התוכנית הטכניונית “מיצוי ומצוינות במתמטיקה” חוגגת עשור לקיומה. באחרונה חזרו ראשי התוכנית מביקור בסין, לשם הוזמנו ע”י אוניברסיטת שנטאו, במסגרת שיתוף פעולה הנרקם בין שתי האוניברסיטאות, במטרה לבחון את התאמת התוכנית ויישומה במערכת החינוך בסין.

לדברי פרופ’ אורית זסלבסקי מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון, הביקור איפשר לזהות דמיון ושוני בין לימוד המתמטיקה בארץ ובסין, שיסייעו בתכנון הפרויקט המשותף. מערכת החינוך בסין מונעת ע”י בחינות וחזקה מאד בהכנת תלמידים להצלחה בבחינות אלה (בעיקר במתכונת של שאלות רב-בחירה). התלמידים מגיעים למהירות מדהימה במתן תשובות לשאלות הדומות לאלה שנכללות בבחינות. לעומת זאת, אין למורים הסינים ניסיון בעריכת דיונים מתמטיים בכיתה, בעידוד יצירתיות בפתרון בעיות, ובפיתוח חשיבה מתמטית מעמיקה. כיום המערכת שלהם מתחילה להכיר בבעיה זו ומעוניינת בשינוי, הכרוך לא רק בחומרי לימוד אחרים, אלא בעיקר בשינויים בדרכי ההוראה של המורים.

“הסינים מתחילים לעכל שלמטרות קצרות טווח בחינוך יש מגבלות, וכי יש שינויים מבורכים שיכולים לקחת זמן ולא תמיד מדידים בכלים הסטנדרטיים”, אומרת פרופ’ זסלבסקי.

תוכנית המצוינות, אשר נועדה לקדם תלמידים מוכשרים ומצטיינים במקצוע המתמטיקה, החלה לפני כעשר שנים ביוזמה של משרד החינוך ובמימונו כניסוי ב-56 חטיבות ביניים בלבד. מאז התרחבה התוכנית בארץ, והשנה היא כוללת  כ- 300 חטיבות ביניים ברחבי הארץ מכל המגזרים, ועומדת להיות מיושמת גם בסין. בעקבות הצלחת התוכנית של הטכניון, שהייתה לספינת הדגל של האגף לחינוך העל-יסודי במשרד החינוך, חל שינוי מהפכני במערכת: מהגישה שעל פיה צריך לטפח רק את התלמידים המתקשים במתמטיקה, כיום רווחת הגישה שחייבים לתת מענה גם לתלמידים המתעניינים ובעלי הפוטנציאל להצטיין במתמטיקה. צורך זה הוכר כחיוני הן ברמת התלמיד והן ברמה הלאומית, דבר שבא לידי ביטוי במשאבים שהמשרד השקיע וממשיך להשקיע בכיוון זה.

תוכנית המצוינות, שבראשה עומדות פרופ’ אורית זסלבסקי (מייסדת התוכנית) וד”ר איריס זודיק מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון, פועלת בכיתות ז’- ט’ ברחבי הארץ. תלמידים המשתתפים בתוכנית לומדים יותר שעות מתמטיקה בשבוע (שעה עד שעתיים) ומשקיעים עבודה רבה, כשהתגמול על כך הוא אך ורק הסיפוק שלהם מהתמודדות עם אתגרים מתמטיים וההנאה שלהם מהעמקה והרחבה במתמטיקה בדרכים לא שגרתיות. הם מצביעים ברגליים, מתמידים ומפגינים מוטיבציה גבוהה להצליח. בין היתר, הם לומדים להעלות שאלות, לחשוב מחוץ לקופסה, לפתור בעיות בדרכים שונות, ולעבוד בצוות. השאיפה היא להצית את הניצוץ המתמטי ולהביא למיצוי היכולת וטיפוח המצוינות בקרב התלמידים והמורים.

לשיאה מגיעה התוכנית  ביום המצוינות שנערך בטכניון מידי שנה לקראת סוף שנת הלימודים. לאירוע חגיגי זה מגיעים מכל בית ספר המשתתף בתוכנית כשני תלמידים משכבת ט’ הבולטים בהצטיינותם, בליווי מורה שמלמד בתוכנית. הקריטריונים לבחירת התלמידים כוללים לא רק הישגים במתמטיקה, אלא גם ביטויים ליצירתיות, מקוריות, נחישות בפתרון בעיות, רצון לחקור ולהבין מעבר לדרישות הפורמליות ועוד. יום המצוינות כולל סדנאות משותפות למורים ותלמידים, חידון מתמטי בקבוצות, והרצאה מתמטית מרחיבת דעת. בסיומו של יום המצוינות מתקיים טקס חגיגי שבו מוענקות תעודות הצטיינות לתלמידים הנבחרים כאות הוקרה על הישגיהם ויחסם ללימוד המתמטיקה. מורים ותלמידים מעידים על כך שזו גולת הכותרת של התוכנית – יום שנחרט כחוויה אינטלקטואלית וחברתית; הזדמנות נדירה למפגש של תלמידים ומורים מיישובים ומגזרים שונים, דוברי עברית ודוברי ערבית, דתיים וחילוניים, כולם יחד; מפגש המעודד הידברות, התדיינות, ושיתוף סביב המתמטיקה, ופותח צוהר ללימודים גבוהים בטכניון.  יום המצוינות ייערך השנה ב- 24 במאי.

עיקר העבודה של צוות המנחים מהטכניון נעשית עם המורים למתמטיקה המשתתפים בתוכנית, בהשתלמויות שבהן הם מתנסים בפעילויות מתמטיות שפותחו בטכניון, בגישות הוראה מגוונות וחדשניות. בלה כהן, אשר הייתה מורה למתמטיקה בבית חינוך גאון הירדן בקיבוץ נווה איתן, הכירה את לימודי המתמטיקה לפני ואחרי התוכנית. לדבריה, הלימודים בתוכנית שונים במהותם. “כבר מדובר לא במונולוג של המורה, אלא בדיאלוג בין המורה לתלמידים”, היא מסבירה, “בשל השיטות בהן המורה משתמש מתעוררת סקרנות התלמיד. אנו יוזמים פעילויות חקר, נותנים אפשרות ליצירת פרויקטים בתחום שמעניין אותם. התוכנית מאפשרת לנו להיות מורים טובים יותר, ולתלמידים להיות תלמידים טובים יותר”.

בתמונה: חוקרי הטכניון עם עמיתיהם הסינים. צילום: דוברות הטכניון

משפחת השכול

נאום לטקס יום הזיכרון בטכניון – 24.4.2012

מחר, בצאת יום הזכרון ידליק משׂוֹאה חבר סגל שלנו, פרופסור מנחם רבהון, בטקס החגיגי בהר הרצל בירושלים.

וכך אמרו חברי הוועדה שבחרו ב-13 מדליקי המשואות השנה:

מדובר ברשימה לתפארת  אשר נבחרה לאחר תהליך מורכב. כל אחד ממדליקי ומדליקות המשואות שנבחרו מייצג יוזמה ועשייה הקשורים בנושא המרכזי: המאבק למים במדינת ישראל. ההתמודדות עם המציאות בישראל כמדינה הצמאה למים שהם מקור החיים – מהווה סמל לתקומת עמנו בארצנו, ומסמלת את היכולות שלנו להצליח אל מול האתגרים העומדים בפנינו וזאת ע”י  נחישות, יוזמה, יצירתיות ואמונה בצדקת הדרך. פרופסור רבהון הוא איש אקדמיה ומדען, בעל שם בארץ ובעולם בתחום שיפור איכותם של מי קולחין, מי שפכים ושיטות סינון”.

מנחם חברנו הקדיש את חייו למשק המים הישראלי ולהקמת דורות של מהנדסי מים. בהתקרבו לגבורות היכה בו הגורל: דניאל שירן, נכדו הבכור, האהוב, נפל במלחמת לבנון השניה, ב-4 באוגוסט בקרב בכפר מרכבה, עם עוד שניים מחבריו לגדוד 13 של גולני. מנחם הצטרף ל”משפחת השכול”.

כשאנחנו מדברים על ה”משפחה” הזו, אנו חושבים על ההורים, האלמנות, היתומים, האחיות והאחים. משום מה אנו נוטים לשכוח את הסבתא והסב.

כך אמר מנחם לאחר נפילת דניאל: “עברתי הרבה בחיי: הבריחה מהנאצים, העלייה ארצה, אובדן אם ואחות בגיל צעיר, אבל אף אירוע שחוויתי לא משתווה לנפילה של דניאל. שום דבר, גם לא הגרוע ביותר  איננו דומה לכאב ולסבל שעברתי אחרי שאיבדתי את הנכד שלי. אמי נפטרה בגיל צעיר ובקושי הספיקה לראות את אחד מנכדיה גדל ולכן פחדתי שגם אני לא אספיק. אדם מחכה שיהיו לו נכדים, זה חלום. דניאל נולד והכל השתנה אצלנו ובבת אחת הרגשנו שהנה – השגנו משהו, הגענו למשהו בחיים”.

לפני כחודש הצטרפתי עם לינה רעייתי למשלחת סטודנטים שיצאה למחנות המוות בפולין. הצטרפנו אליהם בשלושת הימים האחרונים למסע שהסתיימו באושוויץ-בירקנאו. זאת היתה חוויה מטלטלת. כשעמדנו שם כולנו,  ליד חורבות המישרפות, מניפים דגלי ישראל, מחובקים, הבטתי בסטודנטים וחשבתי על 2 מיליון הילדים אשר נרצחו בשואה, שאת קברות האחים של מאות מהם פקדנו.

חשבתי על פרופסור אברהם הרשקו שניצל עם משפחתו מהתופת, ועל משפחתו של פרופסור אהרון צ’חנובר שיצאה מפולין ועלתה לארץ זמן קצר לפני פרוץ המלחמה ובכך ניצלה גם היא, והרהרתי: כמה מהילדים הללו יכלו להיות מדענים מבריקים כמו הרשקו וצ’חנובר ? כמה חתני פרס נובל טמונים בקברות האחים הללו?

ומאוחר יותר כאשר עמדתי על הרציף  הידוע לשימצה במחנה המוות, עליו בניד של אצבע, מי לימין ומי לשמאל, נחרצו גורלות לחיים או למוות, ופסעתי בין הצריפים בעקבותיו של ניצול המחנה “יעקב”, אותם הוא כה היטיב להכיר כילד, צפו ועלו בי מחשבות שקשרו כמעט מבלי משים בין המקום הארור בו בקרנו לבין רשימת השמות שעל הקיר שמאחורי.

העם היהודי, כמו “עוף החול” האגדי שנשרף ונולד מחדש, השכיל לכונן בזמן שיא  מדינה לתפארת עם הישגים  בכלכלה, במדע ובתרבות, שמעוררים קינאתם של רבים ברחבי העולם. אלא שהצעידה לאורך פסי רכבת המוות באושוויץ-בירקנאו מחדדת את ההכרה שקיומנו במדינת ישראל איננו יכול להילקח כדבר מובן מאליו, ואבוי לנו אם ניתן לאחרים לשלוט בגורלנו. שם על פסי הרכבת המילים “אין לנו ארץ אחרת” מקבלות משמעות מיוחדת.

לכך יש מחיר. מחיר כבד. ואת המחיר הזה משלמים אנשים צעירים אשר רק החלו את דרכם בחיים, ואיתם הורים וילדים, אלמנות צעירות, אחיות ואחים סבתות וסבים.

פרופסור רבהון ייסד פרס שנתי לחוקר מצטיין בטכניון בתחום הביו-רפואה, על שם נכדו האהוב שהתעניין מאוד בתחום זה. פרופסור רבהון ממשיך בהנחיית מאסטרנטים ודוקטורנטים בטכניון ובייעוץ למפעלי המים בישראל.

אביו של דניאל ז”ל, ד”ר אבינועם שירן, חבר סגל הפקולטה לרפואה שלנו, ופרופסור רבהון, יודעים כמו כולנו שזו דרכנו בארץ הקשה-היחידה שלנו, זה המחיר של עם אשר אדון לגורלו – עלינו למחות דמעה, לנשוך שפתיים ולמרות הקרבן הנורא – להמשיך לחקור ולהתפתח, לבנות ולהיבנות. עם כל השגינו עדיין מלאכה רבה בפנינו. אנחנו חייבים למגר את האלימות שפשתה בקרבנו, למצוא דרכים לקרוב לבבות בין מחנות עוינים, ולהבטיח שצדק חברתי לא תיוותר סיסמא ריקה מתוכן.

כמה מצער שדווקא בהר הרצל נהרגה בשבוע שעבר, בדרך להכנת טכס הדלקת המשואות בצורה כה טראגית ומיותרת, קצינה בצה”ל, סגן הילה בצלאלי, זכרה לברכה. גם זאת עלינו לעשות – לדבוק בדרך המצוינות, להילחם בתרבות ה-“סמוך” וה-“חפיף” שפגיעתה כה רעה.

“דניאל הולך איתי לכל מקום, אני כל הזמן רואה אותו לפניי”, אמר פרופסור רבהון. “אני קם בבוקר וחושב עליו, אני הולך לישון וחושב עליו. מכיוון שגדלתי בבית דתי וקיים מנהג לקרוא במשנה אחרי שמישהו הולך לעולמו, אני עושה זאת כל בוקר לזכרו, וזה בכלל לא משנה אם אני מאמין בזה. זה מקרב אותי אליו, בלי זה אני פשוט לא מסוגל להתחיל את היום”.

ביום קשה זה לבנו עם מנחם חברנו, עם הוריו של דניאל ועם כל משפחת השכול. ובצאת יום הזכרון יידע מנחם כי כל בית הטכניון מחזק את ידו המדליקה את המשואה.

30 תלמידי תיכון מצטיינים מכל הארץ העפילו לגמר ה”כימיאדה” (אליפות הארץ בכימיה); ארבעה מתוכם ישתתפו באולימפיאדה הבינלאומית לכימיה שתיערך בארצות הברית

ה”כימיאדה”, המיועדת לתלמידי כיתות י”א- י”ב, כוללת שלושה שלבים: השלב הראשון התקיים בבתי הספר וכל תלמיד החפץ בכך יכול היה לקחת בו חלק.300 תלמידים מתוך 6000 המשתתפים בשלב א’ עלו לשלב ב’ אשר נערך בטכניון ומתוכם נבחרו 30 המצטיינים שהשתתפו בשלב הגמר הארצי.

שלב הגמר כלל בחינה על החומר התיאורטי, תרגיל מעבדה והרצאה של כל תלמיד בנושא לבחירתו. עשרת המשתתפים בעלי הציונים הגבוהים ביותר במבחני המעבדה והתיאוריה נמצאים כעת  בקבוצת הכנה, אשר מתוכה ייבחרו ארבעה שייצגו את ישראל באולימפיאדה הבינלאומית בכימיה שתיערך בארצות הברית ביולי השנה. האולימפיאדה הבינלאומית מתקיימת יותר מארבעים שנה ומשתתפים בה כ-280 תלמידים מכ-70 מדינות.

מרח זועבי, תלמידת כיתה י’ מנצרת, זכתה במקום הראשון בשכבת י”א. היא לומדת במגמות פיזיקה ואלקטרוניקה בתיכון, ולמעשה אינה לומדת כימיה במסגרת הבית ספרית, אלא בפרויקט “ארכימדס” בטכניון, שבו תלמידי תיכון מצטיינים לומדים קורסים בכימיה. “בכיתה ט’, הגעתי בעצת המורה לכימיה לפרויקט ארכימדס”, היא מספרת על תחילת התעניינותה בכימיה. “בהתחלה הלכתי לשם רק כדי להתנסות בדבר חדש, ואחר כך התחלתי להתעניין יותר בכימיה.”

למבחני ה”כימיאדה” למדה מרח זועבי לבדה ונעזרה גם במורה מבית הספר שהמליץ לה בזמנו על פרויקט “ארכימדס”. על ה”כימיאדה” היא מספרת: “לא דיברתי הרבה על התהליך עם בני המשפחה, כך שאף אחד לא ציפה להרבה, וכולם הופתעו לטובה מהזכייה ותומכים מאוד. היה לי מאוד כיף, הכרתי אנשים מעולים, כולם היו מאוד עשירים מבחינה מדעית ומבחינת אישיות. אני רוצה להמשיך עם התחום של המדע, אבל מי יודע, אני רק בכיתה י’ אז יש לי הרבה אופציות”.

מיכאל לייצין, תלמיד כיתה י”ב בבית ספר לאו בק בחיפה, זכה במקום השלישי בשכבת הגיל שלו. הוא מספר: “לא ממש החלטתי להשתתף בכימיאדה ולא הקדשתי לזה יותר מדי מאמצים, המורה לכימיה חילקה לנו את המבחן הראשון, עברתי אותו, ואז עברתי גם את השלב השני. לקראת הגמר כבר למדתי קצת”. בניגוד לשנה שעברה,אז לייצין לא הצליח להעפיל לשלב הבא, השנה החליט לייצין לא לוותר והוא נמצא בקבוצת ההכנה לאולימפיאדה הבין לאומית ומשקיע מאמצים רבים על מנת להעלות את סיכוייו להיבחר.

תלמיד נוסף שהגיע לשלב הגמר הוא  מקסים קריבושה, שקיבל ציון לשבח על ההרצאה הטובה ביותר. קריבושה הגיע לארץ מרוסיה בספטמבר האחרון במסגרת תכנית נעל”ה, ללא הוריו, ולומד ומתגורר בכפר הנוער החקלאי הניסויי כדורי.  קריבושה לא לומד השנה כימיה בבית הספר, מכיוון שהשנה הראשונה בתוכנית מתמקדת בלימודי עברית ומספר מקצועות מצומצם, אך הוא למד כימיה ברוסיה. כבר שם  שמע על ה”כימיאדה” ונרשם אליה עוד בטרם עלייתו ארצה. למרות היותו  בכיתה י’, לקח חלק בתחרות של שכבת י”א ואת הרצאתו, עליה זכה בציון לשבח, ביצע ברוסית.

גמר ה”כימיאדה” התקיים בפקולטה לכימיה בטכניון בניהול האחראי האקדמי פרופ’ זאב גרוס, ובהשתתפות המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ פאול פייגין, דיקן הפקולטה לכימיה פרופ’ אלון הופמן, סגן ראש העיר חיפה עודד דוניץ, נשיא החברה הישראלית לכימיה פרופ’ אהוד קינן, מפקחת חינוך בלתי פורמלי במינהל מדע וטכנולוגיה ריבי לקריץ ומנכ”ל מגזר פטרוכימיה- בזן.

 בסיום הטקס חולקו פרסים למצטיינים לפי קטגוריות של תלמידי כיתות י”א- י”ב תרומת חברת בזן שכוללים מלגות שכר לימוד בטכניון.

בתמונה: מרח זועבי. צילום: דוברות הטכניון

IACR הוא הארגון הבינלאומי לחקר ההצפנה

באחרונה זכה פרופסור ביהם גם בפרס כנס RSA 2012. כנס RSA הוא הגדול בעולם בתחום ההצפנה ופרופסור ביהם זכה בפרס היוקרתי על הצטיינות בתחום המתמטיקה.

בתמונה: פרופסור אלי ביהם

Technion Challenge – טורניר כדורעף חופים בינלאומי ראשון מסוגו בישראל, הסתיים בטכניון, במסגרת אירועי 100 שנה להנחת אבן הפינה לבניינו ההסטורי.

בטורניר הבינלאומי  השתתפו 14 זוגות נשים וגברים מחו”ל. במקום הראשון (נשים) זכתה נבחרת צ’כיה ובמקום הראשון (גברים) זכתה נבחרת גרמניה.

באליפות אס”א (אליפות הסטודנטים) לגברים זכתה נבחרת הטכניון ולנשים- אוניברסיטת חיפה.

לצורך הטורניר הובאו לטכניון 650 טון חול, שיועברו עתה למפעלי מלט באיזור.

במהלך ימי הטורניר נהנו הסטודנטים בטכניון מהופעות של להקת הסלסה והמחול של הטכניון, מסיבת בריכה ומסיבת אוזניות. בנוסף, השחקנים מחו”ל  סיירו בנצרת ובקיסריה.

שר המדע, פרופסור דניאל הרשקוביץ’, אמר למתמודדים כי “כל הנחתה שלכם היא משוואה דיפרנציאלית” ועורר צחוק בקרב כל הסטודנטים שלו לשעבר.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, הזמין את כל המתחרים ללמוד בטכניון והודה למתחרים שהגיעו מחו”ל לחוג בדרך ספורטיבית עם הטכניון ביום חגו.

המשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון, ד”ר אביטל שטיין, אמרה: “אני מודה לכל המארגנים על אירוע ספורטיבי בינלאומי ייחודי, המתקיים בטכניון ביוזמת אגודת הסטודנטים. זו דרך נפלאה לציין מאה שנים להנחת אבן הפינה לטכניון, המוביל לא רק בהוראה ובמחקר, כי אם גם בעשרות פעילויות ספורט, תרבות ואמנו”.

הטורניר נערך בשיתוף עם איגוד הכדורעף ועיריית חיפה.

בתמונה: צילם: רועי טל, One Frame, דוברות הטכניון

במסגרתה משתלבים סטודנטים כעוזרי הוראה במקצועות המדעיים בבתי הספר

המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון הקימה “קליניקה חינוכית” שבמסגרתה ישתלבו הסטודנטים  כעוזרי הוראה במקצועות המדעיים בבתי ספר על-יסודיים (חטיבות ביניים ותיכונים).

בתחילת הסמסטר, ולפני כניסתם לבתי הספר, הסטודנטים עוברים הכשרה פדגוגית, הכוללת  את הנושאים הבאים: תורות למידה, תיאוריות מוטיבציה, דרכי הוראה ותקשורת מילולית ובלתי מילולית. כמו-כן, הסטודנטים נחשפים להעשרות פדגוגיות בנושאים שונים, כמו תקשורת המדע, מערכת החינוך בישראל ומיומנויות הוראה בתעשייה ובאקדמיה.

פרופסור אורית חזן, ראש המחלקה, אמרה כי הקליניקה החינוכית-מדעית שואבת את השראתה מהקליניקות המשפטיות בהן סטודנטים למשפטים מתנסים בטיפול משפטי, במקרים רבים, בענייניהן של אוכלוסיות נזקקות והיא מציעה פתרון חלקי לבעיית החינוך המדעי בישראל.

“הטכניון ניצב בצמרת האוניברסיטאות המדעיות-טכנולוגיות בעולם, אך מחויבותו מוכוונת גם לקידום החברה בישראל, ממנה הוא יונק את כוחו ואותה הוא מפרה”, הדגישה. “במקביל – הסטודנטים בטכניון ירכשו מיומנויות הוראה שישמשו אותם בעתיד בחייהם המקצועיים”.

קבוצת עתודאים, המונה 18סטודנטים הנמצאים בשנת הלימודים האחרונה שלהם, משתתפת השנה בקליניקה. העתודאים משתתפים בתוכנית צה”לית “עתודאים להוראה”, המובלת ע”י ראש מנהל כ”א טכנולוגי ומחקר באכ”א. במסגרתה, במהלך שירות החובה, עתודאים המעוניינים בכך ילמדו מדעים בהיקף 3 שעות שבועיות בבתי ספר תיכון ברחבי הארץ.

התוכנית מתקיימת לראשונה כפיילוט ארצי בטכניון ביוזמתו של פרופ’ נמרוד מוסייב, שראיין אישית את המועמדים לתוכנית ובהנחייתו של ד”ר ארי גרו, מהנדס חשמל ופיסיקאי שהחליט לעזוב את הפיסיקה הקוונטית ולהיות חבר סגל בתחום החינוך.

Technion Challenge – טורניר כדורעף חופים בינלאומי ראשון מסוגו בישראל, נפתח אתמול בטכניון, במסגרת אירועי 100 שנה להנחת אבן הפינה לבניינו ההסטורי.

הטורניר יחולק לשניים: אליפות ישראל וטורניר בינלאומי. במסגרת אליפות ישראל מתחרים סטודנטים ממוסדות אקדמיים שונים בארץ, ביניהם הטכניון, אוניברסיטת ת”א ואוניברסיטת בן גוריון, כאשר לזוג המנצח תינתן הזכות להשתתף בטורניר הבינלאומי, המתחיל היום.

בטורניר הבינלאומי משתתפים  14 זוגות נשים וגברים מחו”ל. בין הזוגות נמצאים שחקנים מצמרת הדירוג העולמי: הצמד הברזילאי בנג’מין- הארלי שזכה במקום הראשון באליפות העולם 2011 וכן ב-12 מדליות זהב לאורך השנים, ופאבלו הררה מספרד, מדליסט כסף מאולימפיאדת אתונה יחד עם שותפו אדריאן גאבירה, שסיים חמישי בשתי אליפויות העולם האחרונות וזכה במדליית ארד באליפות אירופה. אל טורניר הנשים יגיעו אנה קלאפלובה ולנקה הייג’קובה מצ’כיה, שסיימו את אליפות העולם האחרונה במקום הרביעי, שלב אחד לפני האמריקאיות לורן פנדריק וברוק הנסון, שישתתפו בטורניר גם הן.

במהלך ימי הטורניר ייהנו הסטודנטים בטכניון מהופעות של להקת הסלסה והמחול של הטכניון, מסיבת בריכה ומסיבת אוזניות. בנוסף, השחקנים מחו”ל ייהנו מסיורים לנצרת וקיסריה.

המשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון, ד”ר אביטל שטיין, אמרה בטקס הפתיחה: “כמי שבאה מעולם הספורט, אני נרגשת לפתוח אירוע ספורטיבי בינלאומי ייחודי, המתקיים בטכניון ביוזמת אגודת הסטודנטים. זו דרך נפלאה לציין מאה שנים להנחת אבן הפינה לטכניון, המוביל לא רק בהוראה ובמחקר, כי אם גם בעשרות פעילויות ספורט, תרבות ואמנות”.

יו”ר אגודת הסטודנטים, אסף זינגר, אמר: “אני הסטודנט הראשון שהכניס לטכניון 650 טון חול ולא נענש על כך”. הוא איחל הצלחה לכל המתחרות והמתחרים, מהארץ ומחו”ל.

יעקב שטופמן, יו”ר איגוד הכדורעף, אמר כי הטכניון יכול להביא את כל גדולי העולם לציין עימו את התאריך ההסטורי, והוא בחר להביא אירוע ספורטיבי ראשון מסוגו בישראל, במסגרת אירועי המאה. “אנו גאים להיות כאן”, הדגיש.

משחקי הגמר של הטורניר יתקיימו ביום רביעי.

בכדורעף חופים משחקים לרוב שני שחקנים בכל קבוצה, ורוב חוקי המשחק דומים לחוקי הכדורעף. משחק כדורעף החופים הראשון שוחק ב- 1920 בקליפורניה, ב- 1996 הוכנס למשחקים האולימפיים וכיום ברוב מדינות העולם ניתן למצוא ליגות של המשחק.

הטורניר נערך בשיתוף עם איגוד הכדורעף ועיריית חיפה.

בתמונה: ד”ר אביטל שטיין פותחת את הטורניר. צילם: רועי טל, One Frame, דוברות הטכניון

בפרס הטכניוני היוקרתי זכו השנה פרופסור יהודה פרל ופרופסור סר ריצ’רד פרנד

פרס הארווי הוענק השנה לפרופסורים יהודה פרל וסר ריצ’רד פרנד.

פרופסור טרכטנברג הוסיף כי יש הצדקה להתפעלות העולמית מן הרמה הגבוהה שמפגינה ישראל בתחום ה-R&D (מחקר ופיתוח), ועם זאת חשוב להבין שעיקר ההשקעה מתועל כיום ל-D, כלומר לפיתוח. “עלינו להשקיע הרבה יותר ב-R, שהוא המחקר, ובגישור בין שני ההיבטים האלה, כלומר בין התעשייה לאקדמיה, בתוכניות כמו ‘מגנט’. מלבד זאת, עלינו להרחיב את החתירה לחדשנות אל מעבר לגבולות ההיי-טק, כפי שכבר קורה כיום בתחומי המים והאנרגיה, שהפכו מתעשיות ‘מסורתיות’ לתחומים טכנולוגיים חדשניים”.

פרס הארווי מוענק על ידי הטכניון לאישים שהרימו תרומה משמעותית לאנושות, ורשמו הישגים משמעותיים בתחומי המדע והטכנולוגיה, בריאות האדם וקידום השלום במזרח התיכון. בין חתני פרס הארווי מדענים ואישים אחרים מרחבי העולם, שרבים מהם זכו אחר כך בפרס נובל. נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא אמר כי הענקת הפרס היא “חגיגה למדע”, וסיפר כי ב-1972 הוענק פרס הארווי לראשונה, בנוכחותו של ליאו הארווי עצמו, שנפטר שנה אחר כך, נשיא המדינה דאז זלמן שזר וראש הממשלה דאז גולדה מאיר. עד היום הוענקו 75 פרסים, ו-13 מהזוכים היו לימים לחתני פרס נובל.

פרופסור יהודה פרל מאוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג’לס, הוא מומחה מוביל בתחום הבינה המלאכותית, ולפני פחות משבועיים הוכרז כחתן פרס  טיורינג, המכונה “פרס נובל במיחשוב”, לשנת 2011.  פרל הוא חבר באקדמיה הלאומית להנדסה, חבר בארגון AAAI  וב-IEEE, ונשיא קרן דניאל פרל, הקרויה על שם בנו העיתונאי, אשר נרצח בפקיסטן.

עבודתו של פרופסור פרל הניחה את היסודות לטיפול באי-ודאות במערכות ממוחשבות, ויישומיה משתרעים על פני ספקטרום נרחב של תחומים: אבטחה, רפואה, גנטיקה והבנת שפה. אלפרד ספקטור, סגן נשיא למחקר וליוזמות מיוחדות בגוגל, אמר כי “יישומים מודרניים של בינה מלאכותית – רובוטיקה, מכוניות חכמות, זיהו דיבור ותרגום מכונה – עניינם באי ודאות. לפני החידושים שפיתח פרל, רוב מערכות הבינה המלאכותית הסתמכו על לוגיקה בוליאנית – הן ‘הבינו’ אמת ושקר, ולכן התמודדו יפה עם אתגרים כגון משחק שחמט – אבל לא התמודדו בהצלחה עם ‘אולי’.”

בנימוקים לזכייתו קבעה ועדת פרס הארווי כי פרל “הניח באמצעות מחקר נחשוני את היסודות העיוניים להצגת ידע והיסק במדעי המחשב. התיאוריות הנוגעות להיסק בתנאי אי-ודאות, ובמיוחד הגישה המבוססת על רשתות בייסיאניות, השפיעו על מגוון תחומים כולל בינה מלאכותית, סטטיסטיקה, פילוסופיה, בריאות, כלכלה, מדעי החברה והבנת תהליכים מוחיים. פרס הארווי במדע וטכנולוגיה מוענק לפרופסור פרל כהכרה בפריצות הדרך המגולמות במחקריו, ובהשפעתן על מגוון כה נרחב של היבטים בחיינו.”

פרופסור סר ריצ’רד פרנד מאוניברסיטת קיימברידג’ הוא “ממציא” מהפכת האלקטרוניקה האורגנית (אלקטרוניקה פלסטית מודפסת), שעם יישומיה נמנים התקני LED פלסטיים (מסכי OLED), תאים פוטו-וולטאים מתקדמים, העיתון האלקטרוני, וצגים דקים וגמישים.

על שמו של פרופסור פרנד רשומים יותר מעשרים פטנטים, ומאמרו ההיסטורי מ-1990 זכה לכ-8,000 ציטוטים. “לשמחתי, כמה מהסטודנטים המעולים של הטכניון הגיעו אלי  לפוסט-דוקטורט, וחשפו אותי לאיכות הטכניונית”,  אמר פרופסור פרנד, וציין את שמותיהם של הפרופסורים גיטי פריי וניר טסלר. “בעקבותיהם באתי לטכניון, כאן אני מבקר כפרופסור אורח כבר שנים רבות”.

בסוף שנות השמונים התגלתה במעבדתו של פרופסור פרנד ה- OLED  – דיודה אורגנית (פלסטית) הפולטת אור.  ב-1996 יוצר מכשיר הלייזר הראשון המבוסס על טכנולוגיה זו, כלומר על פלסטיק שהוא מוליך-למחצה ופולט אור. ב-1998 יצא הרכיב האופטו-אלקטרוני המשולב הראשון, שסלל את הדרך ליצירת מעגלים משלבים מפלסטיק. פרופסור פרנד, מחלוצי התחום, הוא שחקן מוביל הן בחקירתם המדעית של החומרים הללו והן בתרגומם ליישומים שונים.

בהחלטתה של ועדת פרס הארווי להעניק את הפרס לפרופסור פרנד נאמר כי “מחקריו הנחשוניים הולידו הבנה עמוקה של התהליכים האלקטרונים והאופטיים בפולימרים מוליכים, והובילו למימוש מגוון התקנים, ביניהם טרנזיסטורי תוצא-שדה, דיודות פולטות אור, תאים פוטו-וולטאיים ולייזרים. תוך הוכחת מנהיגות מעית וטכנולוגית תרם פרופסור פרנד תרומה מכריעה לרתימת המדע ליצירת טכנולוגיה חדשה, המשתקפת בין השאר בהצלחתן של שתי חברות שיזם. פרס הארווי במדע ובטכנולוגיה מוענק לפרופסור פרנד כהכרה בתרומותיו מרחיקות הלכת לפיתוח משפחה חדשה של מוליכים למחצה ובהשפעתו על חיינו.”

פרס הארווי ניתן לראשונה בשנת 1972, מהקרן שהוקמה על ידי ליאו מ. הארווי ז”ל מלוס אנג’לס, על מנת להכיר בתרומות גדולות לקידום האנושות בתחומי מפירותיה מוענקים כל שנה פרסים בשווי 75,000$ לכל זוכה.

בתמונה: (משמאל לימין): פרופסור יהודה פרל, פרופסור סיר ריצ’רד פרנד, פרופסור משה סידי, פרופסור עודד שמואלי, פרופסור גיטי פריי, נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא. צילם: שלמה שהם, דוברות הטכניון

תחרות “טכנוראש” המסורתית תעמוד השנה בסימן 100 שנה להנחת אבן הפינה לבנין ההסטורי של הטכניון. על המתחרים יהיה לשחרר מגובה רב “אבן פינה” במשקל של 300 גרם, שתצטרך לפגוע במטרה שעל הקרקע. בהמשך יטפס המתקן ממנו שוחררה “אבן הפינה” לגובה של 30 מטרים נוספים, ויצטרך לגרום שם להפעלת מתקן חשמלי. על המשתתפים בתחרות נאסר להשתמש במקור אנרגיה כימי או חשמלי.

המתחרים יקבלו ציון על הגובה המקסימלי אליו הצליח להגיע המתקן שבנו (אורך החבל הוא 60 מטרים ותינתן נקודה אחת על כל מטר שהמתקן הצליח להתקדם), על מרחק פגיעת “אבן הפינה” מהמטרה, על יצירתיות בעיצוב ותכן המתקן, מראה אסתטי, צבעוניות ואפקטים מיוחדים.

התחרות תתקיים בחודש יוני והזוכים יקבלו פרסים יקרי ערך – עשרת אלפים שקלים למקום הראשון, חמשת אלפים שקלים למקום השני ו-3000 אלפים שקלים למקום השלישי.

תחרות “טכנוראש” נערכת בטכניון לזכרו של ההוגה והמייסד שלה, ניב-יה דורבן ז”ל. ניב-יה, סטודנט ובוגר מצטיין של הטכניון, היה קצין בצה”ל כאשר נרצח על ידי שודד ברחוב שקט בתל אביב בחודש מארס 2003. התחרות והפרסים ממומנים על ידי ד”ר רוברט שילמן (“ד”ר בוב” בפי כל), שהשתלם בטכניון.

מחקר חדשני שנערך בפקולטה לרפואה של הטכניון והקריה למחקר רפואי בבית החולים רמב”ם עשוי להביא לפיתוחן של שיטות מחקר חדשות לבקרה של התפתחות גידולים סרטניים בבני אדם ובין השאר להפיכתה של מחלת הסרטן ממחלה לטאלית למחלה כרונית הניתנת לשליטה באמצעות טיפול רפואי, בדומה למחלת האיידס.

באמצעות גידולם של תאים סרטניים בתוך רקמה אנושית שהתפתחה בעכבר כתוצאה מהתמיינות של תאי גזע עובריים מאדם, הראו החוקרים ד”ר מתי  צוקרמן ופרופ’ קרל סקורצקי שתאים סרטניים גדלים ומתרבים טוב יותר בסמיכות לתאים אנושיים מאשר ברקמת עכבר או בצלחות גידול בתנאי מעבדה. עוד מביאים החוקרים הוכחות לגיוון הרב של סוגי התאים הסרטניים הנמצאים בגידול סרטני יחיד בחולה.

ד”ר מתי צוקרמן, חוקרת בכירה בקריה הרפואית לבריאות האדם – רמב”ם שמובילה את פרויקט המחקר מציינת כי השימוש במודל זה יקל על פיתוח טיפולים אנטי-סרטניים שיוכלו להשמיד את תאי הגידול הממאיר ובפרט את תאי הגזע הסרטניים שבגידול שהם אילו שעמידים יותר לטיפולים אנטי-סרטניים ומסוגלים לשכפל את עצמם וליצור את הגידול מחדש. מחקרים קודמים הראו כי תאי גזע סרטניים אילו בעלי יכולת שיכפול עצמי, הם אילו שהופכים את מחלת הסרטן למחלה לטאלית (מחלה שהורגת בני-אדם).

פרופ’ סקורצקי מהטכניון ומנהל רשות המחקר של הקריה הרפואית לבריאות האדם – רמב”ם, מציין כי במחקר זה יש נסיון להבין כיצד מתפתח גידול סרטני וכיצד בעצם ניתן לעצור את הגידול הבלתי נשלט של תאים סרטניים.

כדי לדמות בקירוב מירבי את תנאי הסביבה של גידול סרטני בגוף החולה, פיתחו החוקרים מערכת מודל חדשנית שבו מתפתחים הגידולים הממאירים בתוך רקמת טרטומה שמקורה בהתמיינות תאי גזע עובריים מאדם. רקמה זו למרות שאינה מאורגנת לאברים כמו גוף האדם, מורכבת מסוגים שונים של תאים נורמלים, נציגים של כל הרקמות בגוף האדם. רקמת הטרטומה המתפתחת על רגלו של העכבר מהווה פלטפורמה לחקר התפתחות גידולים ממאירים והתרבות של תאים סרטניים.

לצורך המחקר שהתפרסם בעיתון היוקרתי  STEM CELLS,  השתמשו החוקרים בתאי סרטן שנלקחו מחולת סרטן השחלות מסוג CLEAR CELL CARCINOMA וגידלו אותם בתוך רקמת הטרטומה. באופן מפתיע התאים הסרטניים גדלו טוב יותר ברקמת הטרטומה מאשר ברקמת עכבר במודלים של עכברים שמשמשים במחקרים מסוג זה. מגידול יחיד, מחולה אחת, הצליחו המדענים לבודד שש תת-אוכלוסיות של תאים סרטניים השונות אחת מהשניה ביכולת הממאירות, ברמת האגרסביות שלהן באופי הגידול שהן מפתחות, ובצורך של התאים הממאירים לגייס לעזרת תאים נורמלים מהרקמה הבריאה שמסביב. שש תת-אוכלוסיות אילו הן בעלות מאפיינים ברורים של תאי גזע סרטניים, ובעצם מהוות ממצא חדשני המצביע על השונות הקיימת בגידול כבר ברמת תאי הגזע הסרטניים שמפתחים את הגידול הממאיר.  מכלול תכונות אילו, מסבירה ד”ר צוקרמן, בא לידי ביטוי בשלמותו רק כאשר התאים גדלים ברקמה אנושית ואיחוד של התאים השונים הללו ותכונותיהם מרכיב למעשה את הגידול הממאיר שהוצא מגופה של החולה. המודלים העכבריים שמקובלים כיום לחקר מחלת הסרטן אינם משקפים בשלמותם את מכלול התאים הסרטניים ותכונותיהם כפי שהם משתקפים במודל החדשני, ובעיקר אין הרקמה העכברית משקפת את תכונות השכפול העצמי של תאים אילו כפי שהן באות לידי ביטוי ברקמה האנושית.

פרופ, סקורצקי מציין כי לא הופתע מהשפעתה של הרקמה האנושית על התפתחות הגידול הממאיר ואולם מאד הופתע מעומצת ההשפעה (סדר גודל): ” ידוע כי גידולים ממאירים מהווים למעשה אברים מורכבים, ואולם לא שיערתי שההשפעה של סביבת תאים שמקורה בהתמיינות תאי גזע עובריים על התפתחות גידול ממאיר תהייה כל כך עוצמתית ותביא לידי ביטוי את תפקידה  המשמעותי של הרקמה בתהליך התפתחות הגידול”.

שני החוקרים מציינים כי אין ביכולתם בשלב זה להצביע באופן ספציפי על הגורמים המשפיעים על עידוד התפתחות הגידול ברקמה האנושים וקבוצת המחקר, שכוללת גם את שגיא אבלסון, לירון ברגר ויעלה שמאי, משקיעה מאמצים רבים בזיהוי ובידוד הגורמים המצויים בתאים האנושיים שמסייעים לשקף במלואן את התכונות של סוגים שונים של תאי גזע סרטניים. יתכן שגורמים אילו, לכשיזוהו, יאפשרו לרפואה המודרנית לטפל במחלת הסרטן כבמחלה כרונית: במקום לטפל בגידול השלם, ניתן יהיה לזהות ולחסל באופן ספציפי את המנגנון שמאפשר לתאי הגזע הסרטניים לשכפל את עצמם וליצור מחדש את הגידול.

בשלב הבא, לטענת החוקרים, יש לזהות ולפתח דרכים לחסום את הגורמים שמאפשרים שכפול עצמי של תאי גזע סרטניים כך שניתן יהיה לשלוט בהם באמצעות טיפולים אנטי-סרטניים לאורך זמן.

מימון עבודת מחקר זו נעשה בעזרת הקרן הלאומית למדע והקרנות the Daniel M. Soref Charitable Trust, the Skirball Foundation, the Richard D. Satell Foundation, the Sohnis and Forman families