ההרצאות, משנות ה-70 ועד היום, מיועדות לסטודנטים ולציבור הרחב

הטכניון העלה לאינטרנט קורסים במתמטיקה ובפיסיקה, אשר עד כה היו נגישים לסטודנטים של הטכניון בלבד.

ד”ר אביגיל ברזילי, ראש המרכז לקידום ההוראה בטכניון, אמרה כי בשלב הבא יועלו לאתר YouTubeקורסים מפקולטות נוספות.

“כל המרצים אליהם פנינו, נענו ברצון”, אמרה. “יש בידינו כ-200 קורסים מצולמים. התחלנו לצלם ולהקליט את ההרצאות בטכניון בתקופת מלחמת יום הכיפורים, ושלחנו אותן לסטודנטים שלנו בחזיתות השונות. זו הייתה יוזמה של נשיא הטכניון דאז, האלוף (מיל.) עמוס חורב, שהקים את מרכז הוידאו בעזרתה של משפחת קרסו”.

העלאת ההרצאות לרשת האינטרנט התאפשרה הודות לערוץ החינוכי של יוטיוב, אשר הוקם במגמה להנגיש תכנים מהעולם האקדמי לציבור הרחב. פרופסור שלמה דדו,  אשר הרצאותיו בפיסיקה הועלו לאתר, כתב: “זו יוזמה מצויינת המנצלת חידושים טכנולוגיים, כמו התפתחות האינטרנט, כצעד חשוב במילוי יעדים בסיסיים מוצהרים של הטכניון עוד בהיווסדו – להפיץ את הדעת בדרך ההוראה… ולשרת את אוכלוסיית המדינה על ידי עריכת סידרת לימודים והרצאות”.

בין המרצים שהרצאותיהם הועלו לאתר פרופ’ דויד צילג, פרופ’ רון אהרוני ופרופ’ מריו ליביו, העובד כיום כאסטרופיסיקאי בכיר במכון המדעי של טלסקופ החלל האבל, ואשר הרצאותיו משנות ה-70 משכו מאז ועד היום קהל סטודנטים רחב.

אלגברה: http://www.youtube.com/user/Technion#g/c/3FE95A15AFC19789

פיסיקה : http://www.youtube.com/user/Technion#g/c/C5F5D57E843B310B (השלמות פיסיקה 1 – פרופ’ ליביו)

http://www.youtube.com/user/Technion#g/c/3C09EC31C177C3A0 ( השלמות פיסיקה 2 )

“אינדיפנדולום” 2010

יעל זיורי, סטודנטית בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ומנהלת פרוייקט “טכנוראש”, מסרה כי 13 הקבוצות הגיעו לתחרות לאחר תהליך מיון קפדני. המטוטלת הוצבה בגובה של 12.5 מטרים והמתמודדים ניסו לשגר ממנה מתקן מיוחד למרחק הגדול ביותר, תוך ניצול מקור נתון וסופי של אנרגיה. הם חיברו את המתקן אל המטוטלת בעזרת חוט דייגים. במהלך תנועת המטוטלת, ובאמצעות מנגנון חוט להט, חוט הדייגים נקרע והמתקן נותק מכל השפעה חיצונית. היה עליו לנוע באוויר בשלב הראשון, ולנוע לפחות מטר וחצי במגע עם הקרקע – בשלב השני. המנצח הגיע למרחק הגדול ביותר – 41.92 מטרים.

אלק הסביר כי המתקן שהוא בנה, “רוקנרול” שמו, בעזרת אביו הפיסיקאי ואשתו, מהנדסת מכונות אף היא, היה מבוסס על כדורסל. “העפנו אותו כמו כדור באולינג”, אמר. “הענקנו לכדור מהירות קווית וסיבובית. היתרון של המתקן שלנו הוא בפשטותו. עבדנו עליו שבועיים וערכנו ניסויים רבים. לא היה לנו הרבה זמן לעבוד עליו, יש לנו ילד קטן לגדל”. אלק זכה בעבר פעמיים בתחרות “טכנוראש” – במקום השלישי.

למקום השני (37.20 מטרים) הגיעו דן שניידרמן, עידו אברהם ודוד זרוק. למקום השלישי (23.16 מטרים) הגיעו עודד להב וצוקי פרידמן.

