חוקרי הטכניון ו-EPFL (École polytechnique fédérale de Lausanne) הגיעו לשיא חדש של קצב המרת אנרגיה סולרית למימן על ידי פירוק מים באמצעות אלקטרודות מתחמוצת ברזל (חלודה) בעלת מבנה ננומטרי מיוחד. בשילוב עם פנלים סולריים פוטו-וולטאיים, אלקטרודות אלו יוכלו לייצר מימן בזמן שהפנל הסולרי מייצר חשמל על מנת לאגור את עודפי האנרגיה הסולרית בשעות היום ולהמירם לחשמל בשעות החשיכה.

“בעקבות הירידה החדה במחירי הפנלים הסולריים הפוטו-וולטאיים בשנים האחרונות, נוצרה הזדמנות לעבור לייצור חשמל נקי, זמין וזול שמקורו באנרגיה סולרית במקום בתחנות כוח פחמיות המזהמות את הסביבה”, אומר פרופסור אבנר רוטשילד מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון. “בשנה שעברה הותקנו באירופה פנלים סולריים המייצרים חשמל בהספק גדול יותר מזה של כל תחנות הכוח החדשות, שהותקנו בכל רחבי אירופה באותה התקופה, לייצור חשמל מפחם ומגז טבעי גם יחד. החסם הטכנולוגי העיקרי העומד בפני מעבר רחב היקף מייצור חשמל מזהם באמצעות שריפה של פחם וגז טבעי לייצור חשמל נקי באמצעות אנרגיה סולרית נובע מהצורך לגשר על הפער בין ייצור החשמל בשעות היום, בהן השמש זורחת, לבין צריכת החשמל בשעות הערב, הלילה ולפנות בוקר בהן מקור האנרגיה, כלומר, אור השמש, אינו זמין”.

בעזרת אור השמש אלקטרודות מתחמוצת ברזל יכולות לפרק את מולקולות המים למימן וחמצן באופן יעיל וזול, בפוטנציה. את המימן שנוצר בשעות היום ניתן לאגור ולהמירו לחשמל בשעות החשיכה באמצעות תא דלק מימני. לחילופין, ניתן להשתמש בו בחומר גלם לייצור חומרים אחרים בעלי ערך מוסף, כגון אמוניה לתעשיית הדשנים הכימיים או דלק נוזלי לתחבורה.

בעבודה הנוכחית, שפורסמה בכתב העת המדעי היוקרתי Nature Materials, גילה ד”ר סקוט וורן (Scott Warren), פוסט-דוקטורנט בקבוצת המחקר של פרופ’ מייקל גרצל (Michael Grätzel) מ- EPFL, כי יש קשר מובהק בין מבנה וסידור החלקיקים הננומטריים מהן מורכבות האלקטרודות והקצב שבו הן מסוגלות לפרק מים ולייצר מימן וחמצן באמצעות אור השמש. שינוי קל בתנאי ההכנה של האלקטרודות הביא למבנה מיוחד בו החלקיקים מסודרים באופן אחיד לעומת סידור אקראי שלהם בתהליך ההכנה הרגיל של האלקטרודה. כתוצאה מכך, קצב ייצור המימן גדל בכשלושים אחוזים, לעומת השיא הקודם, והגיע לשיא חדש של כ-17 ליטר לשעה לאלקטרודה בשטח של מטר על מטר. “בקצב שכזה”, מסביר פרופסור רוטשילד, “ניתן יהיה לתדלק רכב מימני באמצעות מתקן סולרי ביתי אשר יספק גם, בנוסף למימן, את כל תצרוכת החשמל של משפחה ממוצעת בישראל”.

“יעילותן הגבוהה של האלקטרודות החדשות, בעלות המבנה המסודר נובעת מהקטנת ההתנגדות למעבר זרם חשמלי דרכן”, מסביר חן דותן, דוקטורנט בקבוצת המחקר של פרופסור רוטשילד ואחד מכותבי המאמר. ” כתוצאה מכך המטען החשמלי שנוצר עקב בליעת האור באלקטרודה מסוגל לפרק את מולקולות המים באופן יעיל יותר מאשר באלקטרודות הקודמות, בעלות המבנה הלא מסודר, בו המטען החשמלי מאבד פוטנציאל בעוברו מחלקיק לחלקיק”.

עבודה זו מצטרפת לעבודה קודמת מקבוצת המחקר של פרופסור אבנר רוטשילד, שפורסמה גם היא ב- Nature Materials בשנה שעברה,  בה הצליחו החוקרים לשפר את יעילותן של אלקטרודות העשויות משכבה דקה ביותר, בעובי של כ- 25 ננומטר, של תחמוצת ברזל על ידי כליאת האור בשכבה. עבודות אלו מסמנות פריצות דרך חדשות ומבטיחות, המצביעות על כך כי ניתן להשתמש בתחמוצת ברזל – חומר פשוט, נפוץ, זול, ויציב – להמרה ואגירה של אנרגיה סולרית וייצור דלק סינטטי נקי שאינו מזהם את הסביבה ואינו תורם לאפקט החממה. המחקר בנושא זה נתמך ע”י תכנית האנרגיה של שם גראנד, מרכז המצויינות לדלק סולרי, ותכנית ה- FTA בננופוטוניקה.

הפניה למאמר (החדש):

Scott C.Warren, Kislon Voïtchovsky, Hen Dotan, Celine M. Leroy, Maurin Cornuz, Francesco Stellacci, Cécile Hébert, Avner Rothschild and Michael Grätzel, ‘Identification of champion nanostructures for solar water-splitting’, Nature Materials online edition, July 7, 2013.
http://dx.doi.org/10.1038/nmat3684

מסכות אינהלציה המותאמות לפניהם של תינוקות, פותחו על ידי פרופסור רון קימל, מומחה לעיבוד מידע תלת ממדי בפקולטה למדעי המחשב בטכניון ופרופסור ישראל עמירב, מומחה לרפואת ריאות מבית החולים “זיו” בצפת

בראש הפרויקט לפיתוח מסכות האינהלציה עומדים פרופסור רון קימל, מומחה לעיבוד תמונות ומידע תלת ממדי ומנהלה של המעבדה לעיבוד גיאומטרי של תמונות (GIP) בטכניון, ופרופסור ישראל עמירב, רופא ילדים המתמחה ברפואת ריאות, מבית החולים “זיו” בצפת.

את הרעיון לפרויקט הגו פרופסור עמירב, ושותפו אסף חלמיש, לאחר שחיפשו דרך לייעל את האופן שבו פעוטות שואפים תרופות המסופקות דרך מסכות האינהלציה. עד כה עוצבו המסכות לפעוטות בדרך של הקטנת מסכות הבוגרים, דבר שהוביל לחוסר התאמה. במקרים רבים נוצרו מרווחים בין המסכה לפני הפעוט, שדרכם החומר שנפלט לאוויר איבד את ייעודו הטיפולי. אי התאמתן של המסכות לפנים גרמה גם לחוסר נוחות והתוצאה הייתה הפחתה ניכרת ביעילות הטיפולים הרפואיים.

“הבעיה היישומית שהציגו עמירב וחלמיש נשמעה מאתגרת ומעניינת וחשוב מכך, רלוונטית לתחום שבו אנו עוסקים, ניתוח צורות גיאומטריות”, הסביר פרופסור קימל את התגייסותו לפרויקט. לפרויקט נרתמו גם הדוקטורנט דן רביב (כיום חוקר כפוסט דוקטורנט באוניברסיטת MIT), ירון חונן ואלון זבירין, מהנדסים במעבדה לעיבוד גיאומטרי של תמונות מהטכניון. הרעיון שבחנו החוקרים היה פשוט בעיקרו – ייצור מסכות שיתאימו לפני הפעוטות בצורה מיטבית.

“ציידנו את הצוות הרפואי בסורקים תלת-ממדיים שפיתחנו במעבדה ושלחנו אותם ללקט גיאומטריית פרצופים (דהיינו, צילום תלת-ממדי של משטח הפנים) של תינוקות במרפאות,” הסביר פרופסור קימל. עמירב וחלמיש אספו מאות דוגמאות המאפיינות גאומטריות של ילדים מגיל ינקות ועד גיל ארבע. בשלב זה נכנס רביב לתמונה וסיווג את מאות התצלומים לשלוש קבוצות אופייניות, על בסיס שיטות חישוביות מתחום הגיאומטריה המטרית.

“המבנה התלת ממדי של פניו של כל תינוק ייחודי ושונה מהאחרים. זאת, אגב, הסיבה שמערכות לזיהוי פנים משפרות את ביצועיהן אם משתמשים במידע תלת ממדי לצד תמונות רגילות.” הסביר פרופסור קימל. “עם זאת, בטווח השינויים האפשריים של המבנה התלת ממדי של פני התינוקות, מצאנו שאפשר לאפיין שלוש קבוצות עיקריות – תהליך זה נקרא אישכול – חלוקת המידע לאשכולות של תצלומים אשר מהווים קבוצות שבהן השינויים קטנים לעין ערוך. לכל אחת מהקבוצות בחרנו את ‘הילד החציוני’ – פרצוף הילד המייצג בצורה מיטבית את הקבוצה שאליה הוא שייך, כמודל לפיו נתכנן את המסכה שאמורה להתאים לכל קבוצה לאחר בחירת הילד המייצג, חיפשנו בכל קבוצה את הילד הרחוק ביותר (במובנים של שינוי גיאומטרי) מהילד הייצוגי ווידאנו חישובית את התאמת המסכה המייצגת גם לפרצופו למרות השינויים. לאחר התאמה מדוקדקת וניתוח התוצאות ‘הדפסנו’ את שלושת הפרצופים החציוניים בעזרת מדפסת תלת-ממדית ועבורם תוכננו מסכות מותאמות כדי לוודא שגם חריגים בכל קבוצה זוכים למענה טוב. הדפסנו בתלת-ממד את פרצופו של הילד החריג ביותר בכל קבוצה, הדפסנו גם את קנה הנשימה, ששוחזר מתמונת טומוגרפיה חישובית (CT),  וכך הרכבנו מודל מושלם של מערכת הנשימה. באופן זה יכולנו לבדוק את איכות האטימה המתקבלת במסכה החדשה על פניו של פעוט גם אם הוא החריג בקבוצה, ולהשוותה לאטימה המתקבלת במסכות הישנות”.

פרופסור עמירב: “החלטנו למדוד פנים של תינוקות רבים ככל האפשר כדי לקבל מושג אמיתי על צורת הפנים וגודלם. לצורך כך, הלכנו לגני ילדים וביקשנו הורים מתנדבים שיסכימו שנצלם את הפעוטות. בתוך כמה שניות נלקחה תמונה תלת ממדית של הפנים ונשמרה במחשב. כך צולמו כ-300 תינוקות. המצלמה והטכנולוגיה שפותחה בפקולטה אפשרה לנו לעשות זאת בצורה פשוטה וידידותית”.

גולת הכותרת של הפרויקט היתה האפשרות להכניס מוצץ לפי התינוק בעודו מרכיב את המסכה. המוצץ נכנס למסכה דרך חריץ מיוחד והתינוק, באמצעות המציצה, מחזיק בעצמו את המסכה צמודה לפניו. “פעולת המציצה מרגיעה את התינוק ומאפשרת לתת את הטיפול דרך חור נוסף במסכה שדרכו מחדירים את התרסיס התרופתי (ארוסול) שאותו נושם התינוק דרך האף”, לדברי פרופסור קימל: “המוצץ מרגיע את התינוק וגם מאפשר להחדיר את התרופה כשהמסכה אטומה לחלוטין.”

“המסכות כבר עברו רישום של ה-FDA (מנהל התרופות האמריקני) וצפויות להיות מיוצרות לשימוש מסחרי. אני מקווה שבקרוב מאוד נראה את המסכות בשימוש ברחבי העולם”, מסכם פרופסור עמירב. ופרופסור קימל מוסיף כי “יעילותן של המסכות החדשות הוכחה כעולה בכל פרמטר על המסכות הקיימות בשוק. וכמו בכל פיתוח רפואי – הסיפוק מכך הוא אדיר.”

בתמונה: דגם של מסכת האינהלציה החדשנית לתינוקות. צילום: ירון חונן, דוברות הטכניון

הוסר הלוט מעל רכב הפורמולה הראשון של הטכניון, במסגרת תערוכת פרויקטי תכן של הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. הרכב החדש, אדום ונוצץ, ישתתף בתחרות הפורמולה העולמית לסטודנטים FSAE שתתקיים בספטמבר הקרוב בעיר ורונה באיטליה. בתחרות ישתתפו קבוצות סטודנטים מ-50 אוניברסיטאות ברחבי העולם.

25 סטודנטים מפקולטות שונות בטכניון תכננו ובנו את הרכב בעצמם וכעת הוא נמצא בשלבי כיוון אחרונים. מהירות הרכב המקסימלית מגיעה ל-170 קמ”ש והוא בעל יכולת תאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש ב-4 שניות בלבד.

אחמד עומרי, סטודנט לתואר שני בטכניון, היזם ובעל החזון, הקים לפני שנה וחצי את קבוצת הפורמולה בפקולטה להנדסת מכונות. הוא הכין מצגת והזמין את הסטודנטים להרצאה שלו בנושא. לתדהמתו, הגיעו 80 סטודנטים ומתוכם התגבשה קבוצה של 25 סטודנטים וסטודנטיות, כולם שותפים לחזון בניית רכב פורמולה שישתתף בתחרות הפורמולה העולמית לסטודנטים. לפרויקט נרתם פרופסור ראובן כץ, ראש מגמת תכן וייצור בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, אשר דאג להם למעבדה ולשילובם במסגרת קורס פרויקטי גמר שנתיים. אחמד היה  לראש הפרויקט והקבוצה התחלקה לתתי קבוצות על פי תתי-המכלולים של הרכב.

“בעזרת קשרים שונים ומעט מזל גייסנו מתורמים שונים כ-400 אלף ₪,” מספר אחמד, “חלקם במזומן וחלקם בתמיכה בייצור ובלוגיסטיקה. יצאנו לתערוכות, הקמנו דוכנים, נסענו למפעלים שתרמו לנו יכולות ייצור והשגנו ימי אימון בנהיגת קרטינג בקניון חיפה. רבים לא האמינו שזה יכול לקרות אך הפרויקט תפס תאוצה. במהלך הבנייה התמודדנו עם שני אתגרים מרכזיים: הראשון האתגר ההנדסי הדרוש לבניית הרכב, משום שכולנו חסרי ניסיון ולא בנינו כלום בעבר, והשני, האתגר הניהולי.”

דוריס פיטילון סטודנטית בפקולטה להנדסת מכונות שימשה כמנהלת הכספים והרכש של הקבוצה. “התחלקנו לקבוצות אחריות וכל קבוצה היתה אחראית על מכלול אחר ברכב: מנוע, דוושות, בלמים, שילדה, מתלים וחיפוי. נמשכתי לפרויקט כי רציתי לעשות משהו פרקטי במהלך הלימודים ולא רק תיאורטי, בניית הרכב היא הנדסת מכונות במיטבה. החזון והאתגר בבניית הרכב גיבשו מאוד את הקבוצה. היו רגעים שחשבנו שזה לא יקרה, ועכשיו שאני רואה את הרכב  – זו התרגשות אדירה עבורי.”

מיכאל קוצנקו, סטודנט שנה ד’ בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל, היה אמון על חיפוי ועיצוב הרכב. “ברגע ששמעתי על הפרויקט ידעתי שאני בפנים,” הוא מספר, “בניית הרכב הייתה עבורי הגשמת חלום מילדות. אני אחראי על עיצוב הרכב ועל האווירודינמיקה שלו. בנינו את הרכב הרבה יותר חזק ממה שצריך ואני מאוד גאה בתוצאה.”

“אנו מקווים שהתחלנו מסורת בפקולטה להנדסת מכונות אשר תעבור מדור לדור ותשפר מדי שנה את ביצועי הרכב על ידי שימוש בכלי תכן ואנליזה מודרניים לטובת שיפורים טכנולוגיים, כפי שמקובל במיטב האוניברסיטאות בעולם”, אמר פרופסור פנחס בר יוסף, דיקן הפקולטה.

בתמונה: אחמד עומרי חושף את רכב הפורמולה החדש. צילום : מורן מעיין, דוברות הטכניון

קונסורציום GAPVAC מתוקצב ב-6 מיליון יורו על ידי האיחוד האירופי (תוכנית המסגרת השביעית)

הטכניון משתתף בפרויקט חדשני ביותר, המתוקצב ב-6 מיליון יורו על ידי האיחוד האירופי (תוכנית המסגרת השביעית), יפעל לפיתוח משפחה חדשה של חיסונים לסרטן. הפרויקט יוצא לדרך בימים אלו.

קונסורציום GAPVAC הוא היוזמה הראשונה הממומנת על ידי האיחוד האירופי, שמטרתה פיתוח קליני של חיסונים מותאמים-אישית לטיפול בחולי סרטן באמצעות סמנים ביולוגיים (biomarkers). הקונסורציום מורכב מ-14 גופים מתעשיית הביוטכנולוגיה והאקדמיה, המובילים בנסיונם בפיתוח חיסונים לסרטן. את הקונסורציום יובילו immatics biotechnologies GmbH (כמתאמת) ו- BioNTech AG (כמתאמת-משנה). שתי החברות ממוקמות בגרמניה, ועוסקות בגישות מונחות-סמנים-ביולוגיים למאבק בסרטן. החוקר הישראלי היחיד המשתתף בפרוייקט הוא פרופסור אריה אדמון מהפקולטה לביולוגיה בטכניון. פרופסור אדמון וצוותו יתאימו את השיטה החדשה לדיאגנוזה של סרטן, אותה פיתחו באחרונה, לאיבחון המחלה בעזרת בדיקת דם פשוטה, הכוללת זיהוי מגוון הפפטידים הקשורים לחלבון קומפלקס התאמת הרקמות המסיס בדמם של החולים. אנליזה רחבת היקף זו של מגוון הפפטידים אמורה לשמש גם לפיתוח דיאגנוזה מוצלחת יותר, התאמת הטיפול האישי, ובנוסף – בחירת פפטידים שיוכלו לשמש כטיפול חיסוני לסרטן זה.

פרויקט GAPVAC נועד ליצור, לייצר ולפתח APVACs – חיסונים מותאמים-אישית לחולים, בהתבסס על היבטים ספציפיים בסוג הגידול ובמערכת החיסונית של המטופל. הטכנולוגיות המעודכנות ביותר, ובתוכן הדור הבא של ריצוף הגנום ( NGS – next-generation sequencing), ספקטרומטריית-מסה וגישות חדשניות של immunomonitoring, ישולבו ליצירת הטיפול האופטימלי לחולה הספציפי.

GAPVAC תתמקד במציאת פתרונות רפואיים (שאינם קיימים כיום) לגליובלסטומה, גירסה אלימה של סרטן מוח שעדיין לא פותח עבורה טיפול מוצלח. לטיפולים המוגבלים הזמינים כיום יש השפעה מעטה מידי על אחוזי ההישרדות. הפרויקט נועד להראות כי  APVACs אינם יוצרים התנגדות בגוף, ומובילים לתגובה חיסונית חזקה וספציפית נגד הסרטן. יתר על כן, השותפים יוכיחו את היתכנותה/ישימותה של גישה אישית חדשנית זו.

הניסוי הקליני:

שתי החברות יובילו את הגישה המותאמת-אישית לאימונותרפיה. לבו של פרויקט   GAPVAC הוא שלב 1 בניסויים הקליניים, שיכלול עד 30 חולי גליובלסטומה “חדשים”, וצפוי להתחיל ב-2014. חולי גליובלסטומה יקבלו כמה פעמים חיסון שהוכן במיוחד עבורם. החיסון האישי יינתן במקביל לכימותרפיה סטנדרטית אחרי סיום הניתוח והרדיו-כימותרפיה הראשונית. הניסוי הקליני יתנהל בראשות ד”ר וולפגנג וויק מאוניברסיטת היידלברג וד”ר פייר דיטריך מאוניברסיטת ז’נבה, שניהם מומחים בעלי שם עולמי בטיפול ואימונולוגיה של סרטן המוח.

נשיא הטכניון: “הקשרים שטיפחנו במשך שנים עם אוניברסיטאות בסין והודו – עלולים לרדת לטמיון”

120 סטודנטים סינים וכעשרים סטודנטים הודים לא יכולים להתחיל קורס קיץ בטכניון, שכן הם לא מקבלים אשרה בגלל עיצומי העובדים במשרד החוץ. נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי “הקשרים שטיפחנו במשך שנים עם אוניברסיטאות בסין והודו – עלולים לרדת לטמיון”. הוא קרא לממשלה לפתור את הבעיה לאלתר. הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה מממנת את הפרוייקט, בסך של עשרת אלפים ₪ לכל סטודנט, בגלל החשיבות הרבה שבהבאת צעירים מצטיינים מסין ומהודו ללמוד בישראל.

רק ששה מהסטודנטים הסינים הספיקו לקבל ויזה לפני פרוץ העיצומים וגם הם לא יודעים עתה אם הקורס אכן יתחיל במועד. סטודנטים רבים כבר הפקידו את דרכוניהם בשגרירות ובנציגויות ישראל בסין, ועתה הם נותרו ללא ויזה וללא דרכון.

210 סטודנטים סינים והודים היו אמורים להגיע ללימודים באוניברסיטאות בישראל בקיץ, 140 מתוכם התקבלו לטכניון. גם עשרים סטודנטים סינים שהתקבלו ללימודי תואר ראשון בבית הספר הבינלאומי של הטכניון, לא מצליחים להגיע לארץ משום שלא קיבלו עדיין ויזה.

“אנו מאבדים את יחסי האמון שבנינו במשך שנים ארוכות עם אוניברסיטאות מובילות בסין והודו”, הזהירה פרופסור ענת רפאלי, סגן ראש בית הספר הבינלאומי והאחראית על קשרי חוץ אקדמיים של הטכניון.

נצ”מ עודד שמלא, ראש מחלקת פיתוח אמצעים טכנולוגיים במשטרת ישראל הציג אתמול בכנס “בטחון ומלחמה בטרור – האתגר המדעי” שהתקיים בטכניון, פיתוח חדשני של המשטרה לעצירת כלי רכב במנוסה

בכנס הנערך מזה עשור בטכניון על ידי המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון בראשותו של פרופסור אבי מרמור, השתתפו גם דן מרידור, השר לשירותי המודיעין לשעבר, האלוף (במיל’) עמי איילון ופרופסורים בטכניון.

מרידור דיבר בהרצאתו בכנס על עוצמתם ומהירותם של השינויים הטכנולוגיים בשני העשורים האחרונים ועל השפעתם על מבנה הכלכלה והבטחון בעולם ועל יציבות המשטרים. “בעידן כזה של שינויים יש לחשוב אחרת”, אמר, “אנשים נוטים להסתמך על ניסיונם אך מלחמת העתיד תהיה שונה מאוד ממלחמות העבר. היום מוקרנת המלחמה המודרנית על המסך בזמן אמיתי, וזה משפיע על מקבלי ההחלטות ועל אופן מהלך קבלת ההחלטות.”

עמי איילון התייחס בהרצאתו לשינויים במזרח התיכון ולאירועים האחרונים במצרים. “מצרים איננה עוד שחקן אזורי במזרח התיכון”, אמר, “היא שואבת את עצמה פנימה. בשנים הבאות היא תהיה עסוקה במאבקים פנימיים. תורכיה ואיראן יהפכו לשחקניות המרכזיות באזור ולישראל יש אינטרס רב שתהיה זו תורכיה ולא איראן.”

הפיתוח לעצירת רכבים נמלטים, קישור לסרט :
http://www.youtube.com/watch?v=_vsTMG9otyc&feature=youtu.be

באדיבות משטרת ישראל

טקס חגיגי לרגל פתיחת הקמפוס יתקיים ביום ראשון, 7.7, בשעה 18:30, במעמד ראש עיריית תל-אביב-יפו רון חולדאי ונשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא

קמפוס הטכניון בתל אביב יעבור בסוף החודש ממרכז “דימול” בו הוא שוכן כיום, למשכנו החדש. שטח הקמפוס בשרונה 1,800 מ”ר והוא כולל שלושה מבנים שישמשו את היחידה ללימודי המשך של הטכניון. הקמפוס כולל שלושה מבנים ששוחזרו לפרטי פרטים על ידי מנהלת שרונה בחברת אחוזות החוף, החברה העירונית של תל-אביב-יפו. המבנה מכיל  16 כיתות, שבהן צפויים ללמוד כ-500 סטודנטים. הקמפוס בתל אביב מאפשר לאקדמאים ומהנדסים מאזור תל אביב והמרכז, ליהנות מלימודי המשך ולימודים אקדמיים לתואר שני קרוב לביתם. התוכניות מתקיימות ע”י הפקולטות השונות בטכניון ומיועדות ברובן למהנדסים ולבוגרי מדעים מדויקים.

ראש עיריית תל-אביב-יפו, רון חולדאי: “פתיחתה של שלוחת הטכניון היא צעד נוסף לקראת הגשמת החזון שלנו להרחבת המרכז העירוני של תל אביב לכיוון דרום. מבניה היפים של שרונה, ששימשו עד לאחרונה כמחנה צבאי מתחדשים והופכים לרקמה עירונית חיה. הטכניון יהווה עוגן של חדשנות ומצוינות באזור המתחדש”.

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא: “הטכניון נמצא בתנופה בלתי רגילה ואני רואה בפתיחת הקמפוס בשרונה עדות נוספת לכך”.

ראש מנהלת שרונה ב”אחוזות החוף”,  גדי רויטמן: “המבנים של קמפוס הטכניון יהיו המבנים הראשונים שיאוכלסו במתחם שרונה המתחדש. המדובר בשלושה מהמבנים המרשימים והגדולים במתחם, ששימרנו בדייקנות מקסימלית בסיוע מיטב האדריכלים והמומחים.”

בתמונה: פרופסור עודד שמואלי, פרופסור פרץ לביא, פרופסור יהודית דורי ופרופסור בועז גולני בקמפוס שלוחת הטכניון בשרונה. צילום : שי פרנקו לשיצו – שירותי צילום, דוברות הטכניון

מערכת למדידת לוחות קרמיים, מערכת פילוס תלת מימדית של מסובבי אנטנה, רכיב לנעילת תריס מפני פריצה וכיפת מגן לחולים פסיכיאטריים – אלו רק חלק מהפרויקטים שהציגו הסטודנטים מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון במסגרת תערוכת פרויקטי הגמר השנתית של מגמת תכן וייצור.

בתערוכה גם הוסר הלוט מעל רכב הפורמולה הראשון של הטכניון, אשר ישתתף בתחרות הפורמולה העולמית לסטודנטים FSAE, שתתקיים בחודש ספטמבר הקרוב בעיר ורונה באיטליה.

בתערוכה הוצגו פרויקטים נוספים שכולם פרי שיתוף פעולה בין הפקולטה לחברות מובילות בתעשייה. כל הפרויקטים אשר הוצגו בתערוכה, תוכננו ונבנו ע”י סטודנטים שנה ד’ מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. רוב הפרויקטים בוצעו במסגרת הקורס “פרויקט תכן מוצר חדש”, אותו מוביל  ד”ר חגי במברגר, תחת הנחייתו של פרופסור ראובן כ”ץ, ראש מגמת תכן וייצור בפקולטה. צוותי הסטודנטים מונחים בעבודתם ע”י 12 מנחים מומחים מן התעשייה: ד”ר ארנון גילן, גיורא גורלי, ג’פרי מאור, דימה בריסקין, ד”ר יהודה רוזנברג, כפיר כהן, ד”ר מורל גרופר, אייל ברקוביץ, ד”ר צבי פרוכטר, שמעון ויכהנדלר, ד”ר יורם קירזון  ואברהם גרינבלט. החברות בעבורן בנו הסטודנטים את המוצרים: רפאל, אלביט, תרו, OrbitFR, ישקר, ורגוס, וקליל תעשיות.

במסגרת התערוכה הוענקו פרסים לשלושה פרויקטים מצטיינים. במקום הראשון זכו הסטודנטים אריה בוטבול, רעות סינטר, אבי יקב ואריאל הלר, שפיתחו ובנו מערכת למדידת לוחות קרמיים עבור חברת רפאל. “בחברת רפאל מייצרים לוחות קרמיים למיגון אישי”, סיפרה רעות סינטר. “לצורך בדיקת האיכות יש למדוד במדויק את עובי הלוחות. לעובי הלוח משמעות רבה, משום שהוא משמש להגנה, ואם יהיה דק מדי ייכשל בתפקידו. היות שהלוח בנוי בצורה אמורפית, המדידה הקיימת אינה מוחלטת והיא תלויה גם במנח היד של הבודק. לאור זאת, מטרת הפרויקט שלנו הייתה לתכנן ולייצר מתקן שיחליף את שיטת המדידה הקיימת, ויאפשר מדידה מדויקת, מהירה ואמינה של עובי הלוחות הקרמיים תוך עמידה בתנאי הסביבה”.

“לשם כך, בנינו סורק לייזר תלת מימדי, ופיתחנו אלגוריתם שיכול למצוא עובי מינימאלי על כל נקודה נדרשת על פני הלוח”, הסביר אריאל הלר. “זו מערכת מודולארית שפותחה עבור חברת רפאל ולפי דרישותיה. המערכת החדשה שפיתחנו תקצר את זמן המדידה משעת עבודה ל-40 שניות, ותייעל באופן משמעותי את תהליך הייצור של הלוחות ותבטיח את איכותם”.

במקום השני זכו אלכסנדר דבורסקי, אנטולי דבורסקי, קונסטנטין ויטקין ואור זלכה, שתכננו ובנו עבור חברת “OrbitFR” מערכת פילוס תלת מימדית של מסובבי אנטנה.
“המערכת שבנינו מצליחה לפלס מטוס בדיוק של רבבית (1/10000) המעלה”, הסביר קונסטנטין ויטקין. “עד כה לקח שבוע לפלס את המערכת בצורה ידנית. המערכת שפיתחנו מאפשרת לעשות את הפילוס באמצעות מחשב, בדיוק מרבי, ומשך הפילוס 2 דקות בלבד. שיקולי בטיחות, עלות ותפעול, הובילו לצורך אמיתי בהחלפת הפילוס הידני, והחברה כבר משתמשת במערכת שפיתחנו”.

במקום השלישי זכו הסטודנטים אלינה רזניק, ערן ירקוני ויונתן חגי, שפיתחו מערכת מיגון אישית לחולים פסיכיאטריים. הסטודנט יונתן חגי הסביר: “לבקשת בית החולים הפסיכיאטרי ‘שער מנשה’, פיתחנו מתקן, המאפשר למטופלים אלימים לתפקד בסביבת חבריהם מבלי להוות סיכון לסביבתם. השימוש במתקן החדש, עשוי להחליף קשירת מטופלים אלימים למיטה, שיטה המקובלת היום בבתי חולים פסיכיאטריים, כתשובה למקרי אלימות קשה כנגד אנשי צוות או מטופלים אחרים. בתהליך הפיתוח שמנו דגש על הצד הפונקציונאלי, כך שהמתקן ימנע פגיעה בזולת מחד גיסא, ומאידך יאפשר למטופל תפקוד מלא. המתקן מגביל את תנועת הידיים, הוא עשוי מחומר חזק, ולא ניתן להסרה. משקלו כמשקל תיק גב וקשירתו נוחה. בבית החולים אהבו את הפיתוח והוא יעבור לאישור ועדת הלסינקי”.

ד”ר חגי במברגר, מרצה הקורס סיכם: “בתערוכה הוצגו 28 פרויקטים, שתוכננו ונבנו לאורך שני סמסטרים. הסטודנטים למדו בקורס מתודולוגיית תכן, דבר שאיפשר להם לעמוד בלוחות הזמנים ובדרישות הלקוחות השונים. מסגרת הקורס מדמה פרויקט אמיתי בתעשייה, והעובדה שכל הפרויקטים הסתיימו בזמן אינה מובנת מאליה. במהלך הקיץ קיבלתי דרישות אמיתיות מחברות בתעשייה, ולאחר סינון ראשוני בחרו הסטודנטים את הפרויקט שמעניין אותם ויצאו לדרך בליווי מנחה בעל ניסיון מהתעשייה. מהנדסים ותיקים אמרו לי שחבל שבתקופתם לא היה קורס כזה, הנותן לסטודנטים חוויית פיתוח מוצר אמיתית, ומקנה להם ניסיון אמיתי ויישומי”.

פרופסור פול פייגין, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון אמר בטקס הענקת הפרסים: “אני רואה את ההתלהבות של הסטודנטים. המיזם תורם רבות לחוויית הלימודים בטכניון. נעים לראות כל כך הרבה פרויקטים מוצלחים, שפותחו לפי דרישות התעשייה ויתרמו לחברות בעתיד”.

פרופסור פיני בר-יוסף, דיקן הפקולטה להנדסת מכונות, אמר: “הרב גוניות והבינתחומיות של הפרויקטים מרשימה, והשימוש הפונקציונאלי של הסטודנטים בכלי תכן עיוניים מהווה חלק מהחינוך ההנדסי, וישמש אותם בהמשך דרכם ויתרום להם כלים הנדסיים לעתיד”.

בתמונה: הצוות הזוכה והמערכת למדידת לוחות קרמיים, צילום: מורן מעיין, דוברות הטכניון

סילנטיס הוקמה בהמשך למחקרה של פרופסור חבצלת ביאנקו-פלד על מנגנון ההדבקה של אצות

סילנטיס בע”מ, חברת הזנק פרטית מהטכניון, מדווחת כי חולה שמיני טופל ב- Seal-V, אטם כלי דם, המחקה הדבקות של אצות. זהו המחקר הקליני הראשון של החברה. Seal-V הוא חומר נטול חלבונים, המיועד לתת מענה למגבלות ולאתגרים קיימים בשליטה בדימום במהלך ניתוח. הוא צפוי לקבל כבר השנה CE Mark (אישור לשיווק באירופה).

המחקר הקליני, המתנהל בישראל, נועד לבחון את הבטיחות והיעילות של Seal-V בעצירת דימום בכלי דם פריפריאליים גדולים.

סילנטיס היא חברת הזנק בת שש שנים, הממוקמת בטכניון, אשר נוסדה על ידי פרופסור חבצלת בינאנקו-פלד, מומחית בעלת שם עולמי בפולימרים ביו-רפואיים.

מאז תחילת העשור הקודם חוקרת פרופסור ביאנקו-פלד מהפקולטה להנדסה כימית את מנגנון ההדבקה של אצות לסלעים מתחת למים. המחקר חשף את ההרכב הכימי של דבק האצות, אולם רק כאשר פיתחה פרופ’ ביאנקו-פלד דבק ביו-מימטי, המחקה את דבק האצות, התאפשר למעשה לרתום את כוחו של הטבע למטרות מעשיות ומסחריות.

בשנת 2007 אומצה ההמצאה על ידי מכון אלפרד מן בטכניון, המממן את החברה. אף שלטכנולוגיה יש פוטנציאל יישומי בספקטרום רחב של תחומי תעשייה, הוחלט בסילנטיס להתמקד במטרות רפואיות דחופות – שליטה בדליפת נוזלי גוף מחתכי-ניתוח או מפציעות. דליפות כאלה עשויות להיות קטלניות, מאחר שתפרים וסיכות אינם אטומים לגמרי לנוזל. “אטימת חתכי ניתוח דורשת הדבקה למשטח רטוב או לח – אתגר שרוב הדבקים המוכרים אינם עומדים בו.” מסבירה פרופסור ביאנקו-פלד.

