הטכניון יעניק בונוס מיוחד, בנוסף לבונוסים הקיימים כיום, לתלמידי תיכון אשר ילמדו  בנוסף למתמטיקה, שני מקצועות מדעיים-טכנולוגיים בהיקף של חמש יחידות כל אחד.  כך הודיע נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, בטקס הענקת תעודות לבוגרים. “הטכניון רואה כמשימה לאומית להגדיל את מספר תלמידי התיכון שיבחרו במקצועות מדעיים טכנולוגיים ברמה של חמש יחידות”, אמר. “לכן גם נתנו מלגות לבוגרי טכניון אשר מוכנים לרכוש גם תעודת הוראה ופתחנו את הקליניקה החינוכית, כל זאת במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים”.

המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור פאול פייגין, דיווח על השינוי ל ד”ר עופר רימון, מנהל המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך.

המסמך מצ”ב.

הראשונה בישראל המשמשת למטרות חינוכיות

דיקן הפקולטה, פרופסור אליעזר שלו, אמר כי מערכת זו – הראשונה בישראל המשמשת למטרות חינוכיות כאלה – תוביל לשינוי משמעותי באופן שבו נלמדים נושאים אלה. “הסטודנטים יוכלו להוריד את התמונות משרת מרכזי, לנווט בהן ולנתח אותן בלי שיזדקקו למיקרוסקופ אישי”, הדגיש. “למערכת זו של מיקרוסקופיה וירטואלית יש יתרונות כלכליים משמעותיים, מפני שלא יהיה עוד צורך בסטים אישיים של תכשירים או במיקרוסקופים אישיים בקורסים הללו”.

יתרון עתידי נוסף הוא השימוש במערכת למחקר ולרפואה-מרחוק (telemedicine). כיום מושקעים מאמצים רבים ברחבי העולם בפיתוח תוכנות לניתוח הדמיה לצרכי אבחון של סרטן והפרעות אחרות באמצעות מערכות מיקרוסקופיה וירטואלית, כמו המערכת שנרכשה על ידי הפקולטה לרפואה בטכניון. בנוסף לכך, אפשר לשלוח את תמונות המיקרוסקופייה הווירטואלית  לכל מקום בעולם, במסגרת שיתופי פעולה ברפואה-מרחוק. כך תתאפשר קבלה של חוות דעת נוספת מכל מקום בעולם באבחון של רקמות פתולוגיות.

“רכישתה של מערכת המיקרוסקופיה הווירטואלית מציבה את הפקולטה לרפואה בטכניון בחזית הלמידה-מרחוק, והיא צפויה להרחיב את יכולותיה עם הוספת רכיבים חדשים שיאפשרו לבצע מיקרוסקופייה פלורוסנטית ואנליזה אוטומטית”, אמר פרופסור שלו.

בתמונה: המרכז החדש. צילום: דוברות הטכניון

הדבר גורם לפגיעה קשה בתינוקות ועל האמהות לתת לתינוקות מזון משלים המכיל אבץ; החוקרים פיתחו מבחן גנטי פשוט לזיהוי מוטציות בגן, דבר שיאפשר לנשים להיבדק טרם כניסתן להריון

חוקרי הטכניון בראשותו של פרופסור יהודה אסרף והדוקטורנטית ענבל לסרי מהפקולטה לביולוגיה, בשיתוף חוקרים מבית-החולים שיבא, גילו ואפיינו מוטציה אצל אמהות מניקות, הגורמת למחסור באבץ בחלב האם, דבר העלול לגרום נזק בריאותי חמור לתינוקות שניזונו באופן בלעדי מהנקה מחלב אמם. ממצאי הגילוי פומו בכתב העת המדעי Journal of Biological Chemistry  ועוררו עניין רב, שכן חלב האם אמור להיות בריא לתינוק תמיד.

“אבץ הינו מינרל החיוני לתהליכי גדילה, התפתחות, ובכללם התפתחות קוגניטיבית ומוטורית של המוח וכמו כן לתפקוד תקין של מערכת החיסון והעור. לכן, אצל תינוקות בפרט, אבץ הוא מינרל חיוני ביותר שכן הם מצויים בתהליכי גדילה והתפתחות מואצים”, מסביר פרופסור יהודה אסרף, ראש המעבדה לחקר הסרטן ע”ש פרד וישקובסקי, הפקולטה לביולוגיה בטכניון. “מספר רב של חלבונים בגופנו דורשים אבץ לצורך פעילותם התקינה”, מוסיף פרופסור אסרף. “חסר באבץ עלול לגרום לפריחות ודלקות עוריות הנראות ככוויות חמורות, לשלשול, לנשירת שיער, לחוסר תיאבון, לפגיעה בתפקוד מערכת החיסון וכן לפגיעה בתפקוד מערכת העצבים”.

כך, למשל, חוסר באבץ עלול לפגום ביכולתנו להתגונן, באמצעות מערכת החיסון ותהליך הדלקת, נגד פולשים זרים כמו חיידקים, וירוסים וטפילים למיניהם.

המחקר נערך בשיתוף פעולה עם צוות מבית החולים לילדים ע”ש אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, בראשותו של ד”ר יאיר אניקסטר, מנהל היחידה למחלות מטבוליות.  המחקר החל בהפנייתן של שתי תינוקות מבתי-החולים סורוקה וביקור חולים, משתי משפחות ישראליות שונות, כשהן סובלות, בין היתר, מפריח קשה במיוחד הנראית ככוויה חמורה. בדיקות דם וכן בדיקת חלב האם הובילו להשערה שהמחלה נובעת ממחסור באבץ ולכן החוקרים בחנו את רצף הגן  ZnT-2. חשיבותו של החלבון ZnT-2 מכרעת בעת ההנקה שכן הוא משמש כמעין משאבה המעבירה אבץ מדם האם לחלב האם ממנו ניזון התינוק. החוקרים גיו אצל האמהות מוטציה ספציפית בגן ZnT-2 באתר שמור מאוד מבחינה אבולוציונית, שנראה כחיוני לשימור תקינות המבנה והפעילות של חלבון זה. “גילינו כי המוטציה במשאבת האבץ ZnT-2  משביתה את פעילותו ולכן האבץ לא מועבר אל חלב האם. כתוצאה מכך, התינוק הניזון מהנקה מחלב אימו לא תוספת מזון כלשהיא, איננו מקבל אבץ ברמה נאותה דבר המוביל למחלה”, מסביר פרופסור אסרף.

חלקו זה של המחקר נערך בשיתוף פעולה עם פרופסור שנון קלהר מאוניברסיטת פנסילבניה, בארה”ב.

“לכל גן יש שני מרכיבים גנטיים הקרויים אללים – האחד מקורו מהאב והאחר מהאם. במחלה הנוכחית– אחד משני האללים היה פגום. לכאורה – האלל השני הבריא היה צריך לחפות על פגם זה שכן הוא תקין לחלוטין”, מסביר פרופסור אסרף.

חוקרי הטכניון מצאו תשובה לדילמה מדעית-רפואית זו: במחקר נתגלה לראשונה כי משאבת האבץ ZnT-2 עובדת כצמד, דהיינו: שני חלבונים זהים של ZnT-2 נצמדים זה לזה ויוצרים את ה”משאבה” הבוגרת והפעילה השואבת אבץ מדם האם אל חלב האם. ולכן, כשאחד מהם פגום – משאבת האבץ איננה פעילה. כלומר – די במוטציה אחת, באלל האבהי או האימהי, כדי להשבית את משאבת האבץ, תופעה הידועה בשפה המדעית כ- .Dominant negative

תגלית זו סוללת את הדרך לסריקה גנטית של נשים, טרם כניסתן להריון, ובכך תאפשר ייעוץ גנטי אשר יבהיר לנשים הנושאות את הגן הפגום כי בעת ההנקה יהא עליהן לתת לתינוקן תוספת מזון מכילת אבץ דבר שימנע לחלוטין נזק בריאותי כלשהוא לתינוק. עתה בוחנים החוקרים בין היתר את נפיצות המוטציות בגן ZnT-2.

מבשר על פוטנציאל להכנת “איים” ברי השתלה

חוקרי הטכניון הצליחו לבנות מערך ספוגים תלת מימדי ובו איי לבלב המוקפים ברשת כלי דם. כך מדווח כתב העת המדעי PLoS ONE.

“הראנו שהסביבה התלת מימדית וכלי הדם המהונדסים נותנים תמיכה לאיים -תמיכה החשובה להישרדות האיים ולפעילותם בהפרשת אינסולין”, אומרת פרופסור שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית. “הראנו שהספוגים הללו המיוצרים במעבדה יכולים להיות מושתלים תחת העור ולרפא עכבר סכרתי. כפי הנראה, היכולת להגביר את הוזקולריזציה של האיים  ולתמוך בהישרדות האיים ולהגביר לאחר ההשתלה אפשרה להשתיל כמות קטנה פי ארבעה של איים מהמקובל בהשתלות לעכברים ועדיין לקבל ירידה של רמות הסוכר בדם והצלה מהמצב הסכרתי”.

המנגנון המביא לכישלון בהשתלת איי לבלב עדיין אינו ברור במלואו, אבל הדעה המקובלת היא שהוא קשור בפגיעה איסכמית – ועיכוב בהיווצרות כלי דם חדשיםעל פי השערת חוקרי הטכניון, לכלי דם גם תפקיד פעיל בתקשורת תא-תא התומכת בהישרדות איי לבלב ןתפקודם. כדי לבחון את ההשערה, פיתחו החוקרים רשת תלת ממדית של כלי דם אנדותליים ברקמות-לבלב מהונדסות שהופקו מאיים, מפיברובלסטים ומתאים אנדותליים. המערך המשולש הזה, שנזרע על פיגומים פולימריים בעלי חרירות גבוהה, מחקה את ההקשר האנטומי הטבעי של מערכת כלי הדם הלבלבית. “הראינו כי העלייה בשיעור ההישרדות של האיים נמצאת ביחס ישר להיווצרותם של צינורות אנדותליים מסביבם”, אומרת פרופסור לבנברג. “הוספת פיברובלסטים   לתרביות איי לבלב ותאי האנדותל עודדה  את יצירת רשת כלי הדם , אשר תמכה בהישרדות איים כמו גם בהפרשת אינסולין. משתנים רבים – ביטויי גנים, פרופילים של גורמי גדילה של תאים אנדותליים, ECM, מורפוגנים וסמני התמיינות – היו שונים מאוד בין מערכות תרבית בשני ממדים לבין מערכות תלת ממדיות בהן התאפשרה הרשת האנדותליאלית, ושוני זה אף גבר כתוצאה מהוספת פיברובלסטים אשר תומכים  ביצירת צינורות הדם המהונדסים.  “.

השתלה של רקמת האיים המהונדסת עם כלי הדם,  שיפרה את ההישרדות וההקלטות של האיים בעכברים סכרתיים, ואף שיפרה את   תיפקודם בהורדת רמת הגלוקוז בדם. חוקרי הטכניון מקווים כי ממצאים אלה מבשרים על אסטרטגיות פוטנציאליות להכנה של איים ברי-השתלה עם סיכויי הישרדות משופרים.

העבודה נעשתה על ידי תלמידת המחקר קרן פרנסיס במעבדתה של פרופסור לבנברג ובשיתוף פעולה עם יובל דור מהאוניברסיטה העברית במסגרת מענק מחקר משותף מהקרן העולמית לסוכרת נעורים.  במעבדה מתבצע כעת פרויקט המשך החוקר את השפעת רשת כלי הדם והגידול התלת מימדי על איים אנושיים-במימון  משותף של הקרן העולמית לסוכרת נעורים והקרן הלאומית למדע.

הטכניון יעניק בונוס מיוחד, בנוסף לבונוסים הקיימים כיום, לתלמידי תיכון אשר ילמדו שלושה מקצועות מדעיים-טכנולוגיים בהיקף של חמש יחידות כל אחד.  כך הודיע נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, בטקס הענקת תעודות לבוגרים. “הטכניון רואה כמשימה לאומית להגדיל את מספר תלמידי התיכון שיבחרו במקצועות מדעיים טכנולוגיים ברמה של חמש יחידות”, אמר. “לכן גם נתנו מלגות לבוגרי טכניון אשר מוכנים לרכוש גם תעודת הוראה ופתחנו את הקליניקה החינוכית, כל זאת במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים”.

במסגרת הקליניקה החינוכית עברו 15 עתודאים מהטכניון הכשרה מיוחדת בנושאי תורות למידה ושיטות הוראה והם מלמדים תלמידי תיכון בקבוצות קטנות בבית הספר “עירוני ג” בנוה שאנן. לאור הצלחתם – הטכניון מרחיב עתה את התכנית.

הטכניון גם נרתם לסייע במציאת פתרון, ולו חלקי, למחסור במורים במקצועות המדעיים. הוא מציע לבוגריו מלגה שמאפשרת להם ללמוד לתעודת הוראה למעשה ללא תשלום. שם התוכנית הוא “מבטים” – מהנדסים/מדענים בחינוך טכנולוגי-מדעי.

“נתוני העבר גם מאפשרים לנו, במידת מה, לצפות קדימה”, הוסיף ואמר נשיא הטכניון. “על פי הנתונים שנאספו במחקר מקיף של הפרופסורים שלמה מיטל ואמנון פרנקל, על תרומת הטכניון ובוגריו למדינת ישראל – אני יכול לומר לכם בוגרי מחזור פ”ג, כמעט בוודאות, שבשנת 2032, בעוד 20 שנה, אחד או אחת מתוך ארבעה מכם יהיו מנכ”לים או סמנכ”לים של חברות, וארבעה מתוך עשרה מכם יהיו בתפקידי ניהול אחרים. אחד מתוך עשרה יקימו חברה חדשה, כמחצית מכם ישתכרו לפחות 30 אלף שקלים בחודש (במחירי היום), ויחדיו תשלמו מס הכנסה לאוצר המדינה בסכום הדימיוני של ששה עשר מיליארד שקלים. בשנת 2032 שליש מהמנהיגים הכלכליים של ישראל יהיו מבינכם, ותהיו אחראים ליצירתם של כשבעים ושמונה אלף מקומות עבודה חדשים. זה מה שבוגרי הטכניון, על פי המחקר, עשו בעשרים השנים האחרונות, ואין לי ספק שאתם תלכו בדרכם”.

בתמונה: נשיא הטכניון בנאומו בטקס. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון