חודש: אוקטובר 2013

איש העסקים הסיני לי קא-שינג, הגיע לביקור מיוחד בטכניון לרגל חתימת הסכם היסטורי להקמת מכון טכנולוגי במחוז גוואנדונג, סין. במסגרת ההסכם תתרום קרן לי קא-שינג לטכניון 130 מיליון דולר – התרומה הגדולה בתולדותיו, ואחת הגדולות בתולדות ההשכלה הגבוהה בישראל. התרומה תשמש לפיתוח קמפוס הטכניון בחיפה ולרווחת החוקרים והסטודנטים.

לי קא-שינג, שזהו ביקורו הראשון בישראל, הביע את שמחתו על שיתוף הפעולה עם הטכניון ואמר כי  “האנושות זקוקה לאלה שיכולים – וחייבים – להטות את המאזניים לעבר צדק וחמלה, ולקדם שינויים משמעותיים שיועילו לאנושות.” נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא הודה ללי קא-שינג וסיפר על הפגישה הראשונה ביניהם בספטמבר 2011, שהובילה להסכם שנחתם.  “רוב החלומות לא מתגשמים,” אמר פרופסור פרץ לביא,  “אבל החלום הזה מתגשם, והוא נועד להתגשם בשל הדמיון המופלא בין חזון הטכניון לבין תפיסתו של לי קא-שינג.”

במפגש עם שלושת חתני פרס נובל מהטכניון – הפרופסורים אברהם הרשקו, אהרן צ’חנובר ודן שכטמן – גילה לי קא-שינג התעניינות רבה והתרגשות. הוא קיבל מנשיא הטכניון דגם של האוביקוויטין (הגילוי המדעי של הפרופסורים הרשקו וצ’חנובר) וכן את “אות הוקרת נשיא הטכניון”. בפני האורח הוצגו שמונה פיתוחים טכנולוגיים שנהגו על ידי חוקרי הטכניון ובוגריו, ביניהם רובוט-נחש למחקר ולהצלה, לשימושים ימיים וליישומים רפואיים שפותח על ידי פרופסור אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, רובוט זעיר לניתוחי גב שפותח על ידי פרופסור משה שהם, אף הוא מהפקולטה להנדסת מכונות, השלד הביוֹני של חברת “ארגו”, שפותח על ידי בוגר הטכניון ד”ר עמית גופר, המאפשר למשותקי גפיים תחתונות ללכת ולעלות ולרדת במדרגות; הגלולה של חברת Given Imaging, שפותחה אף היא על ידי בוגרי הטכניון, הנבלעת על ידי הנבדק ומספקת הדמיה של דרכי העיכול שלו; טכנולוגיית NanoSpun של פרופסור אייל זוסמן, אף הוא מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, העושה שימוש בתהליכים ננו-טכנולוגיים לפיתוח מוצרים לטיפול ביולוגי מתקדם במים ובמי קולחין; טכנולוגיית סריקת פנים שפותחה על ידי פרופסור רון קימל מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון; טכנולוגיה לטיהור מים באמצעות ממברנות שפותחה על ידי פרופסור רפי סמיט, דיקן הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון; ודור חדש של טכנולוגיות מחשוב השואבות השראה מהביולוגיה, שפותחו על ידי פרופסור יהושע זאבי מהמרכז למחקר בתקשורת ואוטומציה ע”ש אולנדורף בטכניון.

את הטקס בטכניון הנחה פרופסור בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים. פרופסור גולני אמר כי  “אלברט איינשטיין הביא לטכניון תרבות חינוכית שהמוטו שלה הוא ללמוד מהאתמול, לחיות למען היום ולקוות לקראת המחר. תוך מאה שנה בנה הטכניון יסודות לטכנולוגיה מתקדמת והפך את ארץ ישראל מפרובינציה נידחת באימפריה העותמאנית למעצמה מדעית וטכנולוגית.”

 בתמונה: פרופסור אלון וולף מציג למר לי קא-שינג ולנשיא הטכניון את הרובוט נחש. צילום : אסף שילה /ישראל סאן, דוברות הטכניון

אודות קרן לי קא-שינג

קרן לי קא-שינג נוסדה ב-1980, ומר לי מתייחס אליה כאל “בנו השלישי”, והוא הקדיש לה שליש מנכסיו. עד היום הקצתה הקרן יותר מ-1.86 מיליארד דולר לתרומות, כ-90% מהן לתמיכה ביוזמות לרפורמות בחינוך ובשירותים רפואיים בסין רבתי.

הקרן תומכת בפרויקטים התורמים לקידום החברה באמצעות הרחבת הגישה לחינוך איכותי, לשירותים רפואיים ולמחקר רפואי, ומעודדת גיוון תרבותי ומעורבות קהילתית. למידע נוסף: http://www.lksf.org.

בוגר הטכניון פרופסור אריה ורשל (Warshel) הוא אחד משלושת חתני פרס נובל בכימיה לשנת 2013. ורשל חולק את הפרס עם עמיתיו פרופסור מייקל לויט מאוניברסיטת סטנפורד, שעשה איתו את הדוקטורט במכון ויצמן, ופרופסור מרטין קרפלוס (אוניברסיטת שטרסבורג ואוניברסיטת הרווארד). הפרס ניתן להם “על פיתוח מודלים ממוחשבים למערכות כימיות מורכבות”.

ורשל, אזרח ארה”ב וישראל, נולד ב-20 בנובמבר 1940 בקיבוץ שדה נחום. הוא שירת בצה”ל בין השנים 1958-62 ונישא לתמר ורשל ב-1966. לשניים שתי בנות – מרב ויעל.

את התואר הראשון עשה ורשל בטכניון, וסיים אותו בהצטיינות בשנת 1966. שנה לפני כן זכה בתואר “הסטודנט הטוב ביותר בשנה השלישית בלימודי כימיה” מטעם הטכניון. את התואר השני והשלישי עשה במכון ויצמן, וב-1969 סיים את הדוקטורט. כיום הוא משמש פרופסור מחקר באוניברסיטת דרום קליפורניה, לוס אנג’לס.

ורשל זכה בפרסים רבים, ביניהם פרס היצירתיות במחקר (USC Associates Award for Creativity in Research) והפרס השנתי של החברה הבינלאומית לביולוגיה קוואנטית ופרמקולוגיה. מאז 2008 הוא חבר בחברה המלכותית לכימיה, ומאז 2009 – חבר באקדמיה הלאומית למדעים.

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא אמר בעקבות ההודעה על מתן הפרס : “פגשתי את אריה לפני שנתיים בלוס אנג’לס. הוא איש צנוע, דובר עברית, ששומר על זהותו הישראלית. יש לו זכרונות טובים מלימודיו בטכניון. אני מברך אותו על הזכייה בפרס החשוב ביותר במדע. העובדה שישראלי נוסף זכה בפרס נובל מעידה על הפוטנציאל הרב הטמון בארץ שלנו, ואני מקווה שנדע לנצל אותו.”

פרופסור אלון הופמן, דיקן הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, בירך את שלושת חתני הפרס ואמר כי הוא “גאה לעמוד בראשו של בית ספר מוביל לכימיה, שהיווה כר לצמיחתו של חתן פרס נובל נוסף.” (פרופסור ורשל הוא חתן פרס נובל הרביעי שמקור השכלתו בכימיה הוא בטכניון.(

“ורשל למד לתואר מדעי ארבע שנתי בטכניון,” הוסיף פרופסור הופמן, “וביצע פרויקט מחקר עם פרופסור ראובן פאונץ, אבי הכימיה הקוונטית בישראל. משם המשיך לתארים גבוהים במכון וויצמן ולקריירה עצמאית בארה”ב. פרופסור ורשל ושותפיו למחקר היו חלוצים בתחום הכימיה התאורטית והחישובית. הודות להם, תוכנות מחשב הן כיום כלי כמעט סטנדרטי בהדמיית תהליכים כימיים במעבדות מחקר. הפקולטה לכימיה בטכניון מובילה במחקר מתקדם זה.”

עבודתם של ורשל, קרפלוס ולויט מהווה פריצת דרך משום שהם הצליחו ליישב בין הפיזיקה הקלאסית של ניוטון לבין הפיזיקה הקוואנטית, השונה ממנה משמעותית. קודם נאלצו כימאים לבחור בין השתיים. כוחה של הפיזיקה הקלאסית היא שהחישובים במסגרתה פשוטים, ויכולים לשמש למידול של מולקולות גדולות. חולשתה בכך שהיא אינה מספקת דרך למידול של ריאקציות כימיות. כימאים שרצו לעשות זאת נאלצו להשתמש בפיסיקה קוואנטית, אולם חישובים אלה דרשו כוח מיחשוב עצום, ולכן שימשו רק למולקולות קטנות.

חתני פרס נובל לשנה זו לקחו את הטוב שבשני העולמות, ויצרו שיטות המשתמשות הן בפיזיקה הקלאסית, הן בזו הקוואנטית.

בתמונה: הפרופ’ אריה ורשל. צילום: From wikicommons

שנת הלימודים נפתחה היום, יום ראשון, 13 באוקטובר; הפקולטות המבוקשות ביותר הן רפואה, הנדסת חשמל, מדעי המחשב, ארכיטקטורה והנדסת מכונות; השנה תימשך הרפורמה במבנה הלימודים בטכניון, ויימשך המאמץ לשיפור איכות ההוראה

במהלך שנת הלימודים תשע”ד יימשך יישום המלצותיה של הוועדה לבחינת מבנה הלימודים והעומס הלימודי, בראשותו של פרופסור יכין כהן מהפקולטה להנדסה כימית. בוועדה השתתפו תשעה פרופסורים ויו”ר אגודת הסטודנטים, דני מגנר, היה אחד מחבריה. לפי המלצות הוועדה, כבר משנת הלימודים הקרובה יוקצו משאבים מיוחדים לחיזוק ההוראה במקצועות הבסיס ולתגמול מרצים מצטיינים. בנוסף תורחב התכנית ‘התחלה טובה’, שמטרתה להכין את הסטודנטים לדרישות הלימודים הגבוהות בטכניון ולהקל עליהם בשנת הלימודים הראשונה. במסגרת התכנית מוצעים לסטודנטים קורסי הכנה מקוונים, המכינים אותם לדרישות האקדמיות במקצועות היסוד בשנת הלימודים הראשונה. בשנת הלימודים הבאה (תשע”ה) תיושם הפרדה בלוח השנה האקדמי בין תקופת הלימודים לתקופת הבחינות  – הסמסטרים יקוצרו בשבוע (ל-13 שבועות) ובכל סמסטר תהיה חופשה מלאה של שבוע, שתאפשר לסטודנטים ללמוד לבחינות “בראש שקט”. כמו כן תיבחן האפשרות להנהגת מסלול קבלה נוסף, שיתבסס על בחינות השלמה במתמטיקה ובפיזיקה במקום הבחינות הפסיכומטריות הנהוגות היום.
נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי “בשבוע שעבר עשה הטכניון צעד משמעותי להגשמת חזונו – להימנות על קבוצת העילית של האוניברסיטאות המובילות בעולם במדע ובטכנולוגיה – כאשר נחתם מזכר הבנות להקמת המכון הטכנולוגי למחוז גואנגדונג, בסמוך לאוניברסיטת שנטאו בדרום מזרח סין. יוזמה זאת הצטרפה להקמתו, לפני שנתיים, של מרכז החדשנות טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו יורק, ולשיתופי פעולה בינלאומיים נוספים. התרומה עליה הכריזה קרן לי קא-שינג, בסך 130 מיליון דולר, היא התרומה הגדולה ביותר שקיבל הטכניון בתולדותיו, והיא תוקדש כולה לקידום רווחת הסטודנטים וחברי הסגל בקמפוס הטכניון בחיפה. גם בשנת הלימודים הקרובה יעמדו הסטודנטים במרכז העשייה בטכניון. הצבתי לי כיעד לשפר את האווירה הכללית בקמפוס, ויחד עם הנהלת הטכניון ואגודת הסטודנטים נמשיך לפעול לקידום איכות ההוראה ולשיפור היחס לסטודנטים, על פי המלצותיה של הוועדה לבחינת מבנה הלימודים והעומס הלימודי בטכניון.”

בסך הכל ילמדו בשנת תשע”ד בטכניון כ-13,000 סטודנטים, כ-9,000 מתוכם לתואר ראשון, ב-18 פקולטות

התחרות תיערך בשני מסלולים – לאדריכלים ולסטודנטים – ותיסגר ב-26 בינואר 2014

הטכניון מכריז על תחרות לעיצוב-מחדש של שערי הקמפוס.

המטרה: תכנון מחודש של שני השערים (נווה שאנן ונשר), תוך מתן מענה לדרישות תנועה ותחבורה, בטחון ובטיחות, וביטוי עיצובי המייצג את המוסד הטכנולוגי ומכבד את סביבתו הטבעית.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי יוקרתו של הטכניון ויופיו אינם ניכרים בשערי הכניסה הנוכחיים שלו. “כעת, כאשר זה עתה חגגנו את יובל ה-100 להנחת אבן הפינה לבניינו ההיסטורי של הטכניון בהדר הכרמל, הגיע הזמן לבנות שערים חדשים לטכניון, אשר יכבדו את המוסד ואת מעמדו וישרו על הבאים בם מרוחו ומיוקרתו.”

פרופסור לביא עומד בראש חבר השופטים בתחרות, המורכב מהאדריכלים ברכה חיוטין, תאה קיסלוב, יניב פרדו ואריה גונן, המשנה לנשיא הטכניון ומנכ”ל- פרופסור ארנון בנטור, סמנכ”לית התפעול בטכניון- זהבה לניאדו, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון –פרופסור יהודה קלעי ופרופסור שמאי אסיף מהפקלטה לארכיטקטורה בטכניון.

התחרות, המתקיימת בשיתוף ועדת ההתחרויות של עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל, נערכת בשני מסלולים: מסלול אדריכלים ומסלול סטודנטים.
במסלול האדריכלים יעמדו הפרסים על 40 אלף שקל (פרס ראשון), 20 אלף שקל (פרס שני), 10,000 שקל (פרס שלישי) ו-5,000 (ציון לשבח). במסלול הסטודנטים יחולקו פרסים בסך 20 אלף שקל.

המועד האחרון למסירת ההצעות הוא יום א’, 26 בינואר 2014, שעה 17:00.
את תנאי התחרות אפשר לרכוש בבית האדריכל, רחוב המגדלור 15, יפו, בטלפון  03-5188234, תמורת 200 שקל לחברי עמותה ו-400 שקל לאחרים. המחיר לסטודנט: 100 שקל.

במסגרת התחרות ייערך סיור בטכניון ביום ג’, 22 באוקטובר. המפגש יתחיל בשעה 15:00 ליד שער הכניסה הראשית לטכניון  (שער נווה שאנן) בחיפה.

זו התרומה הגדולה בתולדות הטכניון ומהגדולות במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל

המכון החדש, שייקרא “מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה” (TGIT), יוקם בזכות תרומת ענק בסך 130 מיליון דולר של ארצות הברית מקרן לי קא-שינג. הקמתו משקפת גם שיתוף פעולה חסר תקדים בין ממשלת מחוז גואנגדונג (Guangdong), עיריית שנטאו, הטכניון ואוניברסיטת שנטאו. מחוז גואנגדונג ועיריית שנטאו הקציבו 900 מיליון יואן (כ-147 מיליון דולר) לבנייתו של המכון ולהפעלתו הראשונית. בנוסף, הוקצו למכון 330,000 מ”ר שעליהם ייבנה המכון, בסמוך לאוניברסיטת שנטאו.

התרומה מקרן לי קא-שינג בסך 130 מיליון דולר של ארצות הברית היא התרומה הגדולה ביותר שקיבל הטכניון בתולדותיו ואחת הנדיבות ביותר בהיסטוריה של ההשכלה הגבוהה בישראל. תרומה זו תוקדש לשיפור תשתיות ולקידום תכניותיו של הטכניון לרווחת הסטודנטים והסגל בקמפוס בחיפה, החיוניים לקידום הקמת המכון בסין.

מזכר הבנות (MOU) להקמת “מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה” נחתם היום בטקס חגיגי בתל אביב על ידי נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ופרובוסט (רקטור) אוניברסיטת שנטאו פרופסור גו פאיהואה, במעמד  יושב ראש הקרן מר לי קא-שינג, שר המדע יעקב פרי ומושל מחוז גואנגדונג ג’וּ שיאודן (Zhu Xiaodan). מזכר ההבנות יובא לאישור הרשויות המתאימות בטכניון ובסין.

משנת הלימודים 2014 יציע מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה מסלולי לימוד לתואר ראשון בהנדסה אזרחית וסביבתית ובמדעי המחשב. שפת הלימוד בו תהיה אנגלית ואנשי הסגל שילמדו בו יגויסו מאוניברסיטאות מובילות ברחבי העולם. בסמוך למכון הטכנולוגי החדש בגואנגדונג יוקם מרכז חדשנות אשר יחבר חברות מגואנגדונג עם חדשנות טכנולוגית ישראלית ויקדם חדירת טכנולוגיות ישראליות לסין ופיתוח משותף של חדשנות ויזמות.

משנת 2014 יקיימו מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה ואוניברסיטת שנטאו מחקר משותף במדעי החיים, במטרה להתמודד עם אתגרים מרכזיים בתחומי החברה ואיכות החיים, כגון ליקויים במערכת הבריאות ואי דיוקים באבחון רפואי וזאת תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות בעיבוד בסיסי מידע גדולים.

עד 2020 יחל המכון להציע קורסים נוספים בתחומי הנדסה אחרים, כמו הנדסת מכונות או הנדסת חלל.

השותפות בין ישראל וקרן לי קא-שינג החלה בשנת 2011, בביקורם הראשון של נציגי הקרן בטכניון ובביקור הגומלין של פרופסור פרץ לביא במשרדי הקרן בהונג קונג. במהלך הביקור בישראל השקיעה קרן Horizons  – קרן הון סיכון בבעלותו של לי קא-שינג, בחברת Waze. הרווחים של הקרן ממכירת Waze לחברת Google מהווים חלק מן התרומה של קרן לי קא-שינג לטכניון.

“בעולם החדש של גבולות דינמיים, לעיתים נדמה שכוחה המשתנה תדיר, המדהים והעצום של הטכנולוגיה הוא מעין שרביט קסמים, המוליד שיטות חדשות והזדמנויות חדשות בתחומים רבים, ויוצר פתרונות חדשים לבעיות נושנות, במהירות שקשה לנו להדביקה,” אמר מר לי קא-שינג בטקס החתימה. “עם זאת, כולנו יודעים ששרביט קסמים  לעולם שואב את כוחו מן הקוסם המחזיק בו. הקסם נובע מן היכולות הפנימיות, לא מכוח חיצוני. עלינו מוטלת האחריות להשקיע ברפורמות בחינוך, אשר יעצימו את אותן יכולות פנימיות  ויאפשרו את המשך מימושו של הפוטנציאל האנושי, את בנייתה של חברה עתירת-ידע ואת יצירתה של איכות חיים בת קיימא לכל.”

פרופסור גו פאיהואה אמר כי הטכניון הוכיח לעולם מה צריכה אוניברסיטת העתיד לעשות כדי להפיץ ערכים בעלי משמעות אזורית, לאומית ובינלאומית. הוא הוסיף כי הכלכלה הסינית וכלכלתו של מחוז גואנגדונג עוברים שינויים מבניים שבהם החדשנות התעשייתית והטכנולוגית ממלאות תפקיד מרכזי. “תרומתו של הטכניון, הסטודנטים וסגל החוקרים שלו לקידום המשק הישראלי באמצעות מחקר וחדשנות, יכולים להיות  דוגמה ומופת לאוניברסיטאות בסין,” הדגיש. “אם אוניברסיטאות רבות בגואנגדונג ובסין יפעלו כפי שהטכניון פועל בישראל, תתפתח בסין כלכלה המבוססת על יזמות וחדשנות.”

פרופסור גו צופה כי בתוך עשר שנים יהפוך מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה לבית הספר הטכנולוגי הטוב ביותר במחוז גואנגדונג, ובתוך עשרים שנים – לאחד מבתי הספר הטכנולוגיים הטובים בסין שיביא לעולם טכנולוגיות חדשות וחברות הזנק שיפותחו על ידי הסטודנטים והסגל של המכון. בתוך 30 שנה, אומר פרופסור גו, ייצא שמו של המכון מגבולות סין כמכון המצטיין בהוראה ובמחקר, וכמוקד של  ההיי-טק של מחוז גואנגדונג.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, תיאר את השותפות כ”פריצת דרך חשובה והזדמנות בלתי רגילה לחיזוק הקשרים בין ישראל וסין.” לדבריו, “כשאתה מחבר את הרוח הישראלית, החדשנית והיזמית לגודלה הבלתי נתפס של סין נוצרת שותפות אדירה. אנו מקווים שבשילוב בין מתודולוגיות המחקר שלנו לבין משאביה של סין וסדרי הגודל שלה ניצור מכון מחקר ייחודי באיכותו, שיסייע לא רק לסין ולישראל, אלא לאנושות כולה. אנו מאמינים בגלובליזציה ומשוכנעים כי דיאלוג בין-תרבותי חיוני להתקדמות המדע. פתיחותם של הטכניון ושל אוניברסיטת שנטאו לדיאלוג זה חשובה מאין כמוה”.

בשלב הקמת הקמפוס בשנטאו ילמדו הסטודנטים הראשונים של המכון בטכניון במשך שנתיים, ויחזרו לשנטאו בשנה השלישית, במטרה לטפח תרבות מקומית של יזמות וחדשנות.

הטכניון, שנוסד ב-1912, קנה לעצמו שם עולמי בעבודתו החלוצית בתחומים רבים: ננו-טכנולוגיה, מדעי החיים, תאי גזע, ניהול מים, אנרגיה בת קיימא, טכנולוגיות מידע, ביו-טכנולוגיה, הנדסת חומרים, הנדסת חלל והנדסת תעשייה וניהול. הטכניון נמנה עם 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם על פי הדירוג היוקרתי של אוניברסיטת שנחאי, והוא אחד מעשר אוניברסיטאות בעולם שבנו לוויינים ושיגרו אותם לחלל. בתשע השנים האחרונות זכו שלושה פרופסורים מן הטכניון בפרס נובל בכימיה – אברהם הרשקו ואהרן צ’חנובר (2004) ודן שכטמן (2011). לפני שנה, בשותפות עם אוניברסיטת קורנל, זכה הטכניון בתחרות בינלאומית להקמת מרכז מחקר חדשני בלב העיר ניו-יורק.

בתמונה: נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ופרובוסט (רקטור) אוניברסיטת שנטאו פרופסור גו פאיהואה חותמים על ההסכם (יושבים), במעמד יושב ראש הקרן מר לי קא-שינג, שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי, מושל מחוז גואנגדונג ג’וּ שיאודן (Zhu Xiaodan), יו”ר הוועד המנהל של הטכניון דני ימין ומנכ”ל קרן לי קא שינג סולינה צ’או. צילום : אסף שילה / ישראל סאן, דוברות הטכניון

קרן לי קא שינג

הקרן נוסדה ב-1980 על ידי היזם והפילנתרופ לי קא שינג. מר לי מתייחס לקרן כאל “בנו השלישי”, והוא הקדיש לה שליש מנכסיו. עד היום הקצתה הקרן יותר מ-14.4 מיליארד דולר הונג-קונג (1.86 מיליארד דולר של ארצות הברית) לתרומות, כ-90% מהן לתמיכה ביוזמות לרפורמות בחינוך ובקידום שירותים רפואיים באיזור סין רבתי.

הקרן תומכת בפרויקטים התורמים לקידום החברה באמצעות הרחבת הגישה לחינוך איכותי, לשירותים רפואיים ולמחקר רפואי, ומעודדת גיוון תרבותי ומעורבות קהילתית. למידע נוסף: http://www.lksf.org.

אוניברסיטת שנטאו

אוניברסיטת שנטאו הוקמה ב-1981 במחוז גואנגדונג בדרום מזרח סין על ידי משרד החינוך, ממשלת מחוז גואנגדונג וקרן לי קא שינג. זוהי אחת האוניברסיטאות החשובות הפועלות במסגרת “פרויקט 211” במחוז גואנגדונג. אוניברסיטת שנטאו מפעילה עשרה בתי ספר ומכללות, חמישה בתי חולים מסונפים ו-21 מחלקות אקדמיות, ומציעה 36 מסלולים לתואר ראשון, 84 מסלולים לתואר שני ו-25 מסלולים לדוקטורט. באוניברסיטה לומדים 9,448 סטודנטים, והיא כבר הכשירה יותר מ-70,000 בוגרים, העובדים בתעשיות ובארגונים שונים. אוניברסיטת שנטאו היא האוניברסיטה הציבורית היחידה בעולם המקבלת מימון ארוך-טווח מקרן לי קא שינג, שתרמה לאוניברסיטה יותר מ-6 מיליארד דולר הונג-קונג עד כה.

למידע נוסף: http://english.stu.edu.cn

לפרטים נוספים :
דורון שחם, סגנית דובר הטכניון,
050-3109088, dorons@dp.technion.ac.il