בטכניון נפתח כנס BIRAX השני, המתמקד במחקר משותף ברפואה רגנרטיבית ובתאי גזע.
הבוקר נפתח בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון כנס BIRAX השני, המתמקד במחקר משותף (בריטי-ישראלי) בתחום הרפואה הרגנרטיבית ורפואה המבוססת על תאי גזע. בכנס משתתפים כ-300 איש, 80 מהם מבריטניה. בין המשתתפים – נציגים משבע קבוצות מחקר משותפות, שקיבלו מימון במסגרת הסבב הראשון של תוכנית BIRAX.
נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, סיפר כי בשנת 1997, בהיותו דיקן הפקולטה לרפואה, פנה אליו פרופסור יוסף איצקוביץ’ וביקש ממנו 10,000 דולר לטובת הבאתו של פרופסור ג’יימס תומסון (Thomson) מאוניברסיטת וויסקונסין. “פרופסור איצקוביץ’ הסביר לי שמדובר בחוקר מוביל בתחום תאי הגזע. באותה תקופה זה נשמע לי מדע בדיוני, אבל נעניתי לבקשה. פרופסור תומסון הגיע לכנס, וכל השאר היסטוריה – חקר תאי הגזע הפך לאחד התחומים המרכזיים ברפואה, תחום שיש בו פוטנציאל רפואי עצום. אני שמח שהייתה לי תרומה קטנה – הקצאת 10,000 דולר מכספי הפקולטה – לתחום חשוב זה, שבו ממלאים חוקרי הטכניון תפקיד מרכזי.”
“אין ספק שאנחנו חיים בתקופה מרתקת,” אמר פרופסור אליעזר שלו, דיקן הפקולטה לרפואה. “הרפואה משתנה ומתפתחת לנגד עינינו. רפואה רגנרטיבית היא אחד התחומים החשובים ברפואה, והיא נותנת תקווה חדשה לחולים שעד כה לא היה מרפא למחלותיהם. הרפואה הרגנרטיבית מציעה פיצוי להידרדרותן של הפונקציות הגופניות במהלך החיים, וחשיבותה רבה לנוכח הזדקנות האוכלוסייה והמחסור באברים להשתלה. יתכן שהיא גם תסייע לצמצום הניסויים בבעלי חיים.”
“זוהי זכות גדולה לקיים כאן את הכנס המשותף הזה,” אמר שגריר בריטניה בישראל, מתיו גולד, אחד האנשים המרכזיים בייסודה של תוכנית BIRAX. “עבורי זה הרבה יותר מכנס הממוקד ברפואה רגנרטיבית; זהו מודל נהדר לשיתוף פעולה מדעי ביין מדינות. כך אני רוצה לראות את היחסים בין בריטניה וישראל: קשרים חיוביים ופוריים, המושתתים עם ההצטיינות של שתי המדינות בתחומים מדעיים ספציפיים. ממשלת ישראל וממשלת בריטניה מתגייסות במלוא הרצינות לשיתוף הפעולה הזה בכנסי BIRAX, ומעידים על כך ביקוריהם של המנהיגים שלנו בישראל: וויליאם הייג, מזכיר המדינה לענייני חוץ, לפני שנה; ראש הממשלה שלנו, דייוויד קמרון, לפני שבועיים; ודייוויד ווילטס, שר המדע שלנו, בכנס הנוכחי.”
השר דייוויד ווילטס, סיפר כי זהו ביקורו השני בישראל. “אני מבקר כאן השבוע עם משלחת של נציגים בכירים מאוניברסיטאות מובילות בבריטניה. תוכנית BIRAX היא דרך נפלאה לקידום קשרי המדע בין שתי המדינות שלנו, ובמסגרתה אנו מקדמים מחקרים בעלי משמעות גלובלית, שיש בהם תרומה בריטית וישראלית משמעותית. אנו משקיעים הרבה בתחומים שונים, כגון אנרגיה וחומרים מתקדמים, אבל עיקר המיקוד שלנו הוא במדעי החיים, שבו אנחנו משקיעים מאות מיליוני ליש”ט.”
פרופסור סול טנדלר, נשיא אוניברסיטת נוטינגהאם, ביקר בישראל כבר כמה פעמים, במסגרת שיתוף פעולה מדעי עם פרופסור אהוד גזית מאוניברסיטת תל אביב. בראיון מיוחד אמר פרופסור טנדלר כי שום אוניברסיטה בבריטניה לא קיימה מעולם חרם על ישראל. “בהרצאות של מדענים ישראלים נשמעות לפעמים קריאות ביניים אנטי-ישראליות, אבל קריאות כאלה נשמעות גם בהרצאות של מרצים בריטים, ולדיבורים על חרמות אין שום אחיזה במציאות. כן, יש פה ושם מדענים ספציפיים שלא רוצים לעבוד על ישראל, בדיוק כמו שיש אנשים שאינם מסכימים לעבוד עם סין, מלזיה או דרום אמריקה – אבל החרם על ישראל אינו אלא מיתוס.”
פרופסור פול קארן, נשיא סיטי יוניברסיטי לונדון, הצטרף לדברי עמיתו ואמר כי “בחמש שנותי כנשיא האוניברסיטה מעולם לא התרחשה אצלנו תקרית אנטישמית או אנטי-ישראלית. אדרבה, אנו מקיימים מפגשים ישראלים-פלסטיניים קבועים במסגרת תוכנית ‘עץ הזית’ ובהנחיית אנשי BBC, והמפגשים האלה מרחיבים את הידע ההדדי בין הקהילות. לצערי, העיתונות מחפשת את השלילי ולכן מדברת על עוינות הדדית ועל חרמות מופרכים.”
בהקשר של שיתוף הפעולה הבריטי-ישראלי אמר פרופסור קארן כי “אנחנו שתי מדינות קטנות אבל חזקות מאוד במדע, כך ששיתוף הפעולה אינו מקרי. כשראש הממשלה שלנו, דייוויד קמרון, ביקר כאן לפני שבועיים, הדבר הראשון שהוא עשה הוא לחתום על הסכם שיתוף פעולה בין שתי המדינות.
“כמות הסטודנטים הישראלים בבריטניה קטנה בהדרגה, וחשוב לנו להפוך את המגמה הזאת. שיתופי פעולה מדעיים מסוגה של תוכנית BIRAX נועדו, בין השאר, לספק לסטודנטים ישראלים הזדמנות לבוא ולהשתלם בבריטניה, בדגש על המקצועות ההנדסיים.”
