חודש: ינואר 2015

מרתון הסטארט-אפ העולמי 3DS התקיים זו הפעם השלישית בטכניון, וקיבץ אליו שוב את מיטב הממציאים מהפקולטות השונות בטכניון. בין השאר מצאנו שם תוכנה המאפשרת להמשיך לדבר בנייד גם כאשר רשת הסלולר קורסת, חולצה המונעת התכווצות שריר בזמן אימון, ומכשיר  המאבחן מחלת ריאות על סמך צליל הנשימה.

מרתון הסטארט-אפ העולמי 3DS (3 Days of Start-up) התקיים החודש זו השנה השלישית בטכניון. הפעם הוא ריתק אליו לא רק את טובי הסטודנטים, אלא גם מנטורים מבכירי התעשייה. לשניים מהם, שהתנצלו ברגע האחרון על היעדרותם, היתה סיבה טובה במיוחד: גל הבר ואלון גונן, מייסדי חברת המסחר האלקטרוני Plus500, נדרשו להתייצב באותו הבוקר במקום אחר, שם הודיעו על הפיכתם לספונסר של קבוצת הכדורגל אתלטיקו מדריד, אלופת הליגה הספרדית.

גונן, בן 38, חיפאי במקור, הקים בשנת 2008 את החברה עם חמישה מחברי הילדות שלו וחבריו לספסל הלימודים בטכניון. בקיץ 2013 הפכה Plus500 לחברה ציבורית בשוק ההון הבריטי, וכעת היא נסחרת בו לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר יותר מפי חמישה מהשווי לפיו הונפקה. עומר אלעזרי, מנהל הטכנולוגיות הראשי (CTO) של החברה, ייצג את המייסדים ונתן פידבק מקצועי ואישי למשתתפי המרתון.

רשימת המנטורים הורכבה ברובה מבוגרי הטכניון, בהם מנכ”ל קבוצת ריטייל 3000, מתניה שוורץ, שהינו הבעלים של אופיס דיפו וכפר השעשועים, עופר לזובסקי המייסד של אתר האינטרנט 888 שהינו שותף בקרן ההון קיידאן קפיטל, רענן גווירצמן המנכ”ל לשעבר של ברודלייט ואחרים. אליהם הצטרפו גם דיתה ויהודה ברוניצקי, מייסדי אורמת טכנולוגיות והתורמים למרכז ברוניצה ליזמות, שליוו גם הם את היזמים הצעירים.

“בוגרי הטכניון משמשים השראה עבור סטודנטים רבים והם בסיסי הכוח שלנו”, אומר שי חיים, יוזם המרתון, שפעל בחסות תחרות המיזמים הארצית “ביזטק” ומרכז ברוניצה ליזמות.

111 סטודנטים מ-15 דיסציפלינות שונות, מהם 46 בעלי תואר ראשון, התחרו על מקום במרתון, שהינו פורמט גלובלי לפיתוח יזמות בשלושה ימים צפופים המדמים את העולם שבחוץ.

“משתתפי הקבוצות לא הכירו זה את זה לפני שלושה ימים,” אמר רפי נווה, מנהל מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון. “אני מעריך שלמדתם רבות מהמסע שעברתם ומקווה שגם נהניתם. ראיתי שיפור מרשים מהרמה שהופגנה במרתון 3DS לפני שנה. בהזדמנות זו נזכיר לכם כי הטכניון מציע לכם מסגרות שונות של יזמות. אני מבקש מכם לא להפסיק. המשיכו ליזום ולפתח.”

לצד הסטודנטים הישראלים בלטו גם סטודנטים במסלול הבינלאומי של הטכניון, ואחד מהם הוא אילן מיסאנו, שהוכתר אשתקד כאחד מ-20 הצעירים המבטיחים של איטליה. הצעיר בן
ה-19 נבחר על ידי “איטליאן דיגיטאל צ’מפיון” – מגזין טכנולוגי בעל-שם באיטליה, בזכות יוזמתו להיות הראשון שהפיץ בארצו את בשורת “זרוע הסלפי”. אותו מוט המאפשר לצעירים לצלם את עצמם ממרחק מטר מפרצופם. “אצלכם בישראל יש הרבה מאוד ממציאים”, הסביר מיסאנו, המקדיש כיום את רוב זמנו ללימודי ביו-רפואה. “באיטליה אין כל כך הרבה ואילו אני זכיתי לחשיפה גבוהה בזכות העובדה ששיווקתי בן-לילה אלפי יחידות עם מיתוג מקורי. בעוד ארבע שנים אשמח להתגייס לצה”ל, אבל החלום האמיתי שלי הוא לעשות כסף בזכות המצאה בעלת ערך.”

הסטודנטים חולקו ל-9 קבוצות וליווינו את רעיונותיהם במשך שלושה ימים עמוסים. שיאו של המרתון היה במפגש הסיום, במהלכו הציגו הקבוצות את המיזמים שהחלו לפתח בפני קבוצת משקיעים שכללה בין היתר את מייסד Fiverr שי וינינגר, קובי רוזנגרטן שותף בקרן JVP, אירית ישראלי-כהנא מקבוצת האנג’לים Afterdox של יוצאי אמדוקס ואלכסנדר קנין מפוטוצ׳ינו שנרכשה ע״י חברת Shutterfly.

אופיר בר כוכב מהפקולטה להנדסת חשמל ייצג את קבוצת Correcto, אשר הציגה מודל לתרגום טקסטים לפי משמעותם. להמחשת הבעייה, הוא הציג טקסט של ענק המזון KFC: “Finger lickin good” שמשמעותו בתרגום חופשי לעברית, הינו “טעים (עד כדי) ללקק את האצבעות”, אולם בסינית הוא יתורגם למשפט, “אנו נאכל את האצבעות שלך”. הקבוצה החלה בכתיבת הקוד לאפליקציה, שתדע באמצעות טכנולוגיה ייחודית לבצע תרגום מדויק, במטרה להציע ללקוחותיה תרגום ל-17 שפות, אשר יהיה נאמן לכוונת המקור.

קבוצתו של תום מייבלום, סטודנט לתואר שני בפקולטה להנדסה ביו-רפואית, Scenergy הציעה אפליקציה ליצירת תמונות תלת מימד באמצעות מיזוג בין צלמים שונים, המצלמים בסמארטפון את אותו אירוע.

נדב בהונקר מקבוצת LAPAID הצביע בפתח המצגת שלו על צילום של קבוצת כוכבים. “בחרי כוכב,” הוא פנה אל אירית ישראלי-כהנא. בדרך זו המחיש נדב באופן מהיר וברור כמה קשה להנחות אדם נוסף על ידי דיבור בלבד להסתכל על פריט מסוים בתמונה. “חישבו על כך, שני רופאים המבצעים ניתוח לפרוסקופי, במהלכו הידיים של שניהם תפוסות ואחד מהם מעוניין להצביע על פרט כלשהו. בעולם מבוצעים 7.5 מיליון ניתוחי לפרוסקופיה בשנה. זהו שוק של 8.5 מיליארד דולר, שבו 25% מהזמן הממוצע המוקדש לניתוח מתבזבז על ענייני התמצאות”.

אלעד קרבי, דוקטורנט בפקולטה למדעי המחשב מקבוצת PRERARA, סיפר כי המיזם נולד מתוך רצונו ללמד את בתו הקטנה רותם כתיבה. “קשה לקבל החלטה כאשר האינטרנט מציע 80 אלף אפליקציות ואתה רוצה לבחור את המתאימה ביותר. האפליקציה שלנו תציע באופן ידידותי שאלות להורים, במטרה לאפיין את הצרכים המתאימים ולקבל את ההחלטה הנכונה.”

יונתן אלול, הנמצא במסלול ללימודים ביו-רפואיים, ייצג את קבוצת CRATUS. בראשית דבריו, הצביע על הפסדים בשיעור של 50 מיליון פאונד, הנגרמים מדי שנה לליגה האנגלית (הפרמייר ליג), רק מהתופעה של פציעות הקשורות בשרירים. הבעייה קיימת למעשה בכל סוגי הספורט וחברי הקבוצה מציעים לפתור את הבעיה באמצעות ביגוד מתקדם. החולצה שהוצגה כללה חיישנים וגופים אקטיביים צמודי בד, המסוגלים לעקוב אחר פעילות הספורטאי באמצעות מתקן אלקטרוני שיוצמד לבגד. באמצעות אלגוריתמים מיוחדים תפעל החולצה למניעת התכווצויות ופציעות שריר בסיום אימון.

חנה חבושה, סטודנטית לתואר שני בפקולטה להנדסה אזרחית, מקבוצת EVENTO, סיפרה אף היא כיצד קיבלה את השראה למיזם, במהלך הופעה של להקת “הדג נחש”. באמצע ההופעה יצאה חבושה לשירותים “וכאשר חזרתי, לא יכולתי לדעת כיצד להגיע חזרה אל החברה שלי בקהל הצפוף והסלולר לא עבד. התופעה הזו רווחת במקומות שבהם יש קהל רב, אבל מערכות הסלולר אינן מתפקדות כראוי בשל העומס. אנו מציעים מערכת Peer-to-peer שתפעל באמצעות WiFi-Direct. כלומר, כל משתמש יוכל לשוחח עם חברו באותה הקהילה, באמצעות תקשורת שתתבסס על הקשר בין הסמרטפונים. זה יכול לפעול נפלא לקראת אירועים, כאשר יוזם האירוע יכול להזרים מידע מראש, להעביר עדכונים ולהעניק שירותי ערך מוסף.

הקבוצה של דניאל פז, סטודנט לתואר שני בפקולטה להנדסת חשמל, הגיעה אף היא עם רעיון בשם Stetho Smart. “מחלות הריאה הן גורם התמותה השלישי בארה”ב, המחסל 141,000 איש בשנה,” הסביר. “בארה”ב לבדה קיימים 28 מיליון חולים כרוניים במחלות ריאה. המיזם שלנו מציע אבחון של סוג המחלה באמצעות מכשיר המסוגל ‘להקשיב’ לריאות. קיימים כבר מדדים ברורים להבדלים שבין צליל נשימה נורמלי לצליל של אסטמה, או דלקת ריאות.”

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ופרופסור דני שכטמן ביקרו בסין במטרה להעמיק את שיתוף הפעולה עם אוניברסיטאות ובתי ספר בסין.

באמצע ינואר ביקרו בסין נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, ופרופסור דני שכטמן. נלווה אליהם ד”ר משה מרום, מנהל פרויקט הטכניון בסין. בביקור זה נפגשו הפרופסורים לביא ושכטמן עם בכירים באוניברסיטת פקינג (המדורגת בראש טבלת האוניברסיטאות בסין), ודנו עמם בשיתוף פעולה בתחומים שונים ובהם חדשנות, הנדסת סביבה, כימיה, ועוד. בנוסף ביקרו השניים בבית הספר הצמוד לאוניברסיטת רנמין – בית הספר המוביל בבייג’ינג – ופרופסור שכטמן הרצה שם בפני 600 תלמידים.

הביקור הנוכחי בסין נועד להרחיב ולהעמיק את קשרי הטכניון בסין. בעתיד הקרוב ישקיע הטכניון רבות בביקורים כאלה כמו גם בבניית נוכחות ב-weibo (‘הטוויטר הסיני’), בחשיפת הטכניון בסין באמצעות ראיונות, כתבות וחומרים שיווקיים, ובקידום שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות ומוסדות חינוך אחרים.

במחוז גואנגדונג שבסין ייבנה, כידוע, מכון מחקר מדעי-טכנולוג על סמך ‘המודל הטכניוני’. “מכון טכניון-גואנגדונג” יוקם על פי הסכם שנחתם בשנת 2013 בין הטכניון, אוניברסיטת שנטאו וקרן לי קא שינג. במעמד חתימת ההסכם אמר פרובוסט אוניברסיטת שנטאו, פרופסור פּיי-הואה גו, כי אוניברסיטת שנטאו בחרה בטכניון מתוך 74 שותפים פוטנציאליים שנבחנו בקפידה – “משום שהטכניון הוכיח לָעולם מה נדרשת אוניברסיטת העתיד לעשות כדי להפיץ ערכים בעלי משמעות אזורית, לאומית ובינלאומית. מה שאנשי הטכניון ובוגריו עשו לקידום המשק הישראלי באמצעות מחקר וחדשנות, ראוי שיהווה דוגמה ומופת לאוניברסיטאות בסין. אם אוניברסיטאות רבות במחוז גואנגדונג ובסין כולה יפעלו כפי שהטכניון פועל בישראל, תתפתח גם אצלנו כלכלה מבוססת-חדשנות.”

העמקת הקשרים עם סין בכלל, והשותפות עם אוניברסיטת שנטאו בפרט, מבטאות את אסטרטגיית-הגלובליזציה שאומצה על ידי הטכניון, מגמה שהובילה גם לבניית מכון טכניון-קורנל לחדשנות ע”ש ג’ייקובס בניו יורק. במעמד חתימת הסכם טכניון-גואנגדונג אמר נשיא הטכניון כי “כשמחברים את הרוח הישראלית החדשנית והיזמית לגודלה הבלתי נתפס של סין, נוצרת שותפות אדירה. אנו מאמינים בגלובליזציה ובדיאלוג בין-תרבותי, ומקווים שבחיבור בין מתודולוגיות המחקר שלנו לבין משאביה של סין ועוצמתה ניצור מכון מחקר גדול, שיסייע לא רק לסין ולישראל אלא למין האנושי כולו.”

סטודנטים במסלול לניהול והנדסה באוניברסיטת ג’והנס הופקינס ביקרו בטכניון, ובחממת אלון מדטק ונצ’רס, כדי ללמוד איך מתרגמים רעיונות טכנולוגיים ליזמות עסקית.

משלחת סטודנטים מאוניברסיטת ג’והנס הופקינס בארה”ב ביקרה בטכניון במטרה ללמוד פרק ביזמות טכנולוגית. במשלחת חברים חמישה סטודנטים הלומדים בתוכנית-מגיסטר מיוחדת של ג’והן הופקינס, והמתרגלת שלהם. במסגרת לימודיהם יוצאים הסטודנטים לביקורים במקומות שונים, וזו הפעם הראשונה שביקור כזה נערך בישראל ובטכניון.

“הביקור כאן הוא בהחלט אחד משיאי התוכנית,” אומרת המתרגלת, סמנת’ה ברנדון, “מפני שמדובר במסלול מעשי להנדסה וניהול, שאמור להוביל אותנו ליזמות טכנולוגית, וכאן בטכניון אנחנו נחשפים בפעם הראשונה ליזמות ממשית שכזו. בין כותלי האקדמיה הכל נראה תמיד יפה וחלק, אבל כאן אנחנו רואים כמה מכשולים ואתגרים יש בדרך האמיתית.”

“הצטרפתי לתוכנית הזאת בגלל השילוב של עסקים והנדסה,” מספר פראטיק קמסרה, סטודנט מהודו הלומד בתוכנית בג’והן הופקינס. “למדתי בהודו הנדסה, ורציתי לרכוש ידע ניהולי ועסקי בלי לאבד את האלמנט ההנדסי. זה בהחלט שילוב מעולה, וכאן בטכניון אנחנו רואים אותו עובד.”

“אנחנו מופתעים בעיקר מהשקט בישראל,” אומרת ברנדון. “התקשורת מציירת את ישראל כמדינה קשה, מפחידה ואפילו קצת כעולם שלישי. אבל כשאתה מגיע לכאן – ולכולנו זו הפעם הראשונה בישראל – אתה נדהם מהשקט, מהפתיחות ומהקידמה. אומרים על ארה”ב שהיא מדינת-מהגרים? ישראל היא מדינת-מהגרים הרבה יותר מובהקת – נהג המונית שלנו אתמול היה פולני, והרבה מחברי הסגל והסטודנטים בטכניון מגיעים ממדינות אחרות.”

במהלך ביקורם בישראל ביקרו הסטודנטים בחממת ‘אלון מדטק ונצ’רס’ ולמדו על שתיים מהחברות בחממה: Butterfly Medical ו-Eva Visual. בהמשך, כשיחזרו לארה”ב, הם יפתחו תוכנית עסקית עבור החברות הללו. זה יהיה פרויקט הגמר שלהם בתואר השני, והוא כמובן יועיל לשתי החברות הישראליות. אלון מדטק ונצ’רס, הפועלת ביקנעם, היא חממה פרטית בבעלותו של היזם ד”ר שמעון אקהויז, בוגר הטכניון. החממה מתמחה בתחום המכשור הרפואי ופועלת במסגרת תוכנית החממות של המדען הראשי, ומשקיעה בכל חברה הפועלת במסגרתה כ-3 מיליון שקל כהשקעת סיד.

 

משלחת של סטודנטים, תלמידים ועיתונאים מהונג-קונג ביקרה בטכניון במימון קרן לי קא שינג. מנהלת הקרן אמרה כי הונג-קונג יכולה ללמוד מהטכניון שיעור ביצירתיות, בחדשנות וביוזמה.

משלחת של כ-100 איש מהונג קונג ביקרה החודש בטכניון. הביקור אורגן ומומן על ידי קרן לי קא שינג בשיתוף הטכניון והקונסוליה הכללית של ישראל בהונג קונג. במשלחת השתתפו למעלה מ-40 סטודנטים וחברי סגל מארבע אוניברסיטאות מובילות בהונג קונג, 10 תלמידי תיכון, 22 אנשי תקשורת, ונציגי קרן לי קא שינג.

חברי המשלחת גדשו את אולם ההרצאות במרכז המבקרים בטכניון והקשיבו להרצאתו של נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, ולאחר מכן להרצאה בנושא חדשנות מפיו של פרופסור שלמה מי-טל. פרופסור פול צ’אנג, סגן נשיא למחקר באוניברסיטת הונג קונג, ציין כי “באנו עם הסטודנטים והתלמידים הטובים ביותר בהונג קונג כדי ללמוד מהטכניון כיצד מקימים אימפריה של יזמות. הטכניון הוא אוניברסיטה ששמה הולך לפניה, בוודאי בקרב אנשים כמוני העוסקים בהנדסה. הטכניון עשה רבות בתחום היזמות, בו נמצא עתידם של הצעירים הנמצאים כאן. החדשנות והטכנולוגיה הם התקווה של הדור הצעיר, והם שיאפשרו לו להגשים את חלומותיו.”

כאות תודה על האירוח בטכניון העניק פרופסור פול צ’אנג לנשיא הטכניון עט נובע שייצר בעצמו, בין השאר מעץ זית שמקורו בבית לחם. “העץ הזה הגיע מארץ הקודש וחוזר לארץ הקודש, וכך צריך לקרות גם לידע המדעי והטכנולוגי. אני יצרן עטים חובב, ומאמין שהעט מסמל את העברת הידע מדור לדור – התפקיד המוטל על אוניברסיטאות כמו זו שלנו וכמו הטכניון.”

בשנת 2013 הכריזה קרן לי קא שינג על תרומה של כ-130 מיליון דולר לטכניון, במסגרת ההסכם להקמתו של “מכון טכניון-גוואנדונג” בסמוך לאוניברסיטת שנטאו בסין. סולינה צ’או, העומדת בראש הקרן, סיפרה אתמול על הקשר החם שנרקם בין מר לי קא-שינג לבין הנהלת הטכניון במהלך המגעים להקמת המכון. היא פתחה את דבריה בעברית – “שלום ובוקר טוב” – והמשיכה באנגלית. “בביקור הראשון שלי כאן הסביר לי נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, שהטכניון תופס את היצירתיות לא כשורה של רעיונות מבריקים אלא כדרך חיים. אנחנו בהונג קונג יודעים היטב שדרושות לנו יצירתיות, חדשנות ויוזמה כדי להגיע אל ‘הארץ המובטחת’, והקשר עם הטכניון חשוב לנו משום שאלה דברים שנוכל ללמוד ממנו. לכן הגענו לכאן – סטודנטים, חברי סגל, עיתונאים ואנשי הקרן – כדי לחשוף את הטכניון בפני הדור הצעיר ובפני התקשורת בהונג-קונג.”

פרופסור לביא הסביר כי “מאז הקמתו פעל הטכניון כאוניברסיטה משימתית, כמוסד שאינו מסתפק בהנחלת ידע אלא שואף להפוך את העולם למקום יותר טוב. בביקורו ההיסטורי אצלנו, בספטמבר 2013, השתמש מר לי קא-שינג בביטוי העברי ‘תיקון עולם’ לתיאור המשימה המשותפת שלנו. אני, כמובן, מסכים אתו לגמרי: משימתן של האוניברסיטאות חייבת לחרוג מן המחקר, ההוראה ורכישת המקצוע; עלינו להעניק לסטודנטים שלנו את הכלים שיאפשרו להם לשנות את השכונה, את העיר, את המדינה ואת העולם.

“אלפי חברות הסטארט-אפ הישראליות, שרובן הוקמו על ידי בוגרי הטכניון, פועלות לשיפור העולם. גם תרופת ‘אזילקט’ לטיפול בפרקינסון, שנולדה בטכניון ונמכרת כיום ברחבי העולם, הופכת אותו למקום טוב יותר עבור כלל תושביו – ולא חשוב אם הם יהודים או מוסלמים, נוצרים או בודהיסטים. ההצלחה שלנו נובעת מאותה משימה שלקחנו על עצמנו – ‘תיקון עולם’ – ומהמפגש בין סגל מעולה וסטודנטים מעולים.

“במסגרת שאיפתנו להשפיע על העולם, ובסיועו הנדיב של מר לי קא-שינג, אנו מקימים יחד עם אוניברסיטת שנטאו, מחוז גוואנדונג ועיריית שנטאו את מכון טכניון-גוואנדונג בסמוך לאוניברסיטת שנטאו. עוד יוזמה גלובלית גדולת ממדים היא מכון טכניון-קורנל לחדשנות ע”ש ג’ייקובס, שכבר החל לפעול בניו יורק במשרדים שהקצתה לנו חברת ‘גוגל’. בהמשך יעבור המכון לקמפוס הנבנה כיום על האי רוזוולט.

“אנו מאמינים שעתיד המדע מושתת על עשייה בין תחומית. שלושת חתני פרס נובל שלנו – הפרופסורים אברהם הרשקו, אהרן צ’חנובר ודני שכטמן – אמנם קיבלו את הפרס על עבודה שעשו לבדם במעבדותיהם, אבל המודל הזה כבר לא עובד כיום. התקדמות מדעית אפשרית בימינו רק באמצעות שילוב בין דיסציפלינות, ולכן אנחנו מקימים בטכניון מרכזים (hubs) אינטר-דיסציפלינריים, שבהם עובדים יחד חוקרים וסטודנטים מפקולטות שונות ומדיסציפלינות שונות. כך החלטנו לבנות גם את מכון טכניון-קורנל לחדשנות ע”ש ג’ייקובס – לא במבנה של פקולטות אלא בשלושה מרכזים, שבכל אחד מהם תתקיים פעילות אינטר-דיסציפלינרית. שכן כך תיראה האקדמיה של העתיד.”

במסגרת ביקורם בישראל עברו חברי המשלחת ‘מסלול ישראלי מקוצר’, הכולל יום אחד של “טירונות” (אימונים וקרבות פיינטבול), יום באקדמיה (הביקור בטכניון) ויום בתעשייה (חברת גוגל). בנוסף הם הספיקו לישון במדבר, לבקר במצדה ובים המלח, ולקיים ‘מירוץ למיליון’ ברחובות יפו העתיקה. נשיא הטכניון אמר להם כי “אני מאחל לכם המשך מהנה בביקורכם בטכניון ובישראל, ומקווה לפגוש את חלקכם במכון טכניון-גואנגדונג בשנת 2017.”

 הטכניון השיק היום, בשיתוף עם מיקרוסופט מו”פ, מיזם מיוחד במעבדה לפיתוח תוכנה ומערכות בפקולטה למדעי המחשב. המיזם יתמקד בתחום Internet of Things וישמש את הסטודנטים בפיתוח טכנולוגיות חדישות במהלך לימודיהם בתחום. המעבדה מדמה בעיצובה ובתשתיתה הטכנולוגית עבודה בתנאי סטארט-אפ, ולצורך זה צוידה בתוכנות ובמחשבים חדשניים, לרבות סמארטפונים וטאבלטים להרצת אפליקציות במהלך הפיתוח. כמו כן הושם דגש במעבדה על הדמיה ויזואלית של סביבת עבודה אמיתית. לצורך כך נבחר קו עיצובי נקי וצבעוני שמאפיין חברות טכנולוגיה. קו זה מדמה עבור הסטודנטים סביבת פיתוח אותנטית של מרכז מו”פ או סטארט-אפ.

הקורס הראשון שהתקיים במעבדה היה קורס לתכנות מערכות בסביבת ארדואינו בהנחיית פרופסור יוסי גיל ובסיוע מומחים ממיקרוסופט. במסגרת הקורס, שנועד לאתגר את הסטודנטים בפרויקטים עצמאיים של בניית מוצר, תכננו הסטודנטים מערכות חכמות המשלבות חומרה ותוכנה בעזרת בקרים מבוססי ארדואינו, שמחוברים ל- Azure, הענן של מיקרוסופט. בין הפרויקטים שהוצגו בהשקת המעבדה: כפפה מוזיקלית המגיבה לצבע ומנגנת צלילים התואמים לצבעים שונים; שליטה בטלפון בעזרת מחוות יד בזמן נהיגה; אפליקציית-הכוונה לאדם עיוור בעזרת הסמארטפון, ועוד.

יורם יעקובי, מנכ”ל מרכז המו”פ של מיקרוסופט בישראל, אומר: “האקדמיה מפתחת את המשאב הכי חשוב לתעשייה הישראלית: מהנדסות ומהנדסים איכותיים. לכן חשוב לנו להמשיך וליזום פרויקטים יחד עם האוניברסיטאות בישראל, כדי לתמוך בחדשנות באקדמיה ובהגדלת כמות הבוגרים שמסיימים בכל שנה את הפקולטות להנדסת מחשבים. חיזוק הקשרים בין האקדמיה לתעשיה חיוני לא רק לאקדמיה אלא גם לתעשייה, שניזונה מהמקוריות וחדות המחשבה שמייצרת האקדמיה הישראלית שנה אחר שנה. תכונות אלה מניעות את תעשיית ההיי-טק הישראלית”.

“הקורס הוא מעבדה של יוזמה ומקוריות,” אמר פרופסור יוסי גיל, ראש המעבדה לפיתוח תוכנה ומערכות ומנחה הקורס, “אנחנו מספקים לסטודנטים ציוד, משאבים, הדרכה וסיוע, והם מביאים איתם כישרון, יצירתיות ודמיון, ואכן מצליחים להפתיע אותנו שוב ושוב.”

המיזם בפקולטה למדעי המחשב הוא חלק משיתוף פעולה מתמשך בין מרכז הפיתוח של מיקרוסופט לטכניון. במסגרת שיתוף פעולה זה נפתח מרכז מחקר אקדמי משותף למיקרוסופט ולטכניון בתחום המסחר האלקטרוני. שיתופי פעולה אלה הם חלק מ- U.next- תוכנית מקיפה של מרכז המו”פ של מיקרוסופט המתמקדת במוסדות אקדמיים, סטודנטים וחוקרים בישראל. התוכנית כוללת תמיכה בסטודנטים, תוכניות פדגוגיות, מענקי מחקר, גישה לכלים ולמשאבים של מיקרוסופט וכן אירוח סדנאות וכנסים. מטרת התוכנית לעודד מצוינות אקדמית במחקר ולימוד על ידי מינוף יכולותיה ומשאביה של החברה.

עשרה מורים ומורות למדעים קיבלו מהטכניון את אות ההוקרה “המורה שלי – מורה לחיים”. המורים המצטיינים נבחרו על סמך המלצות תלמידיהם-לשעבר, הלומדים כיום בטכניון.

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא העניק השבוע אות הוקרה לעשרה מורים ומורות למדעים ולטכנולוגיה מכל רחבי הארץ, שזכו בתחרות “המורה שלי – מורה לחיים”. במסגרת התחרות המליצו סטודנטים מהטכניון על מוריהם למדעים בתיכון, שהתוו את דרכם ושבזכותם בחרו ללמוד בטכניון. זו השנה השנייה לקיומה של התחרות, המתקיימת בשיתוף המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה ואגודת הסטודנטים.

“כדי להבטיח שלטכניון יגיעו מועמדים מצטיינים אנו זקוקים בראש ובראשונה למורים מעולים,” אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא בנאומו בטקס. “לכן החלטנו לפני שנה לפתוח ביוזמה להכיר ולהוקיר את המורים המצטיינים, המורים לחיים, אלו שאחראים לכך שתלמידיהם הם כיום סטודנטים בטכניון. המכנה המשותף למקבלי הפרס הוא יכולתם לשוחח עם תלמידיהם בגובה העיניים, להבין אותם, להקשיב, ולבסס מערכת יחסים בינאישית עם כל תלמיד ותלמיד. על בסיסה האיתן של מערכת יחסים זו נבנית המוטיבציה של התלמידים להצליח ולהצטיין, ובזכותה הם סופגים ממוריהם את הסקרנות, ההכרה ביכולתם והאהבה למדע.”

לתחרות התקבלו 250 סיפורים מרגשים, מעצימים ומרתקים בהם סיפרו סטודנטים על מורים שהעניקו להם ידע, והטמיעו בהם יכולות, מצוינות ואהבה למקצוע. המלצות הסטודנטים נדונו בוועדה מיוחדת, שכללה את דיקן הסטודנטים פרופסור מוריס אייזן, ראש המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה פרופסור אורית חזן, מזכיר לימודי הסמכה עדנה אדלר, ראש מדור רישום וקבלה אפרת נתיב רונן, והסטודנטים אייל אלרון, עדי באדר, אבי נתן ורכזת הפרויקט מור פרייברון-ישרים. בתהליך זה נבחרו עשרה מורים מצטיינים לפיזיקה, כימיה, מדעי המחשב ומתמטיקה מכל רחבי הארץ:

נעמי כהן, מורה למתימטיקה בבית הספר לוינסון בקריית ים

עליזה רוט, מורה לפיזיקה בבית הספר בר אילן בנתניה

דודו שרייבר, מורה לפיזיקה בישיבת בני עקיבא בכפר הרא”ה

דני יוסף, מורה לפיזיקה באורט קריית מוצקין

רענן דונוביץ, מורה לביוטכנולוגיה במעבדות בלמונטה בירושלים

שלומי כהן, מורה לאלקטרוניקה בתיכון הנדסאים הרצליה

קלודיה סאדן, מורה לכימיה בבית ספר תיכון כרמל

עודד רייכספלד, מורה למכטרוניקה בבית הספר אורט מגדים בכרמיאל

רוידה שיבאן, מורה למתמטיקה בחטיבת הביניים סריסה בירכא

איציק קנטור, מורה לפיזיקה בבית הספר הר וגיא בקיבוץ דפנה

“חיפשנו מורים שלא מוותרים על תלמידיהם,” הסבירה מארגנת התחרות מור פרייברון, סטודנטית להוראת מדעי המחשב במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. “חיפשנו מורים ערכיים, יצירתיים, מעוררי השראה ומקצועיים בתחומם, המקדמים את תלמידיהם למצוינות בתחום המדעי ופורצים עבורם את השביל שאותו ממשיכים התלמידים כאן בלימודיהם בטכניון.”

נעמי כהן, מורה למתמטיקה מבית הספר לוינסון בקריית ים, קיבלה מנשיא הטכניון פרס הצטיינות מיוחד. על נעמי המליץ בני ויצמן, סטודנט בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון. “היא לקחה אותנו כמעין פרויקט אישי שלה. היינו הולכים אליה הביתה ללמוד (ללא שום עלות מצדנו), או נשארים בבית הספר אחרי הלימודים. בכל הזדמנות היא היתה משקיעה ונותנת מעצמה למען הצלחתנו. נעמי היא עבורי מורה לחיים משום שערך הנתינה והעזרה אצלה הוא ערך עליון ללא כל תמורה. בזכותה ההוראה הפכה אצלי למקודשת, ואין לי ספק שגם אני אגיע לשם ביום מן הימים. נעמי נטעה בי ביטחון ואמונה בעצמי שעם רצון, התמדה והשקעה – גם אני יכול. היא מודל לחיקוי והשראה, וכאמור, עבורי היא מורה לחיים.”

“בצעירותי כמעט התחלתי לעבוד ברפאל,” סיפרה נעמי. “בסוף, לאחר לידת בני הראשון, בחרתי להיות מורה – ולרגע אינני מתחרטת. לאורך כל הדרך קיבלתי הוקרה ומכתבי תודה מהתלמידים, אבל הופתעתי שהמליץ עלי סטודנט שסיים את לימודיו לפני כל כך הרבה שנים ובכל זאת זכר אותי. אני אומרת תמיד לתלמידים: מההשקעה במתמטיקה תלמדו איך להשקיע בחיים. ”
את עליזה רוט, מורה לפיזיקה המלמדת בתיכון בר אילן בנתניה ואמא לשישה ילדים, ליוו בטקס בני משפחתה, תלמידות מבית הספר בו היא מלמדת וסטודנטיות בטכניון, שלמדו אצלה בעבר ועתה המליצו עליה לתחרות. “אלמלא עליזה לא הייתי לומדת היום בטכניון והייתי בוחרת בלימודי פסיכולוגיה,” סיפרה שיר, סטודנטית להנדסת חשמל בטכניון, “לא האמנתי שאני חכמה מספיק. בזכותה למדתי להאמין בעצמי. היא נשארת עם התלמידות הרבה אחרי שעות העבודה כדי להוביל אותן לבגרות בפיזיקה, והשנה אף הכפילה את מספר התלמידות במגמת הפיזיקה מ-13 ל-24. ”
הסטודנטית איילת אלפרט, שלומדת כיום רפואה בטכניון, סיפרה: “תמיד היה חשוב למורה עליזה שנצטיין. היא ניסתה לכוון אותנו לצאת וללמוד את מקצועות המדעים המדויקים בחוץ, והיתה מלמדת הכל בצורה מאוד מעניינת ומרתקת שגרמה לי באמת לרצות וללמוד את המקצוע בעתיד. בעזרת ניסויים שהיא ביצעה, ומיכשור שהביאה למעבדה בדרך-לא-דרך, היא ריתקה את כולנו והראתה כי פיזיקה היא אכן תיאור מדויק ויפה של המציאות.
המורה עליזה שימשה דוגמה אישית לכולנו. חלק גדול מבנות המגמה המשיכו ללמוד את המקצוע באוניברסיטה, והרבה בזכות העידוד שלה. היא מורה נפלאה, אני חושבת שאין ראויה ממנה לקבל את הפרס.”

הסטודנטית אפרת חרמון מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון המליצה על המורה שלה לביוטכנולוגיה, רענן דונוביץ ממעבדות בלמונטה בירושלים. “הפרס מרגש ומחמיא מאוד,” אמר דונוביץ. “המפעל הזה של הטכניון חשוב מאוד. הוא מעלה את קרנו של המורה בארץ ומדגיש את חשיבות ההוראה והחינוך, שמעמדם בקרב הציבור בארץ אינו מזהיר.”

יוסף רמאל, סטודנט בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, המליץ על רוידה שיבאן, המורה שלו למתמטיקה בחטיבת הביניים סריסה בירכא. “הייתי ילד רועש שתמיד נקלע לקטטות ומחפש תירוצים. כל המורים האחרים לא רצו לשמוע אותי ופסלו אותי עוד לפני שדיברתי. רוידה היתה המורה היחידה שהקשיבה לי. איתה לא הרגשתי כמו ילד. הרגשתי שמישהו מעוניין לשמוע את דעתי, שיש לי ערך כבן אדם. כל הישג שהשגתי בחיים אני חייב לה. האישיות שלה, וההצלחה שלה להיות בן אדם קודם כל, מדבקות.”

“עבורנו היא היתה הרבה יותר ממורה,” הוסיפה אמו של יוסף, אימאן, שהגיעה במיוחד לטקס. “היא היתה חברה ומחנכת. תמיד קשובה להורים ואנו מעריכים מאוד את עבודתה הקשה.”

“כל חיי עסקתי בהוראה,” סיפר איציק קנטור, המלמד פיזיקה בבית הספר הר וגיא שבקיבוץ דפנה. “העבודה שלי היא להכשיר אנשים לחיים ולהקנות להם ערכים באמצעות דוגמה אישית. חשוב לי שתלמיד שמסיים את לימודיו ירצה לשוב בעתיד לספסל הלימודים. אני מלמד את התלמידים לחקור, להטיל ספק ולהיות סקרנים וביקורתיים. הוראה אינה ‘עוד מקצוע’. כמורה אתה צריך כל הזמן למשוך ולסקרן את התלמידים, ולכן בכל שיעור שלי יש איזה קסם או חידה, דבר שימקד אותם וימרכז אותם אלי. כבר ארבעים שנה אני מורה, ובכל יום אני רק מצפה מחדש להיכנס לכיתה. אין סיפוק גדול יותר מהשפעה על אנשים, והחינוך הוא הדרך היחידה להשפיע.”

“שיחת הטלפון שבה נודע לי על קבלת הפרס שימחה אותי כל כך,” סיפר המורה לאלקטרוניקה שלומי כהן מתיכון הנדסאים בהרצליה. “זה טוב אפילו יותר מטלפון מאראלה ממפעל הפיס.” על שלומי המליצה הסטודנטית להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, נטליה רוגוז’אן.

לצפייה בתמונות מתוך הטקס לחצו כאן

בתמונה בעמוד הבית: המורים המצטיינים עם נשיא הטכניון. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון

308 סטודנטים קיבלו בטקס חגיגי שהתקיים השבוע באולם צ’רצ’יל בטכניון, תעודות הצטיינות מנשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא.

“בשנים האחרונות הפך הטכניון לשם נרדף למצוינות”, אמר לסטודנטים הנרגשים ולבני משפחותיהם, פרופסור לביא. “מצוינות אישית של חוקריו ומצוינות אישית של בוגריו, המצעידים את ישראל קדימה בזכות תרומה ומנהיגות יוצאי דופן בתחומי הכלכלה, החברה ובטחון המדינה. האתגר הגדול העומד בפנינו הוא כיצד להמשיך ולשמור על המצוינות ולהנחיל אותה גם לדורות הבאים.”

“בשבוע שעבר קיימנו יריד תעסוקה בטכניון”, הוסיף פרופסור לביא, “המסר של נציגי כל אחת מארבעים החברות שנטלו חלק ביריד היה כמעט זהה לחלוטין: “אנו מחפשים סטודנטים ובוגרי טכניון, עם קדימות למצטיינים שביניהם”. החברות המובילות במשק הישראלי, מחפשות אתכן ואתכם – סטודנטים מצטייני הנשיא.”
מספר הסטודנטים המצטיינים הגבוה ביותר – 70 במספר, הגיע מהפקולטה להנדסת חשמל. הסטודנט בעל הממוצע הגבוה ביותר – 99.9, לומד בפקולטה למדעי המחשב במסלול כפול למדעי המחשב ופיסיקה, ועושה בנוסף גם תואר במתמטיקה.

“אתם תובילו את התעשייה הישראלית בעתיד,” אמר למצטיינים גל הבר, בוגר הפקולטה למדעי המחשב בטכניון ומנכ”ל חברת פלוס 500 אשר תרמה מלגות לסטודנטים המצטיינים. “על מערכת החינוך בישראל לשלב לימודי טכנולוגיה כחלק מלימודי הליבה, כבר מבית הספר היסודי.”

את תעודות ההצטיינות העניקו לסטודנטים הנרגשים נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, דיקן הסטודנטים פרופסור מוריס אייזן, סגנית דיקן לימודי הסמכה פרופסור סימה ירון, סגן יו”ר אגודת הסטודנטים אלון כהן נזנין ודיקני הפקולטות בהן הם לומדים.

40 חברות, מהמובילות במשק הישראלי, השתתפו ביריד התעסוקה של הטכניון. ביריד, שהתפרס על פני עשרות ביתנים שהוצבו בקמפוס הטכניון (בשדרה המרכזית של הטכניון, בבית הסטודנט, בבניין סגו ובבניין אמדו), גייסו החברות לשורותיהן מאות סטודנטים.

“אלפי הסטודנטים שסבבו בין ביתני הגיוס של 40 מהחברות המובילות במשק הישראלי הם עדות חיה למצוינות של הטכניון,” אמר פרופסור בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי ציבור ופיתוח משאבים. “מצוינות זו מוצאת ביטוי לא רק במחקר המדעי, אלא גם בעובדה שבוגרי הטכניון מבוקשים מאוד גם בשוק העבודה התחרותי של היום. כל המנהלים שפגשתי ביריד מעידים כי הם מעדיפים לגייס בראש ובראשונה בוגרי טכניון.”

“השתלבותו של הסטודנט בעבודה במהלך הלימודים היא בעינינו חלק אינטגרלי בבניית עתידו המקצועי,” אמר פרופסור מוריס אייזן, דיקן הסטודנטים בטכניון. “היריד היה אמור להתקיים בשבוע שעבר, אך עקב תנאי מזג האוויר הקשים החלטנו לדחות אותו, כדי לאפשר לסטודנטים ליהנות מקיומו ולהיחשף לכמה שיותר חברות.”

חברת רפאל, המגייסת לשורותיה מאות סטודנטים ובוגרים מדי שנה, הציגה ביריד את מערכת “כיפת ברזל”, שהיוותה מוקד משיכה לסטודנטים רבים שביקשו להצטלם לצידה. אלפיים מתוך 6,500 עובדי רפאל הם בוגרי הטכניון, ו-350 מהם הם סטודנטים בטכניון.

נירית עציון, מנהלת מרכז הגיוס של רפאל, ציינה כי האתגר הטכנולוגי והיציבות התעסוקתית שרפאל מציעה מושכים מצטיינים רבים מקרב הטכניון, כמו גם ממוסדות אקדמיים אחרים. “צריך לזכור ש’כיפת ברזל’ היא רק אחת ממאות מערכות המפותחות ברפאל. מגוון התפקידים שאנחנו מציעים למועמדים הוא גדול מאוד וכולל תחומי הנדסה רבים, לרבות תוכנה, אווירונאוטיקה, חשמל, מכונות ופיסיקה. בשל הדרישה הגוברת בקרב סטודנטים ובוגרים להצטרף לעבודה ברפאל, נמשיך גם ב-2015 לקיים מגוון רחב של פעילויות גיוס במטרה להביא אלינו את האנשים הטובים ביותר.”

עדי מורה, מנהלת צוות גיוס באינטל ישראל, האחראית על ביתן הגיוס של אינטל ביריד הייתה מרוצה מאוד. ” יש לנו משרות פתוחות הרלוונטיות לבוגרים ולסטודנטים. הטכניון מבחינתנו הוא מקור לגיוס כוח אדם איכותי. אינטל משתתפת קבועה ביריד התעסוקה בטכניון ואנו משקיעים משאבים רבים בגיוס הסטודנטים. בחיפה פועל מרכז פיתוח גדול שלנו שמעסיק אלפים ואנו פונים לקהל רחב של סטודנטים בתחומי מדעי המחשב, הנדסת חשמל, הנדסת מחשבים ומערכות מידע. לסטודנטים שאנו מגייסים היום יש אופק להשתלב בעתיד בחברה.”

אלכסנדרה מוליבר, סטודנטית מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול : אני בשנה האחרונה ללימודי ואני מחפשת משרות בתחום ההתמחות שלי, מערכות מידע. קיום היריד זו הזדמנות טובה עבורנו, הסטודנטים, לשמוע על משרות בחברות השונות ולהבין אילו משרות קיימות בשוק.”

קוסטה ז’וקוב סטודנט שנה ב’ בפקולטה למדעי המחשב התראיין לחברת אינטל. זה היה ראיון קצר, הוא אומר, הם מחפשים סטודנטים. זו פעם ראשונה שאני מחפש עבודה דרך היריד משום שבסמסטר הבא אני מתכנן לשלב עבודה עם הלימודים.

ברוריה זומר-פדידה, ראש היחידה להכוון קריירה בלשכת דיקן הסטודנטים, אמרה כי הטכניון מקיים שני ירידי תעסוקה בשנה וחברות רבות משתתפות בשני הירידים. “אנו עוסקים כל העת בחיזוק קשרי הטכניון עם התעשייה מתוך מטרה לקדם את גיוס הסטודנטים והבוגרים שלנו ולשלבם בחברות אלה. בנוסף לירידים אנו מקיימים ימי זרקור ייעודיים, בהם מגיעים נציגי החברות לפקולטות ספציפיות ומגייסים ישירות מתוכן. הבוגרים שלנו מהווים את חוד החנית של הכלכלה בישראל.”

לדבריה, קיימת יציבות בביקוש לעובדים בשוק התעשיות המתקדמות, וזו אינדיקציה חיובית למצב המשק הישראלי בימים אלה.

ביריד השתתפו חברות היי-טק מובילות, בהן אפלייד מטריאלס, אמדוקס, צ’ק פוינט, ברודקום, אלביט מערכות, EZ chip, EMC, אינטל, מרוול, מלנוקס, מטריקס, פולס 500 פיליפס, סאן-דיסק, קוואלקום, TDK ויאהו, וכן חברות הזנק קטנות יותר, חברות טכנולוגיה רפואית וחברת התרופות דקסל פארמה. בנוסף השתתפו ביריד חברות פיננסיות – בהן “בלומברג”, המחפשת סטודנטים ובוגרים במדעי המחשב – וחברות ייעוץ וניהול פרויקטים. כן השתתפו ביריד משרד ראש הממשלה, הקריה למחקר גרעיני, תעש והתעשייה האווירית.

תחרות “ביזטק”, ליזמות סטודנטים ובוגרי אוניברסיטאות, החוגגת עשור לקיומה, הולידה 122 חברות הזנק, שגייסו יותר מ-100 מיליון דולר. סטודנטים מכל הארץ מוזמנים להירשם במהלך השבוע הקרוב לביזטק 2015.

באוקטובר 2014 זכתה חברת “אוגמדיקס” בפרס הראשון – 10,000 דולר – בתחרות “ביזטק” (BizTEC). החברה פיתחה טכנולוגיה חדשנית להכוונת רופאים-מנתחים במהלך הניתוח. “התחרות סיפקה לנו כלים פרקטיים בגיבוש התוכנית העסקית ועזרה מעשית מהמנטורים,” אמרו מייסדי החברה, “וכך סייעה לנו בפיתוח הטכנולוגיה ובתכנון הכיוונים העתידיים בפיתוח המוצר שלנו.”

תחרות BizTEC נוסדה בטכניון בשנת 2005 כיוזמה סטודנטיאלית שנועדה לטפח את היזמות בקרב סטודנטים בטכניון, ובמרוצת השנים שחלפו מאז הפכה לתחרות המובילה ביזמות סטודנטיאלית. כיום פתוחה התחרות לכלל הסטודנטים בישראל, ומשתתפים בה סטודנטים מכ-20 קמפוסים.

בעשור האחרון קמו מתוך ביזטק 122 חברות הזנק, שגייסו (במצטבר) יותר מ-100 מיליון דולר. “חברות הזנק קמות ונופלות על איכותו של הצוות,” אומר נדב אייל, מנהל התחרות, “והתפקיד שלנו הוא לסייע לסטודנטים לממש את הרעיונות שלהם לקראת הקמתה של חברה מצליחה.” מנהל מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון, רפי נווה, אומר כי “כל הקבוצות המשתתפות מציגות בעיה אמיתית, ולכן יש לכולם פוטנציאל ממשי להצליח מבחינה עסקית.”

בעשר השנים הללו פותחו במסגרת התחרות פרויקטים חדשניים במגוון רחב של תחומים. בשנת 2006 זכתה במקום הראשון חברת LifeBond, שפיתחה תחבושת ביולוגית נוזלית העוצרת דימום מסיבי. ב-2007 זכתה PolyTouch, עם טכנולוגיה לייעול ניתוחי בקע בשיטת לפרוסקופיה (החברה נמכרה לפני כשלוש שנים תמורת 40 מיליון דולר). 2008 – DataStrata, מערכת אינטראקטיבית המאפשרת לאורחים במלון להזמין שירותים במלון ומחוצה לו (המערכת כבר פועלת כיום במלונות שונים). 2009 – Vizmo , המאפשרת הזמנה עצמאית של שירותים כבר במהלך השיחה עם מוקד השירות. 2010 – Windward, מערכת למיפוי דיגיטלי מדויק של האוקיינוסים והימים, לרבות מים טריטוריאליים וכלי שיט. 2011 – Pixtr, שפיתחה אלגוריתמים לשיפור אוטומטי של תצלומים. 2012 – Yevvo, אפליקציה המאפשרת שיתוף של שידור וידיאו חי באמצעות הסמארטפון. 2013 – Breezometer, אפליקציה לניטור רמת הזיהום באוויר באמצעות הסמארטפון (החברה גייסה 600 אלף דולר, ובמהלך השנה הנוכחית תפתח משרדים בארה”ב לאחר שהמוצר כבר הושק שם). ב-2014 זכתה במקום הראשון, כאמור, חברת Augmedics, עם מערכת לתמיכה ברופאים-מנתחים באמצעות הדמייה תלת ממדית.

כל הקבוצות המתמודדות בתחרות מקבלות, כמו “אוגמדיקס”, סיוע ממנטורים מנוסים והדרכה מתמשכת במסגרת ה”אקסלרטור” במרכז ברוניצה ליזמות בטכניון. הנהלת התחרות מזמינה אתכם להירשם לביזטק 2015 עד יום א’ הקרוב, 25.1.2015.

http://bit.ly/register2015

ביום חמישי, 19.2.15 יתקיים בטכניון היום הפתוח לתואר ראשון

מתעניינים בלימודים לתואר ראשון בטכניון, מוזמנים להגיע ולסייר בפקולטות,

לשמוע על מסלולי הלימוד ולראות את הטכניון בעיניים שלהם…

לפרטים והרשמה: http://bit.ly/1KDNvR4

 

בטקס מיוחד שייערך בטכניון היום, 19 בינואר 2015, יוענקו עשרה פרסים למורי מדעים מצטיינים בבתי ספר תיכוניים, אשר נבחרו על ידי סטודנטים בטכניון.

אות הוקרה למורים ומורות למדעים ולטכנולוגיה יוענק בשבוע הבא בטכניון. האות המיוחד יוענק לעשרה מורים ומורות מכל רחבי הארץ, שזכו בתחרות “המורה שלי – מורה לחיים”. במסגרת התחרות המליצו סטודנטים מהטכניון על מוריהם למדעים מהתיכון, שהתוו את דרכם ושבזכותם בחרו ללמוד בטכניון.

נעמי כהן, מורה למתמטיקה מבית הספר לוינסון בקריית ים, תקבל פרס הצטיינות מיוחד. על נעמי המליץ בנימין ויצמן, סטודנט בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון. “היא לקחה אותנו כמעין פרויקט אישי שלה. היינו הולכים אליה הביתה ללמוד (ללא שום עלות מצדנו), או נשארים בבית הספר אחרי הלימודים. בכל הזדמנות היא היתה משקיעה ונותנת מעצמה למען הצלחתנו. נעמי היא עבורי מורה לחיים משום שערך הנתינה והעזרה אצלה הוא ערך עליון ללא כל תמורה, בזכותה ההוראה הפכה אצלי למקודשת ואין לי ספק שגם אני אגיע לשם ביום מן הימים. נעמי נטעה בי ביטחון ואמונה בעצמי שעם רצון, התמדה והשקעה – גם אני יכול. היא מודל לחיקוי והשראה, ועבורי היא מורה לחיים.” את הפרס יעניק לנעמי כהן נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא.

במסגרת התחרות, שאותה יזמו המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה ואגודת הסטודנטים בטכניון, הוזמנו כל הסטודנטים בטכניון להמליץ על מורים למדעים שהשפיעו עליהם ובזכותם בחרו ללמוד מדעים והנדסה. לתחרות התקבלו 250 סיפורים מרגשים, מעצימים ומרתקים של סטודנטים על מורים שהעניקו להם ידע, מסוגלות, מצוינות ואהבה למקצוע.

המלצות הסטודנטים נדונו בוועדה מיוחדת, שכללה את דיקן הסטודנטים פרופסור מוריס אייזן, ראש המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה פרופסור אורית חזן, מזכיר לימודי הסמכה עדנה אדלר, ראש מדור רישום וקבלה אפרת נתיב רונן, והסטודנטים אייל אלרון, עדי באדר, אבי נתן ומור פרייברון-ישרים רכזת הפרויקט. בתהליך זה נבחרו עשרה מורים מצטיינים לפיזיקה, כימיה, מדעי המחשב ומתמטיקה מכל רחבי הארץ:

נעמי כהן, מורה למתימטיקה בבית הספר לוינסון בקריית ים

עליזה רוט, מורה לפיזיקה בבית הספר בר אילן בנתניה

דודו שרייבר, מורה לפיזיקה בישיבת בני עקיבא בכפר הרא”ה

דני יוסף, מורה לפיזיקה בקריית החינוך אורט דרסקי בעכו

רענן דונוביץ, מורה לביוטכנולוגיה במעבדות בלמונטה בירושלים

שלומי כהן, מורה לאלקטרוניקה בתיכון הנדסאים הרצליה

קלודיה סאדן, מורה לכימיה בבית ספר תיכון כרמל

עודד רייכספלד, מורה למכטרוניקה בבית הספר אורט מגדים בכרמיאל

רוידה שיבאן, מורה למתמטיקה בחטיבת הביניים סריסה בירכא

איציק קנטור, מורה לפיזיקה בבית הספר הר וגיא בקיבוץ דפנה

המורה עליזה רוט, המלמדת בתיכון בר אילן בנתניה, קיבלה המלצה חמה מירדן לביא, סטודנטית בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. “אין אצלה אף תלמיד שלא מוציא ציונים טובים,” כתבה ירדן, “ובכל זאת מדובר בפיזיקה, מקצוע ממנו חוששים רבים. עליזה באמת משקיעה מכל הלב ומעודדת בנות מהמגזר הדתי להשתלב בשוק הטכנולוגי ולא לחשוש ממקצועות הנדסיים. את האהבה שלי  לפיזיקה קיבלתי ממנה. היא הסבירה את הכל באופן כל כך פשוט ובהיר, שזה פשוט תענוג.”

עמית ווגפט, סטודנט להנדסת מכונות, המליץ על דני יוסף, המורה שלו לפיזיקה בקריית החינוך אורט דרסקי – עכו. “כבר מהשיעור הראשון בפיזיקה, בכיתה ט’, הבנתי שהמורה דני הוא אדם מיוחד. וצדקתי – הוא הצליח להשפיע על חיי, והעובדה שאני כאן בטכניון, ובמסלול המצוינות “ברקים”, נובעת במידה רבה ממנו. לפני אחד המבחנים בפיזיקה דני ביקש מאיתנו לשנן את עשרת הדיברות. כל התלמידים תהו לשם מה זה נחוץ, אך דני הבטיח כי יספר לנו בהמשך. ואכן, את השיעור האחרון בסוף השנה הקדיש דני לעשרת הדיברות. הוא סיכם כי מעבר למתמטיקה, למדע ולהנדסה יש דבר חשוב הרבה יותר – הערכים והאנושיות של האדם. הוא הדגיש שבין אם נמשיך בעתיד בלימודי מדעים ובין אם לאו, חשוב שנדע לכבד איש את רעהו, לנהוג ביושר ולהתנהג באנושיות. האירוע הזה נגע בי מאוד ואני בטוח שהוא זכור היטב גם אצל יתר התלמידים.”

יוסף רמאל, סטודנט בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, המליץ על רוידה שיבאן, המורה שלו למתמטיקה בחטיבת הביניים סריסה בירכא. “הייתי ילד רועש שתמיד נקלע לקטטות ומחפש תירוצים. כל המורים האחרים לא רצו לשמוע אותי ופסלו אותי עוד לפני שדיברתי. רוידה היתה המורה היחידה שהקשיבה לי. איתה לא הרגשתי כמו ילד. הרגשתי שמישהו מעוניין לשמוע את דעתי, שיש לי ערך כבן אדם. כל הישג שהשגתי בחיים, אני חייב לה. האישיות שלה, וההצלחה שלה להיות בן אדם קודם כל, מדבקות.”

הטקס ייערך ביום שני, 19.1.15, בשעה 18:00, באולם צ’רצ’יל בטכניון.

מודל חדשני לחיזוי צונאמי הוצג בטכניון במסגרת יום עיון של היחידה להנדסת סביבה, מים וחקלאות. המודל פותח על ידי פרופסור מיכאל שטיאסני (Stiassnie) מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית.

ארועי צונאמי, הגובים לעתים את חייהם של מאות אלפי אנשים ביום אחד, הם תולדה של רעידות אדמה בלב ים. התרוממות הקרקע מתחת למים יוצרת גל נמוך מאוד (בגובה עשרות סנטימטרים) וארוך מאוד (40 קילומטרים). גל זה נע בתחילה במהירות של כ-200 מטרים בשנייה,  ומאט בהדרגה. למרות האטה זו מתרומם הגל, כאשר הוא מתקרב לחוף, לגובה של מטרים ספורים ואף עשרות מטרים, ולכן גורם במקרים רבות נזק עצום ברכוש ובחיי אדם.

פיתוחה של ‘התרעת-צונאמי’, העשויה להציל רבים, מעסיק כיום מדינות, גופים וחוקרים רבים. עם זאת, עד היום לא נמצא מנגנון התראה אמין ומדויק דיו. הבעיה באיתור גלי הצונאמי בשלב התהוותם נובעת מכך שכאמור, אלה גלים נמוכים מאוד.

במחקר שנערך בטכניון פותח מודל חדשני, המבוסס על זיהוי גלים אקוסטיים-גרביטציוניים הנוצרים במקביל לגל הצונאמי כתוצאה מרעידת האדמה התת-ימית. בעוד גל הצונאמי נע במהירות התחלתית של 200 מטרים לשנייה, נע הגל האקוסטי במהירות גבוהה פי 7.5: 1,500 מטרים בשנייה. במקרה שרעידת האדמה מתרחשת במרחק רב מהחוף – 1,000 קילומטרים ויותר – מגיעים שני הגלים הללו לחוף בהפרש ניכר (שעה ואף יותר מכך). לפיכך עשוי הגל האקוסטי להוות התרעה להתקרבותו של גל צונאמי, וכך לאפשר פינוי מוקדם של האוכלוסייה.

האתגר הבא, הסביר פרופסור שטיאסני בהרצאתו, היה איתורם של אותם גלים אקוסטיים. מאחר שמדובר בגלים נמוכים מאוד (כ-10 סנטימטרים) קשה לאתרם מתוך גלי הרוח. עם זאת, ייחודם של גלים אלה בכך שבניגוד לגלי הרוח, מהירותם ועוצמתם סמוך לקרקעית נשמרות במהלך התנועה, ולכן ניתן למדוד אותם באמצעות חיישנים תת-מימיים. באופן זה מאפשרים גלים אלה התרעה אפקטיבית, לפחות במקרים שבהם רעידת האדמה התרחשה הרחק מהחוף.

פרופסור שטיאסני, שערך את המחקר עם שלושה סטודנטים שלו – ד”ר אוסמה קאדרי, הדוקטורנטית גלי הנדין והמסטרנט ארז איוב – הסביר כי המודל התיאורטי לוקח בחשבון את דחיסותם של מי הים. “מאחר שדחיסותם של נוזלים היא שולית למדי, נהוג לחקור גלים וזרמים בים מתוך הנחה שהמים הם בלתי-דחיסים. כאן, כאמור, נלקחה בחשבון דחיסותם של המים, והנחה זו הובילה לממצאים החדשים.” פרופסור שטיאסני מציין כי למודל האמור יש ערך נוסף מלבד חיזוי צונאמי: שיחזור הפרמטרים השונים (משך, מיקום, גודל התזוזה וכו’) של רעידת האדמה שחוללה את הגלים.

הרצאתו של פרופסור שטיאסני פתחה את יום העיון של היחידה להנדסת סביבה, מים וחקלאות בטכניון, והתקיימה לזכרו של פרופסור פטר אינדלמן. פרופסור אינדלמן, שהיה חבר סגל ביחידה, נולד ברוסיה, ובשנת 1980 סיים את הדוקטורט שלו באוניברסיטת קזאן, בנושא “אי-יציבות של זרימה דו-פאזית בתווך הטרוגני”. מאז הוא עסק בזרימה במצע נקבובי (קרקע, בעיקר), והיה לאחד מ’נפילי היחידה שלנו’, כהגדרתו של פרופסור שטיאסני. “לצערנו, פטר נפטר ב-2005, אך הפרסומים שלו עדיין מהדהדים בקהילה המקצועית. המאמרים שלו גרפו יותר מ-700 ציטוטים, ובשנת 2011 לבדה הוא צוטט חמישים פעמים – כלומר, עבודותיו רלוונטיות ועכשוויות גם היום.”

יום העיון כלל שורה של הרצאות של חברי היחידה: פרופסור יוחאי כרמל (“דחיקה תחרותית בטבע: תיאוריה או מיתוס”), פרופסור יעקב ממן (“ארבעים שנות מחקר בנושאי זיהום אוויר”), פרופסור דן ליברזון (“גלי רוח: היווצרות, התפתחות ופיזור כיווני”, פרופסור שמואל חסיד (“זרימת שיכבה רבודה בעלת סימטריה צירית”), ופרופסור גיא רמון (“ממברנות ‘חכמות’ למניעת אילוח בתהליכי התפלה”).