600 תלמידים מצפון הארץ השתתפו בתחרות “פירסט” בטכניון

first2first3first1

600 תלמידים מצפון הארץ השתתפו בתחרות FLL (FIRST Lego League), שנערכה בטכניון. קבוצת תלמידים מבית הספר העל יסודי משגב זכתה במקום הראשון והבטיחה את מקומה בגמר הארצי. יחד איתה העפילו לתחרות הגמר הארצית קבוצות מבית הספר האזורי משגב, תפוח פיס עמק חפר ואשכול פיס קריית ביאליק. התחרות תתקיים ב-4 במארס בהיכל “נוקיה” בתל אביב.

התחרות, בה לקחו חלק 26 קבוצות תלמידים מכל אזור הצפון, נוסדה במסגרת שיתוף הפעולה בין FIRST, תכנית החינוך הקדם-אקדמית המובילה של הטכניון וקבוצת LEGO, במטרה לעודד ילדים ובני נוער להיחשף לעולם המדע והטכנולוגיה. תחרות הרובוטיקה השנתית, המתקיימת במסגרת התכנית, מיועדת לתלמידי כיתות ד’-ט’. התלמידים נדרשים להתמודד מדי שנה עם אתגר חדש, והשנה היה זה אתגר בתחום ההתמודדות באסונות הטבע.

FLL היא תחרות עולמית, שבה משתתפים יותר מ-200,000 תלמידים בכיתות ד’–ט’ מ-70 מדינות ברחבי העולם, כ-3,300 בישראל. התלמידים חקרו סופות, רעידות אדמה, גלי צונאמי ותרחישים נוספים של אסונות טבע, והציעו פתרונות יצירתיים להתמודדות עם אתגרי הטבע. בנוסף לעבודת החקר נדרשו התלמידים לבנות ולתכנת רובוט אוטונומי מלגו, בעזרת תכנת LEGO MINDSTORMS, שיוכל להתמודד עם סדרת משימות בשולחן משימה מיוחד.

הניקוד ניתן לקבוצות על ידי השופטים על סמך תהליך המחקר, חדשנות הפתרון ואופן ההצגה. בנוסף קיבלה כל קבוצה ניקוד על תכנון ותכנות הרובוט ברמה המכאנית, ועל הצלחתו בביצוע המשימות.

“זו הפעם הראשונה שאני משתתפת בתחרות הזו וזה כיף גדול,” מספרת אריאל ברק, תלמידת כיתה ט’ מבית הספר המשותף חוף הכרמל במעגן מיכאל, שקבוצתה זכתה בפרס על מציאת פתרון חדשני ועל אופן הצגתו. “בקבוצה שלנו יש שבעה תלמידים, ויחד פיתחנו אפליקציה המאפשרת לאזרחים להתמודד עם מצב של רעידת אדמה, ונותנת בזמן אמת הנחיות כיצד לנהוג. האפליקציה כוללת גם משחק, שמי שמשחק בו לומד להתמודד עם רעידת אדמה. רק בזכות התחרות הגעתי להתעניין בנושאים של רובוטיקה וטכנולוגיה, ובלעדיה  לא הייתי עוסקת או מתעניינת בהם. בזכות FLL אלך ללמוד במגמה הקשורה לרובוטיקה. הופתעתי עד כמה זה תפס אותי.”

“זה פרויקט שכל מי שמתחיל בו נתפס ולא רוצה להפסיק. התחרות הופכת לחלק משמעותי בחיים שלך,” אומר יהונתן אלדר, תלמיד כיתה י”א, שהדריך את תלמידי כיתות ח’-ט’ מבית הספר חוף הכרמל. “היות שהעבודה על הפרויקט גוזלת זמן רב, וההשתתפות בתחרויות גורמת לנו להחסיר ימי לימודים, לקבוצה נבחרים תלמידים מצטיינים שיכולים להשלים את חומר הלימודים הרגיל. “

“בתחילת כל שנה אנו מקבלים את לוח המשימות ועלינו להחליט באיזו דרך לפעול. התלמידים מתכננים ומפתחים הכל לבד, ואנחנו המדריכים רק מלמדים אותם על התופעה ומכוונים אותם. התחרות פשוט סוחפת אותם.”

“ברור שאלמד בטכניון כשאהיה גדול,” מוסיף יהונתן. “אני בטוח שלפחות  80% מהמשתתפים בתחרות ילמדו בעתיד לימודים אקדמיים בתחומי המדע וההנדסה. אחרי שאתה נחשף לתחומים האלה אתה לא רוצה לעסוק בשום דבר אחר.”

שירה סנה, תלמידת כיתה ו’ מבית הספר “המגינים” בקרית שמונה, השתתפה גם היא לראשונה בתחרות. “מרגש מאוד להשתתף בתחרות,” היא אומרת. “אני לומדת עם 15 תלמידים נוספים בכיתה מיוחדת של יזמות, ואנחנו יוצרים כל מיני דברים ברובוטיקה ועושים ניסויים. לתחרות התאמנו כשלושה חודשים, והמדריכים ליוו אותנו בתהליכי הפיתוח. בחרנו להתמקד בעבודת החקר בנושא רעידת אדמה. הפתרון שהצענו, לאחר התייעצות עם מומחים בתחום, היה פיתוח שבב להתרעה על תזוזת בנייני מגורים, שיוצב בגומחה בתחתית הבניין וייתן התרעה לשירותי הביטחון על התרחשות של רעידת אדמה. כשנרשמת תזוזה משמעותית בקרקע, השבב מפעיל אזעקה אצל כוחות הביטחון.”

תחרות ה-FLL  ידועה בעולם לא רק בזכות קידום והקניית הטכנולוגיה לגיל הצעיר, אלא גם בזכות הערכים אותם היא מעניקה, תוך שימת דגש על ערכי שיתוף פעולה והתנהלות אדיבה ומכבדת של התלמידים בתוך הקבוצה.

בתמונות: תלמידים בתחרות. צילום : שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

“בכיתה א’ המורה שלי אמרה להורי שאני צריך להיות בכיתה טיפולית”

yedid2

yeded1

כך אמר פרופסור משנה לירון ידידציון מהפקולטה להנדסה תעשייה וניהול, חתן פרס ינאי לשנת תשע”ג. “העובדה שהייתי תלמיד בינוני תורמת לי היום ומסייעת לי להיות מרצה טוב יותר”

נא להכיר – פרופסור משנה לירון ידידציון מהפקולטה להנדסה תעשייה וניהול, חתן פרס ינאי לשנת תשע”ג, בן 38, נשוי ואב לשלושה ילדים, מתגורר בחיפה. את שלושת התארים הוא עשה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע ואת הפוסט דוקטורט עשה  ב-MIT, אצל פרופסור רצף לוי.

“אני דיסלקטי ועד כיתה ג’ לא ידעתי לקרוא ולכתוב,” מספר פרופסור ידידציון, “השנתיים הראשונות שלי בבית הספר היו קטסטרופליות, והמורה העדיפה להמליץ לשלוח אותי לכיתה טיפולית מאשר להשקיע בי. המלצה שכמובן לא התקבלה ע”י הורי. התיקון הגיע רק בכיתה ג’, בעזרת מורה נהדרת שנשאה אותי על כפיים, ובזכותה למדתי לקרוא. קצת נגיעה אישית ואנושית עשתה פלאים וגרמה לי להאמין שאני יכול. תמיד ידעתי שאני טוב במתימטיקה ואני משער שהיכולת המתמטית הגבוהה שלי היא סוג של פיצוי על הדיסלקציה, אבל להנדסה הגעתי במקרה.”

“כפיצוי על הקושי בלימודים פיתחתי יכולות אוטודידקטיות,” הוא מספר. “ללימודי התואר הראשון באוניברסיטת בן גוריון בהנדסה תעשייה וניהול הגעתי עם מספיק בגרות והבנה שכלי הלמידה אליהם הורגלתי במשך 12 שנות לימודי בבית ספר אינם מתאימים לי. סיכומי השיעור דרשו ממני מאמצי ריכוז אדירים, והבנתי שאני מתרכז בכתיבה ולא בהבנת החומר. אז הפסקתי לכתוב ובכל לימודי האקדמיים לא הייתה לי מחברת. כשהפסקתי לכתוב פתאום קלטתי את החומר תוך כדי שיעור. זה לא שיש לי זיכרון טוב, יש לי יכולת להבין תהליכים וכשאתה מבין את הקונספט – ההבנה שלך הרבה יותר עמוקה ואתה לא צריך לזכור. בסוף הסמסטר הראשון הפתעתי את עצמי וסיימתי כמצטיין הכיתה שלי. כשסיימתי גם את הסמסטר הבא כמצטיין הכיתתי פתאום התחילה לחלחל אצלי ההכרה שאני טוב משחשבתי, והביטחון העצמי שלי עלה.

“אף פעם לא ביקשתי או הסכמתי לקבל הארכות זמן או הקלות משום שאני דיסלקט, היה לי חשוב להתחרות באותם תנאים כמו כולם ולדעת שאת הישגיי השגתי ללא הקלות. הדרך הזו לא הייתה קלה, אך בסופה הגעתי להישגים ללא הקלות ואני שמח שבחרתי בה.”

פרופסור משנה  ידידציון הוא מומחה לאופטימיזציה קומבינטורית. הוא חוקר ועוסק בבעיות שיש בהן משמעות לסדר הדברים. באיזה סדר לבצע תהליכים בעסק כדי למקסם את השירות והיעילות ולצמצם את העלויות? “אנחנו מוצאים הוכחות מתמטיות ומפתחים אלגוריתמים שישפרו את היעילות של הארגון ויעזרו לו להתמודד בצורה היעילה והזולה ביותר,” הוא מסביר.

לטכניון הגיע לפני חמש שנים עם ניסיון רב בהוראה כמתרגל וכמרצה באוניברסיטת בן גוריון. “למדתי הרבה מהמורים שלי באוניברסיטה,” הוא מספר, “הם השפיעו רבות על דרך ההוראה שלי. השנה אני מלמד שני קורסי חובה בפקולטה, של סטודנטים לתואר ראשון. זה לא פשוט להגיע אל הסטודנטים משום שמדובר בכיתות גדולות. אני שובר מוסכמות בהוראה ונמנע משימוש במצגות או בתדפיסי שיעור מוכנים. אני מנתב את השיעור אבל נותן לסטודנטים להגיע בעצמם לתשובות, כך הם מפתחים כלי ניתוח ומגיעים לרמת הבנה מעמיקה הרבה יותר. בנוסף, אני נותן בונוסים לסטודנטים על סיכומי שיעור, בדיקת תרגילים וכתיבת תרגילים. משימות הבונוס באות מתוך רצון של הסטודנט לעשות את המשימה ואז גם אחוזי ההצלחה גבוהים יותר. אני דורש הרבה מהסטודנטים לאורך הסמסטר, כך שבסופו, לקראת הבחינה, הם רק יצטרכו לחזור על החומר אבל לא ללמוד אותו מההתחלה.

“אני מאמין שבהוראה מצוינת ישנם מרכיבים רבים וכל רכיב תורם את חלקו. אם נשלב את כל הרכיבים, כל אחד במקומו הראוי, יקבלו הסטודנטים את התמונה המלאה ותהליכי ההוראה והלמידה יעשו באופן מעמיק ויסודי. בראש ובראשונה אני מאמין שמתן יחס מכבד לסטודנטים הוא העיקר. סטודנטים שהגיעו ללמוד בטכניון הם בעלי מוטיבציה גבוהה והקלה בדרישות מהווה  זלזול בהם וביכולותיהם. אני רואה בכל סטודנט פוטנציאל למהנדס מוצלח שעלי לציידו במיומנויות ובכלים הנדסיים כדי שיוכל לשפר ולייעל כל ארגון אליו יגיע בהמשך דרכו. לכן אחד הדברים החשובים ביותר מבחינתי הוא טיפוח תפישות והקניית כלים הנדסיים (בניגוד לפתרון בעיות ספציפיות).”

“אני אוהב מאוד את נושאי המחקר שלי,” הוא מוסיף, “ואני מאמין שאם אתה מצליח להראות לאנשים שנושא מסוים מרתק, אתה סוחף אותם אחריך.”

“העובדה שהייתי תלמיד בינוני תורמת לי היום ומסייעת לי להיות מרצה טוב יותר. משום שחוויתי את המקום של חוסר הבנה וקושי. היום, כשסטודנט לא מבין, אעשה מאמץ להסביר לו את הנושא בדרך אחרת לגמרי ומכיוון אחר לגמרי.” ואכן, פרופסור משנה לירון ידידיציון מוביל כבר שלוש שנים במדדי הסטודנטים למרצה המצטיין.

“מרצה בעל כישורי הוראה נדירים”, כתב עליו אחד סטודנטים שלו בהמלצות לפרס ינאי. “במשך חמש שנותי בטכניון מעולם לא נתקלתי בקורס עם היענות כה גדולה לנוכחות בשיעורים מצד הסטודנטים. הנוכחות נבעה בראש ובראשונה מאווירת הלימוד הנעימה שהצליח פרופסור ידידציון להשרות בכיתה. הוא מעודד את הסטודנטים לנסות ולחקור לבד ומפנה שעות רבות לעזור לסטודנטים ולעודד אותם ברמה האישית להמשיך לנסות.”

“פרופסור ידידציון הוא בהחלט אחד המרצים הטובים שלימדו אותי במהלך שבע השנים שלי בפקולטה. הוא מצטיין ביחס חם וידידותי לסטודנטים, בעל יכולת הוראה גבוהה ותקשורת ‘בגובה העיניים’ עם כל אדם. הוא מצליח ליצור אווירה כוללת בכיתה (גם עם  150 סטודנטים) שמתאימה לכל סטודנט עם נגיעה אישית בכל סטודנט, חלש או חזק,” כתב עליו סטודנט אחר.

“כאבא לילדה בכיתה א’ , אין לי כעס על מערכת החינוך,” מדגיש פרופסור ידידציון,  “לרוב כשאתה מצליח להגיע להישגים יש בך את הרצון לפגוש את מי שפיקפק ביכולותיך ולהוכיח אותו על טעותו. אבל אם הייתי יכול הייתי שמח לפגוש דווקא את אתי, המורה שלי מכיתה ג’ שהאמינה והשקיע בי, ולספר לה שהיום אני מרצה מצטיין בטכניון, ולהודות לה על כך שלא ויתרה עלי”.

בתמונה למעלה ובעמוד הבית: פרופ’ לירון ידידציון מקבל את הפרס ממשה ינאי ומנשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא

בתמונה למטה: לירון ועדי ידידציון