לחזק את המעורבות ותחושת השייכות של הסטודנטים לטכניון.”

עשרה חברי הסגל שזכו השנה בפרס היוקרתי הם פרופ”ח ראובן בר-יהודה, פרופ”ח מרק גנדלמן, פרופ”ח אדי מאיר-וולף, פרופ”ח ערן יהב, פרופ”ח גדי קפלוטו, פרופ”מ יזהר אור, פרופסור דן גבעולי, פרופ”מ יסכה גולדפלד, פרופ”ח אסתר סגל ופרופסור מיילס רובין.

בנוסף הוענק פרס הפקולטה המצטיינת לפקולטה לפיזיקה, שחרתה על דגלה את המצוינות בהוראה ובשירות לכלל הסטודנטים בטכניון. ועדת הפרס ציינה כי “הפרס הוא אות הוקרה והערכה לתרומתם המתמשכת של אנשי הסגל האקדמי המנהלי והטכני אשר פעלו מתוך שאיפה למנף ולקדם את האיכות והמצוינות של החינוך האקדמי ביחידה ובטכניון במטרה לשפר ולטפח את האקלים הלימודי והחברתי ביחידה”.

“כאשר משקללים את כל הנתונים, הרי שאין כל ספק: לפרס ינאי השפעה מבורכת ומרכזית על התהליך שיפור איכות החינוך בטכניון.” אמר בטקס נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא. “מאה וארבעים חברי הסגל החדשים שהצטרפו אלינו בשנים האחרונות, מצטרפים לטכניון חדש. טכניון בו למצוינות בהוראה שמור מקום של כבוד, לצד המצוינות המחקרית ששמעה יצא למרחוק. בטכניון של היום זוכי פרס ינאי הם מודל לחיקוי, כאשר צירוף המילים “חתן פרס ינאי” הפך לתו תקן נחשק למצוינות בהוראה.” הנשיא התייחס בדבריו להמשך תהליך יישום המלצות ‘ועדת כהן’ להקלה בעומס הלימודי: “סמסטר חורף תשע”ה, שהסתיים זה עתה, הוא הסמסטר הראשון במתכונת החדשה והמקוצרת בת 13 שבועות. כזכור קיצור הסמסטר מ 14 ל 13 שבועות היתה אחת מהמלצותיה המרכזיות של הועדה. לצד המלצה זו, נמשיך בהטמעת שאר המלצות הוועדה, שעל הבולטות שבהן נמנות הבטחה לבחינות הוגנות, מניעת חפיפה בין מבחנים ללימודים והקפדה על פרסום הציונים במועד. כל אלה נועדו לשפר בד בבד את איכות החינוך, כמו גם את איכות החיים בטכניון. ”

המשנה הבכיר לנשיא, הפרופסור משה סידי ציין בדבריו כי “כבמחקר, כך גם בהוראה וחינוך, הטכניון הציב לעצמו מטרה להיות הטוב והמקצועי ביותר. המכנה המשותף של המצוינות במחקר ובהוראה הוא איכותם האנושית של החוקרים והמורים. כלים טכנולוגים, איכות הכיתות ושאר אמצעי הפירוטכניקה הינם אך ורק כלי עזר בידי המורים המצוינים ללמד ולחנך. את המצוינות קובע האדם, לא הכלים. עשרה מרצים איכותיים שכאלו מקבלים היום את הפרס היוקרתי ביותר להוראה.”

אייל גניס, יו”ר הוועדה האקדמית שהיה שותף לתהליך בחירת המרצים הזוכים, אמר כי “כמעט לכל סטודנט, יש הרצאה אחת האהובה עליו במיוחד, ומרצה אחד לו הוא מצפה בכיליון עיניים. מרצה אשר ביכולותיו המופלאות, מצליח להפר את השגרה הטכניונית. מרצה אשר בניגוד לעמיתיו הקוראים-מן-המצגת, מצליח להנפיש ולהחדיר חיות אל התוכן המועבר: מרצה אשר מקשר בין החומר הנלמד לבין הצפוי לנו כעובדים בתעשייה או במחקר; מרצה אשר ניחן בחוש הומור בריא; מרצה אשר גורם לסטודנטים להיות פעילים בשיעור; מרצה שבזכות גישתו האוהדת כלפי הסטודנטים, קונה את הקשבתם. אלו הם המרצים אשר זוכים היום בפרס.”