תחרות “טכנוראש” נערכת בטכניון לזכרו של ההוגה והמייסד שלה, ניב-יה דורבן ז”ל. ניב-יה, סטודנט ובוגר מצטיין של הטכניון, היה קצין בצה”ל כאשר נרצח על ידי שודד ברחוב שקט בתל אביב בחודש מארס 2003. התחרות והפרסים ממומנים על ידי ד”ר רוברט שילמן (“ד”ר בוב” בפי כל), שהשתלם בטכניון.

סרט וידאו מהתחרות – http://www.youtube.com/watch?v=fK3e8vQa6rg

בתמונה: אלק ליסיאנסקי ו”רוקנרול” שבנה

קרן צרפת-ישראל תעניק את פרס המצוינות במדע לפרופסור אורי להב מהטכניון, לד”ר משה הרצברג מאוניברסיטת בן גוריון בנגב וד”ר לאמנל לנדה מהמרכז הלאומי למחקר מדעי של צרפת. בראש ועדת שופטים שבחרה את הזוכים בפרס עמד פרופסור אורי שמיר מהטכניון.

הפרסים יוענקו בטקס מיוחד שיתקיים מחר במכון המדעי למחקר חקלאי בפריס בנוכחות גברת ניקול גדז, נשיאת  קרן צרפת-ישראל, גברת אדית קרסון, לשעבר ראש ממשלת צרפת, פרופסור אילן מארק מהטכניון, יושב ראש הועדה המדעית של הקרן ואבי ענתי, סמנכ”ל במשרד המדע.

קרן צרפת-ישראל נוסדה בשנת 2005  במטרה להביא לשינוי בדימוי של ישראל בצרפת ושל צרפת בישראל וזאת על ידי העמקת הקשרים בין שני העמים בכל תחומי העשייה: המדע, התרבות, הכלכלה והתקשורת . אחת ממטרות הקרן היא לקרב בין מדענים משתי המדינות הפועלים באותם תחומים ועל ידי כך לתרום לפיתוח הקשרים המדעיים בין שתי המדינות.

זו הפעם השלישית שקרן צרפת-ישראל מעניקה למדענים צעירים ישראלים וצרפתים את פרס המצוינות במדע על הישגיהם בתחומי המדע. בשנת 2008 הוענק הפרס על מצוינות בתחום מדעי החיים, ב-2009 בתחום אנרגיות מתחדשות והשנה הוחלט להתמקד בנושא המים.

דינה שורק, סגנית נשיאת קרן צרפת-ישראל, אמרה: “המים כמשאב במחסור היא בעיה עולמית. בנוסף יש הידרדרות מתמדת באיכות המים כתוצאה מהמלחה וזיהום. לכן הוחלט להעניק את הפרס השנה לחוקרים בתחום המים כביטוי לחשיבות המחקר המדעי במציאת פתרונות ברי-קיימא לבעיה רצינית זו”.

פרופסור אורי להב וקבוצת המחקר שלו בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, הם חלוצים בפיתוח תהליכים של טיפול משלים במים מותפלים, נושא בעל חשיבות קריטית עם הגדלת כמויות המים המותפלים המוכנסות למערכות בישראל ועם הצורך להתאים את איכות המים לדרישות האיכות המחמירות של הצרכנים. קבוצתו של פרופסור  להב קבעה את קריטריוני האיכות הנדרשים למים מותפלים בישראל ופיתחה שלושה תהליכים חדשניים לטיפול המשלים הנדרש, שזכו לפרסום ותהודה בעיתונות המקצועית המובילה בעולם.

ד”ר משה הרצברג וקבוצת המחקר שלו מפתחים שיטות לבדיקה ושיפור ביצועי ממברנות, אשר מהוות את מרכיב הליבה במתקני התפלת מי ים ובמתקנים מתקדמים לטיפול בשפכים. המחקר מתמקד במניעת אילוח (זיהום) אורגני וביולוגי על פני הממברנות ובהגדלת יעילותן. המטרה העיקרית של המחקר היא שמירת ניקיון הממברנות והקטנת עלויות תפעול המתקנים על ידי שימוש בציוד מתקדם ושיפור מבנה הממברנות.

בתמונה: פרופסור אורי להב. צילום – דוברות הטכניון.

נעמה דרור מלווה את הסטודנטים בשנתם הראשונה ודואגת להם לנחיתה רכה

מתוך הבנה לקשיים המיוחדים הניצבים בפני סטודנטים חדשים, החלה לפעול בטכניון מרכזת טיפול ברווחת סטודנטים, שתשמש כמורת נבוכים לסטודנטים בשנתם הראשונה. לתפקיד מונתה נעמה דרור, שרכשה ניסיון רב בתפקידי כוח אדם ורווחה בחברות היי-טק.

הטכניון מצא כי שני הנושאים העיקריים המטרידים מועמדים לטכניון, הם זכאות למעונות ולמלגה. התברר כי במקרים רבים הסטודנטים לעתיד אינם יודעים מה בדיוק לעשות – עם מי לדבר ולאן צריך לגשת כדי לברר נושאים אלו ואחרים. מעתה, כל שהמועמד צריך לעשות הוא לסמן בשאלון במהלך ההרשמה אם הוא מעוניין במעונות ובמלגה והמערכת תדאג לכל השאר.

כאשר המועמד מתקבל ללימודים בטכניון הוא מקבל עם ההודעה על כך גם תשובה אם הוא זכאי למעונות ולמלגה ובאיזה סכום. הטכניון הוא היחיד מבין האוניברסיטאות בארץ שמפעיל מערכת כזו, המקלה על הסטודנט לתכנן את לימודיו בשנה הראשונה.

לאחר בדיקת האישורים והמסמכים הרלוונטיים שמעביר הסטודנט בפקס או בדואר אלקטרוני, מתקשרת נעמה לכל סטודנט באופן אישי ומסבירה לו את מצב הטיפול בבקשתו. שיחה זו היא בדרך כלל הראשונה שיש לסטודנט עם המינהל הטכניוני, ועל כן היא חשובה ביותר. נעמה, שהייתה קצינת ת”ש בחיל הים, מנסה לברר האם יש איזו בעיה הדורשת התייחסות מיוחדת, ומסייעת במידע עדכני לסטודנטים החדשים שמחפשים את דרכם בין הפקולטות ואגפי המנהל השונים.

המערכת לתמיכה בסטודנטים חדשים הוקמה בסיוע ובעידוד יעל אנדרמן מלשכת דיקנית הסטודנטים, פרופ’ מיכל גרין, ונילי נאור, מנהלת המעונות, בעזרת המחלקה למערכות מידע. היוזמה ליצירת התפקיד החלה בתקופתו של פרופסור שמעון הבר, דיקן הסטודנטים היוצא.

בתמונה: נעמה דרור. מורת נבוכים

חקרי הטכניון הצליחה להראות כי תנועת חסילונים ומדוזות במים – מסייעת רבות לעירבול הימי, שהוא תהליך חשוב במערכות אקולוגיות בים. העירבול מעביר רכיבי מזון לא אורגניים ממים מרובדים לשכבות העליונות של המים ומאפשר העברה של גזים בין האטמוספירה למים העמוקים.

ד”ר אלכס לישנסקי ופרופסור לאוניד פיסמן, מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון, הצליחו להראות כי תנועת ההיסחפות של יצורים כגון חסילונים ומדוזות, היא רכיב מרכזי בתהליך העירבול ותורמת לו. הם בחנו את התופעה מנקודת ראות הידרודינמית. עבודתם מתבססת על המחקר של קקני קטיג’ה וג’ון דבירי, שפורסמה בכתב העת המדעי “נייצ’ר” והדגישה כי תופעת הסחיפה משפיעה יותר מכפי שמשפיעות המערבולות שמקורן בתנועת יצורים ימיים גדולים. חוקרי הטכניון אימתו הנחה זו באמצעות בדיקה של ההידרודינמיקה של הסחיפה הנוצרת על ידי יצורים הנעים בכוחות עצמם, בניגוד לגופים הנסחפים באופן סביל. “מספרם הגדול של השחיינים הצפים הוא פיצוי על גודלם המזערי”, אומרים חוקרי הטכניון. “הגידול הזה בזמן, בלהקות צפופות, מגביר עוד יותר את יעילות העירבוב (הביו מיקסינג). אנו משווים אנליזה של הידרודינמיקת שחיה בלתי רציפה עם מאפיינים עירבוליים של הסביבה”.

מחקרם, אשר התפרסם בכתב העת המדעי Phys. Rev. , הובלט בNature Physics-.

כלת פרס נובל בכימיה, פרופסור עדה יונת מישראל וכלת פרס נובל ברפואה, פרופסור לינדה באק מארה”ב, נטעו בשבוע שעבר עצים בשדרת כלות וחתני פרס נובל בטכניון. הן הרצו על מחקריהן במסגרת “נשים במדע” – סידרת הרצאות שנתית על שם שלום זילוני.

פרופסור באק קיבלה את הפרס בשנת 2004, על מחקריה בתחום חוש הריח, ופרופסור יונת קיבלה את הפרס בשנת 2010, על מחקריה בתחום הריבוזום.

פרופסור באק אמרה: “זו הפעם הראשונה שלי בטכניון, ובישראל בכלל, וזה כבוד גדול עבורי לפגוש את עדה יונת”.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי אחד היעדים העיקריים שלו כנשיא הטכניון הוא להגדיל את מספר חברות הסגל במוסד. “ממש הבוקר”, סיפר, “כאילו לכבוד ההתכנסות שלנו, פורסם שנשים מהוות כיום 26% מכלל הסגל האקדמי בישראל. בתחומי מדעי הרוח, החברה והרפואה חלקן גדול יותר – כחמישים אחוז. מאז ומתמיד היו נשים שהתעניינו במדע, אבל בעבר עמדו בפניהן מכשולים רבים. ברור לי שהמכשולים הללו עדיין לא הוסרו לחלוטין, ועלינו לעשות הכל כדי לגייס לטכניון חברות סגל חדשות ומבריקות”.

בתמונה: מימין לשמאל : פרופסור פרץ לביא, פרופסור לינדה באק ופרופסור עדה יונת, נוטעים עצים בגן לורי לוקיי בטכניון. צילם: שלמה שהם, דוברות הטכניון.

העיתון המדעי היוקרתי Journal of Physics B הקדיש את מהדורת פברואר שלו לפרופסור נמרוד מויסייב מהטכניון, לרגל יום הולדתו ה-60.

במאמר המערכת אומרים העורכים: ” גיליון מיוחד זה מכיל מאמרים אשר משתרעים על פני תחומים שונים – פיסיקה אטומית, מולקולרית ו- ultracold. פרסומם של מאמרים אלה כגיליון מיוחד מהדהד היטב בארוע הנוכחי: יום הולדתו ה-60 של פרופסור נמרוד מויסייב. תהודות היו נושא מרכזי במחקריו, עם תרומות משמעותיות כגון שיטת t,t’.

“תהודה היא תופעה חוזרת ועל זמנית כמעט בכל שדה מחקר. יתכן שהדבר קשור לטבעה של ההתנהגות המדעית עצמה. הצלחה מדעית אמינה נמדדת ביצירה או הסבר של דברים וארועים בלתי צפויים, הבולטים בסביבתם. תיאור זה תקף גם לתהודה – מה שמסביר מדוע התהודה מגלמת תפקיד כה חשוב במדע. בפיסיקה מדובר בתופעה מוגבלת, ובכל זאת התהודה משתתפת במגוון רחב של תופעות: חלקיקים יסודיים קצרי חיים בפיסיקה של אנרגיות גבוהות, תהודות במערכות אטומיות ומולקולריות הנוצרות כתוצאה מעירורים גבוהים, collective dynamics בחומר מעובה, תהודה מכנית ותופעות כמו תהודה סטוכסטית, תופעות היוצרות רעש ומתרחשות לא רק בפיסיקה אלא גם ביצורים חיים.

“בהגדרה הרחבה של המונח, כפי שניתנה למעלה, נמרוד עצמו הוא דוגמה מרכזית לתהודה: הוא בולט בסביבתו ואכן ‘עושה את ההבדל’ כאדם וכמדען. המפגש והעבודה איתו העשירו את כולנו, את כל מי שהתמזל מזלו לפגוש אותו ולעבוד איתו. אנו מקדישים לו את הגיליון המיוחד הזה ומאחלים לו כל טוב והמשך הצלחה במחקריו ועם תלמידיו”.

