חודש: דצמבר 2011

פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי הוענק בטכניון לראשונה. הפרס, שנועד לקדם את איכות ההוראה בטכניון, ניתן ל-14 חברי סגל מהפקולטות השונות: פרופסור אלון גני, פרופסור שמעון גפשטיין, פרופסור עירד יבנה, פרופסור אבישי מנדלבאום, פרופסור נועם סוקר, פרופסור דוד צילג, פרופסור אורי אליאש, פרופסור חוסאם חאיק, פרופסור אמנון כץ, פרופסור דורון מלמד, פרופסור אילת פישמן, פרופסור אבינועם קולודני, פרופסור איתן קימל וד”ר ספי (יוסף) גבלי.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי אחת המטרות שהוא הציב לעצמו בתחילת כהונתו היא שיפור היחס לסטודנט וטיפוח רמת ההוראה בטכניון. “חשוב לי שנעניק לסטודנטים שלנו חווית לימוד יעילה ומהנה. קראתי את דבריהם של הזוכים בפרס בנוגע לעבודת ההוראה, ודבר אחד עובר כחוט השני בדבריהם: הכבוד לסטודנט. הם מקשיבים לסטודנט ומודעים לכך שלפעמים הסטודנט טועה – ולפעמים הם טועים. ראוי שדבריהם יילמדו בכל בתי הספר להוראה. פרס ינאי מנתץ את המיתוס לפיו יש סתירה בין הצטיינות במחקר לבין הצטיינות בהוראה. הנה לפנינו מורים מעולים שהם גם חוקרים מצטיינים, ואחד מהם הוא דיקן פקולטה. זו הוכחה לכך שהצטיינות מחקרית, הצטיינות בהוראה ומילוי תפקיד אדמיניסטרטיבי אינם סותרים זה את זה”.

משה ינאי, שתרומתו בסך 12 מיליון דולר תאפשר את הענקת הפרס בסך 100 אלף שקלים למרצה במשך עשרים שנה, הביע הערכה ל-14 הזוכים, ואמר כי מסירותם להוראה ולתלמידיהם אינה מובנת מאליה. “התמריץ באקדמיה הוא במה שנקרא papers, כלומר במחקרים ופרסומים. אני לא מכיר אנשים שקודמו או הוערכו יותר בגלל ההשקעה שלהם בסטודנטים. ולכן, האנשים היקרים שמקבלים את הפרס היום הם אלטרואיסטים אמיתיים. הם שמו את צרכי החברה והמדינה מעל האינטרסים האישיים שלהם ואני נפעם ומלא התפעלות ותודה על מעשיהם. המיוחד בפרס הזה שהוא דורש השקעה רצינית וויתור על דברים חשובים לקידום המרצה, כי הקריטריונים אינם פשוטים. זה לא פרס למרצה הנחמד ואתם יודעים היטב שהדרך הקלה של יוך והורדת דרישות לא מתוגמלת כאן, אלא עבודה והשקעה אמיתית בהכנה ובחינוך שבאים על חשבון הזמן שבו יכולתם לעסוק במחקר ולקדם את עצמכם”.

בסרט שהוקרן במהלך הטקס רואיינו כמה מהמרצים הזוכים ותלמידיהם. פרופסור אבישי מנדלבאום, שדיבר בשם הזוכים, הצטרף לדברי נשיא הטכניון ואמר כי “מחקר מוביל והוראה מצוינת הולכים יד ביד, וההוראה במוסד מחקרי-הנדסי כמו הטכניון היא אתגר מרתק – זוהי פשרה ללא פשרות”.

“ההבדל בין מורה לתלמיד אינו גדול: לשניהם מטרות דומות ושניהם לומדים ומלמדים כאחד”, אמר פרופסור מנדלבאום. הוא דיבר גם על אהבתו למקצוע ההוראה, וסיפר שכאשר בני משפחתו מתקשרים ושואלים אם הוא בעבודה, הוא משיב בשלילה: “לא, אני בטכניון.”

פרופסור משה סידי, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים, הוא האיש שעמד בראש הוועדה שבחרה את 14 הזוכים. “בסוף שלב המיון הראשוני היו לנו 32 מועמדים”, אמר פרופסור סידי. “מתוכם בחרנו את הזוכים על פי קריטריונים מורכבים, מעמיקים ולא שגרתיים, ביניהם הכבוד ההדדי בין המרצה לתלמידיו”.

בתמונה: משה ינאי (שני מימין) ופרופסור פרץ לביא (לימינו) – עם הזוכים בפרס ינאי. צילום: דוברות הטכניון

מתאי גזע מושרים שמקורם בחולים עם הפרעת קצב מולדת קטלנית מסוג CPVT; תאי הלב הפועמים מבטאים את הגן הפגום ואת המאפיינים הקליניים של המחלה

במחקר אשר בוצע במעבדות המחקר בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, הצליחו החוקרים להפיק במעבדה תאים היכולים לשמש לגילוי תרופות חדשות ולהבנת תהליכי ההתפתחות של הפרעות קצב מולדות.

המחקר בוצע על ידי פרופסור עופר בינה, פרופסור יוסף איצקוביץ-אלדור מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי רמב”ם ופרופסור אברהם לורבר מנהל מחלקת קרדיולוגית ילדים בבית חולים מאייר שבמרכז הרפואי רמב”ם. במחקר לקחו חלק חולים בהפרעת הקצב הלבבית CPVT (Catecholaminergic polymorphic ventricular tachycardia). מחלה זו מאופיינת על ידי הפרעות קצב לבביות המתרחשות במהלך פעילות גופנית או התרגשות, היכולות לגרום למוות פתאומי של החולים בגיל צעיר. במסגרת המחקר הופקו תאים מדגימות עור של חולים בהפרעת הקצב המולדת. בשלב הבא, באמצעות הדבקה ווירלית הוחדרו מספר גנים אל אותם תאים מהעור, תהליך שגרם ל”תיכנות מחדש” Reprogramming)) של התאים הבוגרים, ולהפיכתם לתאי גזע מושרים Induced pluripotent stem cells)). בדומה לתאי גזע עובריים, תאים תאי הגזע המושרים התמיינו באופן עצמוני לתאי לב פועמים אשר נשאו את המוטציה הגנטית למחלת ה- CPVT. במחקר שהתבצע במעבדה התגלה כי בדומה לחולים, תאי הלב הפגועים מציגים את המאפיינים החשמליים האריטמוגנים (יוצרי הפרעות קצב) של המחלה.

לדברי החוקרים, תגלית זו חשובה ביותר ותאפשר הבנה מעמיקה וטובה של התהליכים התאיים הגורמים להפרעת קצב מולדת זו. בנוסף לכך, מחקר חדשני זה יאפשר לחוקרים לבדוק יעילותן של תרופות אנטי-אריטמיות (נוגדות הפרעות קצב) חדשות,  כמו גם “התאמה-אישית”  (Personalized Medicine) של תרופות יעילות לכל חולה, וזאת באמצעות בדיקה מקדמית של השפעת תרופות פוטנציאליות על הפרעות הקצב הנוצרות בתאי הלב של אותו חולה.

המחקר אשר פורסם בעיתון המדעי Journal of Cellular and Molecular Medicine מהווה חלק מעבודות הדוקטורט של עטרה נובק (המחברת הראשונה במאמר) ולילי ברד. שותפים נוספים למחקר הם: ד”ר נעמה זאבי-לוין, רויטל שיק וד”ר רונית שטרייכמן.

“כשפוליטיקאים מדברים על מדע, הם מדברים על התוצרים שלו: כלכלה חזקה, חוסן לאומי ורפואה מתקדמת. במילים אחרות, הם מדברים על עושר, על ביטחון ועל חיי אלמוות. אבל מדענים לא היו עוסקים במדע אם כל זה היה משעמם. לכן חשוב לי להראות שהמדע, והאסטרופיזיקה בתוכו, הוא מרתק ומיסב לעוסקים בו גם הנאה רבה.”

את הדברים הללו אמר אתמול בתחילת השבוע בטכניון פרופסור רוברט קירשנר מאוניברסיטת הארוורד, בפתיחתו של הכנס השנתי ה-57 של האגודה הישראלית לפיזיקה. את הכנס חתמה הרצאתו של חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011, פרופסור דני שכטמן מהפקולטה להנדסת חומרים בטכניון.

פרופסור קירשנר הרצה על הדינמיקה של התפשטות היקום. בתחילה סברו המדענים כי גבולות “שביל החלב” הם גבולות היקום. עם השיפור שחל בטלסקופים התברר כי “שביל החלב” היא אחת מני גלקסיות רבות. הוא תיאר את עבודתו של אלברט אינשטיין, שטבע ב-1917 את “הקבוע הקוסמולוגי”, ומניח את קיומו של יקום סטטי – יקום שאינו מתפשט ואינו מתכווץ.

אדווין האבל, שעל שמו נקרא כיום טלסקופ החלל האבל, הפריך כעבור שנים ספורות את שתי ההנחות הללו – שהיקום סטטי, וששביל החלב והיקום חד הם. האבל קבע כי חיוורונה היחסי של גלקסיה נצפית, או עמימותה, הם עדות לכך שהיא רחוקה יותר מאתנו. בנוסך הוא הבחין בכך שתדר הקרינה הנפלטת ממנה מוסט והסטיה גדלה ככל שהגלקסיה הפולטת אותה רחוקה יותר. שינוי בתדר יכול להגרם ע”י תנועה, אפקט דופלר (בדומה לשינוי צליל הסירנה של אמבולנס מתקרב ומתרחק). תצפיות שנערכו במשך עשרות שנים, על בסיס קביעה זו, הוכיחו כי הגלקסיות הולכות ומתרחקות “כלפי חוץ”. מכאן הסיקו כי היקום החל ממנקודה אחת קטנה תוך פיצוץ אדיר, “המפץ הגדול”. לאחרונה התברר שהיקום מתפשט בקצב מואץ. פרס נובל בפיזיקה ניתן השנה (2011) לשלושה מדענים שהוכיחו זאת (שנים מהם תלמידיו בעבר של פרופ. קירשנר). כדי להסביר האצה זו יש להניח קיומה של אנרגיה הנקראת “אנרגיה אפלה”.

המפץ הגדול התרחש לפני כ-14 מיליארד שנים, ומאז היקום אינו מפסיק להתפשט. עם זאת, בתשעת מיליארדי השנים הראשונות הואטה התפשטות היקום כל העת כתוצאה מכוח הכבידה של החומר וכתוצאה מכך משיכה בין הגלקסיות; רק לפני כחמישה מיליארד שנים, עם התרחקות הגלקסיות זו מזו, כאשר כוחה של האנרגיה האפלה גבר על  כוח הכבידה, החלה האצה בהתפשטות היקום.

“האנושות אגוצנטרית, ולכן היא לא הפסיקה לשאוף מעולם ליקום אגוצנטרי,” אמר קירשנר. “פעם חשב כל אדם שהוא מרכז היקום. אחר כך חשבה האנושות שכדור הארץ הוא מרכז היקום והשמש מסתובבת סביבו. אחר כך היא הבינה שכדור הארץ מסתובב סביב השמש, אבל התקשתה להבין שהשמש אינה מרכז היקום.

זו טעות לחשוב שכיום אנחנו פטורים מהאגוצנטריות הזאת, שכן גם כאשר אנחנו מתארים לעצמנו את התפשטות היקום, אנחנו מדמיינים אותה כאילו היקום מתפשט מאיתנו והלאה, וזו טעות גדולה שנובעת מאותה חשיבה אגוצנטרית. למעשה כולם מתרחקים מכולם.”

“אז כעת אנחנו יודעים שהיקום מתפשט, וכי ההתפשטות מואצת. כדי להסביר זאת וממצאים אחרים עלינו להניח כי ההרכב היקום הוא: 73% ממנו הם אנרגיה אפלה, 23% – חומר אפל (חומר שאיננו יכולים לראות אלא להסיק שהוא חייב להיות קיים) ורק 4% – אטומים כלומר חומר כפי שאנו מכירים. אבל אנחנו לא יודעים באמת מהם החומר האפל והאנרגיה האפלה. ואולי אנחנו טועים ובעצם לא מבינים כיצד פועלת הגרביטציה?”

בכינוס נטלו חלק 370 משתתפים, חלקם מחו”ל. יו”ר הכנס היה פרופסור אילן ריס מהפקולטה לפיזיקה בטכניון

גובה פרס ינאי למצויינות בחינוך אקדמי  – 100 אלף שקלים למרצה; נשיא הטכניון: “אמשיך לעשות הכל כדי לשפר את אווירת הלימוד בטכניון ולהפכה לידידותית ונעימה”

“רעיון פרס ינאי נולד בפגישתי הראשונה עם משה ינאי, בוגר הפקולטה להנדסת חשמל ויקיר הפקולטה, מחלוצי תחום אחסון מידע במחשבים”, סיפר פרופסור לביא. “משה חלק איתי את חווית הלמידה שלו בטכניון. הוא אמר כי הטכניון צייד אותו בכלים חשובים ויעילים שתרמו רבות להצלחתו המקצועית, שרמת הלימודים הייתה גבוהה מאוד, אבל אין הוא זוכר את תקופת לימודיו בטכניון כנעימה. אמרתי לו כי לטכניון יש שני פנים שונים זה מזה. מחד – זהו מוסד מעולה הנמנה עם המובילים בעולם בתחומו ומאידך יש לו פן פחות מלבב: הוא נתפס על ידי הסטודנטים כמוסד תובעני שאינו ידידותי לסטודנט. סיפרתי לו כי עם כניסתי לתפקידי כנשיא הטכניון, הצהרתי כי אעשה כל שביכולתי כדי לשפר את אווירת הלימוד בטכניון. כך נולד הרעיון לפרס ינאי”.

14 זוכי הפרס נבחרו על ידי ועדה בראשות המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים, פרופסור משה סידי. ישבו בה סטודנטים, חברי סגל ומומחים לחינוך, שביחד העריכו את הישגי ההוראה והיחס לסטודנטים של כל מועמד ומועמד על פי עדויות סטודנטים, מכתבי המלצה של עמיתים ונייר העמדה של המועמדים שבו נתנו ביטוי לגישתם החינוכית והשיטות בהן נקטו כדי להפוך את ההוראה למאתגרת ואת חווית הלימוד למהנה.

“פרס ינאי, שיחולק מעתה מידי שנה, מאפשר לנו להציב את הזוכים בראש המחנה כמודל לחיקוי”, הדגיש פרופסור לביא. “אין לי ספק כי הפרס יתרום לשיפור ההוראה ואווירת הלימוד בטכניון”.

בתמונה: משה ינאי (מימין) מקבל את אות יקיר הפקולטה מידי דיקן הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, פרופסור אדם שורץ. צילום: דוברות הטכניון

במסיבת עיתונאים חגיגית ורבת משתתפים, הודיע ראש העיר, מייקל בלומברג, כי “שתי האוניברסיטאות המובילות, הטכניון וקורנל, זכו בתחרות להקמת מרכז מחקר יישומי-הנדסי באי רוזוולט בעיר”.

“היום הזה הוא יום חג ובו אנו מאיצים את כלכלת עירנו”, הוסיף ואמר ראש העיר ניו יורק. “בלב העיר שלנו יוקם מרכז שיביא לנו עוד חברות, עוד משרות, עוד חולמים ועוד יזמים. 20 אלף איש יועסקו בבניית הקמפוס החדש, שיניב להערכתנו 600 חברות חדשות”.

ראש העיר הסביר מדוע נבחרה הצעת הטכניון-קורנל מתוך שבע הצעות שהגיעו לגמר (27 אוניברסיטאות התמודדו על הקמת המרכז הייחודי והיוקרתי):

1. הצעת טכניון-קורנל הייתה השאפתנית מכולן ודיברה על 2000 סטודנטים מידי שנה שילמדו ב-16 פקולטות, בקמפוס מרהיב ביופיו עם מלון וחממות טכנולוגיות והעיקר – עם תכנית הלימודים הבינתחומית הטובה והחדשנית בארה”ב.
2. שותפות האמת רבת השנים בין הטכניון לבין קורנל. “הטכניון מביא כח בינלאומי לעירנו, העיר הבינלאומית”, הדגיש מייקל בלומברג. “הוא אחראי להפיכת מדינת ישראל למדינת הזנק עם 121 חברות ישראליות הנסחרות בנאסד”ק (מחציתן הוקמו או מובלות בידי בוגרי הטכניון), עם שלושה תני פרס נובל ועם הישגים רבים נוספים”.
3. לוח הזמנים האגרסיבי. “הכיתות ייפתחו כבר בשנת 2012, בתוך חודשים ספורים”, הדגיש ראש העיר ניו יורק. “תחילה במבנים קיימים של קורנל ובהמשך במבנים שיוקמו עד 2017”.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר: “אני עומד כאן לפניכם בהתרגשות ובגאווה. זה עתה חזרתי משטוקהולם, שם קיבל פרופסור דני שכטמן שלנו פרס נובל בכימיה, ואני מתרגש כפי שהתרגשתי שם. כשהרמנו את הכפפה והחלטנו לגשת למכרז חשבנו שניו יורק רחוקה מדי מחיפה אבל לשמחתנו מצאנו בה שותף נפלא – את אויברסיטת קורנל. אנו חוגגים עכשיו 100 שנה להנחת אבן הפינה לטכניון, התמיכה העיקרית באה בזמנו מניו יורק מהנדבן יעקב שיף, ועכשיו אנו באים לעיר זו וסוגרים מעגל של 100 שנה, מעגל של ניו יורק וחיפה, של קורנל והטכניון”.

נשיא קורנל, פרופסור דיוויד סקורטון, אמר כי “בנינו ברית אסטרטגית עם הטכניון, ונגשים בניו יורק את חזון שתי האוניברסיטאות”.

מסיבת העיתונאים החגיגית הועברה בשידור ישיר לטכניון ולקורנל. בטכניון צפו בה חברי ההנהלה, דיקנים, חברי סגל, סטודנטים וחתן פרס נובל ה”טרי”, פרופסור דני שכטמן, שחזר משבדיה היישר לאירוע הדרמטי ששודר מניו יורק.

יו”ר הוועד המנהל של הטכניון, יורם אלסטר, אמר: “אני מברך את הנהלת הטכניון על ההישג המזהיר. אכן, חודש דצמבר 2011 ייזכר בתולדות המוסד כחודש היסטורי”.

 בתמונה: חתן פרס נובל, פרופסור דני שכטמן (משמאל) וסגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופתוח משאבים, פרופסור בועז גולני (לשמאלו) צופים במסיבת העיתונאים עם ראש העיר ניו יורק. צילום: דוברות הטכניון

קישור למאמר ה”ניו-יורק טיימס” על הפרוייקט

התאים, הנקראים “פריציטים”, הופקו, גודלו והתרבו במעבדה בטכניון בכמויות גדולות המתאימות לטיפול במחלות לב וכלי-דם

במחקר פורץ דרך שבוצע על ידי פרופ’ יוסף איצקוביץ-אלדור, מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי רמב”ם, במעבדתו לחקר תאי גזע בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, יחד עם החוקרת דר’ איילת דאר-ועקנין, הופקו תאים “פריציטים” (pericytes) – תאים בעלי תפקיד מכריע בבניית כלי-דם ותפקודם. ההפקה נעשתה במהלך התמיינות של תאי גזע עובריים באמצעות סמנים אופייניים הנמצאים על קרום התאים. כשהוזרקו לתוך שריר רגל של עכבר בו נחסמה זרימת הדם כמעט במלואה, התאים הפריציטים יצרו כלי-דם חדשים ושיקמו את תאי השריר שנפגעו מחוסר אספקת חמצן. הניסוי מדמה טיפול בנזק שנגרם לשריר או לרקמה כתוצאה מהפרעה באספקת דם, תופעה המאפיינת סיבוכים הנקשרים למחלות שכיחות כגון מחלות לב, כלי-דם וסכרת.

התאים הפריציטים הופקו הן מתאי גזע עובריים שמקורם בביציות מופרות שנתרמו למחקר והן מתאי גזע מושרים – תאים שנלקחו ממבוגר ותוכנתו מחדש באמצעות מניפולציות גנטיות לתאים עם תכונות עובריות. תאי גזע מושרים יכולים להתמיין לכל תא ורקמה בגוף האדם, בדומה לתאי גזע עובריים. מאחר וניתן להפיקם מהחולה עצמו, השתלה של פריציטים שמקורם בתאים מושרים אלה תביא לריפוי הרקמה הפגועה ללא דחייה של התאים ע”י גוף החולה.

העבודה פורסמה לאחרונה בעיתון היוקרתי “צירקוליישן” (Circulation) של האגודה האמריקאית לקרדיולוגיה (American Heart Association) ונדונה בהרחבה במאמר מערכת באותו עיתון. לתוצאות המחקר חשיבות הן להבנת תהליכי התפתחות כלי-דם והן לטיפול במחלות שכיחות בהן קיימת פגיעה באספקת הדם ללב, לגפיים וכדומה.

שותפים נוספים למחקר היו חגית דומב, אורן בן יוסף, דר’ מתי צוקרמן, דר’ נעמה זאבי-לוין, עטרה נובק, יגאל גרמנגוז ודר’ מיכל עמית.

בינתיים יישמרו ההסדרים הקודמים בחדר הכושר

הנהלת הטכניון תדון בהחלטת מועדון הספורט להאריך את שעות הפעילות של חדר הכושר פעמיים בשבוע בשעות הקטנות של הלילה. עד הדיון בהנהלת הטכניון יישמרו ההסדרים הקודמים בחדר הכושר ותוקפא החלטת מועדון הספורט לפתוח את חדר הכושר לגברים בלבד.

הנהלת מועדון הספורט בטכניון הבהירה כי בהחלטתה עמד לנגד עיניה עקרון השוויוניות שחל על כל בית הטכניון וכי היא מוקיעה הדרת נשים מכל סוג שהוא.

“לא נשברתי בשנות הבדידות שלי בעולם האקדמי, כי אני מאמין במדע שלי”. כך אמר חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011, פרופסור מחקר דן שכטמן מהפקולטה להנדסת חומרים בטכניון, במסיבת עיתונאים רבת משתתפים שנערכה באקדמיה המלכותית למדעים בשטוקהולם. הדרמה האישית של פרופסור שכטמן, שהקהילה המדעית סירבה במשך שנים להכיר בגילוי שלו של גבישים קוואזי-מחזוריים, ריכזה את מרבית תשומת הלב של העיתונאים הרבים.

עיתונאית מהרדיו הרומני שאלה: “מהו סודו של הטכניון שבשבע שנים הוציא מתוכו שלושה חתני פרס נובל”? על כך השיב פרופסור שכטמן: “אני כבר 50 שנה בטכניון. לא היה לי קל להתקבל אליו ולא היה לי קל כסטודנט. על השלט בכניסה לקרית הטכניון הוסיף סטודנט אלמוני: “עיר ללא רחמים”, סיפר לקול צחוקו של הקהל. “ואכן, היה קשה מאוד. בזמני, אם נכשלת בקורס אחד היה עליך לחזור על שנה תמימה. אבל הבוגרים שלנו יודעים כי הם מקבלים את ההכשרה הטובה ביותר. גם ההשקעה בחברי סגל חדשים רבה מאוד כיום. בזמני לא הייתה לי אפילו מעבדה בתחילת הדרך. היום כל חבר סגל חדש מקבל מעבדה משוכללת בהשקעה של מיליון דולר ויותר. אבל החינוך הטוב בטכניון אינו מספיק. על מדינת ישראל להשקיע בחינוך בכל הרמות. וחוץ מזה”, סיים פרופסור שכטמן, “גם לאמא היהודיה יש כאן תפקיד נכבד”.

פרופסור סול פרלמוטר, חתן פרס נובל בפיסיקה מאוניברסיטת ברקלי, מיהר להסכים איתו לגבי האמא היהודיה. פרופסור בריאן שמידט מאוסטרליה, אף הוא חתן פרס נובל בפיסיקה, הדגיש כי גם השקעה ממסדית מאסיבית במדע ובחינוך המדעי חיונית ביותר, אם כי הוא לא פסל את ההיבט התרבותי.

במסיבת העיתונאים השתתפו הזוכים בפרס בפיסיקה (בריאן שמידט, אדם רייס וסול פרלמוטר), הזוכים בפרס בכלכלה (תומס סרג’נט וכריסטופר סימס מארה”ב) ופרופסור דני שכטמן, אשר בניגוד לאחרים – זכה בפרס לבדו, ללא שותפים. כל הנוכחים הסכימו שיתכן וזו הפעם האחרונה שיש חתן בודד בתחום כלשהו, נוכח התגברות שיתופי הפעולה הבינלאומיים והבין אקדמיים במחקר המדעי.

מחר ירצה פרופסור שכטמן על הגילוי שלו בפניי סטודנטים וחברי סגל באוניברסיטת שטוקהולם.

בתמונה: מסיבת העיתונאים (מימין לשמאל): פרופסור בריאן שמידט, פרופסור סול פרלמוטר, פרופסור דן שכטמן, פרופסור כריסטופר סימס ופרופסור תומס סרג’נט. צילום: דוברות הטכניון

פרופסור סר ריצ’רד פרנד, פרופסור לפיזיקה על שם קוונדיש באוניברסיטת קיימבריג’, ופרופסור יהודה פרל, פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג’לס- הם הזוכים בפרס הארווי היוקרתי של הטכניון לשנת 2011. הם יקבלו את הפרס בטקס חגיגי שיתקיים בטכניון באביב של 2012.

בהחלטת הטכניון להעניק את הפרס לפרופסור סר ריצ’רד פרנד, נאמר כי הוא “נמנה עם חלוצי המחקר בפיסיקה, מדע החומרים, והנדסת התקני מוליכים למחצה מבוססי פולימרים אורגניים. מחקריו הנחשוניים הולידו הבנה עמוקה של התהליכים האלקטרונים והאופטיים בפולימרים מוליכים והובילו למימוש מגוון התקנים כולל טרנזיסטורי תוצא-שדה, דיודות פולטות אור, תאים פוטו-וולטאיים, ולייזרים. תוך הוכחת מנהיגות מדעית וטכנולוגית תרם פרופסור פרנד תרומה מכריעה לרתימת המדע ליצירת טכנולוגיה חדשה המשתקפת בין השאר בהצלחת שתי חברות שיזם, Cambridge Display Technology Ltd. and Plastic Logic Ltd.  פרס הארווי במדע וטכנולוגיה מוענק לפרופסור פרנד כהכרה בתרומותיו מרחיקות הלכת לפיתוח משפחת מוליכים למחצה חדשה ולהשפעתו על חיינו”.

על פרופסור יהודה פרל נאמר בהחלטת הטכניון כי הוא “הניח באמצעות מחקר נחשוני ורחק רואי את היסודות העיוניים להצגת ידע והסק במדעי המחשב. התיאוריות הנוגעות להסק בתנאי אי-וודאות, ובמיוחד הגישה המבוססת על רשתות בייסיניות, השפיעו על מגוון תחומים כולל בינה מלאכותית, סטטיסטיקה, פילוסופיה, בריאות, כלכלה, מדעי החברה, ותהליכי הכרה מוחיים. פרס הארווי במדע וטכנולוגיה מוענק לפרופסור פרל כהכרה בפריצות הדרך המגולמות במחקריו והשפעתן על מגוון היבטים כה נרחב של חיינו”.

פרס הארווי ניתן לראשונה בשנת 1972, מהקרן שהוקמה על ידי ליאו מ. הארווי ז”ל מלוס אנג’לס, על מנת להכיר בתרומות גדולות לקידום האנושות בתחומי המדע והטכנולוגיה, בריאות האדם וקידום השלום במזה”ת. מפירותיה מוענקים כל שנה פרסים בשווי 75,000$ לכל זוכה.

בין זוכי פרס הארווי היוקרתי מדענים מארה”ב, בריטניה, רוסיה, שוודיה, צרפת, וישראל, ביניהם זוכה פרס נובל מיכאיל גורבצ’וב, מנהיג בריה”מ לשעבר, לו הוענק הפרס בגין פעילותו לצמצום מתחים אזוריים; פרופסור ברט סאקמן שזכה בפרס נובל ברפואה, פרופסור פייר ג’יל דן-ג’ן, אשר זכה בפרס נובל בפיסיקה, פרופסור’ אדוארד טלר עבור תגליותיו בפיסיקת מצב מוצק, אטומית וגרעינית ופרופסור ויליאם ג’. קופף על המצאת הכלייה המלאכותית.

הצעות למועמדויות לפרס הארווי מתקבלות ממדענים מובילים ואישים בישראל ובעולם. חתני הפרס נבחרים על יד וועדת פרס הארווי בתהליך קפדני, בטכניון.

בתמונות: פרופסור סר ריצ’רד פרנד מימין ופרופסור יהודה פרל משמאל.

חתן פרס נובל ורעיתו יהיו הערב אורחי המלך והמלכה בארוחת ערב בארמון; מחר הם יוצאים למסע הרצאות ויגיעו במטוס סילון פרטי עד לפלנד הרחוקה ולמכרה ברזל מעבר לחוג הקוטב

חתן פרס נובל ה”טרי”, פרופסור מחקר דני שכטמן מהפקולטה להנדסת חומרים בטכניון, קיבל אתמול “הזמנת עבודה” ממלך שבדיה, קרל גוסטב ה-16. לאחר הנשף המפואר עלו כל הקרואים למסיבת ריקודים בקומה השניה של בנין עירית שטוקהולם. בשולי האולם הגדול נראו המלכה סילביה, המלך קרל גוסטב, פרופסור ציפי שכטמן ובעלה פרופסור דני שכטמן, כשהם שקועים בשיחה ארוכה שנמשכה כעשר דקות.

 “המלך הביט בתכשיט שענדה ציפי ומאוד התפעל”, סיפר לאחר מכן פרופסור שכטמן. “גם המלכה התעניינה מאוד בתכשיט. המלך שאל היכן ציפי רכשה אותו והיא השיבה שאני עשיתי לה אותו. הצעתי בו במקום לעשות תכשיט למלכה והמלך קיבל את ההצעה בשתי ידיים”.

 ייצור תכשיטים אינו התחביב היחידי של פרופסור שכטמן. הוא אוהב להפליג ביאכטות והזכיה בפרס נובל קטעה את קורס משיטי היאכטות שהוא השתתף בו. “אני אחזור ואסיים את הקורס”, הבטיח.

  בניגוד לאורחים הרבים העושים את דרכם בחזרה הביתה, פרופסור שכטמן עדיין לא מחזיר את ה”פראק” ששכר. הערב מוזמנים בני הזוג שכטמן לארוחת ערב עם המלך והמלכה בארמון היפהפה הנמצא על גבעה מול מלון “גרנד” שבו הם שכנו מאז נחתו בשטוקהולם בשבוע שעבר.

 מחר הם יוצאים ביחד למסע הרצאות ברחבי שבדיה. מטוס סילון פרטי ייקח אותם למכרה ברזל הנמצא מעבר לחוג הקוטב, שם יירדו  קילומטר לעובי האדמה. “המלך סיפר לי על המכרה הממוחשב  הזה, שכולו אוטומטי. כמטלורג אני סקרן לראות אותו”, אמר פרופסור שכטמן.

 לאחר מכן ימשיכו בני הזוג לעיר הצפונית ביותר בשבדיה, לויליו, שם ירצה פרופסור שכטמן באוניברסיטה המקומית.

 בעוד כעשרה ימים הם ישובו ארצה, פרופסור שכטמן למעבדתו בפקולטה להנדסת חומרים בטכניון ופרופסור ציפי שכטמן לחוג לחינוך באוניברסיטת חיפה.

בתמונה: ציפי (משמאל) ודני שכטמן עם בנם יואב, דוקטורנט בפקולטה לפיסיקה בטכניון, ואשתו תמר, בוגרת הטכניון בהנדסת חשמל. צילום: דוברות הטכניון

הוד מעלתו, חתני פרס נובל, עמיתי המדענים, גבירותי ורבותי, משפחתי היקרה.

ב-8 באפריל 1982, כאשר ישבתי לבדי בחדר מיקרוסופיית האלקטרונים, גיליתי את הפאזה האיקוסהידרלית, תגלית שהיתה ראשיתו של תחום הגבישים הקוואזי-מחזוריים. היום, לעומת זאת, אני עומד לפניכם כשמסביבי מאות מדענים נלהבים. אני עומד כאן כחלוץ של מדע הקוואזי-גבישים, אבל בלעדי כל אותם מדענים רבים ונלהבים לא היה המדע הזה הופך למה שהינו. כולנו חוגגים כעת את ההכרה האולטימטיבית במדע שחשפנו.

האנשים שסייעו בייסוד התחום היו מעטים. ראשון היה אילן בלך, באותם ימים פרופסור בטכניון, שהציע את המודל האיקוסהידרלי הראשון. הוא הראה, באמצעות הדמיית מחשב, שהמבנה הזה יוצר דפוסי דיפרקציה התואמים את דפוסי הדיפרקציה שקיבלתי במיקרוסקופ האלקטרונים. יחד כתבנו את ההודעה הראשונה על התגלית. ג’ון כאהן מארה”ב ודניס גרטיאס מצרפת הצטרפו אלינו בכתיבת המאמר השני, המשופר, שפורסם ראשון. אנשים נוספים שהיתה להם תרומה מהותית לתחום הם רוג’ר פנרוז מאנגליה, שיצר שנים קדם לכן פסיפס לא מחזורי המבוסס על שני אריחים רומבואידים בלבד, ואלן מקיי מאנגליה, שהראה שאריחי פנרוז יוצרים נקוות דיפרקציה חדות. דב לוין מישראל ופול סטיינהארט מארה”ב קישרו בין דפוסי הדיפרקציה שלי לבין עבודתו של מקיי. הם פרסמו מאמר תיאורטי שמציג את היסוד לקוואזי-גבישים וטבעו את המונח הזה. חלוצים אלה סללו את הדרך לעולמם המופלא של החומרים הקוואזי-מחזוריים.

אבקש לציין עוד שני מדענים חשובים שכבר אינם איתנו, אבל מסירותם לתחום היתה יקרת ערך. אלה הם לואי מישל, מתמטיקאי צרפתי חשוב, וקשסין קאו הסיני, מהאישים המובילים במיקרוסקופיית אלקטרונים, שרכש את השכלתו בשוודיה.

אנו מתקרבים לסופה של שנת 2011, שעליה הכריזה אונסקו כעל שנת הכימיה – חגיגה כלל עולמית של השגי הכימיה ושל תרומתה לרווחת האנושות. תוך שבועות ספורים נימצא ב-2012, שנת המאה לניסוי של פון לאואה, ראשיתה של הקריסטלוגרפיה, מדע הגבישים. השנה שלאחר מכן, 2013, תהיה שנת הקריסטלוגרפיה הבינלאומית. ארו נובל, שהינו ההכרה האולטימטיבית במדע הגבישים הקוואזי-מחזוריים, מתרחש בתיזמון נפלא בין שני ארועים עולמיים אלה המוקדשים לכימיה ולקריסטלוגרפיה.

גילוי הגבישים הקוואזי-מחזוריים, והתפתחותו של תחום זה בעקבות התגלית, חוללו שינוי פרדיגמה במדע הגבישים. את ההגדרה הקודמת של הגביש החליפה הגדרה חדשה – הגדרה נפלאה וצנועה הפתוחה לתגליות חדשות. מדען צנוע הוא מדען טוב. מדע הוא הכלי הטוב ביותר לחשיפת חוקי הטבע, והמילה היחידה הרשומה על גלו היא אמת. חוקי הטבע אינם טובים ואינם רעים. מה שחשוב הוא האופן שבו אנחנו רותמים אותם לצרכינו.

לפיכך, מחובתנו כמדענים לקדם את החינוך, את המחשבה הרציונלית ואת הסובלנות. בעולם האמיתי הפוליטיקאים מחליטים עבורנו, אבל עלינו להשגיח עליהם כל העת. עלינו לעודד את בני הנוער המשכילים להפוך ליזמים בתחום הטכנולוגי. מדינות שיטפחו את הידע הזה ישרדו במשברים פיננסיים וחברתיים. הבה נקדם את המדע וכך ניצור עולם טוב יותר עבור כולנו.

אבקש להודות למדענים שהגישו את מועמדותי, לוועדת פרס נובל ולקרן נובל על ההכרה האולטימטיבית במדע שלנו, ועל הכבוד הרב שנפל בחלקי.

תודה רבה.

כל הגברים באירוע קיבלו עניבות “קוואזי גביש” והנשים קיבלו צעיף עם איור הגביש הקוואזי מחזורי; מחר ובשבת יהיו פרופסור שכטמן, בני משפחתו, ראשי הטכניון ושר המדע, פרופסור דניאל הרשקוביץ’ – אורחי הקהילה היהודית בשטוקהולם

מתיאס בונייר, נשיא הקרן, קיבל את עשרות האורחים בבית המשפחה מדורי דורות, באחוזה על אי בפרברי שטוקהולם. מנכ”ל הפורום, מיקולאי נורק, הציג את פרופסור שכטמן וסיפר שוב את הסיפור המדובר כיום בשטוקהולם, על דרך החתחתים שחתן פרס נובל עבר עד שהקהילה המדעית הכירה בגילוי שלו – הגבישים הקוואזי-מחזוריים.

“חינוך ליזמות חיוני לכל מדינה שתרצה לשרוד בעולם שמשאבי הטבע שלו כלים במהירות”, אמר פרופסור שכטמן. הוא סיפר על קורס היזמות שלו ועל הסטודנט הישראלי הבוגר, והדגיש את הדמיון בין שבדיה לישראל – שתי מדינות עם אוכלוסיה קטנה ושוק מקומי קטן שחייבות ליצא כדי לשרוד. “אני מפציר בסטודנטים שלי – תפסיקו לחלום על אקזיט”, אמר. “תחלמו על הקמת חברה לדורי דורות, חברה גדולה ומתפתחת שתספק תעסוקה לישראלים רבים”.

לאחר מכן התקיים פאנל בהשתתפות פרופסור אנדרס פלודסטרום, ראש הסוכנות השבדית להשכלה גבוהה, מאוד אולופסון, לשעבר השרה ליזמות ואנרגיה וסגנית ראש ממשלת שבדיה, המשמשת כיום יועצת להילרי קלינטון בנושא יזמות נשים, פרופסור קרין מרקידס, נשיאת האוניברסיטה הטכנולוגית צ’אלמרס ופרופסור מרטין שורמנס, מייסד ויו”ר המוסד האירופי לחדשות וטכנולוגיה.

טור בונייר, יו”ר הפורום, סיכם ואמר כי חשוב לחנך יזמים בהתבסס על התרבות של כל מדינה, כדי להיות תחרותיים בעידן של כלכלה גלובלית.

האירוע נערך ביוזמת שגרירות ישראל בשטוקהולם, בראשות השגריר בני דגן. בסיומו קיבלו כל הגברים עניבות “קוואזי גביש” שהיו ללהיט בשטוקהולם וכל הנשים קיבלו צעיף עם איור הגביש הקוואזי מחזורי, שהטכניון מעניק לקראת טקס חלוקת הפרס שיתקיים בשבת. מחר ובשבת יהיו פרופסור שכטמן, בני משפחתו, ראשי הטכניון ושר המדע, פרופסור דניאל הרשקוביץ’ – אורחי הקהילה היהודית בשטוקהולם.

בתמונה: פרופסור שכטמן עם משתתפי הפאנל. צילום – דוברות הטכניון