משה ינאי, חלוץ עולמי בתחום איחסון המידע, ביקש בתרומתו להחזיר מעט לטכניון כתודה וכהוקרה על הכלים-לחיים שהמוסד העניק לו במרוצת לימודיו לפני ארבעים שנה. מאחר שזכר את תקופת לימודיו כקשה, ולפרקים אפילו טראומטית, החליט בעצה אחת עם נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא לתרום 12 מיליון דולר אשר יוענקו למרצים שהצטיינו בתחום ההוראה, ובכך יתרום גם לסטודנטים בטכניון. הפרס, בסך 100 אלף שקלים למרצה, יוענק במשך עשרים שנה. משה ינאי חתם את טקס הענקת הפרסים במילות תודה לטכניון על שאפשר לו לתרום בחזרה לחברה בדרך ראויה ומשפיעה. “לרשום צ’ק זה החלק הקל,” אמר. ” בעולם האקדמי קיימת מוסכמה לגבי חשיבות הפרסום. אם תפרסם ותשקיע בכך תזכה לתמורה אישית. בחינוך, אין אמנם פרס נובל, אך התמורה לחברה גדולה לא פחות. אני חש שהמטרה הזו ראויה.”

 

 

ברוח טובה: יותר מ-3,000 צעירים הגיעו ליום הפתוח בטכניון למרות מזג האוויר הסגרירי.

יותר מ-3,000 צעירות וצעירים הגיעו היום (ה’) ליום הפתוח, המתקיים מדי שנה בטכניון. היום הפתוח חושף בפני המתעניינים את מסלולי הלימוד לתואר ראשון, ב-18 הפקולטות הפועלות בטכניון: הפקולטות ההנדסיות והמדעיות, הפקולטה לרפואה, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה, ותוכנית המצוינים של הטכניון.

ב”מתחם הפקולטות” שהוקם בלב הקמפוס הציגו סטודנטים וחברי סגל את תוכניות הלימוד ואת מסלולי הלימוד המוצעים. בנוסף עמדו לרשות המתעניינים נציגי יחידת דיקן הסטודנטים בטכניון, האמונים על מתן סיוע לסטודנטים, מעונות, מלגות ופעילויות רווחה. אגודת הסטודנטים בטכניון העמידה דוכן מיוחד, ובו הציגה את מגוון פעילויות החברה, הספורט והפנאי המתקיימות בקמפוס.

בבנייני הפקולטות ובמעבדות המחקר ברחבי הטכניון התקיימו סיורים, פגישות עם הדיקנים, הרצאות היכרות והרצאות מחקריות של מיטב חוקרי הטכניון.

נורה דראוושה, בת 17 מאיכסאל, מתעניינת בלימודי רפואה. “זו האוניברסיטה הראשונה שבדקתי,” היא אומרת. “באתי לראות ולדעת מה התנאים. היום הפתוח אורגן מצוין ולמדתי הרבה דברים חדשים. לימודים בטכניון הם העדיפות הראשונה שלי.”

שי גולדין, בן 21 מחיפה, מתעניין בלימודים בפקולטות למדעי המחשב ולהנדסת תעשייה וניהול. “לימודים בטכניון הם האופציה הראשונה שלי. אני חושש להתחיל ללמוד כאן, אבל צריך לשאוף הכי גבוה. ארשם ללימודים כאן בשנה הבאה, אך אני עדיין מתלבט באיזו פקולטה.”

ארז לוי, בן 23 מחיפה, מתעניין בלימודים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. “טוב שבאתי ליום הפתוח,” הוא אומר. “קיבלתי הרבה מידע. בזכות היום הפתוח ארשם ללימודים בשנה הבאה.”

היום הפתוח מתקיים עד השעה 17:00. לרשות המתעניינים עומד לאורך כל היום מתחם הייעוץ לקראת רישום, בו ניתן ייעוץ אישי, סיוע בחישוב הסכם (סף הקבלה לטכניון, המורכב מציוני הבגרות ומציון הבחינה הפסיכומטרית), ובמידת הצורך הכוונה לבחירת המסלול המתאים ביותר.

ניר שילה, מנהל השיווק של הטכניון, אמר כי “גם השנה הדגיש קמפיין הפרסום ליום הפתוח את הצטיינות הטכניון בתחומי הרווחה והתמיכה בסטודנט, לצד ההצטיינות האקדמית. הקמפיין היה אינטרנטי בעיקרו, וכלל פרסום בפייסבוק ובאתרי אינטרנט מובילים לצעירים.”

בני הזוג לורה ויצחק פרלמוטר תרמו 9 מיליון דולר להקמת מרכז לחקר המטבולומיקה של הסרטן בטכניון ולמימון מחקרים משותפים לטכניון ולמרכז הרפואי של אוניברסיטת ניו יורק.

שני מוסדות מחקר מובילים – הטכניון והמרכז הרפואי לנגון של NYU – חוברים לשיתוף פעולה בין-לאומי ראשון מסוגו, לפיתוח טיפולים חדשניים בסרטן. מדובר בפעילות מחקרית נרחבת ומעמיקה, היוצאת לדרך הודות לתרומה משמעותית של 9 מיליון דולר מהנדבנים לורה ויצחק (אייק) פרלמוטר.

שליש מהתרומה (3 מיליון דולר) יממן שישה פרויקטי-מחקר שבראשם יעמדו חוקרים משני המוסדות. שני-השלישים הנותרים (6 מיליון דולר) ישמשו להקמת מרכז מחקר מתקדם בטכניון, שיתמוך באותם הפרויקטים ובמחקרים נוספים. מרכז המחקר יתמקד בתחום חדש ומבטיח: מטבולומיקה של הסרטן. היוזמה המשותפת צפויה לעודד תמיכה מצד מוסדות ויחידים ברחבי העולם, ששמו להם למטרה את המאבק בסרטן באמצעות מחקר ממוקד ואפקטיבי.

“לטכניון ולמרכז הרפואי לנגון חולקים מחויבות רבת שנים לקידום חקר הסרטן,” אמרה פרופסור דפנה בר–שגיא, סגנית-נשיא בכירה וסגנית-דיקן למדעים ב-NYU לנגון, מדענית ראשית בבית הספר לרפואה של NYU, ודמות מפתח בשותפות לנגון-טכניון. “זהו רגע נפלא בתולדות שני המוסדות, נקודת-זמן שבה נוכל למנף במשותף את הכישרון והיצירתיות של החוקרים שלנו על מנת להאיץ פריצות דרך במחקר. לחזונם ולנדיבותם של בני הזוג פרלמוטר, במיוחד בזמנים שבהם לא קל לגייס מימון למחקר בסיסי, תהיה השפעה כבירה.”

“אנו מקווים כי השילוב בין המומחיות והניסיון הייחודים של החוקרים ב-NYU ובטכניון יאפשר לנו להתגבר על כמה מהאתגרים הסבוכים הכרוכים בטיפול בחולי סרטן,” אמר פרופסור–מחקר אהרן צ‘חנובר מהטכניון, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004, העומד בראש הקתדרה ע”ש ג’נט ודוד פולק במדעי החיים בפקולטה לרפואה ע”ש ברוך רפפורט בטכניון.

 במקביל להודעה על תרומת הענק הודיעו שני המוסדות על מינויים חדשים שיהיו חלק בלתי נפרד משיתוף הפעולה החדש:

פרופסור בנג‘מין ניל, ביולוג בעל שם בתחום מסלולי התמרת האותות בתא, הצטרף לאחרונה לסגל המרכז הרפואי לנגון כמנהל מרכז הסרטן ע”ש פרלמוטר. מאז 2007 ועד הצטרפותו ללנגון כיהן פרופסור ניל כראש מכון הסרטן של אונטריו במרכז הסרטן ע”ש הנסיכה מרגרט. פרופסור ניל ישתף פעולה עם פרופסור צ’חנובר בהובלת המחקר המשותף בין הטכניון ל-NYU. במסגרת תפקידיו הנוספים ב-NYU יופקד פרופסור ניל על גיבושם של פרויקטים תרגומיים בתחומים שונים ובהם אימונותרפיה, גנטיקה של הסרטן, טיפולים ממוקדים, אפיגנטיקה, הדמיה ותוכניות מורחבות בטיפול רפואי, ברפואה קהילתית ובאונקולוגיה תומכת.

פרופסור אייל גוטליב, מומחה עולמי במטבוליזם של הסרטן, יצטרף לטכניון על מנת להוביל את מרכז המחקר שיוקם על בסיס תרומתם של בני הזוג פרלמוטר. פרופסור גוטליב עומד כיום בראש יחידת המחקר למטבוליזם של הסרטן במכון ביטסון בגלזגו, סקוטלנד. מחקריו מתמקדים במטבוליזם ובמטבולומיקה של סרטן, תוך שילוב בין כימיה אנליטית למחקר בסיסי במטרה לחקור נקודות חולשה של גידולים סרטניים, ולפתח גישות קליניות חדשות לטיפול בסרטן. השניים יובילו יחד את המחקר המשותף במטבולומיקה של הסרטן.

מובילים את המאבק בסרטן

התרומה הנוכחית של בני הזוג פרלמוטר היא המשך ישיר למעורבותם רבת-השנים בחקר מחלת הסרטן. בינואר 2014 הם תרמו תרומת ענק של 50 מיליון דולר, במטרה לקדם את המחקר והטיפול בסרטן במרכז הרפואי לנגון. אז גם הוחלף שמו של מרכז הסרטן ב-NYU ל’מרכז הסרטן ע”ש לורה ויצחק פרלמוטר בלנגון, NYU‘. בני הזוג פרלמוטר חברים בחבר-הנאמנים של המרכז הרפואי לנגון.

התרומה הנוכחית מבטאת את מחויבותם של בני הזוג פרלמוטר לחיבורה של ישראל, הנהנית ממעמד של גורם עולמי מוביל במחקר ובחדשנות טכנולוגית, עם גופים ויוזמות אחרים בעולם. בני הזוג ציינו כי מוסדות ישראלים דוגמת הטכניון מובילים רבים מהחידושים העולמיים ברפואה, במדע ובטכנולוגיה, וכי יש להם ניסיון מוכח בפיתוח טיפולים יעילים בסרטן. חשוב היה להם, הוסיפו, להעמיק פעילויות אלו באמצעות שותפויות דוגמת שיתוף הפעולה החדש עם NYU לנגון.

“אייק ואני מחפשים מזה זמן רב אחר דרכים לקשור בין פריצות הדרך הישראליות במדע ובמחקר לבין מחויבותנו העמוקה למרכז הרפואי לנגון באוניברסיטת ניו יורק,” אמרה לורה פרלמוטר במעמד ההכרזה על התרומה. “השותפות בין הטכניון ו-NYU לנגון מאפשרת לנו לחנוך גישה ממוקדת למחקר ולטיפול בסרטן. אין לנו ספק כי מאמץ משותף זה, המונע כפילות של יוזמות מחקריות ומייעל את פעילותם של תורמים וחוקרים בולטים, יוביל לתוצאות דרמטיות במאבק במחלה איומה זו.”

מטבולומיקה של הסרטן – מפת דרכים לפריצות–דרך באיבחון ובטיפול

תחום המטבולומיקה של הסרטן יעמוד בלב פעילותה של מעבדת המחקר שתוקם בטכניון באמצעות תרומתם של בני הזוג פרלמוטר.
מטבולומיקה פירושה מחקר נרחב של תהליכים כימיים בתאים, כגון פירוק של סוכרים ושומנים. תהליכים אלו משפיעים על מגוון מחלות, לרבות סרטן, ומושפעים על ידן. ייחודם של התהליכים הכימיים המתרחשים בתאים סרטניים מעצים את חשיבות המטבולומיקה בחקר הסרטן. פיתוח הבנה כוללת של תהליכים כימיים אלה, באמצעות מטבולומיקה, חיוני הן לאיבחון המוקדם של הסרטן, הן לפיתוח טיפולים חדשניים.

הרחבה והעמקה של חקר המטבולומיקה של הסרטן יקדמו גישות חדשות בהדמיה, אבחון מוקדם באמצעות בדיקות דם ותרופות ממוקדות חדשות. בקידומם של כיווני מחקר אלה, המשלבים ביולוגיה, כימיה, מתמטיקה ומדעי המחשב, יש ערך רב לשיתוף פעולה בין מרכז מדעי-רפואי כמו NYU לנגון, לבין מוסד טכנולוגי-אקדמי מצטיין דוגמת הטכניון.

 השקת השלב הראשון בפרויקט

שיתוף הפעולה בין המרכז הרפואי לנגון לטכניון כבר יצא לדרך. בחסות המענק הראשון – 3 מיליון דולר – פורסם קול קורא בקרב חוקרי-סרטן מובילים בטכניון וב- NYU לנגון. תנאי מרכזי בפרסומים אלה הוא שבכל פרויקט חייב להיות ייצוג לחוקרים משני המוסדות.

הקול הקורא פורסם לאחר סדנה משותפת בת יומיים, שהתקיימה בעיר ניו יורק בסתיו 2014 וזכתה להצלחה רבה. במסגרת הסדנה עדכנו חוקרים משני המוסדות אודות מחקריהם ולמדו על אפיקים אפשריים לשת”פ עתידי. בהמשך ייבחרו כשישה פרויקטים, שכל אחד מהם יזכה למענק דו-שנתי בגובה חצי מיליון דולר – רבע מיליון דולר לכל אחד משני חוקרים-שותפים. המימון למחקרים הנבחרים יחל בשלהי אביב 2015.

על המרכז הרפואי לנגון באוניברסיטת ניו יורק:

המרכז הרפואי לנגון (Langone) באוניברסיטת ניו יורק הוא מוסד אקדמי-רפואי, ממוקד-מטופל, בעל שם עולמי. זהו אחד ממרכזי המצוינות המובילים בארה”ב בתחומים של טיפול רפואי, מחקר ביו-רפואי וחינוך רפואי.

המרכז הרפואי לנגון ממוקם בלב מנהטן וכולל ארבעה בתי חולים: טיש – בית חולים לרפואה דחופה; ראסק – לשיקום; בית החולים האורתופדי-אישפוזי למחלות מפרקים; והאסנפלד – בית חולים לילדים, המספק את כל שירותי הרפואה לילדים במרכז הרפואי. בנוסף פועל בלנגון בית הספר לרפואה של NYU, שהכשיר מאז 1841 אלפי רופאים ומדענים שהשפיעו על תולדות הרפואה. המרכז פועל ללא ליאות בשלושה נתיבים – שירות, הוראה ומדע – באמצעות מצוינות בטיפול רפואי, בחינוך ובמחקר. למידע נוסף: www.NYULMC.org.

תכנית BIRAX, התומכת במחקר העשוי לסייע בטיפול במחלות קשות, תשקיע כ-18 מיליון שקלים בשמונה מחקרים ישראלים-בריטים. בשלושה מהמחקרים משתתפים חוקרים מהטכניון.

שגרירות בריטניה והמועצה הבריטית בחרו שמונה מחקרים ישראלים-בריטיים, מתוכם שלושה הקשורים בטכניון, שיקבלו תמיכה כוללת של כ-18 מיליון שקלים. מקורו של המימון בשורה של מוסדות מחקר וארגונים מובילים בבריטניה, ובהם אגודת הלב ואגודת הפרקינסון.

הסכום האמור ישמש לתמיכה תלת-שנתית במחקרים הצפויים לסייע בטיפול במחלות קשות. “הפרויקטים החדשים האלה עשויים לשנות משמעותית את חייהם של אנשים הסובלים מסכרת, מחלות לב וכבד, טרשת נפוצה ופרקינסון,” אמר שגריר בריטניה בישראל, מתיו גולד. “המדע נמצא בלב מערכת היחסים בין בריטניה לישראל. מדענים מובילים מבריטניה ומישראל כבר משתפים פעולה בפיתוח טיפולים למחלות הקשות ביותר, וזה משמח שכל כך הרבה גופים מובילים בתחום המחקר הרפואי תומכים בכך.”

להלן שלושת הפרויקטים המשותפים לטכניון ולאוניברסיטאות בבריטניה:

(1)   איתור התאים המתאימים לבנייה-מחדש של הלב – פרופסור יוסף איצקוביץ’-אלדור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ופרופסור ברונו פולט מאוניברסיטת אדינבורו. במחקר זה פועלים החוקרים לאיתור התאים המתאימים ביותר לבנייה-מחדש של רקמות לב. מחלת לב כלילית (CAD) היא הסיבה העיקרית להתקפי לב, שהם הגורם המוות (הבודד) העיקרי בעולם. אף ששיעור ההישרדות בהתקפי לב גבוה משהיה אי פעם, אין מרפא לכשל לב הנובע מהתקף לב.
לנוכח המחסור בתורמי לב מבקשת הקהילה המדעית לטיפול עתידי שיתבסס על רפואה רנגרטיבית, כלומר על תיקון או שיחזור של הרקמה הפגועה. הפרופסורים פולט ואיצקוביץ-אלדור מתמקדים בתאים הקרויים פריציטים(pericytes) , הניחנים ביכולת לשקם רקמות פגועות. הם זיהו את הפריציטים המתאימים ביותר ל’תיקון’ של צלקות בלב, ובמסגרת שיתוף הפעולה יבחנו דרכים לשימוש בתאים אלה.

(2)   תיקון לבבות שבורים על ידי שליטה בתאים באמצעות אור – פרופסור ליאור גפשטיין מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ופרופסור קריס דנינג מאוניברסיטת נוטינגהאם. כאן מדובר בעצם בדור הבא של קוצבי לב, המבוסס על תאים הנשלטים באמצעות אור. בפרויקט האמור יעבדו שני החוקרים המנוסים יחד לפיתוח טכנולוגיה לשיקום הלב אחרי דום לב. במוקד המחקר: קוצב לב המבקר את קצב הלב באמצעות אור במקום באמצעות פולס חשמלי. גישה זו עשויה למנוע בעיות קצב ברקמות-לב מושתלות.
שני החוקרים, שבעבר התחרו ביניהם, יפעלו גם לפיתוח דרכים חדשות לגידול תאי לב מתאי גזע. תאים הגדלים מתאי גזע שורדים טוב יותר ואינם צפויים לדחייה – שהיא אחת הבעיות הידועות בהשתלת רקמות.

(3)   שימוש בבדיקת-נשיפה לאיבחון פרקינסון – פרופסור חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון ופרופסור רוג’ר בארקר מאוניברסיטת קיימברידג’. מדובר באיבחון מהיר של מחלת פרקינסון, שממנה סובלים כ-7.5 מיליון איש ברחבי העולם. במחקר זה תיבחן הטכנולוגיה הייחודית שפיתח פרופסור חאיק (“האף האלקטרוני”) – טכנולוגיה שכבר נוסתה באופן נרחב באיבחון סרטן ומחלות אחרות – בהקשר של איבחון פרקינסון. יעילותה של הטכנולוגיה האמורה באיבחון פרקינסון כבר הוכחה במחקר מצומצם שכלל 57 נבדקים. המחקר הבא יכלול כמאתיים נבדקים.

מנהל המועצה הבריטית בישראל, אלן גמל, אמר כי “תכנית BIRAX מייצגת את הדברים הטובים ביותר שיש לבריטניה ולישראל להציע לעולם: מדענים מובילים שפועלים יחד לשיפור חייהם של מיליונים. כשהחינוך והמחקר הבריטיים משתפים פעולה עם ישראל, הרווח אינו רק של שתי המדינות, אלא של האנושות כולה.”

פרופסור ריימונד דואק מאוניברסיטת אוקספורד, יו”ר המועצה המדעית בריטניה-ישראל, אמר כי “מעת לעת, פריצת דרך מדעית מובילה להתקדמות דרמטית בטיפול במחלות. תכנית BIRAX, בה תומכים טובי המדענים הבריטים, מתמקדת בטיפולים בעזרת תאי גזע ומכירה בכך שהעבודה המצוינת בתחום זה בישראל משלימה את הבסיס המדעי הבריטי. שילוב זה מעורר תקווה להתקדמות משמעותית במאבק במחלות רבות. איכות המדענים המעורבים בפרויקטים, ומגוון התחומים הרפואיים הנחקרים, יפעלו לטובת הכלל – ואוניברסיטה עולמית כאוקספורד תומכת בכך מאוד.”

החוקרים הישראלים הנוספים שזכו במענקים יחד עם עמיתיהם בבריטניה הם פרופסור בנימין גלזר מהמרכז הרפואי הדסה (זיהוי הגנטיקה של הסוכרת במטרה לפתח טיפולים חדשים), פרופסור גדעון גרוס ממרכז ידע גליל עליון (חידוש תאי מערכת החיסון כדי לטפל בסוכרת), פרופסור שלמה רוטשנקר מהאוניברסיטה העברית (שיקום תאי עצב שנפגעו מטרשת נפוצה), וד”ר יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית ( רגנרציה של הכבד באמצעות תאי גזע של המטופל).

בתמונה בעמוד הבית: מתיו גולד שגריר בריטניה בישראל, בכנס BIRAX השני שהתקיים בטכניון בשנה שעברה. צילום: אבישג שאר-ישוב

 

מתנדבים רבים מהטכניון השתתפו בנטיעות ט”ו בשבט, שקיימו ילדי מועדוניות חיפה ונשר בגן האקולוגי בטכניון.

כבר יותר מארבע שנים מתנדבים אנשי הטכניון – עובדים, חברי סגל וגימלאים – במועדוניות באזור, ומדי שנה נערכת בטכניון מסיבת ט”ו בשבט שבה משתתפים הילדים והמתנדבים. בשנתיים הראשונות לפעילות ההתנדבות חוזק גן קיסלק בעצים ובשיחים שנטעו ילדי המועדוניות בסימן “היום נטעתי עץ ועוד עשר שנים אשב לנוח בצלו בזמן לימודיי בטכניון”. בשנתיים האחרונות הוחלט לחזק את הגן האקולוגי בעשרות צמחי תבלין, צמחי תועלת ומספר עצים.

מאחר שהשנה היא שנת שמיטה נשתלו השתילים בעציצים שהכינו הילדים ממכלי מתכת משומשים, שאותם קישטו הילדים וצבעו. בנוסף כללה הפעילות סיור בגן האקולוגי, הכנת פיתות על טאבון, בינגו צמחים ותחרות הרחת צמחי תבלין. בטקס בירכו המתנדבים את הילדים, והילדים הקריאו משירי ט”ו בשבט.

“אריזות סיליקון”, לשחרור מקומי של תרופות אנטי-סרטניות, מתפרקות באופן שונה ברקמת הגידול. המחקר נערך בטכניון, ב-MIT ובהארוורד. פרופסור אסתי סגל, העומדת בראש הקבוצה הטכניונית, מסבירה כי עובדה זו משפיעה על יעילותן הקלינית.

מאמר חדש בכתב העת היוקרתי Nature Communications חושף כי סיליקון ננו-נקבובי, המיועד לשחרור מבוקר של תרופות כימותרפיות, מתנהג בצורה שונה בסביבת גידול סרטני בהשוואה לרקמה בריאה. מדובר במחקר משותף הנערך בטכניון, ב-MIT ובבית הספר לרפואה בהארוורד. פרופסור אסתי סגל, העומדת בראש הקבוצה הטכניונית שהובילה את המחקר, מסבירה כי ״אנו מראים לראשונה כי ביו-חומרים בכלל, וסיליקון נקבובי בפרט, מתנהגים בצורה שונה כאשר הם מוזרקים (או מושתלים) בסביבת רקמה סרטנית. בשנים האחרונות הצלחנו להנדס סיליקון כך שישמש כ’אריזה’ המובילה תרופות אנטי-סרטניות ומשחררת אותן בצורה מבוקרת, וכעת התמקדנו במנגנון התפרקותו של הסיליקון ברקמת היעד הסרטנית.”

