נכון ליום שלישי 7.5.13 השושן הצחור במלוא פריחתו בגן האקולוגי.השושן הוא צמח נדיר ומוגן ביותר. בטבע, הוא פורח במקומות בודדים בכרמל ובגליל.
כולם מוזמנים לסיורים מודרכים בגן האקולוגי – מחר יום רביעי 8.5.13 בשעות: 8:00, 10:00, 12:00 (יידחה מעט לאפשר לסטודנטים להצטרף), ו-14:00.
הטכניון מגיע לשרונה. נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, סייר בשבוע שעבר בקמפוס הטכניון החדש בשרונה המתחדשת. הוא ביקר בכיתות הלימוד החדשות שהוקמו בבניינים ההיסטוריים מתקופת הטמפלרים והתרשם מההישג האדריכלי של כלת פרס א.מ.ת, פרופסור ניצה סמוק, אשר הצליחה לשלב כיתות לימוד מודרניות לצד שמירה על צביונם המקורי של הבניינים. “הטכניון נמצא בתנופה בלתי רגילה ואני רואה בפתיחת הקמפוס בתל אביב עדות נוספת לכך”, אמר פרופסור לביא.
קמפוס הטכניון בתל אביב יעבור בסוף חודש יוני 2013 ממרכז “דימול” בו הוא שוכן כיום, למשכנו החדש. שטח הקמפוס בשרונה 1,800 מ”ר והוא יכלול שלושה מבנים שישמשו את היחידה ללימודי המשך של הטכניון, עם 16 כיתות ומבנה מנהלה. צפויים ללמוד בו כ-500 סטודנטים.
העתקת קמפוס הטכניון בתל אביב לשרונה היתה יוזמה של דיקנית היחידה ללימודי המשך, פרופסור יהודית דורי, ומנהל היחידה הקודם, מר אריאל חזן, בשנת 2009. את תהליך השיפוץ הובילו אנשי מוסד הטכניון, ובראשם עודד רביב מנהל היחידה ללימודי המשך, בליווי אנשי מקצוע. לדברי פרופסור ניצה סמוק, “הקוס נבנה בשלושה בניינים ברחוב דוד אלעזר, שהיה הרחוב הראשי של המושבה הטמפלרית. בבניין הכיתות המרכזי שכן בשנות השלושים של המאה הקודמת בית הקפה ‘גנטנר’, וכל תושבי תל אביב היו מגיעים אליו לבלות ולרקוד ברחבה. האתגר הגדול ביותר שלי כאדריכלית הפרויקט היה למזג בין דרישות השימור ובין הצורך ללמד כאן. ביקשנו ליצור עבור הסטודנטים אוירה לא קונבנציונלית של לימודים, המשלבת רמה גבוהה של תשתיות טכניות בבניין לשימור”.
היחידה ללימודי המשך של הטכניון פועלת באזור המרכז 51 שנים. הקמפוס בתל אביב מאפשר לאקדמאים ומהנדסים מאזור תל אביב והמרכז, ליהנות מלימודי המשך ולימודים אקדמיים לתואר שני קרוב לביתם. התוכניות מתקיימות ע”י הפקולטות השונות בטכניון ומיועדות ברובן למהנדסים ולבוגרי מדעים מדויקים.
פרופסור עודד שמואלי המשנה לנשיא הטכניון למחקר, אמר: “כמי שראה את הבניין בשלבים הראשונים, אני יכול להעיד כי היה כאן אתגר לא פשוט מבחינת אנשי המקצוע ועבודת השיפוץ, והיום זו פנינה”.
פרופסור בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, אמר: “העברת פעילות היחידה ללימודי המשך לקמפוס שרונה תאפשר לטכניון להציע את תכניות ההוראה הייחודיות אותן פיתח לאוכלוסיות סטודנטים נרחבות הזקוקות להן לצורך התפתחותן המקצועית. הבוגרים יחזקו את חוסנן של החברות בהן הם מועסקים ובכך יתרמו לכלכלת מדינת ישראל”.
פרופסור יהודית דורי, דיקנית היחידה ללימודי המשך של הטכניון, אמרה: ” פעילותה של היחידה ללימודי המשך של הטכניון בתל אביב החלה עוד בשנת 1954. כבר אז הבינו קובעי המדיניות בטכניון כי הקשר אל מהנדסים בוגרי הטכניון שעברו להתגורר ולעבוד במרכז הארץ חייב להמשך למען שמירת רמתם והתפתחותם המקצועית. כיום, אנו מציעים תוכניות לימוד לתואר שני למנהלים ולמהנדסים בכירים העובדים בהייטק במשרה מלאה, אשר רוצים להמשיך ללמוד ולהשתלם בקמפוס החדש בשרונה במרכז תל אביב, במקום נגיש וזמין”.
עודד רביב הוסיף: “הצלחת הפרויקט התאפשרה הודות לשיתוף פעולה עם חברת ‘אחוזות החוף’ ואנשי אגף הנדסה ונכסים בעיריית תל אביב יפו”.
אלי לוי מנהל אגף נכסי עיריית תל אביב יפו, אמר כי “הגעת הטכניון למתחם שרונה חשובה מאוד לעירייה והיא תסייע להשתלבותו במתחם.”
ראש מנהלת שרונה ב”אחוזות החוף”, אינג’ גדי רויטמן, אמר: “המבנים של קמפוס הטכניון יהיו המבנים הראשונים שיאוכלסו במתחם שרונה המתחדש. המדובר בשלושה מהמבנים המרשימים והגדולים במתחם, ששימרנו בדייקנות מקסימלית בסיוע מיטב האדריכלים והמומחים” .
היחידה ללימודי המשך מציעה לימודי תואר שני במגוון מסלולים:
תכנית יוקרתית שפותחה בעקבות צרכי השוק והתעשייה, להכשרת מהנדסי מערכות שיתמודדו עם המשימות המורכבות הנדרשות כיום בשטח בניהולו האקדמי של פרופ’ אביב רוזן.
בניהולה האקדמי של פרופ’ מרים ארז, כלת פרס ישראל.
תכנית ייחודית בישראל לתואר אקדמי בתחומי הנדל”ן ומקרקעין בניהולם האקדמי של פרופ’ ירח דויטשר ופרופ’ רחל אלתרמן.
מסלול ייחודי המכשיר מהנדסים ביו-רפואיים לתפקידי מפתח בפיתוח, ייצור ושיווק מוצרים בתחום הרפואה ובחברות סטארט-אפ. בניהולו האקדמי של פרופ’ איתן קימל.
התכנית מכשירה את הדור הבא של המעצבים התעשייתיים בישראל. בניהולה האקדמי של פרופ’ נעמי ביטרמן.
בנוסף, יילמדו בקמפוס תכניות לימודי תעודה לקהל הרחב ובכללן ניהול פרויקטים, אבטחת מידע, לימודי ניהול ונדל”ן, הפעלת תוכנות מחשב, עיצוב וצילום ולימודי אימון בהתמחויות בחדשנות. קהל הסטודנטים הגדול מאזור המרכז יוכל ליהנות מהרמת האקדמית הגבוהה של הטכניון באווירה תוססת וייחודית שתאפיין את המתחם החדש.
תוכניות הלימוד מרוכזות ביום לימודים אחד או שנים בשבוע בשעות אחה”צ והערב ומיועדות לאלו המעוניינים לשלב עבודה ולימודים. כמו כן נערכות בקמפוס תל אביב תוכניות לימוד מוסדיות המותאמות לצרכים טכנולוגיים ייחודיים של ארגונים ותעשיות.
בתמונה: ראשי הטכניון בביקורם שרונה (מימין לשמאל): פרופסור עודד שמואלי, פרופסור פרץ לביא, פרופסור יהודית דורי ופרופסור בועז גולני. צילום: שי פרנקו, שיצו צלמים – דוברות הטכניון
פרס הארווי היוקרתי של הטכניון הוענק לפרופסורים אלי יבלונוביץ ואריק לנדר.
פרופסור יבלונוביץ מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה קיבל את הפרס בתחום המדע והטכנולוגיה כהכרה על תגליותיו החלוציות בתחומי הפוטוניקה, האופטואלקטרוניקה, וחצאי מוליכים. מחקריו פורצי הדרך ורבי ההשפעה משלבים תובנות פיזיקליות עמוקות עם גישה יישומית טכנולוגית ומתפרשות על מגוון נרחב של תחומים. הוא ייסד את תחום הגבישים הפוטוניים והנדסת פער פס פוטוני, ברמה העקרונית והניסיונית כאחד, ותרם תרומות חלוציות למחקר ופיתוח בתחום תאים פוטו-וולטאיים וכן בתכנון ושפור בצועים של לייזרים מבוססי חצאי מוליכים.
פרופסור לנדר מאוניברסיטת הארוורד ו-MITקיבל את הפרס בתחום הרפואה כהכרה על תרומתו ההיסטורית לתחום הגנומיקה, בהיותו הכח היוזם והמוביל את רוב התגליות העיקריות בתחום זה. הוא תרם תרומות מרכזיות לפיתוח שיטות לחקר המידע הגנטי והוביל את הפיתוח של כלים חישוביים למיפוי גנטי, זיהוי גנים ואלמנטים פונקציונליים בגנום. פרופ’ לנדר הינו חלוץ בשימוש במידע הגנומי לפתירת מגוון של בעיות רפואיות וביולוגיות, לרבות מחלת הסרטן.
נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי בהענקת פרס הארווי היוקרתי הטכניון מבטא את רגשי הערכתו ותודתו לשני הזוכים, על תרומתם העצומה לעתיד האנושות, איש-איש בתחומו.
נשיא מכון ויצמן, פרופסור דניאל זייפמן, נשא את ההרצאה המרכזית באירוע החגיגי, והדגיש את חשיבות קירוב המדע לכלל האוכלוסייה, כדי שיותר צעירות וצעירים יבחרו בקריירה מדעית מרתקת.
לתשעה זני תמרים הגדלים בישראל יש תכונות המגנות מפני מחלות לב ומחלות כלי דם. במחקר שהתפרסם בעיתון היוקרתי Journal of Agricultural and Food Chemistry (JAFC) הראו פרופ’ מיכאל אבירם וקבוצת המחקר שלו מהמרכז הרפואי רמב”ם והפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, ביחד עם ד”ר חמוטל בורוכוב-נאורי וקבוצתה ממו”פ ערבה דרומית, את התכונות המגנות מפני מחלות לב וכלי דם של תשעה זני תמרים הגדלים בארץ. זהו מחקר המשך לעבודתם של חוקרים אלו שהיו הראשונים להראות את התכונות הבריאותיות של פרי התמר.
במחקרם הקודם, שהתפרסם בשנת 2009 והתפרסם אף הוא בכתב העת JAFC, גילו פרופסור אבירם ועמיתיו כי אכילת כשלושה תמרים ביום אינה גורמת לעלייה ברמות הסוכר בדם, מורידה את רמות הטריגליצרידים בדם , ואף משפרת את איכותו של הכולסטרול בדם (הורדת מידת החימצון שלו).
מחקריו של פרופסור אבירם וחבריו לאיתור פירות וירקות המכילים נוגדי חמצון פעילים במיוחד, העשויים לשפר את איכותו של הכולסטרול בדם על ידי עיכוב חמצונו, מתרכזים בהבנת מנגנוני עיכוב טרשת העורקים ותוצאותיה – מחלות לב וכלי דם.
פרופסור אבירם היה הראשון להראות ולאפיין את נוגדי החימצון (אנטיאוקסידנטים) מקבוצת הפוליפנולים (נוגדי חימצון פעילים במיוחד), היעילים ביותר בעיכוב התהליך הטרשתי אשר מצויים בפרי הרימון, ביין האדום (שמקורם מקליפת הענב) ובשמן הזית.
במחקר הנוכחי הראו החוקרים כי לכל תשעת זני התמרים שנחקרו יש יכולת מרשימה בעיכוב תהליכי חימצון הכולסטרול, שהם מהגורמים המרכזיים בזירוז טרשת העורקים ותוצאותיה – התקף לב ושבץ מוחין. פרופסור אבירם הראה כי בנוסף לכך, לתמרים יש יכולת ברורה לזרז סילוק של עודפי כולסטרול מתאי דופן העורק – תהליך שעשוי להביא להאטה, בלימה ואפילו רגרסיה של התפתחות טרשת העורקים.
נמצא כי הזנים היעילים ביותר בעיכוב התהליכים הקשורים בהתפתחות טרשת העורקים הם ברהי צהוב, דרי, מג’הול, וחאלאווי.
גידול תמרים הוא ענף חשוב מאוד בחצי האי ערב, במזרח התיכון ובצפון אפריקה כבר יותר מ-5,000 שנה. היתרונות התזונתיים והרפואיים של הפרי הזה נסקרו בספרי דת ורפואה עממית. פרי התמר נחשב כחומר מחזק ברפואה האינדיאנית המסורתית, ומשמש לטיפול במחלות שונות ברפואה העממית במזרח התיכון, מן הסתם בשל תכונותיו החיסוניות, האנטי-בקטריאליות והאנטי-פטרייתיות. יתר על כן, תמציות של תמרים מכילות נוגדי חימצון ומסלקות רדיקלים חופשיים.
פרי התמר הוא מקור תזונה רב אנרגיה, הודות לתכולת הסוכר הגבוהה, ואולם הוא גם עשיר מאד בסיבים (הנקשרים לשומני הדם וכך מרחיקים אותם מן הגוף) , במינרלים (אשלגן, סידן, מגנזיום ואבץ) וברכיבים פוליפנוליים לרבות חומצות פנוליות ופלבונואידים.
חוקרי הטכניון ורמב”ם אומרים כי לאור המחקרים הללו ואחרים, מומלץ לצרוך במזוננו פירות וירקות, כאלו הקשורים לתזונה הים–תיכונית, ולתזונה המקראית כאחת. יתר על כן, לשימוש בפרי ובירק השלם כמו גם לשילוב הפירות והירקות הראויים, יש עדיפות על פני השימוש במרכיבים בודדים (הפעילים כנגד עקות חימצוניות ספציפיות) שכן כך מנטרלים טווח רחב של גורמים מחמצנים ומזרזי טרשת עורקים, וכתוצאה מכך – מגנים מפני מחלות לב וכלי דם.
פרופסור טוני צ’אן, נשיא אוניברסיטת הונג קונג למדע וטכנולוגיה ביקר בטכניון בראש משלחת בכירים ונפגש עם נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא וחברי הנהלה נוספים. במהלך ביקורו הרצה פרופסור צ’אן בפני סטודנטים וחברי סגל מהטכניון בנושא “בניית אוניברסיטה ברמה בינלאומית ב-21 שנים”.
אוניברסיטת הונג קונג למדע וטכנולוגיה הוקמה לפני 21 שנים והיא נחשבת לאחת מהאוניברסיטאות הצעירות והמובילות בעולם. לאחרונה, דורגה האוניברסיטה במקום הראשון באסיה ובמקום השלישי במדד האוניברסיטאות הצעירות.
“אני מוצא קווי דמיון רבים בין האוניברסיטה שלנו לטכניון”, אמר פרופ’ צ’אן בהרצאתו, “אני רואה את האוניברסיטה שלנו כ’טכניון’ של סין. יש לנו הרבה מה ללמוד מישראל, ומהטכניון בפרט. האוניברסיטה הוקמה לפני שני עשורים כדי לקדם את פיתוח התעשייה עתירת הידע בהונג קונג, מתוך הבנה של הממשל שיש להשקיע בתחומי המדע והטכנולוגיה. החלום שלי, שבעוד ארבעים שנים מהיום, אוכל כמו נשיא הטכניון היום, להתהדר בעובדה שבוגרינו נמצאים בחזית התעשייה עתירת הידע הבינלאומית ובכל חברות ההייטק המובילות בעולם”.
הקמת אוניברסיטת הונג קונג למדע וטכנולוגיה פתחה בפני בוגרי בתי ספר בהונג קונג ובסין את האפשרות לרכוש השכלה גבוהה בקרבת הבית , ללא הצורך לעקור לאוניברסיטה מעבר לים. “אני הייתי צריך להגר לארה”ב כדי לזכות בחינוך גבוה,” אמר פרופסור צ’אן, “היום אנו מעניקים לסטודנטים שלנו חינוך גבוה ומתקדם ברמה בינלאומית ובשפה האנגלית בהונג קונג. החזון של בניית אוניברסיטה המתמקדת במחקר, שתקדם את תעשיית ההייטק בהונג קונג ובסין, קרם עור וגידים.”
בהמשך להרצאתו של פרופסור צ’אן, התקיים דיון מיוחד בנושא “העברת טכנולוגיה – משלב הרעיון ליישום” בהשתתפות בוגרי הטכניון, המשמשים בתפקידי מפתח בתעשיית ההייטק ופרופסורים מהטכניון, שהיו שותפים להקמת חברות סטארט-אפ. בפאנל המשותף, בהנחיית פרופסור בועז גולני, סגן נשיא לקשרי חץ ופיתוח משאבים בטכניון, לקחו חלק מר גוידו פרדו-רוקואס, מנכ”ל “פיליפס מדיקל” חיפה, פרופסור אייל זוסמן ומר אוהד בן דרור המייסדים של חברת “Nanospun Technologies” ופרופסור יורם רייטר מהפקולטה לביולוגיה בטכניון.
האורחים מהונג קונג ביקשו להבין כיצד תרם הטכניון להפיכתה של ישראל למעצמת סטארט-אפ וכיצד מעודד הטכניון פיתוח יזמות וחדשנות בקרב הסטודנטים. בנוסף, התעניינו האורחים בקשר בין הטכניון לבין התעשייה וכיצד מטפחים קשר זה. נושאים נוספים שעלו בפאנל היו דרכים להחזרת אקדמאים ישראלים מאה”ב ומאירופה לארץ וקליטת גלי העלייה הגדולים ממדינות חבר העמים לשעבר, שהגיעו לישראל בשנות ה-90, ותרומתם הרבה להתפתחות המדעית – טכנולוגית של מדינת ישראל.
מר גוידו פרדו-רוקואס, מנכ”ל “פיליפס מדיקל” חיפה אמר בפאנל שחברת “פיליפס” תרחיב את פעילות מרכזי הפיתוח שלה בסין.
בתמונה: נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ונשיא אוניברסיטת הונג קונג למדע וטכנולוגיה, פרופ’ טוני צ’אן במרכז המבקרים בטכניון. צילום : דוברות הטכניון
פרס הארווי היוקרתי של הטכניון הוענק לפרופסורים אלי יבלונוביץ ואריק לנדר.
פרופסור יבלונוביץ מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה קיבל את הפרס בתחום המדע והטכנולוגיה כהכרה על תגליותיו החלוציות בתחומי הפוטוניקה, האופטואלקטרוניקה, וחצאי מוליכים. מחקריו פורצי הדרך ורבי ההשפעה משלבים תובנות פיזיקליות עמוקות עם גישה יישומית טכנולוגית ומתפרשות על מגוון נרחב של תחומים. הוא ייסד את תחום הגבישים הפוטוניים והנדסת פער פס פוטוני, ברמה העקרונית והניסיונית כאחד, ותרם תרומות חלוציות למחקר ופיתוח בתחום תאים פוטו-וולטאיים וכן בתכנון ושפור בצועים של לייזרים מבוססי חצאי מוליכים.
פרופסור לנדר מאוניברסיטת הארוורד ו-MIT קיבל את הפרס בתחום הרפואה כהכרה על תרומתו ההיסטורית לתחום הגנומיקה, בהיותו הכח היוזם והמוביל את רוב התגליות העיקריות בתחום זה. הוא תרם תרומות מרכזיות לפיתוח שיטות לחקר המידע הגנטי והוביל את הפיתוח של כלים חישוביים למיפוי גנטי, זיהוי גנים ואלמנטים פונקציונליים בגנום. פרופ’ לנדר הינו חלוץ בשימוש במידע הגנומי לפתירת מגוון של בעיות רפואיות וביולוגיות, לרבות מחלת הסרטן.
נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי בהענקת פרס הארווי היוקרתי הטכניון מבטא את רגשי הערכתו ותודתו לשני הזוכים, על תרומתם העצומה לעתיד האנושות, איש-איש בתחומו.
נשיא מכון ויצמן, פרופסור דניאל זייפמן, נשא את ההרצאה המרכזית באירוע החגיגי, והדגיש את חשיבות קירוב המדע לכלל האוכלוסייה, כדי שיותר צעירות וצעירים יבחרו בקריירה מדעית מרתקת.
בתמונה (מימין לשמאל): פרופסור אלי יבלונוביץ, פרופסור פרץ לביא ופרופסור אריק לנדר. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון
