חודש: יוני 2012

דני ימין, מנכ”ל מיקרוסופט ישראל, התמנה במושב הקורטוריון (חבר הנאמנים) האחרון ליו”ר הוועד המנהל של  הטכניון והוא מחליף בתפקידו את יורם אלסטר, שסיים את תפקידו לאחר תשע שנים.

הועד המנהל הוא הרשות המכוונת והמחליטה בין מושבי הקורטוריון (הרשות העליונה של הטכניון), בכל הנוגע לענייני הטכניון. בין סמכויותיו: פיקוח על התקנת תקנות ומינויים, הענקת תארי כבוד, פיקוח על התקנונים ונהלים לשמירה על המשמעת של הסטודנטים, פיקוח ניהולי, כספי ונכסי ועוד.

יו”ר הועד המנהל נבחר על ידי הוועד המנהל מבין חבריו נציגי הציבור, לרבות מי שהיה חבר בוועד המנהל וסיים תקופת כהונה מרבית ועל פי המלצת ועדת החיפוש לבחירת יו”ר הוועד המנהל.

דני ימין, בוגר הטכניון,  מכהן כמנכ”ל מיקרוסופט ישראל מאז שנת 2004. במקביל הוא מכהן בשנים האחרונות בתפקידי ניהול שונים בטכניון, לרבות חבר בוועד המנהל ויו”ר מועדון ה-100 של ארגון בוגרי הטכניון.

פרופ’ פרץ לביא נשיא הטכניון: “ניסיונו הניהולי העשיר של דני ימין בארגון גלובאלי חיוני כיום  בעת שהטכניון עצמו נכנס יותר ויותר לזירה הגלובאלית. הקמת מרכז המחקר של הטכניון וקורנל בניו יורק היא מסוג האתגרים שעמם נתמודד בשנים הקרובות, כמו גם קידום הטכניון בארץ. אני מצפה לעבוד יחד עם דני ימין  בתפקידו החדש ומאמין שניסיונו העשיר אכן יתרום רבות להתמודדות עם האתגרים המקומיים והגלובאליים החדשים”.

דני ימין, מנכ”ל מיקרוסופט ישראל ויו”ר הועד המנהל של הטכניון: “אני שמח להרחיב את פעילותי בטכניון שהוא מוסד בעל תפקיד מרכזי במדינת ישראל. הקשר בין התעשייה לאקדמיה חיוני לשני הצדדים ואני מאמין כי ביחד עם פרופסור פרץ לביא נשיא הטכניון, הנהלת הטכניון וחברי הוועד המנהל נמשיך לממש את הפוטנציאל הגדול של הטכניון בארץ וברחבי העולם”.

בתמונה (מימין לשמאל): יורם אלסטר, פרופסור פרץ לביא ודני ימין. צילום: שלמה שוהם, דוברות הטכניון

סטודנטים בטכניון הציגו תוכניות לבנייתו של מפעל אמוניה רווחי, שיאפשר את העתקת מיכל האמוניה ממפרץ חיפה

“חידושו של ייצור האמוניה בישראל אינו רק אפשרי אלא גם רווחי”, כך נקבע בעבודה של סטודנטים מהטכניון בהנחיית פרופסור דניאל לוין מהפקולטה להנדסה כימית. הסטודנטים הציגו תוכניות לבנייתו של מפעל אמוניה רווחי, שיאפשר את העתקת מיכל האמוניה ממפרץ חיפה.

 המיכל, המשמש לאיחסונה של אמוניה מיובאת, “עלה לכותרות” במלחמת לבנון השניה, בעקבות מתקפות הטילים על אזור הצפון והחשש מנזילת אמוניה מהמיכל כתוצאה מפיצוץ. בתחילת השנה הנוכחית הודיעו שרי התמ”ת והגנת הסביבה כי מיכל האמוניה יועתק מחיפה לאתר אחר.

מאז פסק ייצור האמוניה בישראל, לפני כשלושה עשורים, מיובאת אמוניה דרך נמל חיפה ומאוחסנת במיכל הממוקם במפרץ. לפיכך, חידושו האפשרי של ייצור אמוניה בישראל יבטל את הצורך בשימוש במיכל.

תוכניות שהכינו סטודנטים (שנה רביעית) בפקולטה להנדסה כימית, במסגרת קורס תכן ואנליזה בהנחייתו של פרופסור דניאל לוין, מראות כי חידוש הייצור אפשרי ואף כדאי. בפרויקט הגמר שלהם נדרשו הסטודנטים לתכנן מפעל רווחי לייצור 450 טון אמוניה ביום מגז מתאן. לדברי פרופסור לוין, ייצור בקצב האמור יספק את הביקוש לאמוניה במדינת ישראל, ויבטל את הצורך במיכל האיחסון בחיפה, שהוא “מתקן מיושן ולא בטוח, שבשלושים שנות קיומו לא בוצעו בו מעולם הבדיקות התקופתיות הנחוצות. פגיעה במתקן הזה עשויה לגרום לאסון המוני באזור מפרץ חיפה, למשל במקרה של מלחמה או רעידת אדמה”.

הסטודנטים חולקו לשלוש קבוצות, שתיפקדו כחברות עסקיות לכל דבר ונדרשו להציג תוכנית הנדסית ועסקית לבניין המפעל בדרום הארץ. הם בנו את התוכנית באמצעות סימולטור  UNISIM ועל סמך טכנולוגיית ההפקה שפיתחה החברה הגרמנית לינדה (Linde), שגם שלחה לטכניון נציג מטעמה. אורחים נוספים בערב הצגת העבודות, שהתקיים בטכניון, היו נציגים של החברות ברן, בזן וכרמל אולפינים. אדריאן הלל, סמנכ”ל בכיר בחברת ברן, אמר כי בחודש אפריל הגישה החברה הצעה להקמת מפעל אמוניה בנגב, בעקבות קריאתו של משרד התמ”ת להגיש הצעות כאלה. “מצגות הסטודנטים שראיתי כאן הערב מרשימות מאוד, וזהו שיעור חשוב מאוד עבורם לקראת ‘החיים האמיתיים’ בתעשייה,” אמר הלל.

“זו היתה תקופה אינטנסיבית מאוד,” מספרים הסטודנטים אופיר לירון, הדר נבו ויונתן וינברג. “זה הסמסטר האחרון בשנת הלימודים האחרונה, ויישמנו כאן בעצם את כל מה שלמדנו בשנים האלה. עבדנו בקבוצות של 19 סטודנטים, באופן עצמאי מאוד, וזו היתה התנסות מעשית הדומה מאוד למה שצפוי לנו לאחר היציאה לשוק העבודה”.

זהו תיעוד ראשון של מערכת כימית בפירות שמעודדת הפצת זרעים על ידי יונקים

תיאוריית ההרתעה הישירה קובעת כי חומרי הגנה (מטבוליטים שניוניים) בפירות בשלים ירתיעו טורפי זרעים, אבל לא ישפיעו, או ישפיעו בצורה מועטת, על מפיצי זרעים. אכן, מספר מחקרים הראו כי ציפורים, מפיצות זרעים, ניזונות מפירות בעלי חומרי הגנה בעוד המכרסמים נרתעים מהם. עם זאת, מנגנון זה הוצג רק על סמך הבדלים ברמת המחלקה, לדוגמא בקולטנים מסוג vanilloid  הנמצאים ביונקים אך חסרים בעופות.

“כאן אנו מציגים ממצאי ניסויים פיסיולוגיים והתנהגותיים המראים את השימוש בחומרי הגנה מסוג פצצת שמן החרדל המעודדים הפצת זרעים בספקטרום רחב, ללא תלות במחלקה (לדוגמא: יונקים לעומת עופות), בפירות רכפתן המדבר, במטרה לכפות שינוי התנהגותי בציר הזמן האקולוגי, המעודד טורפי זרעים לנהוג כמפיצים”. אומרת החוקרת, מיכל סמוני-בלנק, שחקרה את הנושא בהנחיית הפרופסורים זאב ארד מהטכניון ועדו יצחקי מאוניברסיטת חיפה. “שינוי זה מושג באמצעות מידור ייחודי של פצצת שמן החרדל, היוצר שפעול של המערכת רק כאשר בעל החיים צורך זרעים וציפה גם יחד. כך נוצר ‘דירבון’ להפצה המוביל לעדות ראשונה בעולם של מכרסם המפיץ זרעים על ידי יריקה”. ממצאי המחקר מציגים את כוחם של חומרי ההגנה בשינוי יחסי חיה-צמח מיחסי טורף-נטרף ליחסים הדדיים, ומספקים חיזוק לתיאורית ההתרעה הישירה גם ברמה התוך-מינית, בנוסף לרמה הבין-מינית.

סרטון וידאו: http://www.youtube.com/watch?v=BaTFV0Jo26Y

בתמונות:

למעלה– צמח רכפתן המדבר עם אשכולות הפירות העסיסיים. הפירות הלבנים הם פירות בשלים (ניתן לראות מספר פירות שנקטפו מונחים בכף היד). פירות הרכפתן מכילים את פצצת שמן החרדל: גלוקוזינולטים שהם חומרים יציבים נמצאים אך ורק בציפה ואילו האנזים מירוזינאז שמשפעל אותם נמצא אך ורק בזרעים. מנגנון זה מעודד את בעלי החיים להפיץ את הזרעים ועל ידי כך להמנע מתוצרי הפירוק הרעילים של פצצת שמן החרדל. צילום: מיכל סמוני-בלנק

למטה- תהליך אכילת פרי הרכפתן על ידי הקוצן המצוי. הקוצן ניגש לפרי ומחזיק אותו בין רגליו הקדמיות. הקוצן אוכל את הפרי כשהוא ניזון מהציפה אך נמנע מצריכת הזרעים. צילום: מיכל סמוני-בלנק

שנים מהזוכים זכו גם בשנה שעברה

המתחרים נדרשו השנה לבנות מתקן שיטפס על חבל, ישליך לקרקע “אבן פינה” במשקל של 260 גרם שתפגע במטרה שעל הקרקע, וימשיך עד ראש החבל. על המשתתפים בתחרות נאסר להשתמש במקור אנרגיה כימי או חשמלי.

המתחרים קיבלו ציון על הגובה המקסימלי, על מרחק פגיעת “אבן הפינה” מהמטרה, ועל יצירתיות בעיצוב המתקן וחזותו.

שלוש מהקבוצות המתחרות קיבלו יותר מ-90 נקודות מתוך ה-100 האפשריות, ובשל הפער הקטן בניקוד החליטו השופטים לחלק את שלושת הפרסים – ששווים הכולל 18 אלף ₪ – שווה בשווה בין שלוש הקבוצות.

בתחרות השתתפו גם תלמידי כיתות ז’-ח’ ממרכז רון ורדי בראשון לציון, בהנחיית ידידיה, אביו של רון ורדי. קבוצה מהמרכז השתתפה בשנה שעברה בטכנוראש, וזכתה במקום הרביעי.

הפרויקטים הזוכים:

“מכשפה על מטאטא”: ישי צימרמן, מסגר מקיבוץ עין חרוד, שזכה בשנה שעברה במקום השני בתחרות יחד עם בנו ונכדתו, והשנה התחרה עם חתנו רונן אצילי מרמת צבי. המתקן שלהם הורכב מ-12 בקבוקי קוקה-קולה, שבהם אוויר דחוס שהניע את המתקן באמצעות וסת לחץ ובוכנות שטיפסו על החבל. גל וירון, שני בניו של ישי צימרמן, השתתפו גם הם בתחרות, אך לא הגיעו למקומות הראשונים.

“אסנדר”: פלג הראל מקיבוץ גן שמואל בנה – יחד עם אביו ועם חברו יאיר טילינגר – ‘מתקן זוחל’, שנפתח ונסגר כאקורדיאון וכך טיפס על החבל. ‘אבן הפינה’ נגררה אחרי המתקן, ותוזמנה ליפול 2.5 דקות לאחר שיגור המתקן. פלג זכה כבר פעמיים בעבר בתחרות הטכנוראש.

“ביצבץ 2000”: אייל כהן (סטודנט להנדסת מכונות בטכניון) ומתן אוריין (תעשייה וניהול) בנו מתקן שנפל במרחק הקטן ביותר ממרכז המטרה – 21 סנטימטרים. אייל זכה בשנה שעברה במקום הראשון בתחרות הטכנוראש (היו-יו הגבוה בעולם). מתן ואייל הם חברים מאז כיתה ט’, ולדבריהם הם מאזנים זה את זה – “כל פעם שאחד מאיתנו נסחף, השני מוריד אותו לקרקע. המתקן הוא תוצר של העבודה המשותפת שלנו.” אביו של חברה של מתן, שהוא חרט, עזר בחריטה ובהרכבה המדויקת של המתקן, שהונע באמצעות שלושה בלוני-ענק.

תחרות “טכנוראש” נערכת בטכניון לזכרו של ההוגה והמייסד שלה, ניב-יה דורבן ז”ל. ניב-יה, סטודנט ובוגר מצטיין של הטכניון, היה קצין בצה”ל כאשר נרצח על ידי שודד ברחוב שקט בתל אביב בחודש מארס 2003. התחרות והפרסים ממומנים על ידי ד”ר רוברט שילמן (“ד”ר בוב” בפי כל), שהשתלם בטכניון.

בתמונה: הסבא ישי צימרמן (במרכז, במכנסים קצרים) עם קבוצתו ועם המתקן הזוכה – “מכשפה על מטאטא. צילום: שלמה שוהם, דוברות הטכניון

דיברה במושב הקורטוריון (חבר הנאמנים של הטכניון) על “חדשנות וצמיחה כלכלית” במסגרת ההרצאה השנתית בטכנולוגיה וכלכלה לזכרו של יצחק מודעי

בראש הרשימה המכובדת, לבד מישראל ומארה”ב, ניצבות שוויץ וגרמניה, ובתחתיתה – סין, הודו וברזיל.

אבי ג’וזף כהן הציגה את שותפות קורנל-טכניון – המיזם המשותף להקמת מרכז המחקר המדעי-הנדסי יישומי בניו-יורק – כמיזם חשוב ביותר, הממזג משאבים פרטיים וציבוריים לטובת קידומו של החינוך המדעי-טכנולוגי, מתוך הבנה שחינוך זה הוא תנאי לצמיחה כלכלית בת-קיימא. “ההשקעה בחינוך היא ההשקעה הכלכלית החשובה ביותר, והמיזם של הטכניון ואוניברסיטת קורנל בניו יורק היא דוגמה מצוינת להשקעה כזו”, אמרה.

“כלכלנים אוהבים לדבר על תמ”ג, על מצב שוק ההון ועל משתנים אחרים כמדדים למצבה הכלכלי של מדינה,” הוסיפה. “אבל אני מדברת כאן על מדדים שמשפיעים על הכלכלה בטווח הארוך, וחינוך איכותי הוא הגורם הבודד המשמעותי ביותר בהשפעה על צמיחה כלכלית. לכן עלינו להבין שהשכלה היא חלק בלתי נפרד ממדיניות כלכלית אפקטיבית.

“הקשר בין השכלה למצב כלכלי ותעסוקתי הוא קשר הדוק גם ברמה האישית; בארה”ב, שיעור האבטלה בקרב כלל האוכלוסייה הוא 8.2%, ואילו בקרב בעלי השכלה גבוהה – פחות מ-4%. רמת השכר למפרנס עיקרי במשפחה היא 85,000 דולר בשנה לבעלי השכלה גבוהה, ו-20,000 דולר לחסרי השכלה כזו. יתר על כן – המיתון בארה”ב פגע אמנם בכל המגזרים, בהקשרים של אבטלה ורמת שכר, אבל את הפגיעה החמורה ביותר ספגו חסרי ההשכלה הגבוהה.

“בישראל הנתונים דומים: 50% מהתושבים בעלי 8 שנות לימוד ומטה חיים מתחת לקו העוני, לעומת 10% בלבד מקרב בעלי השכלה גבוהה יותר. שיעור העוני הנרחב ביותר שורר, כידוע, בקרב החרדים והערבים, ושתי הסיבות העיקריות לכך הן חסך בהשכלה וגודלן הממוצע של המשפחות במגזרים אלה”.

אבי ג’וזף כהן הדגישה כי הנתונים הללו אמנם מעציבים, אולם ההכרה בהם היא תנאי לשינוי המצב לטובה. היא הצביעה גם על נקודות האור במצבן הנוכחי של ארה”ב וישראל – מחקר מדעי איכותי, שהוא גורם משמעותי בחוסן כלכלי.

בסיום הרצאתה העניק לה נשיא הטכניון, פרץ לביא, את ספרם של הפרופסורים שלמה מיטל ואמנון פרנקל על תרומתו הרבה של הטכניון ובוגריו למדינת ישראל, כמו גם ספר על הטכניון במאה השנים האחרונות.

בתמונה: אבי ג’וזף-כהן. צילם: שלמה שוהם, דוברות הטכניון

הטכניון העניק אמש שמונה תארי “דוקטור לשם כבוד” והיום השיק את ספרם של הפרופסורים שלמה מיטל ואמנון פרנקל, על תרומת המוסד למדינת ישראל. ממחקרם עולה כי ההשקעה ביצירת הון אנושי בטכניון מניבה תשואה שנתית של 76-197 אחוז לפחות, או במונחים מוחלטים תשואה של  35-60 מיליארד דולר במהלך 50 שנות מחזור בוגרים.

