חודש: ינואר 1900

מקווים שבעתיד הדבר יאפשר לתרגם את “תוכנות ההפעלה” הקיימות בגנום; פועלים בתחום החדשני של ביולוגיה סינתטית ומאמינים כי יהיה ה”הי-טק של הביו-טק”

“אחת התגליות המרכזיות בביולוגיה בעידן הפוסט-גנומי היא ההבנה שהתרומה העיקרית לשוני בין אורגניזמים (למשל – בין עכבר לאדם) אינו נובע מגנים”, מסביר ד”ר רועי עמית מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, שהחל את מחקרו במסגרת בתר-דוקטורט ב”קלטק”. “מקורו של השוני הזה באלגוריתם או תכנית, הקובעים מתי, היכן וכיצד יבוטא גן כלשהו. בשנים האחרונות מתחילה להתבהר תמונה חדשה של הגנום ובעקבותיה מודל שבו הגנום נתפס ככלי מורכב לאיחסון מידע ולהפצתו”.

מטרת חוקרי הטכניון היא פיענוח ה”תכנית” המבקרת את התהליך ושימוש בידע זה לפיתוח יישומים רפואיים. “כדי לעשות זאת בכוונתנו ליצור את ‘אבן הרוזטה’ של הבקרה הגנטית (אבן רוֹזֵטָה היא סלע דיוריט מסוג גרנודיוריט שתודות לטקסט קדום שנחקק עליה בכמה שפות, אפשרה את פענוח הכתב ההירוגליפי)”, אומר ד”ר עמית. “כלי זה יוכל לשמש ל’פריצות’ לתכנית הבקרה של אורגניזמים ממשיים וכתוצאה מכך יאפשר לנו ‘לכתוב’ תוכניות חדשות שלא קיימות בטבע למטרות רפואיות, ישומים סביבתיים וכו’. ביולוגיה סינתטית היא ענף חדש במדעי החיים, המקדם את הגישה המכוננת/בונה. היא מבקשת לעשות שימוש ברכיבים ביולוגיים לכינון מערכות ביולוגיות חדשות שאינן קיימות בטבע. היא מאלצת אותנו לבחון באופן קונקרטי את הבנתנו, בכך שהיא מחייבת אותנו להשתמש במה שנדמה לנו שאנו מבינים ליצירת פונקציות ביולוגיות, היא מאפשרת לנו לשאול מדוע האבולוציה ‘ננעלה’ על דפוסים ספציפיים, לדמיין וליצור פונקציות ביולוגיות חדשות ומאלצת אותנו לעבוד באופן רב תחומי”.

גישת החוקרים בביולוגיה סינתטית מתבססת על שימוש ברכיבים גנומיים מאופיינים ובסידורם יחד ( או ב”חיווטם” זה לזה) בארכיטקטורות חדשות. בשלב הבא הם מפתחים דפוסים המבוססים על מודלים תרמודינמיים ולבסוף מנתחים את הפלט באמצעות המודל שלהם. דבר זה מאפשר לחלץ עקרונות תכנון בסיסיים שבאמצעותם ניתן לתרגם את הארכיטקטורה ואת הרצף לאלגוריתמים ממוחשבים. “אם נצליח לכתוב רצף שנוכל לנבא את הפלט שלו על סמך כללים ממוחשבים שאיתרנו ב’אבן הרוזטה’ – נוכל לאחר מכן להשתמש ב’מפתח’ הזה לפענח רצפים מסויימים המופיעים בגנום”, אומר ד”ר עמית.

במאמר ב-Cell מראים חוקרי הטכניון כי ביכולתם להשתמש בגישה זו לפיתוח הבנה חדשה של אובייקטי הבקרה (Enhancers) בקרב חיידקים. רצפים אלה שכיחים בכל היצורים החיים ויכולים להחשב אובייקטים מודולריים המסוגלים לעשות אינטגרציה של “אינפוטים” או אותות. ל-Enhancers של חיידקים יש ארכיטקטורה פשוטה יותר ולעיתים קל יותר לאפיין אותם. לכן בחרו חוקרי הטכניון לבדוק זאת בחיידקים. הם הראו אפשרות לבנות תכניות enhancers חדשניות לחיידקים, שהובילו למודל ביופיזיקלי של תכנית הבקרה, או ל”קוד מכונה”. החוקרים מציינים כי סוג המיחשוב המתרחש בהקשר זה מזכיר הליכים חישוביים אנלוגיים, יותר מאשר תהליכים דיגיטליים. “אבן הרוזטה הזאת, בהקשר החיידקי, איפשרה לנו לנסח הבנה חדשה, או מודל איכותני, לדוגמאות רבות של enhancers בחיידקים בטבע, שרובם מעולם לא נותחו”, מדגיש ד”ר עמית. “כעת נוכל להבין, לפחות באופן חלקי, כמה מהתכניות הטבעיות שעדיין לא פוענחו”.

בתמונה: אבני הרוזטה

הטכניון חתם על הסכם שיתוף פעולה עם “פריז טק”, רשת האוניברסיטאות הטכנולוגיות הגדולה בצרפת

הטכניון חתם על הסכם שיתוף פעולה עם “פריז טק”, רשת האוניברסיטאות הטכנולוגיות הגדולה והחשובה בצרפת. במסגרת ההסכם יהיו חילופי חוקרים וסטודנטים, מרצים אורחים יבקרו, יחקרו וילמדו בצרפת ובטכניון ויתקיימו מחקרים משותפים.

ב”פריז טק” יש 12 אוניברסיטאות טכנולוגיות, בהן נלמדים ונחקרים כל תחומי המדע וההנדסה. חמש מתוכן נוסדו במאה ה-18 והאחרות במאה ה-19 ובמאה ה-20. הן התאחדו ל”פריז טק” בשנת 1990 ומקיימות קשר הדוק מאוד עם התעשייה הצרפתית.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי הוא מקווה שההסכם החשוב יביא לטכניון סטודנטים צרפתים רבים, אשר ישתלבו בכל הפקולטות ובבית הספר הבינלאומי להנדסה שהחל לפעול בטכניון באחרונה.

בית הטכניון אבל על פטירתו של פרופסור יוסף זינגר, לשעבר נשיא הטכניון. פרופסור זינגר, חתן פרס ישראל, נולד בוינה בשנת 1923 ועלה לארץ בשנת 1933. הוא היה פעיל ב”הגנה” והיה מהראשונים בישראל לקבל רשיון טייס, אותו עשה במקביל ללימודי הנדסה אוירונוטית.

פרופסור זינגר שירת בצבא הבריטי בשלהי מלחמת העולם השניה, סיים בהצטיינות לימודי הנדסת מטוסים באוניברסיטת לונדון ועם שובו לארץ היה ממקימי מחלקת ההנדסה של חיל האויר. הוא סיים לימודי דוקטורט במכון הפוליטכני בניו יורק, הצטרף לטכניון והמשיך לייעץ לחיל האוויר, חיל הים, רפאל ומשרדי הביטחון והמדע. פרופסור זינגר (יוז’י בפי כל) שימש פעמיים כדיקן הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל וכנשיא הטכניון בשנים 1982-1986. הוא שימש כמרצה אורח באוניברסיטאות מובילות בארה”ב, בריטניה וצרפת ומחקריו היו חלק ממערך הניסויים שקדמו לתכנית החלל אפולו וייצור הטיל סאטורן 5. בשנים 1971-1973 היה פרופסור זינגר ראש חטיבת ההנדסה וסמנכ”ל התעשייה האוירית.

“איבדנו מדען דגול וחבר אהוב, צנוע ואציל נפש”, אמר נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא. “תרומתו לטכניון, למדינת ישראל ולביטחונה, כמו גם למחקר העולמי בתחומי האוירונוטיקה והחלל – הייתה עצומה. פרופסור זינגר חינך דורות רבים של מהנדסי אוירונוטיקה וחלל והטביע את חותמו על התעשייה האוירית המתקדמת של מדינת ישראל”.

דיקן הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון, פרופסור עמרי רנד, שהיה תלמידו של פרופסור זינגר, אמר כי השיטות שפיתח מיושמות על ידי מדענים ותעשיות ברחבי העולם, גם בתעשיות הקשורות בהנדסה אזרחית, בהנדסת מכונות ובהנדסת אניות. “פרופסור זינגר זכה להוקרה בינלאומית בולטת”, אמר. “הוא היה הישראלי הראשון שנבחר לעמית חוץ של האקדמיה האמריקנית להנדסה, הישראלי הראשון באקדמיה הבינלאומית לאסטרונוטיקה, הישראלי הראשון באקדמיה הצרפתית לתעופה וחלל והישראלי הראשון שנבחר לעמית של האגודה האמריקנית לאוירונוטיקה ואסטרונוטיקה. עשרות תלמידיו תופסים כיום עמדות בכירות בתעשיה ובאקדמיה”.

צוות מחקר בראשותו של פרופ’ אריאל מילר, מנהל המרכז לטרשת נפוצה והיחידה למחלות נוירו- אימונולוגיות במרכז הרפואי כרמל ובפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, דיווח לאחרונה על ממצאים חדשניים באשר למנגנונים ביולוגיים באמצעותם, ככל הנראה, פולשים תאים אוטואימוניים למוח וגורמים לטרשת נפוצה. הגילוי עשוי לשפר את אופן המעקב והטיפול במחלה.
מנגנון אחד הינו: אנזימים פרוטאוליטיים בשם קטפסינים המופרשים על-ידי תאי הדלקת הלבנים ומאפשרים להם לפרוץ דרך המחסום דם-מוח
(Blood Brain Barrier;BBB), לחדור למוח ולגרום לפגיעה במיאלין.

החוקרים מצאו כי רמות גבוהות של האנזים קטפסין –  S( CTSS )  מתבטאות בתאי דלקת בעת התקף חריף של טרשת נפוצה. ממצאים אלו עשויים להצביע על אנזימי הקטפסינים כסמנים ביולוגיים בטרשת נפוצה וכמטרה לטיפול.
המחקר הינו חלק מעבודת המוסמך של הסטודנטית דנה חבס. שותפה להנחיה” ד”ר תמר פפרנה.

בעבודה נוספת דיווחו החוקרים כי תאים אימונולוגיים האחראיים להתפרצות התקף של טרשת נפוצה מבטאים על פני הממברנה שלהם מולקולות ייחודיות מסוג Claudin 5-TJP. ביטוי מולקולות אלו נמצא בהתאמה למצבים של התקף חריף ובתגובה לטיפולים אימונולוגיים.
ככל הנראה אינטראקציה בין מולקולות אלו על פני הלאוקוציטים בדם לבין מולקולות דומות על פני תאי האנדותל המוחי ,במנגנון תחרותי, מאפשרת לתאים האוטואימוניים לפלוש למוח ולגרום לנזק המתבטא בפגיעה נוירולוגית.
המחקר הינו חלק מעבודת הדוקטורט של הסטודנטית אילנה מנדל. שותפה להנחיה” ד”ר תמר פפרנה.

עבודות המחקר הנ”ל פורסמו לאחרונה כשני מאמרים בעיתון J. Cellular and Molecular Medicine
(J. of Translational Medicine), ומהווים כאמור, תרומה חשובה להבנת מחלת הטרשת הנפוצה, לפיתוח של סמנים (Bio-Markers) לפעילות המחלה ולתגובה לטיפול.

יום הזהירות בדרכים:
המרכז לרובוטיקה בטכניון הכריז על תחרות “רובוטראפיק” בין ששה בתי הספר

התלמידים יבנו רובוטים דמויי רכב שיגיבו בעצמם על תמרורים ושינויים בתנאי הדרך

 המרכז לרובוטיקה ע”ש לאומי בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון הכריז על תחרות “רובוטראפיק” – בניית רובוטים דמויי רכב שיגיבו בעצמם לתנאי הדרך, יבלמו בעצמם בהתקרבם לרמזור באור אדום או לתמרור “עצור” וישמרו מרחק מרכב אחר.

המרכז לרובוטיקה הוקם באחרונה בטכניון בעזרת בנק לאומי, ומטרתו – טיפוח החינוך והידע בתחום הרובוטיקה. הוא מהווה ארגון-גג חינוכי להדרכה והכוונה בתחום הרובוטיקה, ומשמש כתובת לכל העוסקים בתחום זה בארץ. פרופסור משה שהם, ראש המרכז, אומר כי עידוד והחדרת מוטיבציה ללימודי המדעים והטכנולוגיה בקרב בני הנוער, חינוך לרובוטיקה דרך תחרויות, עבודה שיתופית של סטודנטים ותלמידי בתי ספר – יתרמו רבות לעידוד בני נוער להתמחות בתחום גם בשלב לימודיהם האקדמיים.

תחרות רובוטראפיק היא פרויקט חדש של המרכז, ומטרתה – ללמד נהיגה בטוחה באמצעות תחרות רובוטיקה. “הכוונה היא להקנות לצעירים, בעבודת צוות, ידע בחוקי תנועה ובמגבלות פיזיקליות של כלי רכב ושל נהגים”, אומר פרופסור שהם. “אנו מקווים שבמהלך התחרות יפותחו חיישנים שבעתיד יוכנסו לשימוש בכלי רכב כדי להפחית את תאונות הדרכים. באמצעות התחרות ניתן יהיה להגביר את המודעות בקרב בני הנוער, לנושא הזהירות בדרכים”.

מורים ותלמידים משישה בתי ספר – נציגי ירושלים, תל אביב, משגב, נהריה, קרית ים וכפר בלום – השתתפו בהדרכה וקיבלו במרכז ערכות רובוטיקה חדשות.

תוכנית טכניונית אשר תתקיים בתשתית של מכללת בני ברק החרדית  (מבח”ר) קיבלה את אישורה של המועצה להשכלה גבוהה

הטכניון פותח בבני ברק תכנית לימודים לתואר ראשון במיפוי וגיאו-אינפורמציה. הלימודים מיועדים לצעירים מהמגזר החרדי והם יתקיימו במכללת בני ברק החרדית (מבח”ר) אשר תשמש כאכסניה לתוכנית הטכניונית. התוכנית קיבלה את אישורה של המועצה להשכלה גבוהה.

“קיים מחסור חריף באנשי מקצוע מעולים בהנדסה אזרחית וסביבתית על כל תחומיה”, אמר דיקן הפקולטה בטכניון, פרופסור ארנון בנטור. “אנו נקנה לסטודנטים החרדים בבני ברק מקצוע שיבטיח להם עיסוק מקצועי מכובד המשלב פרנסה עם אופק התפתחות רחב בסקטור הציבורי והפרטי. הטכניון בכלל, והפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בפרט, עושים מאמצים רבים להרחיב את קהל היעד שלהם. כך פתחנו במכללה האקדמית להנדסה בירושלים מסלול לימודים טכניוני מיוחד, שבו לומדים הסטודנטים הירושלמים  במכללה בשנתיים הראשונות, ומסיימים לימודיהם בטכניון בחיפה. כך אנו מעניקים מידי שנה כמאה מלגות במסגרת התכנית ‘עתידים לתשתיות’, כאשר 60% ממקבלי המלגות הם צעירות וצעירים מהפריפריה. וכך הגענו עתה למגזר החרדי. מהלך זה מהווה על כן מודל ייחודי שעונה בו בזמן על שני צרכים לאומיים – האחד בתחום ההנדסה והשני בתחום השילוב של המגזר החרדי במעגל התעסוקה והעשייה של מדינת ישראל. המרכז למיפוי ישראל יפעל במציאת עבודה לבוגרי התכנית החדשה”.

מדובר בתכנית ייחודית תלת שנתית שתעניק לא רק תואר ראשון אלא גם תהווה בסיס איתן לקבלת רישיון עיסוק במקצוע המבוקש “מודד מוסמך”. ההרשמה כבר החלה ובספטמבר תיפתח המכינה שתימשך 15 חודשים ואחריה ילמדו הסטודנטים שלוש שנים לתואר ראשון. הלימודים יתקיימו במכללה בבני ברק, ויינתנו על ידי חברי סגל הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית של הטכניון. הלומדים בתכנית יהיו סטודנטים של הטכניון למרות שהלימודים יתקיימו בבני ברק.

בהחלטת המועצה להשכלה גבוהה לאשר לטכניון לקיים את התכנית בבני ברק, נאמר כי “המלצת הוועדה המלווה למיגזר החרדי ניתנה במסגרת האור הירוק שנתנה הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה – להכללת התכניות החדשות למסגרות האירגוניות החרדיות בחומש הקרוב, מבחינה תכנונית ותקציבית”.

באתר מכללת מבח”ר נכתב: “ד”ר הרב אברהם פוס ז”ל, מייסד מכללת מבח”ר, הוביל במסירות נפש את מהפיכת התעסוקה של הציבור החרדי, יזם את הקמת המכללה כדי לתת מענה ללימודים אקדמאים המותאמים לציבור החרדי בהפרדה מלאה. חזונו הגדול של המייסד הדגול, לאפשר לאלפי תלמידים חדשים להגיע לפרנסה בכבוד”.

“כמוסד התורם למדינה בכל תחומי החיים מאז נוסד לפני כמאה שנה, הטכניון גא ושמח לתרום את חלקו גם במשימה הלאומית – הקניית מקצוע מכניס לציבור החרדי”, הדגיש נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא.

לראשונה מאז משתתפת ישראל באולימפיאדת הכימיה יצאו חברי המשלחת בליווי איש בטחון ישראלי וקיבלו ליווי של המשטרה הטורקית

“היו רגעים מלחיצים וכשהסתובבתי ברחובות אנקרה הפכתי את התג הרשמי של משתתפת באולימפיאדה, אבל בסך הכל לא פחדתי ממש, למרות שהיו רגעים לא נעימים”, סיפרה ד”ר איריס ברזילי. היא סיפרה כי מאבטח המשלחת אמר להם שבעיר התארגנה הפגנה נגד השתתפות ישראל באולימפיאדה “אנחנו לא ראינו את ההפגנה אבל מהשגרירות הישראלית הודיעו למאבטח שלנו שהיתה הפגנה כזאת”.

באולימפיאדה עצמה נטלו חלק ארבעה תלמידים מיכאל משה מיכאלשוילי שזכה במדליית ארד, צוף פלד שזכה במדליית ארד גם כן, נדב אוריון שזכה בתעודת הצטיינות ורונן שטיין. את המשלחת ליוו ד”ר איריס ברזילי, מנהלת מעבדות ההוראה בכימיה בטכניון וד”ר רחל אדרעי מהפקולטה לכימיה בטכניון. בישראל אימנה והכינה את התלמידים ד”ר אוריאנה סוקולנץ שהשתתפה באולימפיאדות כימיה רבות עוד מתקופת חייה בבריה”מ.

הטכניון אחראי לכל שלבי בחירת התלמידים שישתתפו באולימפיאדה הנערכת כל שנה ובהכנת התלמידים לתחרויות, כולל הכנה תיאורטית אשר נעשית במעבדות הטכניון ובמחנה אימונים מרוכז שנועד לשפר את ביצועי התלמידים לקראת התחרות. באולימפיאדה עצמה השתתפו השנה 87 מדינות מרחבי העולם. ישראל משתתפת זו השנה השישית ברציפות ומאז החלה להשתתף זכו חברי המשלחות הישראליות בכל שנה במדליות ותעודות הצטיינות.

מיכאל משה מיכלשוילי, תלמיד הגימנסיה הריאלית בראשון לציון שזכה במדלית ארד, אמר: “זו כבר הפעם השלישית שאני משתתף  באולימפיאדת הכימיה, והאמת שלא הרגשנו את האוירה הקשה נגד ישראל. הסתובבנו ברחובות אנקרה עם התגים שלנו והיו לנו מאבטחים כך שהרגשתי בטוח למדי”.

בתמונה: (מימין לשמאל): ד”ר רחל אדרעי, צוף פלד, מיכאל משה מיכלשוילי, ד”ר איריס ברזילי, נדב אוריון, רונן שטיין.

הטכניון השיק את Hi-Technion09 –
סדרת הרצאות על מחקרים פורצי דרך מאת חוקרי הטכניון, לבוגרים ולקהל הרחב בחיפה ובתל אביב

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, פותח את סידרת ההרצאות בטכניון בחיפה

סדרת ההרצאות Hi-Technion09 הושקה בשבוע שעבר בטכניון בכנס חגיגי אותו פתח נשיא הטכניון, חוקר השינה פרופסור פרץ לביא, בהרצאתו – “שינה כאשנב לפעילות המוח”. הסדרה מיועדת לבוגרי הטכניון ולקהל הרחב, בחיפה ובתל אביב.

אייל קפלן, יו”ר ארגון בוגרי הטכניון אשר יזם את הסדרה, אמר כי מטרתה היא העברת הידע העצום ומחקרים פורצי הדרך שמתקיימים בטכניון לקהל הרחב, בדרך בלתי אמצעית.

במפגשים ישמעו המאזינים על “השינה – אשנב לפעילות המוח” (פרופסור פרץ לביא – הרצאה נוספת בתל אביב), “דולפינים – האם הן באמת חיות חכמות?” (פרופסור מחקר דני וייס), “רובוטים כנמלים” (פרופסור פרדי ברוקשטיין), “ננו-ספוגים חכמים לזיהוי אמצעי לחימה” (ד”ר אסתר סגל), “גישות חדשניות בעיבוד תמונות” (פרופסור מיכאל אלעד), “המסע לפיתוח תרופות חדשניות בתקופתנו” (חתן פרס נובל, פרופסור אהרן צ’חנובר), “תאי גזע עובריים” (פרופסור ליאור גפשטיין), “ראיה ממוחשבת” (ד”ר ליהי צלניק-מנור), “התפתחות הרובוטיקה” (ד”ר אלון וולף) ו”חידושים בהנדסת רקמות” (פרופסור דרור סליקטר).

מנכ”ל ארגון בוגרי הטכניון, פנינה זיו, ציינה כי כל חוקרי הטכניון מרצים בהתנדבות, מתוך הכרה בחשיבות הבאת המחקר המדעי וחשיפתו בפני הציבור הרחב בכלל ובוגרי הטכניון בפרט.

עו”ד אייל מאמו, המשמש יו”ר הועדה המחוזית של מחוז המרכז: “קבלנים הסכימו לשלם לעורר סחטן, רק כדי שיעצור את המשך הסחבת והנזקים; ישנה קלות בלתי נסבלת של חבלה בתהליכים”

ביום עיון מיוחד שהוקדש לרפורמה בחוק התכנון והבניה מטעם הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים והמכון לחקר העיר והאזור בטכניון, שהתקיים לאחרונה, השתתפו אנשי מקצוע ממגוון רחב של רשויות רלוונטיות: משרד המשפטים, משרד הפנים, מינהל התכנון, החברה להגנת הטבע, וועדה מקומית, התאחדות הקבלנים, האגודה לזכויות האזרח ועוד.

מארגנות האירוע, פרופ’ רחל אלתרמן וד”ר דפנה כרמון מהטכניון, חשפו במפגש ספר חדש פרי עטן, “התשמע קולי” שמו, העוסק בזכותו של האזרח הישראלי להתנגד להליכים המתקיימים במוסדות התכנון. שתי החוקרות ציינו כי ביחס למדינות הדמוקרטיות בעולם הרחב, הציבור הישראלי דווקא מנצל היטב את זכות הטיעון שניתנה לו בהליכי התכנון והבניה. יחד עם זאת, על רקע הרפורמה הנמצאת בהליכי תכנון מתקדמים, נראה כי תלותו של הציבור באנשי מקצוע, כמו עורכי דין ומהנדסים תלך תגבר בשנים הקרובות.

המשתתפים ביום העיון שעסקו בשאלה עד כמה תשפיע הרפורמה בחוק התכנון והבנייה על יכולתו של האזרח להתנגד להקמת מגדל מגורים מול חלון ביתו, או אפילו פחות מכך, להתנגד לבקשת שכנו להקמת מרפסת – יכלו להבין עתה טוב יותר את השלכות החוק החדש.

“בשנות השמונים, לפני שהמתנגדים לתוכניות בניה חוייבו להגיש תצהיר, עמד שיעור המתנגדים המיוצגים על ידי עורכי דין על כ־24% ובעשור האחרון גדל חלקם ל־63% מסך המתנגדים”, גילתה פרופ’ אלתרמן. “לעומת זאת, בבריטניה למשל, מספר המתנגדים המיוצגים ע”י עורכי דין מסתכם בכ־10% בלבד ובהולנד 20%–40% מהמתנגדים נעזרים בעו”ד. בהולנד אגב, פרסומי הוועדות ברורים יותר ומופיעים בעיתונים המחולקים חינם לבתי התושבים.

לדבריה: “הרפורמה אינה מסירה את אחד המחסומים הביורוקרטיים המהותיים, הפוגעים באפשרות של תושבים להתנגד לתוכניות. כיום יש חובה להגיש תצהיר החתום על ידי עורך דין כתנאי להגשת התנגדות. לא רק שהרפורמה בחוק לא מקלה על הציבור להתנגד, היא אף מחמירה בנושא זה ולאחר אישורה יידרש כל מתנגד לציין גם את השינויים שהוא מבקש לכלול בתוכנית, הוראה שעלולה לייצר שוב עבודה לעורכי דין ואנשי מקצוע נוספים”.

כתוצאה מכך החוקרות ממליצות לייסד גוף בדומה לסניגוריה הציבורית שיסייע לאזרחים המגישים התנגדויות: “אני הייתי ממליצה למתכנני הרפורמה בחוק, להנהיג סניגוריה ציבורית לענייני תכנון ובניה. בכך נוכל להנהיג יותר שוויוניות עבור כלל הציבור ובכך להילחם במשפטיזציה הזו שמדירה את רגליו של מי שמפחד שלא יוכל לממן סיוע משפטי”, אומרת פרופ’ אלתרמן.

כיום מגיעים המתנגדים לוועדות עצמן כדי להשמיע את התנגדותם. אבל לפי החוק החדש, תמנה הוועדה חוקר מטעמה שישמע את ההתנגדויות ויגיש לה את מסקנותיו. “ההליך אכן צפוי להיות יעיל יותר ואולי אפילו יסודי יותר, אבל מחיר היעילות הוא שאדם אחד בלבד שאינו נבחר ציבור ישמע את הטענות ויגיע למסקנותיו על פי השקפת עולמו בלבד. בנוסף, הנתונים שלנו מראים שמי שהסתייע בעורך דין, לאו דווקא הגיע לתוצאה טובה יותר מבחינתו”, אומרות החוקרות.

לצד הביקורת, ציינו המשתתפים את השיפור המשמעותי ביכולתם של בעלי הזכויות להתנגד, גם אלה שאינם קשורים ישירות לנכס ואת ביטול המעמד המיוחד והבעייתי של הגופים הציבוריים. לרפורמה אותה יזם ראש הממשלה בנימין נתניהו במטרה לפשט ולקצר את הליכי התכנון והבנייה, יתרונות נוספים: שלב הפרסום הוקדם לשלב ההכנה, חובת הפרסום הורחבה והיא תעשה שימוש גם ברשת האינטרנט שתגדיל את זמינות המידע לציבור (פרופ’ אלתרמן: “זה טוב בעיקר עבור הציבור הגולש באינטרנט”…) והחלת הזכות להתנגד, גם לגבי תכניות ארציות.

הממונה על מחוז חיפה במשרד הפנים האלוף מיל. יוסף מישלב, שזה היה לו ביקורו הראשון בטכניון, סיפר כי להתרשמותו, 90% ממגישי ההתנגדויות כיום, הינם עורכי דין: “גם עורכי דין שמתנגדים, פונים לעזרת עו”ד מומחה שייצג אותם בהליך”, סיפר, “לחוקר יש יותר זמן לשמיעת התנגדויות, אבל בגלל השימוש בחוקר, אני כיו”ר וועדה, אאבד את הקשר הישיר עם האדם עצמו”.

מישלב הדגיש  כי: “לדעתי, שיתוף הציבור ברפורמה נעשה מעט מדי ומאוחר מדי. כאלוף פיקוד העורף למדתי שככל שתשתף את האוכלוסייה מוקדם יותר, כך היכולת להתמודדות עם משבר תהיה טובה יותר. אני מוצא טעם לפגם בכך שכל אחד יוכל להתנגד. צריך למקד את התנגדויות באלה בלבד שהדבר נוגע אליהם. אנו צריכים לייעל את ההליך ולא לסרבל אותו”.

מ”מ ראש מינהל התכנון, האדריכל דורון דרוקמן, ביקש להסתייג מתפישה לפיה ההליך יכול לנוע על סקאלה בין שקיפות ליעילות: “שלב ההתנגדויות לתכנית, מתקיים בעיתוי מאוחר”, אמר, “כאשר מוסד התכנון החליט להפקיד את התכנית, כבר הושקע מאמץ מצד היזמים ואנו במצב שבו אם לא יוגשו התנגדויות, התכנית תאושר אוטומטית. זו תחושה גורלית. עדיף היה לזהות מראש התנגדויות, בכדי לתפור בהתאם את הפתרון”.

נציג התאחדות הקבלנים והבונים, עו”ד אייל מאמו, המשמש כיו”ר הועדה המחוזית של מחוז המרכז, התעכב על כך שלכל אדם שמורה הזכות להתנגד ולהגיש ערר. “אנו מכירים מקרים רבים בהם קבלנים הסכימו לשלם לעורר סחטן, רק כדי שיעצור את המשך הסחבת והנזקים הכספיים הנובעים מכך”, אמר, “ישנה קלות בלתי נסבלת של חבלה בתהליכים. הגשת ערר צריכה להתבצע באופן, לפיו ייקבע כי הצד המפסיד יצטרך לשלם עבור ההוצאות שגרם לצד השני. גם תשלום של אגרות, זו דרך לסנן אחוז ניכר מההתנגדויות”.

נתוזית – זהו שמה של חיפושית ייחודית, וליתר דיוק – משפחה של חיפושיות. שמן העברי של חיפושיות אלו, בדומה לכינויין האנגלי (click beetles), משקף את יכולת-הקפיצה הייחודית שלהן: מנגנון ניתור המאפשר להן לקפוץ באוויר בלי להשתמש ברגליהן. מנגנון זה מאפשר להן לחמוק מטורפים פוטנציאליים – או פשוט להתהפך במקרה שהן “תקועות” על גבן.

מנגנון זה נחקר בעבר, והמכניקה הבסיסית שלו ידועה: כאשר החיפושית שוכבת על גבה מופעל מנגנון נעילה המשמר את האנרגיה האלסטית שבגוף, ושחרורו של מנגנון זה מקפיץ את החיפושית באוויר, לגובה של כ-30 ס”מ.

עם זאת, רמת השליטה של הנתוזית בקפיצה לא היתה ברורה עד למחקר הנוכחי, שנערך על ידי ד”ר  גל ריבק ופרופסור מחקר דניאל ויס מהטכניון.

ד”ר ריבק ופרופסור ויס, שחקרו גם את המגבלות הביו-מכניות של הקפיצה, גילו כי אף שהנתוזית שולטת בכמה אלמנטים בקפיצה, “זווית השיגור” שלה כמעט שאינה משתנה. שיגור בזווית זו – 80 מעלות בקירוב – מקצה  את מרבית כוח הקפיצה (98% מכוח זה) לציר האנכי, כלומר להתגברות על כוח הכבידה.

על סמך שילוב בין תיאוריה (מודל פיזיקלי-מתמטי של פעולת הקפיצה) וניסוי (מעקב אחר קפיצותיהן של נתוזיות ממשיות) הסיקו החוקרים כי החיפושית שולטת במהירות השיגור – אבל לא בזווית הקפיצה.

“שאלת האנרגטיקה של הקפיצה משכה אותי במיוחד”, מסביר ד”ר ריבק. “מדובר בחרקים שמאיצים את הגוף כלפי מעלה בתאוצה עצומה – יותר מפי 300 מתאוצת הכבידה (התאוצה של נפילה חופשית) – ולא ברור מדוע דרושה אנרגיה רבה כל כך כדי לבצע פעולה פשוטה כמו התהפכות. במבט נוסף שמתי לב לסלטות שהחיפושיות מבצעות באוויר, ורציתי להבין באיזו מידה שולטת החיפושית עצמה באקרובטיקה האווירית הזו”.

נושא התנועה המבוקרת הוא עניין חשוב במערכות אוטונומיות (רובוטים עצמאיים). למשל, כלי רכב בלתי מאויש שמתהפך במהלך משימה. חשוב מאוד שרכב כזה יוכל להתהפך חזרה למצב פעולה גם בתנאי שטח קשים. תכנון כלי כזה הוא משימה מורכבת שדורשת חישה של הסביבה והתמצאות מרחבית.

“כפי שאנחנו לומדים מהנתוזית, האבולוציה מספקת לנו פתרון משלה לבעיה זו”, אומר ד”ר ריבק. “הקפיצה מצליחה להפוך את הנתוזית רק בכ-50% מהמקרים. במילים אחרות, סיכויי ההצלחה בכל קפיצה זהים לסיכויי הכישלון. לכן יתכן שיידרשו לחיפושית כמה קפיצות כדי לנחות, בסופו של דבר, על הרגליים. נכון שמהנדס שהיה מפתח מנגנון כזה לא היה מקבל הרבה מחמאות; אבל כפתרון אבולוציוני הוא מוכיח את עצמו, והפשטות של המנגנון הזה היא יתרון עצום”.

יתכן שבעקבות המחקר של ד”ר ריבק ופרופסור ויס, יהיה ניתן לתכנן כלי רכב זעיר שיידע להפוך את עצמו, או לתכנן גם כלי רכב זעירים שיידעו לקפוץ מעל מכשולים.

יישום אפשרי נוסף הוא מנגנון להיפוך חיישנים. “נניח שאנחנו מעוניינים לפזר בשטח מסוים חיישנים רבים”, מסביר ד”ר ריבק. “הדרך הכי הגיונית היא לזרוק אותם מהאוויר. עם זאת, ברור שחלק מהחיישנים יפלו על הקרקע כשהם הפוכים. באמצעות מִפרק המבוסס על מנגנון דומה לזה של הנתוזית אפשר לגרום לכך שהחיישן יקפוץ באוויר עד שייפול במנח הנכון”.

ד”ר גל ריבק הוא ביולוג החוקר את האקו-פיזיולוגיה של שחייה ותעופה בטבע, תוך התמקדות בפתרונות טבעיים, אבולוציוניים, לבעיות הנדסיות. “הטבע מספק לנו פתרונות פשוטים יחסית בבעיות הנדסיות רבות, שנראות לנו מסובכות מאוד,” הוא מסביר.

המחקר הנוכחי הוא חלק מן הפוסט-דוקטורט של ד”ר ריבק, במסגרת תוכנית הטכניונית למערכות אוטונומיות ובהנחיית פרופסור מחקר דני ויס מהפקולטה לאווירונוטיקה וחלל.

בעבודת הדוקטורט שלו (בטכניון, בהנחית פרופסור זאב ארד מהפקולטה לביולוגיה ופרופסור דני ויס) הוא חקר את מנגנון הצלילה של ציפורים כגון קורמורנים, באמצעות מודל תיאורטי וניתוח ממוחשב של צילומי וידיאו תת-מימיים. ד”ר ריבק הראה כי הציפורים הצוללות מסתייעות ב”כוח עילוי שלילי”, המתנגד לכוח הציפה ומאפשר להן להישאר מתחת לפני המים, כפי שכוח עילוי “רגיל” (חיובי) מתנגד לכוח הכבידה וכך מאפשר למטוסים לטוס באוויר.

פריצת דרך עולמית
חוקרי הטכניון הוכיחו אפשרות פיזור צינוריות פחמן זעירות ב”סופר-חומצה”

לראשונה הוכח כי ניתן לעשות זאת כשלב ראשון בטוויית ננו-חוטים מצינוריות פחמן זעירות

חוקרי הטכניון הצליחו לראשונה להוכיח כי יש אפשרות פיזור של צינוריות פחמן זעירות ב”סופר-חומצה”. זוהי פריצת דרך שתוביל לפיתוחים מהפכניים במדעי החומר ובננו-אלקטרוניקה, ועשויה להוות שלב ראשון בטוויית ננו-חוטים מצינוריות פחמן זעירות. כך מדווח במאמר שהתפרסם בכתב העת המדעי היוקרתי “נייצ’ר ננוטכנולוג’י” (Nature Nanotechnology).

“אחד החומרים המעניינים בננוטכנולוגיה הן צינוריות זעירות של פחמן”, מסביר פרופסור ישעיהו טלמון מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון. “האתגר הניצב בפני חוקרים ברחבי העולם הוא – איך הופכים צינורית כזו, שקוטרה 1-2 ננו מטר (אחד חלקי מיליארד של המטר), למשהו שימושי בקנה מידה גדול, כגון כבלים יעילים להולכת חשמלית או חומרי בניה חזקים וקלים. שכן בייצור מגיעות הצינוריות החזקות והזעירות הללו כשהן מעורבבות, מעין ‘ספגטי’, והאתגר הוא לפזרן ולהפרידן לצינוריות בודדות, ואחר כך לטוות מהן חוטים שבהם הצינוריות מסודרות היטב”.

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת “רייס” ביוסטון, טקסס, בראשות פרופסור מתאו פסקואלי, עמיתיהם של החוקרים הישראלים, פרופסור ישעיהו טלמון ופרופסור יכין כהן, הציעה לפזר את הצינוריות הזעירות בחומצה כלורו-סולפונית (“סופר-חומצה”). זו חומצה חזקה מאוד, העלולה לפגוע קשה בבני אדם ובציוד בשימוש לא זהיר. כמו כן יש לשמור שאדי מים מהאוויר לא יבואו במגע איתה. האתגר שניצב בפני חוקרי הטכניון היה להכין דגמים של החומצה הזו ולהכניסם למיקרוסקופ אלקטרונים. בעקבות תהליך פיתוח הם הצליחו להכין בצורה בטוחה דגמים ששימרו את מבנה הצינוריות בחומצה. “הצלחנו לפתח שיטה בה ייצרנו דגמים כאלה,  למיקרוסקופית אלקטרונים חודרת בטמפרטורות נמוכות

 (cryo-TEM) , ולמיקרוסקופית אלקטרונים סורקת בטמפרטורות נמוכות

 (cryo-SEM), וכך הראינו שאכן הצינוריות מפוזרות בצורה יפה בחומצה”, אומר פרופסור טלמון. “זו הפעם הראשונה שהוכח כי בסופר-חומצה הזו ניתן להמיס את הננו-צינוריות הללו. יתירה מכך, הוכח כי יש סיכוי טוב לטוות חוטים המבוססים על צינוריות פחמן זעירות”.

“פרופסור טלמון ועמיתיו בטכניון תרמו תרומה חיונית הנדרשת להוכחה שננו-שפופרות נמסות באופן ספונטני בחומצה כלורו-סולפונית,” אמר פרופסור פסקואלי. “לשם כך היה עליהם לפתח שיטות ניסוייות חדשות.”

מדענים מקווים כי בעתיד יוכלו להשתמש בסיבים הנטווים מצינוריות פחמן זעירות להולכת חשמל יעילה למרחקים גדולים וליצירת חמרי בניה חזקים מאד וקלים יותר מחומרים קונבנציונאליים.

היכן ניתן לשכור דירת ארבעה חדרים בשטח 100 מ”ר ב- 1,900 שקלים לחודש?
הסטודנטים בטכניון משלמים כשליש משכר הדירה בשוק החופשי בתל-אביב וירושלים

כך למשל, בדירה בת שלושה חדרים ב’כפר המשתלמים’ החדש של הטכניון, ישלם סטודנט נשוי 1,700 שקלים לחודש, סכום הכולל בתוכו גם את תשלומי הארנונה, הכבלים ועלויות תחזוקת הדירה. בנוסף, כוללת הדירה גם מחסן, מקרר, תנור ושולחן עבודה. לשם השוואה, עבור דירה דומה בשוק החופשי בחיפה ישלם זוג כ- 3,500 שקלים ובתל-אביב וירושלים כ- 4,500 – 5,000 שקלים לחודש ואף יותר בשכונות היוקרתיות כמו רמת אביב בתל-אביב או רחביה בירושלים.

עבור סטודנטים רווקים, מציעים מעונות הטכניון מחיר חסר תקדים של 700 שקלים לחודש עבור סטודנט בודד בחדר, או במחיר של 414 שקלים לסטודנט בחדר עם עוד שני שותפים. דיירי המעונות פטורים מתשלום הארנונה הכלול במחיר הדיור הבסיסי. גם את חשבונות החשמל משלמים רק סטודנטים הנהנים ממיזוג אוויר.

פרוייקט הדגל החדש של הטכניון בתחום הדיור הוא ‘כפר המשתלמים’ שהושק לאחרונה בתרומתו של שלום זילוני. מדובר במתחם מגורים המיועד לסטודנטים נשואים הלומדים לתארים גבוהים – “מוסמך” ו”דוקטור” ומכיל 216 דירות חדישות ומאובזרות. הכפר משתרע על פני 22 מ”ר בנויים, ובעתיד הקרוב יוקמו בו ארבעה מגרשי משחקים מאובזרים לילדים, המותאמים לשכבות גיל שונות. בחודשים האחרונים החל אכלוס המתחם, וכ-60 דירות כבר אוכלסו.

מחירי השכירות בכפר המשתלמים נמוכים מאד: עבור דירת 2 חדרים ישלם זוג 1,400 שקלים, עבור שלושה חדרים 1,700 שקלים ועבור ארבעה חדרים 1,900 שקלים. שכר הדירה כולל את תשלום הארנונה, הכבלים והתחזוקה, ולדירות מצורף גם מחסן, מקרר ותנור. בקרוב תחל בניית מרכז קהילתי גדול בכפר, בו יוקמו ארבעה גני ילדים ואולם אירועים שיכיל 200 מקומות.

נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא אמר כי “הכפר נבנה במסגרת מאמצי הטכניון להעניק לסטודנטים איכות חיים גבוהה ולאפשר לבעלי המשפחות שביניהם להתגורר בתחומי הקמפוס בדירות באיכות גבוהה ובעלות נמוכה. כפר המשתלמים החדש הוא נדבך נוסף וחשוב בסל התמריצים שהטכניון מעניק לסטודנטים שלו לתארים מתקדמים”,

הממונה על המעונות בטכניון, נילי נאור, מציינת כי עקב המחירים הזולים יש ביקוש גדול למעונות והתפוסה מלאה בכל שנה. כל סטודנט המתקבל לטכניון, ואינו תושב חיפה או הקריות, זכאי למעונות ללא כל קשר למצבו הסוציו-אקונומי.

 בתמונה: מעונות הסטודנטים בטכניון