חודש: מאי 2014

כנס היזמות הארצי יתקיים בטכניון ביום רביעי, 11.6.14, בהשתתפות יזמי ההיי-טק המובילים בארץ. הכנס יעסוק השנה במהנדס-היזם, ובמסגרתו יתקיים מסלול הגמר של BizTEC 2014 – תחרות היזמות הארצית לסטודנטים – ויוכרזו הזוכים שישתתפו ב’אקסלרטור’ של התכנית בחודשי הקיץ.

 בכנס ישתתפו:

• נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא – שידבר על הטכניון כמוביל גלובלי ביזמות ועל הקמפוסים החדשים של הטכניון בניו יורק ובסין.
• דרור שרון  – ממייסדי חברת Consumer Physics הישראלית, שגייסה לאחרונה כ-1.8 מיליון דולר דרך אתר מימון ההמונים “קיקסטאר”. החברה, בהובלת בוגרי הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, פיתחה חיישן מזערי בשם ,SCIO  המספק באופן מיידי מידע פיזיקלי על חפצים ומוצרים כגון מוצרי מזון.
• דב מורן – ממציא ההתקן הנייד (Disk-on-Key). מורן הוא יזם טכנולוגי ואיש עסקים, שפיתח גם את DiskOnChip  ומכשירים דומים נוספים.
• מאיר ניסנזון  – מנכ”ל ויו”ר IBM ישראל לשעבר (2012-1996). לאחר פרישתו
  מ-IBM הקים קרן הון סיכון עם ינקי מרגלית להשקעה בחברות בשלבים מוקדמים.
• פרופסור רון קימל – פרופסור חבר בפקולטה למדעי המחשב וראש המעבדה לעיבוד גיאומטרי של תמונות בטכניון. פרופסור קימל היה שותף במספר חברות הזנק, לרבות קוויקסי, שאותה רכשה גוגל ב־2010 תמורת כ־10 מיליון דולר, שם שימש כחלק מהוועדה המדעית המייעצת.
• ד”ר עומרי עמירב-דרורי – מייסד ויו”ר חברת Genome Compiler, יוזמה בתחום הביולוגיה הסינתטית לשילוב כרומוזומים ולשיווקם למעבדות. לפני הקמת החברה היה עמירב-דרורי עמית מחקר בפוסט-דוקטורט בבית הספר לרפואה באוניברסיטת סטנפורד והמכון הרפואי על שם האוורד יוז, במחקר שעסק במדעי המוח ונערך תוך שימוש בשיטות ביולוגיה מבנית וסינתטית.
• ד”ר אמאל איוב – מייסדת ומנכ”לית חברת מטאלו תרפי  (Metallo Therapy), המפתחת טכנולוגיות חדישות המבוססות על ננו-טכנולוגיה להחדרת מתכות לתוך תאים סרטניים, לצורך איבחון מוקדם וטיפול בסרטן. ד”ר איוב היא יזמית בעלת ניסיון עשיר מעולם הביומד, ובעשור האחרון היתה מעורבת בכמה חברות הזנק בתחום.
• יבגני דיברוב  – מהנדס מחשבים, בוגר תכנית המצטיינים ״לפידים״ של הפקולטה למדעי המחשב בטכניון. בעל ניסיון רב בתחום הסייבר והאבטחה, שנצבר במגוון תפקידים ביחידות הטכנולוגיות של אמ”ן ובתעשיית ההיי-טק. משמש כראש מחלקת הפיתוח העסקי בחברת אדאלום (Adallom), חברת אבטחה בתחום הענן.
• יזהר שי – יזם סדרתי ושותף מנהל ב-Canaan Partners. הוביל את ההשקעה במיזמים כגון LiveU, PrimeSense ו N-Trig. ייסד את V Secure שנמכרה
  ל-Radware, ו-Business layers שנרכשה אף היא. מעורב בפעילויות התנדבותיות בחינוך לטכנולוגיה ויזמות.
• מירב וינריב מנהלת השקעות בכירה בקוואלקום ונצ׳ורס, בוגרת הפקולטה  להנדסת תעשיה וניהול בטכניון ובעלת MBA מאינסיאד.
• רמי קליש מייסד ושותף מנהל של קרן הון סיכון פיטנגו. מבכירי תעשיית ההון סיכון בארץ.
• רועי אורון שותף בקרן הון סיכון Plus Ventures מקבוצת מולדבסקי. לפני כן היה בכיר בAOL.
• ארט ונט לנד מנהל הפיתוח העסקי של חברת Lely, חברה הולנדית פרטית מהמובילות בתחום הטכנולוגיה החקלאית ובאוטומטיזציה של רפתות.

 לתכנית הכנס : http://www.yazamut.technion.ac.il/kenes/

 הכנס יתקיים בבניין טאוב בטכניון, בשעות 17:00-9:30 .

הפרוטאזום מפסיק לפעול זמנית, עד שהעקה החימצונית חולפת.

חוקרי הטכניון גילו כי הפרוטאזום – המנגנון אשר מסלק חלבונים פגועים – “יוצא להפסקה” עד שהלחץ החימצוני חולף. כך מפרסם בגליונו האחרון כתב העת המדעי “Cell Reports”.המחקר נערך במסגרת עבודת הדוקטורט של נורית לבנת-לבנון, בהנחיית פרופסור מיכאל גליקמן מהפקולטה לביולוגיה, בהשתתפות מנהלת המעבדה נעה רייס וחוקרים מאוניברסיטת קולון בגרמניה.

“התאים שלנו חשופים לנזקים, ביניהם נזקי חימצון בתהליך הנשימה”, מסביר פרופסור גליקמן. “מולקולות חמצן פעילות (‘רדיקלים חופשיים’) תוקפות את החומרים בגוף, כולל חלבונים. החלבונים הפגומים צריכים להיות מסולקים במהירות, שאם לא כן הם יצטברו ויגרמו לנזק ארוך טווח”.

על סילוק החלבונים הפגומים אחראית “מכונה ביולוגית” (הפרוטאזום). היא מסלקת אותם על ידי מיחזורם לחלבונים חדשים. הפרדוקס הוא שגם הפרוטאזום עצמו בנוי מחלבונים וחוקרי הטכניון שאלו את עצמם איך המכונה עצמה מתחמקת מהנזק, או לחילופין – איך היא ממשיכה לעבוד לאחר שכבר ניזוקה?

“גילינו שהפרוטאזום מפסיק לעבוד ארעית בשעת לחץ (בנסיונות שלנו – עד שלוש שעות)”, אומר פרופסור גליקמן. “בדרך זו הוא מקטין את הנזק, שכן אם הוא ימשיך לעבוד כשהוא עצמו פגוע – הוא לא ימחזר טוב את החלבונים וכך ייגרם נזק מצטבר או בלתי צפוי לגוף. לאחר הפסקת העבודה – יש סיכוי טוב שהנזק החימצוני חלף בינתיים”.

חוקרי הטכניון משווים את הגילוי המפתיע לאדם הנקלע לסופת חול. הוא עוצם את עיניו עד שהסופה חולפת ובכך מונע נזק. “כהוכחה ליעילות האדירה של התופעה, גם לאחר נזק חריף ביותר (האמור להרוג תאים) , הפרוטאזום חזר לעבודה תקינה, כל עוד הנזק היה זמני”, הם מדגישים.

בתמונה בעמוד הבית: פרופסור מיכאל גליקמן. צילום: דוברות הטכניון.

פרופ’ גילרמו ספירו, מומחה עולמי בעיבוד תמונה, יהיה המרצה המרכזי בכנס של המרכז להנדסת מחשבים בטכניון שיתקיים בשבוע הבא: “תחום עיבוד התמונה פותח דלת ליישומים רבים ולעולמות חדשים – כמו כלים חישוביים לאבחון מוקדם של הפרעות פסיכיאטריות”

“יתכן שבעתיד נוכל לספק כלים חישוביים לאבחון מוקדם של הפרעות פסיכיאטריות”, אומר פרופסור גילרמו ספירו, מאוניברסיטת דיוק בארה”ב, שיהיה המרצה המרכזי בכנס הבינלאומי הרביעי של המרכז להנדסת מחשבים בטכניון ((TCE. על שמו של פרופסור ספירו, מומחה עולמי בעיבוד תמונה, רשומות פריצות דרך טכנולוגיות רבות בתחום של עיבוד וידאו ובהן שיטה לדחיסת תמונות, ששימשה להאצת מהירות שידורן של תמונות מהמאדים לכדור הארץ ופיתוח חיסונים חדשים על סמך צילומי הדמיה של וירוס.

