מדלית החברה הישראלית לכימיה לשנת 2011 תוענק לזוכה פרס נובל בכימיה, פרופסור דן שכטמן מהפקולטה להנדסת חומרים בטכניון. כך הודיע פרופסור אהוד קינן מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, נשיא החברה הישראלית לכימיה. המדליה תוענק בטקס הפתיחה של הכנס השנתי ה-77 של החברה הישראלית לכימיה בכפר המכביה ברמת גן בתאריך 7 בפברואר, 2012,  במעמד כ-1000 חברי סגל וסטודנטים מכל האוניברסיטאות והמכללות הטכנולוגיות, כימאים מהתעשיה הכימית, אורחים מחו”ל ומשלחת גדולה של מדענים מהאוניברסיטה של קליפורניה בברקלי.

מדלית החברה הישראלית לכימיה היא אות הכבוד הגבוה ביותר אשר מוענק ע”י העמותה הזאת, שהוקמה בשנת 1933, ונחשבת לעמותה המדעית הוותיקה ביותר בישראל. מטרותיה העיקריות הן קידומם של המחקר וההוראה בכימיה במערכת האקדמית ובבתי הספר, וקידומה של התעשיה הכימית במדינת ישראל.

פרופ’ שכטמן מצטרף לחבורה מכובדת של מחזיקי המדליה: הפרופסורים אברם הרשקו, אהרן צ’חנובר וראובן פאונץ, שלשתם מהטכניון, יהושע יורטנר מאוניברסיטת ת”א, עדה יונת, זאב לוז, מאיר להב, לסלי לייזרוביץ ומאיר וילצ’ק, חמישתם ממכון וייצמן למדע ומר אלי הורביץ מחברת טבע.

עוד מסר פרופסור קינן, אשר מכהן גם כעורך הראשי של כתב העת הישראלי לכימיה, כי כתב העת מקדיש חוברת מיוחדת לנושא הגבישים הקוואזי-מחזוריים. גילוי קיומם של גבישים אלו זיכה את פרופסור מחקר דן שכטמן בפרס נובל בכימיה לשנת 2011.

פרופסור שכטמן נולד בתל אביב ב-24 בינואר 1941 וגדל ברמת גן ובפתח תקווה, היה חבר בתנועת השומר הצעיר. ב-1962 החל ללמוד בטכניון ובו קיבל תואר ראשון בהנדסת מכונות ב-1966. המשך לימודיו בטכניון היה בתחום הנדסת חומרים, במסגרתם קיבל את התואר השני ב-1968, ואת תואר הדוקטור ב-1972. לאחר מכן התמחה במשך שלוש שים במעבדות חיל האוויר האמריקני שבאוהיו ועסק במיוחד בחקר מבנה החומרים של תרכובת טיטניום-אלומיניום. בשנת 1975 הצטרף לסגל המחלקה להנדסת חומרים בטכניון. כיהן בטכניון כראש המחלקה להנדסת חומרים ומשנת 1986 הוא בדרגת פרופסור מן המניין. במשך השנים שימש פרופסור אורח גם באוניברסיטת מרילנד ובאוניברסיטת ג’ונס הופקינס. בנוסף, מכהן שכטמן כפרופסור באוניברסיטת המדינה של איווה.‏ הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה הלאומית להנדסה של ארצות הברית וחבר האקדמיה האירופית למדעים.

ב-1980 ביקר בטכניון חוקר המתכות ג’ון כאהן והזמין את שכטמן לעשות את שנת השבתון שלו במעבדות NBS באוניברסיטת ג’ונס הופקינס. במהלך שהותו בשנים 1981–1983, ערך ניסויים בייצור חומרים מתכתיים על ידי התמצקות מהירה. יום אחד כאשר בחן גביש של הסגסוגת מנגן ואלומיניום באמצעות התאבכו של קרני רנטגן, גילה להפתעתו שהוא בנוי מסימטריה מחומשת. מאחר ובאותה התקופה אחד מהעקרונות הבסיסיים בקריסטלוגרפיה שלל סימטריה זו, החל לפתח את תיאוריה שחומר מוצק מתארגן לעתים בצורה אסימטרית או גבישים קוואזי-מחזוריים. שכטמן סיפר, כי כשחלק את תגליותיו עם עמיתיו נתקל בביקורת קשה שטענה שלא יתכן והניסוי נכון מאחר שקיימת הוכחה בסיסית בקריסטלוגרפיה שמראה כי הסימטריה סיבובית היחידה שיכולה להתקיים היא של 2,3,4 או 6. ראש המעבדה של NBS סילק אותו מקבוצת המחקר בטענה שהוא “מטיל עליה קלון”. מבקר חריף נוסף לתיאוריה היה הכימאי המפורסם, לינוס פאולינג, בעל פרס נובל בכימיה, שטען כלפיו, “אין קוואזי-גבישים, אבל יש קוואזי-מדענים”. כשחזר לטכניון פגש את פרופסור אילן בלך ובעזרתו הצליח למצוא מודל המסביר את התופעה.

לאחר תגליתו של שכטמן והופעת כמה הצעות להסבר תאורטי לתופעה, נפתחה הדלת לגילויים חדשים, ושונתה הגדרתו המדעית של גביש. נמצאו גבישים נוספים שקיומם נחשב כבלתי אפשרי, ונפתח תחום מחקר חדש.

לפני זכייתו בפרס נובל,  זכה פרופסור שכטמן בפרסים רבים אחרים, כולל הפרס הבינלאומי מטעם האגודה הפיזיקלית האמריקנית, פרס למצוינות אקדמית מטעם הטכניון, פרס רוטשילד להנדסה, פרס ויצמן למדעים, פרס ישראל לחקר הפיזיקה, פרס וולף, פרס גיאורגי אמינוף בקריסטלוגרפיה מטעם האקדמיה המלכותית השבדית למדעים, ופרס א.מ.ת לכימיה.