התפוקה השנתית הכוללת של המהנדסים בוגרי הטכניון בענפי ההי-טק ושירותי המחשב, התקשורת ומחקר ופיתוח נאמדת ב-21 מיליארד דולר לפחות; ההכנסה החציונית של בוגרי הטכניון היא קבוצת השכר של  20-25 אלף ₪ ברוטו לחודש והיא גבוהה משמעותית הן ביחס לשכר הממוצע במשק, אך גם ביחס לשכר השכירים בעלי השכל גבוהה של  +16 שנות לימוד. יתירה מכך – ההשקעה ביצירת הון אנושי בטכניון בהכשרת סטודנטים בהנדסה ובמדע היא חסרת סיכון לחלוטין. זאת ועוד: אומדן זהיר שבוצע מצביע כי התפוקה השנתית הכוללת של המהנדסים בוגרי הטכניון בענפי ההי-טק ושירותי המחשב, התקשורת ומחקר ופיתוח נאמדת במינימום של 21 מיליאד דולר, או כ-20% מסה”כ התפוקה הגולמית השנתית של ענפים אלה. מהנדסים אלה אף  תורמים ליצירת 78,000 מקומות עבודה תומכי הי-טק בשכר גבוה במשק. תרומת בוגרי הטכניון באה לידי ביטוי גם בהכנסה השנתית ממיסוי שהם מייצרים לממשלה הנאמדת בכ-16.6 מיליארד ₪, שהם כ-13% מכלל הכנסות המדינה ממיסים ישירים ועקיפים.

מעיבוד נתוני דן אנד ברדסטריט עולה כי מבין 125 המנהיגים העסקיים  המובילים בישראל 41 (כשליש) הם בוגרי טכניון. מהם 28 הקימו חברות הנסחרות בבורסה ו-13 חברות פרטיות.

בוגרי הטכניון מובילים את 11 החברות הישראליות הגדולות מבחינת היקפי היצוא., המעסיקות כ-80,000 עובדים ומייצאות כ-19.5 מיליארד דולר מסך כולל של 45 מיליארד דולר.

121 חברות ישראליות נסחרות בנסד”ק והן מהוות 41% מכלל 298 החברות הזרות הנסחרות בנסד”ק. מבין אלו כמחצית (59 חברות) מונהגות או הוקמו על ידי בוגרי הטכניון. ערך השוק של חברות אלו מוערך בכ-28 מיליארד דולר (נכון לנובמבר 2010).

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר בטקס החגיגי שנערך בבנין ההסטורי של הטכניון בהדר הכרמל (כיום מוזיאון “מדעטק”) כי “להוגי הטכניון ומייסדיו היינו קוראים היום יזמים אמיצים שהקימו חברת הזנק” וכי ספק אם גם הם האמינו כשהניחו את אבן הפינה למוסד לפני מאה שנה כי יום יבוא והוא יהי לאוניברסיטה מדעית-טכנולוגית מובילה בעולם.

מקבלי התואר אמש הם: פרופסור שרוליק צדרבאום, פרופסור פרנסואה דידריך, גארי גולדברג, יצחק ניסן, ד”ר אלי אופר, ג’ואן סיידל, פרופסור גונטר שפור ומשה ינאי.

בתמונה:  נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (מימין) עם אחד ממקבלי התואר – משה ינאי, חלוץ מהפיכת מערכות איחסון ממוחשבות. צילם: שלמה שוהם, דוברות הטכניון

התערוכה מוצגת במסגרת אירועי מושב הקורטוריון (חבר הנאמנים)

“אני מכונאי רכב מתוסכל ולכן פניתי לתכשיטנות”, גילה פרופסור שכטמן. “הבנתי את החומר ממנו עשיתי את התכשיטים טוב יותר מהמורה שלי, אודרי קריי, אבל היא הבינה טוב ממני באמנות. היא לימדה אותי שאסתטיקה איננה מדע מדויק. תכשיטים יוצרים באהבה, ברגש, לאט ובסבלנות. זה היה בשנת 1972, בעיר דייטון שבאוהיו. ציפי, אשתי, הייתה עסוקה בערבים בלימודי תואר שני בסוציולוגיה ואנוכי, פוסט דוקטורנט, מצאתי עצמי לומד בשעות הערב הפנויות ליטוש אבני חן במרכז לאמנויות”.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי מושב הקורטוריון עומד בסימן 100 שנה להנחת אבן הפינה לטכניון ו”יתכן שהיום הנחנו את אבן הפינה לפקולטה לאמנות בטכניון”.

“עצם מעשה האומנות משתלב ומתומצת בידע המצוי ממילא באמתחתו של פרופסור שכטמן”, אומרת ענת הר-גיל, אוצרת התערוכה. “המתכת היא לחם חוקו שכן הוא מטלורג (מומחה למתכות) במקצועו. הוא מכיר אותה על בוריה והוא מכניע אותה, במקרה זה, ליצור את תכשיטיו. האמייל נאטם, לעתים נמוג בידיו עד שקיפות. המתכת נפרשת ומתכווצת. האמייל, המתכת, האבן מתמזגים בכור היתוך של חומר ורוח. החשיבה המדעית חמורה משהו. בה הוא נאחז. ממנה נובעת הצורה. בה בשעה, מעשה התכשיט הינו אמתלא בידו, לצאת הימנה. עילה להרפיית האחיזה במעבדה. המחשבה עכשיו הינה ויזואלית והיא מבקשת לנפות את התודעה מחוקיות סמויה אך קיימת. הידע המקצועי מתורגם לערכים פלסטיים וההתרחשות האמיתית היא זו המנתבת רישום סכמתי וכושר טכני לתוצר שיש בו יופי. ומעבר לכל ישנו המעמד, הסיפור. תכשיט כביטוי לרגש, סתם כך. כמו גם, תכשיט לציון אירוע. התהליך ניזון, מופרה ונבחן על ידי ‘קהל’ שאינו שכזה. אישה אחת. אישתו. ציפי. כשהמסע הזה תם, הוא עדיין לא נישלם. או אז מתחיל מקצה טקסי, אותנטי, צנוע. התכשיט מוענק לה בהפתעה. שכן למרות היותה שם, בטרם עשייה, היא כלל אינה שותפה לה”.

בתמונה: (מימין לשמאל): ענת הר-גיל, האוצרת, פרופסור פרץ לביא, נשיא הטכניון, פרופסור דן שכטמן ואשתו, פרופסור ציפי שכטמן. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון

בתערוכה מוצגים 15 תכשיטים והיא פתוחה לקהל במשך כל ימי מושב הקורטוריון, 10.6.12-14.6.12, בשעות 10.00-16.00, במרכז ההוראה ע”ש אולמן, קומה 4.

מחר תיפתח תערוכת התכשיטים של פרופסור דן שכטמן “עדי לרעייתי” וביום רביעי ינסו 14 צוותים “לירות” אבן פינה מגובה של שלושים מטרים, בתחרות “טכנוראש” המסורתית; אייבי ג’וזף כהן תישא את הרצאת הנעילה במסגרת סידרת ההרצאות לזכרו של יצחק מודעי ז”ל

“מגמה חדשה מסתמנת בגיוס התרומות באקדמיה”, אמר פרופסור לביא. “מדובר בתרומות משותפות לפרוייקטים משותפים של כמה אוניברסיטאות. כך, למשל, הגיעו תרומות למחקר משותף לטכניון עם אוניברסיטת בן גוריון בתחום האנרגיה, ולשני מחקרים משותפים עם מכון ויצמן בתחומי חקר המוח ואנרגיה סולארית”.

עוד דיווח נשיא הטכניון על גיוס חסר תקדים של 30 חברי סגל חדשים. “זו השנה השניה ברציפות שמספר חברי הסגל החדשים עולה על זה של הפורשים, ואני מקווה שמגמה זו תימשך”, אמר. “הטכניון עושה מאמצים רבים להחזיר מוחות לארץ”. הוא דיווח למאות חברי הקורטוריון מהארץ ומהעולם על הסכם שחתם הטכניון עם אוניברסיטת MIT, ולפיו יגיעו בוגרי טכניון לבתר דוקטוראט ב-MIT ובסיומו יחזרו כחברי סגל לטכניון.

להערכת נשיא הטכניון, שנת 2012 תהיה שנת שיא בהכנסות המוסד ממכירת ידע.

בין האירועים הבולטים של מושב הקורטוריון: פתיחת תערוכת התכשיטים של חתן פרס נובל בכימיה, פרופסור מחקר דן שכטמן (“עדי לרעיתי”) – יום שני, 11 ביוני, בשעה 10.00 בבנין אולמן; תחרות “טכנוראש” (הטלת “אבן פינה” מגובה של 30 מטרים לעבר מטרה על הקרקע – לציון מאה שנים לטכניון) והרצאתה של אייבי ג’וזף כהן במסגרת סידרת ההרצאות לזכרו של יצחק מודעי ז”ל (שני האירועים האחרונים יתקיימו ביום רביעי, 13 ביוני).

בתמונה: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (מימין) עם מנכ”ל מיקרוסופט ישראל, דני ימין (משמאל) – בפתיחת מושב הקורטוריון. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון

למדענים יש כוח לשנות דברים אם הם משתמשים נכון בתקשורת. כך עולה מדבריו של נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בכנס הרביעי לתקשורת במדע, שנערך בטכניון בשיתוף הטכניון והאקדמיה הישראלית למדעים, לציון 100 שנה להנחת אבן הפינה למוסד.

פרופ’ לביא תיאר מניסיונו, כחוקר בעל שם עולמי בתחום השינה, מקרים שבהם מחקרים שערך עוררו עניין בתקשורת והביאו לשינויים שכולנו חשים בהם: החזרת שעון הקיץ לישראל לאחר ששרי פנים מנעו זאת במשך שנים, ביטול שעות האפס לאחר שמחקרים הראו שהילדים עייפים במשך היום ומשלימים שינה בשבת, הגילוי שתאונות דרכים שנגרמו מהרדמות רבות במיוחד בימי שבת בין השעות שלוש וחמש לפנות בוקר. כמו כן הערה שהעביר בתכנית “ערב חדש” בעת מלחמת המפרץ הראשונה ובה הצעה של אחד מתלמידי המחקר שלו, כיום פרופ’ אהוד קליין, ראש המחלקה לפסיכיאטריה ברמב”ם – להנהיג “גל שקט” שיחל לפעול רק בעת קבלת התרעה על שיגור טילים לעבר ישראל. כבר באותו לילה הרעיון אומץ.

נשיא הטכניון בירך את משתתפי הכנס ואמר: “המדע במדינת ישראל פורח אבל הקשר לציבור הוא בנפשנו, יש חשיבות עצומה להביא את דבר המדע לציבור הרחב. לא חסרים פרסומים מדעיים אבל החוליה השומרת על הקשר בין המדע והציבור עדיין חלשה.”

ד”ר איילת ברעם צברי מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון התייחסה לציון מאה שנה להנחת אבן הפינה של הטכניון ואמרה: “לפני בערך 100 שנה הוכרעה מלחמת השפות, שניתן וצריך ללמד מדע בעברית. אנחנו היום מדברים על הצורך לדבר על מדע בעברית מובנת.”

לדבריה, חייבים לעסוק בתקשורת המדע כי המדע זקוק לשקיפות – זכותו של הציבור להבין ולדעת מה נעשה בכספי המסים שלו, המדע חשוב לקבלת ההחלטות בחיים האישיים, הוא נכס אינטלקטואלי. הציבור צריך להבין במדע כדי להגדיל את התמיכה ציבורית במדע, כמו גם לצורך גיוס דור ההמשך של המדענים.

בתמונה: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, בפתיחת הכנס. צילום: ששון תירם, דוברות הטכניון

תערוכת תכשיטים של חתן פרס נובל דן שכטמן , תוצג במושב הקורטוריון בשבוע הבא; “תכשיטים יוצרים באהבה, ברגש, לאט ובסבלנות”

“זה התחיל באופן חף מכל יומרה”, מספר פרופסור שכטמן בקטלוג התערוכה. “בשנת 1972, בעיר דייטון שבאוהיו, ארה”ב. ציפי, אשתי, הייתה עסוקה בערבים בלימודי תואר שני בסוציולוגיה ואנוכי, פוסט דוקטורנט, מצאתי עצמי לומד בשעות הערב הפנויות ליטוש אבני חן במרכז לאמנויות”.

עד מהרה נצברו חמישה זוגות של אבנים מלוטשות. זוג זוג וצבעו. מה יעשה בהן? פרופסור שכטמן מספר כי מצא עצמו בקורס לצורפות בהדרכתה של גב’ אודרי קריי: “אישה יקרה ומיוחדת שלימדה אותי שאסתטיקה איננה מדע מדויק. תכשיטים יוצרים באהבה, ברגש, לאט ובסבלנות”.

“מכאן ומזה עשרות בשנים, באופן רגיש ומעודן, פרופסור שכטמן יוצר ומעצב תכשיטים. תכשיטים לאשתו. ולה בלבד”, אומרת ענת הר-גיל, אוצרת התערוכה. “עצם מעשה האומנות ישתלב ויתומצת בידע המצוי ממילא באמתחתו. המתכת היא לחם חוקו שכן הוא מטלורג (מומחה למתכות) במקצועו. הוא מכיר אותה על בוריה והוא מכניע אותה, במקרה זה, ליצור את תכשיטיו. האמייל נאטם, לעתים נמוג בידיו עד שקיפות. המתכת נפרשת ומתכווצת. האמייל, המתכת, האבן מתמזגים בכור היתוך של חומר ורוח. החשיבה המדעית חמורה משהו. בה הוא נאחז. ממנה נובעת הצורה. בה בשעה, מעשה התכשיט הינו אמתלא בידו, לצאת הימנה. עילה להרפיית האחיזה במעבדה. המחשבה עכשיו הינה ויזואלית והיא מבקשת לנפות את התודעה מחוקיות סמויה אך קיימת. הידע המקצועי מתורגם לערכים פלסטיים וההתרחשות האמיתית היא זו המנתבת רישום סכמטי וכושר טכני לתוצר שיש בו יופי. ומעבר לכל ישנו המעמד, הסיפור. תכשיט כביטוי לרגש, סתם כך. כמו גם, תכשיט לציון אירוע. התהליך נזון, מופרה ונבחן על ידי “קהל” שאינו שכזה. אישה אחת. אישתו. ציפי. כשהמסע הזה תם, הוא עדיין אינו נישלם. או אז מתחיל מקצה טקסי, אותנטי, צנוע. התכשיט מוענק לה בהפתעה. שכן למרות היותה שם, בטרם עשייה, היא כלל אינה שותפה לה”.

בתערוכה יוצגו 15 תכשיטים והיא פתוחה לקהל במשך כל ימי מושב הקורטוריון, 10.6.12-14.6.12, בשעות 10.00-16.00, במרכז ההוראה ע”ש אולמן, קומה 4.

חוקרי הטכניון, מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, הצליחו לזהות חמישה גנים המנבאים מחלת פרקינסון. כך מדווח כתב העת המדעי Molecular Neurodegeneration. המחקר נוהל ע”י ד”ר סילביה מנדל, סגנית מנהל מרכז המצויינות לחקר הפרעות ניווניות של המוח ע”ש איב טופף, עם שותפיה פרופ’ מרטין רבי (אסף הרופא), פרופ’ מוסה יודעים (טכניון), פרופ’ יהודית אהרון (רמב”ם), הסטודנט לאוניד מולוצ’ניקוב וכן השותפים מחו”ל מ-. University of Würzburg and University of Pisa

“נכון לעכשיו, אין בדיקת דם אשר יכולה לאבחן מחלת פרקינסון, מה שמקשה על גילוי אנשים בסיכון או בשלב מוקדם של המחלה. “מציאת סמנים ביולוגים (ביו-מארקרים) למחלת פרקינסון יכולה לסייע בזיהוי המחלה בשלבים מוקדמים,אפילו לפני הופעת הסימפטומים ובניטור יעילותם של טיפולים המגנים על המוח (נוירו-פרוטקטיביים)”, אומרת ד”ר סילביה מנדל. “המטרה הראשונית של המחקר הייתה לקבוע האם בקרב חולי פרקינסון בשלב מוקדם של המחלה יכולה להימצא חתימה גנטית בדם התומכת בדיאגנוזה של המחלה”.

הבדיקה נערכה בדגימות דם מ-62 חולי פרקינסון בשלב התחלתי, ובקבוצת ביקורת שכללה 64 אנשים בריאים. בחירת הגנים וקביעת רמת ביטוים בדם, התבססה על מחקר קודם של דר’ מנדל ודר’ יודעים במוחות של חולי פרקינסון, בהם זוהתה קבוצת גנים עם ביטוי לקוי בהשוואה למוחות של אנשים בריאים (בקבוצת ביקורת). הממצאים העלו חמישה גנים כמנבאים אופטימליים של מחלת פרקינסון.

יכולת הניבוי של המודל אומתה בקבוצה עצמאית של 30 חולים בשלבים מתקדמים של המחלה בדיוק של 100%, דבר המרמז על יכולת החתימה הגנטית להעריך את חומרת המחלה. לבסוף, המודל הבדיל באופן מלא בין חולי פרקינסון לאלצהיימר.

“הממצאים מחזקים את ההשערה שפאנל של חמישה גנים בדם מאפשר אבחנה של פרקינסון בשלב מוקדם ויתכן שלפאנל יש ערך באבחון המחלה בטרם הופעת הסימפטומים המוטוריים האופייניים”, אומרים חוקרי הטכניון. “אומנם, הביומארקר עשוי לסייע באבחון אנשים הנמצאים בשלב הפרה-סימפטומטי של המחלה (אנשים הסובלים מדיכאון, הפרעות שינה או היפוסמיה (פגיעה בחוש הריח), או אנשים הנושאים גורמי סיכון גנטיים, שהם מועמדים טובים לטיפול נוירו-פרוטקטיבי. סמן כזה יהיה בעל ערך בניסויים קליניים לזיהוי אותה תת- אוכלוסייה של חולי פרקינסון, העשויה להגיב בחיוב לטיפולים המכוונים למנגנונים המולקולריים אליהם הפאנל הגנטי משתייך. כל חמשת הגנים נוטלים חלק במערכת ה- ubiquitin-proteasome, שמעורבותה בפתולוגיה של מחלת פרקינסון הודגמה זה כבר.

חוקרי הטכניון מאמינים כי בעתיד יהיה אפשר לשלב את בדיקת הדם עם הדמיה מוחית ו/או סמנים ביולוגים בנוזל עמוד שידרה או רקמות היקפיות נוספות, כגישה אופטימלית (gold standard) לא רק לאבחון מוקדם, אלא גם לסיוע בהבחנה מבדלת של פרקינסון והפרעות מוטוריות דמוי המחלה.