חודש: ינואר 1900

שר החינוך, גדעון סער: “החזרת החינוך למעמדו הראוי – פרוייקט שיימשך עשור”; נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, לבוגרים: “אתם הולכים להרויח פחות אבל לתרום הרבה יותר”; אל”מ (מיל.) הראל גוב, בשם הבוגרים: “נקראנו לדגל לפני שנה וכבר חודשיים אנו מנסים ללמד, חדורי התלהבות ומוטיבציה”; רבים מהבוגרים הגיעו לתכנית מחברות הי-טק

שר החינוך הוסיף, כי אחרי שנים רבות של נסיגה בחינוך, “מערכת החינוך מתחילה לנוע לכיוון המעמד הראוי לה, הודות לכח אדם איכפתי ואידיאליסטי אשר זורם להוראה”.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר לבוגרים כי הם יצאו לדרך ארוכה וקשה שהוא רואה בה שליחות אמיתית וערכית. “אולי תרויחו פחות, אבל תתרמו הרבה יותר”, הדגיש.

פרופסור אבי ברמן, דיקן המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון, אמר כי 88 אקדמאים התקבלו לקורס, מתוך 536 מועמדים. 85 מהם סיימו את הקורס בהצלחה והם מקבלים עתה תעודת הוראה. “יש מחסור חמור במורים לטכנולוגיה וקורס ההסבה הגדול הזה חשוב מאין כמוהו”, הדגיש והוסיף, בפנותו לשר החינוך: “משכורת של מורה צריכה להיות כזו שתגרום למיטב בנינו ובנותינו להתחרות על הזכות להצטרף לעושים במלאכת הקודש של ההוראה”.

יוני דינר, בוגר הקורס, אמר בשם חבריו: “התוודענו באחרונה לתלוש השכר החדש שלנו, תלוש עגום של מורה בישראל. אבל פועם בנו הרצון לשנות, הרצון לחנך, הרצון להביא עתיד חדש וטוב למדינה”.

חברו, אל”מ (מיל.) הראל גוב, הוסיף: “נקראנו לדגל לפני שנה, וכבר חודשיים אנו מנסים ללמד, חדורי התלהבות ומוטיבציה. הרגלים לפעמים כואבות וגם מיתרי הקול נפגעים, אבל אנו פוגשים נוער מקסים, סקרן וקשוב. אם רק נדע להתאים את התדרים שלנו למקלטים שלו – נצליח בעבודה הכמעט התנדבותית שלקחו על עצמנו”.

בתמונה: שר החינוך, גדעון סער (משמאל), בשיחה עם בוגר הקורס, אל”מ (מיל.) הראל גוב. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון

השיטה עשויה להביא בפני הרופא אינפורמציה עשירה שלא הייתה קיימת בפניו עד כה; הטכניון רשם פטנט על הפיתוח

חוקרי הטכניון הצליחו לפתח שיטה חדשנית לאיבחון מחלות, ביניהן סרטן, המבוססת על בדיקת דם פשוטה. כך מדווח PNAS, כתב העת של האקדמיה האמריקנית למדעים, בכתבה המרכזית שלו. פרופסור אריה אדמון, מהפקולטה לביולוגיה בטכניון, סבור כי הבדיקה תביא בפני הרופא אינפורמציה עשירה שלא הייתה מצוייה בפניו עד כה שאולי תאפשר איבחון טוב יותר והתאמת הטיפול לחולה (personalized medicine).

הפיתוח התבצע במסגרת עבודת הדוקטוראט של דוקטור מיכל בסני-שטרנברג, והוא עשוי גם לסייע בבדיקת התאמת הטיפול התרופתי לחולה. פרופסור אדמון מסביר כי ידוע שכאשר חלבוני התא מסיימים את תפקידם או מתקלקלים, הם מפורקים על ידי התאים לאבני הבניין שלהם, כלומר לחומצות האמינו, על מנת לבנות מהן חלבונים חדשים. חלק מתוצרי הפירוק של החלבונים אינם מפורקים עד הסוף, אלא נשארים כפיסות חלבונים קצרות, הנקראות פפטידים. בנוסף היה ידוע שחלק מהפפטידים האלו מוצגים על פני התאים בעזרת חלבון בשם HLA(Human Leukocyte Antigen, או בעברית קומפלקס התאמת רקמות). על ידי הצגת פפטידים על פניהם, התאים “מדווחים” על מצב “בריאותם” למערכת החיסון. כאשר פפטידים שמקורם בחלבוני מחלה מוצגים על פני תאי הגוף, כפי שקורה במחלות ויראליות, תאי מערכת החיסון הורגים את התאים החולים וכך מונעים את התפשטות המחלה.

הגישה האיבחונית החדשה שפותחה בטכניון מסתמכת על התובנה שתאי הגוף לא רק מציגים את חלבון ה-HLA  על פניהם אלא גם משחררים חלק ממולקולות החלבון האלו לזרם הדם עם הפפטידים הקשורים אליהם. בנוסף, תאים סרטניים משחררים כמויות גדולות יותר של החלבון ה- HLAעם הפפטידים אל הדם וזאת כדי לנסות “לבלבל” את המערכה החיסונית. בעקבות כך הגיעו ד”ר בסני-שטרנברג ופרופסור אדמון למסקנה שעל ידי איפיון של מיגוון הפפטידים הקשורים לחלבוני ה-HLAאשר ששוחררו אל נוזל הדם, ניתן לבצע איבחון של מחלות שונות, וביניהן סרטן, בבדיקת דם פשוטה.

בפיתוח החדש, חוקרי הטכניון מפרידים את חלבוני ה-HLAמשאר חלבוני הדם, ולאחר מכן משחררים מהחלבונים האלו את הפפטידים הקשורים אליהם. בעזרת מיכשור מאוד מתוחכם, הנקרא ספקטרומטר מסות, מצליחים חוקרי הטכניון לזהות את רצף חומצות האמינו של הפפטידים שהופרדו וכך לזהות את החלבונים המקוריים שהיו בתאים שבהם נוצרו פפטידים אלו. בדגימת דם אחת, מזוהים בשיטה זו אלפי פפטידים שונים וכך מתקבל מידע רב על המחלה או הגידול. החוקרים טוענים, שבין אלפי הפפטידים המזוהים ישנם גם פפטידים האופיניים לסרטן, שלא יימצאו בדמם של הבריאים. זיהויים יאפשר לקבוע הימצאות המחלה ולהפנות את הנבדקים לבדיקות נוספות.

בהמשך המחקר יבדקו חוקרי הטכניון את הסמנים שיזוהו בשיטה החדשה, מידת מובהקותם לאיבחון של סוגי סרטן שונים, וכמו כן את האפשרות להשתמש בשיטה לצורך איבחון של מחלות אחרות.

תחפושות כמחווה לארכיטקטים נודעים של הסטודנטים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון

בצילום בעמוד השער ניתן לראות את עבודתן של הסטודנטיות רעות קידר ודורין נהרי שנעשתה כמחווה לארכיטקט הקטלני הדגול אנטוניו גאודי. העבודה נעשתה בהנחייתם של אריאל טיבי ורבקה השמשוני.

בצילום משמאל מוצגת עבודתם של הסטודנטים אמרי אילון ודנה בן מיכה – מחווה למירו. העבודה בוצעה בהנחיתן של יהודית מנספלד וקרן שוהם.

מסורת זו של פתיחת סמסטר האביב לתלמידי השנה הראשונה באווירה פורימית מתקיימת בפקולטה כבר עשר שנים.

מרכזת הסטודיו של השנה הראשונה היא פרופסור רבקה השמשוני.

בתמונה: עבודתם של אמרי אילון ודנה בן מיכה – מחווה למירו

שר החינוך, גדעון סער, יהיה אורח הכבוד בטקס סיום הקורס ביום רביעי; רבים מהבוגרים הגיעו לתכנית מחברות הי-טק; הקורס נמשך תשעה חודשים

85 אקדמאים סיימו בטכניון קורס הסבה להוראת מתמטיקה ומדעים בבתי הספר התיכוניים. בסך הכל הוסבו להוראה כ-500 אקדמאים ברחבי הארץ, בפרוייקט המשותף למשרדי האוצר, החינוך והתמ”ת. הקורס נמשך תשעה חודשים, ושילב לימודים בטכניון עם התנסות מעשית בבתי הספר. רוב המשתתפים כבר קיבלו עבודה כמורים בבתי הספר התיכוניים והם מגיעים לבתי הספר מחברות הי-טק בעיקר.

שר החינוך, גדעון סער, יהיה אורח הכבוד בטקס הסיום שייערך ביום רביעי הקרוב, 27 באוקטובר 2010.  פרופסור אבי ברמן, דיקן המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון, אמר כי 88 אקדמאים התקבלו לקורס, מתוך 536 מועמדים. 85 מהם סיימו את הקורס בהצלחה והם מקבלים עתה תעודת הוראה. “כי יש מחסור חמור במורים לטכנולוגיה וקורס ההסבה הגדול הזה חשוב מאין כמוהו”, הדגיש.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי המשבר בחינוך הוא איום אסטרטגי על מדינת ישראל. “אתם מסיימים היום את אחד המפעלים החשובים שנעשו במדינת ישראל בשנים האחרונות”, אמר למשתתפי הקורס. “מורים טובים הם נכס שהמדינה לא יכולה בלעדיו. תוספת איכותית של מורים היא אחת המשימות החשובות אשר ניצבות בפני המדינה. אני רואה בהיענותכם לעשות הסבה להוראה – שליחות אמיתית, ואין זו קלישאה”.

נח גרינפלד, מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, הודה לטכניון על הירתמותו לתכנית “הכשרת אקדמאים להוראה”. הוא הבטיח כי משרדו יעשיר את מערכת החינוך בכח אדם איכותי שלא פנה מלכתחילה להוראה.

הטקס יתקיים ביום רביעי, 27 באוקטובר 2010, בשעה 16.30, באולם “בטלר” במוסד נאמן בטכניון. כתבים וצלמים מוזמנים.

“אינדיפנדולום” 2010
תלמידי תיכון וסטודנטים בטכניון יתמודדו בהטלה למרחק של מתקן ממנוף ענק במסגרת תחרות “טכנוראש” המסורתית

14 קבוצות של תלמידי תיכון וסטודנטים יתמודדו בהטלה למרחק של מתקן מיוחד ממנוף ענק, במסגרת תחרות “טכנוראש” המסורתית. במסגרת המשימה, “אינדיפנדולום” 2010 שמה, תוצב במרכז הקמפוס מטוטלת ענקית.

יעל זיורי, סטודנטית בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ומנהלת פרוייקט “טכנוראש”, מסרה כי 14 הקבוצות הגיעו לתחרות לאחר תהליך מיון קפדני. המטוטלת תוצב בגובה של 12.5 מטרים והמתמודדים יצטרכו לשגר מתקן מיוחד למרחק הגדול ביותר, תוך ניצול מקור נתון וסופי של אנרגיה. הם יחברו את המתקן אל המטוטלת בעזרת חוט דיגים. במהלך תנועת המטוטלת, ובאמצעות מנגנון חוט להט, חוט הדיגים אמור להיקרע והמתקן ינותק מכל השפעה חיצונית. עליו לנוע באוויר בשלב הראשון, ולנוע לפחות מטר וחצי במגע עם הקרקע – בשלב השני.המנצח יהיה הצוות שיגיע למרחק הגדול ביותר.

תחרות “טכנוראש” נערכת בטכניון לזכרו של ההוגה והמייסד שלה, ניב-יה דורבן ז”ל. ניב-יה, סטודנט ובוגר מצטיין של הטכניון, היה קצין בצה”ל כאשר נרצח על ידי שודד ברחוב שקט בתל אביב בחודש מארס 2003. התחרות והפרסים ממומנים על ידי ד”ר רוברט שילמן (“ד”ר בוב” בפי כל), שהשתלם בטכניון.

התחרות תתקיים ביום רביעי, 7 באפריל 2010, בין השעות 12.30-14.30, בלב הקמפוס.

כתבים וצלמים מוזמנים.

פרופסור אפלויג, נשיא הטכניון לשעבר, הצטרף לאקדמיה הוותיקה והיוקרתית ביחד עם עוד “230 מנהיגים במדע, אמנות, עשייה ציבורית, עסקים ונדבנות” וביניהם יו”ר חברת IBM סמואל פלמיסיאנו, נשיא קרן פורד לואיס אובינס וכתבת הטלוויזיה כריסטיאן אמנפור

“טקס ההצטרפות מציין את משימתה של האקדמיה ואת הישגיהם של החברים החדשים”, אמרה נשיאת האקדמיה, לזלי ברלוביץ’. “במשך שלוש מאות שנים מתמסרים האקדמיה וחבריה למנהיגות אינטלקטואלית ולפעולה חיובית באמריקה ורחבי העולם”.

210 החברים החדשים ו-18 חברי כבוד זרים הם מנהיגים במחקר, בהשכלה, בעסקים, באמנויות ובשדה הפעילות הציבורית. ביניהם – יו”ר חברת IBMסמואל פלמיסיאנו, נשיא קרן פורד לואיס אובינס וכתבת הטלוויזיה כריסטיאן אמנפור.

בתמונה: פרופסור יצחק אפלויג. צילום: דוברות הטכניון

חוקרי הפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון והקריה הרפואית רמב”ם הצליחו לזהות את הפגם המדויק הגורם לאובדן הזרחן דרך הכליה ולמחלת העצם הקשה בחולים אלו. כך מדווח כתב העת המדעי .New England Journal of Medicine

זרחן (פוספור), הוא יסוד כימי, אשר בצורתו כמלח פוספט מהווה את אחת מאבני הבניין החשובות בגוף האדם. הזרחן, ביחד עם סידן ומינרלים נוספים, משמש כאחד המרכיבים העיקריים בעצמות השלד והשיניים. נוסף על אלה, מרכיב הזרחן את מולקולת ה-ATPהמשמשת כמקור אנרגיה זמין בתאי הגוף, ואת מולקולות ה-DNAוה-RNA, המרכיבות את החומר הגנטי של כל יצור חי. בכך משמש הזרחן אבן יסוד בכל אחד מתאי ומרקמות הגוף. אין זה מפתיע, לפיכך, שהגוף מקיים מערכת ויסות רגישה ועדינה שמטרתה לשמור על מאזן זרחן תקין. הפרה משמעותית של מאזן עדין זה תוביל לחסר בזרחן שיגרום למחלות קשות הפוגעת במערכות הגוף השונות, כגון פגיעה בשלד על רקע התרככות והיחלשות העצמות בתקופת גדילתן – מצב המוכר בשפה הרפואית כ”רככת”.

הכליה מתפקדת כווסת העיקרי של מאזן הזרחן בגוף, והיא עושה זאת באמצעות איזון עדין ומדויק בין סינון הזרחן מן הדם והפרשתו, לבין ספיגתו החוזרת מן השתן הראשוני שנוצר. כתוצאה מאיזון עדין זה אין אובדן מיותר של זרחן דרך השתן, והגוף משמר את כמויות הזרחן הדרושות לו לבניית השלד ולשמירת תקינות הערכות התאיות השונות שבפעילותן נוטל הזרחן חלק. בעוד שרוב המרכיבים המשתתפים בתהליך ויסות מאזן הזרחן בגוף זוהו במשך השנים, עדיין נותר חוסר וודאות לגבי זהותו המדוייקת של הרכיב המסויים בתוך כליית האדם שאחראי על מרבית הספיגה החוזרת של הזרחן ועל מניעת איבודו דרך השתן. חידה מדעית זו נפתר לאחרונה בידי ד”ר דניאלה מגן, פרופ’ ישראל זליקוביץ, פרופ’ קרל סקורצקי ועמיתיהם מהקריה הרפואית רמב”ם ומהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון, בשיתוף פעולה עם קבוצת חוקרים מאוניברסיטת מונטריאול בקנדה. במחקר זה התבססו ד”ר מגן ועמיתיה על דיווח מדעי שפורסם לפני למעלה משני עשורים, אף הוא בכתב העת  ,New England Journal of Medicineע”י קבוצת חוקרים ישראלים מאוניברסיטת תל אביב בראשותו של פרופ’ מרטין טידר (שהוא שותף גם במחקר הנוכחי). בדיווח מלפני עשרים שנה תיארו פרופ’ טידר ועמיתיו זוג ילדים אחים שסבלו מרככת קשה של העצמות, ומתסמונת הכוללת איבוד ניכר של זרן, סידן, סוכר, חומצות אמינו וחלבונים דרך הכליה – מצב המוכר בשפה הרפואית כ”תסמונת פנקוני כלייתית”.

בהתבסס על דיווח ישן זה הצליחו ד”ר מגן ועמיתיה, בסיועו של פרופ’ טידר, לאתר את החולים הללו כעבור 20 שנה, ולקבל את הסכמתם והסכמת בני משפחתם לביצוע מחקר גנטי, שבעקבותיו הצליחו החוקרים לזהות את הפגם המדויק הגורם לאובדן הזרחן דרך הכליה ולמחלת העצם הקשה בחולים אלו. באמצעות שימוש בשיטות מתקדמות בביולוגיה מולקולארית, נמצא שהפגם הגנטי בחולים אלה קשור בתפקודו של חלבון כלייתי אשר חשיבותו בספיגת הזרחן בכליית האדם היתה נתונה בספק במשך תקופה ארוכה. ניסויים נוספים שנעשו במסגרת מחקר זה הצביעו על כך שהחלבון הפגום “נתקע” בתוך תאי הכליה מבלי יכולת להגיע אל קרום התא, דבר המונע ממנו לבצע את תפקידו בספיגת הזרחן מן השתן. באופן מפתיע, נמצא שפגם גנטי בחלבון בודד זה גורם לפגיעה כלייתית נרחבת מהצפוי, ולהפרעה בתפקודים נוספים של הכליה. לממצא חדש זה יש חשיבות מכרעת בחשיפת תפקידו של החלבון המעורב במחלה בשמירה על מאזן הזרחן התקין בגוף האדם. כמו כן, ההבנה כי פגיעה בחלבון זה גורמת לפגיעה כלייתית נרחבת בנוסף לפגיעה במאזן הזרחן שופכת אור על תפקודים נוספים אפשריים של חלבון זה בכליה התקינה. מחקר זה יאפשר לבחון לעומק את התפקיד המדויק של חלבון זה ושל חלבונים נוספים הקשורים אליו בקביעת מאזן הזרחן בגוף במצבי חולי ובריאות שונים. פרסום תוצאת המחקר ב – New England Journal of Medicineעשוי לגרום להעלאת המודעות לגבי החשיבות שבשמירה על כלכלה מאוזנת מבחינת תכולת הויטמינים והמינרלים, אשר ביחד עם אורח חיים פעיל ובריא יסייעו בשמירה על חוזק ובריאות העצמות ובמניעת מחלות של השלד הנובעות מחסר במינרלים. מנגד, יש לזכור כי צריכת יתר ל זרחן, במיוחד בשילוב עם אי ספיקה של הכליות עלולה לגרום לשקיעה של עודפי זרחן ברקמות הרכות שמחוץ לשלד ובדופן כלי הדם, דבר שעלול לגרום ל”התקשות”  העורקים ולהסתיידותם.

קיבל 5,000 יורו ואפשרות להתמחות בחברת ייעוץ בינלאומית; “הרשת החברתית היא מכונת הקפה החדשה בארגון”

“אנו לא שייכים לדור שקל לו להבין כיצד רשתות חברתיות ישפיעו על סביבת העבודה העתידית”, הודו ראשיה בכנס שערכו בלונדון, שם קיבל אלכס את הפרס, עליו התמודדו יותר ממאה בודדים וקבוצות מרחבי העולם. “הרעיונות של אלכס ז’יטניצקי נמצאו בעלי תובנות רבות ולכן הוא נמצא ראוי לקבל את הפרס”, אמרו השופטים.

לבד מהצגת רעיונותיו בכנס, נפגש אלכס עם אנליסטים בכירים בחברה ועם מנהל המחקר שלה, להחלפת דעות ורעיונות. הוא זכה גם באפשרות להתמחות בחברה.

אלכס הציג שני מסלולי אסטרטגיות, האחד מיועד ללקוחות והאחר למנהלים ועובדים בחברה או באירגון. “אתר האינטרנט של חברה כבר אינו מספיק”, הוא אומר. “כל ארגון או חברה צריכים  לפתוח דף ברשתות חברתיות רלוונטיות להם, בעיקר כאלה העוסקים בציבור הרחב ופחות עם אירגונים או חברות אחרות. למשל – מתן שירות בפייסבוק ולא רק באתר האינטרנט. אנשים שלא השתמשו הרבה באינטרנט עד כה, מתחילים להשתמש ברשת יותר ויותר, בזכות הרשתות החברתיות”.

אשר למסלול העובדים והמנהלים בחברה או באירגון, הציע אלכס להגביר את שיתופי הפעולה בין העובדים באמצעות תכנות ייעודיות. “הצעתי להתחיל בצעדים קטנים, כמו תכנת צ’ט בחברה או באירגון”, הוא אומר. “התייעצתי עם ד”ר שרית מולדובן מהפקולטה שלי והיא סיפרה לי על מחקר שבמהלכו הוצאה מכונת הקפה מהחברה והדבר גרם להפחתת הקשר בין העובדים. אכן, הרשת החברתית הופכת למכונת הקפה החדשה”.

עוד הציע לערוך הדרכות לעובדים, שכן רשתות חברתיות נכנסות לאירגונים ולחברות ללא הכנה או תכנון מוקדם ומשנות בצורה דרסטית את אופי השימוש באינטרנט של משתמשים רבים. בתוך כך, הן משפיעות על ההתנהגות שלהם כעובדים וכצרכנים.

“לפי דעתי, האיום הגדול ביותר שעומד היום בפני עסק כלשהו בזירת המדיה החברתית הוא שהעסקים המתחרים שלו יתאימו את עצמם למציאות החדשה טוב יותר ומהר יותר”, אומר אלכס. “הדבר הראשון שעשיתי לאחר שנודע לי על הזכיה, היה לכתוב על כך סטטוס בפייסבוק, דבר שלא היה עולה על דעתי לפני חמש שנים”, הוא צוחק. “מדובר במהפיכה של מעבר מאנונימיות לחשיפה, והכל מרצון”.

אלכס, בן 23, למד בבית הספר התיכון בגשר הזיו. “הזכיה בתחרות נתנה חיזוק להחלטתי ללמוד הנדסת תעשיה וניהול בטכניון ובהחלט סיפקה לי קרש קפיצה מצויין לקריירה עתידית”, הוא אומר.

בתמונה: אלכס ז’יטניצקי עם ראשי חברת OVUM בכנס שבו הוענק לו הפרס. צילום: דוברות הטכניון.

המלגות, בסך חמשת אלפים עד תשעת אלפים ש”ח ניתנו לסטודנטים מארבע פקולטות

המשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון, ד”ר אביטל שטיין, אמרה כי “הקשר בין חברת “מוטורולה” לבין הטכניון הוא קשר חם, הדוק ורב שנים, הנמשך מאז תחילת שנות השמונים ורק משתבח עם הזמן”. היא ציינה כי כבר בשנת 1981 תרמה החברה למעונות סטודנטים בטכניון, בשנת 1982 תרמה לקליטת חברי סגל חדשים (“היא הבינה כבר אז עד כמה חשובה היא המלחמה בבריחת המוחות מהארץ”) ובשנת 1983 – לציוד לפקולטה למדעי המחשב. מאז תרמה החברה לטכניון רבות, וגם נתרמה – שכן מאות, אם לא אלפי בוגרי טכניון, עבדו ועובדים בחברה. “אכן, ההשקעה בסטודנטים שלנו היא השקעה טובה, היא השקעה בעתיד תעשיית ההי-טק הישראלית, היא השקעה בעתיד המדינה ובעתיד כולנו”, אמרה ד”ר שטיין.

מיכאל פירוב, אחד ממקבלי המלגות, אמר בשם חברותיו וחבריו: “אין זה סוד שלרכוש השכלה גבוהה במדינתנו זו משימה לא פשוטה הדורשת משאבים רבים. סטודנטים רבים נאלצים לשלב עבודה עם לימודים, דבר המקשה על התמקדות והצלחה בלימודים”. הוא פנה לראשי מוטורולה והוסיף: “מי יתן ותמשיכו עוד שנים רבות לתרום לחברה ושיום יבוא ובו נוכל גם אנו להחזיר למדינה את ההשקעה שלכם בנו”.

בטקס השתתפו דיקני ארבע הפקולטות, דיקנית הסטודנטים בטכניון, פרופסור מיכל גרין, יהודה פורת, סגן נשיא מוטורולה למשאבי אנוש ואמה שוצמן, מנהלת קשרי קהילה ואקדמיה במוטורולה.

בתמונה: נשיא מוטורולה ישראל, שמעון דיק, נואם בטקס בטכניון. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון

12,500 סטודנטים, יותר מ-2000 סטודנטים חדשים; ראש העיר, עו”ד יונה יהב: “בעזרתכם נהפוך את חיפה לעיר סטודנטיאלית”; נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא: “אתם המשאב הלאומי של מדינת ישראל”; מנכ”ל מיקרוסופט ישראל: “מזל שבתקופתי לא היה מבחן פסיכומטרי”

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, העושה במסע גיוס משאבים בחו”ל, כתב בברכתו לסטודנטים החדשים כי האוניברסיטאות בכל העולם היו למשאב לאומי למדינותיהן וכי הסטודנטים של הטכניון, שיהיו מראשי ומובילי תעשיית ההי-טק הישראלית, הם המשאב הלאומי של מדינת ישראל. המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור פאול פייגין, אמר כי עתה, “כשרוחות חדשות נושבות ממסדרונות השלטון כלפי מערכת ההשכלה הגבוהה”, הטכניון צופה שנת לימודים רגועה ופוריה.

מנכ”ל מיקרוסופט ישראל, בוגר הטכניון דני ימין, סיפר על ימיו הראשונים בטכניון ונתן עצות לסטודנטים החדשים. “למזלי בתקופתי לא היה מבחן פסיכומטרי”, אמר. “אם היה – לא הייתי מתקבל לטכניון”. בין העצות שנתן לסטודנטים: היו נאמנים ליושר ולאמת, אל תתנו לכוח ולשררה לסחרר אתכם גם כשתתקדמו, תנו למעשיכם לשווק אתכם ועיזרו לאלה שלידכם – אם הם יצליחו גם אתם תצליחו.

כן בירכו את הסטודנטים דיקנית הסטודנטים, פרופסור מיכל גרין, דיקן לימודי הסמכה, פרופסור יעקב ממן ויו”ר אגודת הסטודנטים, דודי צרויה.

בתמונה: ראש העיר חיפה נואם בטקס פתיחת שנת הלימודים בטכניון. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון

מבוגרים הלוקים בדום נשימה בשינה (sleep apnea) עשויים לשאוב עידוד מממצאים העולים ממחקרים חדשים שנערכו בטכניון ובאוניברסיטת היינריך היינה בדיסלדורף (גרמניה) ולפיהם מבוגרים הסובלים מדרגה מתונה של התסמונת מאריכים חיים יותר מבני גילם באוכלוסיה הכללית.

דום נשימה בשינה היא תסמונת המתבטאת בהפסקות נשימה חוזרות בזמן שינה, ומובילה לירידה ברמת החמצן בדם וליקיצות קצרות. מחקרים קודמים הראו שוב ושוב כי דום נשימה בשינה הוא גורם תמותה בלתי תלוי. היפוקסיה לסירוגין (Intermittent hypoxia)  – המאפיין העיקרי של דום נשימה בשינה – גורמת לשרשרת של תופעות, ביניהן עקת חימצון (oxidative stress) ותהליכים דלקתיים המובילים לטרשת עורקים, או חסימת עורקים. זהו “נתיב ההשפעה” של דום נשימה בשינה על המערכת הקרדיו-וסקולרית. המידע שפורסם עתה על ידי הקבוצה החיפאית מראה כי באופן פרדוקסלי, מבוגרים הסובלים מדרגה מתונה של דום נשימה בשינה מאריכים חיים יחסית לבני גילם באוכלוסיה הכללית. ממצאים מפתיעים אלו הביאו את חוקרי הטכניון לינה ופרץ לביא (כיום נשיא הטכניון), המובילים את המחקר, להשערה לפיה בקרב חולים מבוגרים, ההיפוקסיה-לסירוגין מספקת הגנה על המערכת הקרדיו-וסקולרית, הגנה העשויה להסביר את שיעור התמותה הנמוך יחסית בקרב מבוגרים הסובלים מדרגה מתונה של דום נשימה בשינה. השערתם הספציפית היא שלבם של מבוגרים הסובלים מדום נשימה בשינה מקבל דם ממספר רב יותר של עורקים, הקרויים “מעקפים טבעיים” (collaterals); מקור-הדם ה”רזרבי” הזה מגן עליהם במקרה של התקף לב. בני הזוג לביא ביססו את השערתם על ממצאים קודמים של הצוות החיפאי, שהראו כי בדמם של אנשים הסובלים מדום נשימה בשינה יש רמה גבוהה יחסית של חלבון ייחודי הנקרא VEGF, האחראי ליצירה של כלי דם חדשים. ירידה ברמת החמצן בדם מאיצה את יצירת החלבון. הצוות הראה גם כי ישנם הבדלים משמעותיים (בין אדם לאדם) בהשפעת ההיפוקסיה על ייצורו של חלבון זה. צוות המחקר גילה כי לאנשים שביכולתם לייצר את החלבון בכמות גדולה בשעת היפוקסיה יש יותר כלי דם סביב הלב, בהשוואה לאנשים שאינם יכולים לייצר את החלבון.

עתה אומתה השערתם על ידי הקבוצה הגרמנית. בגיליון האחרון של כתב העת Chestמדווחים שטפן שטיינר ועמיתיו מהמחלקה לקרדיולוגיה באוניברסיטת היינריך היינה בדיסלדורף, גרמניה, על ממצאים המאששים את השערתם של בני הזוג לביא. שטיינר ועמיתיו השוו את מספרם ואת גודלם של המעקפים הטבעיים, בחולים שהוכנו לצינתור מסיבות רפואיות עם או בלי תסמונת דום נשימה בשינה – עם  הזהים להם במאפייני גיל, משקל, תיפקוד לב ושימוש בתרופות, ודיווחו כי אצל אלה הראשונים נמצאו הרבה יותר מעקפים טבעיים. במאמר מערכת שליווה את מאמרם של שטיינר ועמיתיו ב-Chestציינו לינה ופרץ לביא כי לממצאים אלו  השלכות משמעותיות על הטיפול בתסמונת. יתר על כן, ממצאים כאלה, אם ישולבו בניתוח גנטי אישי, עשויים להוביל לפיתוח אסטרטגיות חדשות של הגנה על המערכת הקרדיו-וסקולרית”.

לממצאים המפתיעים הללו יש משמעות מעשית גם לגבי טיפול בקשישים הסובלים מהתסמונת בצורה מתונה וללא סימפטומים אופייניים כגון עייפות כרונית ונטייה להירדמות במשך היום. יצויין כי עלות הטיפול בסובלים מדום נשימה בשינה נאמדת במאות מיליוני דולר מידי שנה בארה”ב בלבד ויתכן שקופות החולים וחברות הביטוח יוכלו לחסוך חלק ניכר מהוצאה גדולה זו.

250 תצפיות שנעשו עד כה העלו שעובדים לא פועלים על פי ההנחיות במצבי חירום, דבר הגורם לאזעקות שווא מיותרות ולבזבוז משאבים

האיחוד האירופי העניק 3.4מיליון יורו לקבוצת מחקר בראשות הטכניון, הבודקת אבטחת שדות תעופה. פרופסור אבי קירשנבאום מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון, אמר כי בעוד הביטחון כיום מתמקד בטכנולוגיה, החוקרים בראשותו מתמקדים במשאבי אנוש. “כבר גילינו ב-250 תצפיות שעשינו שעובדים רבים לא פועלים לפי ההנחיות”, אמר. “הדבר נובע מכך שההכשרה בנויה על הפרט, בעוד ההחלטות מתקבלות בקבוצה. הדבר מביא לאזעקות שווא רבות, הגורמות לשיבושים ולבזבוז גדול של משאבים. יש להתאים את ההכשרה למצב בשטח”.

שמעון ואן דאם, מרכז פרוייקטים בלשכת הקשר הטכניונית לאיחוד האירופי, אמר כי הפרוייקט Behaviour Modelling for Security in Airportsהוא קונסורציום כלל אירופי המתמקד בתיאור התנהגות בפועל, בשטח, במטרה לפתח תכניות חדשניות, כלל עולמיות, להכשרת צוותים בנמלי תעופה, באופן שיסייע להם לנהל אסונות ולצמצם סיכונים. “שילוב נהלים מוכרים עם התנהגות אבטחה ממשית הוא נושא קריטי, שכן אין די בקיומה של תכנית חירום לבדה כדי להתמודד עם מצבים קיצוניים בשדות התעופה”, הדגיש. “מטרת המחקר רחב היריעה היא אבטחה משופרת, צמצום אזעקות שווא ועלויות”.

הנהלות נמלי תעופה בישראל ובאירופה משתפות פעולה עם פרוייקט BEMOSA, והכוונה להגיע ל-500 תצפיות. הוא יוצג בקרוב בכנס עולמי בפני מאה הנהלות נמלי תעופה.

“באותם רגעים קריטיים של אירוע חירום, אין זמן להתייעץ עם האחראי או לקרוא ספרי הדרכה”, הוסיף פרופסור קירשנבאום. “כדי למנוע אסונות ולטפל בהם היטב, עלינו להבטיח שהצוותים כולם, לא רק צוותי האבטחה, יהיו דרוכים ומלאי מוטיבציה”.