חודש: ינואר 1970

ביריד הוצגו פרויקטים מגוונים ובהם התקן חכם לזיהוי מכשולים וניווט עבור ליקויי ראיה, חיישנים לקרב קרטה, מערכת לבדיקת כשרות נהיגה, מערכת לניטור ביתי של זיהום אוויר, אפליקציה חברתית למוזיקאים ושולחן חכם לציור תמונות על חול.

Motion System היא אפליקציה לניתוח ביצועים של גולשי רוח שפותחה על ידי סטודנטים בהנחיית ד”ר אריאל פישר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, המרכז למחקר ספורט אולימפי בטכניון ותום סופר מ- ICST. ד”ר פישר עוסקת בשיפור ביצועי גולשים אולימפיים על סמך אנליזות מכניות וביו-מכניות, וצוות הסטודנטים פיתח אפליקציה לניתוח ביצועים על בסיס נתונים המתקבלים מחיישנים המולבשים על גופם של הגולשים.

Glove Hero הוא משחק שיקומי המבוסס על הקונספט של Guitar Hero. באמצעות כפפה חכמה המכילה חיישנים נוגע השחקן באגודלו באצבעות האחרות בידו על פי התרשים שמוצג על המסך. לדברי הסטודנטים נדב הלר, ערן כהן וגלעד אל-דור, המערכת הופכת את התרגול המוטורי לחוויה מלהיבה ומספקת למשתמש נתונים על שיפור התנועה בכל אחת מאצבעותיו.

Paper Sequencer הוא גרמופון חדשני בעיצוב וינטג’. לעומת הגרמופון והפטיפון, שבהם כל תקליט מכיל “אלבום” אחד, התקליט הדיגיטלי של Paper Sequencer מכיל עשרות אלבומים או יצירות והמוזיקה נקראת על ידי המכשיר באמצעות חמישה חיישנים שונים בעת ובעונה אחת. את המערכת בנו הסטודנטים עדן סולימאן, נשווה ג’אבר ויזן דאוד.

Fitness Game היא מערכת לאימון פיזי ומנטלי המורכבת מארבע נורות לחיצות המקובעות על התקנים שהודפסו בתלת-ממד. כל שחקן בוחר צבע משלו ונדרש ללחוץ על הנורה הנכונה ברגע שאותו צבע נדלק בה. כאשר מרחיקים את ההתקנים זה מזה נוסף למשחק אלמנט פיזי של ריצה. את המערכת פיתחו עידן גבאי, אופק רונן ותום סולומון.

TravelMaker היא אפליקציה לתיאום טיולים המאפשרת למשתתפים להציג תוכנית טיול, לחלק אחריות, לערוך לוחות זמנים, להעלות תיקיות ולהגיב להצעות של שאר חברי הקבוצה. הסטודנטים שחר שטרית, אלעד לוי ותום דנה מסבירים כי האפליקציה נותנת מענה לבעיה ידועה של טיולים רבי-משתתפים ומכילה גם ארכיון שבו מתועדים טיולי העבר.

Run היא אפליקציית אימון המיועדת לאנשים עם בעיות קוגניטיביות כגון קשיי אוריינטציה. היא  פותחה בשיתוף עמותת “אתגרים”. האפליקציה מקשרת בין מאמן למתאמן, עוקבת אחר ביצועים ומאפשרת למאמן להעלות בהדרגה את רמת הקושי על פי ביצועיו של המתאמן.

Happy Heart Project הוא פרויקט סטודנטים שנערך בשיתוף העמותה הירושלמית “לב חדווה” והחממה החברתית בטכניון. העמותה  עוסקת בהעברה של ציוד רפואי ותרופות לאנשים הזקוקים להם. העמותה ביקשה סיוע בניהול הציוד ובניהול המתנדבים, והסטודנטים יצרו ממשק ניהול המסייע להם בכך.

חזקים ביחד – נובמבר 2023

מכתב נשיא הטכניון למשפחת הטכניון, למען משרתי המילואים, הטכניון במיטבו, ד”ר קנטה אחמד בטכניון, ראשי האוניברסיטאות: ״הקמפוסים בעולם הפכו לכר פורה של שיח אנטישמי ואנטי-ישראלי״, לטובת דיירי המעונות, זכות ההתנדבות, מארחים בקמפוס, הנדסת חלות, תורמים להתרמה, מחכים לכם, אבלים וכואבים – לקריאת הניוזלטר לחצו על התמונה או בלינק הבא

במשך שלושה ימים התארחו חברי המשלחת בחיפה, סיירו בעיר ובטכניון והיו עדים  להיענות הציבורית בעקבות ארועי חרבות ברזל והמוכנות לקיום שגרת חירום. מיקוד המשלחת בביקור זה היה להבין לעומק את ארועי ה-7 באוקטובר כמו גם השלכותיהם על החברה הישראלית בכלל ובית הטכניון בפרט. “זהו ביקור חשוב מאוד עבורנו. באנו להגיד שאנחנו תומכים בכם, היום, בעבר ולתמיד”, הצהירו החברים המשלחת.

