חודש: ינואר 1970

מחקר שנערך בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון מגלה כי צריכה חד פעמית של ריטלין פוגעת בכל סוגי הקשב

צריכה חד פעמית של ריטלין פוגעת במגוון סוגי קשב. זה אחד הממצאים העיקריים במחקר שערכו פרופ’-משנה אבי אביטל והמסטרנט יבגני חבקין מהטכניון. זאת במסגרת התואר השני של חבקין במעבדה לביולוגיה התנהגותית בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון.

המחקר כלל ממצאים משמעותיים נוספים: ריטלין משפיע באופן שונה על הפרעות קשב שונה, ולכן אבחון מדויק של ההפרעה חיוני להתאמה מיטבית של הטיפול.

הפרעת קשב היא שיבוש נוירו-התפתחותי המתבטא בתסמינים שונים ובהם קשיי ריכוז, קושי בשמירה על ערנות, חוסר סבלנות, קושי בהתמודדות עם הסחות דעת ולעיתים גם פעלתנות יתר. הערכות עדכניות מייחסות הפרעה זו ל-5% מאוכלוסיית הילדים ול-2.5% מאוכלוסיית המבוגרים הכלל עולמיות, אף שצריכת הריטלין בעולם המערבי גבוהה פי כמה עקב אבחון-יתר וניצול לרעה (abuse) של התרופה. בארה”ב, על פי הערכות מהעשור הקודם, רוב השימוש בריטלין (כ-60%) הוא שימוש מיותר או שימוש-יתר.

אחת התרופות השכיחות ביותר לטיפול בהפרעת קשב היא ריטלין, תרופה מקבוצת הפסיכו-סטימולנטים המבוססת על מתילפנידייט. זוהי תרופה לא ממכרת בעלת השפעות חיוביות מוכחות על למידה, על זיכרון ובמיוחד על הפרעת קשב. אף שה-FDA (רשות התרופות והמזון בארה”ב) אישרה כבר ב-1955 את השימוש בריטלין, ואף שמאז שנות השמונים חלה עליה דרמטית בתרופה זו בעיקר לבעיות קשב וריכוז, עדיין רב הנסתר על הגלוי באשר למנגנון פעולתו של הריטלין במוח. אחת הסיבות לכך היא שתהליך הקשב והפרעתו הם תופעות מורכבות הן מהבחינה ההתנהגותית והן מהבחינה הנוירו-פיזיולוגית.

השפעתו של הריטלין נחקרה עד כה בעיקר בבני אדם באמצעות מטלות ממוחשבות הבוחנות את סוג הקשב המושהה – היכולת להתרכז ולהתמקד לאורך זמן. במחקר הנוכחי נבחנו גם שני סוגי קשב אחרים: קשב בררני, שפירושו היכולת להתמקד באובייקט או מחשבה רצויים ולסנן הפרעות סביבתיות (כגון רעש או גירוי ראייתי), וקשב חברתי הקובע את היכולת לזהות גורם חברתי שכבר פגשנו בעבר.

במחקר הנוכחי נבחנה ההשערה כי השפעת צריכה חד פעמית של ריטלין שונה מִצריכה כרונית (שבועיים רצופים). זאת בהקשר של שלושה סוגי קשב: מושהה שמיעתי, בררני וחברתי. המחקר נעשה בחולדות, המאופיינות בדמיון גנטי רב (96%) לאדם, תוך יישום גישת המדע התרגומי ממודל חיה לבני אדם. מחקר זה התבסס על בחינת מודל החולדה במבוך ייעודי שתוכנן לשם כך, על צילום וידאו ועל התאמת טכנולוגיות של עיבוד תמונה.
הממצאים מראים כי צריכה חד פעמית של ריטלין פוגעת בשלושת סוגי הקשב. הפגיעה בקשב החברתי באה לידי ביטוי בהתארכות משמעותית בזמן הנדרש לזיהוי שותף חברתי חדש בסביבה ובירידת המוטיבציה ליצור עימו קשר.

ההשפעה של צריכה כרונית היתה שונה. הקשב הבררני אמנם נפגע אבל בקשב המושהה, בקשב החברתי ובמשתנים המעידים על לחץ חל שיפור. לדברי פרופ’-משנה אביטל, “המחקר מגלה את ההבדל המשמעותי בין צריכה חד פעמית של ריטלין ובין שימוש כרוני ומצביע על חשיבות האבחון המדויק של סוג הקשב הפגוע. ממצאי המחקר יכולים להסביר העובדה שבמקרים רבים, גם השימוש הכרוני בריטלין אינה מועיל – פשוט כי השימוש אינו מותאם באופן אופטימלי להפרעה. לגבי שימוש חד פעמי, לאור המחקר ברור ששימוש כזה אינו מועיל ואף מזיק. את כל זה צריך כמובן לסייג בכך שאנחנו מסיקים ממודל חיה לבני אדם.”

פרופ’מ אביטל מוסיף כי ממצאי המחקר רלוונטיים לא רק להפרעות קשב אלא גם להבנת הפרעות רבות הבאות לידי ביטוי בליקוי קשבי – למשל הפרעת דחק בתר-חבלתית (פוסט טראומה). “לכן, בנוסף להמשך המחקר הבסיסי הפיזיולוגי, אנו מתעתדים לבחון את תוצאות המחקר בנבדקים הסובלים מפוסט-טראומה.”

בתמונות:

פרופ’ אבי אביטל ויבגני חבקין

קשב בררני

קשב שמיעתי מושהה

קשב חברתי

 

בסרטון: הדגמה של קשב בררני – היכולת להתמקד באובייקט או מחשבה רצויים ולסנן הפרעות סביבתיות

 

בתמונה המחולקת ל-4 – קשב בררני: בחינה במקביל של 4 נבדקים מקבוצות הניסוי השונות. באמצעות אלגוריתם ייחודי לניתוח וידאו, שפותח במעבדתו של פרופ’ אביטל, מבוצע מעקב אחר המסלול (הקו האדום) שהחיה עוברת במפגש עם אובייקט מוכר (הכוס בצד ימין) ובמפגש עם אובייקט חדש החדש (קוביית הלגו בצד שמאל)

בתמונה השנייה – רמת האקטיביות של הנבדק. רמת האקטיביות נמדדת במרחק הכולל שעברה ב-5 דקות (המסלול האדום בתמונה הקודמת). רמות הלחץ והחרדה נמדדות ביחס בין פעילות חולדה באיזור המוגן (סמוך לדפנות התיבה) לעומת מרכז התיבה

 

 

 

 

 

Prof. Peretz Lavie President Technion-Israel Institute of Technology NY,

“A once-in-a- generation opportunity, to build a new university in N.Y.C.”, those were the words of Mayor Bloomberg in his invitation to top tier universities. I used these words when I conveyed his magnificent idea to a group of Technion Deans. I asked them to prepare a proposal for a new graduate program in NY, tailor-made to the economic strengths of the city. Between you and me, while I emphasized that this was indeed a once in a life time opportunity, I also encouraged them that

“since we have a very slim chance of winning –  be wild, use your imagination to build something original, new, out of the box.”      And indeed they did.

 Imagine, building a new university from scratch!

Prof. Skorton and now Prof. Polack and myself are eternally grateful to Mayor Bloomberg for giving us this incredible chance to fulfill every university president’s fantasy. This opportunity could not have come at a better time. One of the current most pressing issues facing universities and academic institutes world-wide,

is the search for the best means to adapt to the fourth industrial revolution – the digital revolution – the Machine Age.

Driven by the Internet of Things, Artificial Intelligence and the notion of robotics replacing human labor, our machines are exhibiting abilities they have never had before. Jobs in which productivity can be greatly improved by technology – are already in steep decline. Tasks that are standardized, repetitive, and involve patterns – can now be carried out a million times faster by algorithms. Companies are making more money and hiring fewer people.

But the positions that are irreplaceable by machines, no matter how intelligent, are those that require social intelligence, creativity & perception –

characteristics we aim to cultivate here at Cornell-Tech, alongside excellence in sciences and engineering.

The challenge put forward by Mayor Bloomberg was direct and bold: “Our goal is to make New York City the global capital of technological innovation, I am looking for a university that will help us in doing that.”

Cornell and the Technion stood up to the challenge and came up with a new form of university. A university that is not only tailor made to the economy of NY, but is also designed to meet the challenges of the digital revolution.

Cornell Tech and the JTCI programs are unique. This is a revolutionary model for graduate-level technology education, removing traditional barriers between disciplines. It is rapidly establishing itself as a model academic institution for the second half of the 21^st century.

Ladies and gentlemen, the campus we inaugurate today is built for the future. It will generate the next big ideas, new companies and talents that will fulfill mayor Bloomberg’s vision for New York. Our students will become immediate players in the 4^th industrial revolution and will join New York’s vibrant economy.

With this magnificent campus, Cornell and the Technion are making a clear statement: practical knowledge, to paraphrase Ezra Cornell, is not inferior nor second rate to basic knowledge – they are the two sides of the same coin. The uniquely designed corporate co-location building will allow us to fuse academia and industry under the same roof. It will foster innovation and world-class research and start-ups for economic growth and for the public good.

To come full circle, I’d like to take one more opportunity to thank you so much, former mayor Michael Bloomberg, on behalf of the Technion and Cornell, for your vision, courage and generosity that have taken this incredible idea and made it into an incredible reality.

And in the words of a one-of-a-kind educator, Janusz Korczak,

“The one who cares for the future, plants wheat.

The one who cares for the years to come, plants trees.

The one who cares for future generations, educates people.”

כנס מדעי – הנדסי בנושא אמוניה יתקיים בתאריכים 16-15 בנובמבר, ביוזמת הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון, ויכלול מיצג תלת-ממדי של מפעל לייצור אמוניה

בתאריכים 16-15 בנובמבר יתקיים בטכניון כנס בנושא “אמוניה בעבר, בהווה ובעתיד”. בכנס ידונו מומחים בעלי שם מכל העולם בסוגיות שונות ובהן בטיחות והערכת סיכונים, הסעת אמוניה באטמוספירה, ייצור אמוניה והשוק העולמי. הכנס יכלול מיצג תלת-ממדי וירטואלי של מפעל לייצור אמוניה, שפותח על ידי חברת לינדה הגרמנית.
אמוניה היא משאב חיוני לחקלאות, שכן היא הפלטפורמה המביאה אל הצמח את החנקן החיוני לו. למעשה, החקלאות המודרנית לא היתה אפשרית ללא האמוניה, המגדילה את היבול החקלאי במאות אחוזים. רוב האמוניה המיוצרת כיום – כ-90% ממנה – משמשת לדישון חקלאי.
הכנס, שיתייחס לאמוניה מהיבטים שונים, רלוונטי מאוד לסוגייה המעסיקה את השיח הציבורי בישראל: מיכל האמוניה וחלופותיו.
חמישה מומחים בינלאומיים יציגו מידע עדכני בכמה היבטים שונים הנוגעים לאמוניה:

• פרופ’ תומס ספייסר, ראש מרכז המחקר לסיכונים כימיים באוניברסיטת ארקנסו על אחסון בטוח של אמוניה
• נורמן אולסון, מנהל המרכז לאנרגיה באיווה (IEC) על שימוש יעיל באמוניה להנעה, לדישון ולאחסון אנרגיה
• פרופ’ בלן קרטיקיאן מאוניברסיטת מדרס בהודו על ייצור, אחסון ושינוע אמוניה
• רוברט טיקובסקי מחברת לינדה הגרמנית על תכנון נכון ויעיל של מפעלי אמוניה

 

את הכנס מארגנים פרופ’ גדעון גרדר, דיקן הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון, וחבר הסגל פרופ’ דני לוין.

 

לתכנית הכנס המלאה לחצו כאן

 

מחקר שנערך בטכניון חושף לראשונה את תפקידו המרכזי של
החלבון SHARPIN בהתפתחות גידולים סרטניים

 

התגלית סוללת דרך לזיהוי חולי סרטן שיגיבו היטב לטיפול במעכבי PRMT5 – אנזים המעודד התפתחות תאים סרטניים. את המחקר הוביל פרופ’ זאב רונאי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ומהמכון למחקר רפואי סנפורד-ברנהאם בסן-דייגו

 

מאמר של פרופ’ זאב רונאי חושף לראשונה את תפקידו הקריטי של חלבון בשם שרפין בהתפתחות גידולים סרטניים. פרופ’ רונאי הוא חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון וחוקר בכיר
ב- SBP- המכון למחקר רפואי סנפורד-ברנהאם בסן-דייגו.  המחקר בוצע בשיתוף עם פרופ’-משנה יונגסו קים ואנשי מעבדתו ב-SBP ויחד עם חוקרים באוניברסיטת שנטאו בסין. זהו מחקר ראשון המשותף לטכניון ולאוניברסיטת שנטאו, והוא מומן בחלקו על ידי תוכנית המחקר המשותפת לשתי האוניברסיטאות.

 

המאמר, שהתפרסם אתמול בכתב העת The Journal of Clinical Investigation, מראה כי לשרפין תפקיד מרכזי בבקרת PRMT5 – אנזים חשוב המעורב בהתפתחות סרטן. כיום נעשים נסיונות לעכב את פעילותו של PRMT5 בחולי סרטן אולם הגילוי החדש, המצביע על תפקיד השרפין בבקרת PRMT5, מאפשר לזהות את קבוצות החולים שבהם עיכוב  PRMT5 צפוי להיות יעיל יותר.

המאמר קושר את השרפין לשניים מהתהליכים החיוניים בתפקוד החלבון בתא – מתילציה ואוביקוויטינציה. מתילציה הוא תהליך ביולוגי המשתיק גנים וכך משפיע על תפקודן של פוקנציות בחלבון. אוביקוויטינציה מובילה לפירוק חלבונים משובשים כדי שלא יפגעו בתפקודם של התא, האורגניזם והרקמה. שני התהליכים האמורים נחקרו רבות, אולם במחקר הנוכחי מתברר שליחסי הגומלין ביניהם יש משמעות רבה בהתפתחותו של הגידול הסרטני.

החלבון המרכזי שנחקר על ידי קבוצת המחקר בראשות פרופ’ רונאי הוא שרפין (SHARPIN). החוקרים גילו כי סוגי סרטן רבים – לרבות מלנומה, סרטן הערמונית, סרטן השד וסרטן הריאות – מאופיינים ברמה גבוהה של שרפין. יתר על כן, הם הראו כי עיכוב של חלבון זה בולם מסלולים המאיצים את התפתחות הגידול הסרטני.

 

המחקר הנוכחי חושף כאמור את תפקידו של השרפין בבקרת PRMT5. שרפין, מתברר, מכתיב את פעילותו של PRMT5 ואת מעורבותו במתילציה של חלבונים. לדברי פרופ’ רונאי, “השרפין מכוונן את פעילותו של PRMT5. במילים אחרות, הוא מעין נווט שמראה ל- PRMT5 לאן ללכת וכך קובע אילו חלבונים יעברו מתילציה. האנליזה שביצענו מאפשרת להעריך את רמת התגובה העתידית של המטופל לטיפול במעכבי PRMT5: כאשר רמת השרפין נמוכה, הטיפול צפוי להיות אפקטיבי יותר.”

פרופ’ רונאי, ראש המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC) ויועץ מדעי ראשי ב-SBP, זכה בשנה שעברה בפרס מפעל חיים מטעם האגודה העולמית לחקר המלנומה .(SMR)

המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון הוא גוף ראשון מסוגו בישראל, שימזג את הידע הנרחב ואת הניסיון הרב שנצברו בטכניון ובמרכזים הרפואיים המסונפים אליו בתחומי הרפואה האונקולוגית.
לתמונות לחצו כאן

בתמונות :

1. פרופ’ זאב רונאי
2. בתרשים: שרפין (חץ צהוב) פוגע בפעילות הגן MTA (חץ כחול) הבולם את פעילות האנזים PRMT5. כתוצאה מכך עולה רמת הפעילות של PRMT5 ובעקבותיה גדלה יכולת ההישרדות של תאי מלנומה. על סמך רמת השרפין בתא (משולש ירוק מימין) אפשר לחזות את ההשפעה העתידית של מעכבי PRMT5 (משולש כחול משמאל) על המטופל.

 

 

לפרטים נוספים: דורון שחם, דוברת הטכניון – 050-3109088

 

פרופסור טלי טל מהטכניון מונתה לנשיאת NARST הארגון הבינלאומי החשוב בעולם למחקר הוראת המדעים. פרופ’ טל היא הישראלית הראשונה שתעמוד בראש הארגון

פרופ’ טלי טל מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה התמנתה לנשיאה-נבחרת של NARST – הארגון הבינלאומי למחקר הוראת המדעים. זהו הארגון החשוב ביותר בעולם בתחום זה וחברים בו כ-2500 חוקרים מכל העולם.

פרופסור טלי טל היא בעלת תואר ראשון בביולוגיה ותואר שני באקולוגיה של הצומח. “עבדתי שנים רבות בחברה להגנת הטבע,” היא מספרת. “עוד בשירותי הצבאי הדרכתי קבוצות תלמידים. כשסיימתי את לימודי התואר השני וחזרתי לעסוק בחינוך, התחדדה אצלי התחושה שדרך ההדרכה וההוראה שלנו בשדה אינה נכונה. עד אז, רציתי שהתלמידים ילמדו במהלך הסיור הלימודי בטבע, ויבינו עקרונות מדעיים ואת הקשרים המורכבים בין האדם לסביבה, והתעלמתי מהרקע שלהם, מהידע הקודם שלהם, מהעניין הרב שלהם בגיל הנעורים, דווקא בחבריהם, יותר מאשר בתופעות מדעיות, והבנתי שהציפייה שהידע שלי יעבור אליהם בדרך קסם, איננה ריאלית. אז החלטתי לעבור ממחקר אקולוגי למחקר חינוכי, ואת הדוקטורט – בחינוך מדעי-סביבתי, עשיתי בטכניון.”

מאז, לימודי הדוקטורט ואחריו, מתמקדת פרופ’ טל בעיקר בחינוך הסביבתי ובחינוך המדעי מחוץ לכיתה. “גיליתי שדווקא בסביבות לא-פורמאליות, במוזיאונים, בגני חיות, בגנים בוטניים ובסביבה הטבעית מתרחשת חווית למידה משמעותית – לעתים משמעותית יותר מהלימוד הרגיל בכיתה. הסביבה החוץ כיתתית מאפשרת למידה בינתחומית, בהקשר של חיי יומיום. בשנים האחרונות, טל מתמקדת בלמידת חקר רב תחומית בשדה, המאפשרת למורים ותלמידים ליישם חשיבה מדעית ברמה גבוהה במגוון תחומי דעת. קבוצת מורים איתה עבדה לאחרונה על חקר באקולוגיה וחקר בארכיאולוגיה, אף השתתפה בחפירה ארכיאולוגית בצוותא עם הארכיאולוג ד”ר מרדכי אביעם ממכללת כנרת, בה התגלה פסיפס יפהפה ובו דמויות טווס וכתובת גדולה ביוונית. ההתנסות שילבה בין שני מחקרים שנתמכו על ידי הקרן הלאומית למדע – מחקר בארכיאולוגיה, ומחקר על למידת חקר.

את גישתה לפיתוח מקצועי של מורים למדעים, באמצעות חקר בשדה, “ייצאה” פרופ’ טל גם למישיגן בארה”ב, שם פיתחה, בשיתוף מדענים וחוקרי חינוך מ-Michigan State University, את תוכנית Teaching Science Outdoors התומכת בהוראת מדעים בגישת חקר בשדה.

לאחרונה, בצוותא עם חוקרים מאוניברסיטת חיפה והטכניון, פרופ’ טל מובילה מרכז מצויינות ללמידה משמעותית באמצעות “מדע אזרחי” (citizen science). המרכז החדש, אחד מחמישה מרכזים ארציים הנתמכים על ידי הקרן הלאומית למדע ומשרד החינוך, יוצר שיתופי פעולה בין מדענים, אירגונים שונים ובתי ספר, המעוניינים לקחת חללק במיזמים מדעיים אמיתיים, בהם התלמידים והמורים יהיו חלק מקהילה יוצרת מדע.

פרופ’ טל היא הישראלית הראשונה שכיהנה במועצת המנהלים של הארגון בשנים 2014-2017 וכהונתה כנשיאה נבחרת החלה בחודש מרץ 2018.

לתמונות לחצו כאן

בתמונות: פרופ’ טלי טל. צילום: דוברות הטכניון

שושי בן מאור לא חלמה אף פעם להיות אסטרונאוטית או חוקרת חלל. המהנדסת המחוננת בת ה־32 מסתכלת עכשיו לאחור, רגע לפני שהיא נוסעת עם עוד ארבעה חוקרים וחוקרות צעירים למרכז המחקר איימס (AMES) היוקרתי של נאס”א, ומבינה שהשמיים כבר אינם הגבול.

הזמנה להתמחות במרכז איימס היא הישג יוצא דופן, וההפתעה מתעצמת אולי כשמגלים שבן מאור גדלה בבית דתי לצד שמונה אחים ואחיות, בדימונה של שנות ה־80 וה־90. הדרך משם למסדרונות הסודיים של מרכז המחקר של נאס”א בעמק הסיליקון שבקליפורניה נראית ארוכה. אבל בן מאור דווקא לא מבינה על מה המהומה.

“שום דבר לא סיקרן אותי בילדות בתחום החלל”, היא אומרת בחיוך, “אבל אני זוכרת את האהבה של אבא שלי לטיסנים. הוא תמיד לקח אותנו למנחת המטוסים הנטוש. היה לנו בית קטן ולא היה בו מקום לטיסנים, אז אבא בנה מתלים בתקרה וכך היה שכל תקרת הבית הייתה מלאה בטיסנים. כולנו היינו שותפים לחוויית הטיסנים. היינו רצים להביא אותם מהמנחת כשהם נפלו, כולנו היינו בהתלהבות וזה נשאר ככה בזיכרון”.

כעבור שנים, כשהגיעה בן מאור לטכניון ללימודי תואר שני בפקולטה לאווירונאוטיקה וחלל, הסתכלה על תקרת הפקולטה והבינה שסגרה מעגל — גם שם טיסנים השקיפו עליה מלמעלה.

לכתבה המלאה בידיעות אחרונות: https://goo.gl/MKJK3w

פרופ’ צלניק מנור מהטכניון נשאלה על ידי רבט על הפרויקט שבו היא לוקחת חלק עם אוניברסיטת קורנל מארה”ב, בייחוד באשר להבדלים בין היחס בין המינים מעבר לים וכאן בישראל. “אני לא אחראית על קידום נשים בטכניון, אלא רק אצלי בפקולטה”, ציינה, שם שמים דגש לדבריה על “נוכחות נשית ועושים זאת בצורה מפורשת, בעוד בארץ יש סירוב לכך. בארה”ב אם יגיעו שני מועמדים שווים, אחד גבר ואחת אשה – במקומות רבים יבחרו באשה, יקימו מלגות ותוכניות לנשים בלבד, קורסים לנשים בלבד הכשרות ייעודיות ועוד”. אלא שבישראל לדבריה המצב עדיין שונה, ואם מעוניינים לקדם העדפה לנשים – ישאלו אותה “למה לא לייצר גם תכנית לג’ינג’ים או לבעלי משקפיים?”.

 

לכתבה המלאה בכלכליסט: https://goo.gl/oZ63ij

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה למיפוי הקורלציה בין מקום גאוגרפי לרגשות שהוא מעורר

מהו הקשר בין מיקומנו הגאוגרפי לרגשות המתעוררים בנו? אילו מקומות נוטים לשמח אנשים ואילו מקומות גורמים להם כעס או עצב? מחקר משותף של חוקרים בפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון ובמעבדות המחקר של AT&T מאפשר כעת לגלות את הקורלציה בין מיקום ומצב רגשי.

המחקר נערך כחלק מלימודי הדוקטורט של תלמיד המחקר בן גלון בהנחייתם של פרופ’ ירון קנזה ופרופ’ ירח דויטשר. השלושה פיתחו  שיטה ליצירת מפת רגשות עבור מרחב עירוני, בהתבסס על ניתוח הודעות במדיה החברתית כגון ציוצים ב-Twitter.

מפת הרגשות המיוצרת בטכנולוגיה שפיתחו החוקרים מציגה את הרגשות האופייניים המבוטאים במקומות שונים. למפות מסוג זה מגוון שימושים אפשריים – לדוגמה, הן עשויות לסייע לתייר לבחור במקום הצפוי לעורר בו שמחה או רגשות רומנטיים ולהימנע ממקומות המשרים כעס ואיבה. מתכנני ערים יוכלו כעת לזהות אזורים שבהם התכנון מעורר רגשות שליליים ולשנותם כך שיעוררו רגשות אחרים. חוקרים במדעי החברה יוכלו ללמוד על קשרים בין התנהגות של קהילות לבין סביבתן ולזהות למשל אזורים המעצימים רגשות אמנותיים או זעם העשוי להוביל לאקטיביזם פוליטי.

עד כה התבססו מפות רגשיות על ניטור של מתנדבים אנושיים באמצעות אמצעי חישה העוקבים אחר דופק, לחץ דם וכדומה. שיטה זו מגבילה מאוד את כמות המידע שאפשר לאסוף. כעת, הודות לגישה החדשה, אפשר לייצר מפות המבוססות על מידע עצום.

במסגרת המחקר שייכו החוקרים רגש למקום באמצעות ניתוח תחבירי של הודעות המכילות תגי מיקום. האלגוריתם שפיתחו מאפשר לאתר קשרים מובהקים בין רגש למקום ולנפות את הקשרים המקריים.

המחקר התמודד עם שלושה אתגרים עיקריים. ראשית, הודעות במדיה החברתית הן לרוב קצרות, כתובות ברישול ומכילות ביטויים, קיצורים וסלנג ולכן קשה לבצע אפיון רגשי מדויק שלהן. שנית, בכל מקום מבוטא מנעד רחב של רגשות, ולכן חשוב לסנן את הקשרים הדלים והאקראיים ולהשאיר רק את הקורלציות המשמעותיות והמובהקות. שלישית, כדי לקבל תוצאות משמעותיות בזמן קצר דרוש אלגוריתם מהיר המסוגל להתמודד עם כמויות נתונים עצומות.

השיטה המוצעת נבחנה על מאגר של עשרות מיליוני הודעות שנוצרו בעיר ניו יורק. כעס, למשל, זוהה ברמה גבוהה בתחנות תחבורה ציבורית. עצב וכעס – בבתי ספר תיכוניים. חרדה – בקמפוסים אוניברסיטאיים אך גם במוזיאון השעווה של מאדם טוסו. שמחה, המלווה לעתים בהפתעה – במסעדות ובפארקים. כל הרגשות שנבחנו הופיעו בשכיחות גבוהה באזורי תיאטראות ובתי קולנוע. החוקרים הופתעו מממצאים מסוימים, למשל הביטוי הגבוה של עצב באזור חנות הדגל של חברת Apple במנהטן וביטויי דחייה וגועל בשכיחות גבוהה בבית ספר תיכון המתמחה בעיצוב.

לדברי הדוקטורנט בן גלון, המשך המחקר יתמקד בניתוח מעמיק של התוצאות, וזאת כדי להבין את הסיבות לקישורים שאותרו בין רגש למקום, ובהכנסת ממד הזמן למפות הרגש החדשות.

האם ידע מדעי הוא כוח בחיי הורים לילדים עם צרכים מיוחדים?

 

האם ידע מדעי שימושי בחייהם של מי שאינם מדענים? לכאורה התשובה ברורה – ודאי שידע הוא כוח. אלא שבפועל יש מעט מאוד ראיות לכך שאנשים שאינם מדענים משתמשים במדע שלמדו בבית הספר כדי לקבל החלטות בחייהם האישיים. סופי שאולי, המסיימת בימים אלו דוקטורט בתחום תקשורת המדע בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, שאלה את עצמה את אותה שאלה בנוגע להורים לילדים לקויי שמיעה. כאם לילדה לקויית שמיעה בעצמה, היא זכרה היטב כיצד מיד עם קבלת ההודעה על החירשות של בתה התינוקת היה עליה ללמוד כמות אדירה של ידע מדעי, אודיולוגי, טכנולוגי ורפואי כדי לקבל את ההחלטות הטובות ביותר עבור ביתה. “אני זוכרת את הפעם הראשונה שבה הציגו לי את תוצאות בדיקת השמיעה של בתי”, היא משחזרת. “מעבר לקושי להתמודד עם הידיעה שבתי נולדה חרשת, נאלצתי להתמודד גם עם הקושי של למידת עולם שלם של מושגים חדשים וזרים לי לחלוטין: אודיוגרמה, טימפונומטריה, שתל קוכליארי, דציבלים, הרצים ועוד ועוד. תוך זמן קצר הבנתי שאני לא היחידה שנבוכה מול כל הידע המדעי החדש הזה… רובם המכריע של ההורים לילדים לקויי שמיעה – מעל 90% – הם שומעים, ולכן לרוב חסרי ידע מוקדם בתחום השמיעה ושיקומה.”

אחת עשרה שנים אחרי אותה בדיקה דרמטית, בשבוע שעבר, התפרסם בכתב העת הבינלאומי Public Understanding of Science המחקר שערכה שאולי יחד עם פרופ’-חבר אילת ברעם-צברי. במחקר זה הן  שאלו האם במסע הארוך להשתלבותו של ילד כבד שמיעה בחברה השומעת הידע המדעי של הוריו עשוי להועיל.

תוצאות המחקר שכלל מעל מאה שאלונים ועשרות ראיונות עם הורים ועם מומחים מצביע על כך שידע מדעי עשוי בהחלט לעזור להורים בדו שיח עם הצוות הרפואי והחינוכי המטפל בילד. הידע המדעי גם משמש כלי בידי ההורים כאשר הם מנסים לפעול למען מיצוי זכויותיהם של ילדיהם. למשל, הורים שדואגים להסביר לצוות החינוכי כיצד כדאי ורצוי לפנות וללמד את ילדם לקוי השמיעה, נעזרים בהבנתם את המאפיינים הספציפיים של לקות השמיעה של ילדם על מנת לחדד את הסבריהם ולשכנע את הצוות החינוכי. החוקרות מקוות כי תוצאות המחקר יעזרו להרחיב את ההדרכה להורים אחרי גילוי לקות השמיעה. הורים בעלי הבנה טובה יותר של מאפייני לקות השמיעה של ילדם יוכלו לנהל שיח פורה יותר עם הגורמים המטפלים ולהוביל להשתלבות מהירה ופשוטה יותר של ילדים כבדי שמיעה בחברת השומעים.

 

 

10 חוקרים מהטכניון זכו בשנים האחרונות במענקי ERC היוקרתיים מטעם האיחוד האירופי. לחלקם זו הזכייה השנייה במענקים אלה

במסגרת אירועי הקורטוריון – חבר הנאמנים של טכניון – התקיים בטכניון טקס הענקת פרסים לחוקרים מצטיינים. מדובר בפרסים שונים הנתרמים על ידי ידידי הטכניון ובמענקי ERC היוקרתיים שמעניק האיחוד האירופי במסגרת תוכנית המחקר HORIZON 2020.

בשנים 2018-2016 זכו במענק ERC חברי סגל ממגוון פקולטות. עבור כמה מהם זו כבר זכייה שנייה במענק: פרופ’-מחקר מוטי שגב מהפקולטה לפיזיקה, פרופ’ אילן מרק מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, פרופ”ח יובל שקד מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, פרופ’ ליאור גפשטיין מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ופרופ’ יובל ישי מהפקולטה למדעי המחשב. המענק היוקרתי, הניתן על חדשנות פורצת דרך במחקר, הוענק השנה גם לחוקרים הבאים: פרופ”מ אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, פרופ”ח אורי שפירא מהפקולטה למתמטיקה, פרופ”ח קרן צנזור-הלל מהפקולטה למדעי המחשב, ד”ר שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי ופרופ’ משה טננהולץ מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון.

בטקס הוענקו כאמור גם פרסים מטעם ידידי הטכניון:

פרס עוזי ומיכל הלוי על פתרונות בשטחים של ננו-טכנולוגיה ואנרגיה מתחדשת הוענק לד”ר בני צ’וקורל מהפקולטה להנדסה אווירונוטיקה וחלל, ובמענקי מחקר זכו ד”ר ודים אינדלמן מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל ופרופ”ח אלחנדרו סוסניק מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים.

פרס הילדה והרשל ריץ’ לחדשנות מוענק פעם בשנה על המצאות או פרסומים בעלי פוטנציאל למימוש עסקי. הזוכים השנה הם פרופ”ח מורן ברקוביץ, נדיה אוסטרומוחוב, טל זיידמן-קלמן וטלי רוזנפלד מהפקולטה להנדסת מכונות, פרופ”ח אהרן בלנק ואיתי כץ מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, פרופ”ח ספי גבלי וד”ר איתמר בנישו מהפקולטה להנדסת מכונות, פרופ’ גדעון גרדר, פרופ”ח אבנר רוטשילד, ד”ר חן דותן, ד”ר גנדי שטר ואביגיל לנדמן מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון ומהפקולטה למדע והנדסה של חומרים, פרופ”ח כרמל רוטשילד מהפקולטה להנדסת מכונות ופרופ”מ יעל יניב מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

 

חוקרים בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון פיתחו שיטות סינתזה חדשניות המרחיבות את ארגז הכלים הכימי ומאפשרות הכנה יעילה של חלבונים חדשים. התגלית צפויה להשפיע על המחקר המדעי והרפואי

כתב העת Nature Communications מדווח על שיטות חדשות לסינתזה (יצירה) של חלבונים, שפותחו בטכניון. את המחקר הוביל פרופ’ אשרף בריק מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך והשתתפו בו מוחמד ג’בארה, שי לפס, ד”ר גיא קמינצקי וגיא מן מצוות המחקר שלו ועמיתתו פרופ’ סינתיה וולברגר מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ג’והנס הופקינס.

חלבונים הם רכיבים חיוניים בתא החי, שמהם נבנים אברונים בתא, שרירים ועוד. יצירה מלאכותית של חלבונים היא אמצעי לקידומם של מחקרים ביוכימיים, מבנים ותפקודיים ולפיתוחן של תרופות חדשות. לכן, הצלחתה של קבוצת המחקר מהטכניון ומג’והנס הופקינס עשויה להשפיע באופן דרמטי על כיוונים אלה.

הקבוצה הבינלאומית הצליחה ליצור אשכולות חלבונים מורכבים באמצעות כוונון מדויק של תהליכים כימיים. זוהי הרחבה של ארגז הכלים הכימי לסינתזה של חלבונים ופתיחה של ערוץ חדש לפיתוח כימיה של מולקולות קטנות על בסיס קומפליקסים אורגנו-מתכתיים. השיטה הודגמה בסינתזה של חלבון מאחסן נחושת (CSP1) ובריאקציה  של חלבוני אוביקוויטין ליצירת קומפלקס חזק (קובלנטי) של אנזים-נוקלאוזום.

פרופ’ בריק השלים בטכניון תואר שני ושלישי. לאחר קריירה מרשימה באוניברסיטת בן גוריון הוא הצטרף לסגל הטכניון ביוזמת חתן פרס נובל פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר. פרופ’ בריק זכה בפרסים רבים ובהם פרס הומבולדט (גרמניה), פרס היראטה (יפן), פרס טטרהדרון לחוקרים צעירים, פרס אלי הורוביץ (ישראל) ופרס האגודה הישראלית לכימיה למדענים צעירים מבטיחים. לאחרונה הוא נבחר לחבר באקדמיה הצעירה הישראלית.

המחקר הנוכחי נתמך על ידי הקרן האמריקאית הישראלית הדו-לאומית (BSF).

למאמרים ב- Nature Communications : לחצו כאן