חודש: מרץ 2012

26 משאיות ענק הביאו לטכניון חול במשקל 650 טון, לקראת טורניר בינלאומי ראשון מסוגו בישראל, שייערך לכבוד 100 שנים להנחת אבן הפינה לבניין ההסטורי של הטכניון בהדר הכרמל.

האירוע יתקיים בין התאריכים 01/04/12- 04/04/12 במרכז הספורט בטכניון על חוף מלאכותי שמוקם במיוחד. הטורניר מוכר על ידי הפדרציה הבינלאומית לכדורעף (FIVB) ויקחו בו חלק השחקנים המובילים בעולם. סך הפרסים יעמוד על 50 אלף דולר.

בטכניון הוכשרו מגרשים עם חול בעומק של 40 ס”מ בשטח של 1,200 מ”ר. שמונה שופטים בינלאומיים ישפטו בטורניר, שבסיומו יעניק נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, את הפרסים יקרי הערך ו-60 מדליות הוקרה לכל המשתתפים.

הטורניר יחולק לשניים: אליפות ישראל וטורניר בינלאומי. במסגרת אליפות ישראל יתחרו סטודנטים ממוסדות אקדמיים שונים בארץ, ביניהם הטכניון, אוניברסיטת ת”א ואוניברסיטת בן גוריון, כאשר לזוג המנצח תינתן הזכות להשתתף בטורניר הבינלאומי.

בטורניר הבינלאומי ישתתפו 14 זוגות נשים וגברים מחו”ל. בין הזוגות שאישרו את בואם נמצאים שחקנים מצמרת הדירוג העולמי: הצמד הברזילאי בנג’מין- הארלי שזכה במקום הראשון באליפות העולם 2011 וכן ב-12 מדליות זהב לאורך השנים, ופאבלו הררה מספרד, מדליסט כסף מאולימפיאדת אתונה יחד עם שותפו אדריאן גאבירה, שסיים חמישי בשתי אליפויות העולם האחרונות וזכה במדליית ארד באליפות אירופה. אל טורניר הנשים יגיעו אנה קלאפלובה ולנקה הייג’קובה מצ’כיה, שסיימו את אליפות העולם האחרונה במקום הרביעי, שלב אחד לפני האמריקאיות לורן פנדריק וברוק הנסון, שישתתפו בטורניר גם הן.

במהלך ימי הטורניר ייהנו הסטודנטים בטכניון מהופעות של להקת הסלסה והמחול של הטכניון, מסיבת בריכה ומסיבת אוזניות. בנוסף, השחקנים מחו”ל ייהנו מסיורים לנצרת וקיסריה.

בכדורעף חופים משחקים לרוב שני שחקנים בכל קבוצה, ורוב חוקי המשחק דומים לחוקי הכדורעף. משחק כדורעף החופים הראשון שוחק ב- 1920 בקליפורניה, ב- 1996 הוכנס למשחקים האולימפיים וכיום ברוב מדינות העולם ניתן למצוא ליגות של המשחק.

הטורניר נערך בשיתוף עם איגוד הכדורעף ועיריית חיפה.

בתמונה: מכשירים את מגרשי החול בטכניון. צילום:  ONE FRAME, דוברות הטכניון

ההסתברות לשמר מבנה על ידי בעליו הפרטיים נמוכה ב- 25% מההסתברות לשפץ מבנה שאינו מיועד לשימור; ערכם התאורטי של מבנים לשימור אילו ניתן היה להרוס אותם, גבוה ב- 12.5% מהמחיר בפועל

באזורים עם ריכוז גבוה של מבנים שהוכרזו לשימור נצפית עלייה של כ- 6% במחירי הדירות. כך עולה ממחקר לדוקטורט בתכנון ערים ואזורים של דוקטור אייל סלינג’ר בהנחיית פרופסור דניאל שפר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, העוסק בכלכלת שימור מבנים בעיר הלבנה תל אביב. מגמה זו עשויה להתעצם ככל שישומרו יותר מבנים, דהינו ישופצו, ישוחזרו בהתאם לדרישות השימור המוכתבות על ידי עיריית תל אביב, אולם הבעיה היא שבעלי המבנים הם הנושאים העיקריים בנטל השימור.

בשנת 2008 אושרה תוכנית השימור של תל אביב מספר 2650ב’, במסגרתה הוכרזו לשימור 981 מבנים, מתוכם 793 ללא הגבלות מחמירות (שימור רגיל), ו-188, אשר זוהו כבעלי ערכים ארכיטקטוניים ואורבאנים יחודיים, סווגו עם הגבלות מחמירות, בהם לא מתאפשרת תוספת בניה למבנה אולם מותר לנייד זכויות בניה למגרש אחר. מבנים אלה “הצטרפו” ל- 267 מבנים לשימור באזור לב העיר אשר סווגו לשימור במסגרת תוכניות לב העיר שאושרו בשנות ה- 90′. מיקומם וריכוזם של המבנים לשימור במרחב הוא כזה המגביר את רמת החשיפה שלהם, ובכך מעצים את השפעתם על הסביבה. באזור המחקר, המכסה חלק נרחב מהעיר הלבנה תל אביב, ובו 2,472 מבנים, מתוכם 766 מבנים מסווגים לשימור, כ-35% מהמבנים לשימור הם מבנים פינתיים לעומת כ-21% בלבד מהמבנים שאינם מיועדים לשימור. כמו כן שטח חלקה ממוצע למבנים לשימור גדול יותר בכ- 15% מזה של מבנים שאינם לשימור. מגמה זו עוד מתעצמת ביחס למבנים לשימור עם הגבלות מחמירות, אשר למעלה ממחציתם הם מבנים פינתיים.

כיום היזמים הם המבצעים העיקריים של שימור המבנים והם רוכשים את המבנים מבעליהם. מממצאי סקר שאלונים לבעלי דירות שנערך במסגרת המחקר, עולה כי יותר מבנים לשימור הם בבעלות בעלים אחד או משפחה. עובדה זו, המוצאת ביטוייה בהיסטוריה של בניית העיר תל אביב, מקלה על האפשרות לרכוש מבנים לשימור. באזור המחקר נמצא כי  שוק המבנים לשימור הוא שוק פעיל ומתפקד בדומה לשוק המבנים שאינם לשימור, היקף העסקאות בשוק זה ביחס לכמות המבנים, במונחים כספיים נומינליים בין השנים 1998 למחצית 2010, עולה במעט על זה שבשוק המבנים שאינם לשימור, אולם בפחות מבנים יש עסקאות, ובמבנים בהם יש עסקאות, בלא מעט מקרים נמכר המבנה בשלמותו ליזם.

במיעוט בעלי זכויות במבנה יש אומנם כדי להגדיל את הסיכוי לביצוע שימור של המבנה אולם מאידך – במבנים לשימור ישנם יותר דיירים מוגנים, דבר המקשה מאוד על ביצוע השימור והכדאיות הכלכלית שלו. מניתוח אנליטי של ממצאי סקר השאלונים עולה כי הגורמים המקטינים את ההסתברות לביצוע שימור על ידי בעלי הדירות הפרטיים במבנה, בנוסף למספר רב של בעלים ודיירים מוגנים במבנה, הינם העדר זכויות בניה נוספות למבנה, כריכת ביצוע השימור בהוספת מעלית למבנה ומרפסות סגורות בחזית המבנה, אשר פתיחתן נדרשת במסגרת מטלות השימור, בהיותן הסממן הבולט של הסגנון הבינלאומי באדריכלות. בממוצע נמצא כי ההסתברות לשמר מבנה על ידי בעליו הפרטיים נמוכה ב- 25% מההסתברות לשפץ מבנה שאינו מיועד לשימור, אולם הההסתברות כאמור תלויה בראש ובראשונה במאפייני המבנה. עוד עולה מסקר השאלונים כי מרבית בעלי הדירות חלוקים באופן שווה בתשובותיהם לשאלה האם זה טוב שהמבנה שלהם מיועד לשימור, ולמעלה מ-40% מהם אף חושבים שהמבנה שלהם הוא מבנה מיוחד הראוי לשימור.

היזמים שהינם בעלי כלים לביצוע שימור ולהתמודדות עם דיירים מוגנים, רוכשים מבנים לשימור, משמרים את המבנה ומוכרים את הדירות. ממצאי המחקר מצביעים על פרמיה של 11% במחירי דירות במבנה ששומר. פרמיה זו לא תמיד מספיקה בכדי לכסות על עלות השימור הגבוהה. ביחס למבנים לשימור עם הגבלות מחמירות נמצא כי מחיר השוק שלהם דומה לזה של מבנים שאינם מיועדים לשימור, דהינו התמריצים הניתנים במסגרת ניוד זכויות, מספיקים על מנת לכסות את עלות השימור הגבוהה, אולם ביחס למבנים לשימור רגיל, בהעדר תמריצים מספיקים, יזמים משלמים כ- 13% פחות בהשוואה למבנים שאינם מיועדים לשימור. עוד עולה מממצאי המחקר כי מגבלת השימור לפיה אסור להרוס מבנים המיועדים לשימור, דהינו העדר האופציה לבנות מחדש, בממוצע פוגעת בערכם. ערכם התאורטי של מבנים לשימור אילו ניתן היה להרוס אותם נמצא בממוצע גבוה ב- 12.5% מהמחיר בפועל. יש לזכור כי המבחן בסופו של דבר יהיה עבור כל מבנה לגופו, ונמצא כי פגיעה בערך תאפיין בעיקר מבנים לשימור רגיל, עם שטח חלקה גדול, אחוזי בניה מנוצלים נמוכים, שאינם ממוקמים באזור עם ריכוז גבוה של מבנים לשימור.

ממסקנות המחקר עולה שאין ספק כי שימור המורשת הבנויה הינה תכלית ראויה שיש לקדמה, אולם יש למצוא את האיזון בין הנטל הנופל על הפרט לבין התועלת החברתית ממנה נהנה הכלל. הרס המורשת הבנויה כמוהו כהרס ההיסטוריה של תל אביב, ומסקר השאלונים עולה כי רק 6% מבעלי דירות “היו רוצים בכך”, דהינו היו רוצים שהשכונה שלהם תראה כשכונה מודרנית חדשה. בכדי שתסופק כמות אופטימלית של מבנים משומרים מבחינה חברתית, נדרשת התערבות ציבורית, התומכת בעיקר בבעלי דירות במבנים לשימור שמעוניינים בשימור המבנה, ומתמרצת אותם באופן דיפרנציאלי בהתחשב במאפיני המבנה ומידת הקושי הכרוכה בשימורו. במחקר מוצעת שיטה המבוססת על הניתוח האנליטי, לקביעת ניקוד עבור כל מבנה לשימור אשר טרם שומר, ניקוד המבטא את הקושי בשימורו, ואשר לפיו וביחס לשטח המעטפת של המבנה יינתן התמריץ. יש להתאים את התמריצים הניתנים לבעלי דירות פרטיים, דהינו תמריצים ישירים כמענק כספי שהוא התמריץ המועדף עליהם. רצוי אף למסחר נכסים ציבוריים בעלי ערך תרבותי, ולנצל את התקבולים המתקבלים למטרות השימור.

המנגנון של ניוד זכויות נמצא כיעיל וכתמריץ מספיק, לא כל שכן הוא ממומן על ידי כוחות השוק, או שלכל היותר הגוף הציבורי משמש צינור/בנק לניתוב זכויות הבניה. על כן מוצע להחילו גם על מבנים לשימור רגיל, אולם יש להתאימו לבעלי דירות פרטיים, ויש לבחון אותו אל מול העלות הציבורית/חברתית הכרוכה בו שהינה עודף זכויות לניוד בשוק ויצירת לחצים אורבנים באזורים אליהם מועברות זכויות הבניה.

המחקר בוצע במרכז לחקר העיר והאזור על שם פיליפ ואתל קלצניק שבטכניון, והוא מומן בחלקו על ידי הקרן הישראלית למדע (ISF), קרן בלבן-גלס ולשכת שמאי המקרקעין בישראל. העבודה זכתה בפרס איגוד המתכננים בישראל עבור עבודת מחקר מצטיינת.

טורניר כדורעף חופים ראשון מסוגו ייערך במסגרת חגיגות ה- 100 להנחת אבן הפינה לטכניון; האירוע יתקיים בין התאריכים 01/04/12- 04/04/12 במרכז הספורט בטכניון על חוף מלאכותי שיוקם במיוחד. הטורניר מוכר על ידי הפדרציה הבינלאומית לכדורעף (FIVB) ויקחו בו חלק השחקנים המובילים בעולם; סך הפרסים יעמוד על 50 אלף דולר

טורניר כדורעף חופים ראשון מסוגו ייערך במסגרת חגיגות ה- 100 להנחת אבן הפינה לטכניון. האירוע יתקיים בין התאריכים 01/04/12- 04/04/12 במרכז הספורט בטכניון על חוף מלאכותי שיוקם במיוחד. הטורניר מוכר על ידי הפדרציה הבינלאומית לכדורעף (FIVB) ויקחו בו חלק השחקנים המובילים בעולם. סך הפרסים יעמוד על 50 אלף דולר.

הטורניר יחולק לשניים: אליפות ישראל וטורניר בינלאומי. במסגרת אליפות ישראל יתחרו סטודנטים ממוסדות אקדמיים שונים בארץ, ביניהם הטכניון, אוניברסיטת ת”א ואוניברסיטת בן גוריון, כאשר לזוג המנצח תינתן הזכות להשתתף בטורניר הבינלאומי.

בטורניר הבינלאומי ישתתפו 14 זוגות נשים וגברים מחו”ל. בין הזוגות שאישרו את בואם נמצאים שחקנים מצמרת הדירוג העולמי: הצמד הברזילאי בנג’מין- הארלי שזכה במקום הראשון באליפות העולם 2011 וכן ב-12 מדליות זהב לאורך השנים, ופאבלו הררה מספרד, מדליסט כסף מאולימפיאדת אתונה יחד עם שותפו אדריאן גאבירה, שסיים חמישי בשתי אליפויות העולם האחרונות וזכה במדליית ארד באליפות אירופה. אל טורניר הנשים יגיעו אנה קלאפלובה ולנקה הייג’קובה מצ’כיה, שסיימו את אליפות העולם האחרונה במקום הרביעי, שלב אחד לפני האמריקאיות לורן פנדריק וברוק הנסון, שישתתפו בטורניר גם הן.

האירוע ייפתח ב1- באפריל בטקס חגיגי וביום זה תתקיים אליפות ישראל. בין התאריכים 02-04/04 יתקיים הטורניר הבינלאומי, הגמר הגדול עתיד להתקיים ב- 04/04 והאירוע ינעל בטקס סיום חגיגי.

במהלך ימי הטורניר ייהנו הסטודנטים בטכניון מהופעות של להקת הסלסה והמחול של הטכניון, מסיבת בריכה ומסיבת אוזניות. בנוסף, השחקנים מחו”ל ייהנו מסיורים לנצרת וקיסריה.

בכדורעף חופים משחקים לרוב שני שחקנים בכל קבוצה, ורוב חוקי המשחק דומים לחוקי הכדורעף. משחק כדורעף החופים הראשון שוחק ב- 1920 בקליפורניה, ב- 1996 הוכנס למשחקים האולימפיים וכיום ברוב מדינות העולם ניתן למצוא ליגות של המשחק.

הטורניר נערך בשיתוף עם איגוד הכדורעף ועיריית חיפה.

בתמונה: השחקנים פאבלו הררה ואדריאן גאבירה מספרד. קרדיט: FIVB

ראה פיתוחים בתחום הרפואה וביקר במיקרוסקופ ענק ובמרכז זיסאפל למחקר בננו-אלקטרוניקה

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביקר היום בטכניון. הוא ראה פיתוחים חדשניים בתחום הרפואה, ביקר במיקרוסקופ הענק “טיטן” וסייר במרכז זיסאפל למחקר בננו-אלקטרוניקה.

בתום ביקורו אמר ראש הממשלה לנשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, שנלווה אליו: “אני מאחל לטכניון, החוגג עתה מאה שנים להנחת אבן הפינה לבניינו ההסטורי, עוד שנים רבות של הישגים ופיתוחים לטובת המדינה והאנושות. פיתוחים שראיתי בסיורי יקדמו את מדינת ישראל וכלכלתה ויעמידו אותה בצמרת העולמית בתחומי המדע”.

פרופסור משה שהם מהפקולטה להנדסת מכונות הציג בפני ראש הממשלה רובוט של חברת “מזור” המסייע בניתוחי גב, אשר פותח במעבדתו. ד”ר אלון וולף, אף הוא מהפקולטה להנדסת מכונות, הציג רובוט נחש המסייע בפעולות חילוץ והצלה ועתיד לסייע בניתוחי לב. פרופסור חבצלת ביאנקו-פלד מהפקולטה להנדסה כימית הציגה דבק ביולוגי המסייע בעצירת דימומים.

דיקן הפקולטה להנדסת חומרים, פרופסור וויין קפלן, הדגים את ביצועי מיקרוסקופ הענק “טיטן” ופרופסור ניר טסלר ליווה את הסיור ב”חדרים הנקיים” במרכז זיסאפל למחקר בננו-אלקטרוניקה.

בתמונה: ד”ר אלון וולף (משמאל) מדגים את הנחש. לשמאלו: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר המדע פרופסור דניאל הרשקוביץ’ וזהר זיסאפל. צילמו: יואב בכר ושלמה שהם, דוברות הטכניון

בוגר הטכניון פרופסור יהודה פרל זכה בפרס טיורינג על “תרומה ששינתה את פני הבינה המלאכותית” ; יקבל את פרס הארווי היוקרתי של הטכניון בסוף החודש

בהחלטת הטכניון נאמר על פרופסור פרל כי הוא “הניח באמצעות מחקר נחשוני ורחק רואי את היסודות העיוניים להצגת ידע והסק במדעי המחשב. התיאוריות הנוגעות להסק בתנאי אי-וודאות, ובמיוחד הגישה המבוססת על רשתות בייסיניות, השפיעו על מגוון תחומים כולל בינה מלאכותית, סטטיסטיקה, פילוסופיה, בריאות, כלכלה, מדעי החברה, ותהליכי הכרה מוחיים. פרס הארווי במדע וטכנולוגיה מוענק לפרופסור פרל כהכרה בפריצות הדרך המגולמות במחקריו והשפעתן על מגוון היבטים כה נרחב של חיינו”.

ACM, האגודה למיכון ממוחשב, הכריזה בסוף השבוע שעבר על פרופסור יהודה פרל מאוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג’לס, כזוכה בפרס ACM  טיורינג לשנת 2011, על חידושים שאיפשרו פריצות דרך בגישור בין בני אדם למכונות – שהוא הבסיס לבינה מלאכותית. הוא יצר את הבסיס המיחשובי לעוד מידע בתנאי אי ודאות – בעיה מרכזית שעימן נדרשות מערכות חכמות להתמודד. “השפעתו של פרופסור פרל חורגת מתחום הבינה המלאכותית ואפילו ממדעי המחשב – עד היסקים אנושיים והפילוסופיה של המדע”, נאמר בהחלטת ACM.

פרס הארווי ניתן לראשונה בשנת 1972, מהקרן שהוקמה על ידי ליאו מ. הארווי ז”ל מלוס אנג’לס, על מנת להכיר בתרומות גדולות לקידום האנושות בתחומי המדע והטכנולוגיה, בריאות האדם וקידום השלום במזה”ת. מפירותיה מוענקים כל שנה פרסים בשווי $75,000 לכל זוכה.

בין זוכי פרס הארווי היוקרתי מדענים מארה”ב, בריטניה, רוסיה, שוודיה, צרפת, וישראל, ביניהם זוכה פרס נובל מיכאיל גורבצ’וב, מנהיג בריה”מ לשעבר, לו הוענק הפרס בגין פעילותו לצמצום מתחים אזוריים; פרופסור ברט סאקמן שזכה בפרס נובל ברפואה, פרופסור פייר ג’יל דן-ג’ן, אשר זכה בפרס נובל בפיסיקה, פרופסור’ אדוארד טלר עבור תגליותיו בפיסיקת מצב מוצק, אטומית וגרעינית ופרופסור ויליאם ג’. קופף על המצאת הכלייה המלאכותית.

הצעות למועמדויות לפרס הארווי מתקבלות ממדענים מובילים ואישים בישראל ובעולם. חתני הפרס נבחרים על יד וועדת פרס הארווי בתהליך קפדני, בטכניון.

בתמונה: פרופסור יהודה פרל. צילום: דוברות הטכניון

פרופסור אילן מרק מהפקולטה לכימיה בטכניון זכה בפרס יאנסן לפרמצבטיקה, על יצירתיות בסינתזה אורגנית.

הפרס היוקרתי נוסד ב-1986 במסגרת הכנס הבלגי הראשון לסינתזה אורגנית – BOSS, לכבודו של ד”ר פול יאנסן, מייסד חברת יאנסן פרמצבטיקה. הפרס ניתן מדי שנתיים, במסגרת כנס BOSS, לכימאי מתחת לגיל חמישים שתרם תרומה משמעותית לתחום הסינתזה האורגנית במובן הרחב ביותר. חתן הפרס מתבקש גם לשאת הרצאה במפגש BOSS.

בתמונה: פרופ’ אילן מרק

בתחרות הבינלאומית “רובוטראפיק” השתתפו כ-50 קבוצות תלמידים מהארץ ומחו”ל

במקומות הראשונים בקטגוריות השונות זכו תלמידים מבתי הספר המסונפים לארגון World ORT. בקטגוריה נהיגה זהירה זכתה קבוצה של אורט דנפרופטרובסק מאוקראינה. בקטגוריית מרוץ ניצחה קבוצה מבית הספר שדה אליהו. בקטגוריית מבחן חוקי נהיגה זכו בתי הספר עמק החולה ואורט מוסקבה. בקטגוריית תוכן וחידושים בתחום של זהירות בדרכים  זכתה קבוצה מתיכון שעב.

מאחורי התחרות, אותה הנחה ד”ר יבגני קורצ’נוי, עומדת היוזמה להפחית את מעורבותם של נהגים צעירים בתאונות דרכים. בתחרות השתתפו רובוטים ניידים קטנים דמויי רכב, המופעלים במצבים המדמים את ההתרחשות בכבישים. “רובוטראפיק” היא תחרות ייחודית ברובוטיקה, שמטרתה רכישת ידע ומיומנויות הקשורים לנהיגה בטוחה. לצורך התחרות פותחו “כבישים בטוחים” המכילים חיישנים אשר יוצרים קשר עם המכוניות (רובוטים)  בכבישים. אלה מספקים תגובה אוטומטית של הרכב לאותות, רמזורים, מכשולים, תמרורים ועוד.

בתחרות נדרשים המתמודדים – תלמידי בתי ספר מכל הארץ, והשנה גם מחו”ל – לבנות מכונית רובוטית שתציית לתמרורים ולרמזורים, תיסע על פי חוקי התנועה ותימנע מתאונות. במקום הראשון בתחרות לבתי ספר יסודיים זכו תלמידי שכבה ה’ בבית הספר “בגין” בקרית מוצקין: עדי אוסטרוב, אלעד ליאני וגל גדות. “בלימודי הרובוטיקה, שנערכים אחר הצהריים על ידי חברת Ytek, אנחנו מתנסים במחשבים, רואים מצגות על רובוטיקה, ומתכנתים,” אומר עדי, וגל מוסיף: “עשינו ניסויים לפני שבאנו לכאן, ויכול להיות שהיה לנו גם מזל.”

פרופסור משה שהם, ראש המרכז לרובוטיקה, מסביר כי לתחרות כמה מטרות, ביניהן לימוד רובוטיקה, זהירות בדרכים, וקידום פיתוחם של כבישים חכמים ומערכות נהיגה אוטונומיות. “הדרישות מותאמות לקבוצות הגיל השונות, והמתמודדים אמורים להתמודד עם שאלות בתיכנות ובקרה, הרכבת המכונית והתקנת החיישנים, וכל זה מחייב עבודת צוות הדוקה.”

למשלחת שהגיעה מבית הספר “שלום עליכם” בווילנה זוהי הפעם הראשונה בתחרות, והנסיעה לכאן מומנה על ידי הוריהם של הנערים ועל ידי רשת World ORT. מרק קוץ, חבר הנהלת בית הספר, המלווה את המשלחת, מספר כי הקשר עם הטכניון נוצר בכינוס של ועד World ORT בברלין, שם הוא פגש את חיים דריבין, מורה לרובוטיקה בבית הספר “משגב”. דריבין סיפר לו על התחרות, ובית הספר “שלום עליכם” גייס את פרופסור סרגיי בורודין, המוביל כיום את לימודי הרובוטיקה שם.

סמי, מורה למכטרוניקה בתיכון שעב, בקרבת כרמיאל, הגיע לתחרות עם שמונה מתלמידיו. “יש בשכבה 17 תלמידי מכטרוניקה, מתוכם רק ארבעה בנים. לבנות יש ראש מאוד טכנולוגי ויצירתי, והן מתאימות מאוד למקצועות האלה. הן גם מבינות שהטכנולוגיה פותחת להן חלון לעתיד מזהיר.”

המטרות המרכזיות של התחרות: היכרות עם חוקי נהיגה, רכישת הרגלים של התנהגות נכונה בנהיגה, הקניית גישה חיובית לנהיגה זהירה ובטוחה, הבנת מגבלות הרכב בזמן נהיגה, פיתוח כבישים חכמים בעלי חיישנים במטרה להפחית את מספר תאונות הדרכים ופיתוח מערכות רובוטיות ברמה גבוהה לצרכי נהיגה בטוחה. בזמן התחרות הרובוטים נעו בצורה אוטומטית, תוך הקפדה על מניעת תאונות ושמירה על חוקי התנועה. זירת התחרות היא דגם של כביש עם צמתים, רמזורים, תמרורים ומחסומים.  אורחי הכבוד בתחרות היו: פרופ’ עודד שמואלי, משנה לנשיא הטכניון למחקר; פרופ’ משה שהם, ראש המרכז לרובוטיקה בטכניון על שם לאומי, מנכ”ל ארגון World ORT קדימה מדע בארץ, אבי גנון ונציגים בכירים ממשרד החינוך.

אבי גנון, מנכ”ל World ORT קדימה מדע בארץ: “אנו פועלים רבות לקידום המדעים והטכנולוגיה כמו גם לשימור הקשר עם הקהילות היהודיות ברחבי העולם. תחרות זו מקנה אפשרות לחיבור בין תרבויות וקהילות שונות וכן מאפשרת החלפת ידע ופיתוח של מיזמים משותפים בין המדינות”.

200 מידידי הטכניון בישראל –בוגרים, שרי ממשלה, בכירי המשק וחברי ההנהלה הבכירה – התכנסו ביום ראשון השבוע במרכז רבין בתל אביב לאירוע מיוחד שקיימה אגודת דורשי הטכניון בישראל לציון 100 שנה להנחת אבן הפינה של בניין הטכניון ההסטורי בהדר הכרמל בחיפה.

בין האורחים הרבים שהגיעו לאירוע שהתקיים במרכז רבין בתל-אביב היו שופט בית המשפט העליון חנן מלצר, שר המדע, הרב פרופ’ דניאל הרשקוביץ (לשעבר דיקן הפקולטה למתמטיקה בטכניון), שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו (בוגר הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון), פרופ’ משה ארנס, ארבעה מנשיאי הטכניון בעבר – אלוף (מיל.) עמוס חורב, פרופ’ זאב תדמור, אלוף (מיל.) עמוס לפידות, פרופ’ יצחק אפלויג והנשיא הנוכחי פרופ’ פרץ לביא.

עמוס חורב, יו”ר אגודת דורשי הטכניון בשלושת העשורים האחרונים, ורעייתו שושנה קבלו את פניהם של האורחים שנהנו מארוחת ערב יצירתית שהוכנה על ידי שלושה שפים – צחי בוקששתר, אייל לביא וערן זינו – מחווה לשלושת חתני פרס נובל שקמו לטכניון ב-7 השנים האחרונות – הפרופסורים אברהם הרשקו, אהרן צ’חנובר ודן שכטמן.

עמוס חורב סקר את השנים שקדמו להנחת אבן הפינה ואמר כי ההחלטה להקים אוניברסיטה בפינה נידחת זו של האימפריה העות’מנית נבעה, למעשה, מחסימת דרכם של היהודים להשכלה גבוהה באירופה (“נומרוס קלאוזוס”).

נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא, סיפר על  הטכניון בשנים הקרובות – בחיפה ובניו-יורק ואמר כי לשמחת כולנו במלחמת השפות שקדמה להקמת הטכניון – יד העברית הייתה על העליונה.

 פרופ’ מחקר אהרן צ’חנובר דיבר בזכות היצירתיות וסיפר כיצד נולדו תרופות המצילות את חייהם של מליוני בני אדם מידי שנה.

סטודנטיות וסטודנטים מהטכניון הנעימו בקטעי שירה ונגינה.

גם ידידי הטכניון מהעבר הרחוק יוצגו במפגש. ד”ר מיכה לוין, נכדו של ד”ר שמריהו לוין שהיה מראשי המייסדים של הטכניון, הגיע בלווית רעייתו שהיא נכדתו של יחיאל צ’לנוב, אשר ניהל את טקס הנחת אבן הפינה באפריל 1912, ובנאום הברכה, אותו נשא בגרמנית, אמר שהטכניקום יהיה “מקום עבודה שקטה, שתהא לברכה לארץ ולמדינה כולה, ותביא תועלת לכל האוכלוסיה, יהודים ולא יהודים גם יחד”.

התרומה הראשונה לטכניון, בסך 100,000 רובל, הגיעה מקרן אותה הקים קלונימוס ויסוצקי.  מר שלום זידלר, צאצא למשפחת ויסוצקי ויו”ר חברת ויסוצקי היום, הגיע לאירוע ועימו תרומה מסוג אחר –שי שהוענק לאורחים מטעם חברת ויסוצקי ובברכתה.

בתמונה: שר המדע, פרופסור דניאל הרשקוביץ’ (מימין) עם נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (משמאל) ודן פרופר (במרכז). צילום: דוברות הטכניון – אסף שילה / ישראל סאן

ארגון World ORT קדימה מדע והמרכז לרובוטיקה ע”ש לאומי בטכניון חברו יחד כדי לקיים את התחרות שבה ישתתפו כ-50 קבוצות תלמידים מהארץ ומחו”ל

ארגון World ORT קדימה מדע והמרכז לרובוטיקה ע”ש לאומי, בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, יקיימו את תחרות הרובוטיקה הבינלאומית השלישית Robotraffic להקניית הרגלי נהיגה בטוחה וזהירות בדרכים. בתחרות הבינלאומית ישתתפו כ-50 קבוצות תלמידים (כיתות ד’-יב), מהן שמונה קבוצות מבתי הספר של World ORT במדינות ברית המועצות לשעבר (מאוקראינה, ליטא, מולדובה ורוסיה).

מאחורי התחרות עומדת היוזמה להפחית את מעורבותם של נהגים צעירים בתאונות דרכים. בתחרות זו משתתפים רובוטים ניידים קטנים דמויי רכב, המופעלים במצבים המדמים את ההתרחשות בכבישים. “רובוטראפיק” היא תחרות ייחודית ברובוטיקה, שמטרתה רכישת ידע ומיומנויות הקשורים לנהיגה בטוחה. לצורך התחרות פותחו “כבישים בטוחים” המכילים חיישנים אשר יוצרים קשר עם המכוניות (רובוטים)  בכבישים. אלה מספקים תגובה אוטומטית של הרכב לאותות, רמזורים, מכשולים, תמרורים ועוד.

המטרות המרכזיות של התחרות: היכרות עם חוקי נהיגה, רכישת הרגלים של התנהגות נכונה בנהיגה, הקניית גישה חיובית לנהיגה זהירה ובטוחה, הבנת מגבלות הרכב בזמן נהיגה, פיתוח כבישים חכמים בעלי חיישנים במטרה להפחית את מספר תאונות הדרכים ופיתוח מערכות רובוטיות ברמה גבוהה לצרכי נהיגה בטוחה. בזמן התחרות הרובוטים נעים בצורה אוטומטית, תוך הקפדה על מניעת תאונות ושמירה על חוקי התנועה. זירת התחרות היא דגם של כביש עם צמתים, רמזורים, תמרורים ומחסומים.

התחרות תתקיים ביום חמישי ה-15 למרץ 2012 בשעה 12:00 באודיטוריום ע”ש צ’רצ’יל, קריית הטכניון, חיפה. כתבים וצלמים מוזמנים.

זכה למאמר מערכת בעיתון מדעי מוביל תחת הכותרת: “מניעה טובה מריפוי”; המוניטור החדשני בודק כל העת ובצורה רציפה את נשימת הפגים, מזהה את הבעיה מיידית ומגדיר אותה; המכשיר מאפשר לזהות התפתחות הידרדרות נשימתית ואפיון הבעיה לפני התפתחות מצוקה שיכולה לפגועה באיברים חיוניים

החוקרים, ד”ר דני ויסמן מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ומהמרכז הרפואי “כרמל” ופרופסור אמיר לנדסברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, אומרים כי המכשיר, “פנאומוניטור” שמו, הוא מוניטור הבודק כל העת ובצורה סדירה את דינאמיקת נשימת הפגים. הוא נוסה בהצלחה על עכברים, חולדות וארנבות במודלים של מחלות שונות. “דימינו מצבים שכיחים בטיפול נמרץ פגים, ואף חולי אסטמה וחולים הסובלים מהפרעות בדרכי הנשימה, והשווינו את פעולת המכשיר שלנו לפעולתם של מכשירים אחרים”, הם אומרים. “כן נסינו את המכשיר ב-63 מקרים במרכזים הרפואיים כרמל, בני ציון ורמב”ם. עתה המכשיר מוכן לבדיקת ה-FDA”.

45% מהסיבוכים אצל פגים לא מזוהים על ידי המכשירים הקיימים ביחידות הטיפול נמרץ, אלא על ידי אנשי הצוות. גם כאשר המכשירים מזהים בעיה – זה לרוב קורה כבר מאוחר כשיש כבר ירידה בחמצן בדם ואז האירוע דרמטי, ועל הרופא להתחיל לברר מה הסיבה לאירוע.

למכשיר שלושה חיישנים המוצמדים לפג משני צדי החזה שלו ובמרום בטנו. במקרה של התפתחות הידרדרות נשימתית המכשיר מצפצף, מתריע זמן משמעותי לפני התפתחות מצוקה, ומוסר מידע שעוזר באבחון הבעיה שהתעוררה ובבחירת הטיפול הנכון. חיישני התנועה מכמתים את המאמץ הנשימתי ואת הסימטריה של אוורור הריאות. המכשיר מציג מידע על המצב הנשימתי, ממקם את הבעיה ומצביע על שינויים ברמת האוורור.

10% מהלידות בעולם הן לידות פגים ועוד 10% – תינוקות שנולדו בזמן והסתבכו. 15% מהפגים שנולדו במשקל פחות מ-1.5 ק”ג נפטרים ועוד 15% סובלים מפיגור שכלי, שיתוק מוטורי או עוורון. לכן כה רבה חשיבות הזיהוי המוקדם של מצוקה נשימתית אצל פגים.

בארה”ב נולדים 400 אלף פגים מידי שנה ונדרשים 30 אלף מכשירים כאלה בפגיות בלבד.

הטכניון רשם פטנט על המכשיר והקים חברה בשם “פנאומדיקר” הממוקמת ביוקנעם ומנוהלת בידי ד”ר כרמית לוי, שעשתה את הדוקטורט שלה בפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון.

בתמונה: “פנאומוניטור” בפעולה. צילום: דוברות הטכניון

דיקן הפקולטה, פרופ’ פיני בר-יוסף: “זהו יום חג לפקולטה. עוד לא השתתפתי באירוע בפקולטה בו האודיטוריום הראשי היה מלא בתלמידות, אותן אנו רואים כעתודת הסטודנטיות בפקולטה”

בשבוע שעבר התקיים בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, יום נשים שמטרתו לעורר מודעות בקרב מועמדות ללימודים בטכניון, למקצוע הנדסת המכונות ולעודד אותן לבחור בלימודים בפקולטה.

באירוע השתתפו מועמדות מיידיות ללימודים בפקולטה וכן כ- 170 תלמידות מדעים מבתי הספר באזור חיפה: עירוני ג’ בחיפה, עירוני ו’ בחיפה, אולפנת צביה בחיפה ובית הספר האזורי מגידו.

לאירוע נרתמו עתודת הנדסת המכונות בצה”ל וחברות מובילות כרפאל, אלביט מערכות, אינטל, אורמת, ואפלייד מטריאלס. שלושת האחרונות תרמו מלגות עידוד בסכום כולל של כ- 20,000 ₪, אשר יחולק בין מועמדות אשר יחלו לימודיהן בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון בשנת הלימודים הקרובה.

גדי פארן, מנהל קשרי התעשייה של הפקולטה ומארגן האירוע, אמר כי כדי לעודד נשים לבחור בתחום  הנדסת המכונות, צריך לפתח אצלן מודעות בשלב מוקדם למרכזיות מקצוע הנדסת המכונות בתעשייה ובאקדמיה, למגוון האפשרויות הטמונות במקצוע בינתחומי זה, ולקיים מולן אינטראקציות דרך פעילויות משמעותיות. יום הנשים  נפתח בהצגת מיצגים על-ידי מהנדסות מן התעשייה (אלביט מערכות, רפאל) ומפגש עם קצינות מהנדסות מן העתודה האקדמית של צה”ל, נציגות לימודי הסמכה וסטודנטיות בפקולטה.  לאחר מכן, התכנסו המשתתפות באודיטוריום הפקולטה, צפו בסרט על הפקולטה, שמעו דברים מפי דיקן הפקולטה פרופ’ פיני בר-יוסף ונציגות החברות התורמות מלגות לסטודנטיות בפקולטה, וכן סדרה של הרצאות קצרות מפי בוגרות הפקולטה המשמשות בתפקידים בכירים בתעשייה (רפאל, ישקר, תע”ש). בוגרות הפקולטה סיפרו בנימה אישית לקהל הבנות על הבחירה במקצוע, חווית הלימודים בפקולטה, מסלולה האישי של כל אחת מהן, והכלים והנכסים אשר צברה במהלך לימודיה בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. דגש מרכזי הושם על חשיבות וכדאיות הבחירה בלימודי הנדסת מכונות בטכניון, כקרש קפיצה לקריירה.

בין המהנדסות – טלמור דרדיק, בת 28 מקרית ים, בוגרת הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון ועובדת כיום ב”אלביט מערכות” בתחום התכנון והייצור של התקנות של כלים על רכבים (טנקים, נגמשים). טלמור סיפרה לבנות כי התחילה ללמוד את התחום בטכניון משום שזה נראה לה הכי יצירתי ומוחשי. בנוסף אמרה כי  “זה תחום שלא רגילים שיש בו נשים אבל לא הרגשתי שיש יחס שונה בטכניון. מה שקובע זה כמה אתה טוב בלימודים ולא שיוך מגדרי”.

יעל סופיר, בת 28, סיימה לפני שנה תואר ראשון בהצטיינות יתרה בפקולטה וכיום היא סטודנטית לתואר שני, שנה ראשונה, בפקולטה לביו-רפואה בטכניון. יעל, העובדת מזה שלוש וחצי שנים בחברת “רפאל” בחטיבת הטילים סיפרה: “רציתי לעסוק במכשור רפואי, עשיתי בדיקה ומה שייעצו לי זה להתחיל מהנדסת מכונות”. יעל ציינה כי יש יתרונות ברורים ללימוד משותף עם גברים: הם מאוד עוזרים ותומכים. החברים והמרצים עוזרים יותר”.

דיקן הפקולטה פרופ’ פיני בר-יוסף בירך את הבנות: ” זהו יום חג לפקולטה. עוד לא השתתפתי באירוע בפקולטה בו האודיטוריום הראשי היה מלא בתלמידות, אותן אנו רואים כעתודת הסטודנטיות בפקולטה”. אחת המורות מבתי הספר הוסיפה: “זו פעילות מבורכת, ויפה שזה נעשה שעה אחת קודם”.

תלמידת בית הספר מגידו סיכמה את היום:  “זה נראה מדהים. יום אפקטיבי, נחשפתי להרבה תחומים, הרחיבו לנו את האופקים.  מעניין להיחשף לפקולטה להנדסת מכונות ולטכניון בכלל, זה משהו שלא הייתה לי גישה אליו עד כה”.

מקצוע הנדסת מכונות הוא אחד מתחומי ההנדסה הרחבים והיסודיים ביותר, העוסק ביישומן של תגליות מדעיות והמצאות הנדסיות, למוצרים המועילים לחברה. מהנדסי מכונות מפתחים, מתכננים, מייצרים ומתחזקים מערכות מגוונות הכוללות מכונות ושיטות יצור (לתעשייה), רובוטים מדויקים (לרפואה) ומערכות נעות מתוחכמות (כלי רכב, מטוסים, ספינות). 8000 בוגרי הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, מספקים 60% מהצורך ההנדסי של המדינה. לאחרונה החל לימודיו בפקולטה המחזור הגדול אי פעם, 240 סטודנטים, מתוכם 27 הן נשים.

בתמונה: בצילום: המשתתפות באירוע. צילם: רועי טל, דוברות הטכניון

כך מגלה סקר עמדות אשר הקיף 1600 מתושבי חיפה ונחשף בטכניון בכנס שהתקיים תחת הכותרת “עיר פעילה ובריאה – המודל החיפאי”; הסקר מגלה עוד כי ערבים צורכים ירקות ופירות יותר מיהודים, אולם אוכלים פחות מוצרי חלב דל שומן

גם אותם רבים בציבור הסבורים כי מי הברז בביתם טובים לשתייה, מעדיפים לשתות מים מינרלים. זאת, למרות המחקרים המוכיחים כי מים אלה אינם טובים ממי מעיינות והם אכן מועשרים במינרלים.

ממצא זה של תפיסות הציבור והרגליו, התגלה בסקר חסר תקדים בהיקפו, שסייע להכנת פרופיל הבריאות העירוני של חיפה, לצורך הפקת מתווה לשיפור בריאות תושבי העיר. הסקר הוצג בכנס “עיר פעילה ובריאה – המודל החיפאי”, שהתקיים בפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון. מנהלת האגף לתכנון אסטרטגי ומחקר בעיריית חיפה ד”ר גלית רנד, סיפרה כי לצורך הסקר, רואיינו אשתקד 1600 משתתפים, בראיונות ארוכים, פנים-אל-פנים.

כמעט כל אורחי הכנס, בהם ח”כ ד”ר רחל אדטו המשמשת כראש שדולת הבריאות בכנסת,  דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, פרופ’ יהודה קלעי, וראש מינהל הספורט במשרד התרבות והספורט ד”ר אלי שפר, הסכימו כי הציבור בישראל לא מקיים מספיק פעילות ספורטיבית. מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות במשרד הבריאות, ד”ר רות וינשטיין הדגישה את חלקם של קובעי המדיניות באחריות. “בואו נהפוך את הבחירה הבריאה לבחירה הקלה”, אמרה.

“לא תשמעו מישהו שחושב שבריאות היא לא נושא חשוב”, אמר ראש עיריית חיפה יונה יהב, “אני למשל, דוגמא חיה לפער שבין ההצהרות לבין הביצוע. ראיתם איזה רזה עשו אותי ב”ארץ נהדרת”? כראש עירייה, אני רואה חובה להטמיע ערכים לכל החיים בקרב ילדים עד גיל 6. בנוסף, התחלנו להציב מתקני ספורט לכלל הציבור בשכונות העיר, כולל תאורה בכל מגרש. כל מגרש כזה עולה 350 אלף שקל. ניתן לעודד רשויות בארץ, באמצעות הפחתת תשלומי מכס, עבור מתקני ספורט ברשות הרבים”.

ד”ר גלית רנד שהציגה את הפרופיל העירוני של חיפה, גילתה כי על פי ממצאי הסקר, כ-60% מהחיפאים סבורים כי מי הברז בביתם טובים לשתייה – שיעור גבוה יותר מאשר בערים אחרות בארץ. לצורך השוואה, כך סבורים 37% מתושבי נס ציונה, 25% מתושבי פתח תקוה ו-15% מתושבי אשדוד. אולם כאשר נשאלו הנסקרים בחיפה מה הם מעדיפים לשתות, השיבו רובם (כ-60%) כי הם מעדיפים מים מינרלים. בחלוקה לשכבות גיל, נמצא כי בקרב המבוגרים בני 65 ויותר, 45% שותים מי ברז והשיעור פוחת (27%) בקרב בני גיל הביניים (45 עד 64) ואף פחות מכך – 19% מבין הצעירים (גילאי 22 עד 44) ישתו מי ברז. 7% מהצעירים מעדיפים משקאות ממותקים ומיץ, 8% מבני גיל הביניים ו-4% מהמבוגרים.

סעיף אחר בסקר, מצא כי כרבע (25%) מקרב הצעירים ובני גיל הביניים באוכלוסייה היהודית והלא ערבית, הצהירו על אכילת 5 מנות פרי או ירק ביום. אולם השיעור ירד ל-13.6% בקרב המבוגרים. שיעורים גבוהים יותר של צריכת פירות וירקות, קיימים בקרב האוכלוסייה הערבית – החל מהמבוגרים – 33.5% מקרבם. בקרב בני גיל הביניים השיעור עלה ל-51.6% ובקרב הצעירים – 59.9%. בהתייחסות לאכילת מוצרי חלב דל שומן (פחות מ-5%), נמצא כי שיעור גבוה מקרב האוכלוסייה היהודית בחיפה (כ-70% בקרב קבוצות הגיל השונות) צורך מוצרי חלב דלי שומן. אולם בקרב האוכלוסייה הערבית השיעורים נמוכים יותר – 38% מהצעירים, 27% מגיל הביניים ו-29% מהמבוגרים.

עוד נמצא בסקר כי אחוז הסובלים מבדידות, הינם 42% מסך האוכלוסיה מעל גיל 65, 21% מבני 45 עד 64 ו-14% מקרב בני 22 עד 44. באוכלוסייה הערבית, האחוזים מעט יותר גבוהים – 19% בקרב הצעירים עד גיל 44, 28% עד לגיל 54 ואילו בקרב בני 65 ויותר – 68% חשים בודדים.

השוואה מעניינת של רנד, היתה בין ממצאי המחקר שביצעה העירייה, לאלה של סקר הבריאות הלאומי של משרד הבריאות 2003-4, אשר הקיף כ-5,000 ישראלים. בסקר נמצא כי שיעור הפעילים גופנית (מבצעים פעילות גופנית שלוש פעמים בשבוע) בחיפה גבוה מהשיעור הארצי בקבוצת הגיל הצעיר. 34% בחיפה לעומת 25% בישראל. בקבוצות הגיל המבוגרות יותר, המגמה מתהפכת והשיעור נמוך מזה שבארצי – 43% מקרב תושבי ישראל שגילם מעל 65, מבצעים פעילים גופנית שלוש פעמים בשבוע, לעומת 29% בחיפה.