חודש: ינואר 2014

מאת איתמר מנוחין.

ארתור ס’ קלארק, סופר המדע הבדיוני הידוע, טען כי אי אפשר להבחין בין טכנולוגיה מתקדמת לבין קסם. פרופסור משנה לילך עמירב אימצה זאת ללב, ושילבה ננוטכנולוגיה ואנרגיה ירוקה,  במטרה ליצור “שרביט קסמים”.

אם תפגשו את לילך עמירב ברחוב, לא תתנו לה יותר מ-30. למעשה היא כבר אמא לשניים, ופרופסורית משנה טרייה עם מעבדה משלה בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון. לאחר שסיימה פוסט-דוקטורט באוניברסיטת ברקלי, עמירב שבה לארץ, חדורת אנרגיות, על מנת להקים מעבדה משלה. כמו רבים אחרים, גם היא שואפת לפתח טכנולוגיה לצבירת אנרגיה סולרית דרך חלקיקים מיוחדים. עם נסיונה העשיר בננוטכנולוגיה (טכנולוגיה זעירה בסדר גודל של מיליארדית עד מליונית המטר), היא מביאה גישה חדשה ושונה לתחום. אך כדי להבין את החדש והשונה, צריך להכיר את הקיים.

החלום הרטוב – אנו רוצים לפרק מולקולת מים. אם נפצל מולקולת מים לרכיביה, מימן וחמצן, נקבל דלק מימני. אותו דלק מימני הוא דלק אידיאלי בעיני רבים. צפיפות האנרגיה למשקלו גבוהה. מעבר לכך, כששורפים אותו, נוצרים חזרה רק אותם מים כתוצר לוואי –  אין זיהום סביבתי כלל. יש עימו גם בעיות, הדלק תופס נפח רב – אך למרות זאת, כרגע הוא מהפתרונות המוצלחים והנבדקים כיום.

וכיצד המדענים רוצים לעשות זאת? השאיפה היא ליצור חלקיקים מיוחדים, שנקראים פוטו-קטליזטורים. כאשר מאירים עליהם באור שמש, יש בליעה של האור, ויצירת מטענים חשמליים. לאחר מכן,  מפרידים בין המטענים – לדוגמא אלקטרון ופרוטון. כך נוצר מתח חשמלי, אותו מפעילים על מים במטרה לפצל אותם.

לילך הסבירה לי כל זאת בעודנו יושבים על כוס קפה, אך היא לא התחילה ישר מההסבר הטכני, אלא מאנלוגיה מבודחת לשרביט של קוסם: יוצא מהשרביט אור, פוגע בחפץ כלשהו, ונוצר חומר חדש, יש מאין. “פוטו-קטליזה, אותו תהליך של יצירת דלק מאור, היא הדבר הקרוב ביותר שיש לנו לקסם!” אמרה לילך.

אך להיות מדען בתחום האנרגיה הסולרית זה לא פשוט. זהו תחום צפוף – יש בו חוקרים רבים, וצריך להביא משהו ייחודי לשולחן על מנת להתבלט. את אותו ערך מוסף, לילך תורמת מרעיונותיה וניסיונה בתחום הננוטכנולוגיה. במשך שנים, רוב המדענים בתחום הפוטו-קטליזה חקרו אוספים גדולים של מולקולות, ועשו ממוצעים על הנתונים שקיבלו. לילך, לעומת זאת, מנסה לחקור חלקיקים יחידים.

“אני חושבת שהגישה שאני מביאה שונה במקצת”, היא אומרת. “לדוגמא, אני לא שמה את עצמי במרוץ לשפר את יעילות התגובה שלי בעוד כמה אחוזים אלא בוחרת להתמקד במחקר יותר בסיסי על התהליך עצמו. במשך שלושה עשורים אנשים ביצעו (בעיקר) מחקר בעל אופי אמפירי: ניסו כל מיני חומרים שונים, בדקו אותם, שינו אותם קצת, ובדקו שוב. זה נבע  מהמגבלות הטכנולוגיות, הן ברמת יכולת הכנת החומרים והן מבחינת הכלים שעמדו לרשותנו לצורך איפיונם.  אני מביאה איתי כלים מתקדמים מתחום הננוטכנולוגיה. תחום שמאפשר כיום הכנת חומרים בצורה חסרת תקדים, ואיפייון ברמת דיוק אטומית. ברגע שמגיעים לרמת שליטה שכזו, ניתן לבודד משתנים ולעשות מחקר שיטתי ומסודר יותר. בנוסף, במעבדתי אנחנו מצליחים לעקוב אחר חלקיק יחיד בזמן שהוא משמש כפוטו-קטליזטור בתגובה כלשהי. כך מתאפשר מחקר ברמת החלקיק הבודד ובזמן אמת. זה משהו שייחודי לנו.”

כחלק מתהליך עבודתם, לילך וחברי מעבדתה יוצרים חומרים חדשים, מאפיינים את החומרים לפי פרמטרים שונים (למשל בליעת האור) באמצעות מכשירי מדידה מתאימים, ומנתחים את התוצאות באמצעות תוכנות ממוחשבות. מעבדה ייחודית ויקרה כזו אינה דבר טריוויאלי.

חזרתה של לילך לישראל הייתה תלויה בכך שידעה שיש משאבים ומעבדה אשר יקלטו אותה בארץ. “הרבה פעמים, כשמדברים בתקשורת על בריחת מוחות, מזכירים כספים. אנשים מחוץ לאקדמיה חושבים שמדובר במשכורות, אך אף אחד לא מדבר על משכורות. מדובר על כספים למחקר, שזה גם למעבדה, למלגות לסטודנטים, לקניית כימיקלים לניסויים, לציוד מעבדה, וגם כספים שהולכים למוסד, שמאפשרים לו להקים מעבדות שרות, מכוני מחקר… יש לזכור כי הדברים האלו דורשים תחזוקה שוטפת, והשקעה מתמדת,” היא אומרת.

כיצד הגיעה לתחום המחקר הזה?

מסתבר שהתשובה מתחילה כבר בבית. לילך גדלה בבית לשני הורים אקדמאים – אביה הוא מדען מוביל בתחום הכימיה האנליטית, ואמה עובדת במחלקה לאיכות הסביבה בעיריית תל אביב. כבר כילדה התעניינה והתעסקה בסוגיות כגון החור באוזון, יצירת סוללות מלימונים, ועוד. “בגיל חמש שאלתי את אבא שלי כיצד נוצרת הקשת, והוא ענה לי. שאלתי שאלות, והיה מי שידע לענות לי, וזה עודד את הסקרנות שלי. לדעתי, זה אחד מהתפקידים העיקריים של הורים בחיי ילדיהם – לעודד את אותה סקרנות.”

 איתמר מנוחין לומד בקורס של פרופסור משנה אילת ברעם-צברי – “תקשורת המדע: תיאוריה ומעשה” – שניתן במחלקה לחנוך למדע וטכנולוגיה. הקורס פתוח לכל הסטודנטים בטכניון.

אוניברסיטת המחקר המובילה בטייוואן הכריזה על תכנית משותפת לדוקטורט עם חמש אוניברסיטאות מובילות ובהן הטכניון.

אחרי יותר משנה של מגעים בין NTHU, אוניברסיטת מחקר מובילה בסין-צ’ו, עיר המדע של טייוואן, ואוניברסיטאות בעלות שם עולמי במדינות רבות, הוכרז על תוכנית  משותפת לדוקטורט.

אוניברסיטת NTHU הודיעה כי חמש האוניברסיטאות שנבחרו הן:

–        הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל,

–         האוניברסיטה הטכנולוגית של טרוי – UTT, צרפת,

–         המכון ההודי לטכנולוגיה, מדרס, הודו,

–         אוניברסיטת ווטרלו, קנדה,

–         אוניברסיטת ליברפול, בריטניה.

לין צ’ן, נשיא NTHU, אמר כי “זהו קו פרשת מים עבור NTHU כאוניברסיטת מחקר יוצאת דופן. הדרישות, המשימות והאתגרים הניצבים בפני אוניברסיטאות מחקר במאה ה-21 גדלים במהירות. אי אפשר להמשיך לנהל את האוניברסיטאות בשגרת ‘עסקים כרגיל’, כלומר בדפוסי הפעולה של המאה העשרים. כדי לערוך מחקר ברמה הגבוהה ביותר, תוך התמודדות עם נושאים גלובליים במכלול ההיבטים, ממדע ועד מדעי החברה, ממדעי הרוח ועד להנדסה, ממדעי הביולוגיה למדעי החיים, נדרשת יציאה ממסגרת האוניברסיטה הבודדת”.

הנשיא צ’ן הסביר כי “כדי שקהילות המחקר של NTHU יטפלו בבעיות גלובליות במטרה להתמודד עם אתגרים גלובליים, עלינו ליצור מרחב שבו יטופחו באופן פעיל שיתופי-פעולה אינטלקטואליים עם אוניברסיטאות מובילות בכל רחבי העולם. עלינו לפתח דפוס חשיבה חדש של אסטרטגיה גלובלית במטרה לאפשר ‘הכשרת דוקטורט’ כחלק בלתי נפרד ממשימת ההוראה שלנו. אם זו הנחת התשתית שלנו, אינני יכול לחשוב על דרך טובה יותר מאשר הקמת תוכניות Ph.D משותפות, בנות קיימא, עם המוסדות המובילים בעולם. בתוכניות אלו ייכנסו חברי הסגל המעולים שלנו לתוכניות של מחקר משותף, ארוך טווח, עם אוריינטציה גלובלית משמעותית, עם חמש אוניברסיטאות אלה מאירופה, צפון אמריקה ואסיה, ועם דוקטורנטים מכל היבשות שישמשו כגשרים אינטלקטואליים. זה מלהיב מאוד!”

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי ההסכם עם האוניברסיטה המובילה בטייוואן הוא המשך טבעי להשתלבות המהירה של הטכניון ב”כפר האקדמי הגלובלי”, ומקדם את בית הספר הבינלאומי שלו. “בעולם הגלובלי והשטוח המתהווה לנגד עינינו תופס הטכניון, יותר ויותר, את מקומו הראוי בין האוניברסיטאות המובילות בעולם”, הדגיש.

בתמונה: אוניברסיטת NTHU

לכתבה המלאה על הביקור לחץ כאן

צילום תמונות: מארק ניימן, לע”מ, שלמה שוהם, דוברות הטכניון

הנשיא שמעון פרס בביקור בטכניון:
הדבר הדחוף שיש לעשות היום – זה שלום עם הפלשתינאים; אני מעדיף שלום בלתי מושלם על חוסר שלום מושלם.

נשיא המדינה, שמעון פרס, אמר בביקור בטכניון כי הדבר הדחוף ביותר שיש לעשות היום – זה שלום עם הפלשתינאים. “זו תהיה המהפיכה הגדולה ביותר שנעשתה מאז קום המדינה. אני מעדיף שלום לא מושלם על פני חוסר שלום מושלם”, אמר בפאנל מיוחד עם שלושה חתני פרס נובל מהטכניון, בהנחית ד”ר יוסי ורדי.

ביקורו של הנשיא נפתח בהצגת מכונית הפורמולה שנבנתה בטכניון. המכונית, שנבנתה על ידי קבוצת סטודנטים מהפקולטה להנדסת מכונות בהנחייתו של פרופסור ראובן כ”ץ, זיכתה את הקבוצה במקום 19 מתוך 57 בתחרות Formula student – ובמקום הראשון מבין הקבוצות שהשתתפו בתחרות זו הפעם הראשונה. הסטודנטים אחמד עומרי ודוריס פיטילון, שהציגו את המכונית בפני הנשיא, הסבירו כי מדובר בקבוצה מעורבת של יהודים וערבים. “אז זאת בעצם מכונית לשני עמים,” השיב הנשיא בחיוך.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, העניק למר פרס לוח ועליו תמונות מביקוריו ומביקוריו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, בטכניון. “אין ספק שחזונו של מורך ורבך בן גוריון להקים מרכז מדעי עולמי במדינתנו הזעירה קרם עור וגידים,” אמר פרופסור לביא. “תחושת השליחות שהובילה להקמת הטכניון מלווה אותנו עד היום. תודה על ההזדמנות שנתת לנו להציג בפניך מקצת מההישגים המדעיים וההנדסיים שלנו.”

בפני הנשיא הוצגה שורה של מחקרים פורצי דרך הנעשים בטכניון – הנחתת מזל”טים על כלי שייט לא מאויישים (פרופסור אהוד ריבלין מהפקולטה למדעי המחשב), מערך לוויינים זעירים (פרופסור פיני גורפיל מהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל), שיטה חדשנית לטיפול בגידולים סרטניים (פרופסור אמריטוס יורם פלטי), ממברנות מתקדמות לטיפול במים (פרופסור רפאל סמיט מהפקולטה להנדסה כימית ופרופסור מוריס אייזן מהפקולטה לכימיה) וחיזוי באמצעות בינה מלאכותית (פרופסור שאול מרקוביץ’ מהפקולטה למדעי המחשב וד”ר קירה רדינסקי).

לאחר מכן נפגש הנשיא פרס עם דור העתיד של מדענים. שרה קציר, ראש היחידה לקידום סטודנטים בלשכת דיקן הסטודנטים, הציגה בפניו צעירות וצעירים מהתכניות השונות של הטכניון – “ניצני הטכניון” (ביוזמת נשיא המדינה – תכנית מצטיינים למגזר הדרוזי בשיתוף עם משרד החינוך ועמותת “עתידים”), “מדעני וממציאי העתיד” (גם כן ביוזמת נשיא המדינה – צעירות וצעירים מוכשרים הלומדים במכינה הקדם אקדמית בטכניון ומתנסים בפעילות מעבדתית),  תכניות חרדים (השנה לומדים 80 חרדים במכינת הטכניון), “עתידים לתעשיה” (בוגרי צבא מהפריפריה הלומדים במכינה בתמיכת עמותת “עתידים”).

דנה מקלאדה, בת 16 מדלית אל כרמל, סיפרה לנשיא כי היא וחבריה מגיעים פעם בשבוע לטכניון ומקבלים תכניות העשרה.

מטר רוזן, בת 15, ממושב אבירים שבגליל, אמרה שהיא נהנית לבוא ללמוד בטכניון. “אם חנונית זה רצון ללמוד ולהשקיע, אין לי בעיה להיות חנונית”, אמרה לקול תשואות הקהל.

חן אשר, בן 26, מעכו, אמר כי רק הודות לתכנית “רוסמן – עתידים לתעשיה” הוא הגיע לטכניון.

יהודה מורגנשטרן, מהתכנית “חלמיש” (חרדים לומדים מקצועות יישומיים”) סיפר על הלם המעבר שלו מעולם הישיבות לטכניון. “12-15 שעות ביממה ישבנו והשלמנו פערים”, אמר. “היינו שונים. כשבאנו לקפטריה אמרו לנו שמשגיחי הכשרות כבר היו כאן היום”, הוסיף לקול צחוקו של הקהל.

בפאנל עם שלושת חתני פרס נובל בכימיה, הפרופסורים אברהם הרשקו, אהרן צ’חנובר ודני שכטמן, סיפר הנשיא כי דוד בן גוריון ביקש ממנו פעם להקים קבוצת כדורגל שתהיה אלופת העולם. “לא הצלחתי, אבל הטכניון באמת יכול להיות אלוף הטכניונים בעולם”, אמר. “בן גוריון היה חולם גדול ואיפשר גם לי לחלום”, הוסיף. “אני גא בטכניון. המדע הוא צורך קיומי שלנו. העולם היום מתקיים בקושי, מדינות סביבנו מתפרקות. העתיד נמצא בחדשנות, אבל אם לא תמצא הדרך לשלוט בפנאטים או לגרום להם לשלוט בעצמם – העולם יהיה מקום מסוכן. מדינת ישראל צריכה לבנות קשרים גם עם חברות גלובליות גדולות, לא רק עם מדינות. אנו ארץ קטנה בשטח ואין לנו ברירה אלא להיות גדולים בחזון”.

פרופסור אהרן צ’חנובר דיבר על מהפיכת הרפואה המתואמת אישית ואמר כי זה ישנה את פני הרפואה בשנים הבאות. “אנחנו מקימים עתה בארץ מכונים לרפואה מתואמת אישית”, הדגיש. “יש לשפר את החינוך למדע וטכנולוגיה, אבל אסור לשכוח את ההומניסטיקה”.

פרופסור דני שכטמן אמר כי רעיון ביטול המבחן הפסיכומטרי הוא רעיון טוב והמליץ לשנות את שמו של משרד החינוך ל”משרד תשתיות העתיד”. “האוניברסיטאות זקוקות ליותר צעירות וצעירים שילמדו מדע והנדסה”, אמר.

פרופסור אברהם הרשקו דיבר על חשיבות המחקר הבסיסי. “ככל שנבין יותר איך גוף האדם פועל, נוכל לפתח יותר תרופות”, אמר.

“ראיתי בביקורי בטכניון מחקרים מרתקים וראיתי מפגן מרשים של האנשים הצעירים של מדינת ישראל”, סיכם הנשיא שמעון פרס את ביקורו.

לאלבום תמונות הביקור: הקלק כאן

צילום תמונות: מארק ניימן, לע”מ, שלמה שוהם, דוברות הטכניון

רנא דאוד, בוגרת “נעם” (נוער ערבי מצטיין) סיימה לימודי מדעי המחשב בטכניון וכבר עובדת בחברת הי-טק בגליל.

רנא דאוד היא הקטנה בין חמשת ילדיה של משפחת דאוד. היא מסיימת עתה את לימודיה בפקולטה למדעי המחשב בטכניון ושמחה לראות סביבה יותר ויותר סטודנטיות וסטודנטים ערבים, ויותר צעירות וצעירים ערבים העובדים בחברות הי-טק בארץ.

אביה של רנא הוא מורה בתרשיחא. יום אחד ראה בבית ספרו מודעה של “נעם” בטכניון המזמינה תלמידות ותלמידים ערבים מצטיינים לתכנית שהקים ומימן התעשיין איתן ורטהיימר במסגרת עמותת “ידידי עתידים”. הוא הביא את המודעה לבית ספרה של רנא בתו בשייח דנון, ולשמחתו היא וחברה שלה התקבלו לתכנית. רנא סיימה את המכינה בטכניון בהצטיינות והתקבלה לפקולטה למדעי המחשב. בנוסף ללימודיה היא חברה בנבחרת הקט-רגל של הטכניון ומלמדת בהתנדבות במכינה מתמטיקה ופיסיקה.

לחברת “גליל סופטוור” בנצרת היא הגיעה כדי לספר על “צופן”, שהיא עמותה המסייעת לצעירות ולצעירים ערבים למצוא עבודה. שירלי יוגב, מנהלת “נעם”, הפנתה אותה לעמותה. שם היא קיבלה מנטור, איש ההי-טק יואב צ’רנוברודה, אשר עשה לה סימולציה של ראיון עבודה, אמר לה מה לומר בראיון ומה לא לומר וליווה אותה בדרכה למצוא עבודה בחברה עתירת טכנולוגיה. בעודה שולחת קורות חיים היא הגיעה לחברת “גליל סופטוור” כדי לספר על “צופן” ומנהלת משאבי אנוש בחברה אמרה לה: “התכנית עליה את מספרת לנו מעניינת מאוד, אבל למה שאת עצמך לא תתחילי לעבוד אצלנו”?

אחיה הגדול של רנא עורך דין ואחותה פיזיותרפיסטית. אמה אחות בבית חולים. במשפחת דאוד מבינים את חשיבותה של ההשכלה. “נעם”, אומרת רנא, “הוא הגשר שלי לחיים, הוא פתח לי את דלתות הטכניון, איפשר לי ללמוד ללא דאגות פרנסה. הודות לו אנו רואים יותר סטודנטיות וסטודנטים ערבים בטכניון ונראה יותר ערבים בתעשיית ההי-טק בארץ. חברות וחברים שלי כבר שואלים אותי אם הטכניון לא כל כך מפחיד וקשה. אני אומרת להם שהוא לא קל אבל אסור לפחד מהקושי. המכינה בטכניון מאוד עוזרת, משלימה חומר בפיסיקה ובמתמטיקה. לי היה חשוב מאוד הקורס בכתיבה מדעית. למדתי שם לחשוב אחרת. הלימודים בטכניון ומקום העבודה שלי כיום הוכיחו לי שדו קיום בין יהודים לערבים אפשרי גם אפשרי”.

“גליל סופטוור” נוסדה בשנת 2008 על ידי היזמים זאבי ברגמן וג’יימי לוי, והיא ממוקמת בנצרת. כיום זו חברת התכנה הגדולה ביותר במגזר הערבי והמנכ”ל שלה, דרור גונן, מאמין בכוחו של השילוב בין מוטיבציה עסקית, חזון חברתי וגישור בין-תרבותי. באסל חורי הוא סמנכ”ל פיתוח עסקי בחברה, המעסיקה כ-120 עובדים.

בתמונה: רנא דאוד במדי נבחרת הטכניון בקט רגל. צילום: דוברות הטכניון

החברה הממשלתית “נתיבי הגז הטבעי לישראל” השתתפה לראשונה ביריד ותציע לסטודנטים ולבוגרי הטכניון להצטרף לשורותיה

נציגי 37 חברות, מהמובילות במשק הישראלי, השתתפו היום (8.1.14) ביריד התעסוקה של הטכניון. ביריד, שהתפרס על פני עשרות ביתנים בבית הסטודנט ובבניין אמדו בטכניון , גייסו החברות לשורותיהן כאלפיים סטודנטים.

חברת “נתיבי הגז הטבעי לישראל”, החברה הממשלתית להקמה ולתפעול המערכת הארצית להולכת גז טבעי, השתתפה השנה לראשונה ביריד במטרה לגייס סטודנטים ובוגרי טכניון. “אנו מבקשים לגייס לשורותינו מנהלי פרויקטים מהפקולטות להנדסת מכונות, הנדסה אזרחית וסביבתית והנדסת תעשייה וניהול,” אמר מנכ”ל החברה שמואל תורג’מן,

“לאור המגמה של ביסוס משק האנרגיה על גז טבעי, בשנים הקרובות צפוי גידול משמעותי בשימוש בגז טבעי. במסגרת היערכותה לגדילת הביקוש, החברה מצויה בעיצומה של תכנית רחבת היקף, במסגרתה יוקמו מקטעי גז חדשים, יוכפלו מקטעים קיימים ויחוברו צרכנים נוספים. החברה צפויה לגדול בשנים הקרובות, ונשמח לצרף לשורותינו סטודנטים ובוגרי טכניון, בדגש על בוגרי תואר שני בהנדסת אנרגיה וגז טבעי. מנהלים רבים בחברה שלנו הם בוגרי הטכניון, ואנו רואים חשיבות רבה בחשיפת החברה וצרכיה לקהל הסטודנטים בטכניון.”

חברת רפאל, המגייסת לשורותיה מאות סטודנטים ובוגרים מדי שנה, הציגה  ביריד טיל יירוט של “שרביט קסמים” – מערכת ליירוט רקטות וטילים לטווח בינוני-ארוך, אשר נמצאת בשלבי פיתוח ועברה בחודש נובמבר האחרון ניסוי יירוט מערכתי מלא.

“זאת הזדמנות מצוינת להוכיח לסטודנטים כי השקעתם הרבה בלימודים נושאת פרי, ולחברות זו הזדמנות לקלוט כוח אדם איכותי ומוכשר,” אמר דיקן הסטודנטים בטכניון, פרופסור מוריס אייזן. “אין לי ספק שהיריד יתרום להצטרפותם של בוגרים נוספים למאגר המכובד של בוגרי טכניון התופסים כיום עמדות מפתח במשק הישראלי ותורמים לעוצמתה הטכנולוגית של מדינת ישראל.”

ברוריה זומר-פדידה, ראש יחידת התעסוקה בלשכת דיקן הסטודנטים, אמרה כי הטכניון מקיים שני ירידי תעסוקה בשנה וחברות רבות משתתפות בשני הירידים. “אנו עוסקים כל העת בחיזוק קשרי הטכניון עם התעשייה מתוך מטרה לקדם את גיוס הסטודנטים והבוגרים שלנו ולשלבם בחברות אלה. בנוסף לירידים אנו מקיימים ימי זרקור ייעודיים, בהם מגיעים נציגי החברות לפקולטות ספציפיות ומגייסים ישירות מתוכן. הבוגרים שלנו מהווים את חוד החנית של הכלכלה בישראל.”

לדבריה, קיימת יציבות בביקוש לעובדים בשוק התעשיות המתקדמות, וזו אינדיקציה חיובית למצב המשק הישראלי בימים אלה.

ביריד השתתפו חברות היי-טק מובילות, בהן אפלייד מטריאלס, צ’ק פוינט, אלביט מערכות, EZ chip, אינטל, מרוול, מלנוקס, פיליפס, סאן-דיסק, TDK ויאהו, וכן חברות הזנק קטנות יותר, חברות טכנולוגיה רפואית וחברת התרופות דקסל פארמה. בנוסף השתתפו ביריד חברות פיננסיות – בהן “בלומברג”, המחפשת סטודנטים ובוגרים במדעי המחשב – וחברות ייעוץ וניהול פרויקטים. כן השתתפו ביריד משרד ראש הממשלה, הקריה למחקר גרעיני והתעשייה האווירית.

צילום: שיצו שירותי צילום, דוברות  הטכניון

בהשתתפות נשיא המדינה, מר שמעון פרס, ועוד שלושה חתני פרס נובל.

נשיא המדינה, שמעון פרס מגיע היום, יום ד’, ה-8 בינואר בשעה 9:30, לביקור מיוחד בטכניון. במרכז הביקור יקיים הנשיא מפגש עם שלושת חתני פרס נובל מהטכניון, בהנחיית ד”ר יוסי ורדי.

פרופסור דן שכטמן, פרופסור אהרון צ’חנובר ופרופסור אברהם הרשקו ישתתפו בפאנל נובליסטים, ביחד עם חתן פרס נובל לשלום, כבוד נשיא המדינה, מר שמעון פרס לרב שיח על עתיד המחקר המדעי.

צפו בשידור חי מתוך הטקס החל מהשעה 11:00

President of Israel Shimon Peres is visiting Technion today.

Highlight: a panel discussion on the future of scientific research, with 4 Nobel Prize laureates: Peres, Avraham Hershko, Aaron Ciechanover and Dan Shechtman, moderated by Yossi Vardi.

You can watch the visit LIVE here! From 11am Israel time.

World Time Converter.