במחקר השתתפו גם חיל האוויר האמריקני והחברה היפנית-הולנדית Teijin Aramid

חוקרי הטכניון ואוניברסיטת רייס האמריקנית הצליחו ליצור סיבים העולים בתכונותיהם על סיבים קיימים, כסיבי פלדה או נחושת. כך מדווח כתב העת המדעי היוקרתי Science. מדובר בתהליך ישִׂים לתעשייה (חלל, תעבורה, רפואה וביגוד חכם). במחקר השתתפו גם חיל האוויר האמריקני והחברה היפנית-הולנדית Teijin Aramid.

הסיבים החדשים, תוצאה של מחקר שהחל לפני עשור, ניטווים מננו-צינוריות של-פחמן (carbon nanotubes – CNTs) חומר שהתגלה בשנת 1991, המשלב את המאפיינים החיוניים של חוט מתכת (בחום ובהולכה; מוליכות החוט גבוהה פי 10 מסיבי הגרפיט הטובים ביותר כיום), סיב פחמן חזק, וחוט טקסטיל גמיש (כלומר אינו נשבר כמו סיבי גרפיט). החוט נראה כמו חוט כותנה שחור.

מוביל המחקר הוא מתיאו פסקואלי, פרופסור להנדסה כימית וביו-מולקולריות ולכימיה באוניברסיטת רייס ביוסטון,טקסס. השותפים הטכניוניים בפרויקט הם פרופסור ישעיהו טלמון ופרופסור יכין כהן מהפקולטה להנדסה כימית.

סיבים אלה משלבים חוזק סגולי, קשיחות סגולית, ומוליכות תרמית סגולית של סיבי פחמן עם הולכה חשמלית סגולית של מתכות. הסיביים עשויים ננו-צינוריות של פחמן ומיוצרים ע”י טוויה רטובה, בתהליך הדומה לתהליך טווית סיבים תעשיתיים כמו קוולר. תהליך זה, הניתן לגמלון (הגדלת קנה המידה), מיועד ליישומים עתירי-ערך, כמו רכיבים אלקטרוניים לתעשיית התעופה והחלל,  ועשוי להתפתח ליצור חומרים הנדסיים עם השלכות כלכליות ארוכות-טווח, ממוצרי אלקטרוניקה ביתיים ועד להולכת חשמל למרחקים גדולים.

ראשי ארבע ערים, שלוש מהן בארה”ב (ניו יורק אחת מהן), ביקשו מהטכניון להקים מרכז מחקר בתחומן. כך גילה נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, בברכתו לבית הטכניון לרגל השנה החדשה.

באירוע החגיגי השתתף גם שר המדע, פרופסור דניאל הרשקוביץ, חבר סגל הפקולטה למתמטיקה בטכניון. ראש העיר חיפה, עו”ד יונה יהב, אמר לאלפי העובדים כי הטכניון הוא חלק בלתי נפרד מהעיר. “אני מביט בכם ואומר: הוגי ויוזמי הטכניון, שהניחו את אבן הפינה שלו בהדר הכרמל לפני כמאה שנה – הצליחו. תושבי חיפה מאוד גאים בטכניון ובתרומתו לעיר ולמדינה”.

המשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון, ד”ר אביטל שטיין, אמרה כי הודות לעובדי הטכניון, לחוקריו ולבוגריו – מדינת ישראל הגיעה להישגיה הרבים. “היכן הייתה מדינת ישראל נמצאת היום בלי הטכניון, באיזה מצב היו תשתיותיה, איך היו מי הכנרת מגיעים לנגב, באיזה מצב ביטחוני היינו נמצאים ומי היה מכניס למדינת ישראל יותר מעשרים מיליארד דולר בשנה בייצוא הי-טק, בלי בוגרי הטכניון”?

כל הדוברים איחלו ל-2000 הסטודנטים החדשים ולכל בית הטכניון שנה פוריה ושנת לימודים מוצלחת.

בתמונה: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (מימין) וראש העיר חיפה, עו”ד יונה יהב, מרימים כוסית עם כל בית הטכניון לרגל השנה החדשה. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון

ד”ר אודי מנבר, סגן נשיא “גוגל” העולמית, בביקור בטכניון – אוניברסיטת האם שלו:

“חיפוש הוא דבר קשה מאוד”, המשיך ואמר. “דף החיפוש צריך להיות מהיר, אבל קודם כל הוא צריך לפתור לשואל את הבעיה שלו. אם השואל לא מאיית נכון – זו בעיה שלנו. אם הוא לא יודע באיזו מילה להשתמש – זו בעיה שלנו. אם אין די מידע ברשת – גם זו בעיה שלנו. השואל חייב לקבל תשובה מדוייקת ובמהירות”.

לדברי ד”ר מנבר, בעבר ידע היה חומר שהאדם שינן. “היום לאנשים יש הרבה ידע הודות לאינטרנט, אבל זה לא מספיק”, אמר. “אנו שואפים לעבור משלב הידע לשלב החכמה. לא רק לקבל את התשובה הנכונה אלא גם לדעת איך לשאול את השאלה”.

בתמונה (מימין לשמאל): הפרופסורים מהטכניון צחי בירק ושאול מרקוביץ, ד”ר אודי מנבר, פרופסור אלי ביהם ופרופסור רון פינטר. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון

גם יחידת האופנועים הוכחה כטובה ולכן יוכפל כוחה  מ-45 אופנועים כבדים ל-100

תוצאות הניסוי, “רוח אביב” שמו, הוצגו היום בכנס שנערך בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון בנושא: מחקרים עדכניים בתחום הבטיחות בדרכים ויישומם בישראל. סגן ניצב עירן פיינמסר, ראש המדור, אמר כי הניסוי נמשך חמישה חודשים והסתיים בסוף חודש יולי השנה. הניסוי בחן שיטות הפעלה שונות של משטרת התנועה הארצית ונערך במחוזות השונים של המשטרה. הוא כלל, בין היתר, החלפת ניידות גלויות בסמויות ותיגבור יחידות האופנוענים כמו גם המסוקים. מחוזות תל אביב, ירושלים והערבה שמשו קבוצת ביקורת ובהם לא נערכו שינויים.

המסקנה העיקרית של הניסוי – שיטת האכיפה הסמויה היא היעילה ביותר. גם יחידת האופנועים הכבדים הוכחה כטובה ולכן יוכפל כוחה – מ-45 אופנועים כבדים למאה. סנ”צ פיינמסר גילה כי המשטרה החלה להפעיל גם צוות סמוי על אופנועים כבדים. “מעניין לראות את תגובת הנהג כאשר מתברר לו שהאופנוען שלידו אינו מה שחשב”, אמר.

ניסוי אחר שעשה מדור המחקר היה בהצבת מתנדבים עם אפוד זוהר בצמתים מסוכנים. המתנדבים רק עמדו בצומת, לא עשו דו”חות ולא העירו להולכי רגל או לנהגים שחצו את הצומת. התוצאה של עמידתם בצומת לבושים באפוד זוהר – הפחתת מספר המכוניות שחצו את הצומת באור אדום לאפס והקטנה לחצי של מספר הולכי הרגל אשר חצו את הכביש באור אדום.

“המשטרה מטילה קנסות בסך מיליון ₪ ביום. תנו לי 10% מסכום זה כדי שאוכל להוסיף ניידות, שוטרים ואמצעי אכיפה”. כך אמר ניצב ברונו שטיין, מפקד אגף התנועה במשטרה, בפאנל שנערך בכנס.

“בעשור האחרון לא הוספנו ניידת אחת לכבישים, בעוד שמאה אלף מכוניות נוספות מידי שנה”, הדגיש ניצב שטיין. “50 הרוגים ו-50 פצועים קשה עולים למדינה יותר ממיליארד ₪. עלינו לשנות את תרבות הנהיגה”.

אשר למערכת בתי המשפט רמז ניצב שטיין כי “בימים הקרובים אנו מקווים לצאת עם בשורה הקשורה בהליך השפיטה”. לדבריו, “בזמן האחרון מתקבלות החלטות בבתי המשפט שגורמות לי לחשוב שהכיוון שלנו נכון”.

ניצב שטיין גילה שבשבוע שעבר חילטה המשטרה, לראשונה, מכונית בגין עבירת תנועה.

שמואל אבואב, מנכ”ל עמותת “אור ירוק”, אמר כי שמונה מדינות הצליחו להוריד ב-50% את מספר ההרוגים בתאונות דרכים. ישראל, שהורידה את מספר ההרוגים ב-35%, נמצאת רק במקום ה-24 ברשימה זו. “במיגזר הערבי המצב הכי קשה”, הדגיש. “133 הרוגים בשנה, 37% מההרוגים בתאונות דרכים בישראל”.

פרופסור יוסי פרשקר מהטכניון, לשעבר המדען הראשי של משרד התחבורה, אמר כי “לא צריך לייסר את העם. בתאונות דרכים בישראל יש פחות מחמישה הרוגים למאה אלף ובדירוג הבטיחות בדרכים היא נמצאת במקום 3-5”.

פרופסור דורון בלשה, לשעבר מנכ”ל “נתיבי איילון”, “יפה נוף” וראש מרכז רן נאור לחקר הבטיחות בדרכים בטכניון, אמר כי ממשלת ישראל צריכה לראות את הבטיחות בדרכים כיעד לאומי.

הנחה את הפאנל ד”ר שי סופר, המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

הכנס אורגן על ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, המכון לחקר התחבורה ומרכז רן נאור לחקר הבטיחות בדרכים בטכניון, בראשות פרופסור שלמה בכור.

בתמונה (מימין לשמאל): ד”ר שי סופר, שמואל אבואב, ניצב ברונו שטיין, פרופסור יוסי פרשקר ופרופסור דורון בלשה. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניו

דינמו ירוק – ניצול הפרש פוטנציאל בזרימת מים;

צג אנרגטי – הצגת נתוני התייעלות אנרגטית;

מכון כושר – ניצול אנרגיה מפעילות כושר.

אלה שלוש ההצעות הזוכות בתחרות ראשונה מסוגה שערך הטכניון בנושא התייעלות אנרגטית. עשרות הצעות הוגשו לחבר השופטים בראשות נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא ובהשתתפות חוקרי הטכניון ונציג חברת החשמל. מתוך 13 ההצעות שעלו לגמר, נבחרו שלש ההצעות הזוכות.

דינמו ירוק – הצעתו של הסטודנט פיליפ אוחמן, מהפקולטה להנדסת מכונות, זכתה במקום הראשון. הוא הציע לנצל את עודפי הלחץ בצינורות המים בטכניון, בהם יש לחץ חזק הנובע ממיקומו של המוסד במורדות הכרמל. “על ידי מתקן פשוט, מעין טורבינה החודרת לצינור ומסובבת דינמו, באמצעותו ניתן לייצר אנרגיה”, הסביר. “בגלל המדרון התלול עליו שוכן הטכניון, יש כאן שימוש נרחב במפחיתי לחץ ולדעתי ניתן לנצל לחץ זה להפקת אנרגיה”.

נועם ברקוביץ’, מאגף מיחשוב ומערכות מידע בטכניון, זכה במקום השני. הוא הציע לפזר ברחבי הקמפוס “צגים אנרגטיים” המציגים  מידע על צריכת האנרגיה בכל בנין ובנין ויעבירו אותו לצגים גדולים אשר יראו את הצריכה בזמן אמת ואף יתריעו על צריכת יתר.

דורון לאור, סטודנט בפקולטה להנדסת מכונות, זכה במקום השלישי. הוא הציע לשלב בין הוצאת האנרגיה של המשתמשים בחדר הכושר בטכניון לבין הפקת אנרגיה. “אנשים במכון הכושר שורפים קלוריות אך ניתן לנצל את פעילותם להפקת אנרגיה”, אמר. “למשל, כל הרצים או הצועדים על המתקנים השונים, יכולים להפיק אנרגיה בפעילות זו ולהפעיל באמצעותה את המזגנים”.

איציק רומנו, מהנדס החשמל של הטכניון, אמר כי עשר יחידות במוסד כבר הצליחו לחסוך בארבע השנים האחרונות אנרגיה בעלות העולה על חמישה  מיליון שקלים ופקולטות נוספות עומדות להצטרף לפרויקט הטכניוני ולחסכון באנרגיה. “התחרות שערכנו היא צעד נוסף במאמצינו לחסוך ולהגביר את תודעת החיסכון”, הדגיש.

התחרות נערכה בשיתוף עם  טל גולדרט וצוות “קמפוס ירוק” בטכניון, מוסד שמואל נאמן וחברת החשמל.

המשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון, ד”ר אביטל שטיין, שהעניקה את הפרסים לשלושת הזוכים, אמרה כי לא בכדי נודע הטכניון ברחבי העולם ביצירתיות של הסטודנטים שלו ושל בוגריו, וההצעות הזוכות הן עוד הוכחה לכך.

בתמונה: שלושת הזוכים (יושבים, מימין לשמאל): נועם ברקוביץ’, פיליפ אוחמן ודורון לאור. עומדים (מימין לשמאל): טל גולדרט (רכזת “קמפוס ירוק”), ד”ר אביטל שטיין, איציק רומנו ובני כהן, ראש המחלקה לייעול הצריכה בחברת החשמל. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון