חודש: אפריל 2013

ראשי הטכניון ותעשיית התרופות בישראל ערכו ערב זכרון לאברהם בארי כהן ז”ל, שעמד בראש ענקית התרופות “מרק” ושימש במועצת המנהלים של “טבע” ושל מכון אמי”ת בטכניון. הוא נפטר לפני כמה חודשים בניו יורק.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי הוא מברך על כך שהאירוע נערך בטכניון, שלבארי כהן היה חלק חשוב במכון “אמי”ת” שלו.

שר הביטחון לשעבר, משה ארנס, העלה על נס את תרומתו העצומה של כהן לחברת “טבע” ואת החזון והראיה העסקית שלו. “טבע הייתה ונשארה חברה ישראלית שלא מחפשת אקזיט”, אמר.

ד”ר ג’רמי לוין, נשיא ןמנכ”ל “טבע”, אמר כי בארי כהן ראיין אותו כאשר הגיע ל”טבע”. הוא סיפר כי היה זה ראיון לא קל ובארי שאל אותו שאלות קשות. “במיוחד הוא התעניין בהבנתי ברפואה, גלובליזציה והקשר שלי לישראל”, סיפר. “הוא שב והדגיש את חשיבותה של החדשנות בעזרה לחולים ברחבי תבל”, הוסיף. “אנשים טובים הובילו את טבע למה שהיא היום, ובארי כהן אחד מהם”.

חתן פרס נובל בכימיה, פרופסור אהרן צ’חנובר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון (שהוא ואחיו יוסי היו חברים טובים של בארי כהן) הרצה על “רפואה מותאמת אישית”.

הנחה: אבי קרבס, מנכ”ל קרן “תעוזה”.

בתמונה: נשיא ומנכ”ל “טבע”, ד”ר ג’רמי לוין, נושא דבריו בטקס. צילום: מורן ויסמן, דוברות הטכניון

“וטריט” הוא סידור אטומי לא יציב של החומר “קלציום קרבונט”

פרופסור משנה בעז פוקרוי והדוקטורנטית בהנחיתו לי קבלה-אמיתי  מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים, מסבירים כי קלציום קרבונט, תרכובת של סידן פחמן וחמצן, הינו המינרל הנפוץ ביותר בטבע ומופיע בצורות שונות הנבדלות במיקום המרחבי של האטומים (בסידור האטומי). “וטריט” הוא סידור אטומי ספציפי של “קלציום קרבונט”  ויחסית לסידורים האטומיים האחרים הינו נדיר ביותר בטבע. למרות היותו נדיר, ניתן למצוא את הוטריט בתחומים רבים מחיינו. בתוך כך, ניתן למצוא אותו באבנים הנוצרות בכיס המרה, במבנים גיאולוגיים מסויימים, משמש כחומר חיוני בתעשיית הנייר, כחלק חשוב במלט ואף נמצא במטאוריטים מהחלל. חוקרי הטכניון חוקרים את הוטריט במסגרת היווצרותו בתהליך ביולוגי מהחשובים ביותר הנקרא ביומינרליזציה. בתהליך זה אורגניזמים מייצרים ע”י שליטה ברמה האטומית מינרלים שונים. למשל, כאשר צדף מקבל מכה והשיריון שלו נסדק, הוא משתמש ב”וטריט” כדי לתקן את הנזק, הקליפה המבריקה בפנינים עשויה מקלציום קרבונט שונה אך לעיתים כתוצאה מטעות בגידול נוצר הוטריט ואז הפנינה אינה מבריקה, ודגים מגדלים את הוטריט באוזניהם ככלי עזר לאיזון (סלמון, למשל).

במשך 100 שנים לא הגיעו המדענים לתשובה חד משמעית מהו סדר האטומים ב”וטריט”. הדוקטורנטית לי קבלה-אמיתי תחת הנחייתו של פרופ’ פוקרוי חקרה גבישים הנמצאים בחיה ימית קטנה (ממשפחת האצטילנים) בשם “הרדמניה מומוס”, סייעו בידיהם בועז מייזל, ביולוג ימי וצוללן מאוניברסיטת תל אביב, אשר אסף את החיה, ד”ר ירון קאופמן סייע בבדיקת החומר במיקרוסקופ “טיטן” של הטכניון (היחיד מסוגו בארץ), ד”ר אנדי פיץ’ ממאיץ האלקטרונים  בגרנובל, ליאוניד בלוך מצוותו של פרופסור משנה פוקרוי ופרופסור פופה גילברט מאוניברסיטת מדיסון בויסקונסין סייעו אף הם במלאכה.

“החיה הזו מייצרת מ’וטריט’ אגד של גבישים, חדים מאוד ויחסית גדולים כך שקל יחסית לעבוד איתם”, מסבירים חוקרי הטכניון. “זו הסיבה שחקרנו את הגבישים הללו וזו הפעם הראשונה שהם נחקרו ברמה אטומית. עד היום ניסו חוקרים שונים למצוא סידור אטומי יחיד לוטריט או לקבוע איזה מהמבנים המוצעים הוא הנכון. אנחנו מצאנו שוטריט בעצם מורכב  משני סדרים אטומיים שונים אשר נמצאים בהרמוניה זה עם זה. הסדר האטומי השני נמצא באזור זעיר מאוד, ננו-מטרי (פי 40,000 קטן משערה) וזו הסיבה שעד כה הוא נעלם מעיני המדענים אשר חשבו שמדובר במבנה אחד ולא בשניים”.

ה”וטריט” הינו מבנה אטומי שאינו יציב ולכן נדיר שייוצר בטבע, עם זאת, עדיין ניתן למצוא אותו באזורים שונים. חוקרי הטכניון משערים שהגילוי שלהם יאפשר בעתיד הבנה של מנגנון ההיווצרות והייצוב של ה”וטריט”.

בתמונה: ספיקולה עם גבישים של וטריט שהופרדה מהרדמניה מומוס. צילומים: דוברות הטכניון

חוקרי הטכניון והאוניברסיטה העברית הצליחו לגלות מדוע אלמוג ההטרוקסניה פועם. כך מגלה כתב העת המדעי היוקרתי PNAS ( Proceedings of the National Academy of Sciences). אחד המראות המהפנטים והמרהיבים ביותר שנגלה תוך כדי צלילה בריף האלמוגים באילת הוא התנועה המחזורית של זרועות אלמוג בשם הטרוקסניה (Heteroxenia fuscescens). מדובר באלמוג רך ממשפחת ה-Xeniidae שנראה כמו שיח קטן ועשיר בפרחים שיושב על קירות שונית האלמוגים ועל משטחים סלעיים בקרקעית הים. כל “פרח” כזה הוא למעשה פוליפ, יחידת החיים הבסיסית של האלמוג. מסתבר שהתנועה של זרועות הפוליפים, שנראית כמו אוסף פרחים מרהיבים שפותחים וסוגרים באלגנטיות את עלי הכותרת שלהם, היא תנועה ייחודית. להוציא את תנועת השחייה המוכרת של מדוזות, אין אף בעל חיים ימי שצמוד לשונית ומבצע תנועה שכזו. היות ומדובר בתנועה שדורשת השקעת אנרגיה רבה חייב להיות הסבר מניח את הדעת שיצדיק אותה. התנועה המחזורית של המדוזות משמשת אותן לשחייה, לתנועה וללכידה של מזון. ההסבר הטבעי היה שהתנועה המרהיבה הזו נועדה לשם צייד ולכידה של מזון, אלא שבבדיקות רבות שנעשו בתוך מערכת העיכול של ההטרוקסניה לא נמצאו עדויות לטרף שנצוד על ידי האלמוג. היות וצייד הוא לא ההסבר, חייב להיות הסבר אחר שיצדיק את הוצאת האנרגיה על ידי ההטרוקסניה.

את ההסבר לשאלות אלה מצאה מאיה קרמין במסגרת מחקר לתואר מוסמך שבוצע במכון הבין-אוניברסיטאי באילת בהנחייתם של פרופ’ אמציה גנין מהאוניברסיטה העברית ופרופ’ אורי שביט מהטכניון במחקר משותף שמומן על ידי הקרן הלאומית למדע.

הממצא המפתיע הראשון היה שההטרוקסניה עוצרת את פעולת הזרועות ויוצאת להפסקה של כחצי שעה בכל יום בשעות אחר הצהרים, לקראת שקיעת השמש. החוקרים התקינו מצלמות אינפרה-אדום ותאורת אינפרה-אדום בעומקים של בין 5 ל- 10 מטר מתחת לפני הים ועקבו אחר הפעילות של אלמוגי ההטרוקסניה בסביבתם הטבעית מול המעבדות של המכון הבין-אוניברסיטאי (אורך הגל של תאורת אינפרה-אדום לא “נראה” על ידי האלמוג ולא מפריע לו). “בשלב זה לא נמצא הסבר ל”סייסטה” שלוקח האלמוג ולתזמון שחזר על עצמו יום אחר יום.

המעבדות של פרופ’ גנין ופרופ’ שביט עוסקות באינטראקציה שבין הפעילות הביולוגית של יצורים שחיים בקרקעית הים ובין התנועה של המים שסביבם. מסתבר שיצורים ימיים משפיעים על הזרימה ובה בעת תלויים בה תלות מוחלטת. כדי לפתור את התעלומה של אלמוג ההטרוקסניה, פיתחה קבוצת המחקר (במסגרת מחקר של הדוקטורנטית טלי מס) מערכת מדידה תת ימית המכונה Particle Image Velocimetry (PIV) המאפשרת למדוד את שדה הזרימה שצמוד להטרוקסניה בדיוק ורזולוציה גבוהים במיוחד. המערכת מורכבת משני לייזרים רבי עוצמה, מערכת הדמיה מהירה, ויכולת חישוב מרשימה. מערכת עדשות מיוחדת מייצרת משטח אור הנוצר על ידי הבזקים קצרים כדי שמערכת ההדמיה תלכוד זוגות של תמונות של החלקיקים הטבעיים שנעים יחד עם הזרם. מערכת המיחשוב של המעבדה מבצעת עם סוף הניסוי ניתוח מתמטי של זוגות התמונות ומספקת אוסף עצום של מפות זרימה המשמשות לחישוב מהירות הזרימה, תכונות ההסעה של מומסים והערכה של מידת הערבוב המתקבל משדה הזרימה הטורבולנטי.

המדידות נעשו במהלך הלילה בתמיכה של צוללים שהתנדבו לעזור לצוות המחקר. נמצא שאם צולל נוגע קלות בזרועות, האלמוג מכווץ את זרועותיו ומפסיק את פעולתן למספר דקות. רק לאחר שהאלמוג “נרגע” הוא מתחיל לפעום שוב ולחזור לפעילות מלאה. תכונה זו נוצלה על ידי החוקרים אשר מדדו שוב ושוב את תנועת המים מסביב להטרוקסניה, פעם כאשר היא פועמת ופעם כאשר היא קפואה במקומה.

מדידות אלה סיפקו את הממצא הבא של קבוצת המחקר. מניתוח של כיוון תנועת המים נמצא שהתנועה המחזורית של זרועות האלמוג דוחפת את המים מהאלמוג אל המרחבים הפתוחים שמעליו. אלמוגים זקוקים לדו-תחמוצת הפחמן במשך היום ולחמצן במשך הלילה, כמו גם לחומרי דשן (“נוטריינטים”- חנקות וזרחות) במשך כל שעות היממה. אחד האתגרים של מושבות האלמוגים הוא לגרום לכך שהמים יהיו עשירים במרכיבים הרצויים להם על ידי ערבוב יעיל של המים שסביבם. בעזרת מערכת המדידה המשוכללת הצליחו החוקרים לחשב את עוצמת הערבוב של המים שהתקבלה מהתנועה המחזורית של זרועות האלמוג. הממצא הבלתי צפוי היה שלמרות שתנועת הפוליפים לא מתואמת ושכל אחד מהם מתחיל את מחזור התנועה בזמן אחר, ההשפעה המצטברת של הפוליפים הייתה הגברה משמעותית של הזרמים שמסביב למושבה, ובעיקר את המהירות האנכית המרחיקה מים מהאלמוג ובכך מצמצמת באופן ניכר פוטנציאל הסינון החוזר של אותם מים.

אך הממצאים הללו לא סיפקו עדיין הסבר מניח את הדעת לשאלה מדוע האלמוג משקיע אנרגיה כה רבה כדי להניע את הזרועות שלו. תחת היתר מרשות הטבע והגנים הוציא צוות המחקר מספר פרטים של הטרוקסניה מהים במטרה לערוך סדרה של ניסויי מעבדה. השערת המחקר הייתה שפעימת הזרועות דרושה כדי לאפשר לאלמוג לבצע פוטוסינתזה.

אלמוגים הם מהיצורים העתיקים ביותר ששרדו בכדור הארץ. אחד ה”סודות” של שרידותם הבלתי נתפשת הוא שהם “מארחים” בתוך הרקמה שלהם אצות סימביוטיות המבצעות עבורם פוטוסינתזה. במחקר קודם של אותה קבוצת חוקרים (ואשר גם תוצאותיו פורסמו ב- PNAS) נמצא שתנועה של מים סביב אלמוגים הכרחית לשם הרחקה של חמצן. ללא תנועה של המים יעלה ריכוז החמצן ברקמת האלמוגים ומחזור הפוטוסינתזה יקטע.

התשובה לשאלה מדוע ההטרוקסניה מניעה את זרועותיה נמצאה סוף-סוף בניסויי המעבדה. בתחילה נמדד קצב הפוטוסינתזה של הטרוקסניה פועמת ונמצא שכל עוד היא פועמת קצב הפוטוסינתזה גדול פי 5-8 מקצב הפוטוסינתזה כאשר הזרועות מפסיקות את תנועתן. אבל כדי להוכיח שמנגנון הפעולה של הזרועות נועד לשם הרחקת חמצן, העלו החוקרים במכוון את ריכוז החמצן במים כך שגם כאשר הצליח האלמוג לערבב את המים שסביבו הוא החליף מים עשירים בחמצן במים חדשים שגם הם, לרוע מזלו, היו עשירים בחמצן. ואכן נמצא שקצב הפוטוסינתזה היה נמוך וגם כאשר האלמוג הניע את זרועותיו ללא הרף, ריכוז החמצן נשאר גבוה וקצב הפוטוסינתזה נשאר נמוך כאילו זרועות האלמוג אינן נעות.

למרות שהתנועה האלגנטית של זרועות ההטרוקסניה ריתקה את עולם המדע ולכדה את תשומת ליבם של החוקרים כבר לפני מאתיים שנה (Jean-Baptiste Lamarck, 1744-1829) לא נמצא לכך הסבר. עתה, בעקבות המחקר של קרמין, גנין ושביט, נמצא שתנועת הזרועות גורמת לעליה ניכרת ביעילות קשירת פחמן דו חמצני לאנזים הפוטוסינתטי RuBisCO והקטנת קצב הפוטורספירציה, הסבר שמצדיק את השקעת האנרגיה של הפעימות.  למעשה, בזכות הפעימות, היחס בין פוטוסינתזה לנשימה באלמוגים הפועמים הוא הגבוה ביותר שנמדד אי פעם בקרב אלמוגי אבן ואלמוגים רכים שאינם פועמים.

ממצאי המחקר מעידים על כך שתנועת הפעימה יכולה לשמש כאמצעי יעיל ביותר הן להרחקת מים מהגוף הפועם והן להגברה ניכרת של שיחלוף חומרים בינו לבין המדיום הזורם מסביבו. לשני התהליכים (הרחקת המדיום ושיחלוף חומרים) פוטנציאל ליישומים ייחודיים בהנדסה וברפואה. בימים אלה עוסקת קבוצת המחקר בניסיונות להרחיב את תוצאות המחקר ולפתח מודלים מתמטיים שיוכלו לשמש כלי ליישום הממצאים לפיתוח מערכות שימושיות לאדם.

בתמונה: האלמוג הרך הטרוקסניה  ( Heteroxenia fuscescens ). כל אלמוג הוא “מושבה” של עשרות עד מאות פוליפים אחים. כפי שנראה בתמונה, לכל פוליפ ישנן שמונה זרועות אשר כל אחת היא דמוית נוצה, עם שטח פנים גדול מאד. בעת הפעימות הזרועות של כל פוליפ מתכווצות ונפרסות יחדיו בתנועה מחזורית, ללא סינכרוניזציה בין פוליפים שכנים. בתמונה נראים פוליפים בפאזות שונות של מחזורי הפעימות.  צילום: ויקטור קינה, דוברות הטכניון והאוניברסיטה העברית

במסיבת עיתונאים בעיריית ניו-יורק הכריזו ג’ואן וד”ר אירווין ג’ייקובס על תרומתם למכון טכניון-קורנל לחדשנות, שהוא רכיב מרכזי במיזם “קורנל-טק” בעיר

בני הזוג ג’ייקובס הם בוגרי קורנל, שכבר תרמו רבות בעבר הן לאוניברסיטת קורנל והן לטכניון. בתרומותיהם נוסדו בקורנל התכניות  Irwin M. and Joan K. Jacobs Scholars and Fellows ו- Irwin and Joan Jacobs Professorship, שתיהן בקולג’ להנדסה. בקולג’ לאקולוגיית האדם נוסד Joan Klein Jacobs Cornell Tradition Fellowship. ד”ר ג’ייקובס היה חבר בוועד המנהל של אוניברסיטת קורנל, וגברת ג’ייקובס שימשה במועצה הנשיאותית של נשות קורנל.

תמיכתם של בני הזוג ג’ייקובס בטכניון באה לידי ביטוי בבית הספר ללימודים מתקדמים ע”ש ג’ייקובס ובמרכז ג’ואן ואירווין ג’ייקובס לתקשורת וטכנולוגיות מידע. ד”ר ג’ייקובס הוא חבר בקורטוריון הבינלאומי של הטכניון. באגודת ידידי הטכניון בארה”ב (ATS) הוא משמש חבר הן בהנהלה הלאומית והן בשלוחת סן דייגו. ד”ר ג’ייקובס מכהן, לצד ראש העירייה מייקל בלומברג ויו”ר גוגל אריק שמידט, כיועץ ל”קורנל-טק”.

ד”ר וגברת ג’ייקובס נמנים עם הפילנתרופים הנדיבים בעולם. לתמיכתם השפעה עצומה על ארגונים רבים בתחום האזרחי ובתחומי התרבות, הרפואה והחינוך. בית הספר להנדסה באוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו, נושא את שמותיהם של ד”ר וגברת ג’ייקובס, וכך גם המרכז לאמנויות הבמה בקמפוס לה-הויה ובמרכ הרפואי החדש UCSD.

“אנחנו מאושרים על שיתוף הפעולה עם קורנל ועם הטכניון ביוזמה חינוכית ייחודית זו,” אמרו ג’ואן ואירווין ג’ייקובס. “אנו מאמינים בכל לבנו בייעודו של שיתוף פעולה שיניע חדשנות ויטפח פיתוח כלכלי. אנו גאים בקשר רב השנים שלנו עם שני המוסדות המכובדים האלה, ושותפים בהחלטתם להכשיר א דור היזמים הבא, ליצור חברות חדשות ולחזק את החברות הקיימות – ביניהן, כמובן, קוואלקום.”

“מענק היסטורי זה יסייע לשותפות הבינלאומית החשובה בין קורנל והטכניון, שכבר החלה ליצור מודל חדש של חינוך טכנולוגי אקדמי בעיר ניו יורק,” אמר נשיא קורנל דיוויד סקורטון. “אנו נפעמים לנוכח נדיבותם המתמשכת של ג’ואן ואירווין ג’ייקובס, ומעריכים עמוקות את מחויבותם לקורנל ולחדשנות בהנדסה ובתחומים קרובים.”

“התרומה הנדיבה של ג’ואן ואירווין תמלא תפקיד מרכזי בהגשמת חזונו של ראש העיר בלומברג: יצירת מרכז עולמי מוביל לחדשנות בלב ניו יורק, מרכז שיאפשר לעיר להפוך לבירת הטכנולוגיה העולמית,” אמר נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא. “מכון טכניון-קורנל לחדשנות ע”ש ג’ואן ואירווין ג’ייובס ישמש גם גשר בין ישראל לארה”ב ובין חיפה לניו יורק. אנו אסירי תודה גם ל-ATS  על תמיכתם האיתנה ועל סיועם בגיוס התרומה.”

פרופסור חיים גוטסמן, המנהל המייסד של JTCII ופרופסור בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, אמר: “אני גא להוביל את היוזמה הזו, שתסייע להביא לניו יורק את תרבות הסטארט-אפ העולמית ולקדם מאמצים יזמיים בקרב אנשי הסגל והסטודנטים שלנו. יחד עם שותפינו ב’קורנל טק’ אנו מצפים לטיפוח דור המנהיגים הבא בטכנולוגיה יישומית, שיספקו את צרכיה של כלכלת ניו יורק.”

בהנהלת JTCII מתכננים להציע מסלול דו שנתי, רב תחומי, שבו יקבלו הסטודנטים תואר שני כפול – אחד מאוניברסיטת קורנל והשני מהטכניון. תוכנית זו תאפשר לסטודנטים להתמחות במדעים ישומיים מבוססי-מידע באחד משלושה תחומים הממוקדים בתעשיות של העיר ניו יורק – תקשורת, חיים בריאים וסביבה בנויה – בשעה שהם מחדדים את כישוריהם היזמיים. תחום ההתמחות הראשון יהיה תקשורת, והוא צפוי להתחיל לפעול בסתיו 2014. המחקר יתמקד גם הוא בשלושת התחומים האמורים.

תוכנית חדשנית לעמיתי דוקטורט בחדשנות תושק בסתיו 2013. המטרה היא לתמוך ביחידים המבקשים למסחר את רעיונותיהם המחקריים בסביבה מטפחת ב- JTCII, תוך ניצול היתרונות היזמיים של “קורנל טק” ושל הקירבה לשווקים שבסיסם בעיר ניו יורק.

“קורנל טק” מציגה מודל ייחודי של חינוך טכנולוגי לתארים מתקדמים, הממזג מצוינות מדעית עם יישומים ויזמות בעולם האמיתי, המושרשים במחקר האקדמי העדכני ביותר. סטודנטים, חברי סגל ומומחים מהתעשייה לומדים ועובדים יחד במטרה לפתח רעיונות וליצור יוזמות בעלות השפעה עולמית. הקמפוס מושך אלו את הטכנולוגיות הטובות והמבריקות ביותר ו”טובל” אותן בתרבות יזמית עם קשרים עמוקים לקהילת העסקים המקומית, במטרה להוליד חברות חדשות ויוזמות טכנולוגיות חדשות בעיר ניו יורק.

התרומה מסמנת אבן דרך גדולה נוספת ביצירת הקמפוס. “קורנל טק” חנכה את המסלול האקדמי הראשון שלה בינואר – מאסטר של אוניברסיטת קורנל במדעי המחשב – וכיום היא מקדמת במהירות מסלולים אקדמיים חדשים, מגייסת חברי סגל “כוכבים”, מפתחת מודל חדש וייחודי של יזמות טכנולוגית ומתכננת את קמפוס הקבע שלה באי רוזוולט, קמפוס שיתחיל לפעול בתחילת השנה הבאה.

היוזמה להקמת מרכז למדעים ישומיים בניו יורק היתה אמורה להתבסס מבחינה כספית על הגידול המשמעותי המתרחש כיום במדע, בטכנולוגיה ובתחומי המחקר בניו יורק, ולהתפתח על בסיס מסירותו של המינהל העירוני של ראש העיר בלומברג ליצירת כלכלה מגוונת ותחרותית יותר בעתיד. בדצמבר 2011 בחרה העיר בשותפות ורנל-טכניון כמתמודדת הזוכה בתחרות מרכז המחקר המדעי-יישומי. עם השלמתו יאכלס הקמפוס כאלפיים סטודנטים.

בתמונה (מימין לשמאל): הקונסול עידו אהרוני, פרופ’ פרץ לביא, ג’ואן ואירווין ג’ייקובס, פרופ’ חיים גוטסמן. צילום: ג’ף וויינר

הפיתוח עשוי להיות מרכיב מרכזי בתעשיית הפוטוניקה

משלחת של 30 יזמים ובכירי המחלקה הכלכלית של עירית ניו יורק ביקרה בטכניון ונפגשה עם ראשי המשק והכלכלה

“ראש העיר מייקל בלומברג שם לו למטרה, לפתח את תעשיית ההייטק בעיר ולמשוך אליה חברות, משקיעים ויזמים טכנולוגיים. למרכז המחקר ההנדסי-מדעי-יישומי, המשותף לטכניון ולקורנל, תהיה השפעה מכרעת בנושא”, מוסיפה קאתי דאב, האחראית על פיתוח התשתיות התפעוליות ומשאבי האנוש בקמפוס החדש. “בלומברג רואה במיזם אבן שואבת לחברות הייטק ולסטודנטים מתחומי ההנדסה והטכנולוגיה. מרכז המחקר ישנה את פני האזור כולו וישפיע על העיר ניו יורק, החל מפיתוח התחבורה הציבורית לאי, שהיא הכרח להקמת הקמפוס, דרך בניית מגדלי מגורים לסטודנטים ולסגל האקדמי וכלה ביצירת אלפי מקומות עבודה חדשים”.
היא מסבירה כי מקומות שאין אליהם גישה ברכבת התחתית, נחשבים בניו יורק כבלתי נגישים. לדבריה, פיתוח התחבורה הציבורית באי הכרחי להתקדמות הקמפוס החדש ויתקיים במקביל. הקמפוס ייבנה במספר שלבים מצפון האי לדרומו, כנגזרת מהתקדמות הפיתוח של התחבורה הציבורית באזור.
כבר בשלב הראשון של בניית הקמפוס, הצפוי להיפתח ב-2017, ייבנו לצד המבנים האקדמיים מגדלי מגורים לסטודנטים ולאנשי הסגל האקדמי, שיימשכו אוכלוסייה חדשה לאזור. “הקמפוס החדש ייצור מאות מקומות עבודה חדשים, הן בעבודות הבנייה והפיתוח והן בקרב נותני השירותים לקמפוס החדש”, היא אומרת. “ידוע שאוניברסיטה מהווה זרז להתפתחות עירונית. מרכז המחקר החדש ישמש כזרז לשגשוג ולצמיחה של האזור כולו”.

חברי המשלחת הגדולה נפגשו בטכניון עם אנשי משק וכלכלה בכירים מישראל. לדבריהם, כבר עתה נוצרת בניו יורק “רצועת הי-טק” לאורך קו F  של הרכבת התחתית. “אנו מגיעים מחברת הזנק אחת לשניה בתוך דקות אחדות והאינטראקציה בין החברות מצויינת”, אמרו.

את הפאנל הנחה ד”ר יוסי ורדי, שהדגיש כי עוזיה גליל, שנכח בקהל, ודן טולקובסקי – “הם אבות ההי-טק הישראלי”. הוא הוסיף שכשם שמרכזי הפיתוח של חברות ענק בינלאומיות הוקמו בחיפה ליד הטכניון, כך החלה תעשיית ההי-טק של עמק הסיליקון ליד אוניברסיטת סטנפורד, המרכזים הטכנולוגיים לאורך כביש 128 סמוך ל-MIT  ותעשיית ההי-טק הבריטית הוקמה בסמוך לאוניברסיטת קיימברידג’. גם מעבדות “בל” הידועות הוקמו ליד אוניברסיטת פרינסטון.

לנוכחים חולק ספרם של הפרופסורים שלמה מיטל ואמנון פרנקל: “100 שנות עשייה – תרומת הטכניון ובוגריו לישראל ולעולם”.

בתמונה (מימין לשמאל): ד”ר יוסי ורדי, קאתי דאב -סגנית נשיא קמפוס טכניון-קורנל, פרופסור חיים גוטסמן – המנהל המשותף של מרכז טכניון –קורנל, שר התיירות עוזי לנדאו ונשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא. צילום : רז חודק – שיצו צלמים, דוברות טכניון

ובמקום הראשון בעולם בין האוניברסיטאות הפועלות ב”סביבה מאתגרת”

הטכניון הגיע למקום השישי בעולם ביזמות וחדשנות, בסקר ראשון מסוגו שערך המכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MIT). הסקר,   Skoltech שמו, נעשה במשותף עם  סקולקובו (מרכז ההשקעות שידוע יותר בכינוי עמק הסיליקון הרוסי). הסקר איתר את האוניברסיטאות היזמיות ביותר ברחבי העולם.

בין עשר האוניברסיטאות המובילות בעולם – רק שתים הן מחוץ לארה”ב ואירופה – הטכניון והאוניברסיטה הלאומית של סינגפור (NUS) MIT, וסטנפורד מובילות את הרשימה.

עוד נמצא כי הטכניון והאימפריאל קולג’ של לונדון הם “בין הענקים המתעוררים, שהמוניטין שלהם צמח משמעותית בשנים האחרונות”.

הסקר נעשה בקרב 61 מומחים מ-20 ארצות. הם זיהו 120 אוניברסיטאות בעלות השפעה מכרעת ותרומה משמעותית לעולם בתחומי היזמות והחדשנות. בתשובה לשאלה: “אילו אוניברסיטאות אתה מזהה כיוצרות או תומכות במערכות החדשנות הטכנולוגית העולמית” –  הגיע הטכניון למקום השישי, אחרי MIT, סטנפרד, קיימברידג’, אימפריאל קולג’ ואוקספורד, כשהוא מקדים את האוניברסיטאות  סן דיאגו, ברקלי,  ETH השוויצרית ו-NUS מסינגפור. הודות לטכניון הגיעה מדינת ישראל למקום השלישי בתחומי היזמות והחדשנות, אחרי ארה”ב ובריטניה, כשהיא מקדימה את שבדיה, סינגפור, גרמניה, שוויצריה, הולנד, סין וקנדה.

הטכניון הגיע למקום הראשון בתשובה לשאלה: “אילו אוניברסיטאות יוצרות או תומכות במערכות החדשנות הטכנולוגית העולמית, למרות שהן פועלות בסביבה מאתגרת” – כשהוא מקדים אוניברסיטאות בצרפת, ניו זילנד, פינלנד, אנגליה, קוריאה, סין, רוסיה וארה”ב. הודות לו הגיעה גם מדינת ישראל למקום הרשון בקטגוריה זו.

Institutional E&I culture – תרבות של יזמות וחדשנות נחשבת בקרב מומחים כ”רכיב חיוני לקיומה של מערכת מוצלחת”. בהקשר זה מוזכר הטכניון כמוסד שיש בו “אתוס של חתירה להגשמה”.

זהו השלב הראשון (מתוך שלושה) בסקר המקיף. נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר בתגובה לתוצאות:  “מיקומו של הטכניון בין עשר האוניברסיטאות המובילות בעולם בתחומי החדשנות והיזמות מקרב אותו להגשמת חזונו – להיות ביון עשר האוניברסיטאות המובילות בעולם. אין זו הפעם הראשונה שהטכניון וכה להכרה בינלאומית יוקרתית שכזו”, הדגיש. “תרומתו של הטכניון  לתעשייה המתקדמת של מדינת ישראל ידועה בכל העולם. לא בכדי זכינו בשנה שעברה במכרז של עירית ניו יורק להקמת מרכז מחקר מדעי-הנדסי-יישומי ביחד עם אוניברסיטת קורנל. ראש העיר, מייקל בלומברג, אמר אז כי הטכניון הוא האוניברסיה היחידה בעולם שהצליחה להפוך על פיה כלכלה של מדינה שלמה, מיצואנית של תפוזים למרכז עולמי בתחומי התעשייה  המתקדמת ועתירת הידע. עתה אוששו 61 מומחים מרחבי העולם את האמירה הזו”.

רשימת העמיתים באגודה מייצגת את הקבוצה החשובה ביותר בעולם בביולוגיה וברפואה, שפעלה במחצית השנייה של המאה ה-20 ופועלת בתחילת המאה ה-21

“מועצת המנהלים שלנו החליטה לייסד את אקדמיית AACR כמנגנון להכרה במדענים שלתרומתם בתחום הסרטן השפעה עצומה. החברות (כעמית) באקדמיית AACR תהיה תעודת הכבוד הגבוה ביותר שנותנת האגודה,” אמרה מרגרט פוטי, סמנכ”לית האגודה.

הקבוצה הראשונה של עמיתי אקדמיית AACR תמנה 106 אנשים, מספר המסמל את גיל האגודה בעת הקמת האקדמיה.

רשימת העמיתים מייצגת את הקבוצה החשובה ביותר בעולם בביולוגיה וברפואה, שפעלה במחצית השנייה של המאה ה-20 ופועלת בתחילת המאה ה-21. אחד המדענים הנודעים בקבוצה זו הוא ג’ים ווטסון, אשר גילה את הסליל הכפול של ה-DNA. הרשימה כוללת מדענים רבים שזכו בפרס נובל, ביניהם הפרופסורים פול ברג (חתן פרס נובל בכימיה לשנת 1980, על גילוי הביוכימיה של חומצות הגרעין ב-DNA), סידני ברנר (חתן פרס נובל ברפואה לשנת 2002, על גילוי מוות תאי מתוכנת – אפופטוזיס), רוברט לבקוביץ’ (חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2012, על תגליות בתחום התקשורת הבין-תאית) ושיניה ימנאקה (חתן פרס נובל ברפואה לשנת 2012 על גילוי תהליך יצירת תאי הגזע הבוגרים).

בתמונה: פרופסור הרשקו (משמאל) ופרופסור צ’חנובר. צילום: דוברות הטכניון