חודש: מרץ 2014

רועי איליה מראשון לציון זכה במקום הראשון לתלמידי כיתות י”ב ורון סולן, תלמיד כיתה ט’ מהרצליה, זכה במקום הראשון בתחרות לכיתות י”א. עמרי סולן, אחיו, זכה אשתקד במקום החמישי בתחרות עולמית. בדרך, שמענו לאן תתפתח החברה הישראלית, אם רק נכפיל את שיעורם של 1.5% מהאוכלוסייה.

הכימיאדה, התחרות הארצית של תלמידי ישראל בתחום הכימיה, הגיעה השבוע לסיומה, עם חלוקת תעודות ההערכה לתלמידים המצטיינים. הטקס החגיגי, בהשתתפות הורים ומורים, שהתקיים בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, היה שלב נוסף, בדרך לתחרות הבינלאומית שתתקיים בוייטנאם בחודש יולי השנה. במקום הראשון לתלמידי י”ב, זכה רועי איליה, תלמיד כיתה י”ב מראשון לציון ובמקום הראשון לתלמידי י”א, הפתיע וזכה רון סולן, תלמיד כיתה ט’, מהרצליה. אחיו, עמרי סולן, זכה בשנה שעברה לייצג את ישראל באולימפיאדה העולמית במתמטיקה והגיע למקום החמישי.
במקומות השני והשלישי בתחרות לתלמידי י”ב, זכו רוני פרומקין מאשדוד ואלישיב צנגן מירושלים. בתחרות לתלמידי י”א, זכו במקומות השני והשלישי שני תלמידי כיתה י’ : נדב גנוסר ממודיעין ונדב גרופר מקריית אונו.

 “תחרות הכימיאדה מתחילה בכל שנה באלפי תלמידים מכל הארץ, המתחרים בשלבים השונים, כאשר בכל שלב שחולף, אנו נפרדים מהפחות טובים”, סיפר פרופסור זאב גרוס, האחראי האקדמי על תחרות הכימיאדה. “בשלבים השונים, התלמידים נחשפים להרצאות ברמה גבוהה, מפיהם של מומחים בתחום. אני שמח לגלות שהפרופסורים והדוקטורים שמחים לבוא ולסייע לתלמידים בהתנדבות”.

 גרוס הודה למירה כ”ץ, מנהלת תוכניות הנוער בכימיאדה, הפועלת ללא לאות מסביב לשעון והסביר כי התחרות מעודדת השתתפות המונית של תלמידים בשלבים הראשונים של המבחנים, בכדי לתרום להגברת מודעות לחשיבות לימודי כימיה של כלל תלמידי בתי הספר. בנוסף, בתהליך ההכנה לשלבי התחרות, התלמידים מתקרבים לתחום המחקר בכימיה בכלל ולמחקר המנוהל במוסדות להשכלה גבוהה בארץ בפרט. בנוסף, התחרות מאפשרת לגלות כישרונות יוצאים מהכלל, לעודד אותם ללמוד לפי תוכניות אישיות מקצועות המבוססים על כימיה כדי לעסוק בעתיד במחקר בתחומים אלה.

 פרופסור משה סידי, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, סיפר כי התלמידים שהתמודדו בשנים הראשונות של התחרות, הגיעו ברובם לטכניון והם לומדים במסגרות שונות, בין היתר בתכנית המצויינים. “כיצרן חובב של פרלינים, נהניתי במהלך התחרות להתחבר לפרויקט השוקולד, שגם הוא תהליך כימי ידוע…”, סיפר פרופסור סידי, “הכימיה מסבירה את הכל. אין זה מקרי שארבעה זוכי פרס נובל ישראלים, מהם שלושה מהטכניון – קיבלו את הפרס בעבור הישגיהם בכימיה”.

 פרופסור אהוד קינן, נשיא החברה הישראלית לכימיה ופרופסור בטכניון, בירך אף הוא את התלמידים והתייחס לדבריו של פרופסור סידי. “למעשה, יש לנו שישה ישראלים זוכי פרס נובל בכימיה”, אמר, “אריה ורשל ומייקל לויט, עשו את הדוקטורט בישראל. ורשל הוא בוגר הטכניון. ועוד הערה, פרופסור סידי דיבר על כך שהכימיה מסבירה כל תהליך בעולם. למען הדיוק, אציין שמתמטיקה תיאורטית לא עוסקת בחומר והיא היוצאת מהכלל. את כל היתר, הכימיה מסבירה באופן מוחלט.”

 עוד ציין קינן, כי מספר החברות הישראליות בנאסד”ק, עולה על אלה שמשתייכות לאירופה, לסין ולהודו יחד. “בישראל פועלים 3450 סטארט-אפים. מי שאחראים עליהם, הם קבוצה של 120 אלף אנשים. זה 1.5% מהאוכלוסייה. לו רק נצליח לעבות את השכבה ל-3%, נכפיל את מספר הסטארט-אפים בישראל.”

 בטקס השתתפו מנהלת המחלקה לנוער שוחר מדע במשרד החינוך ריבי לקריץ, מ”מ ראש עיריית חיפה ויו”ר ועדת החינוך סיגל ציוני ומנהל תפעול הדלקים בחברת בז”ן אהוד צין. לקריץ ציינה כי משתתפי התחרות שמצליחים להגיע לשלב הגמר, זוכים בפטור מטעם משרד החינוך בכל בחינת בגרות שבה ירצו – הציון הפנימי הופך לציון בגרות. מאוחר יותר, מי שזוכה לייצג את המדינה בתחרות בינלאומית, מקבל ציון בונוס, בעת בחינות הקבלה ללימודים אקדמיים.

 הרצאתו של אהוד צין, מנהל תפעול דלקים, מקבוצת בז”ן בנושא: “תהליכי זיקוק נפט”, זכתה לעניין רב בקרב התלמידים. בנוסף, העניקה חברת בז”ן לזוכים במקומות הראשונים בתחרות מלגות לימודים לתואר ראשון בטכניון.

בתמונה בעמוד הבית: תמונה קבוצתית של התלמידים שהגיעו לשלב הגמר בתחרות עם פרופסור זאב גרוס ופרופסור אהוד קינן מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון. צילום : שרון צור, דוברות הטכניון.

עבודות מחקר של 29 חוקרים בטכניון מוצגות בתערוכה “נופי מעבדה – מראות בעין המיקרוסקופ”.

התבוננות דרך עדשת המיקרוסקופ, כחלק משיטת מחקר, חושפת פרטים זעירים, שלא ניתן לראותם בעין בלתי מזוינת ומאפשרת לחוקרים להגיע למחוזות המיקרו והננו. עולמות נסתרים של בעלי חיים זעירים, גבישים, תאי גוף, חיידקים ונגיפים ואפילו מולקולות ואטומים יחידים נחשפים בצפייה באמצעות המיקרוסקופ. עולם מרתק זה שימש מקור השראה לתערוכה.

העבודות המוצגות בתערוכה התקבלו באמצעות מיקרוסקופים, מסוגים שונים, מחוקרי הטכניון העוסקים בתחומי מחקר מגוונים של מדעים מדויקים, מדעי החיים, הנדסה ורפואה. ביניהם: חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2011, פרופסור דן שכטמן, נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, חתן פרס ישראל לשנת תשע”ד פרופסור מחקר מוטי שגב ודיקן הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, פרופסור אלון הופמן.

“התערוכה מאפשרת הצצה נדירה אל עולם שלם המסתתר במעבדות המחקר בטכניון,” אמרה אוצרת התערוכה, ענת הר-גיל. הרעיון האוצרותי של תערוכת “נופי מעבדה” הוא שבמבט ראשון התמונות המרהיבות נראות כמו משהו מוכר מן הטבע, אולם בקריאת הכיתוב המתלווה לכל תמונה, מגלה הצופה שתמונות הנוף הן בעצם משהו שונה, אחר ולא צפוי.

“הרעיון לתערוכה עלה בעקבות שיחה שערכתי עם פרופסור יורם רייטר מהפקולטה לביולוגיה בטכניון.” היא מוסיפה,  “פרופסור רייטר סיפר לי על תערוכת רחוב שראה בפריז, בה הוצגו צילומים שנלקחו דרך עדשת המיקרוסקופ עם הקבלה לציורים מפורסמים. אהבתי את הרעיון וכשהתחלתי לחפש דרך האינטרנט חומר על צילומים דרך מיקרוסקופ גיליתי עולם שהיה חדש לי לגמרי. חיפשתי רעיון מעניין שיקשר בין צילומים של חוקרים מתחומי מחקר שונים וכך הגעתי לרעיון האוצרותי של “נופי מעבדה”.”

הצילומים של מדעני הטכניון שנלקחו דרך מיקרוסקופים מוצגים כתערוכה מרתקת ומרהיבה, אך אין לשכוח שמעבר ליופיין של התמונות המוצגות, הן קודם כל בעלות ערך מדעי.

 התערוכה פתוחה לקהל הרחב ומוצגת בגלריה במבואה לספרייה המרכזית ע”ש אלישר, בטכניון.

תמונה בעמוד הבית: זר ורדים – חלקיקי הידרוקסיד המגנזיום שהוכנו בשיטה הידרותרמית. צולם באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים סורק. דנה כץ, קבוצת המחקר של ירון פז לפוטוקטליזה ולשכבות דקות, הפקולטה להנדסה כימית על שם וולפסון.

וידאו מתוך התערוכה:

מאות תלמידים מ-50 בתי ספר מישראל, ארגנטינה, רוסיה ואוקראינה השתתפו ביום חמישי שעבר בתחרות “רובוטראפיק” בטכניון, שהתקיימה זו השנה החמישית ברציפות, על ידי מרכז הרובוטיקה ע”ש לאומי בטכניון וארגון  World ORT- “קדימה מדע”. מטרתה של תחרות הרובוטיקה הייחודית, להקנות לתלמידים רכישת ידע ומיומנויות הקשורים לנהיגה בטוחה, בניסיון להפחית את מעורבותם של נהגים צעירים בתאונות דרכים. בתחרות השתתפו רובוטים ניידים קטנים דמויי רכב, המדמים את ההתרחשות בכביש.

“לקראת התחרות פותחו במרכז הרובוטיקה ע”ש לאומי “כבישים בטוחים”, המכילים חיישנים היוצרים קשר עם המכוניות–רובוטים, ומספקים תגובה אוטומטית של הרכב לאותות, רמזורים, מכשולים ותמרורים”, אמר ד”ר יבגני קורצ’נוי, מנהל מרכז הרובוטיקה ע”ש לאומי בטכניון, “בזמן התחרות נעו הרובוטים בצורה אוטומטית על המסלול, תוך הקפדה על מניעת תאונות ושמירה על חוקי התנועה.”

השנה, היו מעורבים בתחרות, שהחלה כתחרות ארצית והפכה לתחרות בינלאומית, כ-1000 תלמידים מבתי ספר יסודיים, חטיבות הביניים ותיכון. תלמידי בתי הספר התיכוניים התחרו ביניהם בשש קטגוריות שונות : נהיגה זהירה, מהירות, ידיעת חוקי הנהיגה, רעיונות בתחום הבטיחות בדרכים, חידושים במבנה הרובוט ורכישת ידע במבנה הרכב עם תוכנת השרטוט  Solidworks.

מיכאל פרוברוזנשטיין ואלכסנדר ווסקרבסקי, תלמידי תיכון בני 16 מסנט פטרסבורג, רוסיה השתתפו השנה לראשונה בתחרות.
“בניית הרובוטים היא תחביב עבורנו,” אמר מיכאל, “בחצי השנה האחרונה עבדנו על בניית הרובוט ותכנותו כ-2-3 שעות בשבוע. לצערי היתה לנו בעיה עם התכנות והרובוט שלנו נפסל.”
“לא כל כך הצלחנו בתחרות,” הוסיף אלכסנדר, “אבל נהנינו מאוד מהשהות בישראל.”

“גם בשנה שעברה השתתפתי בתחרות,” סיפרה דריה פוטלינה, תלמידה בת 15, מאורט אודסה באוקראינה. “כל בתי הספר באוקראינה לומדים רובוטיקה. את הרובוט בניתי יחד עם חבר נוסף אחרי שעות הלימודים. היתה לנו תחרות מצוינת וזכינו במקום הראשון בקטגוריה של נהיגה זהירה. בשנה שעברה, ראיתי איך עבדו התלמידים הבוגרים יותר בקבוצה ולמדתי מהם איך לתכנת ולבנות את הרובוט טוב יותר. על הטכניון שמעתי כבר באודסה ואולי אבוא ללמוד כאן כשאהיה גדולה. כבר עכשיו ברור לי שאהיה מתכנתת רובוטים כשאהיה גדולה.”

“זה יום חג עבורנו לראות כל כך הרבה תלמידים המתעניינים ברובוטיקה בטכניון,” אמר דיקן הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, פרופסור פנחס בר יוסף, “ישראל היא מרכז בינלאומי לרובוטיקה מתקדמת והטכניון מוביל בתחום. התחרות משלבת בין לימוד חוקי הנהיגה והזהירות בדרכים ליצירתיות טכנולוגית ומה שחשוב, זו ההנדסה שמאחורי כל זה.”

“בשבוע שעבר התקיימה תחרות בין אדם לרובוט בטניס שולחן, בסופה גבר האדם על המכונה,” אמר פרופסור משה שהם מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, “כרובוטיקאי אני יכול לומר לכם שיום יבוא והרובוט יגבר על האדם. מהפכת הרובוטיקה נמצאת סביבנו ומשפיעה על כל תחומי חיינו. בישראל יש מספר רב של תלמידים לרובוטיקה, אתם דור העתיד שלנו ואתם תהיו אלה שיביאו את ישראל לקדמת הרובוטיקה הבינלאומית.”

“אנו שמחים להביא לארץ תלמידים מבתי הספר שלנו בעולם לתחרות  רובוטיקה מתקדמת, שגם תלמד אותם על זהירות בדרכים,” אמר אבי גנון, מנכ”ל World ORT-“קדימה מדע”, “לימודי הטכנולוגיה הם כלי לחיזוק הקשר בין התפוצות לישראל והעתיד של ישראל.”

כבכל שנה גרף בית הספר האזורי משגב את מירב הזכיות בקטגוריות השונות לתלמידי תיכון.
“אנחנו פשוט אוהבים רובוטיקה,” הסביר זיו פישר תלמיד כיתה י’ בבית הספר. “במשגב יש כבר ‘מורשת קרב’ של זכייה בתחרויות רובוטיקה והרבה תלמידים עוסקים בזה,” הוסיף חברו אייל רועי. “אנחנו לומדים במגמת האלקטרוניקה ויש לנו מורים טובים שמשקיעים בנו שעות רבות.”

בתחרות בין בתי הספר היסודיים זכה בית הספר מעלה הגליל, מעונה במקום הראשון. בית הספר יסודי, תרשיחא זכה בפרס על חשיבה יצירתית ובית הספר יסודי א, ינוח-ג’ת זכה בפרס על שיתוף פעולה.

בתמונה בעמוד הבית: התלמידים מ World ORT-“קדימה מדע”, (מארגנטינה, רוסיה ואוקראינה) שהשתתפו בתחרות. צילום : שרון צור, דוברות הטכניון

בואו ללמוד לתארים מתקדמים בטכניון. בטכניון סגל אקדמי מהמובילים בעולם ולימודים במסגרות קטנות ואישיות. בנוסף תוכלו ליהנות ממלגות גבוהות במיוחד וממעונות חדשים בתנאים מצויינים. לפרטים נוספים לחצו כאן.