במהלך ביקורם סיירו חברי המשלחת במבנה בית החולים התת קרקעי ברמב”ם ובפקולטה לרפואה על שם רות וברוס רפפורט הסמוכה לו, בפקולטה לאווירונאוטיקה וחלל, ברפא”ל ואתרים נוספים.

חברי המשלחת קיבלו סקירה מקיפה מחברי הנהלה, דיקנים ובעלי תפקידים אודות הדרכים בהם נרתם בית הטכניון למיזמי התנדבות עבור הקהילה והצבא. הוצגו ההטבות, ההקלות, ההתאמות והסיוע הכלכלי, החברתי והרגשי חסר התקדים הניתן בטכניון עבור כל סטודנט וסטודנטית ולמשרתי המילואים בפרט.

במהלך שהותם בטכניון נפגשו חברי המשלחת עם סטודנטים וסטודנטיות, חברי וחברות סגל אשר שרתו במילואים. חברי המשלחת ציינו את הפגישות הישירות, והבלתי אמצעיות, עם נציגיהם  של יותר מ-3,500 מאנשי בית הטכניון אשר גויסו למאמץ המלחמתי, כאירועי השיא של ביקורם.

“מודים לחברי המשלחת על התמיכה והחיזוק”

הסטודנטים וחברי הסגל איתם נפגשו חברי המשלחת תיארו בצורה מוחשית כיצד חוו את ארועי תאריך 7.10:

אהרון ג’וסט, בן ה-25 מהפקולטה להנדסת מכונות, סיפר כי באותה שבת שהה עם משפחתו בתל אביב. מיד בהיוודע היקף הארוע מיהר להתארגן וחבר ליחידת המודיעין החיונית בה הוא משרת וסייע בהעברת מידע אקוטי ללוחמים בשטח. אהרון שירת 95 ימים.

עלמה ינאי בת ה-27 מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון ביקרה את חברתה בקיבוץ בדרום, בזמן שהופתעה על ידי רעש האזעקות ומטחי הטילים. עלמה שרדה את הפרעות בקיבוץ ונשארה לסייע בחלוקת מזון ומים לתושבים. דבריה אודות התחושות הקשות שמילאו אותה, אובדן חבר קרוב ועל הרצון לתרום ולקחת חלק רגשו את הנוכחים. עלמה וארוסה התגייסו למילואים ושרתו בנפרד יותר מ-90 ימים ברצף עד לאיחוד האמוציונלי.

ארי ברמן, בן ה-25 הלומד בפקולטה להנדסת מכונות יליד ארצות הברית, ביקר ב-7.10 אצל הוריו בקליפורניה. בתור שומר שבת, שמע על הארוע לראשונה בשיחות בבית כנסת. הוא מיד ביטל את המשך חופשתו וחזר לישראל בהקדם האפשרי לשרת קרוב לחמישה חודשים הוא משרת כלוחם המאבטח את הגבול הצפוני.

מורן מרביד בן ה-27, הלומד בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, היה אצל הוריו בקיבוץ עין השלושה שבעוטף. מורן תיאר באופן מצמרר כיצד התבצר עם הוריו בממ”ד במשך כשתי יממות שאחריהן גויס מייד למילואים.

ניצן חי, גם היא סטודנטית בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, שהתה בביתו של הארוס שלה בקרית גת, לא רחוק מהעוטף. היא גויסה מייד למילואים, וארוסה חזר לבסיס שבו הוא משרת כקצין. הם התעקשו שלא לדחות את חתונתם, שנקבעה ל-12 בנובמבר, והחתונה התקיימה במועד המתוכנן.

ד”ר אסף זינגר, חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית ששירת בדרום ניצל את ההזדמנות להודות לחברי המשלחת בשם הכלל על התמיכה והחיזוק בתקופה המאתגרת: “בשם כולנו אני רוצה להודות לכם. אני כל כך שמח על החיבוק החם, הסולידריות וההזדהות שלכם שהורגשו מיומה הראשון של המלחמה. אני גאה להיות חלק ממוסד אוניברסיטאי המטפל בצורה המיטבית בכל סטודנט וסטודנטית. התמיכה האוהדת המתמשכת שלכם לאורך הלחימה מחזקת את כולנו”.

ד”ר זינגר סיפר על הקשרים החבריים שנוצרו לאורך השנים עם נשיא אגודת ידידי הטכניון ארצות הברית, מארק גיינס, ועם סקוט לימאסטר, יו”ר חבר הנאמנים, לשעבר נשיא אגודת הטכניון בארצות הברית.

ד”ר זינגר: “לאחר פגישתנו הראשונה ב-2014, כחלק מהפעילות שלי בטכניון יצא לי לא פעם להפגש עם מארק גיינס, וסקוט לימסטר יו”ר חבר נאמני אגודת הידידים של הטכניון בארצות הברית, בארועים בארץ ובכנסים בינלאומיים.

תמיד שמחנו להיפגש ולשתף בחוויות. מתחילת המלחמה הינו בקשר הדוק. הרגשתי את דאגתם הכנה וההתעניינות על בסיס התקשרות שבועית.

תוך כדי המילואים הם ביקשו שאשמור על עצמי התעניינו כיצד יוכלו לסייע לסטודנטים שלנו וגם לאחר שחרורי הם דאגו לשלומי. אני שמח על ההזדמנות לפגוש אותם שוב ולהודות להם מעומק ליבי על תמיכתם ותרומתם החשובה לטכניון בפרט ולמדינת ישראל בכלל”.

“זו הייתה חוויה חינוכית אמוציונלית ומעצבת”

בסיום הביקור חלקו חברי המשלחת רשמים מתקופת שהותם בישראל.

מארק גיינס: “זו הייתה חוויה חינוכית רגשית ומעצבת. במיוחד רגשו אותי דברי הסטודנטים שפגשתי, ההיכרות איתם והשמיעה בקשר בלתי אמצעי את סיפורי ההקרבה, הגבורה והתושייה.

התפעלתי ממכלול הדברים שהטכניון עשה ועושה עבור הסטודנטים בשביל להקל עליהם את החזרה לספסל הלימודים. התמיכה והסיוע במישור האקדמי, הכלכלי, והסיוע הרגשי הם חשובים ביותר”.

סקוט לימסטר: “עברו יותר מ-20 שנים מאז בקרתי בטכניון בפעם הראשונה. אני עדיין זוכר היטב את הביקור הזה. התאהבתי מיד בסביבה, באווירה,

בנוף, באנשים ובמה ובמצוינות שהטכניון הפך להיות מזוהה. עם השנים התרשמתי מאוד מהפיתוח של הטכניון ושמחתי להיות שותף ולמלא מספר תפקידים ביניהם נשיא האגודה האמריקנית וכעת יו”ר חבר הנאמנים.

בקרתי פעמים רבות בטכניון כולל ב-2014 בעקבות צוק איתן. הביקור הנוכחי הוא שונה, עבורי. הוא מהחשובים ביותר במהותו.

ריגש אותי מאוד לשמוע, לראות ולפגוש את הסטודנטים וחברי הסגל. קבלתי את התחושה שבטכניון ובכל המדינה יש סנטימנט של לכידות.

הרשים אותי מאוד להיווכח ולשמוע על כל הפעולות שהטכניון עושה למען הסטודנטים היקרים: החל ממלגות והקלות פיננסיות, מתן שעורי עזר, סדנאות וכלה במתן שירותי ייעוץ התאמות אקדמיות ובאופן כללי הליכה לקראת הסטודנט בכל מה שאפשר.

הייתה לי דאגה רבה לסטודנטים ולחברי הסגל שחלקם אני מכיר באופן אישי דוגמת ד”ר אסף זינגר, ששמחתי לפגוש גם בביקור הנוכחי”.

החברים הנוספים במשלחת כוללים את:

סטיב ברגר: נציג חבר נאמני אגודת ידידי הטכניון, לשעבר נשיא האגודה.

סטיבן פולד: עומד בראש מערך שיווקי בחברת סוני בארצות הברית.

טרי גרדנר: מהנדס מחקר ויועץ, סגן מנהל סניף האגודה ביוסטון, טקסס. לשעבר חבר
קיבוץ, עובד בתעשיות האוויריות בישראל ומרצה בטכניון.

דייויד קאופמן: מנהל סניף סן פרנסיסקו של האגודה. עומד בראש מערך האסטרטגיה
הגלובלית בפירמת ניקסון פיבודי.

מייקל מילר: מנהל מידע ראשי בחברת “האחים זיף השקעות”.

אירמה שארישון: מנהלת תוכניות באגודה.

מארק וקסמן לנץ – מנכ”ל חברי אגודת הטכניון בארצות הברית סיכם את הביקור:

“חברי המשלחת הם תומכים נלהבים של מדינת ישראל. היה רצון עז להגיע לביקור הזדהות וסולידריות, לתרום ולהירתם. אני מכיר היטב את ישראל ומרבה לבקר בה. הפעם מה שהרשים אותי במיוחד היה החוסן והרוח של האנשים. ההתגייסות והנכונות להקריב חוצה את שכבות ומעמדות האוכלוסייה. נמשיך לבקר לתמוך ולסייע ליקראל ולטכניון ככל שנוכל”.

המתעניינים והמתעניינות, שהגיעו גם דרך הרכבלית והסעות ייעודיות, נקלטו במתחם קבלת פנים שכלל עמדות מידע וייעוץ. בין עמדות הייעוץ הייתה גם עמדה שנתנה מענה וליווי אישי למאות אנשי מילואים שהגיעו ליום הפתוח.

נרשמו עומסים כבדים באתר ההרשמה שהיה ערוך לכניסת מאות נרשמים במקביל.

המשתתפים והמשתתפות ביום הפתוח נהנו מהאווירה הסטודנטיאלית דרך פינות מרגוע, מתחמי הסעדה, סיורים בפקולטות ומפגש עם סטודנטים, בוגרים וחברי סגל אקדמי. המתעניינים והמתעניינות, אשר ביקרו ביום הפתוח לתואר ראשון, נחשפו למידע מקיף על חיי החברה בקמפוס, כולל מגוון פתרונות דיור ל-5000 סטודנטים, מרכז ספורט אולימפי, מלגות, הטבות, התאמות אקדמיות, פעילויות רווחה, ומגוון עצום של פעילויות לסטודנטים.

אחד מרגעי השיא של היום היו הסיורים בפקולטות השונות להנדסה, מדע, רפואה, חינוך וארכיטקטורה ובינוי ערים. בפקולטות ראו המשתתפים והמשתתפות את כיתות הלימוד, מתחמי הלמידה המתקדמים, מרכזי המחקר והמעבדות. בנוסף, נחשפו המועמדים והמועמדות גם לתחומי המחקר והלימוד ונפגשו עם סטודנטים וסגל אקדמי כדי לקבל מידע ומענה לשאלות ותהיות.

במסגרת היום הפתוח התקיים פאנל בוגרים בסימן ‘הטכניון נתן לי יותר’, בו סיפקו המשתתפים השראה על נתיבי קריירה עתידיים וסיפרו כיצד רכשו בטכניון מיומנויות בינאישיות ויכולות שהובילו אותם להצלחה – חינוך להישגיות, התמדה, התגברות על קשיים ועמידה באתגרים. המשתתפים בפאנל היו רינת חדשי – מהנדסת תוכנה בכירה בחברת אנבידיה (Nvidia), אלון קרמר – מנכ”ל מועדון הפועל ירושלים בכדורסל, ד”ר ענבל צפיר לביא  – מנכ”לית ומייסדת שותפה בחברת נביאה ביו (Nevia Bio)  המפתחת בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן השחלות, עידן חלפון – מומחה בתחום הדאטה ו AI -בחברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות, ומנטור בתוכנית המנטורים של הטכניון ורוית אבל – דוקטורנטית ביחידה לננו מדעים וננו טכנולוגיה בטכניון, זוכת תחרות היזמות – ביזטק 2021.

הטכניון מברך את המועמדים והמועמדות שהגיעו ליום הפתוח ומקווה לראותם בשערי הקמפוס בתחילת שנת הלימודים תשפ”ה.

מערכת טכנולוגית מקורית שפותחה בטכניון מסייעת לנהל את שנת הלימודים באופן המיטבי עבור הסטודנטים, בדגש על הסטודנטים החדשים. המערכת המבוססת על פלטפורמת בינה עסקית (BI) מאפשרת לגורמים הרלוונטיים בהנהלת הטכניון לנהל את השיבוצים בכיתות ובמעבדות כך שסטודנטים וסטודנטיות חדשים יוכלו ללמוד בקמפוס עצמו ולא מרחוק וכך לפתח קשרים בינם לבין עצמם, להכיר את המרצים ולייצר רשתות למידה.

המערכת פותחה על ידי מוטי יגר, מנהל ספריות הטכניון, ביוזמת המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ עודד רבינוביץ’. ביישום המערכת לקחו חלק מרכזי סרגיי מיכלין, סגן ממונה הביטחון ביחידת ביטחון וחירום, רויטל ברוימן מהספרייה המרכזית ועובדות מדור ההוראה בלימודי הסמכה נורית ויגוצקי, לינה אשרפוב ורחל מובסיסיאן.

הנחיות פיקוד העורף למרחב חיפה, נכון להיום, מורות על רמת התגוננות 2. מדרג התגוננות זה אינו מאפשר לכלל הסטודנטים ללמוד בקמפוס הטכניון באופן פיזי (פנים אל פנים). לשינוי במדרג הכוננות השלכות נרחבות על מספר האנשים המקסימלי שיכולים לשהות יחד בכיתות, במעבדות, בבניינים ובמרחב הטכניון כולו. משתנים אלה חייבים להילקח בחשבון יחד עם הקירבה למרחבים מוגנים, המוגדרים באופן ברור על ידי פיקוד העורף.

עקב מורכבות הנושא פותחה בטכניון המערכת הייחודית, המספקת לגורמים הרלוונטיים תמונת מצב דינמית ומדויקת על שיבוץ הלומדים למרחבים השונים בטכניון ועל הקירבה למרחבים מוגנים. לדברי מוטי יגר, מפתח המערכת, מדובר ב”כלי תכנון מתקדם, מבוסס BI (בינה עסקית), שמספק מפה דינמית של המרחבים שאפשר לקיים בהם פעילות – בעיקר הוראה – בהתאם להנחיות פיקוד העורף. מה שיפה הוא שכאשר ישתנו הנחיות פיקוד העורף אפשר יהיה לעדכן את המערכת על פיהן, לקבל מיד מיפוי מעודכן ולשבץ הרצאות ותרגולים בהתאם.”

לדברי פרופ’ עודד רבינוביץ’, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, “המערכת מסייעת בשיבוץ של 4700 שיעורים לכ-15,000 סטודנטים ב-212 בניינים ברחבי הקמפוס. ההחלטה האסטרטגית שהתקבלה בהנהלת הטכניון מציבה בעדיפות ראשונה את הסטודנטים החדשים כמי שזכאים ללמידה פיזית בקמפוס. סטודנטים אלה עדיין אינם מכירים את חבריהם ואת המרצים, והיכרות זו חיונית להם כדי לייצר רשתות למידה ולחלוק את אתגרי הלימודים עם סטודנטים נוספים. בעדיפות הבאה – המעבדות. להתנסוּת במעבדות ההוראה אין תחליף, ולכן הטכניון עושה כמיטב יכולתו לקיים את הפעילות במעבדות הלימוד כסדרה. עבור מי שלא ישובץ ללמידה בקמפוס ינגישו המרצים והמתרגלים את הלמידה באופן מקוון, בין אם באופן אינטראקטיבי בזום ובין אם באופן אסינכרוני על בסיס הקלטות בשילוב סדנאות ומפגשים דיגיטליים. שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים בקמפוס, כולל סגל אקדמי ומנהלי, יחידות הביטחון, ובעיקר הסטודנטיות והסטודנטים, חיוני להצלחת הלמידה בתנאים המורכבים הנוכחיים. וכמובן, אנחנו מחכים בכיליון עיניים לשיפור במצב שיאפשר חזרה מהירה וטובה לפעילות מלאה בקמפוסים.”

המערכת החדשה מבוססת על אינטגרציה של שני מקורות מידע – מצד אחד מפת המרחבים המוגנים ומצד שני מפת כיתות ההוראה והשיבוץ של השיעורים לכיתות. לדברי המזכירה האקדמית של לימודי הסמכה, ד”ר אפרת נתיב-רונן, אינטגרציה זו מספקת תמונת מצב מדויקת החיונית להקצאה מיטבית של הכיתות בקמפוס. עבור יחידת הביטחון והחירום מספקת המערכת תמונה של מספר האנשים הצפויים בקמפוס בכל רגע נתון, וכך יכולה היחידה לוודא שמספרים אלה אינם עולים על המותר על פי הנחיות פיקוד העורף. בזמנים בהם המערכת התריעה על שיבוץ עודף, תוקן השיבוץ מראש.

הקמפוס כולו שוּלַט כך שהמעבר למרחבים מוגנים יהיה ברור ומהיר. בנוסף הוקם עמוד אינטרנט שבו יכולים הסטודנטים והסגל לעקוב אחרי שיבוץ הקורסים בקמפוס.  המהלכים הנוכחיים מצטרפים לתגבור המתמשך של האבטחה והביטחון בקמפוס מאז פרוץ המלחמה – בעיבוי מערך האבטחה, בהכשרת  מקלטים, בחלוקת מכשירי קשר ובהכשרות רלוונטיות ליחידות השונות.

כחלק ממוסד הטכניון למו”פ, שואפת יחידת 3T למנף את העומק המדעי של הטכניון ולחבר בין האקדמיה לתעשייה, במטרה לתרגם ידע וטכנולוגיות עתירות ידע לפתרונות יישומיים ברי-קיימא.

ביום שלישי הקרוב, 10.12.24, תקיים וועדת החינוך של הכנסת דיון בהכנה לקריאה ראשונה, בתיקון להצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה, העוסק בפיטורי סגל אקדמי בשל הסתה או תמיכה בטרור – “חוק ההשתקה”. החוק דורש מהנהלות האוניברסיטאות לבלוש אחר ההתבטאויות של חברי הסגל האקדמי, ולפטרם במידה והביעו תמיכה בטרור. תקציבה של אוניברסיטה אשר לא תציית לחוק יופחת.

בצעד יוצא דופן, יוצאים ראשי האוניברסיטאות (ור”ה) בהצהרה משותפת יחד עם המועצה המתאמת של ארגוני הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות, כנגד החוק.

חוק ״ההשתקה״ צובע את כל המדענים והחוקרים באקדמיה הישראלית כחשודים באי נאמנות למדינה. מעודד רדיפה של מדענים, חוקרים ומרצים במטרה להשתיקם, להחליש את האקדמיה, לפגוע בעצמאותה ולהפוך אותה לכלי שרת פוליטי, זאת כאשר מעולם לא הורשע חבר סגל בישראל בהסתה לטרור. כשמו כן הוא – חוק “ההשתקה” מייצר כבר כעת פחד והשתקה של ביטויים לגיטימיים לחלוטין בקרב מרצים וחברי סגל – מהחשש שיפורשו באופן שיביא לפיטוריהם. זהו אמצעי לסתימת פיות פוליטית ולפגיעה בביקורתיות שהיא מהות החשיבה האקדמית.

הדיון בתיקון לחוק מתקיים בשעה שהאוניברסיטאות בישראל נאבקות כנגד צונאמי של חרמות אקדמיים על מרצים ומוסדות ישראליים, ונידויים מצד אוניברסיטאות ומוסדות מחקר אקדמיים ברחבי העולם. זאת עד כדי חשש אמיתי לבידודה המלא של ישראל מהקהילה המדעית הבינלאומית. הצעות חוק מסוג זה מסייעות לאויבי ישראל ותומכי החרם האקדמי ומתדלקות את ארגוני ה- BDS שכן הן מערערות את היסודות הדמוקרטיים שהאקדמיה הישראלית נשענת עליהם ומציירות את האקדמיה כזרוע של המשטר בישראל.

הצ”ח ההשתקה גם פוגעת באופן חמור באופן חסר תקדים בכל מערך זכויות העובדים בישראל, באמצעות הטלת עונש כבד כפיטורין – זאת באקט מינהלי כאשר ההחלטה מתי מדובר בהסתה לטרור אינה של שופט, אלא הלכה למעשה – בידי המל”ג ושר החינוך שהינו אדם פוליטי.

חוק זה מצטרף ל”חוק ההפחדה” אותו מקדמת ח”כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), שמטרתו דומה, ומכוונת  הן לסילוק סטודנטים והן לפירוק תאים פוליטיים של סטודנטים שיעלה אף הוא לדיון באותו יום בוועדת החינוך של הכנסת.

יובהר ויודגש מעל לכל ספק כי אנו, ראשי אוניברסיטאות המחקר בישראל וכל חברי הסגל האקדמי הבכיר מתנגדים נחרצות לכל הסתה או תמיכה בטרור, ובוודאי שלא ניתן יד לניצול החופש האקדמי לטובת זאת. הסמכות החוקית לפעול כנגד מסיתים או מי שמביעים תמיכה בטרור, בכל רחבי ישראל כולל האוניברסיטאות, שייכת למשטרת ישראל והשב”כ, ויש להם במצב החוקי הקיים כבר כיום, את כל הסמכויות לפעול לאכיפת החוקים הללו.

כראשי אוניברסיטאות המחקר, יחד עם חברי הסגל האקדמי באוניברסיטאות אנו מתחייבים לשמור על חופש הביטוי והמחשבה של כלל חברות וחברי הסגל. זהו הבסיס המוסרי והערכי לכל פעילות אקדמית – ואנו נמשיך לפעול לאורו!

בכוונתנו לפעול בכל הכלים החוקיים העומדים לרשותנו על מנת לעצור את הצעות החוק הללו.

ארגוני הסגל והנהלות האוניברסיטאות יקיימו אסיפות הסברה, ביום ג’ ה 10.12.24 בין השעות 10:00 ל- 12:00 – במהלך הדיון שיתקיים בועדת החינוך של הכנסת.

אנו קוראים לכל מי שחוסנה ובטחונה של האקדמיה הישראלית ולכן גם של מדינת ישראל חשובים לו – להצטרף לפעולות שאנו נוקטים במטרה להתנגד לחוק.

הטקס השנתי, המוקיר את מצטייני הבטיחות בקטגוריות השונות בטכניון, נערך בהשתתפות המשנה לנשיא והמנכ”ל, ד”ר רפי אבירם, סמנכ”לית התפעול הגב’ זהבה לניאדו וסגן המשנה לנשיא ומנכ”ל הבטיחות, פרופ’ ירון פז, סמנכ”ליות, דיקנים, ראשי מינהל, וחברות וחברי סגל אקדמי ומנהלי.

בקטגוריית חבר הסגל המנהלי המצטיין בבטיחות זכה מר מוטי גרוסמן, מנהל בית המלאכה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.

בקטגוריית נאמן הבטיחות המצטיין זכה מר יצחק אלחנן מהמכון לחקר הבנייה, השייך לפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית.

משמאל לימין: ד”ר חן, פרופ’ פז, זהבה לניאדו, יצחק אלחנן, ד”ר אבירם

בקטגוריית המעבדה המצטיינת בבטיחות זכתה מעבדתה של פרופ’ אסתי סגל מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. פרופ’ סגל מכהנת כראש וועדת הבטיחות הביולוגית המוסדית.

משמאל לימין: פרופ’ פז, זהבה לניאדו, ד”ר אבירם, פרופ’ סגל

קרדיט צילומים: יוא

המסדר, שנוסד על ידי נפוליאון בשנת 1808, מעניק את האות לאישים בולטים מהאקדמיה ומעולמות התרבות והחינוך על הצטיינות אקדמית ועל תרומה משמעותית למדע, לחינוך ולעולם האקדמי.

פרופ’ לביא, מומחה בעל שם עולמי לחקר השינה, הוא יזם שנמנה עם מייסדי “איתמר מדיקל” וחברות נוספות בתחום ההנדסה הביו-רפואית. לפני מינויו לנשיא הטכניון הוא שימש בתפקידים בכירים אחרים ובהם דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט וסגן נשיא הטכניון לקשרי ציבור ופיתוח משאבים. ב-2015, במקביל לכהונתו כנשיא הטכניון, הוא התמנה ליו”ר ור”ה (ועד ראשי האוניברסיטאות). במרוצת השנים היה פרופ’ לביא מעורב, כמומחה עולמי בתחום השינה, בכמה החלטות ציבוריות משמעותיות ובהן ביטול שעת האפס בבתי הספר היסודיים, הנהגת שעון הקיץ, הארכת משך השינה המינימלי בצה”ל והפעלת הגל השקט בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה.

כיום מכהן פרופ’ לביא יו”ר אגודת ידידי הטכניון בישראל ויו”ר המולמו”פ – המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי.

לראשונה בישראל: בסיום המסלול החדש יקבלו הסטודנטים תואר שני מקצועי

המשתתפים – חוקרים באקדמיה, רופאים ונציגים מהתעשייה הביו-רפואית – דנו בנושאים רבים ומגוונים ובהם מכשור רפואי, דימות, הנדסת רקמות ושחרור מבוקר של תרופות. יו”ר הכנס, פרופ’ אמיר לנדסברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, אמר כי “תחום ההנדסה הביו-רפואית הוא התחום ההנדסי הצומח ביותר בישראל ובעולם. בארה”ב צפויה בתחום זה צמיחה של 23% בעשור הקרוב, וזאת לעומת 4% בלבד בכלל תחומי ההנדסה. בישראל פעילות בסקטור ההנדסה הביו-רפואית יותר מ-1,300 חברות, האחראיות לכ-20% מכלל הייצוא הישראלי.”

לפענח את סוד החיים

לדברי פרופ’ מיטל זילברמן, נשיאת ISMBE, מהווה הכנס מפגש פסגה ייחודי בין האקדמיה, התעשייה ומערכת הבריאות והזדמנות להציג פריצות דרך וליצור שיתופי פעולה חדשים. האיגוד העניק חברות של כבוד לפרופ’ שמואל עינב מאוניברסיטת תל אביב, מחלוצי ההנדסה הרפואית בארץ, ולמייסד חברת אינטרקיור ד”ר בני גביש. גביש סיפר כי בגיל 4 אמר לאמו כי הוא רוצה לפענח את סוד החיים,” כיום אני יודע שהמקום להגשמת החלום שלי הוא האיגוד הזה, המקיים את השילוב הרב תחומי בין הבנה מולקולרית להנדסה, לאלקטרוניקה, לתוכנה ולעולם הסטארט-אפ. בטבע אין הפרדה בין מתמטיקה, פיזיקה וכימיה, ולכן כדי להוביל חידושים בתחום הביו-רפואה עלינו לחצות את הגבולות בין התחומים.”

הגוף כמערכת חשמלית

את ההרצאה הראשית בכנס נשא מייסד אלסינט ד”ר אברהם סוחמי. “בתום הדוקטורט שלי בטכניון התכוונתי לצאת לפוסט-דוקטורט בחו”ל,” סיפר סוחמי, “אבל עוזיה גליל ודן טולקובסקי, ממייסדי ההייטק הישראלי, הסיטו אותי מהאקדמיה לתעשייה. הם הקצו לי רבע מיליון דולר כדי לעשות מה שאני רוצה, ואני הקמתי את אלסינט כחברה לפיתוח מוני גייגר.” עד מהרה עברה החברה לתחום הדימות הרפואי והייתה לחברה המובילה בישראל בתחום זה. “ב-1976, אחרי שלוש שנות עבודה, הצגנו את מכשיר ה-CT הראשון בישראל,, וב-1982 את מכשיר ה-MRI הישראלי הראשון.” כיום שוקד ד”ר סוחמי על המצאת טכנולוגיית דימות חדשה בשם Velocity Tomography, המבוססת על הבדלים במטען החשמלי של רקמות שונות – למשל הבדלים בין המטענים בתאים שפירים לבין המטענים בתאים סרטניים. להערכתו, הטכנולוגיה תהיה זמינה כבר בשנה הבאה.

הלב המתחדש

פרופ’ ליאור גפשטיין, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון וראש המחלקה לקרדיולוגיה בקריה הרפואית רמב”ם, הציג את ההתפתחויות האחרונות במעבדתו בתחום שיקום הלב.

הלב הוא איבר שתאיו אינם מתחדשים במקרה של פגיעה, וארוע כגון אוטם לב עלול להכחיד מיליארד תאים – כרבע מאוכלוסיית התאים בלב. הטכנולוגיות שמפתח פרופ’ גפשטיין מבוססות ברובן על התהליך הבא: מן החולה נלקחים תאים זמינים כגון תאי עור, ובמעבדה הם הופכים לתאי גזע ייחודיים (iPS – תאי גזע מושרים). מתאי הגזע האלה מופקים תאי הלב הייעודיים הדרושים (תאי חדר, תאי קוצב וכו’), ואלה מושתלים בלבו של המטופל. מאחר שמקורם של תאי הלב באותו מטופל, שיטה זו פותרת את בעיית הדחייה האופיינית להשתלות. ואכן, טכנולוגיה זו הודגמה בהצלחה על ידי פרופ’ גפשטיין בכמה אפיקים ובהם השתלת תאי קוצב לאנשים הסובלים מבעיית קצב בלב והשתלת תאי עליית לב לסובלים מפרפור חדרים. גישה זו, המבוססת על מחקר שזיכה את החוקר היפני שיניה ימנאקה בפרס נובל, טומנת בחובה פוטנציאל עצום לא רק בהיבטים הטיפוליים אלא גם בחקר הלב. אחד הפיתוחים האחרונים במעבדה הוא סינכרון קצב הלב באמצעות הארה על תאי הלב (אופטוגנטיקה).

גם השנה, כבשנים קודמות, תמכו עיריית חיפה והחברה הכלכלית המקימה את פארק מדעי החיים, בקיום הכנס ובהקצאת מרכז הקונגרסים. מאות משתתפים נכחו באירוע, אשר כלל 15 מושבים מקבילים והרצאות בחזית הטכנולוגיה בתחומים מגוונים ובהם דימות רפואי, Nanomedicine, הנדסת רקמות ומכנו-ביולוגיה, אופטיקה רפואית, כלי דם, ביו-חומרים, ביולוגיה מערכתית וסינתטית, המערכת הקרדיו-וסקולרית, רובוטיקה רפואית, Mobile Health ו-Sports Engineering. הכנס כלל ארבעה מושבי תעשייה שבהם הציגו 16 חברות ביורפואיות ובהן חממות טכנולוגיות כגון NGT3, Trendlines ו-.MEDX במהלך הכנס נערכה תערוכת פוסטרים מדעיים, שבה הוצגו כ-90 פוסטרים של מחקרים בחזית המדע באקדמיה ובתעשייה.