סיליקון נקבובי (Porous Silicon) הוא שם כולל למשפחה של חומרים מבוססי-סיליקון המכילים חורים ננו-מטריים. חומר זה ידוע כיום כ’אריזה’ (פלטפורמה) יעילה להובלת תרופות, וזאת בשל תכונותיו הייחודיות: שטח פנים גדול (הזָמין להעמסת התרופה), תאימוּת ביולוגית (biocompatbility) והתפרקות בטוחה ולא רעילה בגוף (bio-degradability). בשנים האחרונות פיתחו פרופסור סגל והדוקטורנטית עדי צור בלטר ‘אריזות’ כאלה להובלת תרופות אנטי-סרטניות. באמצעות תכנון מדויק של קוטר הנקבוביות בסיליקון, ושליטה בכימיית פני-השטח שלהן, השיגה הקבוצה תכונות אופטימליות להסעת תרופות בתוך הגוף ולשחרורן באתר המטרה.

אחד הממצאים החשובים במחקר זה, שבו נבחנה הפלטפורמה האמורה ברקמות סרטן שד, קשור בתהליך הפירוק של הסיליקון. המחקר הוכיח שהגידול הסרטני משחרר חומרים הגורמים לחימצון מואץ של אותה ‘אריזה’ ומפרק אותה בקצב מהיר יותר בהשוואה לניסויים שנערכו במעבדה. המאמר שופך אור על תהליך פירוק הסיליקון בסביבת הגידול, ומאפשר תכנון מוקדם ומושכל של מבנה הסיליקון להשגת שחרור מבוקר של התרופה באתר המטרה.

על פרופסור אסתי סגל:

פרופסור סגל השלימה את שלושת התארים שלה בפקולטה להנדסה כימית בטכניון. בשנת 2007, לאחר פוסט-דוקטורט בפקולטה לכימיה וביוכימיה באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו (UCSD), היא הצטרפה לפקולטה להנדסת ביו-טכנולוגיה ומזון בטכניון. כיום היא עומדת בראש המעבדה לננו-חומרים פונקציונליים בפקולטה, ובשנה האחרונה זכתה בפרס הנרי טאוב להצטיינות במחקר אקדמי ובפרס ינאי למצויינות בחינוך אקדמי.

שמו המלא של המאמר: 

Mechanism of Erosion of Nanostructured Porous Silicon Drug Carriers in Neoplastic Tissues

שרי דואק, סטודנטית לתואר שני בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, הקימה את WomenTechPRO – קהילה לנשים העוסקות בפיתוח טכנולוגיות. בכנס ‘להוביל בטכנולוגיה’, שנערך בטכניון, היא הבטיחה לקיים מרתון יזמות לפיתוח התרבות הטכנולוגית בצפון.

 

מאות סטודנטים וסטודנטיות השתתפו בכנס “להוביל בטכנולוגיה” שהתקיים ביוזמת הפקולטות למדעי המחשב ולהנדסת חשמל בטכניון, קהילת WomeTechPROוקהילת Google Anita Borg Scholarship Alumni , כחלק מסדרת האירועים לציון הולדתה של ד”ר אניטה בורג, שפעלה לקידום נשים בתחומי הטכנולוגיה במטרה להגיע לשילוב של 50% נשים בתחומים הטכנולוגיים עד שנת 2020. לשם מטרה זו יסדה ד”ר בורג מלגות ותכניות לשילוב נשים בתחומי ההנדסה.

הדוברת המרכזית בכנס בטכניון היתה ד”ר קירה רדינסקי, בוגרת הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, שהוגדרה לאחרונה על ידי מגזין “פורבס” כאחת מ-30 היזמים המבטיחים ביותר בעולם מתחת לגיל 30. במהלך לימודי הדוקטורט שלה, בהנחייתו של פרופסור שאול מרקוביץ’, פיתחה רדינסקי טכנולוגיה המאפשרת חיזוי תהליכים באמצעות כריית מידע. על בסיס הטכנולוגיה הזו הקימה את חברת הסטארט-אפ “SalesPredict”.בהרצאתה “המסע לניבוי העתיד” סקרה רדינסקי את המסלול שהוביל אותה לפריצת הדרך הטכנולוגית. היא החלה ללמוד בתוכנית המצוינים בטכניון כבר בגיל 15, ומאז השלימה שלושה תארים בפקולטה למדעי המחשב. במהלך לימודיה פיתחה רדינסקי שיטת ניבוי חדשנית, החוזה אירועים ברמת דיוק ממוצעת של 80%. זאת באמצעות אלגוריתם שפיתחה, המחפש במאגרי המידע תבניות החוזרות על עצמן. כך היא ביצעה סריקת ספרוּת חדשותית מ-500 השנים האחרונות, ובתוכה כל החומר שהתפרסם בניו יורק טיימס משנת 1880 והלאה, בניסיון למצוא מִתְאָם (קורלציה) בין אירועים מסוגים שונים. בין השאר גילתה שהשילוב בין בצורת לסוּפוֹת הוא סימן מקדים להתפרצות מחלת הכולרה. כיום היא מקיימת קשרים עם ארגונים רפואיים בינלאומיים במטרה ליישם את ממצאי המחקר שלה ולספק פתרון לאוכלוסיות הסובלות.

“המסע לחזות את העתיד והרצון להבין מה גורם למה הם שמניעים אותי,” אמרה בהרצאתה. “הפיכת עבודה אקדמית למוצר היא אתגר מורכב. בהיבט העסקי אנו מספקים למקבלי החלטות בחברות כלים תומכי החלטה, ויש חברות שהצלחנו להגדיל את המכירות שלהן פי ארבע ויותר.”
לסטודנטים שמילאו את האולם המליצה רדינסקי להיות “מערכות לומדות של עצמכם. תשאלו את עצמכם במה אני הכי טוב ומה אני אוהב לעשות, וכוונו את עצמכם לשם.”

במהלך האירוע הוענקו שש מלגות הצטיינות לסטודנטיות בפקולטות למדעי המחשב ולהנדסת חשמל בטכניון, תרומת חברת EMC. ד”ר אורנה ברי, סגנית נשיא לחדשנות וצמיחה במרכזי המצוינות של EMC , בירכה את משתתפות הכנס: “אני מאחלת לנו שנשים בעלות השפעה ומנהיגות בעולם הטכנולוגי והעסקי יהיו עניין שבשגרה. זה מתחיל בנו הנשים. השאר יותאם לתרומתנו ולנוכחותנו באופן טבעי.”

בפאנל בנושא “משאיפות להצלחות”, שעסק בדרכים לפיתוח הקריירה הטכנולוגית, השתתפו ד”ר יעל וילה, מנהלת מרכז המצויינות של EMC, פרופ’ אילת טל מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, ד”ר יואל מארק סגנית נשיא Yahoo! Labs ומנהלת מעבדות המחקר בישראל ובהודו, ועימד יונס, נשיא חברת אלפא-אומגה. “נשים צריכות להבין כבר מגיל הגן שהן יכולות לעשות הכל ולא לעצור את עצמן,” אמרה ד”ר וילה.

“נשים צריכות להשקיע יותר מחשבה בתכנון הקריירה שלהן,” הוסיפה פרופ’ טל. “סולידריות נשית היא כוח, ויחד תסייעו אחת לשנייה. זכרו שאתן שוות וראויות, וכי הצלחתכן אינה מקרית אלא פרי של עבודה קשה. אל תמעיטו בערככן. כדי להצליח יש לתאם מראש שתי קריירות – שלכן ושל בן הזוג. משפחה הבנויה על שתי קריירות יציבה יותר כלכלית.”

שרי דואק, סטודנטית לתואר שני בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, הציגה בכנס את קהילת הנשים WomenTechPRO. דואק, שיזמה את הקמת הקהילה בטכניון, סיפרה: “זו קהילה של נשים העוסקות בפיתוח טכנולוגיות, והיא הוקמה כדי לקרב כמה שיותר נשים לתחומים הטכנולוגיים. בקהילה שלנו חברות 500 סטודנטיות ובוגרות הטכניון, ואנו נפגשות אחת לשבוע ועובדות יחד על פרויקטים ומיזמים משותפים. לנשים קל יותר להתחבר עם נשים אחרות, וזהו המפתח לשינוי התפישה לגבי טכנולוגיה ונשים ולהעלות את אחוז הנשים בתחום. מטרת הקהילה היא לגרום לנשים להרגיש נוח בכל פעילות טכנולוגית שהיא, החל מהשתתפות בהרצאות טכנולוגיות והאקתונים וכלה בפיתוח קריירה טכנולוגית עשירה ומוצלחת. בכוונתנו לקיים האקתון WomenTechPRO שפתוח לכולם בטכניון עם דגש על השתתפות נשים. לשם כך יתקיימו מפגשי העשרה והכנה מיוחדים עבור נשים המעוניינות להשתתף. הכנס בטכניון מקדם את פעילות הקהילה, ומטרתו להבליט את העשייה הנשית בטכניון ולחשוף את הסטודנטיות לנשים מוכשרות ומצליחות שכבר ‘עשו את זה’ ולגלות את סודות ההצלחה גם לנשים בתחילת דרכן.”

בתמונה בעמוד הבית: חברי הפאנל “משאיפות להצלחות”. מימין לשמאל : עימד יונס, נשיא חברת אלפא-אומגה, ד”ר יואל מארק סגנית נשיא Yahoo! Labs, ד”ר יעל וילה, מנהלת מרכז המצויינות של EMC ופרופ’ אילת טל מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון