חודש: מרץ 2014

אוניברסיטת החלל הבינלאומית (ISU) הכריזה כי הסמסטר השנתי ה-29 של התוכנית ללימודי חלל (SSP) יתקיים בטכניון בחיפה בין התאריכים ארבעה ביולי עד 2 בספטמבר 2016. המועד כפוף לאישור סופי. זו הפעם הראשונה שהקורס היוקרתי יתקיים בישראל בפרט ובמזרח התיכון בכלל.

“ISU מקיימת קשר רב שנים עם ישראל בכלל ועם הטכניון בפרט. רבים מהמשתתפים הישראלים יכלו, בין השאר הודות לקרן אילן רמון, להשתתף בקורסים קודמים של ISU. לכן זוהי שמחה גדולה להדק את הקשר הזה ולקיים את קורס 2016 בחיפה. ברור כשמש כי מדינות רבות יגלו עניין רב בהישגי ההיי-טק המרשימים ובמגוון התרבותי בטכניון ובישראל,” הכריז פרופסור וולטר פיטרס, נשיא ISU.

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא אמר כי “הטכניון גאה לארח בחיפה את הקורס השנתי ה-29 של התוכנית ללימודי חלל (SSP). הטכניון הוא אחת האוניברסיטאות הראשונות ששיגרו לווין לחלל, ופועלת אצלנו תוכנית חלל פעילה. נדאג להפוך את הקורס ה-29 לארוע מלהיב, שיאפשר למשתפים לחוות באופן בלתי אמצעי את הישגיו המדעיים של הטכניון ואת יופיה ותרבותה של מדינת ישראל.”

קורסי ה-SSP הם ארועים בני תשעה שבועות, המציעים למשתתפים חוויית התפתחות מקצועית נרחבת וייחודית, המכסה את כל האספקטים של תוכניות ויוזמות בתחום החלל. בין התחומים המודגשים בקורסים אלה: עסקים וניהול בתחום החלל; החלל ומדעי הרוח; יישומי חלל; וביצועים אנושיים בחלל. התוכנית מכוונת לאנשי מקצוע ותיקים וצעירים מכל התחומים, כמו גם תלמידים לפוסט-דוקטורט. הפרויקטים הקבוצתיים מאפשרים למשתתפים להתמקד בתחומם כצוות, וכן לייצר מצגות ודוחות איכותיים תוך שבועות ספורים. מדי קיץ מתקיימים קורסי SSP במקום אחר בעולם. הקורסים האחרונים התקיימו בגראץ, בוונקובר, במרכז איימס של נאסא,  בבייג’ינג ובמלבורן (פלורידה). השנה יתקיים קורס SSP במונטריאול, קוויבק, קנדה, בשיתוף ETS ו-HEC.

“אנו שמחים להביא את SSP16 לישראל, ובעצם בפעם הראשונה למזרח התיכון. הטכניון נודע בתשתיות ברמה הגבוהה ביותר ובקמפוס יפהפה. חיפה היא מקום מצוין להעביר בו את התוכנית הייחודית, הבין-תחומית, הבינלאומית והבין-תרבותית שלנו,” הוסיפה ד”ר אנג’י באקלי, דיקנית ISU.

למידע נוסף על אוניברסיטת החלל הבינלאומית:

http://www.isunet.edu/programs/space-studies-program

 אוניברסיטת החלל הבינלאומית, שנוסדה ב-1987 במסצ’וסטס, ארה”ב, וכרגע פועלת משטרסבורג, צרפת, היא המוסד הבינלאומי המוביל להוראת החלל. היא נתמכת על ידי סוכנויות חלל וארגונים גדולים מרחבי העולם. התוכניות לתארים מתקדמים שמציעה ISU מוקדשות לקידומו של שיתוף פעולה בינלאומי, בין-תחומי ובינלאומי בתחום החלל. ISU מציעה תואר שני בלימודי חלל ותואר שני בניהול חלל בקמפוס המרכזי שלה בשטרסבורג. מאז קיץ 1988 מקיימת ISU קורסים בני תשעה שבועות במוסדות-מארחים שונים ברחבי העולם. קורסים אלה מונחים על ידי יותר ממאה חברי סגל של ISU בשיתוף מומחים מרחבי העולם. מאז הקמתה לפני 25 שנה העניקה ISU תארים מתקדמים ליותר מ-3,700 סטודנטים מיותר ממאה מדינות.

מרכז אשר לחקר החלל, בראשותו של פרופסור אהוד בכר, הוקם בשנת 1984. פרופסור בכר אמר כי ההכנות לאירוע החשוב יחלו בקרוב, בשיתוף עם הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ובית הספר הבינלאומי של הטכניון.

www.isunet.edu

ערוץ היוטיוב של הטכניון עבר את רף 10 מיליון הצפיות – מספר שיא בזירה האקדמית בישראל. רוב הצפיות הן מישראל, ארה”ב, קנדה, יפן ואירופה.

בראש הטבלה, עם יותר ממיליון צפיות, מככב סרטון על חברת Insightec”” של בוגר הטכניון ד”ר קובי וורטמן. הסרטון מציג את חדר הניתוח של העתיד ואת הטכנולוגיה שפיתחה החברה: ניתוחים באמצעות אולטראסאונד וללא התערבות פולשנית.

אחריו, עם למעלה מחצי מיליון צפיות, סרטון ברכת הטכניון לחג החנוכה 2012, ובו מִתקן בסגנון “מכונת רוב גולדברג”, המדליק את נרות החנוכה. את המתקן בנו סטודנטים מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון.

לערוץ הטכניוני 12,684 מנויים מכל רחבי העולם. מעבר לתפקידו התדמיתי משמש הערוץ כלי לקידום ההוראה בטכניון, והוא משדר הרצאות מקוונות לסטודנטים ותרגילים. על כן רוב הצופים בו הם צעירים ישראלים בגילאי
34-25.

לאחרונה עלתה לאוויר גרסה חדשה של אתר הטכניון, בשלוש שפות – עברית, אנגלית וערבית – והוא הותאם לעולם המדיה הדיגיטלית והרשתות החברתיות, לכל מסכי המחשב, לטאבלטים ולמכשירי סלולר. לטכניון מספר עוקבים גדול מאוד בפייסבוק (מעל ל-40,000) ובטוויטר, שם מבוצעים עדכונים שוטפים באופן תדיר.

 

• היחידה ללימודי המשך של הטכניון פועלת באזור המרכז משנת 1958. בחודש יולי האחרון, עברה היחידה למשכנה החדש בקמפוס שרונה המתחדש.
• דוד עזריאלי: “הגעתי לישראל בשנת 1942, באמצע המלחמה. בשנת 1943 התקבלתי לטכניון. זה היה הישג עצום עבורי, הייתי לבד בלי משפחה והטכניון הפך עבורי לא רק למקום לימודים, אלא גם לבית חם ומשפחה. פתיחת קמפוס הטכניון בתל אביב תאפשר הרחבה וחיזוק לימודי היזמות והחדשנות בישראל”.

בטקס חגיגי הודיעה קרן עזריאלי על תרומה בסך 21 מיליון שקלים, לפיתוח והרחבת היחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ של הטכניון במתחם שרונה בתל אביב. בעקבות התרומה, היחידה תיקרא “היחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ ע”ש עזריאלי”; קמפוס הטכניון בתל אביב ייקרא “קמפוס הטכניון בשרונה ע”ש עזריאלי”. התרומה תשמש גם ליצירת מסלול MBA חדש של הטכניון עם התמחות בחדשנות וביזמות, אשר ייקרא “תכנית מאסטר במינהל עסקים עם דגש על יזמות וחדשנות ע”ש עזריאלי”.

היחידה ללימודי המשך של הטכניון פועלת באזור המרכז משנת 1958. בחודש יולי האחרון, עברה היחידה למשכנה החדש בקמפוס שרונה המתחדש.

הקמפוס החדש של הטכניון, ממוקם בפרויקט השימור והשחזור של המושבה הטמפלרית בתל אביב, והוא כולל שלושה מבנים בשטח של כ- 1,800 מ”ר. במתחם 16 כיתות לימוד חדשניות בהן החלו השנה ללמוד כ- 500 סטודנטים מתחומי הנדסה ומדעים מדויקים.

במהלך השנים האחרונות תרמה קרן עזריאלי רבות לטכניון ובפרט לפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. קרן עזריאלי סייעה במתן תמיכה למחקר, לקידום סטודנטים וחוקרים צעירים מצטיינים. יצוין כי במשך עשרות שנים מילא דוד עזריאלי, בעל תואר ד”ר לשם כבוד מהטכניון וחבר הקורטוריון,  שורה של תפקידי מנהיגות באגודת דורשי הטכניון בקנדה ואף שימש כנשיא הכבוד שלה.

הטקס החגיגי לקריאת קמפוס הטכניון בשרונה ע”ש דוד עזריאלי, נפתח בהרצאתו של חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011, פרופסור דן שכטמן על יזמות וחדשנות טכנולוגית. “התחלתי את לימודי בטכניון לפני חמישים שנים.” אמר, “מאז השתנה הטכניון לבלי הכר והקים שלוחות ברחבי העולם –ניו יורק, סין ואפילו הגיע לתל אביב עם בניית הקמפוס בשרונה. אני מקווה שבעתיד הוא יפתח שלוחה גם בגליל. יזמות טכנולוגית היא מפתח לשלום עולמי. המוחות אינם בורחים מהארץ אלא מוגלים, עלינו לפתח עוד מקומות עבודה מושכים ומעניינים לצעירים כדי למשוך אותם חזרה ארצה.”

 בטקס הסיר דוד עזריאלי יחד עם בני משפחתו את הלוט מעל שלט הקמפוס החדש, ואמר בהתרגשות: “הגעתי לישראל בשנת 1942, באמצע המלחמה. בשנת 1943 התקבלתי לטכניון. זה היה הישג עצום עבורי, הייתי לבד, בלי משפחה והטכניון הפך עבורי לא רק למקום לימודים אלא גם לבית חם ולמשפחה. פתיחת קמפוס הטכניון בתל אביב תאפשר הרחבה וחיזוק לימודי היזמות והחדשנות בישראל. אני מודה על האפשרות שניתנה לי להיות שותף להבאת הידע, המקצוענות והניסיון של הטכניון גם למרכז הארץ לטובת סטודנטים ומהנדסים רבים.”

פרופסור פרץ לביא, נשיא הטכניון, ציין כי  שלוחת הטכניון של היחידה ללימודי המשך  בתל אביב מאפשרת לאקדמאים ומהנדסים מאזור תל אביב והמרכז, ליהנות מלימודי המשך ולימודים אקדמיים לתואר שני של הטכניון קרוב לביתם. “בספטמבר 1942 הגיע דוד עזריאלי לארץ ישראל ובחודש ספטמבר 1943 התקבל ללימודים בטכניון”, אמר פרופסור לביא. “מאז נמשך הקשר ההדוק בינו לבין הטכניון. תרומתו של דוד עזריאלי למדינת ישראל בכלל ולטכניון בפרט היא עצומה. אלפי מהנדסים ואדריכלים פועלים היום בארץ הודות לתמיכתו. התכנית החדשה במינהל עסקים אשר ביתה בקמפוס עזריאלי, המתמקדת בצד העסקי של חברות הזנק, תקרא על שמו של דוד עזריאלי. מי ייתן ורוחו תשרה על בוגרי התכנית ותנחה אותם מהצלחה להצלחה ומכאן ייצאו עוד הרבה ‘עזריאלים’ שיפתחו את הכלכלה הישראלית.”

קרן עזריאלי הוקמה במטרה לתמוך ביוזמות חינוכיות, מפתחת ומפעילה בעשור האחרון תכניות המקדמות מצוינות בחינוך, הן במוסדות להשכלה גבוהה עבור אקדמאיים וסטודנטים, והן בבתי ספר ברחבי הארץ לקידום השכלתם של בני נוער ומניעת נשירתם מבתי הספר בשנות חטיבת הביניים.

בתמונת בעמוד הבית (מימין לשמאל): פרופסור פרץ לביא, דוד עזריאלי, פרופסור מחקר דן שכטמן.

כך נאמר בכנס השנתי להנדסה  ביו-רפואית שנערך בטכניון. “משרד האוצר אינו מבין את חשיבותו של המחקר הרפואי,” אמר בכנס מנכ”ל המרכז הרפואי רמב”ם; “‘מגדל התגליות’ שאנחנו מקימים ברמב”ם הוא פרויקט חיוני”; נשיא הטכניון: “הניסויים בבעלי חיים מצילים חיים”.

“התקציב הממשלתי השנתי למחקר רפואי בישראל – 7 מיליון שקלים – הוא לעג לרש.” כך אמר מנכ”ל המרכז הרפואי רמב”ם, פרופסור רפי ביאר, בכנס השנתי להנדסה ביו-רפואית, שההתקיים במרכז הקונגרסים בחיפה ואורגן על ידי הפקולטה להנדסה ביו רפואית בטכניון בשיתוף עם הפקולטה לרפואה. פרופסור ביאר אמר כי הוא שמח על השתתפותם בכנס של נציגים מן המגזרים הרלוונטיים השונים – אקדמי, תעשייתי, רפואי ומוניציפלי – אך מצר על העדרו של משרד האוצר. “לצערי, משרד האוצר אינו מבין למה נחוץ מחקר רפואי, ומדוע ‘מגדל התגליות’ שאנחנו מקימים אצלנו הוא פרויקט חיוני. הרגולטור מפריע לעריכתם של ניסויים קליניים – שאורכים כאן שנתיים במקום שלושה חודשים – וחוקרים בורחים מכאן כדי לבצע ניסויים במקומות כמו הודו וגרמניה. מה שנשאר לנו הוא אתם, האנשים שעוסקים בתחום, והרעיונות שלכם. זה הנפט שלנו.”

בכנס השתתפו מהנדסים, יזמים ורופאים. נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי “האתגר המרכזי שלנו כיום הוא להדוף את הגל שמובילים המתנגדים לניסויים בבעלי חיים. אם הקבוצה הצעקנית הזו תמשיך בקמפיין שלה בלי תגובה הולמת יבוא הקץ למחקר הרפואי בכלל, ולפיתוחן של טכנולוגיות רפואיות בפרט.
“המתנגדים לניסויים, המשתלחים בחוקרים ופוגעים במחקר הרפואי, הפכו לקבוצה דומיננטית מאוד בתקשורת. המשימה שלנו היא להבהיר לציבור שהמחקר בבעלי חיים מציל חיי אדם, פשוט כך.”

“לתחום הטכנולוגיה הרפואית יש עתיד מבטיח ושוק עצום,” אמר בכנס היזם שמעון אקהויז. “בישראל, למרות ההתפתחות האדירה, עדיין קיימת בעיה של מימון יזמויות בגלל הסיכון הגבוה ואורך-הנשימה הנדרש בפיתוחים בתחום הרפואה.”
אקהויז, 68, החל את הקריירה כפיזיקאי בחברת רפאל, אך התפתח כיזם מצליח. בעשורים האחרונים נכנס לתחום הרפואי, ועד כה השקיע בעשרות חברות בתחום הטכנולוגיה הרפואית. “כשנכנסתי לתחום הזה חששתי שאנחנו כבר קרובים לרוויה. חוץ מאלסינט, שהיתה חלוצה בתחום הזה, לא היה כמעט כלום. כיום, במבט לאחור, ברור לי שטעיתי. לפני כעשור, כחבר בוועדה של ות”ת, שדנה בשאלה אם יש צורך בתואר ראשון בהנדסה ביו-רפואית, טענתי שזה תואר מיותר משום שבחברה שהקמתי בתחום הזה, כל המומחים באו מתחומים אחרים.”
לפני כשנה הקים אקהויז את “חממת אלון” ביקנעם, שמוקדשת לתחום הזה. “אני קורא לכם, העוסקים בתחום, לא להתייאש – יש מקורות מימון חדשים, ויש משקיעים שמבינים את הפוטנציאל האדיר שטמון בתחום הזה. אפשר להתפעל מהגידול המדהים שחל כאן בעשורים האחרונים – אפילו בהשוואה להיי-טק ה’רגיל’ שאנחנו מכירים. היתה כאן כניסה של גופים בינלאומיים גדולים כגון פיליפס וג’נרל אלקטריק, ובמקביל – יוזמות פרטיות שבהן שותפים יזמים שצמחו בחברות גדולות, רופאים בבתי חולים, ומהנדסים שהגיעו מתחומים אחרים לגמרי. זוהי דוגמה לתחום שצמח באקדמיה מתוך צרכים שעלו בשטח.”

דיקן הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, פרופסור אמיר לנדסברג, אמר כי החיבור בין הנדסה ומדעי החיים הוא כבר עובדה קיימת. “החיבור הזה כבר מהווה מנוע צמיחה בכלכלה, באקדמיה, בחברה וברפואה. התחום הזה גדל באופן אקספוננציאלי, ועל פי CNN צפויה בו צמיחה של כ-60% בעשור הקרוב. מתוך הבנה של חשיבות החיבור הזה פתחנו בסמסטר האחרון תוכנית משותפת לרפואה ולהנדסה ביו-רפואית.”
דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, פרופסור אליעזר שלו, אמר כי כפי שהנדסה ביו-רפואית אינה אפשרית בלי רפואה, גם רפואה אינה אפשרית בלי הנדסה ביו-רפואית. “כיום, עיקר ההתקדמות ברפואה מתבטאת בפיתוחים הנדסיים ובהתקדמות במדעים המדויקים. אין ספק שהטכניון, כמוסד טכנולוגי מוביל הכולל פקולטה לרפואה, הוא מקום אידיאלי לפיתוחו של החיבור הזה.”

בתמונה בעמוד הבית: פרפסור פרץ לביא.

בתמונה העליונה: פרופסור ביאר.

בתמונה התחתונה:  (מימין לשמאל): פרופסור פרץ לביא, פרופסור רפי ביאר, עו”ד יונה יהב, ראש העיר חיפה.

צילום: שרון צור, דוברות הטכניון