חודש: מרץ 2014

פרופסור סטיב פרנקל, מומחה לדינמיקת זורמים, חזר מביקורו הראשון בישראל עם ארבע הצעות עבודה והחלטה אחת: “לעשות עליה” . כעבור שנה וחצי הוא כבר נחת כאן, עם אשתו וארבעת ילדיו, וכיום הוא חבר סגל בפקולטה להנדסת מכונות.

לא מזמן מלאו שישה חודשים להצטרפותו של פרופסור סטיב פרנקל לפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, ואת הראיון עמו הוא מבקש לקיים באנגלית. הוא נשוי לקיילה, שאותה פגש באוגוסט 1994 בכנס בינלאומי באירווין, קליפורניה, ולשניים ארבעה ילדים. על שערו הג’ינג’י של פרנקל מונחת כיפה.

הסיפור הרגיל של חלום על “לעשות עליה” , שהתגשם סוף סוף?

בכלל לא. הביקור הראשון שלי בישראל היה בכלל ביקור מקצועי לגמרי – כנס בינלאומי שהתקיים במרץ 2012 בים המלח.

ומה קרה בכנס ההוא?

חזרתי ממנו עם ארבע הצעות עבודה – שתיים מהן מהטכניון – ועם רעיון משוגע: לעשות עליה. “זה now or never,”  אמרתי לאשתי, וכעבור שנה ושלושה חודשים – ב-11 ביוני 2013 – היינו עם הילדים על המטוס לכאן.

היית כבר בן 47, לא ילד.

לא ילד ואפילו לא נער ציוני אידיאליסט שכרגע סיים הַיי-סְקוּל. היתה לי עבודה טובה – במשך 20 השנים האחרונות הייתי חבר סגל באוניברסיטת פֶּרְדוּ (Purdue) באינדיאנה – ויכול להיות שאלמלא העליה לישראל הייתי ממשיך שם עד הפנסיה.

סטיב פרנקל נולד בקווינס, ניו יורק, בשנת 1966, ובגיל חמש עבר עם משפחתו ללונג-איילנד. את התואר הראשון, בהנדסת אווירונוטיקה, עשה בבאפלו, באוניברסיטת  State University of New York, וסיים אותו ב-1988. באותו קיץ נסע למכון פון קרמן בבריסל, בלגיה, ושם התאהב בתחום דינמיקת הנוזלים (fluid dynamics). בNorth Carolina State University  עשה את התואר השני, ובשנת 1990 חזר לבאפלו, שם סיים כעבור שלוש שנים את הדוקטורט. לאחר מכן הצטרף לאוניברסיטת פרדו כחבר סגל ושם, במשך שני העשורים האחרונים, נע במסלול הקידום המקובל. יחד עם הסטודנטים שלו – 28 מסטרנטים ו-17 דוקטורנטים – הוא פרסם יותר מ-65 מאמרים בכתבי עת מדעיים.

איך קיבלו אותך בטכניון?

נהדר. דיקן הפקולטה, פרופסור פיני בר יוסף, ליווה אותי בתהליך הקליטה, והפקולטה קיבלה אותי נהדר, ממש כאילו הייתי בן משפחה. הקשרים כאן חורגים מיחסי עבודה, והעובדה שזו אוניברסיטה מדעית-טכנולוגית מלהיבה אותי מאוד. בינתיים קיבלתי שנת פטור מהוראה, כך שאני מתמקד במחקר. בשנה הבאה אלמֵד באנגלית, ואחר כך אתחיל ללמד בעברית. לשמחתי קיבלתי כאן מעבדה וגם כוח מיחשוב עצום – מחשב 764 ליבות, שבקרוב יהיו בו אלף ליבות.

למה צריך כוח מיחשוב גדול כל כך?

דינמיקת נוזלים היא תעלומה גדולה, או “שאלה פתוחה” גדולה, ומכיוון שמדובר בהתליכים מורכבים מאוד דרוש כוח עיבוד אדיר כדי לפתח מודלים ולבצע סימולציות.

ישראל, דרך אגב, חזקה מאוד בתחום מיחשוב העל, ולדעתי היא תוכל להיות מעצמה בתחום הזה.

מהי בעצם “דינמיקת נוזלים”?

זהו תחום שבו מפותחים מודלים וסימולציות, המבוססים על משוואות שמבטאות את דפוסי זרימת הנוזל על פי החוק הניוטוני לנוזלים. המודלים האלה מסבירים את הזרימה במרחב במונחים של מהירות, לחץ, צפיפות וטמפרטורה. אני תיאורטיקן בתחום הזה, אבל לעבודה שלי יש יישומים רבים – מנועי סילון, הנדסה ביו-רפואית, ביולוגיה ומיחשוב מקבילי.

תוכל לתת דוגמה ספציפית ליישומים של המחקר התיאורטי הזה?

לאחרונה פיתחנו באוניברסיטת פרדו משאבת דם חדשה, המבוססת על עיקרון ואן קרמן (על שם תיאודור ואן קרמן, מייסד המחקר האווירונאוטי בעולם). במחקר הזה, שנערך בשיתוף עם מנתח שעובד בבית חולים לילדים, פיתחנו משאבה שמחליפה משאבות פגועות בלבם של ילדים. תינוקות עם משאבה פגועה נאלצים לעבור שלושה ניתוחי לב פתוחים, אבל המשאבה שלנו יכולה להחליף – באופן ארעי או לצמיתות – את המשאבה החסרה.

אז אתה לא לגמרי תיאורטיקן?

עקרונית אני יכול לחיות בלי מעבדה, ולהסתפק במחשב, אבל כאן בפקולטה בונים לי מעבדה שבה אוכל גם לבצע ניסויים שיבחנו את המודלים התיאורטיים שלנו.

מי הצוות שלך כאן?

לשמחתי הגיע בעקבותי דוקטורנט שלי, צרפתי שהחליט לעשות כאן אצלי את הפוסט-דוקטורט. בשבילי זאת כמובן מתנה גדולה – סטודנט שאני אוהב וסומך עליו. זה מאפשר לי לדלג על תהליך ארוך של הכשרה. במהלך הזמן אגייס כמובן סטודנטים נוספים.

היכן אתה גר?

ברמת בית שמש.

אוי, רחוק.

