משלחת פרופסורים ומרצים מהטכניון חזרה לאחרונה מכנס לחדשנות ויצירתיות בחינוך שהתקיים בעיר שנזאן בסין. בכנס השתתפו כ-700 מורים למדעים ומנהלי בתי ספר ממחוז גאונדונג והוא עסק בחדשנות בחינוך הטכנולוגי – מדעי.
פרופסור אורית חזן, ראש המחלקה לחינוך למדע ולטכנולוגיה בטכניון, הרצתה בכנס את הרצאת הפתיחה בנושא “חדשנות בחינוך למדע וטכנולוגיה בישראל”. בהרצאתה הדגישה פרופסור חזן את הצורך בעידוד תהליכי שינוי ושונות לקידומה של חדשנות בכלל ואת האופן שבו שיתופי פעולה בין מערכת החינוך, האקדמיה, התעשייה והמגזר הציבורי יכולים לקדם חדשנות בחינוך למדע וטכנולוגיה.
בנוסף הנחו מרצים וסטודנטים לתארים מתקדמים מהמחלקה לחינוך למדע ולטכנולוגיה מהטכניון סדנאות למנהלי בתי ספר במגוון נושאים: מתמטיקה, פיזיקה, כימיה ומדעי המחשב.
הסמינר התקיים במסגרת פעילות בית הספר הבינלאומי של הטכניון בסין, והוא התקיים יחד עם מחלקת החינוך של מחוז גואנגדונג ומחלקת החינוך העירונית של שנזאן.
“העיר שנזאן היא עיר תאומה של חיפה,” סיפר פרופסור פאול פייגין, סגן נשיא הטכניון לנושאים אסטרטגיים, שהיה ממארגני הכנס. “מטרת הכנס היתה לחשוף את הטכניון והישגיו המדעיים בפני מורים למדעים בבתי הספר בעיר, כדי שאלה ימליצו עליו לתלמידיהם.”
נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון
תכנית ‘מתמטיקה תחילה’ הושקה בשבוע שעבר בטכניון, כמענה לירידה החדה במספר הנבחנים בחמש יחידות מתמטיקה. מנכ”לית משרד החינוך: “הטכניון מחזק את בתי הספר”.
“הטכניון, המוביל כיום את מסלול הקבלה-ללא-פסיכומטרי, מחזק את בתי הספר ואת חשיבותן של בחינות הבגרות.” כך אמרה מנכ”לית משרד החינוך, מיכל כהן, בכנס ההשקה של תכנית ‘מתמטיקה תחילה’. בכנס, שהתקיים בשבוע שעבר במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, השתתפו הנהלת משרד החינוך וכמאה מנהלים ומנהלות בתי ספר מכל רחבי הארץ.
“אנחנו, במשרד החינוך, לוקחים על עצמנו חלק מהאחריות לירידה בלימודי המתמטיקה,” אמרה המנכ”לית כהן. “במרוצת השנים הפכו הזכאות-לבגרות והרדיפה אחר ציונים לחזוּת הכל. כתוצאה מכך התפתחה נטייה ללכת בדרך הקלה – מסלול של 3 או 4 יחידות, שמאפשר לתלמיד להתאמץ פחות ולסיים על בטוח, עם בגרות מלאה. המנהלים, מתוך המוטיבציה של ‘מקסימום זכאות’, הלכו באותו כיוון.
“כיום עלינו לתקן את הנזק הזה, ולכן אנחנו מדברים על למידה משמעותית. עם זאת, חשוב לי להבהיר שלמידה משמעותית אינה מנוגדת ללמידה הישגית. אדרבה, הן הולכות יחד. מבחני המיצ”ב, הבגרויות והפסיכומטרי מתחברים עם מגמת החקר, הלמידה המשמעותית והאקלים הבית-ספרי. עלינו לחזור למקום הבסיסי של הוראה ולמידה, של מורה ותלמיד, ולעודד את הילד ללמוד מתוך עניין אבל בלי לוותר על דרישות. כיום עומדות לרשותנו גם פלטפורמות טכנולוגיות ושעות פרטניות שלא היו זמינות לנו בעבר, ועלינו לרתום אותן למשימה החשובה של חיזוק לימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר התיכוניים.”
שליש מהתלמידים נושרים מהמסלול
פרויקט ‘מתמטיקה תחילה’ הוא יוזמה חדשה של משרד החינוך, הנתמכת על ידי קרן טראמפ, קרן רש”י, עמותת ‘שיתופים’ וגופים פרטיים. התוכנית התגבשה בעקבות הירידה המדאיגה במספר התלמידים הנבחנים בחמש יחידות בגרות במתמטיקה. “30% מהתלמידים המתחילים ללמוד לקראת חמש יחידות במתמטיקה נושרים בדרך, ונבחנים בסופו של דבר על 4 או 3 יחידות,” אמר מוהנא פארס, העומד בראש התוכנית. “זה בזבוז משווע של פוטנציאל – נערים ונערות שהצטיינו במבחני פיז”ה, שיכולים לעבור את המבחן הזה בציון מעולה, מוותרים מראש או בדרך. מי אשם? כולנו, גם אנחנו במשרד החינוך, בכך שלא עשינו מספיק לבלימת הנשירה ל-4 ו-3 יחידות; בכך ש’זיגזגנו’ ברמת המבחנים, שכמה מהם היו קשים באופן חריג; ובהעדרה של תכנית לימוד מובנית לחמש יחידות בגרות. העובדה שרק מחצית מבתי הספר התיכוניים בישראל (566 מתוך 1,129) מקיימים מסלול לחמש יחידות, גם היא בלתי מתקבלת על הדעת.”
מטרתה של תכנית ‘מתמטיקה תחילה’ היא להגדיל את מספר התלמידים הנבחנים בחמש יחידות מתמטיקה, פיזיקה, כימיה ומדעי המחשב, והיעד הראשון הוא המתמטיקה: להגדיל את מספר הנבחנים בחמש יחידות מתמטיקה מ-9.1% ל-15% תוך שנה, ול-30% תוך חמש שנים. זאת באמצעות תמריצים ממשיים ובהם תמיכה במורים, תקצוב שעות לימוד נוספות, פיצול כיתות, שיעורי העשרה אחר הצהריים (על ידי ארגונים חיצוניים), הדרכה של מנהלי בתי הספר והשתלמויות מורים להוראה של חמש יחידות לימוד – פעילות שהמחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה תמלא בה תפקיד חשוב. “המצב במקצועות האחרים (פיזיקה, כימיה ומחשבים) גרוע יותר,” אמר פארס, “אבל החלטנו להתחיל ממתמטיקה. למה? כי היא הבסיס. היא החסם המרכזי. ברגע שננצח שם, ננצח גם במדעים ובטכנולוגיה. היעד לשנה הראשונה – הכפלה של מספר הנבחנים בחמש יחידות מתמטיקה – נראה יומרני, אבל למעשה הוא ריאלי מאוד; מספיק רק להאט את הנשירה ל-4 יחידות.”
הוראת המתמטיקה – משימה חלוצית
נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא הודה לבכירי המשרד על פעילותם לקידום החינוך המתמטי ועל “חינוך הדור הבא של הסטודנטים שלנו. ההוראה, ובעיקר הוראת המתמטיקה והמדעים, היא כיום משימה לאומית חלוצית – ממש כפי שפעם היתה החקלאות. דרושים לנו חלוצים שהם מורים למדעים, וכך נולדה תכנית ‘מבטים’ בטכניון. כך נולד גם פרויקט ‘מורה לחיים’, שבמסגרתו בוחרים סטודנטים שלנו את המורים שליוו אותם בתקופת התיכון, ושבזכותם הם הגיעו לטכניון. בקרוב נעניק שוב את פרס ‘מורה לחיים’ לעשרה מורים נבחרים.”
בתמונה בעמוד הבית: מנכ”לית משרד החינוך מיכל כהן בכנס. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון
אירועי מים וצריכת מים יומיים (לנפש) בחלוקה לפי נגזרות הצריכה באמצע השבועצריכת מים ממוצעת יומית לנפש (לנ”י), לפי נגזרת הצריכהמספר שימושים ממוצע לנפש (שנ”י), לפי נגזרת הצריכה
הישראלי הממוצע פותח את הברז 19 פעמים ביממה, וצריכת-המים היומית שלו עומדת על 123 ליטר. חוקרי הטכניון הציגו בכנס של מכון גרנד לחקר המים אלגוריתם ייחודי המפלח את הרגלי צריכת המים הפרטי.
חוקרי הטכניון מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית פיתחו אלגוריתם הממפה את צריכת המים הביתית ומציע מודל לצמצומה. המערכת פותחה על ידי החוקרים כחלק ממחקר מקיף המתקיים בטכניון בשיתוף עם מכון IFAK(Institut für Automation und Kommunikation) ממגדבורג בגרמניה, ובוחן את השפעתם של מיחזור וחיסכון במים בבתי מגורים על משק השפכים העירוני.
במסגרת המחקר, שהוצג לאחרונה בכנס חקר המים בישראל – הכנס השני לתלמידי מחקר של מכון גרנד לחקר המים בטכניון, נבנתה מערכת המנטרת ומקטלגת את שימושי המים באופן אוטומטי, ומספקת מידע על התפלגות צריכת המים בזמן אמת. במחקר, שנערך בהנחיית פרופסור ערן פרידלר מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, בחן הסטודנט דניס שטיינברג את התפלגות צריכת המים הביתית ברמת המכשיר הבודד. באמצעות האלגוריתם הממוחשב לזיהוי ואפיון צריכות מים של כל מכשיר “צורך מים” בבית שפיתח, מיפה שטיינברג את דפוסי צריכת המים בדירות המגורים שנוטרו. באמצעות נתונים שהתקבלו מחיישן יחיד (שפותח במסגרת המחקר) המבוסס על מד מים ואוגר נתונים שהותקן בכל אחת מהדירות האלגוריתם שפותח יודע לזהות את סוג הצריכה בכל רגע נתון – האם זו שטיפת ידיים, מכונת כביסה, הדחת אסלה וכיו”ב.
והנה המסקנות: אדם ממוצע פותח את הברז כ- 19 פעמים ביממה באמצע השבוע, וצריכת-המים היומית שלו עומדת על 123 ליטר (101 ליטר ללא השקיית גינה), ובסופי שבוע עולה בכ-20 ליטרים נוספים. השעה 3:00 בלילה היא ‘השעה המתה’ של צריכת המים, השעה 7:00 בבוקר היא שעת השיא, ובין 18:00 לחצות מסתמנת צריכה גבוהה מאוד. המקלחת, שאמנם תופסת בסך הכל 4% ממספר “אירועי המים” ביממה, היא צרכן-המים הגדול ביותר; הברזים תופסים 76% מסך האירועים אבל רק 18% מנפח הצריכה הכולל; והשקיית גינה (אם קיימת) מעלה את הצריכה הכוללת של כל דייר בשיעור של 17%.
ומה עם מכונת הכביסה, שבה מתגלגלים המים שעה ארוכה? הנה התשובה: מכונת הכביסה צורכת רק 8% מנפח המים באמצע השבוע ו-9.8% בסוף השבוע.
“המחקר התבסס על 16 משפחות מתנדבות, הגרות בדירות ובבתים חד משפחתיים”, מסביר שטיינברג, “בעזרת האלגוריתם שפיתחנו, מקבל כל צרכן את מפת צריכת המים שלו וכך הוא יכול לייעל את השימוש ולחסוך במים. אם יימצא מימון, נשמח להרחיב את המחקר לקבוצה גדולה יותר.”
“זהו מחקר ישראלי –גרמני משותף, המתקיים במסגרת קרן משותפת למשרדי המדע הגרמני והישראלי.” אמר פרופסור ערן פרידלר. “מטרותיו העיקריות הן ללמוד כיצד והיכן ניתן לחסוך במים, ולהבין את פוטנציאל מיחזור המים והשימוש במים אפורים והשפעתו על משק השפכים העירוני. האלגוריתם שפיתח דניס יאפשר לנו להבין בצורה יותר טובה את התפלגות צריכות המים התוך ביתיות ולהמליץ כיצד ניתן להגדיל את החיסכון במים ואת השימוש החוזר במים ברמת הבית הבודד”.
תמונות שצילמה בוגרת הטכניון שרון טננבוים, ובהן צילום של חוף בית ינאי, עלו על שלטי החוצות ברחבי קנדה.
על שלטי החוצות ברחבי קנדה מתנוססים בימים אלה צילומיה של בוגרת הטכניון שרון טננבוים (Sharon Tenenbaum). אחת התמונות צולמה בחוף בית ינאי בשנת 2012.
ב-26 בנובמבר התבשרה טננבוים על זכייתה בתחרות Paint the City, אשר נולדה לפני כמה שנים כפרויקט ניו-יורקי, והתפשטה מאז לאוסטרליה, לקנדה ולאנגליה. במסגרת הפרויקט עולות יצירותיהם של ציירים וצלמים נבחרים על שלטי חוצות בערים. זו השנה השנייה שהפרויקט מתקיים בקנדה, וצילומיה של טננבוים יעלו היום על שלטי החוצות בוונקובר, בטורונטו ובמונטריאול. “בשנה שעברה הקמתי דוכן בארוע שנקרא Raw Artists,” היא מספרת, “והמארגנת אהבה את העבודות שלי והגישה אותי לתחרות. אחרי שעברתי את שלב המיון המקצועי, שבו בוחרים אנשי מקצוע את המועמדים שימשיכו הלאה, מתקיים השלב השני והאחרון – הצבעה ברשתות החברתיות.”
ארבע התמונות הנבחרות, שאותן צילמה טננבוים בישראל, בקנדה ובארה”ב, יופיעו במשך חודש שלם בסבב בונקובר, בטורונטו ובמונטריאול. זו אינה הזכייה הראשונה שלה – היא זכתה בשלוש תחרויות צילום בינלאומיות – אבל “הפעם זה אחרת, כי הפרויקט הזה חושף את האמנות לציבור הרחב – כולל קהילות שאינן מגיעות למוזיאונים באופן טבעי.”
היא נולדה בתל אביב, עברה עם משפחתה לארה”ב כשהיתה בת שלוש, וחזרה לישראל בגיל עשר. את התואר הראשון רצתה לעשות דווקא בתחום האמנות, אבל במהלך הכנת תיק העבודות הנדרש לשם כך, נמלכה בדעתה. “ראיתי את הכשרונות שמתמודדים מולי ופחדתי מהדרישה ליצירתיות יומיומית, מתמדת.” היא נרשמה לטכניון ולמדה הנדסת מבנים, ולמרות העובדה שכיום כבר אינה עוסקת בתחום הזה, היא בטוחה בחשיבותם של הכלים שקיבלה כאן. “בטכניון למדתי להכיר את עצמי ולהבין שאני יכולה להגשים כל חלום אם אני מוכנה לעבוד קשה.”
לקנדה הגיעה באקראי. “ישבתי בבריכה עם ידיד שלי, שאמר לי שבקנדה יש ביקוש גדול למהנדסים בתחום ההנדסה האזרחית. עליתי על מטוס ולקחתי את העבודה הראשונה שמצאתי שם. זה היה משרד קטן להנדסה סביבתית, שלימד אותי המון על ניהול עסק עצמאי: לשווק את עצמך, לארגן את הזמן, להכין מצגות. אלה כלים שעזרו לי מאוד בשנים הבאות.”
בשלב מסוים היא החליטה לנטוש את המקצוע “כי עברתי שינוי, והנדסת הסביבה כבר לא ייצגה את האדם שנהייתי. הרגשתי שהמקום שהיה לי טוב כבר אינו המקום הנכון עבורי.” כשהודיעה לבוס על עזיבתה, הוא הביע את חששו מכך שהיא ‘תתגלגל לרחוב’, ביקש ממנה להמשיך לעבוד מהבית במשרה חלקית, ונתן לה מחשב לשם כך. היא נענתה להצעה, ובמקביל לעבודתה החלקית למדה צילום בכוחות עצמה, ולאט לאט שקעה בתחום הזה. “צילום הוא אוּמנוּת, כלומר אמנות שדורשת המון מיומנות ושליטה טכנית, לא רק יצירתיות. בשנים הבאות גיליתי שרבים מהצלמים המובילים בצפון אמריקה הם אנשים כמוני, שהגיעו לצילום מתחומים אחרים.”
היא קראה המון, רכשה בהדרגה מיומנות וביטחון, והתמחתה בצילום בחשיפה ארוכה – שהוא התחום שלה גם כיום, בגיל 35. בשלב מסוים נפרדה מהמשרד שבו עבדה שש שנים, וכיום היא מסורה כל כולה לצילום. “ההצלחה בתחום הזה מותנית כמובן בתשוקה גדולה ללמוד ולעשות, להפשיל שרוולים ולעבוד קשה. אני עובדת המון על התמונות שלי אחרי הצילום – לפעמים ארבעים שעות עבודה על תמונה. זה לא משהו שנשלף מהשרוול.” כיום היא מתפרנסת מהוראת צילום בקנדה, בשיקגו ובניו יורק, ומשתפת פעולה עם שלושה צלמים שעוסקים בצילום ארכיטקטוני. היא עצמה דווקא חורגת מהתחום האדריכלי לאמנות רחבה יותר, כפי שזו באה לידי ביטוי גם ביצירות שיעלו היום על שלטי החוצות בקנדה.
מדפסת תלת ממד למתכות, הראשונה מסוגה בישראלכמה מוצרים שהודפסו במדפסת החדשה
זוהי מדפסת תלת ממד הראשונה מסוגה בישראל. היא מיועדת להדפסת מתכות כגון טיטניום לתעשיית החלל, לשתלים דנטליים, לתחליפי עצם ועוד, ומתיכה את חומר הגלם – אבקת מתכת – באמצעות קרן אלקטרונים. משרד המדען הראשי סייע למכון המתכות בטכניון ברכישת המדפסת, שעלותה 850 אלף יורו.
במכון המתכות של הטכניון החלה לפעול בימים אלה המערכת הראשונה בישראל להדפסה בתלת ממד של רכיבים מתכתיים באמצעות קרן אלקטרונים.
טכנולוגיית ייצור מרכיבים מתכתיים בהדפסה תלת ממדית, או בשמה המקצועי “ריבוד”, נחשבת לתחום חדשני ומכונה לא פעם “המהפכה התעשייתית השלישית”. השימוש בטכנולוגיה זו מאפשר לייצר רכיבים בעלי גיאומטריה מורכבת ביותר, וזאת כחלק אחד וללא צורך בעיבוד שבבי שהוא יקר ומסובך. על פי ההערכות, טכנולוגיה זו תהפוך לחלק בלתי נפרד מתהליכי המחקר והייצור בתעשיות התעופה והחלל, הרפואה והרפואה הדנטלית. זאת משום שהיא רלוונטית בכל תחום שבו נדרשת יכולת ייצור של רכיבים מתכתיים זעירים, בייחוד כאלה המאופיינים בגיאומטריה מורכבת במיוחד או מיועדים לפעול בתנאי סביבה קיצוניים. במערכת בטכניון כבר הודפס אבטיפוס של מיכל דלק ללוויין המיוצר אף הוא בטכניון. בהמשך מתוכננת הדפסת להבים למנועים, שתלים לברכיים ועוד.
המערכת החדשה, מתוצרת חברת ARCAM השוודית, משתמשת כאמור בקרן אלקטרונים על מנת להתיך חלקיקי אבקות מתכתיות. שיטת ההיתוך החדשנית בטוחה, זולה ואמינה יותר מהשיטה הרווחת כיום, המתבססת על קרני לייזר. יתרון נוסף של המערכת החדשה הוא יכולתה לעבוד עם מגוון רחב של סגסוגות מתכתיות, כשהמעבר ביניהן פשוט וקל הרבה יותר מאשר במערכות מבוססות לייזר. עלותה הכוללת של המערכת (רכישה, התקנה, הכשרה וציוד היקפי) מסתכמת בכ-850 אלף יורו, והיא מומנה בחלקה על ידי המדען הראשי במשרד הכלכלה.
בישראל קיימות רק שלוש מדפסות תלת ממד למתכת, שכולן עושות שימוש בטכנולוגית הלייזר הישנה יותר. המערכת החדשה בטכניון היא למעשה מדפסת תלת הממד למתכות הראשונה המוצבת במוסד אקדמי בישראל. “מכון המתכות, המוביל את המחקר בתחום זה בישראל ונהנה מחשיפה רבה לתעשייה הישראלית, הוא המקום הטבעי ביותר להובלה והטמעה של הטכנולוגיה החדשנית בישראל,” מסביר מנהל המכון חיים רוזנזון. “הקמת המרכז להדפסה בתלת ממד במכון תסייע בקידום התעשייה בארץ, תיתן מענה לצרכים קיימים ועתידיים, ותעודד הסבת מפעלים לטכנולוגיות מתקדמות.”
פרטים נוספים על המערכת החדשה וזמינותה למחקרים שונים ניתן למצוא באתר מכון המתכות הישראלי:
שיטות-הוראה חדשניות נדונו בכנס השני בנושא ‘היבטים חברתיים של ההוראה והמחקר בטכניון’.
“העולם השתנה, אבל שיטות ההוראה באוניברסיטאות נותרו כשהיו.” כך אמר פרופסור משה סידי, משנה בכיר לנשיא הטכניון, בפתיחתו של כנס בנושא גישות חדשות ללמידה. “ברוב המקומות לומדים כיום כפי שלמדנו בצעירותנו, והמצב הזה חייב להשתנות. הרי כל המחקרים מוכיחים לנו שההרצאה – דרך הלימוד הקלאסית – היא שיטת ההוראה הגרועה ביותר. לכן עלינו לשנות את דפוסי ההוראה תוך שימוש בכלים הטכנולוגיים העומדים לרשותנו, וגם למדוד באופן מתמיד את יעילותם של הכלים הללו.”
מותק, הכיתה התהפכה
הצהרתו של פרופסור סידי גובתה בהרצאה של עוזרו בתחום קידום ההוראה, פרופסור דניאל לוין. פרופסור לוין, חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית, העביר השנה לראשונה קורס במתכונת ‘הכיתה ההפוכה’ – שיטה שבה החומר נלמד בבית, לפני השיעור, באמצעות סרטוני וידיאו ושאלות אינטראקטיביות. לאחר מכן, בכיתה, נערך מפגש כיתתי (שאינו הרצאה), ואחריו תרגול בן שלוש שעות. המערכת האינטראקטיבית מאפשרת למרצה לראות מה עשו הסטודנטים בבית וכיצד ענו על השאלות, וכך – ברגע שהם נכנסים לכיתה – הוא כבר יודע בדיוק מהם הקשיים שלהם. רוב המפגש הכיתתי מוקדש לשאלות פתוחות, ושלב התרגול מתמקד בפתרון בעיות. פרופסור לוין הסביר כי “הכיתה הקלאסית מאופיינת בפסיביות: הסטודנט מן השורה פשוט יושב בכיתה ומקשיב, ומתחיל להיות אקטיבי רק בשלב שיעורי הבית – אבל אז המרצה כבר איננו, והמשוב שיקבל הסטודנט על שיעורי הבית יהיה חלקי מאוד ומאוחר מדי.
“במילים אחרות, בשיטה המסורתית אין הזדמנות לדיאלוג אמיתי – לא כשהמרצה בכיתה (כי הסטודנט פסיבי) ולא כשהסטודנט בבית (כי המרצה נעדר). ‘הכיתה ההפוכה’ יוצרת את הדיאלוג הזה, ולא רק על הנייר. בקורס שהעברתי הסמסטר, אחוז הנוכחות בכיתה היה גבוה משמעותית מקורסים קודמים, והסטודנטים היו הרבה יותר מעורבים בשיעור. אני מאמין שבקרוב – כשהם יקבלו את ציוני הבחינה – נגלה שגם רמת ההבנה והקליטה שלהם עלתה באופן מרשים. 15 שנה אני מרצה בטכניון, ואני מרגיש שבקורס הזה גיליתי את המקצוע מחדש.”
האוניברסיטה הווירטואלית
פרופסור-משנה מירי ברק, חברת סגל במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הציגה לקחים מהקורס הראשון של “קורסרה” (coursera) בערבית: קורס מקוון בננו-טכנולוגיה וננו-חיישנים. המרצה הוא פרופסור חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית.
קורסרה היא מעין ‘אוניברסיטה וירטואלית פתוחה’, המבוססת על פלטפורמת לימודים אינטרנטית. “רעיון הקורס המקוון הפתוח (MOOC) נולד בקנדה, מתוך חשיבה סוציאליסטית ושאיפה להנגיש את ההשכלה לכל אדם,” הסבירה פרופסור-משנה ברק. “בהתאמת הקורס של חוסאם למדיום המקוון הזה נאלצנו להשקיע מחשבה רבה ושעות רבות. כאמור, זה היה ה-MOOC הראשון בהיסטוריה שניתן בערבית, והיה עלינו להמציא את השפה הערבית מחדש, במובן מסוים. צריך להבין שבניגוד לסיטואציה האקדמית הרגילה, כאן אין לנו ‘קהל שבוי’ ולכן עלינו להתאמץ מאוד כדי לשמר עניין וסקרנות בלתי פוסקים. עשינו את זה באמצעות הרצאות קצרות (10 דקות בערך), עם מעט מלל והמון ויזואליזציה.”
בקורס השתתפו כ-6,000 איש מכל רחבי העולם, לרבות מדינות המזרח התיכון, ובקורס המקביל באנגלית השתתפו 35,000 איש. “האינטגרציה בין אנשים מכל העולם, והעושר החברתי-תרבותי העצום, עוררו חשיבה חדשנית מאוד שהובילה לכמה המצאות ברמה של פטנט. כעת, לאור ההצלחה, אנחנו מנתחים את מה שקרה בקורס כדי לשפרו לקראת הסבב הבא, שיתחיל בחודש מרץ.”
מבט ל’מבטים’
זה היה הכינוס השני בסדרת כנסים על ‘היבטים חברתיים של ההוראה והמחקר בטכניון’, המתקיימת במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה, והוא אורגן על ידי פרופסור דניאל לוין (יו”ר הכנס), ראש המרכז לקידום ההוראה והלמידה ד”ר אביגיל ברזילי, ראש המרכז ללימודי רובוטיקה וטכנולוגיה דיגיטלית פרופסור-חבר איגור ורנר, וראש המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה, פרופסור אורית חזן.
פרופסור חזן הציגה את תוכנית ‘מבטים’, המציעה לבעלי תואר טכניוני ללמוד תואר ראשון נוסף עם מלגת שכ”ל מלאה המוענקת ע”י הטכניון. היא מעניקה למשתתפיה תואר נוסף, תעודת הוראה וידע נרחב, פדגוגי בעיקרו, העשוי לשמש אותם בעתיד בין אם יילכו להוראה ובין אם ימשיכו לעבוד בעבודתם הנוכחית.
‘מבטים’ נולדה בעקבות ראיון שפורסם ב’הארץ’ בדצמבר 2010, ובו התריע נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא כי “הוראת המדעים בישראל בקריסה”.
בשלוש שנות קיומה של החלו 300 סטודנטים את לימודיהם בתוכנית. ‘מבטים’ חוללה תפנית דרמטית בהרכב הסטודנטים במחלקה, ושילשה את מספרם. “כיום זו תוכנית הדגל של הטכניון בקידום הוראת הטכנולוגיה והמדעים.” אמרה פרופסור חזן, “לאור העובדה שכמחצית מהסטודנטים בתוכנית – בוגרי/ות הטכניון עם ידע מדעי והנדסי מבוסס – כבר מלמדים בבתי הספר, אנו צופים שתוך כעשור נראה גם את השינוי במערכת החינוך.”
ה-Global Warming של ההשכלה העל-תיכונית
הרצאתו של פרופסור-משנה אביב צנזור מהפקולטה למתמטיקה עסקה בשאלה “האם יעלה על הדעת שסטודנט בחדו”א לא יודע לחבר שברים?”, וכבר בתחילתה כתב המרצה את התשובה על הלוח: “כן”.
“המאה ה-21 מתאפיינת בירידה ניכרת במוכנות של סטודנטים, לא רק במתמטיקה ולא רק בישראל,” אמר פרופסור-משנה צנזור. “זה ה-Global Warming של ההשכלה העל-תיכונית. המצב הזה מוביל לכך שלרבים מהסטודנטים שמתחילים ללמוד בטכניון אין סיכוי אמיתי להצליח בקורסים בסיסיים כמו חדו”א או אינפי.
“מה עושים? הטכניון פיתח מענה: קורס-הכנה מקוון במתמטיקה, שנועד לרענן את הסטודנטים ולסגור את פערי-הידע שלהם לפני תחילת לימודיהם בטכניון.” הקורס מורכב ממאות סרטוני-וידאו קצרים באורך של 5 עד 15 דקות, ומתרגילי-בית אינטראקטיביים במערכת MathNet שפותחה בפקולטה למתמטיקה בטכניון. “אפשר לראות את הקליפים במהירות כפולה, לחזור אחורה מתי שרוצים, ולדלג על מה שכבר יודעים. קורס ההכנה נותן לסטודנט את כל הידע הדרוש כדי להגיע מוכן לקורסי המתמטיקה של השנה הראשונה בטכניון. הקליפים עומדים בכל הסטנדרטים הטכניוניים מבחינת רמתם, אבל מדברים אל הסטודנט בגובה העיניים. ולא פחות חשוב, הם מנסים לספק הבנה אמיתית ולגרות סקרנות וחשיבה, ולא שינון נוסחאות.”
קורס ההכנה נועד בראש ובראשונה להכין סטודנטים שהתקבלו לטכניון לקראת בחינת הסיווג, שתחול מהשנה הקרובה על כל מי שלא עשה בגרות במתמטיקה בהיקף של 5 יחידות. ד”ר צנזור מקווה שבעתיד יידרשו כל הסטודנטים לעבור את בחינת הסיווג, ויתכוננו לקראתה בעזרת קורס ההכנה. זאת משום ש”רוב המתקבלים עם 5 יחידות אינם מוכנים. אני קורא לטכניון להעלות את הסרטונים ליו-טיוב, כדי שיהיו זמינים בחינם לכל התלמידים והמורים בארץ, שכן אין כיום סרטונים כאלו בעברית. השקענו בהם המון, ואני מאמין שהם יהפכו לסרטונים פופולאריים ואפילו ויראליים בקרב תלמידי תיכון, בדומה לקורסי וידאו של הטכניון הנצפים על ידי סטודנטים מכל האוניברסיטאות בארץ. זו תהיה תרומה משמעותית של הטכניון לשיפור רמת המתמטיקה בבתי הספר בישראל.”
יריד התעסוקה בשנה שעברה. צילום: שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון
יתקיים ביום רביעי, 14.1.15, בהשתתפות אלפי סטודנטים. חברת רפאל תציג ביריד את מערכת כיפת ברזל.
נציגי 40 חברות, מהמובילות במשק הישראלי, ישתתפו ביום רביעי (14.1) ביריד התעסוקה של הטכניון. ביריד, שיתפרס על פני עשרות ביתנים (בבית הסטודנט, בבניין סגו ובבניין אמדו), ישתתפו אלפי סטודנטים, ורבים מהם עתידים למצוא עבודה באחת החברות הללו.
חברת רפאל, המגייסת לשורותיה מאות סטודנטים ובוגרים מדי שנה, תציג ביריד את מערכת “כיפת ברזל”. בנוסף למיירטי המערכת תציב רפאל השנה גם את המשגר המלא המשמש חלק מסוללות “כיפת ברזל”. ברפאל מזמינים את המועמדים לשוחח עם נציגי החברה על תהליך הקבלה ועל מסלולי הקידום בחברה. אלפיים מתוך 6,500 עובדי רפאל הם בוגרי הטכניון, ו-350 מהם הם סטודנטים בטכניון.
“זאת הזדמנות מצוינת להוכיח לסטודנטים כי ההשקעה שלהם בלימודים נושאת פרי,” אמר דיקן הסטודנטים בטכניון, פרופסור מוריס אייזן, ” ולחברוֹת זו הזדמנות לקלוט כוח אדם איכותי ומוכשר. אין לי ספק שהיריד יוביל להצטרפותם של בוגרים נוספים למאגר המכובד של בוגרי טכניון התופסים כיום עמדות מפתח במגזר הציבורי, הביטחוני והתעשייתי ובכך תורמים לעוצמתה הטכנולוגית של מדינת ישראל.”
ברוריה זומר-פדידה, ראש היחידה להכוון קריירה בלשכת דיקן הסטודנטים, אמרה כי הטכניון מקיים שני ירידי תעסוקה בשנה, שבהם משתתפות חברות רבות. “אנו פועלים רבות ובערוצים מגוונים, במהלך כל השנה, כדי להעניק לסטודנטים ולבוגרי הטכניון יתרון משמעותי בהשתלבות בשוק העבודה. בנוסף לירידים אנו מקיימים ימי זרקור ייעודיים, שבהם מגיעים נציגי החברות לפקולטות ספציפיות ומגייסים ישירות מתוכן. הבוגרים שלנו מהווים את חוד החנית של הכלכלה בישראל.” לדבריה, קיימת יציבות בביקוש לעובדים בשוק התעשיות המתקדמות, וזו אינדיקציה חיובית למצב המשק הישראלי בימים אלה.
ביריד ישתתפו חברות היי-טק מובילות, בהן אפלייד מטריאלס, אמדוקס, צ’ק פוינט, ברודקום, אלביט מערכות, EZ chip, EMC, אינטל, מרוול, מלנוקס, מטריקס, פולס 500 פיליפס, סאן-דיסק, קוואלקום, TDK ויאהו, וכן חברות הזנק קטנות יותר, חברות טכנולוגיה רפואית וחברת התרופות דקסל פארמה. בנוסף ישתתפו ביריד חברות פיננסיות – בהן “בלומברג”, המחפשת סטודנטים ובוגרים במדעי המחשב – וחברות ייעוץ וניהול פרויקטים. כן משתתפים ביריד משרד ראש הממשלה, הקריה למחקר גרעיני, תעש והתעשייה האווירית.
אדר’ מארק מימרם (משמאל) ודיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים – פרופ’ יהודה קלעיאדר’ מארק מימרם (משמאל), דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים – פרופ’ יהודה קלעי ( במרכז) ופרופ’ אלונה נצן-שפטן (מימין)
“עלינו להתייחס באחריות ובצניעות לכדור הארץ ולסביבה התרבותית והאנושית שבתוכה אנחנו פועלים כמתכננים.” כך אמר האדריכל הצרפתי מארק מימרם לסטודנטים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. מימרם, שהקים גשרי-ענק בגרמניה, בצרפת, בסין ובמרוקו, הרצה על ממשקים אדריכליים, על אחריותו של המתכנן, וכמובן – על גשרים.
“אני מתנצל שעלי לדבר אתכם באנגלית,” אמר האדריכל הצרפתי מארק מימרם (Marc Mimram) בתחילת הרצאתו בפני מאות סטודנטים לארכיטקטורה בטכניון. “אמנם הייתי פעם מתנדב בקיבוץ רמות מנשה, אז אני יודע קצת עברית, אבל אלה בעיקר מילים של קיבוץ – למשל ‘כותנה’ ו’אבנים’ ו’אהלן’ – שאינן מתאימות להרצאה באדריכלות.”
מימרם, יליד פריז (1955), מחזיק ב”אות אביר לגיון הכבוד הצרפתי” ובשלל תארים אקדמיים בהנדסה אזרחית, מתמטיקה (תואר שני), ארכיטקטורה ואפילו פוסט-דוקטורט פילוסופיה. מאז 1981 הוא תכנן והשלים שורה ארוכה של פרויקטים מגוונים בגרמניה, בצרפת, בסין, במרוקו ועוד. בישראל הוא עדיין לא הקים פרויקטים, אבל לפני כמה שנים הגה רעיון לחיבור הגדה המערבית לרצועת עזה בגשר רב-מפלסי. הגשר הזה, על פי הסקיצה שהכין, יכלול כביש, מסילת רכבת כפולה, צינור שיעביר מים מהים התיכון לים המלח, צינור נוסף של מים מותפלים, ופאנלים סולאריים שיהפכו אותו לתחנת הכוח הסולארית הגדולה בעולם. “אין לי כוונה להיכנס לדיון פוליטי בנושא,” הבהיר מימרם בהרצאתו, “אבל אני מאמין שהרעיון שלי – שהוא רק רעיון בשלב זה – הוא אופציה הגיונית מאוד, העדיפה על מעבר קרקעי ועל מעבר תת-קרקעי.”
הרצאתו של מימרם התמקדה בממשקים אדריכליים המחברים פנים וחוץ, ובהם ממשקים שקופים היוצרים חיבור בין פנים-המבנה לבין הרחוב, השמים והסביבה הטבעית והבנויה. “בעבודה האדריכלית שלנו אנחנו משנים את הפלנטה באמצעות שימוש בחומרים הקיימים בה, ולכן עלינו לנהוג בצניעות ובאחריות כלפי הסביבה,” אמר לסטודנטים ולאדריכלים שמילאו את האולם הראשי בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. “בנוסף, עלינו להתחשב בתרבות ובמרקם האנושי שבתוכם אנחנו פועלים כאדריכלים. לכן אני קורא לכם: אל תהיו גלובליים – תהיו לוקאליים, אפילו כשהלוקאלי נראה לכם משונה.”
בהמשך הרצאתו התייחס מימרם לגשרים – תחום שבו הוא נחשב לאחד מהמתכננים המובילים בעולם. הוא הדגיש כי “גשר אינו סתם פונקציה תעבורתית, אלא מרחב ציבורי האמור לשרת את כלל הציבור.”
האדריכל זהר אלטמן, מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, שיזם את ביקורו של מימרם בפקולטה, אמר כי מדובר ב”אדריכל בעל שם עולמי, שמתכנן פרויקטים בקנה מידה עצום. בישראל, לצערי, נדמה לפעמים שהאדריכלות העולמית מתמקדת בארה”ב; אבל האדריכלות הצרפתית רואה באופן הרבה יותר ברור ועמוק את האדם שתוך המבנה, ולכן היא רלוונטית מאוד לישראל. אני שמח מאוד שמארק הסכים לבוא לכאן, ומקווה שנצליח להביא לטכניון אדריכלים צרפתים נוספים.”
“הגשרים והמבנים של מימרם מהווים השראה גדולה עבורי,” אומרת האמנית הישראלית סיגלית לנדאו. “במהלך העבודה שלי על פרויקט הגשר הצף בים המלח (גשר סמלי-רעיוני שישמש לתצפית, מחקר, הסברה וספורט) הוא פגש אותי ותרם ממרצו ומכשרונו בשלבי התכנון והמחקר של הפרויקט. על אף חבלי מימוש והגשמה לא פשוטים, תהליך העבודה עם מארק הנו מרגש ומעשיר, ונכונותו לחבור בהתנדבות לפרויקט הלא שיגרתי הזה ראויה להערכה רבה.”