אטמים כירורגיים מהווים שוק של יותר ממיליארד דולר, הצומח בקצב שנתי של 14%. “כשאני מסתכל על השוק, ברור לי כי אין כיום שום פתרון יחיד מנצח,” אומר ד”ר זאב גילקיס, מנהל מכון אמית ויו”ר סילנטיס. “יש כמה מוצרים טובים, אבל לכל אחד מהם חסרונות, או מגבלות לאינדיקציות ספציפיות. סילנטיס מציגה טכנולוגיה רבגונית ועם זאת פשוטה, העשויה לענות על צרכים קליניים שאין להם כיום פתרון.”

כיום ממוקדת סילנטיס בתכנון מחקר ה-PMA  (מסלול רגולטורי לאישור מוצרים רפואיים בארה”ב) ובקבלת אישור ה-FDA ל-Seal-V, ופועלת ליצירת שותפויות אסטרטגיות לקראת השקת המוצר הקרובה.

על סילנטיס:

סילנטיס מפתחת פלטפורמה טכנולוגית בלעדית של דבקי-רקמות למגוון של שימושים וצרכים רפואיים בתחומים של אטימת דליפות, הדבקה ושחרור תרופות. הדבקים של סילנטיס נטולי חלבונים והם בעלי יכולת יוצאת דופן להיצמד היטב לרקמות, גם בסביבה רטובה. סילנטיס הוקמה ב 2007 על ידי פרופ’ חבצלת ביאנקו-פלד והיא ממומנת על ידי מכון אלפרד מאן בטכניון- אמית.

על מכון אמית:

מכון אלפרד מן בטכניון – אמית – מוביל פיתוח ומסחור של טכנולוגיות ביו-רפואיות שהומצאו על ידי חוקרי הטכניון. המכון הוקם ב-2006 על ידי הטכניון וד”ר אלפרד מן, יזם ופילנתרופ אמריקאי, וחותר לגשר על הפער בין מחקר אקדמי להצלחה מסחרית. המכון מנהל כיום ארבע יוזמות, ביניהן סילנטיס בע”מ.

חלקיקים זעירים מבוססי תאי גזע משמשים כ”טיל ננומטרי מונחה” לטיפול בגידול הסרטני; בהזרקה אחת – החוקרים הצליחו לבלום בשיעור של 80% גידול סרטן הערמונית; הטכניון רשם פטנט על הפיתוח

חוקרי הטכניון פיתחו שיטה מהפכנית להובלת תרופות בדרך ננומטרית – ישירות לגידול הסרטני. כך מגלה כתב העת המדעי Nano Letters, אשר מדגיש כי בהזרקה אחת הצליחו החוקרים לבלום בשיעור של 80% גידול של סרטן הערמונית.

החוקרים במעבדתה של פרופסור מרסל מחלוף בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, השתמשו בחלקיקים זעירים מבוססי תאי גזע, כ”טיל ננומטרי מונחה” לטיפול בגידול הסרטני. התאים לא מעוררים את תנגודת מערכת החיסון, כך שניתן להשתמש בהם גם באדם אחר ולאו דווקא באדם ממנו נלקחו תאי הגזע. “היעד הסופי בטיפול בסרטן הוא תקיפה סלקטיבית של תאי סרטן”, מסבירה פרופסור מחלוף. “אנו פיתחנו מערכת טבעית להובלה ישירות לגידול הסרטני. במאמר אנו מדווחים על הובלת תרופות, אך המערכת יכולה להוביל גם חומרי ניגוד לשיפור הדמיה או חומר גנטי. המערכת מושתתת על ממברנה של תאי גזע אשר מזהים במהירות רבה וברזולוציה גבוהה את הגידול הסרטני, ומתכוונים אליו”.

החוקרים פיתחו שיטה שבה ניתן לרוקן מתוכנו את התא המיזנכימלי, תוך שמירה על שלמות הממברנה שלו (כפי שילדים מרוקנים ביצה מתוכנה ומשאירים רק את קליפתה). אחרי ריקונו של התא החוקרים ממלאים אותו בתרופה ומקטינים אותו לגודל של 150 ננומטר. התא המוקטן והמלא בתרופה מוחדר לוריד, “שוחה” בגוף ונתקע רק בגידול הסרטני. הוא בא באינטראקציה עם הממברנה של התא הסרטני, מתאחה איתו ושופך אליו את תכנו (במקרה זה – התרופה).

החוקרים במעבדתה של פרופסור מחלוף השותפים למאמר הם הדוקטורנטים נעמה טולדנו, יעל לופו, לימור סרצ’וק ומנהל המעבדה ד”ר תומר ברונשטיין.

הפיתוח החדשני נעשה במקביל לפיתוח קפסולה זעירה המכילה תרופה אשר מוזרקת ליד הגידול הסרטני, שאף היא פותחה במעבדתה של פרופסור מחלוף בטכניון.