הדבר עשוי לשפר בעתיד באופן ניכר את יעילותם של תאים סולאריים מהדור השלישי

חוקרי הטכניון מהמרכז לננו-אלקטרוניקה ע”ש שרה ומשה זיסאפל הצליחו לקטב גביש ננומטרי על ידי שינוי הרכבן של המולקולות המקיפות אותו. כך פורסם בכתב העת המדעי היוקרתי Nature Materials.

הדוקטורנט ניר יעקבי-גרוס, בהנחיית ראש מרכז זיסאפל, פרופסור ניר טסלר, החליף חלק מהמולקולות המחוברות לפני השטח של גביש נומטרי, במולקולות מסוג אחר שהקבוצה הכימית או האטום המקשר אותן לפני השטח של הגביש – שונה. החוקרים גילו שחוסר אחידות בכיסוי המולקולרי גורמת לגביש להיות מקוטב חלקית. להבנת תהליך קישור המולקולה לגביש תרמה קבוצתו של פרופסור אשר שמידט מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון. כפי שהמאמר מראה, לגילוי עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת בשיפור ניכר של יעילותו של התא הסולארי. מדובר בדור השלישי של תאים סולאריים הנמצאים כיום בפיתוח אינטנסיבי ברחבי העולם, בגלל עלותם הנמוכה יחסית (ולכן יש אפשרות לייצורם ההמוני). התאים הסולאריים אשר נמצאים בשימוש כיום הם ברובם על בסיס סיליקון, והם יקרים הן מבחינת עלותם והן מבחינת האנרגיה הדרושה לייצורם. הגילוי של חוקרי הטכניון משנה את יכולת הגביש הננומטרי לקבל או לתת אלקטרונים לחומר הנמצא בסביבתו ומדובר, למעשה, בשינוי תכונות הגביש.

“ננו גבישים מחומרים שונים משמשים לפיתוח מקורות אור ותאי שמש חדשים”, מפרט פרופסור טסלר. “הננו גביש נוצר בתמיסה, קוטרו  2-8 ננומטר והוא מצופה במולקולה אורגנית שמייצבת אותו ומאפשרת להמיס את הננו גבישים בנוזלים מתאימים. במצב זה התמיסה היא בעצם דיו שמכיל חומרים אופטו-אלקטרונים ולכן קיימת כיום פעילות רבה בעולם שמטרתה לשלב חומרים אלו בתחום של האלקטרוניקה המודפסת אשר תכלול יריעות תאורה או יריעות של תאי שמש”.

החוקרים מדגישים כי על מנת שאפשר יהיה לשלב חומרים חדשים אלו בהתקנים אופטו-אלקטרונים, חשוב להשיג שליטה על התכונות שלהם, כדי שניתן יהיה להתיחס אליהם כאל אבני בנין אשר משמשות להנדסה של התקן מתקדם.

בשלבים ראשונים של המחקר במרכז זיסאפל התגלה שניתן להשתמש במולקולה האורגנית כדי להזיז את המיקום היחסי של רמות האנרגיה של החלקיק. מה שהפתיע את החוקרים בשלב זה, הייתה העובדה שהגורם החשוב ביותר בהזזה זו, היה האטום שנמצא בקצה המולקולה ואשר מתחבר לננו גביש. החוקרים הראו שלא רק ניתן להזיז את רמות האנרגיה של ננו גביש יחסית לחומרים או ננו גבישים אחרים, אלא שאפשר, על אותו ננו גביש זעיר (שגודלו כ-4 ננומטרים) – לשנות חלקים שלו יחסית לאחרים. “מחקר זה מראה שהננו גביש, שהוא אי אורגני, והמולקולות האורגניות המקיפות אותו – מהווים ישות אחת היברידית של חומר אורגני ואי אורגני”, מדגיש פרופסור טסלר. הבחנה זו תחייב שינוי בגישות העיוניות שמנתחות ננו גבישים אלו תוך התעלמות מהחלק האורגני (מהמולקולה האורגנית המחוברת אליו), לרוב בשל ההנחה שהוא “רק תורם ליצירת תמיסה”.

התחרות בהשתתפות סטודנטים ואדריכלים צעירים מ-36 מדינות בעולם אשר הציגו 200 פרויקטים ארכיטקטוניים חדשניים

בוגרי הטכניון הציעו תוכנית אורבאנית וארכיטקטונית לפיתוח השטחים הפתוחים והעזובים אשר נמצאים בתפר שבין הערים נצרת ונצרת עילית. במקום יוקם מרכז כנסים, תחנת רכבת, שבילי הליכה, בית מלון ומגרש חניה שנועדה לשפר את חיי התושבים ולהזרים חיים לאזור

הפרוייקט הזוכה, C-PARK, זכה בקטגוריית תכנון בבטון לסטודנטים, וגבר על 70 פרויקטים אחרים שהתחרו מולו. הסיבה לניצחונו היא חדשנות בתכנון בבטון וכן המענה שנותן התכנון למספר פונקציות שונות.

שני הבוגרים, שניהם תושבי נצרת, ערכו במסגרת פרויקט סיום התואר שלהם מחקר גיאוגרפי ארוך באזור נצרת ונצרת עילית ובעקבותיו הציעו תוכנית אורבאנית וארכיטקטונית לתפר בין הערים, הכוללת מרכז כנסים, תחנת רכבת, שבילי הליכה, בית מלון ומגרש חניה שנועדה לשפר את חיי התושבים ו”להזרים חיים לאזור” כדבריהם. “בין הערים קיים רצף של שטחים פתוחים, רובם מוזנחים ועזובים, בין כביש עוקף נצרת לגבול המוניציפאלי של נצרת”, מסבירה רוזאן קובטי, האדריכלית המעצבת. “אלו שטחים שמאופיינים בחוסר זהות, אף אחת משתי הערים לא מתכננת לבנות בהם, והפרויקט שלנו מציע להפוך את הרצף הזה ל-open city, מרחב מסוג חדש, פתוח ומזמין שמכיל הרבה פונקציות, במטרה להביא אנשים למטרופולין נצרת ולעשות אותו מרכזי יותר”.

“לאחר סיום הפרויקט הגשנו בקשה לתחרות הזו, ותוך שבועיים קיבלנו במייל את ההודעה על הזכייה המרגשת בקטגוריית הבטון לסטודנטים”, מספר האדריכל סאמר חכים. “הוזמנו לשלושה ימים לאיטליה, שם נכחנו בתחרות ובתערוכה”.

הפרויקט נעשה במסגרת סטודיו משותף לטכניון ולאוניברסיטת לובן בבלגיה, שהנחתה וארגנה האדריכלית אלס ורבקל, אשר בחר להתמקד בנצרת ובנצרת עילית. סטודנטים משתי המדינות הציעו רעיונות שונים לפיתוח אתרים באזור, במסגרת הסטודיו שבמהלכו הנציגים מבלגיה הגיעו לביקור ארוך בישראל והסטודיו נערך בשיתוף פעולה עם אנשי עיריית נצרת. כאמור, הפרויקט של קובטי וחכים נבחר לייצג את הסטודיו בתחרות. “זה הישג מרשים ומעורר גאווה לטכניון”, מסכמת אלס ורבקל.

את הפרויקט מתכוונים השניים להציג לעיריית נצרת עילית, אשר רוב המגרשים המתוכננים נמצאים בשטחה, בכוונה להביא ליישומו.

בתמונה: למעלה – רוזאן קובטי וסאמר חכים עם פרס הזכייה, בבולוניה איטליה. צילום: דוברות הטכניון

למטה – הדמיה של הפרויקט האדריכלי. צילום: דוברות הטכניון

בטקס פתיחת השנה שהנחה זוכה פרס הנובל פרופסור דן שכטמן, בירכה הנהלת הטכניון את 1900 הסטודנטים החדשים, מהם 40% נשים. “הכשרת מחזור סטודנטים בטכניון בשנת 2010 עלתה  למדינת ישראל כמיליארד דולר והם “יניבו” בתקופת עבודתם 1.76 מיליארד דולר בשנה. כלומר – תשואה שנתית של 76%, בהשקעה ציבורית נטולת סיכון”; גידול נרשם ברישום לפקולטות לרפואה, להנדסת מכונות ולביוטכנולוגיה ומזון; נפתחה תכנית לימודים לתואר שני באנרגיה ונפט

בברכתו לסטודנטים סיפר פרופסור שכטמן לסטודנטים החדשים כי יום קודם לכן הוא נכח בטקס סיום פסטיבל הסרטים בחיפה. “אבל היום אתם כבר לא בסרט. היום אתם בטכניון”, אמר. “זה מוסד אדיר. היו גאים בו”.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי זו שנת לימודים היסטורית שבה מציין הטכניון 100 שנים להנחת אבן הפינה שלו. “אתם המחזור הראשון הפותח, כולנו תקוה, את העשורים הבאים של חינוך טוב במדינת ישראל, של השכלה גבוהה ראויה ותנופה מחודשת למערכת מפוארת”, אמר לסטודנטים. “בתום העשור האבוד של האוניברסיטאות בישראל, אני מאחל לכם וגם לנו, המחוייבים להעניק לכם חינוך אקדמי מדעי-הנדסי ברמה הגבוהה ביותר – שנת לימודים מוצלחת ופוריה, שתהיה השנה הראשונה בעשור של התחדשות ופריחה”.

דיקן לימודי הסמכה, פרופסור יעקב ממן, אמר כי הוא מקווה לפגוש בכל הסטודנטים המתחילים מחר את לימודיהם – גם בטקס הסיום.

דיקנית הסטודנטים, פרופסור מיכל גרין, פירטה את כל השירותים הרבים שמשרדה מעניק לסטודנטים ותומך בהם במרוצת לימודיהם.

פרופסור שלמה מיטל מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול ומוסד נאמן בטכניון, אמר כי מחקר שעשה עם פרופסור אמנון פרנקל מהפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, העלה כי הכשרת מחזור סטודנטים בטכניון בשנת 2010 עלתה  למדינת ישראל כמיליארד דולר והם “יניבו” בתקופת עבודתם 1.76 מיליארד דולר בשנה. כלומר – תשואה שנתית של 76%, בהשקעה ציבורית נטולת סיכון.

יו”ר אגודת הסטודנטים, יעל אביטל, אמרה לסטודנטים: “מצפה לכם תקופה מרתקת, לפעמים קשה, אך בסופו של יום מצפה לכם סיפוק רב”.

הפקולטות המבוקשות ביותר השנה הן רפואה, הנדסת מכונות, הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, הנדסת חשמל ומדעי המחשב. גידול נרשם בביקוש לפקולטות לרפואה, להנדסת מכונות ולביוטכנולוגיה ומזון.

הטכניון פותח השנה תכנית לימודים חדשה בהנדסת אנרגיה לתואר שני, בשיתוף פעולה עם החוג למדעים גיאו-ימיים באוניברסיטת חיפה, ובליווי של משרד התשתיות הלאומיות. התכנית נולדה בעקבות גילויי מאגרי גז מול חופי ישראל ולאור העובדה שאין עדיין בארץ די מומחים בתחום זה. הניצול היעיל והבטוח של משאב חדש זה יהווה אחד  מהאתגרים ההנדסיים חשובים של המדינה בעשורים הקרובים.

2629 סטודנטים ילמדו השנה לתואר שני בתחומים השונים ו-966 לדוקטורט.

הטכניון מציע 4446 מיטות במעונות הסטודנטים, לרווקים, לזוגות ולמשפחות. כל סטודנט חדש, שאינו תושב חיפה והסביבה – זכאי למעונות.

בתמונה: פרופסור מחקר דני שכטמן (משמאל) מנהל את טקס פתיחת שנת הלימודים בטכניון. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון

הטכניון ואוניברסיטת קורנל  ישתפו פעולה בהקמת קמפוס למדע יישומי ולהנדסה בעיר ניו יורק, על פי המתווה שהציג ראש העיר מייקל בלומברג.

בהודעה משותפת של נשיאי שני המוסדות נמסר כי קמפוס ההייטק ברוזוולט איילנד יביא לידי ביטוי את יכולותיהם המוכחות של הטכניון ושל קורנל, וישלב את התרבות היזמית של אוניברסיטת קורנל ואת  קשריה העמוקים עם מגזר היי-טק הצומח בניו יורק – עם  מנהיגותו הגלובלית של הטכניון בחינוך מהנדסים והכשרתם ליזמות בתעשיית ההי טק ובהעברת טכנולוגיות. שותפות זו תהפוך את העיר ניו יורק למרכז חדשנות עולמית והעברת טכנולוגיה, נאמר בהודעה.

“בשילוב הכוחות ביוזמה חסרת תקדים זו, שתי האוניברסיטאות ירתמו את הניסיון המוכח שלהן, את המיומנויות שלהן ואת ההישגים אליהם הגיעו – להפיכתם של רעיונות חדשים לפתרונות שיפתחו פתח להזדמנות כלכלית ומנהיגות טכנולוגית, כאלו המופיעות בחזונו של ראש העיר בלומברג”, אמר נשיא קורנל,  דייוויד סקורטון. “הטכניון הוא הכוח המניע מאחורי הפלא של כלכלת ההיי-טק הישראלית. כוחו האקדמי במדעי המחשב ובהנדסה ומנהיגותו בהעברת טכנולוגיות, סייעו בהפיכת מדינת ישראל לאחד הריכוזים הגדולים של חברות סטרט-אפ בעולם, ומשכו לחיפה את חברות ההיי-טק המובילות בעולם. בישראל הן נהנות מן המחקר הטכניוני ומבוגרי הטכניון המצוינים”.

“אנו גאים על תרומתנו הרבה למיזם הזה, ושמחים להיות שותפים של אחת מהאוניברסיטאות המובילות בעולם”, אמר נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא. “המחקר המתבצע בקורנל, ובוגריה, מביאים טכנולוגיות וחברות סטרט-אפ חדשניות למרכז העשייה הטכנולוגית המתרחשת כיום בעיר ניו יורק. לקורנל יש קשר עמוק למגזר ההיי-טק הצומח בעיר, והיא משמשת זרז ביצירתן של טכנולוגיות והוספת  משרות ותעשיות חדשות לעיר ניו יורק”.  נשיא הטכניון הדגיש כי המיזם המשותף יתרום לשיתוף פעולה מחקרי בין חברי הסגל בטכניון ועמיתיהם בארצות הברית ויהווה ראש גשר בניו יורק לחברות הזנק ישראליות צעירות המחפשות קשר לשוק האמריקני. לדבריו, הקמפוס בניו יורק יוכל גם למשוך ישראלים הנמצאים בארצות הברית שנים רבות כשלב ביניים לפני חזרתם ארצה. “חשיפת ישראל והטכניון בניו יורק תחזק גם את תחושת השייכות והגאווה של הקהילה היהודית הגדולה בעיר”, אמר פרופסור לביא וציין כי השותפות עם קורנל סמלית בעיניו ומהווה מעין סגירת מעגל, שכן הפילנטרופ הניו יורקי יעקב שיף השלים בזמנו את תרומתו של יצרן התה ויסוצקי לבניינו הראשון של הטכניון, ונתן בכך דחיפה לפתיחת שעריו של הטכניון באפריל 1924.

הרכיבים המרכזיים בשותפות בין קורנל לטכניון מדגישים את הממדים הייחודיים והמעשייים של קמפוס ההיי-טק המוצע ואת התמקדותו הספציפית באסטרטגיות שיקדמו חדשנות ומיסחור. החלק המרכזי בקמפוס יהיה – המכון לחדשנות של הטכניון וקורנל Technion-Cornell Innovation Institute) –  TCII) – פרוייקט משותף לשתי האוניברסיטאות, שמטרתו ליצור תוכנית לתארים מתקדמים, אשר תתמקד במיסחור שיש בו רלוונטיות מיידית לצמיחתה הכלכלית של ניו יורק. שנית, המוקדים האקדמיים של הקמפוס יעניקו סביבה בין–תחומית שתשפר את הכשרת הסטודנטים לקריירות בחברות היי-טק קטנות וגדולות, שהבעיות הצצות בהן דורשות ידע טכנולוגי אך גם מומחיות בתחומים אחרים בתעשיות המרכזיות בעיר. הסטודנטים יידרשו להשתתף בקורסים המכשירים אותם כיזמים ואנשי הון סיכון, שיהוו תמריץ נוסף לגידול המהיר של עולם הטכנולוגיה בניו יורק.

השותפים יפעילו קמפוס מלא – לא שלוחה של אחת משתי האוניברסיטאות – שייפתח ב-2012, בתחילה באזור שבתוך המתקנים של קורנל בעיר ניו יורק. קמפוס ההיי-טק יגדל בהדרגה לשטח של יותר מ-185 אלף מ”ר ויאכלס כמעט 2,000 סטודנטים לתארים מתקדמים ו-250 אנשי סגל, כמו גם מרצים אורחים, נספחים ומרצים שיתרמו מניסיונם בחברות פרטיות. קורנל והטכניון ישתפו פעולה בהוראה, בחינוך ובייעוץ לסטודנטים. בעתיד יכלול הקמפוס מבנים למחקר, הוראה ומיסחור, כמו גם מעונות ופארקים קהילתיים.

בתחילת הדרך יציע הקמפוס תארים של קורנל בתחומים מסורתיים כגון מדעי המחשב, הנדסת חשמל והנדסת מחשבים, אולם המסלולים האקדמיים לתארים אלה יכללו דרישות בינתחומיות ייחודיות, שייקשרו למרכזים האקדמיים שבקמפוס. ברגע שיתקבלו האישורים ממדינת ניו יורק יוכלו הסטודנטים גם ללמוד לתואר כפול – מהטכניון ומקורנל. מסלולים אלו יספקו לסטודנטים רוחב יריעה חסר תקדים, שמתוכו הם יוכלו לבחור. חלק מהסטודנטים שישתלמו בקמפוס החדש יבלו חלק מזמנם בקמפוס הטכניון בחיפה.

פרטים נוספים בעניין השותפות יובאו בהצעה שיגישו האוניברסיטאות לעיר ניו יורק עד 28 באוקטובר, אמרו הנשיאים לביא וסקורטון.

“השקתי את מרכז הפיתוח הבינלאומי הראשון של קוואלקום בחיפה בשנת 1992, מרכז שכל עובדיו הם בוגרי טכניון. המרכז הוקם קרוב לקמפוס הטכניון כדי לנצל את רמת המחקר וההוראה הגבוהה”, אמר בתגובה לחתימת ההסכם אירווין ג’ייקובס, מייסד, יו”ר ומנכ”ל קוואלקום. “הטכניון, על קשריו הרבים, סייע לנו רבות בהתרחבותנו העולמית. הצלחתו המוכחת של הטכניון בתרגום של מחקר בסיסי ויישומי לתעסוקה – משלימה את היכולת האקדמית העמוקה של קורנל לטובת העיר ניו יורק. הטכניון וקורנל, שיעבדו בשיתוף פעולה הדוק בקמפוס החדש, יעודדו את דור היזמים הבא לשאוף לחדשנות באמצעות ייסוד חברות הזנק והרחבה של עסקים קיימים”.

חיים רוסו, סמנכ”ל “אלביט מערכות”, אמר: “תרומתם של בוגרי הטכניון לגידול העסקי של החברה ולחדשנות הטכנולוגית שלה – משמעותית ביותר. המהנדסים המהווים את עמוד השדרה של הצוות הטכנולוגי ושל ההנהלה הטכנולוגית, כמו גם רוב חברי ההנהלה הבכירה שלנו – למדו בטכניון במרוצת 40 השנים האחרונות. שיתוף הפעולה המתמשך שלנו עם מעבדות הטכניון וחוקריו מהווה כוח מניע נוסף ל’אלביט מערכות'”.

אייל ולדמן, מנכ”ל ונשיא חברת “מלאנוקס”, אמר: “רוב חברי הצוות הטכני שלנו הם בוגרי הטכניון, עם תארים מהראשון ועד דוקטור. היכולות המוכחות שלהם הן שמבחינות בין ‘מלאנוקס’ לבין מתחרותיה ברחבי העולם. בנוסף לכך, רוב צוות ההנהלה הבכירה הם בוגרי טכניון. ברור שתכניות הלימודים בפקולטות של הטכניון והדרך שבה הן נלמדות – הן אלה שעושות את ההבדל – האנשים הם החברה ובוגרי הטכניון הם הטובים ביותר”.

בתמונה: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, עם נשיא קורנל, דייוויד סקורטון. צילום: דוברות הטכניון

הטכניון פותח תכנית לימודים לתואר שני בהנדסת אנרגיה

תכשיר מהנדסים בתחום הנדסת גז טבעי ונפט, תהיה משותפת עם אוניברסיטת חיפה ותלווה על ידי המשרד לתשתיות לאומיות

“בשבע השנים הקרובות יידרשו כ-300 מהנדסים בתחום הפקת, הובלת והפצת הגז הטבעי”. כך אמרה יועצת שר התשתיות, ד”ר ברכה חלף, בכינוס נרשמים לתכנית לימודים חדשה של הטכניון בהנדסת אנרגיה לתואר שני, בשיתוף פעולה עם החוג למדעים גיאו-ימיים באוניברסיטת חיפה, ובליווי של משרד התשתיות הלאומיות. התכנית נולדה בעקבות גילויי מאגרי גז מול חופי ישראל ולאור העובדה שאין עדיין בארץ די מומחים בתחום זה. הניצול היעיל והבטוח של משאב חדש זה יהווה אחד  מהאתגרים ההנדסיים חשובים של המדינה בעשורים הקרובים.

מדובר במהפכת הגז הטבעי בישראל”, הוסיפה ואמרה ד”ר חלף. “אלה תגליות בהיקף בינלאומי עם פוטנציאל כפול מהתגליות עליהן אנו כבר יודעים. חשוב שגז מקידוח ‘תמר’ יהיה במערכת החלוקה וההובלה כבר בשנת 2013, אנו עומדים בלוח הזמנים ומקדמים במרץ כניסה נוספת לגז בצפון הארץ”.

לדברי ד”ר חלף, על פי תחזיות הביקוש לעובדים יפעלו בארץ 20 חברות לחיפוש והפקה, חמש חברות ייעוץ ושירותים, מוסדות מחקר וחברות נתגז (הולכת הגז למתקנים וחיבור מפעלים גדולים או חברות חלוקת הגז לצרכנים נוספים). לאור הצורך הדחוף במהנדסים בתחומים אלה, מעניק המשרד לתשתיות לאומיות לסטודנטים מלגות בסך 50 אלף שקלים בשנה.

ד”ר איציק מקובסקי מאוניברסיטת חיפה אמר כי מדובר במחסור עולמי במהנדסים בתחום זה וכי הוא שואף לכך שבתוך 15 שנה בישראל תהיה מומחיות בחיפושי נפט וגז.

המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור פאול פייגין, אמר כי בוגרי המחזורים הראשונים של התכנית יהיו חוד החנית בתעשייה החדשה המתפתחת בישראל.

ראש התכנית החדשה, פרופסור יאיר עין-אלי מהפקולטה להנדסת חומרים בטכניון, אמר כי התכנית תכלול קורסים בסיסיים בנוסף לקורסים בשלושה תחומים ספציפיים: הנדסת קידוחים; הנדסת הפקה, הובלה ואחסון; ניהול מאגרים. היא תימשך כשנה ורבע, חמישה ימים בשבוע ובשלב הראשון נועדה ל-20-25 סטודנטים. בגלל שחלק מהמרצים יגיעו מארה”ב ומאירופה, הלימודים יתקיימו בשפה האנגלית.

בין הנושאים שיילמדו – תעשיית הגז הטבעי, גיאולוגיה, הפקה, אחסון, הובלה ובטיחות, תחיקה וכלכלה של גז טבעי ונפט, פעולות קידוח ושליטה על בארות במים עמוקים, הפקה תת קרקעית ותת ימית. הסטודנטים יידרשו לעשות פרוייקט סיום, אישי או קבוצתי, שמטרתו לשלב את הנושאים שנלמדו, לזהות פרוספקט ימי, תיאורטי או אמיתי, ולתכנן את החיפוש והניצול. אפשרות אחרת לפרוייקט – לעבוד ולדווח בפרויקט אמיתי שיסופק על ידי חברת אנרגיה לאומית או גלובלית. “הטכניון מתכנן לפתוח בתוך חמש שנים מרכז מחקר לגז ונפט ואני מקווה לראות אחדים מכם בין חברי הסגל והחוקרים במרכז זה”, הוסיף פרופסור עין-אלי. לדבריו, התכנית החדשה הוקמה מתוך רצון לתרום למדינת ישראל בתחום חשוב ומתפתח זה וכי לפחות עשרה מרצים יגיעו מחו”ל כדי ללמד בה.

גלן פרי, סגן נשיא חברת “אדירה”, אמר כי החברה מחפשת נפט בשלושה אתרים בישראל וכי הוא משוכנע שתגלה נפט בארץ.

החוקרים: “זהו מחקר מאוד ראשוני והמשכו מתמקד בביסוס הממצאים”

פרופסור חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון ומכון ראסל-ברי למחקר בננוטכנולוגיה, פרופסור אריאל מילר מהפקולטה לרפואה בטכניון ובית החולים “כרמל” ועמיתיהם מדווחים כי רופאים מאבחנים כיום טרשת נפוצה על סמך התסמינים האופיינים, ביניהם: הפרעות בראייה, חולשת שרירים, עייפות קשה, בעיות קואורדינציה, תחושות “הירדמות”, הפרעות תחושה. אישור האבחנה וקבלת החלטות לגבי הדרך הטיפולית נעשים תוך התבססות על דימות המוח במכשיר תהודה מגנטית (MRI). אמצעי אבחנתי מסייע נוסף הוא דיקור מותני שמטרתו לבדוק את נוזל המוח וחוט השדרה. אבל בדיקות  MRI הן בדיקות יקרות, והדקירה היא פולשנית. כדי להתגבר על המכשולים הללו זיהו החוקרים רכיבים אורגניים נדיפים אשר הסתמן כי הם מקושרים לטרשת נפוצה, ונמצאים בהבל הפה (אויר הנשיפה). בהתבסס על ממצאיהם הראשוניים, פיתחו החוקרים מערך חיישנים ננו-מטריים (ננומטר הינה מידה הקטנה מקוטר השערה בכ- 100,000 פעם) חדשים שבכוחם אפשר שניתן יהיה בעתיד לאבחן טרשת נפוצה על סמך ניתוח של הרכיבים הכימיים המופיעים בהבל הפה של חולי הטרשת. באמצעות החיישנים הייעודיים ביצעו החוקרים מחקר קליני ראשוני על 34 חולים ו-17 מתנדבים בריאים, וגילו כי בדיקה באמצעות חיישנים מדויקת בדומה לממצאי הדיקור המותני, אבל ללא הכאב והסיכון הכרוכים בדקירה. “התוצאות שמובאות כאן פותחות נתיבים חדשים בפיתוח כלי איבחון רפואיים מהירים, בלתי פולשניים ולא יקרים, לאיבחון של מחלות נוירולוגיות כרוניות”, אמרו חוקרי הטכניון. “זהו מחקר מאוד ראשוני והמשך המחקר מתמקד בביסוס הממצאים, ומשמעותם באשר לאפשרות שימוש עתידי כבסיס לאבחנה בין שלבים שונים של המחלה, לחיזוי התקפים ולזיהוי מוקדם של החולים הצפויים להגיב באופן מיטבי לטיפולים תרופתיים”.

בתמונה: אילוסטרציה לתהליך אבחון הטרשת הנפוצה באמצעות דגימות נשיפה

הטכניון, חטיבת המחקר של מיקרוסופט (Microsoft Research MSR), חטיבת שירותי האונליין של מיקרוסופט (Online Services Division) ומרכז המו”פ של מיקרוסופט בישראל הכריזו היום על כוונתם להקים מרכז מחקר אקדמי משותף שיתמחה במחקר בתחום המסחר האלקטרוני. המרכז עתיד לקדם ולממן מחקר בסיסי בתחומים של בינה מלאכותית, תורת המשחקים, מדעי המחשב, כלכלה ופסיכולוגיה, תוך התמקדות בקשרים ביניהם ויישומם במסחר אלקטרוני.

במסגרת שיתוף הפעולה, עתידים חוקרי המרכז לפתח תובנות מדעיות וטכנולוגיות שיובילו  לפריצות דרך בתחומי המסחר האלקטרוני כמו: פרסום מקוון ושימושי ענן ורשתות חברתיות לצורכי מסחר. מיקרוסופט תשקיע סכום של 1.5 מיליון דולר במהלך 5 שנות המחקר המשותף. המרכז, שימוקם בקמפוס הטכניון, הוא הפעילות הממוסדת הראשונה של Microsoft Research  בישראל המהווה חלק ממרכז המו”פ של מיקרוסופט בישראל.

בראש מרכז המחקר יעמוד פרופסור משה טננהולץ מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון שעבד עבור Microsoft Research  בשנים האחרונות ונחשב כאחד החוקרים המובילים בעולם בתחום המסחר האלקטרוני. המחקרים יתבצעו על ידי חוקרים וסטודנטים ממגוון פקולטות בטכניון וחוקרים מ-MSR בישראל.

יורם יעקובי, מנהל מרכז המו”פ של מיקרוסופט בישראל: “מיקרוסופט מבינה שהאקדמיה נמצאת בלב החדשנות הטכנולוגית ועל כן אנו שואפים לעודד חדשנות מחקרית ותכניות לימוד מתקדמות במוסדות אקדמיים מובילים בכל העולם. ההכרזה היום משקפת את מחוייבותה של מיקרוסופט לשיתופי פעולה עם האקדמיה בפיתוח טכנולוגיות חדשות ומתקדמות”.

דיוויד קו, סגן נשיא למחקר ופיתוח, Microsoft Online Services: “מרכז המחקר המשותף עם הטכניון הוא הראשון מסוגו שמיקרוסופט מקימה עם האקדמיה בישראל ואחד מהמרכזים היחידים מסוגם בעולם. היעד שלנו הוא לעצב דור חדש של טכנולוגיות בסיס למסחר אלקטרוני שיניבו הזדמנויות חדשות לתעשייה וערך גדול ומלהיב ללקוחות. אנו מאמינים כי שיתוף הפעולה בין Microsoft Research, Microsoft Online Services וחוקרי הטכניון הוא בעל פוטנציאל ליצור את הדור הבא של הטכנולוגיות וערך חדש ללקוחות”.

פרופ’ בועז גולני, דיקן הפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון: “בהחלטת מיקרוסופט להקים את מרכז המחקר בטכניון יש אמירה מאוד חזקה של אחד מענקי הטכנולוגיה הגלובאליים בדבר מעמדה של מדינת ישראל בחזית הידע של טכנולוגיות המידע ומעמדו של הטכניון כאוניברסיטה מובילה בתחומים של מדע וטכנולוגיה. שיתוף הפעולה שלנו עם מיקרוסופט הוא חלק ממהלך אסטרטגי של הטכניון החותר לשיתופי פעולה עם חברות בינלאומיות גדולות הן בגלל יכולתן לתמוך במחקר בסיסי ויישומי בהיקפים גדולים והן עקב העובדה שבמקרים רבים חברות אלו מציבות בפני החוקרים שלנו אתגרים משמעותיים שהתגברות עליהם תקבע במידה רבה את סדר היום הטכנולוגי לעשורים הבאים.”

אודות Microsoft Research

גוף המחקר של מיקרוסופט Microsoft Research  מתמקד הן במחקר בסיסי והן במחקר יישומי בתחום מדעי המחשב והנדסת תוכנה. החוקרים מתמקדים בלמעלה מ-60 תחומי מחשוב תוך שיתוף פעולה עם חוקרים באקדמיה, בממשלה ובתעשייה. במהלך השנים התרחבה פעילות Microsoft Research והיא מתפרסת כיום על פני 12 אתרים ברחבי העולם.

פרופסור דן שכטמן מהפקולטה להנדסת חומרים מקבל את הפרס על תגליתו המרעישה: גבישים קוואזי-מחזוריים

הגילוי היה במעבדות  NBS במרילנד, ארה”ב, לשם הוזמן פרופסור שכטמן על ידי  ד”ר ג’ון כאהן, שביקר בטכניון בשנת 1980. באותם ימים עסק פרופסור שכטמן בייצור חומרים מתכתיים על ידי התמצקות מהירה. מה שראה במיקרוסקופ האלקטרונים החודר באותו יום היה דיפרקצית אלקטרונים שהצביעה על כך שהגביש הנבדק הינו גביש בעל סימטריה סיבובית של חמש – סימטריה שנחשבה בלתי אפשרית בגבישים מחזוריים.

 בשנת 1912 אישר המדען הגרמני פון לאווה על ידי דיפרקצית קרני-X  כי לרוב המוצקים מבנה גבישי מסודר ומחזורי, מאז ועד שנת 1982, במשך שבעים שנה בהן נחקרו מאות אלפי גבישים שונים, לא דווח על גילוי גבישים שאינם מחזוריים. בנסיבות אלו התבססה פרדיגמה המגדירה את הגביש כמסודר ומחזורי וקבעת כי  לגבישים מחזוריים יכולה להיות סימטריה סיבובית של 2,3,4 או 6,- לא 5 ולא מספר גדול מ-6. על בסיס זה צמחה תורת הגבישים (הקריסטלוגרפיה), אשר הייתה עד שנות השמונים “מדע סגור”, שאנשיו אינם מצפים לגילויים מהפכניים.

פרופסור שכטמן ביצע בעקבות הגילוי סידרה של ניסיונות, במטרה לברר מה גורם לסימטריה המחומשת. בתחילה הוא חשב שמדובר בתופעה הקרויה “תאומים”. כששלל אפשרות זו הבין שגילה גבישים חדשים, ובהמשך הוא מצא גבישים כאלה בשלושה חומרים שונים.

פרופסור שכטמן סיים את שנת השבתון שלו. כאשר שב לטכניון, הוא פגש את פרופסור אילן בלך, אשר היה היחיד שהאמין לגילוי שלו, ואף הציע מודל המסביר איך התקבלה דיפרקציה כזו. בקיץ של שנת 1984 חזר פרופסור שכטמן למרילנד ושלח לפרסום, יחד עם פרופסור בלך, מאמר מדעי שכלל את החלק הניסיוני ואת החלק התיאורטי אבל המאמר נדחה.

עורכי ה-Journal of Applied Physics כתבו: “המאמר לא יעניין פיסיקאים. אנו ממליצים לשלוח אותו לעיתון של מטלורגים (חוקרי מתכות)”. המאמר אכן נשלח לעיתון של מטלורגים – Metallurgical Transactions, אשר קיבל אותו אך הודיע כי יפרסמו רק בתוך שנה. פרופסור שכטמן הראה את המאמר לג’ון כאהן, שהציע לשלוח מאמר נוסף, מתומצת, לכתב העת Physical Review Letters. בכתיבת המאמר המתומצת השתתפו ארבעה מדענים – שכטמן, בלך, כהאן והמדען הצרפתי ד”ר דניס גרטיאס. העצה של ד”ר ג’ון כהאן הוכחה כטובה, והמאמר אכן פורסם בתוך שבועות ספורים, בנובמבר 1984. כך נפתח תחום חדש במדע: גבישים קוואי- מחזוריים.

קהילת הפיסיקאים געשה ורעשה, והחרתה-החזיקה אחריה קהילת הכימאים והמתמטיקאים. קהילת ה”מאמינים” של ד”ר שכטמן גדלה והלכה, אבל היא נתקלה בהתנגדות של קהילת הקריסטלוגרפים השמרנית, בראשות פרופסור לינוס פאולינג, אבי הכימיה האמריקנית המודרנית וחתן פרס נובל (פעמיים). ” שכטמן מדבר שטיות”, אמר פעם פאולינג בכנס מדעי, שבו ישב בקהל גם ד”ר שכטמן. “אין דבר כזה קוואזי גבישים – יש רק קוואזי מדענים”. לפני מותו נותר פאולינג היחיד בעולם המדעי שסירב להכיר בתגליתו של פרופסור שכטמן.

היום פרופסור שכטמן הוא פרופסור מחקר בפקולטה להנדסת חומרים בטכניון ובאוניברסיטת איובה בארה”ב, בעל פרסים רבים כגון פרס ישראל,

פרס וולף, פרס אמת ופרס אמינוף של האקדמיה השוודית המלכותית למדעים.

הוא חבר באקדמיה הישראלית למדעים ובאקדמיה להנדסה בארה”ב.

כיום כבר ידוע על מאות חומרים המקיימים את המבנה שגילה פרופסור שכטמן, ומדי שנה מתקיימים מספר כנסים לאומיים ובינלאומיים בנושא.

40 ספרים מדעיים הוקדשו לגבישים קואזי-מחזוריים, ובספרים רבים אחרים עודכן הפרק הדן במדע הקריסטלוגרפיה. בעקבות התגלית ואישושה שינתה האגודה הבינלאומית של מדעני הקריסטלוגרפיה את הגדרת הגביש מיסודה. בישראל הוצמד שם לחומר בעל המבנה החדש –”שכטמנית”.

מושגי יסוד

 להלן הסברים בסיסיים לכמה מושגים המופיעים בכתבה:

דיפרקציה  הינה התפזרות קרינה כתוצאה מאינטראקציה עם חומר.

סימטריה סיבובית פירושה, באופן פשטני, שאם נסובב את הגוף שבו מדובר, נראה שוב ושוב אותה תמונה; לדוגמה, אם נסובב לאט סביבון שעל פאותיו לא כתוב כלום, נראה ארבע פעמים את אותה תמונה, ואז נגיע שוב לנקודת ההתחלה – זוהי סימטריה סיבובית מרובעת. התגלית של פרופסור שכטמן היא קיומה של סימטריה מחומשת בגבישים.

גביש מחזורי מתאפיין בכך שהוא מורכב מיחידת מבנה בסיסית החוזרת על עצמה שוב ושוב, כמו המשושים בחלת הדבש.

בתמונה: פרופסור מחקר דן שכטמן

קיבלה 20 אלף דולר ועלתה לשלב הגמר שיתקיים בנובמבר בארה”ב

ירון רצ׳ר, פולינה פרדמן, אבנר בר ואביב גדות הם חברי הקבוצה הטכניונית. ירון הוא סטודנט למדעי המחשב, אביב סטודנט להנדסת חשמל, אבנר בוגר מדעי המחשב ופולינה בוגרת הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. הרעיון למיזם שלהם נולד בקורס היזמות של פרופסור עוזי דה-האן מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון.

“בתחרות ‘ביזטק’ היינו פחות בשלים”, הם אומרים. “התאכזבנו כשלא זכינו, אבל המשכנו. קיבלנו שם שעור חשוב, תיקנו שגיאות שהתגלו והמשכנו”.

180 קבוצות קבוצות ממערב אירופה וממזרחה השתתפו בתחרות, שנערכה בפולין. תשע מהן עלו לגמר. הקבוצה הטכניונית נכללה בין ארבע העולות ממזרח אירופה. במקום הראשון בין קבוצות מערב אירופה זכו שתי צעירות מדנמרק שרשמו פטנט על פיתוח קרם הגנה מבוסס על אוזון.

את עשרים אלף הדולר שקיבלו חברי הקבוצה הטכניוניות הם השקיעו מיד במיזם שלהם והם מקווים שזו רק ההתחלה.

בתמונה: (מימין לשמאל):פולינה פרדמן, אבנר בר, ירון רצ׳ר, אביב גדות. צילום: דוברות הטכניון.