חודש: ינואר 1900

15 מרצים יקבלו כל אחד יקבל פרס אישי בסך 30 אלף דולר; פקולטה מצטיינת תקבל 50 אלף דולר; הנשיא, פרופסור פרץ לביא:  “בעזרת משה ינאי נמשיך לשפר את חוויית הלימוד בטכניון”; ינאי: “נולדתי בזמן הנכון ולמדתי במוסד הנכון שנתן לי כלים להמשך דרכי המקצועית”

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, סיפר בטקס הענקת האות כי משה ינאי סיפר לו שהטכניון נתן בידיו כלים מקצועיים חשובים בתחילת דרכו, אבל הוא גם זכר תקופת לימודים קשה ותובענית במיוחד. “ביחד בנינו תכנית שתעניק פרסים אישיים למחנכי השנה”, אמר נשיא הטכניון. “15 מרצים ראשונים יקבלו בקרוב כמאה אלף שקלים כל אחד ובשנה הבאה תקבל גם פקולטה מצטיינת ביחסה לסטודנטים פרס בסך 50 אלף דולר. ביחד עם משה ינאי נוכיח שכיף ללמוד בטכניון”.

משה ינאי אמר כי הוא נרגש לקבל את האות. “נולדתי בזמן הנכון ולמדתי במוסד הנכון שנתן לי כלים להמשך דרכי המקצועית”, אמר. הוא נתן סקירה על התפתחות תחום איחסון המידע מאז למד בטכניון, דרך החברות שהקים. “בתחילת דרכי עבדתי באלביט ונהניתי מאוד. לא הבנתי מדוע משלמים לי כסף אם אני כל כך נהנה”, סיפר. “מאז עברתי רכבת שדים ממש, בתחום איחסון המידע. המהפיכה הדיגיטלית תגרום לכך שבשנתיים הבאות תהיה יותר אינפוורמציה מאשר באלפי השנים האחרונות”.

מנחה האירוע, פרופסור יהושע זאבי, קרא ברכות אישיות מראש הממשלה, בנימין נתניהו, משר הביטחון, אהוד ברק ומשר המדע, פרופסור דניאל הרשקוביץ. כן בירכו דיקן הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, פרופסור אדם שורץ, יו”ר EMC ג’ו טוצ’י, יו”ר אגודת דורשי הטכניון אלוף (מיל’) עמוס חורב וחברים לדרך של משה ינאי.

ב-35 השנים האחרונות הוביל חזונו של ינאי, אחד מיזמי ההי-טק הבולטים בישראל, לגלי חדשנות שקידמו את התחום של enterprise data storage. תרומתו הרבה איפשרה את יצירתם של יישומים עסקיים שלא היו אפשריים בלי ארכיטקטורות האיחסון שלו. ינאי פיתח עוד ועוד פתרונות המתגברים על הפער בין כמויות המידע הגדלות והמגבלות המכניות של כוננים. ינאי יזם, פיתח וטיפח את Symmetrix storage array בעבודתו ב-EMC, הופקינטון, מסצ’וסטס, בסוף שנות השמונים. במקום השימוש בכוננים גדולים מסורתיים, סימטריקס מאפשרת לשרתים רבים להתחבר לאותו אמצעי איחסון באמצעות ממשק מערכת קטן. דבר זה הביא לשיפור ביצועים ושינה את האופן שבו חברות יכולות לאחסן, להגן ולהשתמש במידע. בסיסי המידע הגדולים בעסקים כיום הם תוצאה של פיתוחיו ושיפוריו של ינאי ב-Symmetrix storage array. סימטריקס הייתה למוצר הדגל של EMC והפכה את החברה לאחד המנהיגים בתחום איחסון המידע.

החידוש הבא של ינאי היה ה-truly scalable grid storage system הראשון, שהוא פיתח ב-XIV, חברה שנוסדה בישראל ב-2003. המערכת פותחה במטרה לפשט את המורכבות הגוברת של מידע תאגידי שהודות לאינטרנט המשיך להצטבר. יכולתה של המערכת להסתגל לצרכים משתנים מספקת איחסון נמוך-עלויות, אמין וקל לניהול. זמן קצר אחרי השקת המוצר ב-2005 הפכה מערכת האיחסון לפופולרית בבנקים מובילים ואצל ספקי שירותי אינטנרט ותקשורת. חברת IBM רכשה את החברה בדצמבר 2007.

משה ינאי רשם 40 פטנטים הנוגעים לטכנולוגיות פורצות דרך בתחום איחסון ממוחשב.

בתמונה: משה ינאי (מימין) מקבל את האות מידי פרופסור אדם שורץ, דיקן הפקולטה להנדסת חשמל. צילום: דוברות הטכניון.

דור ארד, בת 15, לומדת בפקולטה למדעי המחשב

“למדתי בכיתה י’, לאחר שקפצתי כיתה”, היא מספרת. “הייתי תלמידה טובה, היו לי רק מאיות, חוץ מספורט”.
כמה קיבלת בספורט?
“70, אבל לא בצדק כי באמת התאמצתי”.

בבית הספר היא למדה בכיתה מואצת במגמות מדעי המחשב ופיסיקה, ובגלל ש”קפצה כיתה” הייתה צריכה לעשות השלמות. הוריה לקחו לה לצורך זה מורה פרטי, ד”ר שוקי ארושס.

“הוא קידם אותי מאוד, השלים איתי את החומר והעיקר – הפנה אותי לטכניון”, מספרת דור.

באמצעות היחידה לקידום מחוננים בטכניון היא לקחה קורסים במתמטיקה ובמדעי המחשב ובלטה מיד. ציוניה היו 95, 97, 100. הייתה לה רק בעייה אחת – בגלל הקורסים בטכניון היא נעדרה מבית ספרה. “למדתי לבד וקיבלתי מאה בכל הבחינות בבית הספר, אבל במקצועות עצמם קיבלתי בכל זאת נכשל, בגלל שנעדרתי מהשעורים”, היא מספרת. “הורי ערערו, אבל בינתיים הודיעו לנו שהתקבלתי לטכניון, אז הם הפסיקו את הערעור, כי הציונים בתיכון כבר לא משנים דבר”.

בטכניון היא מרגישה מצויין. “אני מקבלת יחס חם מכל הסטודנטים, לרבים מהם אני גם עוזרת בלימודים”, היא מחייכת. “גם המרצים מתייחסים אלי בצורה בוגרת ועניינית. טוב לי כאן מאד. יש לי כאן יותר חברים מאשר בבית הספר. שם השתעממתי ולא חיפשתי חברים”.

מאז ומתמיד היא חשה שהיא תופסת מהר יותר מאחרים, ובכיתה ג’ עשו לה מבחנים שאישרו – היא מחוננת.
לא מפחידה אותך קצת המהירות שבה את מתנהלת?
“בכלל לא. אני נהנית לאתגר את עצמי כל פעם מחדש. אני חותרת לשלמות, למרות שאני יודעת שאי אפשר להגיע אליה”.

דור לא מסתפקת רק בלימודים. היא מנגנת בפסנתר כבר שבע שנים, ולטכניון היא הולכת ברגל מביתה, מרחק של ששה וחצי קילומטרים בכל כיוון.

ומה תעשי כשתהיי גדולה?
“דוקטורט במדעי המחשב, בבינה מלאכותית”, היא משיבה ללא היסוס.

בתמונה: דור ארד

הטכניון יעניק בשבוע הבא תארי “דוקטור לשם כבוד” לאיתן ורטהיימר, יעקב קוטליצקי וד”ר משה (מויה) אפשטיין. כן יקבלו את התואר ד”ר אדית קרסון, ראש ממשלת צרפת לשעבר, פרופסור אלאן אספה, פרופסור סולומון גולומב, פרופסור תומס קיילת, אלן פורמן ומרק גלפנד. התארים יוענקו להם במסגרת מושב הקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון.

איתן ורטהיימר יקבל את התואר “על מסירותו ומחויבותו האיתנה לקידום החינוך במדינת ישראל”, ובהן הקמת תכנית “עתידים” ופרוייקטים חינוכיים שנועדו לקדם את המיגזר החרדי והערבי.

יעקב קוטליצקי יקבל את התואר “על תמיכתו ביוזמות טכניוניות לקידום אוכלוסיות חלשות ולטיפוח בני נוער”. קוטליצקי, בוגר הטכניון, הוא מחלוצי מערכות ביטחון ואזעקה בישראל ובעולם וחברת “ויסוניק” שהקים מוכרת את מוצרי האבטחה שלה בעשרות מדינות ברחבי העולם.

ד”ר משה (מויה) אפשטיין, חלוץ הטילים במדינת ישראל, לשעבר מבכירי רפאל, יקבל את התואר “על תרומתו כממציא וכאיש אשכולות למדינת ישראל ולביטחונה”.

בתמונות (מימין לשמאל): יעקב קוטליצקי, איתן ורטהיימר, מויה אפשטיין. צילום: דוברות הטכניון

עשוי להוות פריצת דרך משמעותית ביצירת מחשב קוונטי אופטי

חוקרים מהטכניון ומ”אימפריאל קולג'” בלונדון תכננו “תותח פוטונים” היורה צרורות של פוטונים (חלקיקי אור) שזורים. ההצעה פורסמה באחרונה בכתב העת המדעי היוקרתי “פיסיקאל רוויו לטרס” (Physical Review Letters) ומעוררת עניין יוצא דופן בקהילה המדעית הגדולה המנסה לבנות מחשב קוונטי.

“יש עניין עצום בבנייה של מחשב קוונטי”, מסביר הדוקטורנט נתנאל לינדנר מהפקולטה לפיסיקה בטכניון, ובוגר תוכנית המצוינים של הטכניון.
“16 ביטים קוונטים (קיוביטים) שקולים למחשב שולחני חזק עם זיכרון של ארבעה ג’יגהבייט  (שלושים ושניים מיליארד ביטים). בעוד שתוספת של ביט “רגיל” מגדילה את יכולת החישוב ביחידה אחת, כל ביט קוונטי נוסף מכפיל(!) את הכח החישובי (למשל – 17 קיוביטים כבר יהיו שקולים למחשב עם שישים וארבעה מיליארד ביטים).

לפיכך, המוטיבציה ליצור מחשב קוונטי היא גבוהה מאד, אולם בעשור האחרון התברר כי הגדלת מספר הקיוביטים הינה עסק מסובך ביותר, עקב הקושי ליצור חלקיקים שזורים שישמשו בתור קיוביטים.

שזירה בין חלקיקים היא תופעה מרתקת הייחודית למכניקת הקוונטים, ומהווה את אחת הדוגמאות הבולטות להבדל העקרוני בינה לבין תפיסת העולם של המכניקה הקלאסית. השזירה מאפשרת, למשל, לבצע טלפורטציה של מצבים, ועומדת בבסיס המחשבים הקוונטיים העתידיים. טלפורטציה קוונטית מאפשרת העברת אינפורמציה ללא נשא פיזי, באופן מיידי וללא הגבלת מרחק.

מדענים רבים חושבים כי פוטונים הם המועמדים הטובים ביותר להיות ביטים קוונטים, אולם גם אותם קשה לייצר שזורים. נתנאל לינדנר מהפקולטה לפיסיקה בטכניון וד”ר טרי רודולף מ”אימפריאל קולג'” בלונדון הציעו שיטה חדשה, שבה אטומים מלאכותיים הבנויים ממוליכים למחצה (“נקודה קוונטית” בשפה המקצועית), פולטים מחרוזות של פוטונים שזורים בצורה מבוקרת.

 “השיטות המקובלות כיום מייצרות פוטונים שזורים בצורה לא מבוקרת. לכן, בשיטות אלה חוקרים הצליחו לשזור ששה פוטונים לכל היותר, ומעבר לכך יהיה קשה מאד להתקדם. לעומת זאת, אנו מעריכים כי כמות הפוטונים השזורים שניתן לקבל בשיטתנו – תהיה גדולה באופן משמעותי”, אומר נתנאל לינדנר.

הפיסיקאי הניסיוני פרופסור אנדרו וייט מהמרכז החשוב לאופטיקה קוונטית באוסטרליה, רואיין לאחרונה לכתב העת “ניו סיינטיסט” (“New Scientist”) ואמר כי “זו עבודה מדהימה, ההצעה התיאורטית המרגשת ביותר שקראתי בחמש השנים האחרונות. לדעתי היא תהווה התקדמות מהפכנית במחשוב קוונטי אופטי”, הדגיש.

הכרה בינלאומית לטכנולוגיה שיצאה מהטכניון:
טכנולוגית ה- WatchPAT™ של איתמר מדיקל נבחרה כאחת מעשרת החידושים הרפואיים החשובים ביותר לשנת 2010 ע”י “קליבלנד קליניק”

הטכנולוגייה הייחודית והחדשנית של ה – WatchPAT™ צויינה כמהפכנית לאבחון ביתי של הפרעות נשימה בשינה

חברת הייעוץ הבינלאומית “אליקס פרטנרס” (AlixPartners, LLP), שמונתה על ידי “קליבלנד קליניק” כגוף החיצוני לסריקה זו, בחרה בעשרת הטכנולוגיות הנבחרות בעזרת קבוצה של מומחים חיצוניים.

בסיס הטכנולוגיה עליה פותחה טכנולוגית ה- WatchPAT™, מקורו בטכניון, במעבדתו של פרופ’ פרץ לביא (הנשיא החדש של הטכניון), שם ערכו פרופ’ פרץ לביא, ד”ר בוב שנל וד”ר קובי שפי את המחקר המקורי.

“ההכרה בטכנולוגיית ה- WatchPAT™ כחדשנית ומהפכנית מהווה קפיצת מדרגה בשוק האבחון הביתי ומשקפת את קצב גידול המכירות המהיר של WatchPAT™” , אמר ד”ר דב רובין, מנכ”ל ונשיא חברת איתמר מדיקל. “בעשור האחרון עמלה החברה על שידרוג הטכנולוגיה וכעת היא בשלה לשלב השיווק ההמוני”, אמר רובין.

ארבעה קריטריונים מרכזיים עמדו בבסיס הקביעה של רשימת המועמדים לעשרת החידושים הרפואיים החשובים ביותר ל – 2010, ואלה הם:

• פוטנציאל לחדירה קלינית מהירה (שיפור מהותי ברווחת החולה או שיפור מהותי בתפקוד המערכת הבריאותית).
• הסתברות הצלחה גבוהה.
• על הטכנולוגיה להיות מוכרת בשוק או לקראת חדירתה בשוק.
• בסיס מדעי מספק לביסוס החידוש הטכנולוגי.

בסוף שנות ה- 90, רכשה חברת איתמר מדיקל את הזכויות לטכנולוגיה הבסיסית והחלה בפיתוח מכשיר ה- WatchPAT™, המיועד לשוק האבחון הביתי של הפרעות שינה. לאיתמר מדיקל יש כיום 40 פטנטים רשומים המכסים את כל האספקטים של הטכנולוגיה ומוצרי החברה.

“שיתוף הפעולה הייחודי בין הטכניון לבין חברת איתמר מדיקל לאורך השנים, צריך להוות מודל חיקוי לתעשיית המכשור הרפואי ולמוסדות האקדמיים. מכשירים מהפכניים כמו ה– WatchPAT™ , שמסוגלים לשנות את פני הבריאות העולמית בקנה מידה כה גדול, דורשים רקע מדעי מוצק המצוי באקדמיה”, אמר ד”ר גיורא ירון, יזם ויו”ר משותף של חברת איתמר מדיקל. הוא הוסיף: “שילוב של יכולות אלה עם כישורי פיתוח מוצר, שיווק ומכירות שתעשיית המיכשור הרפואי מספקת, מאפשרים פריצות דרך כגון זה שבא לידי ביטוי במוצר ה- WatchPAT™”.

***
איתמר מדיקל הינה חברת טכנולוגיה רפואית ציבורית (TASE:ITMR) המפתחת מכשירים רפואיים לא חודרניים תוך שימוש באות ה – PAT™ (Peripheral Arterial Tone).סיגנל ה-PAT™, מהווה “חלון” לשתי מערכות פיזיולוגיות בגוף האדם: המערכת הקרדיו-וסקולרית ומערכת העצבים האוטונומית.

בתמונה: המכשיר של “איתמר”. צילום: ארכיון חברת “איתמר מדיקל”

כתב העת המדעי היוקרתי A European Journal – Chemistry הקדיש את גליונו האחרון לפרופסור יצחק אפלויג, הנשיא היוצא של הטכניון, לרגל יום הולדתו ה-65. הגיליון מכיל 31 מאמרים, בתוכם מאמרים מאת שני חתני פרס נובל, בשטחי הכימיה המגוונים להם תרם והם מוקדשים לפרופסור אפלויג בהוקרה על “תרומתו העצומה לכימיה”

בדברי הפתיחה מסבירים העורכים כי גיליון זה מהווה הצדעה לפועלו של פרופסור אפלויג, וכי המאמרים שבו סוקרים את מכלול תרומתו של פרופסור אפלויג למגוון רחב של תחומים, מכימיה אורגנית ועד לכימיה חישובית והכימיה של סיליקון. הם מתארים גם את הקריירה המקצועית של פרופסור אפלויג, ואת שנותיו כאיש סגל בטכניון ובתפקיד נשיא הטכניון.

“הוא היה אחד ה’נביאים’ החשובים בעולם בהבנת התפקיד והפוטנציאל הגלום בחישובים תיאורטיים המבוססים על תורת הקוונטים – לתחום הכימיה האורגנית ולאחר מכן לכימיה של סיליקון. יצחק עשה זאת חרף הסתייגותם של רבים בקהילות אלו מהשימוש בכימיה חישובית כאל כלי מחקר לגיטימי”, הם כותבים. “אין ספק בכך שתרומתו למחקר ולהוראה השפיעה, ותמשיך להשפיע, על כל מי שהתמזל מזלו להכירו. מנהיגותו בראשות הטכניון בשנים האחרונות, תוך שהוא ממשיך להיות חוקר פעיל ואף ללמד, מדגימה את מחוייבותו למחקר והשפיעה עמוקות על כל מי שהכירו. רבים מאיתנו משתדלים לדבוק ב’סגנון יצחק אפלויג’ בפעילותנו האקדמית”.

Chemistry הוא כתב העת האירופי המרכזי של כל האגודות הכימיות האירופיות והמאמרים המתפרסמים בו, לאחר תהליך שיפוט קפדני, מקיפים את כל שטחי הכימיה. זו הפעם הראשונה שעיתון יוקרתי זה מקדיש חוברת מלאה למדען כלשהו.
בתמונה: פרופסור יצחק אפלויג

דיבר בייסוד פורום מנהלי טכנולוגיה בכירים וחוקרי מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון

“היום הגישה למחקר היא בינתחומית”, הדגיש נשיא הטכניון. “מכון ראסל ברי שינה את פני הטכניון, הן מההיבט האישי (על ידי הוספת כח אדם מחקרי מהשורה הראשונה) והן מההיבט הפיזי (על ידי הוספת ציוד מתקדם, כמו ה”טיטן”, המיקרוסקופ המתקדם בעולם). החיבור עם התעשייה חשוב לטכניון, השיתוף איתכם יקדם את כולנו”, הוסיף פרופסור לביא.

ראש מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה, פרופסור ישעיהו טלמון, אמר כי בשלב הראשון הושקעו במכון 78 מיליון דולר (מתוכם כ- 40 מיליון דולר בתשתיות). בשנת 2010 החל השלב השני שבמהלכו יושקעו כ- 80 מיליון דולר נוספים במשך חמש שנים. המכון מונה כ-120 חברי סגל וגייס עד כה 18 חוקרים חדשים.

עופר  גרינברגר, סגן נשיא בחברת KLA Tencor  העולמית, המייעץ למכון בנושא הידוק הקשר עם התעשייה, אמר כי הקשר הזה פורה ומפרה, ונהוג בכל האוניברסיטאות המובילות בעולם. “מכאן ייצאו חברות ההזנק הבאות של מדינת ישראל”, הדגיש.

בהמשך הציגו חוקרי מכון ברי את מחקריהם.

בין החברות שיוצגו על ידי מנהליהן הבכירים בכנס היו Given Imaging , אינטל, פיליפס, אלביט מערכות, IBM, דקסל ורפאל.

בתמונה: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (עומד, משמאל), מברך את חברי הפורום החדש. מימין (בשורה הראשונה) – פרופסור ישעיהו טלמון. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון

גידול של 15% בביקוש לסטודנטים ובוגרים של הטכניון ביריד התעסוקה הטכנולוגי הגדול בארץ

מנכ”ל רפאל לווה בביקורו על ידי סמנכ”ל משאבי אנוש בחברה, יגאל סרברו. הוא הצטלם לראשונה ליד מערכת “כיפת ברזל” אשר הובאה במיוחד ליריד. “באנו לכאן היום כדי לקטוף את הבנות והבנים הכי טובים במדינת ישראל”, הוסיף ואמר ידידיה יערי. “יצוא מערכת ‘כיפת ברזל’ מתחייב, השאלה היא איך ולמי. אין לנו חשש מזליגת ידע, אני מקווה שנוכל לייצא את המערכת לבעלי בריתנו בעולם. במערכת כגון זו יש לחשוב על מחיר הפגיעה ולא על מחיר היירוט”.

מנהלת יחידת התעסוקה בלשכת דיקנית הסטודנטים, ברוריה זומר–פדידה, אמרה כי היריד גדול ב-15% מהיריד הקודם, שאף הוא בלט בהיקפו.  בין החברות המשתתפות – אינטל, אלביט מערכות, התעשייה האווירית, חברת החשמל, קוואלקום, טבע, פריגו,  טאואר, יאהו, מארוול, צורן, צ’ק פוינט ופריסקייל.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי בלי בוגרי הטכניון לא הייתה לישראל תעשיית הי-טק מתקדמת כל כך. סקר הנערך בימים אלה מצביע על כך ש-76% מבוגרי הטכניון אחראים ל-51% מהייצוא שלה.

רבות מהחברות המשתתפות ביריד התעסוקה חיפשו סטודנטים ובוגרי טכניון עם ממוצע ציונים גבוה (80 לפחות) אך אחרות שמות דגש דווקא על פוטנציאל גבוה של הסטודנטים ומיחסות חשיבות רבה לראיון האישי ולמבדקים שהן עורכות.

דיקנית הסטודנטים בטכניון, פרופסור מיכל גרין, אמרה כי זהו מפגש חשוב בין החברות המובילות בארץ לבין הסטודנטים והבוגרים של הטכניון וכי זו הזדמנות להוכיח לסטודנטים שהשקעתם הרבה בלימודים נושאת פרי. לחברות זו הזדמנות יוצאת דופן לקלוט כוח אדם איכותי ומוכשר. “אין לי ספק שהיריד יתרום להצטרפותם של בוגרים נוספים למאגר המכובד של בוגרי הטכניון התופסים כיום עמדות מפתח במגזר הציבורי, הביטחוני והתעשייתי של מדינת ישראל”, הדגישה פרופסור גרין.

בתמונה: מימין לשמאל: המשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון, ד”ר אביטל שטיין, נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, מנכ”ל רפאל, ידידיה יערי, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור פאול פייגין ודיקנית הסטודנטים, פרופסור מיכל גרין. צילם: יוסי שרם, דוברות הטכניון

מתוכם – 8,315 לתואר ראשון, 2,620 לתואר שני ו-900 לתואר דוקטור; שנת הלימודים נפתחה בטקס חגיגי וביום הכוון מיוחד ל-1,900 סטודנטים החדשים; לראשונה בטכניון נפתח השנה בית ספר בינלאומי בהנדסה, ראשון מסוגו בארץ; דגש מיוחד יושם על הבינתחומיות של הטכניון במדעי החיים וההנדסה ועל מחקר באנרגיה ירוקה

שנת הלימודים תש”ע נפתחה היום בטכניון בטקס חגיגי וביום הכוון מיוחד ל-1,900 סטודנטים חדשים. בסך הכל התחילו לימודיהם 11,835 סטודנטים, מתוכם 8,315 לתואר ראשון, 2,620 לתואר שני ו-900 לתואר שלישי.

יום ההכוון נועד להקל על הסטודנטים החדשים ובמהלכו הם יקבלו מידע בנושאים אקדמיים (כגון תכניות ומסלולי לימוד), בנושאים הקשורים בפעילויות דיקן הסטודנטים (כגון למידה, מעונות ומלגות), בנושאים מנהלתיים (כגון רישום למקצועות, שימוש בספריה והכרת המעבדות) ובנושאים חברתיים הקשורים באגודת הסטודנטים.

במסגרת פרוייקט חדשני – “מכניסים לתמונה את השנה הראשונה”, המבוצע על ידי אגודת הסטודנטים, משמשים סטודנטים ותיקים חונכים לסטודנטים החדשים במשך השבועיים הראשונים של הסמסטר, מסייעים להם בייעוץ ברישום למקצועות באמצעות האינטרנט ובהתארגנות וקליטה במערכת הטכניונית.

לראשונה בארץ פתח השנה הטכניון בית ספר בינלאומי בהנדסה. דגש מיוחד יושם על הבינתחומיות של הטכניון במדעי החיים וההנדסה ועל מחקר באנרגיה ירוקה.

לאחר הטקס התקיימו בפקולטות השונות מפגשים וסיורים, כמו גם הדגמות במעבדות. בשיתוף עם עירית חיפה נערכו השנה גם סיורים בעיר עצמה, ולא רק בקמפוס, לסטודנטים שאינם חיפנים.

רבים מהסטודנטים התקבלו למעונות הסטודנטים המציעים יותר מ-4000 מיטות. כפר משתלמים חדש, שיציע 215 דירות לסטודנטים לתארים מתקדמים ובני משפחותיהם, מוקם בימים אלה במרומי הקמפוס.

ההסכם נולד משיתוף פעולה אקדמי שהחל במסגרת תכנית פולברייט

מאז קידם פרופסור פרידמן ביחד עם עמיתים מהטכניון, וביניהם פרופסור ישראל צידון וופרופסור אבינעם קולודני, שיתוף פעולה מחקרי בין שני המוסדות, וכן ארגן מספר חילופי סטודנטים באמצעות מענק בוגרי תכנית פולברייט. ביזמתם הוקם בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון בשיתוף עם חברות מוליכים למחצה בישראל (ביניהן אינטל, מרוול, מלנוקס, צורן) המרכז לחקר מעגלים מתקדמים אשר עוסק בפיתוח תחום התכן האלקטרוני של שבבי סיליקון. לאחרונה יזם פרופסור פרידמן שדרוג והרחבה של הקשרים לתחומים נוספים, במימון של קרן משפחת פרש מרוצ’סטר, אשר מתכננת השקעה ארוכת טווח בתכניות חינוך, מחקר ופיתוח כלכלי להידוק קשרי הקהילה בין רוצ’סטר וישראל. ההסכם יגביר ניידות של חברי סגל וסטודנטים ויפתח אפשרויות לשיתופי פעולה של הטכניון בתחומים הנדסיים נוספים כגון אלקטרו-אופטיקה, ננו-אלקטרוניקה, אנרגיה מתחדשת והנדסה ביו-רפואית.

נשיא אוניברסיטת רוצ’סטר, פרופסור ג’ואל סליגמן, אמר בטקס החתימה: “אנו גאים בסטודטים ובחברי הסגל שלנו הבאים לטכניון ובטוחים שמעתה זרם זה אך יגבר”.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי “בחתימה אנו עושים צעד ראשון בדרך ארוכה של שיתוף פעולה בין המוסדות שלנו”.

כן נכחו בטקס החתימה דיקן ביה”ס Hajin להנדסה ומדע יישומי, פרופסור רוברט קלארק,  דיקן הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, פרופסור אדם שורץ,  סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, פרופסור רפי רום, סגנית המשנה לנשיא הטכניון, פרופסור ענת רפאלי, ד”ר ניל שרמן, מנכ”ל קרן חינוך ארה”ב-ישראל (תכנית פולברייט), ומי שהחלו את שיתוף הפעולה בין המוסדות –  פרופסור איבי פרידמן ופרופסור אבינועם קולודני.

אודות פולברייט וקרן חינוך ארה”ב-ישראל:

פולברייט הינה התוכנית הבין-ממשלתית הראשונה שהופעלה לקידום הקשרים המדעיים בין ישראל לבין ארה”ב. השתתפותה של ישראל בתכנית זו מנוהלת ע”י קרן חינוך ארה”ב-ישראל.

ב-1956 חתמו שתי הממשלות על אמנה להקמתה של רשות פולברייט לישראל – קרן חינוך ארה”ב-ישראל.  המטרה העיקרית של תכנית פולברייט הינה חיזוק יסודות השלום על ידי חיזוק ההבנה בין העם האמריקאי לבין העמים של מדינות שותפות מסביב לעולם.

מאז הקמתה, העניקה קרן חינוך ארה”ב-ישראל כ-1500 מלגות לישראלים היוצאים ללימודים ולהשתלמות בארה”ב וכ-1150 מלגות למרצים ולסטודנטים אמריקאים אשר הגיעו לישראל. היקף המענקים החדשים שחולקו בשנת 2011 עומד על 1,350,000$.

תוכנית פולברייט הטביעה את חותמתה על המחקר האקדמי בארץ ועל תחומים מרכזיים נוספים.  בין בוגרי התכנית הבולטים בקרב אנשי הסגל של הטכניון נמנים:

פרופסור אהרן צ’חנובר, חתן פרס נובל לכימיה 2004

פרופסור משה סידי, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים

פרופסור ענת רפאלי, סגנית המשנה הבכיר לנשיא לקשרי חוץ אקדמיים

בתמונה: מימין לשמאל: פרופסור ג’ואל סליגמן, פרופסור פרץ לביא ופרופסור רוברט קלארק- חותמים על ההסכם. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון

בהפרש של 5 שנים בלבד זוכה ישראל שוב בפרס נובל בכימיה. פרופסור עדה יונת מהפקולטה לכימיה במכון ויצמן למדע מצטרפת למועדון שבו חברים כבר הפרופסורים אהרון צ’חנובר ואברם הרשקו מהטכניון. החברה הישראלית לכימיה, אשר תחגוג השנה 75 להווסדה, גאה בהוכחות החד משמעיות הללו למשקלה הסגולי של הכימיה במדינת ישראל על פני המפה העולמית. שני התחומים הבולטים של מצוינות מדעית במדינת ישראל היו תמיד מדעי המחשב וכימיה. גם התעשיה הכימית בארץ בולטת בתרומתה לכלכלה הלאומית, כאשר מוצרים כימיים מהווים 25% מהיצוא שלנו. מתוך 9 הנשיאים שהיו לנו עד היום, שניים היו מדענים ושניהם, הפרופסורים חיים וייצמן ואפרים קציר, היו כימאים. זאת דרך נהדרת להתכונן לשנת 2011, אשר הוכרזה ע”י ארגון האו”ם כשנת הכימיה הבינלאומית. ברצוני להזכיר לכל תלמידי ישראל כי מדע הכימיה מהווה את הבסיס והליבה של כל המדעים הניסויים, ואת הבסיס לכל התעשיות עתירות הידע.

במעמד שר המדע והטכנולוגיה, פרופסור דניאל הרשקוביץ

דיקן הפקולטה להנדסת מכונות, פרופסור פנחס בר יוסף, אמר כי הטכניון הוא אכן מקום הולם לעריכת אולימפיאדה כזו.

ראש המרכז לרובוטיקה ע”ש לאומי בטכניון, פרופסור משה שהם, אמר כי הקסם של הרובוטיקה גובר מיום ליום, עם כניסת הרובוטים לכל תחומי חיינו – בביטחון, ברפואה, בחקלאות ואף במשקי הבית.

ארתור זמשמן, מנכ”ל חברת “ויטק” המארגנת את האולימפיאדה ומקרבת את המדע והטכנולוגיה לאלפי תלמידים ברחבי המדינה, אמר כי מאמצי החברה נושאים פרי ויותר תלמידים בישראל נחשפים לתחומים חשובים אלה.

שר המדע והטכנולוגיה, פרופסור דניאל הרשקוביץ, אמר ש”היום תלמידים צעירים יודעים לעשות דברים שאני לא יודע ואת ההון האנושי של המדינה מתחילים לפתח כבר בגיל הרך”.

משימת המתחרים הייתה להבקיע שער באמצעות רובוט במהירות הרבה ביותר ולהשיב על שאלות בנושא רובוטיקה.

בקרב המתחרים מכיתות א-ב זכו במקום הראשון תלמידי בית הספר “עליזה בגין” ממגדל העמק, כיתות ג-ד תלמידי “אורים” מקרית ים, וכיתות ה-ו תלמידי “כלנית” מכרמיאל.

בתמונה: משתתפי האולימפיאדה. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון