כ-4,000 מבקרים השתתפו ב”ליל המדענים” שהתקיים בטכניון ביום חמישי, ועסק בתחומי החלל והאסטרונומיה. האירוע, שהתקיים בחסות משרד המדע והטכנולוגיה והאיחוד האירופי, כלל מיצגים ופעילויות מדעיות מגוונות לכל המשפחה, הרצאות על מחקרים פורצי דרך, הדגמות וניסויים פתוחים, סיורים במעבדות ועוד.
את האירוע בטכניון הובילו הפקולטה לפיזיקה והפקולטה לאווירונוטיקה והנדסת חלל. בין הפעילויות שהתקיימו : שיגור רקטות, תצוגת טיסנים ומטוסים זעירים, צפייה בטלסקופים, והרצאות על “החלקיק האלוהי” ועל “כוכבי לכת מוזרים מחוץ למערכת השמש”.
במהלך האירוע התקיימו הרצאות פתוחות של הקוסמונאוט הרוסי יורי שרגין, האסטרונאוט האמריקאי ג’ים ניומן מנאס”א, שבילה 43 ימים בחלל בארבע טיסות שונות, ושל האסטרופיזיקאי הנודע פרופסור מריו ליביו, חוקר במכון המדעי של טלסקופ החלל האבל.
המדובר בנוגד חמצון קטליטי (1-Fe) המבוסס על מולקולת הקורול, העשוי לשמש חלופה לתרופה בה משתמשים היום להורדת רמת הכולסטרול בדם
חוקרים מהטכניון איתרו נוגד-חימצון שביכולתו להוריד את רמת הכולסטרול בדם. חומר זה עשוי להוות חלופה יעילה לסטטינים, שהם החומר הפעיל בתרופות הקיימות להורדת כולסטרול.
רמת כולסטרול גבוהה ועודף של רדיקלים חופשיים בגוף הם גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות של מחלות לב וכלי דם. אורח חיים בריא וצמצום צריכת הכולסטרול יכולים בהחלט לסייע במניעת מחלות אלה, אולם שמירה על רמת הכולסטרול הרצויה היא אתגר שרבים מתקשים לעמוד בו.
רוב הכולסטרול בגוף אינו מגיע מהמזון אלא מייצור עצמי של הגוף. סטטינים מפחיתים את רמת הכולסטרול בכך שהם מעכבים את פעולתו של אנזים המתפתח בתהליך הפיזיולוגי של ייצור הכולסטרול, HMG-CoA Reductase. עם זאת, ישנם מטופלים שאינם מגיבים לסטטינים, ואחרים אשר סובלים מתופעות לוואי המונעות את אפשות השימוש בסטטינים.
ד”ר עדי הבר ופרופסור זאב גרוס מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון מציעים חלופה חדשה לסטטינים. במחקר בו שילבו כימיה טהורה וביוכימיה הם גילו כי נוגד החימצון הקטליטי 1-Fe , המבוסס על מולקולת הקורול שפותחה במעבדתו של גרוס, מעכב את האנזים HMG-CoA Reductase במנגנון פעולה שונה מזה ל הסטטינים. “מולקולות הקורול אינן קשורות כלל לסטטינים,” מסביר פרופסור גרוס. “הן ישויות שונות לגמרי בעלות מבנה ותכונות שונים לחלוטין. הן אמנם מעכבות את אותו האנזים כמו הסטטינים, אך אופן הפעולה שלהם הוא אחר.”
“לחומרים שלנו גם יתרון נוסף – הם מעכבי חימצון קטליטיים,” מסביר גרוס. “המשמעות היא שמולקולה בודדת יכולה לנטרל אלפי מולקולות של רדיקלים חופשיים, וזאת לעומת הוויטמינים ומעכבי החימצון התזונתיים, אשר מנטרלים את הרדיקלים בתגובה של אחד על אחד.”
פרופסור באטו קוראץ’, שחוקר תגובות חימצון-חיזור בבריאות ובחולי באוניברסיטת בלגרד בסרביה, מצביע על יתרונות הגישה החדשה. “מעכבי חימצון אלה משפיעים על המטבוליזם ועל ההומיאוסטזיס של הכולסטרול בהיבטים שונים – צמצום הקליטה התאית, הרחקה טובה יותר שלו מתאים, והפחתת הסינתזה שלו. כ אלה פותחים פרספקטיבה חדשה לטיפול במחלות המאופיינות ברמות גבוהות של כולסטרול בדם.”
פרופסור גרוס וצוותו מתכננים כעת לחקור את יעילות 1-Feבמחלות קשורות-כולסטרול אחרות, בהן סוכרת.
רשת החדשות הפיננסיות בלומברג פרסמה מדרג חדש של אוניברסיטאות: כמה מבוגריהן מנהלים חברות טכנולוגיות בשווי מיליארד דולר ויותר. הטכניון במקום השביעי בעולם – והיחיד מחוץ לארצות הברית בעשר הראשונות
אם אתה בוגר טכניון, יש לך סיכוי גדול לשמש כמנכ”ל של אחת מחברות הטכנולוגיה האמריקאיות הגדולות בעולם. כך עולה מדירוג חדש של אוניברסיטאות שפרסמה רשת החדשות הפיננסיות בלומברג בסוף השבוע. הדירוג התבסס על בחינת הרקע האקדמי של 250 מנכ”לי חברות טכנולוגיה מובילות, ששווי השוק שלהם עולה על מיליארד דולר.
את הרשימה מובילות האוניברסיטאות האמריקאיות פרינסטון, הרווארד וסטנפורד. הטכניון, החולק את המקום השביעי עם MIT, אוניברסיטת RICE ואוניברסיטת טקסס מאוסטין, הוא המוסד היחיד ברשימה מחוץ לגבולות ארה”ב.
על הטכניון נכתב בסקירה: “ישראל היא אחד ממוקדי הסטארט-אפ הטכנולוגיים העולמיים. מיטב המוחות בתחומי הטכנולוגיה קיבלו את הכשרתם בטכניון. הקמת מרכז החדשנות טכניון-קורנל בניו יורק היא עדות למחויבותו של הטכניון לקידום הטכנולוגיה.”
בידיעה שפרסמה רשת בלומברג, הובא כדוגמה בוגר הטכניון דיויד רייס, המשמש מנכ”ל חברת Stratasys המייצרת מדפסות תלת-מימד. החברה, המעסיקה 1,500 עובדים ברחבי העולם ומחזיקה משרדים בישראל ובארה”ב, נחשבת לחברת טכנולוגיה מובילה בארה”ב.
בעקבות הפרסום אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא: “הדירוג של הטכניון על ידי רשת בלומברג, והדירוג המחמיא של הטכניון על ידי אוניברסיטת שנחאי, מצביעים על רמתו הגבוהה ועל מעמדו הבכיר בעולם. כרבע מבוגרי הטכניון משמשים בתפקידי ניהול בכירים. לטכניון מקום של כבוד בהפיכתה של ישראל למעצמת סטארט-אפ.”