כן, זה רחוק, אבל בחרנו במקום הזה אחרי חריש עמוק בקהילות הדתיות בישראל. חיפשנו קהילה שמתאימה לנו – קהילה עם גרעין אנגלו-סקסי משמעותי, שמקבלת בברכה אנשים חדשים. אנחנו לא דוברי עברית, בשלב זה, והיה חשוב לנו שהאנשים סביבנו ידברו גם אנגלית. ברור שלמרחק מהטכניון יש מחיר, אבל זה הטרייד-אוף הכי טוב שמצאנו כאן.

בתור “בחור חדש בשכונה”, מה אתה אומר על הישראלי הטיפוסי?

לא מה שנהוג לומר עליו. אני נוסע הרבה ברכבת ונהנה מזה מאוד. כאן אנשים מתעניינים בך באמת, לא כמו באינדיאנה – שָם זה הרבה פעמים בשביל הנימוס בלבד. ישראל היא מדינה דינמית מאוד עם המון צעירים, וזה נהדר.

אז הכל מושלם?

ברור שלא. עשינו עליה לא כנערים ציונים נלהבים ואידיאליסטיים אלא כאנשים מבוגרים, עם משפחה ועבודה, ולכן יש לנו פרספקטיבה יותר ריאליסטית ופחות תמימה. אנחנו לא מתעלמים מבעיות ומקשיים, אבל אני אוהב אתגרים, ובשורה התחתונה אני מאוד מאושר – בטכניון ובקהילה שלנו ברמת בית שמש.

כמה ילדים יש לכם?

ארבעה: אליאנה (12), יהושע (11), מוריה (7) וירמיה (5(

איך הם מסתגלים?

זה כמובן לא פשוט – שפה חדשה, תרבות חדשה – אבל אני מאמין שהם ירוויחו הרבה מההתמודדות. מה שכן, אנחנו חייבים ללוות אותם במסע הזה.

איך אתה מסכם את השינוי הדרסטי הזה בחיים שלך?

זה היה תהליך מהיר מאוד, כמעט בלתי נתפס, וקצת מוקדם עוד לסכם. לפעמים אני מרגיש ממש סוריאליסטי, אבל אז אני מניח למחשבות האלה ומזכיר לעצמי שהעיקר זה לחיות ולחוות את ההווה.

חוקרי הטכניון הצליחו להשתיל לראשונה רקמה מהונדסת עם כלי דם ראשיים, בשריר בטן עם פגיעה קשה. עד כה הצליחו להשתיל רקמת שריר מהונדסת עם כלי דם קטנים בלבד.

חוקרי הטכניון שתלו לראשונה רקמה מהונדסת עם כלי דם ראשיים בשריר בטן עם פגיעה קשה. כך מפרסם כתב העת המדעי היוקרתי PNAS. בעבר הצליחו החוקרים להשתיל רקמת שריר מהונדסת עם כלי דם קטנים. פריצת הדרך עשויה לחסוך בעתיד ניתוחים מורכבים והטכניון רשם פטנט על כך.

פרופסור שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית ומכון ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה, מסבירה כי במחקר הנוכחי יצרו החוקרים רקמת שריר מהונדסת עם מערכת כלי דם ראשיים (FLAP), לתיקון פגמים גדולים. חוקרי הטכניון הצליחו לשחזר פגם גדול בדופן הבטן של עכבר.

בתחום  השחזורים ניתן להשתמש ברקמות בשתי דרכים:

1. GRAFT (שתל) שבו לוקחים החוקרים רקמה ומשתילים אותה. כלי הדם בסביבה החדשה נכנסים לרקמה ומזינים אותה.

2. FLAP (מתלה) – מעבירים רקמה לאיזור הפגם מבלי לנתק את אספקת הדם אליה. בשלב זה משתמשים כאשר סביבת היעד פגועה , האיזור הפגוע לא יכול לתת תמיכה עם כלי דם חדשים ויש צורך ברקמה עם אספקת דם גדולה, כמו במקרים של סגירת חללים, או עצם, סחוס או גידים חשופים.

בהנדסת רקמות מפתחים רקמות חילופיות להשתלה. הרקמה המהונדסת במחקר זה היא רקמה תלת מימדית המיוצרת על שלד פולימרי מתכלה, נקבובי, שעליו תאי אנדותל, תאי תמיכה (פיברובלסטים) ותאי שריר (מיובלסטים). חוקרי הטכניון גידלו את הרקמה במעבדה ואז השתילו אותה סביב העורק והוורידים באיזור הירך. לאחר מכן היא הועברה לשלב הנקרא FLAP, שבו נלקחת רקמה עם כלי הדם הראשיים שלה ומחברים אותה לכלי הדם בסביבה בה היא הושתלה, לסגירת פגם גדול בדופן הבטן.

 שלב ה-GRAFT  טוב לאיזורים בהם הפגיעה קלה יחסית.  אך כאשר הפגיעה קשה, אין די בו ולכן רבה החשיבות של פריצת הדרך הנוכחית.

המחקר התבצע בשיתוף פעולה עם ד”ר יוליה שנדלוב (שהייתה דוקטורנטית של פרופסור לבנברג בזמן המחקר) וד”ר דנה אגוזי, מהמחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי רמב”ם, אשר לאחרונה מונתה למנהלת מחלקת פלסטיקה בבית חולים קפלן.

המחקר הוא חלק מפרוייקט של פרופסור שולמית לבנברג, במימון האיחוד האירופי (ERC) בסך מיליון וחצי יורו.

שלושה סטודנטים לתואר ראשון מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון פיתחו מכשיר נחייה לעיוורים, המבוסס על מצלמת קינקט, אפליקציה לטלפון הסלולרי ואוזניות.
האפליקציה שפיתחו מבוססת על תמונת הסביבה המתקבלת ממצלמת העומק, המסייעת לעיוור לנווט בתוך מבנה, מתריעה בפניו על מכשולים בדרך באמצעות חיווי קולי, ומזהה ומכוונת אותו לאובייקטים נלמדים בחדר.

את הרעיון לפרויקט הגה הסטודנט צחי שימקין.  “חשבתי עליו במהלך נסיעה, כשעיוור שהיה מולי התקשה לחצות מעבר חציה. חשבתי שאילו יכולתי להסביר לו, באמצעים טכנולוגיים, את תמונת הסביבה, הייתי מקל עליו ומעניק לו ביטחון בהתמצאות במרחב. רציתי לשלב פיתוח טכנולוגי בעזרה לחברה, וכך נולד מוצר שמחבר בין מצלמת עומק ואפליקציה סלולארית ויוצר אינטגרציה בין מערכות טכנולוגיות שונות.”

צחי חבר לסטודנטים גל דלל ודני זילבר, ויחד הם החלו לעבוד על הפרויקט. “היתרון הטכנולוגי של מצלמת קינקט הוא במתן תמונת עומק טובה ובכך שהיא מכשיר זול וקל יחסית,” מוסיף צחי. “התחום הזה מתפתח כל הזמן, והמצלמות נעשות קטנות וזולות יותר. הפרויקט שלנו חיבר בין התמונה המתקבלת ממצלמת העומק לאפליקציה בטלפון החכם, המכוונת את האדם העיוור במרחב.”

“המצלמה יושבת על החגורה ותופסת את תמונת העומק של הסביבה,” מסביר גל. “המכשיר הסלולרי מעבד את המידע שהתקבל מהמצלמה ונותן חיווי קולי למשתמש באמצעות האפליקציה. האפליקציה שפיתחנו מסייעת לעיוור לנווט בתוך מבנה, מתריעה בפניו על מכשולים בדרך באמצעות חיווי קולי, מזהה אובייקטים נלמדים ומכוונת את המשתמש אליהם. אובייקטים נלמדים – כלומר חפצים כגון מפתחות או תיק, שהאפליקציה ‘לומדת’ מראש. במילים אחרות, יש כאן אלמנט של זיהוי ולמידה.”

“כשיש מכשול לפני העיוור, האפליקציה מורה לו לעצור ומכוונת אותו ימינה או שמאלה כדי שיעקוף את המכשול,” מסביר צחי. “עדיין לא בדקנו את המוצר עם אנשים עיוורים, אבל בדקנו אותו על עצמנו כאשר העיניים שלנו מכוסות, והוא עבד. לאחרונה יצרנו קשר עם האגודה למען העיוור בחיפה, כדי לבחון את האפליקציה בשטח עם אדם עיוור ולקבל ממנו משוב על השיפורים הנדרשים.”

קובי כוחי, ראש המעבדה לבקרה, רובוטיקה ולמידה חישובית בפקולטה להנדסת חשמל, הנחה וליווה את הסטודנטים בפרויקט. “הפרויקט קיבל את הציון 100 והוא יוגש לתחרות פרויקטים מצטיינים של הפקולטה,” אמר. “היוזמה לפרויקט היתה של הסטודנטים, ואני

הנחיתי וניתבתי אותם לטכנולוגיות הקיימות היום בשוק. הרעיון הטכנולוגי בפרויקט היה לבחון קונספט שיוכל בעתיד גם להשתלב מבחינה טכנולוגית בחומרה שתתפתח ותשתכלל. בכל שנה אנחנו מציעים לסטודנטים לתואר ראשון רעיונות לפיתוח, המגיעים מהתעשייה או ממחקרים של סטודנטים לתארים מתקדמים בפקולטה. אנו מעניקים מרחב גדול לסטודנטים להביא את היצירתיות והרעיונות שלהם לפרויקט.”

“מבחינתי הצלחנו בפרויקט,” מסכם צחי. “הייתי מעוניין להמשיך ולפתח את המוצר, ושהוא ישמש בפועל אנשים עיוורים. המוטיבציה שלנו בפרויקט היתה לסייע לאוכלוסייה שזקוקה לעזרה. יש בעולם 150 מיליון עיוורים וכבדי ראייה, ומספר הפתרונות הטכנולוגיים המוצעים להם היום מצומצם מאוד. על אף ההתקדמות הטכנולוגית, אמצעי הנחייה הטובים ביותר הם עדיין מקל או כלב נחייה. המוצר שלנו עדיין לא מושלם, אבל נמשיך ונפתח אותו בעתיד.”

סרטון המציג את הפרויקט:

הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון קיימה זו השנה הרביעית ברציפות יום נשים, שמטרתו לעורר מודעות לחשיבותו של התחום בקרב מועמדות ללימודים בטכניון. ביום זה מקבלות המשתתפות סקירה על מקצוע הנדסת המכונות בתעשיות עתירות הידע ובאקדמיה, ועל לימודי הנדסת מכונות בטכניון כקרש קפיצה לקריירה בתחום זה.

בארוע השתתפו 150 תלמידות תיכון הלומדות במגמות מדעיות-טכנולוגיות ומועמדות מאזור חיפה והצפון, בין השאר מבתי הספר בסמ”ת המחודש בחיפה, אורט אלון ביקנעם ותיכון עירוני ו’ בחיפה.

יום הנשים חולק לשני מושבים, במהלכם נחשף קהל המשתתפות למקצוע הנדסת המכונות דרך הרצאות מפי בוגרות הפקולטה המשמשות בתפקידים בכירים בתעשייה ובפקולטה. במפגש עם סטודנטיות מן הפקולטה ובסיורים במעבדות הפקולטה, נחשפו המועמדות לחשיבותו של המקצוע בתעשיות עתירות הידע ולתרומתו למערכי הפיתוח והייצור.
פרופסור אלון וולף, ראש המעבדה לביו-רובוטיקה ולביו-מכניקה בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, בירך את התלמידות ואמר: “אני בוגר הפקולטה, וכל מה שלמדתי בחיי למדתי כאן בטכניון. השם ‘הנדסת מכונות’ מטעה, כי לא מדובר כאן בלימודי מכונות עם לכלוך על הידיים וגריז על הרצפה; אנו עוסקים בפקולטה ב’הי-טק’, במגוון רחב של נושאים ופיתוחים, מתחום ההנדסה הרפואית, הרובוטיקה, המכניקה, ועד לאנרגיה ובקרה.”

האירוע התקיים בשיתוף עם העתודה האקדמית של צה”ל, “מוטורולה סולושנס” ו”אינטל ישראל”. שתי החברות תרמו מלגות עידוד לסטודנטיות שהתחילו את לימודיהן בפקולטה במהלך 2013.

ד”ר תמי ירום, סמנכ”ל המו”פ של חטיבת מנור ברפאל, העבירה את ההרצאה המרכזית ביום הנשים. ד”ר ירום, בוגרת הפקולטה, פועלת שנים רבות לקידום תלמידות למדע וטכנולוגיה, וזה מכבר זכתה בפרס ‘עובד ישראל’. בהרצאתה עודדה ד”ר ירום את המשתתפות לבחור בלימודי הנדסת מכונות בטכניון, והוסיפה כי ככל שיותר נשים יצטרפו לתחומים המדעיים טכנולוגים, כך יעסקו התחומים יותר ויותר במקומות בהם ההנדסה משיקה לחיים האנושיים, ולנשים יהיה יותר נוח ומעניין למצוא שם את עצמן ולשלב בין חיי משפחה, אתגרים במחקר, עניין ופרנסה הולמת. “אל תעצרו את עצמכן בגלל הסביבה,” אמרה לתלמידות.

“הזיהוי של הנדסת המכונות עם עבודה מכנית מלוכלכת אינו מדויק,” אמרה בוגרת הפקולטה ד”ר שרון הורנשטיין, העובדת היום בחברת הסטארט-אפ מרדין. “בהנדסת מכונות יש הרבה חלקים מכניים וברגים, אבל התעשייה בארץ בתחום היא תעשיה ‘נקייה’, עתירת ידע והיי-טקית. התעשייה עתירת הידע בארץ מחפשת נשים מהנדסות, הודות ליכולותיהן לבצע מספר רב של משימות במקביל.”

הפתרון לחולשות האבטחה בכל ההתקנים והפרוטוקולים – לחנך את המפתחים לא להוציא מוצר אשר לא נבדק עד הסוף.

כך אמר פרופסור אלי ביהם ביום עיון בסייבר ואבטחת מידע, שנערך היום בטכניון. את הכנס ארגנו פרופ’ אלי ביהם, ד”ר שרה ביתן והמרכז להנדסת מחשבים בטכניון (TCE) המשותף לפקולטה למדעי המחשב ולפקולטה להנדסת חשמל.

אוהד בוברוב מחברת לקון אמר בכנס כי קל מאוד לתכנן פריצה לצורך ריגול אחר אדם מסוים בכל מכשיר סלולארי. “אחד מכל אלף מכשירים סלולריים מכיל מערכת ריגול ייעודית. הבעיה היא שהיצרניות יודעות על הפרצות אך לוקח להן זמן ארוך להגיב”, הדגיש.

לדברי פרופ’ ביהם, הבעיה לא נעוצה בכך שהאקרים פורצים למחשבים ולטלפונים ניידים, אלא בחולשות שמאפשרות זאת. “יש בעיה מהותית בחינוך של מתכנתים בכל העולם, אשר לא דואגים לכך שמי שיוצא ממוסד הלימודים יהיה מודע לכל הבעיות שהתוכנה שהוא מפתח עלולה לגרום. כל אלה שמנסים להוציא מוצר לקראת דדליין מוותרים על האבטחה. הבעיה היא שללקוחות לא אכפת והם מוכנים לקנות את המוצרים הללו בלי אבטחה, בין אם זה בשוק המובייל, בשוק ה-PC ובכל מוצר שהוא.”

“התיקון לבעיית החינוך הבסיסי יגיע רק אם הצרכנים לא יסכימו לרכוש מוצרים שלא נבדקו מהיבטי אבטחת המידע”, הוסיף פרופ’ ביהם. “עוד לא ראיתי אדם שמוכן ללכת לדואר ולקנות מעטפה שקופה כדי לשלוח דואר אפילו אם זה בחצי מחיר. אבל כשמדובר  בטלפונים או במחשבים הם לא שואלים אם זה שקוף”.

 באשר לעיתוי הכנס, ביום שבו מתוכננת ומתבצעת מתקפה המונית על שרתים בישראל, אמר פרופ’ ביהם כי התקפות מסוגים שונים ומשונים מתרחשות כל הזמן, ואינן מנותבות ליום מסוים. “המיוחד היום הוא בהתארגנות למתקפות מניעת שירות (Denial of Service)”, הסביר. “סוג כזה של מתקפה מצליח רק אם מגיעות בקשות רבות לאותו שרת בו זמנית. היו שאמרו שאולי נסגור שרתים ביום זה, התשובה שלי היא שזה בדיוק מה שהתוקפים רוצים – לסגור לנו את השרתים, מדוע שנעזור להם?”

במושב הראשון של הכנס הציגה פרופ’ ארנה גרימברג מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון מערכת שפיתחה ביחד עם חוקרים נוספים – אלגוריתם המחפש באופן אוטומטי פרצות אבטחה בפרוטוקול תעבורת הרשת OSPF הקובע באיזה מסלול יעברו מנות הנתונים הנשלחים ממחשב למחשב. פרוטוקול OSPF לומד את המבנה של הרשת כדי לדעת איך להעביר, ואי אפשר להעביר רשת בלי פרוטוקול כזה. עד כה הדרך היחידה לאתר פרצות היתה באמצעות מומחים שבדקו ידנית את הקוד. האלגוריתם הצליח לדמות אירועי פריצה שהפתיעו את החוקרים.

 אוהד בוברוב, ממייסדי חברת  לקון, הצליח להראות כיצד באמצעים פשוטים ונפוצים הניתנים להורדה מהרשת, ניתן לפרוץ לכל טלפון, לצפות ברשימת אנשי הקשר, להאזין למיקרופון, להפעיל את המצלמה, וכל מה שעולה על דעתו של התוקף.

“הדוגמאות היו מדהימות. תמיד ידעתי שזה נורא ואיום שקל לפרוץ לכל מכשיר סלולארי ולכל פרוטוקול בסיסי בתעבורת האינטרנט, אבל היום נדהמתי לראות עד כמה זה קל”, סיכם פרופ’ ביהם.

 בתמונה בעמוד הבית : פרופ’ אלי ביהם היום בכנס. צילום : שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון.

פרס הארווי היוקרתי של הטכניון הוענק אתמול (8.4.14) לפרופסורים פול קוֹרְקְם וג’ון קליינברג.

פרופסור פול קורקם מהמעבדה המשותפת למדע האטו-שניות, אוניברסיטת אוטאווה, הוא מנהיג וחלוץ בתחום ספקטרוסקופיית לייזר אולטרה-מהירה. במשך שני עשורים הוא היה המקור העיקרי לתובנות משמעותיות שהובילו לפריצות הדרך האחרונות שהושגו בתחום זה. הוא נודע בעיקר בתרומתו העצומה לתחום של יצירת הרמוניות גבוהות (high harmonic generation) וביכולתו ליצור מודלים אינטואיטיביים לתופעות מורכבות מאוד. הישגיו בתחומים אלה היוו תשתית שעליה נוסד התחום המרתק של ספקטרוסקופיית אטו-שניות.

פרופסור ג’ון קליינברג מאוניברסיטת קורנל קיבל את הפרס על תרומתו העצומה ועל מנהיגותו במדע המתפתח של רשתות מידע (information networks), לרבות עבודתו ההיסטורית על איפיון המבנה של ה- World Wide Web במונחים של מרכזים וסמכויות; הניתוח שלו לתופעת “העולם הקטן”; ומחקרו על הפצת ההשפעה ברשתות.

מאמר שפירסם ב-CSCW, בפברואר 2014, עורר הדים רבים. הוא דן בשאלה: האם ניתן לזהות ממבנה הרשת החברתית שלנו בפייסבוק מי היא/הוא בן/בת הזוג שלנו?

פרס הארווי ניתן לראשונה בשנת 1972, מהקרן שהוקמה על ידי ליאו מ. הארווי ז”ל מלוס אנג’לס, על מנת להכיר בתרומות גדולות לקידום האנושות בתחומי המדע והטכנולוגיה, בריאות האדם וקידום השלום במזה”ת. מפירותיה מוענקים כל שנה פרסים בשווי 75,000$ לכל זוכה.

בין זוכי פרס הארווי היוקרתי מדענים מארה”ב, בריטניה, רוסיה, שוודיה, צרפת, וישראל, ביניהם זוכה פרס נובל מיכאיל גורבצ’וב, מנהיג בריה”מ לשעבר, לו הוענק הפרס בגין פעילותו לצמצום מתחים אזוריים; פרופסור ברט סאקמן שזכה בפרס נובל ברפואה, פרופסור פייר ג’יל דן-ג’ן, אשר זכה בפרס נובל בפיסיקה, פרופסור’ אדוארד טלר עבור תגליותיו בפיסיקת מצב מוצק, אטומית וגרעינית ופרופסור ויליאם ג’. קופף על המצאת הכלייה המלאכותית.

הצעות למועמדויות לפרס הארווי מתקבלות ממדענים מובילים ואישים בישראל ובעולם. חתני הפרס נבחרים על יד וועדת פרס הארווי בתהליך קפדני, בטכניון.

בשנת 2030 חצי מתפוקת החשמל בארה”ב תופנה למחשבים ותשתית תקשורת וכמובן שהיא לא תוכל לעמוד בכך (כיום 8% מהאנרגיה בארה”ב מופנה למחשבים ותקשורת); קצב הצמיחה באינטרנט גדל והולך ואיש לא יוכל להגביל זאת; אנרגיות השמש והרוח לא יפתרו את הבעיה ויש להמציא את הטרנזיסטור מחדש.

“מחשבים ותקשורת הם “זוללי האנרגיה” הגדולים ביותר ולא ירחק היום שבו תפוקת החשמל לא תוכל לעמוד בכך”. כך אומרים חוקרי הטכניון שאירגנו כנס בין לאומי ראשון מסוגו שידון בבעיה.

פרופסור גדי אייזנשטיין, ראש מכון ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה, אומר כי אספקת האנרגיה לא תעמוד בקצב הגידול האדיר של המחשבים והתקשורת ובעתיד הלא רחוק הם יצרכו יותר אנרגיה מתאורה. הפתרון לא טמון באנרגית השמש או במקורות אנרגיה נוספים, ולא יהיה מנוס מהמצאת הטרנזיסטור מחדש, תוך ניסיון למצוא תחליף לסיליקון ושיפור משמעותי בשיטות התקשורת בין מחשבים.

בכנס, שיתקיים בטכניון ב-23-24 באפריל, ירצו חוקרים מובילים מהאקדמיה והתעשייה, מהארץ ומחו”ל. בין הנושאים שיידונו – מערכי מחשבים ענקיים כגון אלה של חברת גוגל, קישוריות במחשבי על (בעתיד יהיו בכל אחד מהם מיליארד כבלים אופטיים) ואפילו הכנסת האופטיקה לתוך השבב, עליה תרצה פרופסור קרן ברגמן מאוניברסיטת קולומביה, אשר “שוחה נגד הזרם” בתחום זה, נוכח הקשיים ביישומו בעיקר בגלל חוסר התאמה של החומרים באופטיקה ובשבבים.

“קצב הצמיחה באינטרנט ימשיך לגדול ללא שליטה”, מדגיש פרופסור אייזנשטיין. “נסיונות להגבילו לא יצלחו משום שאנשים יתקוממו נגד זה. מדובר בתחום שחרג כבר מזמן מהמדע והטכנולוגיה והיה לנושא חברתי. האינטרנט הוא תופעה הסטורית חיובית ומדהימה אשר שינתה את חיינו ועתה עלינו למצוא פתרונות לבעיית האנרגיה שהיא יצרה”.

 לינק לכתבה ב”הארץ”:

http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2288241

בתמונה בעמוד הבית: פרופסור גדי איזנשטיין. צילום: דוברות הטכניון

במסגרת השת”פ האקדמי בין חברת KLA -Tencor Israel ממגדל העמק, למגמה להנדסה אופטית בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, הודיעה השבוע החברה על העברת תרומה בסך 25,000 $ לציוד מעבדה לימודית חדשה לאופטיקה מתקדמת בטכניון, המוקמת בימים אלו. ההכרזה על התרומה התקיימה ב- 26 למרץ בטכניון במעמד דיקן הפקולטה פרופ’ פיני בר-יוסף, סמנכ”ל הפיתוח של KLA-Tencor Israel מר אורי תדמור, ראש המגמה להנדסה אופטית פרופ’מ כרמל רוטשילד, וסגן דיקן לסטודנטים בלימודי הסמכה פרופ’ח אלון וולף.

אורי תדמור, סמנכ”ל הפיתוח, העומד מאחורי תכנית המצויינות של קלא טנכור ישראל עם המגמה להנדסה אופטית, אמר: “אנו מאמינים בתמיכה בפקולטה ובסטודנטים, וכי ליווי מקצועי של החברה ברמת השטח, יכול לתרום לשילובם של הסטודנטים בתעשייה, ולעזור להם לפתח קריירה בעולם ההיי טק. התרומה לציוד המעבדה החדשה, נעשית כחלק מקידום חזון החברה לטיפוח מצוינות ישראלית בטכנולוגיה עילית”.

פרופ’מ כרמל רוטשילד, ראש המגמה להנדסה אופטית בטכניון, אמר: “בשנים האחרונות הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון הקימה את מסלול הנדסת האופטיקה, וכחלק מפעילות זו צורפו לפקולטה שלושה חברי סגל חדשים. התוכן הלימודי במסלול, נקבע בשיתוף עם התעשייה, וכולל ידע פיסיקלי והנדסי מעמיק, מה שמבטיח שהבוגרים שיסיימו בעוד מספר שנים את המסלול, יובילו את התעשייה האופטית בארץ.  אנו מודים לחברת קלא טנכור ישראל  על תרומתה והבעת האמון במסלול זה”.

מיזם “בנות חשמל” של הטכניון זכה בפרס של 6000 ש”ח בתחרות של התאחדות הסטודנטים הארצית.

מיזם “בנות חשמל” זכה בפרס של 6000 ש”ח בתחרות “דלת פתוחה לרווחה” של התאחדות הסטודנטים הארצית.

המיזם המנוהל על ידי פרופסור ליהי צלניק-מנור מהפקולטה להנדסת חשמל ועדי חנוכה, סטודנטית לתואר שני בפקולטה, כולל שלוש תכניות המיועדות לסטודנטיות בפקולטה:

1. בניית אתר אינטרנט המציג פעילויות רלוונטיות לנשים בפקולטה.
2. תכנית חניכה לסטודנטיות חדשות בפקולטה על ידי סטודנטיות ותיקות (http://tinyurl.com/ph63xub), וכן תכנית חניכה לסטודנטיות ותיקות ע”י בוגרות בתעשייה ובתארים מתקדמים.
3. תכנית המיועדת לתלמידות תיכון המתעניינות במדעים מדויקים, וכוללת יום פתוח, שבמהלכו מבקרות התלמידות בפקולטה ולומדות על מסלולי הלימוד בה.

 פרופסור ליהי צלניק–מנור: “מטרת המיזם היא להעצים סטודנטיות בהנדסת חשמל באמצעות שיתוף מידע והצעת תמיכה ולחשוף מתעניינות פוטנציאליות להיבטים המקצועיים והאישיים של הפקולטה להנדסת חשמל. “

 תחרות “דלת פתוחה לרווחה” של התאחדות הסטודנטים הארצית מיועדת לפרויקטים חברתיים ויוזמות בהנהגת סטודנטים. התחרות מציעה לזוכים בה תמיכה כספית וטכנית. מיזם “בנות חשמל” הוא אחד מחמשת הפרויקטים שהגיעו לשלב הגמר.

“המקצועות הקלאסיים הם הבסיס לכל פיתוח, יוזמה וחדשנות – יש להחזיר אותם למרכז בתי הספר”.

כך אמר שר החינוך, הרב שי פירון, שהתארח בטכניון באירוע מיוחד לרגל יום המדע הישראלי. האירוע התקיים ביוזמת משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ומטרתו לקרב את הקהל הרחב למדע, לעורר מודעות להישגי המדע והמדענים בישראל ולעודד חינוך למדעים.

“חשוב לעורר את המודעות למדע ולייצר מחויבות לערכים שהוא מייצג” אמר השר פירון. “מדינת ישראל לא תוכל להתמודד אסטרטגית עם המציאות שמסביבה ועם החסרונות העצומים שיש לה במשאבי טבע, אם לא תחזק את תחום המדע באופן מובהק ותהפוך את היתרון שלנו בזירה הבינלאומית, ליתרון שמונע מכוחה של מצוינות אנושית.”

שר החינוך הוסיף “אנחנו חייבים להחזיר את המדעים הקלאסיים לבתי הספר. הם הבסיס לכל פיתוח יוזמה וחדשנות והם הבסיס הגדול ביותר ללמידה משמעותית ולהעצמה של התלמיד”.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי “דווקא בימים של חרמות אקדמיים על מוסדות ישראליים, הטכניון מרחיב את שיתופי הפעולה האקדמיים עם אוניברסיטאות בעולם. מרכז המחקר ההנדסי יישומי שהקמנו בניו יורק עם אוניברסיטת קורנל, קורם עור וגידים וסטודנטים ראשונים כבר לומדים בו. לאחרונה קיבל הטכניון תרומה חסרת תקדים, ואנחנו מקימים סניף של הטכניון שיפרוץ את הדרך לסין. השבוע נערך בטכניון כנס ישראלי-בריטי בנושא רפואה, בשבוע שעבר נערך כנס בשיתוף פעולה עם קנדה. יש היום בטכניון יותר פנים חדשות ויותר שפות נשמעות בו.”

“זהו יום חג עבורי,” אמר ראש העיר חיפה יונה יהב, “יש להנגיש את המדע על מנת שכל אדם יוכל לקחת בו חלק. חיפה היא העיר עם מספר זוכי פרס נובל הרב ביותר בישראל. אנו משקיעים משאבים רבים בהחזרת הלימוד הטכנולוגי לחיפה ואני שמח שהטכניון לוקח חלק במאמצים אלה.”

במהלך האירוע הציגו חוקרי הטכניון את מחקריהם:

פרופסור דני בן שחר, מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים דיבר על אי ראציונליות בקבלת-החלטות ובחן האם ניתן לייעל את הפרטת הדיור הציבורי בישראל. לדבריו, ניתן להגדיל במידה ניכרת את הכנסות המדינה ממכירת הדירות לדיירים בדיור הציבורי ולקצר את משך הזמן למכירתן.

דר’ מירב אהרון, מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים טענה בהרצאתה כי יוקר הדיור משמש מנגנון מרכזי של הבחנה והיפרדות מן המעמדות הנמוכים. בחברה מגוונת ומרובת מתחים שואפות קבוצות ברות מוביליות חברתית, להבחין עצמן מההמון ולגדל את ילדיהן בקרב מי שהם תופסים כדומים להן. בתנאים אלה פעולה בתוך כללי המשחק של “השוק” נדונה לכישלון.

פרופסור אילת טל, מהפקולטה להנדסת חשמל הציגה טכנולוגיה חדשה שתוביל את הארכיאולוגיה למאה ה-21. לדבריה, הגרפיקה הממוחשבת מציעה פתרון מפתיע לאתגרי הארכיאולוגים, ומאפשרת לא רק תצוגה, אלא גם תיעוד, ניתוח, ושחזור ממצאים. בעזרת פיתוחים חדשים, ניתן כיום לצפות במודלים תלת ממדיים של כלים שלמים אף שרק חלקים קטנים מהם נתגלו, לשחזר חריטות והדפסים שנשחקו, לחשוף מאפיינים מעניינים, ולמצוא קשרים לממצאים אחרים.

פרופסור אבישי מנדלבאום, מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול הרצה על מערכות שירות, כגון: בתי חולים, מוקדי שירות טלפוניים, שירותים מקוונים ועוד, תוך התמקדות על מדדי שירות תפעוליים, כמו משך ההמתנה בחדר מיון או רמת התעסוקה של מוקדן טלפוני, והקפדה על הקשר עם מדדים קליניים או כלכליים.

פרופסור אורי לזמס, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, טען בהרצאתו כי מזון מעובד הוא חלק ממציאות חיינו במאה ה-21.  וכי לא נראה פתרון אלטרנטיבי אמיתי שיאפשר לספק את צורכי המין האנושי בלי מזון מעובד. פרופסור לזמס הציג בהרצאתו מערכת הדמיה לעיכול האנושי שפיתח במעבדתו וטען כי בעתיד יותאמו ייצור ועיבוד המזון לכל אדם, ולא רחוק היום בו נוכל לקבל תזונה מותאמת אישית.

את האירוע בטכניון חתם חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011, פרופסור דן שכטמן, בהרצאה על “מדע, אמנות ואיכות החיים. “המדע נותן לנו חיים מודרניים ומאריך את תוחלת חיינו,” אמר פרופסור שכטמן.  “האמנות מוסיפה איכות לחיינו.” הוא הציג את עבודתו של ליאונרדו דה וינצ’י ששיפר את האמנות שיצר באמצעות המדע ומחקריו בתחומים השונים.

בתמונה בעמוד הבית מימין לשמאל: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, שר החינוך, שי פירון ופרופסור דן שכטמן. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון

סטודנטיות מהטכניון יצרו מערכת הגורמת לתכנת הניווט הפופולארית לדווח על פקקים מדומים. יצרו פקק מדומה שנמשך שעות וגרמו לנהגים לסטות מדרכם; המנחים שלהן בטכניון דווחו על כך ל”Waze” שבודקת דרכים למנוע מתקפות נוספות מסוג זה.

שתי סטודנטיות מהטכניון בנו, במסגרת פרוייקט בפקולטה למדעי המחשב, מערכת הגורמת לתכנת הניווט הפופולארית “Waze” לדווח על פקקים מדומים. באמצעות התכנה שבנו, הצליחו הסטודנטיות ליצור פקק שנמשך שעות וגרמו לנהגים לסטות מדרכם. המנחים שלהן הודיעו על המתקפה ל”Waze”, פירטו את הדרך שבה בוצעה ונענו על ידי סגן הנשיא לתפעול כי החברה בודקת דרכים למנוע מתקפות כאלה.

הרעיון לפרוייקט עלה במוחו של הדוקטורנט נמרוד פרטוש, כשנתקע בפקק ביחד עם המנחה שלו, פרופסור ערן יהב. “זה היה בקיץ שעבר. אמרתי לערן שאם היינו גורמים ל’Waze’, לפני צאתנו לדרך, לדווח לנהגים על פקק בכביש החוף, האפליקציה הייתה מפנה נהגים לכביש 4 ואנחנו היינו נוסעים לתל אביב על כביש החוף, בלי פקקים”, הוא נזכר בחיוך.

פרופסור יהב: “צחקנו והנושא לא עלה עד תחילת סמסטר חורף, אז פגשתי שתי סטודנטיות מצטיינות. הצעתי לנמרוד להציג להן את הרעיון ולתת להן להתמודד עם האתגר הזה, כפרוייקט סטודנטים”.

נמרוד הצליח לסקרן את שתי הסטודנטיות, שיר ידיד ומיטל בן סיני, הלומדות בטכניון במסגרת הפרוייקט היוקרתי “פסגות” – תוכנית המצויינות של העתודה האקדמית. שתיהן לומדות לתואר בהנדסת תוכנה והן לקראת סיומה של שנת לימודיהן הרביעית. “לא ידענו לקראת מה אנו הולכות”, הן מספרות. “ההצלחה בפרוייקט לא הייתה מובטחת, אמנם הרעיון לא נשמע חדשני אך יישומו מורכב ולכן נדרש מאיתנו להשקיע הרבה מאוד זמן ומאמץ”.

בהנחיתם של נמרוד ופרופסור יהב הן החלו בעבודה. תחילה כתבו תוכנה אשר מאפשרת יצירה אוטומטית של משתמשי “Waze” מדומים, עם כל תהליך ההרשמה. את רישום ה”משתמשים” החדשים, ביצעו באופן אוטומטי לחלוטין באמצעות כלי המדמה טלפונים חכמים על גבי המחשב. שתי הסטודנטיות נדרשו לכמה עשרות משתמשים מדומים כדי לבנות כל שלב של המתקפה, אך במהלך העבודה המאומצת הן יצרו ל”Waze” אלפי משתמשים פיקטיביים.

פרופסור יהב: “הן בנו מערכת שיודעת לעבוד מול האפליקציה של ‘Waze’, לרשום משתמשים חדשים באופן אוטומטי ולאחר מכן לזייף להם מיקום GPS, ובכך לדמות המצאות של המשתמשים הללו במקום מסוים”.

“בנינו אפליקציה המזייפת מיקום GPS וגורמת למערכת לחשוב שהמשתמש נוסע במיקום לבחירתנו. מאוד הופתענו ש’Waze’ התיחס לזה”, צוחקות שיר ומיטל.

בשלב השלישי הן יצרו תבנית נסיעה שתגרום ל”Waze” לחשוב שמדובר בפקק. הן ניסו וריאציות שונות. “זה היה החלק הכי קשה בפרוייקט”, הן אומרות. “היינו צריכות להיכנס לראש של ‘Waze’. עשינו המון ניסויים ברחבי קמפוס הטכניון בחיפה. התחלנו בדימוי נסיעה איטית ורצופה, לאחר מכן הוספנו נסיעה מהירה לפני הנסיעה האיטית ובשלב האחרון הוספנו עצירות בנקודות זמן שונות”.

לבסוף עלו על הנוסחה ואכן הצליחו ליצור פקק של כמה שעות.

למתקפה שיצרו הסטודנטיות עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת, שכן היא יכולה להרחיק נהגים מכביש אגרה ולגרום לו לפשיטת רגל, או ליצור פקקים מדומים ליד מרכולים או מרכזי קניות ולגרום ללקוחות לנסוע למתחרים.

“אנו מאמינים שבעקבות פנייתנו תדע ‘Waze’ למצוא דרך למנוע מתקפות כאלה”, אומר נמרוד פרטוש, העושה את הדוקטורט שלו באנליזה של תכנה, בהנחיית פרופסור ערן יהב, מומחה לאנליזה של תכנה.

פרופסור יהב: “ברצוני להודות לנוסעים האחרים שלנו בקיץ ההוא, שתרמו רעיונות רבים. בנוסף גם לדוקטורנט מוטי גורי מאוניברסיטת בן-גוריון שהציע רעיונות להגנה מפני ההתקפה, ולמטה הסייבר הלאומי ומשרד המדע שתומכים במחקרים מסוג זה”.

לינק לסרטון של נמרוד פרטוש המסביר את הפרוייקט:

http://www.cs.technion.ac.il/~nimi/waze/waze.html

יעניין אותך גם: חדשנות, יזמות

שר המדע והאוניברסיטאות הבריטי דיוויד ווילטס יפתח בטכניון כנס בריטי-ישראלי רב משתתפים על רפואה רגנרטיבית.

כנס BIRAX  יתקיים ב-26-25 במרץ, בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ויפגיש שלוש מאות מדענים מובילים, שמחקריהם מקדמים את המאבק במחלות קשות כגון סוכרת סוג 1, מחלות לב, פרקינסון ואלצהיימר באמצעות טיפולים המבוססים על תאי גזע. הכנס הוא חלק מתוכנית הרפואה הרגנרטיבית של  BIRAX, העתידה להשקיע  10 מיליון פאונד במחקר בריטי-ישראלי חדש, במשך חמש שנים.

יושבי הראש של הכנס  יהיו פרופסור כריס מייסון, יו”ר ה- Regenerative Medicine Bioprocessing ב”יוניברסיטי  קולג'” בלונדון, ופרופסור אהוד גזית, לשעבר המדען הראשי של ישראל.

80 נציגים מבריטניה, המייצגים 25 מוסדות, יגיעו לטכניון בחיפה לרגל הכנס. המדענים המשתתפים יבחנו את ההתפתחויות האחרונות ברפואת תאי גזע וידונו בהזדמנויות לשיתופי פעולה עתידיים. שר המדע והאוניברסיטאות הבריטי, דיוויד ווילטס, יפתח רשמית את הקול הקורא השני להצעות בכנס, שאותו השיק ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, בביקורו האחרון בישראל.

תוכנית BIRAX כבר מימנה שבעה פרויקטי מחקר גדולים המשותפים לבריטניה ולישראל, בתחומים של טרשת נפוצה, מחלת כבד ופרקינסון. הקול הקורא השני יממן מחקר מתקדם בטיפול באמצעות תאי גזע בסוכרת סוג 1, מחלות קרדיו-וסקולריות, פרקינסון ואלצהיימר.

בהתייחסו לקול הקורא השני אמר השר דיוויד ווילטס:

“המחלות הנכללות במחקר BIRAX מצריכות פעולה דחופה שמטרתה לקדם אותנו לעבר שיטות ריפוי. באמצעות מפגש בין המדענים הטובים ביותר משתי המדינות שלנו, ומימון של המחקרים החדשניים שהם יבצעו, ביכולתנו לסייע בקידום הבנה בינלאומית של מחלות אלה. הקול הקורא השני הוא צעד משמעותי בכיוון זה.”

מתיו גולד, שגריר בריטניה בישראל, אמר:

“כנס זה יפגיש מדענים בריטים וישראלים העוסקים בחקר תאי גזע. המטרה שלנו היא שהם יפתחו שיתופי פעולה שיובילו לשיטות ריפוי לכמה מהמחלות הנפוצות ביותר. ישראל ובריטניה נמצאות בחזית המחקר בתאי גזע. בנייתה של שותפות חזקה בין שתי המדינות תועיל לשתיהן, ועשויה לשנות את החיים ברחבי העולם. הכנס הראשון היה הצלחה כבירה, והוביל לכמה מחקרים משותפים מדהימים. יש לנו ציפיות גבוהות מהכנס הנוכחי.”

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי הטכניון גא לארח את כנס BIRAX השני. “לחוקרי הטכניון תפקיד מרכזי בגילוי תאי הגזע, והם מנהלים מחקרים מרתקים הנוגעים לשימושיהם.” הוא שיבח את השגריר הבריטי ואת צוותו על קידומו של שיתוף הפעולה בין מדענים ישראלים ובריטים בתחום שיש בו פוטנציאל לריפוי מחלות קשות.

“הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון גאה לארח את הכנס הבריטי-ישראלי השני לרפואה רגנרטיבית,” אמר דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, פרופסור אליעזר שלו. “תכנית הרפואה הרגנרטיבית של BIRAX מאפשרת למדענים מובילים מהאוניברסיטאות הטובות ביותר בבריטניה ובישראל להתמקד בסוגיות קריטיות ולחולל פריצות דרך ממשיות בתחום חשוב זה. שיתוף הפעולה ישפיע על תחום הרפואה הרגנרטיבית, ויתר על כן –  יסייע גם לחולים הסובלים ממחלות שכיחות.”

תוכנית הרפואה הרגנרטיבית של BIRAX (שותפות בריטית-ישראלית לשיתוף פעולה מחקרי ואקדמי) מתוקצבת ב-10 מיליון פאונד. היא תימשך חמש שנים, ותתמקד במחקר מתקדם של כמה מהמחלות הקשות בעולם. זוהי יוזמה של השגרירות הבריטית ושל המועצה הבריטית בישראל.

לתכנית הכנס לחץ כאן

למידע נוסף על תכנית התוכנית : http://www.britishcouncil.org.il/programmes/science/birax\