“עם הפסיכיאטרים הלן אגר וגרי דוסון אני עובד על פיתוח כלים חישוביים לאבחון מוקדם של הפרעות פסיכיאטריות באמצעות ניתוח תמונות וידאו”, אומר פרופסור ספירו. “איבחון וסיוע בתחום הנפשי הם כיום זכויות יתר השמורות למעטים, והרעיון שלנו הוא לפתח שיטות סריקה מהירות ופשוטות לביצוע שאפשר להפעיל בבית, בבתי הספר ובמרפאות ילדים ולספק לכלל האוכלוסייה גישה לאבחון. בדיקות נפש אמורות להיות סטנדרט, כמו בדיקות שמיעה כיום. אחת המטרות העיקריות שלנו היא לספק, בהסכמת המבוגרים האחראים, כלים למיפוי מוקדם מאוד של בריאות נפשית, כך שבמקרה הצורך תוכל המערכת להמליץ לשלוח את הילד למומחה – ממש כמו בדיקות שמיעה בבית הספר, שעל בסיסן שולחים ילדים מסוימים למומחה. אנחנו רוצים שבריאות הנפש תטופל באותה רמה. בארה”ב, לדוגמה, פחות מחמישית מהילדים עוברים אבחון נפשי הולם, ובמקרים של אוטיזם או חרדה האבחון מתקיים באיחור של שלוש-ארבע שנים יחסית לאבחון שאנחנו מציעים. אסור שהאבחון המוקדם יוגבל לילדים עשירים בלבד. אנחנו רוצים לשלב את הטכנולוגיה שאנחנו מפתחים במכשירים פשוטים לשימוש”.

פרופסור ספירו, יליד אורוגוואי, הגיע לישראל בסוף שנות השמונים כמתנדב בקיבוץ,
וב-1989 התקבל ללימודים בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. “רציתי לעשות את התואר הראשון שלי במוסד מעולה, והטכניון היה כמובן בחירה מתבקשת,” הוא אומר. “נהניתי כל כך מלימודי התואר הראשון, שההמשך לתארים גבוהים בטכניון היה טבעי. עבדנו קשה מאוד, הרבה יותר ממה שראיתי לאחר מכן בכל אוניברסיטה אחרת, אבל זה היה כיף. הטכניון עיצב את חיי ואת הקריירה שלי, ובכל ביקור שלי בטכניון אני מרגיש שחזרתי הביתה. את החברים הכי טובים שלי הכרתי בטכניון, וגם את אשתי, כך שזו היתה עיסקת חבילה מושלמת”.

“ההתפתחויות בעיבוד וידאו ותמונה סוללות דרך ליישומים רבים,” מוסיף פרופסור ספירו. “אני אוהב את המחקר הבין תחומי ואת העבודה עם אנשים. התמזל מזלי ואני משתף פעולה עם קולגות וסטודנטים מעולים שמסייעים לי להיכנס לתחומים חדשים. לדוגמה, בפיתוח הטכנולוגיה למציאת חיסונים חדשים על סמך הדמייה של קווי המתאר החיצוניים של הווירוס אני עובד עם החוקר סרירם סברמניאם ממכון הבריאות האמריקאי (NIH). הרעיון הוא להשתמש במידע שמתקבל  מבדיקות CT  ובאמצעות טכניקות עיבוד תמונה מתקדמות שפיתחנו נביא לשיחזור תלת-ממדי של צורת ה-Env – חלבון שנמצא בקרום של וירוס HIV  (יש לנו תוצאות גם בהקשר של וירוס שפעת). לשם כך נדרשת הבנה של המכניזם של מעבר הווירוס בין התאים.”

“ההחלטה הטובה ביותר בקריירה האקדמית שלי היתה הבחירה בפרופסור דוד מלאך מהטכניון כמנחה לתואר השני, ובפרופסור אלן טננבאום מהטכניון כמנחה לתואר השלישי.” הוא אומר, “דוד ואלן היו לא רק המנחים הטובים ביותר שאפשר לבקש, אלא בני אדם נפלאים. הם הפכו אותי למה שאני כיום. למדתי מהם לא רק מדע, אבל גם כיצד לגשת למחקר, כיצד לשתף פעולה, איך להנחות, ובעצם כל מרכיב שנחוץ להצלחתו של אדם כחוקר וכבן אנוש. אנחנו עדיין שומרים על קשר טוב והדוק. כמו כן, בדוקטורט שלי שיתפתי פעולהעם פרופסור אלפרד ברוקשטיין, מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון, ואני לא יכול לחשוב על השלמה טובה ממנו לדוד ולאלן. שלושתם העניקו לי את ההנאה שבלמידה. אני מאחל לעצמי להשפיע על הסטודנטים שלי כפי שהם השפיעו עלי.”

כנס TCE יתקיים בטכניון בתאריכים 26-27 במאי וישתתפו בו החוקרים המובילים בעולם בלמידה חישובית ((Machine Learning ובראייה ממוחשבת. עם המשתתפים נמנים פרופסור ריצ’ארד ברניוק מאוניברסיטת רייס, פרופסור רונלד קויפמן, מאוניברסיטת ייל, פרופסור פֵּיימן מילנפר מאוניברסיטת סנטה קרוז קליפורניה, פרופסור יואכים וויקרט מאוניברסיטת SAARLAND בגרמניה, פרופסור גיא גלבוע, פרופסור נתן סרברו ופרופסור רונן טלמון מהטכניון, פרופסור מיכל אירני ממכון ויצמן ופרופסור אמנון שעשוע מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

לתוכנית הכנס :http://tinyurl.com/tceprog

אלפי החוגגים הוזמנו למחזר את כוסות הפלסטיק במהלך יום הסטודנט, והשתתפו בהגרלת פרסים יקרי ערך.

יוזמה משותפת של אגודת הסטודנטים ומינהלת ‘קמפוס ירוק’ בטכניון הביאה למחזור של 7,000 כוסות פלסטיק ביום הסטודנט באמצעות עמדות מיחזור מיוחדות שהוצבו ברחבי הקמפוס. ארבעה מהסטודנטים החוגגים מיחזרו וזכו בטלפון חכם.

בכל שנה מצטברת במהלך החגיגות פסולת רבה, שהחוגגים משאירים אחריהם ברחבי הטכניון. לעובדי הניקיון נדרשים כמה ימים להתגבר על כמויות האשפה בקמפוס ולהשיב את הסדר על כנו. השנה כאמור, הצטמצמה כמות הפסולת ברחבי הקמפוס משמעותית. הסטודנטים מיחזרו את כוסות הפלסטיק הריקות, תמורת תמריץ: מיחזור של עשר כוסות פלסטיק ויותר זיכה אותם בחולצה ממותגת של יום הסטודנט 2014 , בצ’ייסר חינם ובכרטיס להגרלת טלפונים חכמים.

באגודת הסטודנטים ובמינהלת ‘קמפוס ירוק’ בטכניון מצפים שהיוזמה הירוקה תעלה את שיעור המיחזור, תמנע פיזור פסולת פלסטיק בכל רחבי הקמפוס, ותעלה את המודעות להמשך פעילויות “ירוקות” בקמפוס גם בעתיד.

 

תא”ל (מיל.) ד”ר משה מרום מונה כמנהל פרוייקט הטכניון בסין. הטכניון ואוניברסיטת שנטאו מקימים את “מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה” (TGIT), בזכות תרומת ענק בסך 130 מיליון דולר מקרן לי קא-שינג. מחוז גואנגדונג ועיריית שנטאו הקציבו 900 מיליון יואן (כ-147 מיליון דולר) לבנייתו של המכון ולהפעלתו הראשונית. בנוסף, הוקצו למכון 330,000 מ”ר שעליהם ייבנה המכון, בסמוך לאוניברסיטת שנטאו.

ד”ר מרום הוא בוגר הטכניון בהנדסת חשמל וקיבל תואר שני ושלישי מאוניברסיטת מונטריי בקליפורניה. הוא שירת בתפקידים בכירים בחיל הים ובשנים בשנים האחרונות עסק במחקר באוניברסיטת תל אביב. קודם לכן מילא שורה של תפקידים בחברת “קודאק” (מחקר ופיתוח), במהלכם נרשמו תשעה פטנטים,  ו”סאיטקס” (פיתוח עסקי בשוק הסיני).

ד”ר מרום פירסם מאמרים מדעיים רבים וזכה בכמה פרסים על הישגיו בפיתוח אמצעים אלקטרוניים.

ביום חמישי, 15 במאי, התקיימה בטכניון אולימפיאדת הרובוטיקה, בהשתתפות מאות תלמידים מבתי ספר ממג’דל שמס ועד אשדוד. האולימפיאדה נערכה במסגרת תוכנית “רובותפן” המתקיימת בחסות משרד החינוך, משרד המדע הטכנולוגיה והחלל, הטכניון ועמותת Ytek לצמצום פערים בחינוך. השנה מלאו חמש שנים לאולימפיאדת הרובוטיקה, ומתוך כ-15 אלף תלמידים המשתתפים בפעילות Ytek, 350 הגיעו לקו הגמר.

מטרת תוכנית “רובותפן” היא לחשוף תלמידים לטכנולוגיה מגיל צעיר, במסגרת הבית-ספרית, תוך סבסוד מלא. במסגרת התוכנית לומדים התלמידים שפת תכנות ומתמודדים עם אתגרים שונים בתכנות וברובוטיקה. התוכנית מזמנת התנסויות לימודיות מאתגרות בדגש על למידה בין-תחומית ושילוב בין מדעים, טכנולוגיות ומתמטיקה.

“משרד החינוך החליט לעשות סדר בהוראת הרובוטיקה,” אומר רמי בורשטיין, האחראי על הטמעת התחום בבתי הספר היסודיים. “גיבשנו תוכנית לימודים מפורטת, והכוונה היא לעבור בהדרגה מפורמט של חוגים ומנחים חיצוניים לשיעורים שיועברו על ידי המורים הרגילים של בית הספר. צריך להבין שישראל היא חלוצה בהוראת הרובוטיקה, וכיום אנחנו מציעים לכל בית ספר מעין ‘תוכנית מדף’ שאותה הוא יכול להתאים לצרכיו.”

“תריחו את האוויר כאן – הוא אותו אוויר כמו בכל מקום אחר, אבל האנשים פה, כולם עוסקים במדע ובטכנולוגיה,” אמר לתלמידים פרופסור גדי שוסטר, המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים. “כמו שאתם אוהבים מדע וטכנולוגיה, כאן בטכניון יש מבוגרים ש’משחקים’ במדע ובטכנולוגיה כל הזמן.”

“קודם כל, מגיעות מחיאות כפיים להורים, שתומכים בפעילות שלנו”, אמר לתלמידים מנכ”ל ,Ytek ארתור זמשמן. “לכל אחד ואחת מאיתנו יש נגיעה למדע, והמטרה של הפרויקט היא להצית את הסקרנות הטבעית הטבועה בתלמידים. רק השקעה בחינוך לטכנולוגיה ומדע תסלול את הדרך לדור חדש של מדענים, פורצי דרך וזוכי פרס נובל.”

רפיק חלבי, ראש המועצה המקומית דלית אל כרמל, אמר כי “הטכניון הוא עבורנו בית שני, והשנה השקענו חצי מיליון שקל בכל הסטודנטים שלנו שלומדים בטכניון. אין ספק בעתיד הקרוב יילכו כמעט כל המשאבים – חוץ מחקר המוח – לרובוטיקה. “לפני שעה העליתי לפייסבוק תמונה של שלושה ילדים מדליית אל כרמל, שמשתתפים בתחרות, ותוך שעה היו לנו מאה לייקים. זה מראה לנו כמה גדולה ההתעניינות בתחום הרובוטיקה – גם במגזר וגם באוכלוסיה הכללית”.

“מהפכת הרובוטיקה כבר החלה, וכל  לחברות ההיי-טק הגדולות בעולם – מיקרוסופט, גוגל, אמזון ועוד – רוכשות טכנולוגיות רובוטיות,” אמר פרופסור משה שהם, ראש המרכז לרובוטיקה ע”ש לאומי בטכניון. “הרובוטיקה נכנסת לכל תחום בחיינו, מתחבורה ועד לביטחון. לשמחתי, בני הנוער בישראל מגלים עניין עצום, במונחים עולמיים, ברובוטיקה. אתם, המשתתפים בתחרות, אחראים לקפיצת המדרגה הזאת.”

“בשנה האחרונה הצטרפה לפעילות Ytek חטיבה שקושרת את ההנדסה לרפואה ולגוף האדם,” הוסיף פרופסור שי שהם, המכהן גם כראש המעבדה להנדסת ממשקים עצביים בטכניון. “החיבור הזה בין רפואה והנדסה מתקדם בקצב מהיר בשנים האחרונות, בין השאר בפיתוח התקנים ממוזערים כגון שתלים ללב.”

“מורי רובוטיקה הם מורים מיוחדים מאוד, שמוכנים ללמוד עם התלמידים שלהם ולהודות שלא תמיד הם יודעים בעצמם את התשובות לכל הבעיות,” אמרה למתחרים פרופסור אורית חזן, ראש המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. “אלה מורים מסורים וסקרנים, שמקשיבים למה שאתם אומרים ומלמדים אתכם גם את המיומנות החשובה של עבודת צוות.”

   “אין בארץ שום פקולטה לרובוטיקה,” מסביר ד”ר יבגני קורצ’נוי. “יש רק מעבדות-רובוטיקה בפקולטות שונות. השאיפה שלנו היא לבנות בתחרויות האלה את הדור שיקים פקולטות ייעודיות כאלה. יש כיום מסה גדולה של תלמידי רובוטיקה, והמספר הולך וגדל, וזו בהחלט כמות שהופכת לאיכות. אנחנו לא מסתירים, כמובן, שדרך הפעילות הזאת אנחנו רוצים לחבר ילדים לטכניון, כך שבבוא העת הטכניון ייראה להם מקום טבעי לרכוש בו השכלה גבוהה.”

“תוכנית הרובוטיקה התחילה אצלנו רק בשנה שעברה,” סיפר סנד דעבוס, תלמיד כיתה ח’, בבית הספר (יסודי-חטיבה) עין קיניא מרמת הגולן, שזכה עם קבוצתו במקום הראשון בתחרות לתלמידי ז’ – ח’. “כבר באותה שנה זכינו במקום השני. השנה השקענו בשיפורים והגענו לתחרות יותר מוכנים. זה כיף לזכות אבל הלימודים מעניינים גם בזכות עצמם – כי אנחנו לומדים שליטה ותכנות בצורה חווייתית מאוד. בגלל זה אנחנו לא מסתפקים בשעות הלימוד המוגדרות, אלא לומדים רובוטיקה גם בזמננו הפנוי.”

“כבר בשלב מוקדם – משיחות עם קבוצות אחרות – הבנו שאנחנו במקום הראשון,” מספר עידן רז, מבית הספר גוונים – עין המפרץ, שזכה עם קבוצתו במקום הראשון לתלמידי ה’ – ו’. “אנחנו קבוצה מכיתות ה’-ו’, ומשקיעים ברובוטיקה הרבה, גם מעבר לשעות הלימוד.”

במקום הראשון לתלמידי ג’-ד’ זכו תלמידי בית הספר מעלה הגליל, מעונה. ובמקום הראשון לתלמידי א’ – ב’ זכו תלמידי בית הספר אופק מכרמיאל.