בתמונה: פרופסור נמרוד מויסייב

הנהלת הטכניון, הוועד המנהל שלו ובכירי ידידיו בישראל – מגיעים לביקור בירוחם; ארבעה אלופים (במיל.) יצטרפו לביקור

הטכניון יעניק תואר “דוקטור לשם כבוד” לאלוף (מיל.) עמרם מצנע. הנהלת הטכניון, בראשות הנשיא פרופסור פרץ לביא, הוועד המנהל של המוסד ובכירי ידידיו בישראל, יגיעו לביקור בירוחם ביום חמישי, 8 באפריל, ייפגשו עם ראשי היישוב ויבקרו במערכת החינוך שלו, כמו גם במפעלי תעשייה באיזור. עמרם מצנע מכהן כיו”ר הוועדה הממונה בירוחם. ארבעה אלופים במילואים, הקשורים בטכניון – הודיעו על הצטרפותם לביקור לכבוד עמיתם, האלוף (במיל.) מצנע – עמוס חורב, לשעבר נשיא הטכניון ויו”ר אגודת דורשי הטכניון בישראל, אביהו בן נון, מנחם מירון ושלמה ענבר.

התואר מוענק לעמרם מצנע “בהערכה על תרומתו לביטחון ישראל, על היותו מקור השראה בעשייתו המבורכת בירוחם – לפיתוח וביסוסו של היישוב, לשינוי תדמיתו ולהפיכתו למקום רוחש פעילות ומבוקש על ידי צעירים”. כן מביע הטכניון הערכה להירתמותו של עמרם מצנע לפעילות הטכניון, לצמצום הפערים ולעידוד המצויינות במסגרת התכנית הטכניונית (בשיתוף עם בנק הפועלים) – “פועלים משלוש לחמש”. בתכנית זו מסייעים בוגרי הטכניון לתלמידי תיכון להגיע לחמש יחידות בגרות במתמטיקה ולפתוח בכך בפניהם את שערי האוניברסיטאות כולן. המבקרים ייפגשו עם תלמידות ותלמידים המשתתפים בתכנית זו.

הטכניון הצטרף כחבר מייסד של המועצה הישראלית לבניה ירוקה. המועצה מאגדת בתוכה גופים ממגזרים שונים הכוללים את המגזר הציבורי, המסחרי, גופים שאינם למטרות רווח ואת האקדמיה בישראל. החזון שלה הוא קידום בנייה ירוקה בריאה ובת קיימא בישראל תוך שינוי חברתי ותרבותי למעננו ולמען הדורות הבאים.

הטכניון רואה בחיוב את הקמתה של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה ואת המטרות שהציבה לעצמה ונענה להצעת המועצה להצטרפותו כחבר המייסד.

נציגת הטכניון במועצה, פרופסור עדנה שביב, אמרה כי הטכניון קיבל על עצמו את הצהרת מחויבות החבר שכוללת הפצת ידע, מחקרים ,שיתוף עם התעשייה ופיתוח מדדים איכותיים וכמותיים בתחום הבנייה הירוקה ,פעילויות אשר הטכניון עוסק בהן במשך שנים רבות וימשיך לעסוק בהן גם בעתיד. “חברי הסגל של הטכניון ישמחו לפרסם את מחקריהם גם במסגרות של המועצה, לארגן קורסי השתלמות, ימי עיון ומתן הרצאות בנושאים של בנייה ירוקה, תוך כדי שיתוף פעולה עם המועצה לבנייה ירוקה”, הדגישה. “הצטרפות הטכניון כחבר מייסד למועצה תסייע להבטחת רמת פעילות גבוהה של המועצה לבנייה ירוקה על ידי יצירת מוקד למידע על בנייה בת קיימא, המבוסס על מחקרים מעמיקים המבוצעים בטכניון, עבור הצרכנים ותעשיית הבנייה, ותקדם את הבנייה, השימוש במבנים, תשתיות וחומרים ידידותיים לסביבה ולמשתמש”.

שר החוץ הבריטי מר וויליאם האג הכריז על הזוכים במענקים למחקרים משותפים בתחומי חקר אנרגיה וסביבה, וביניהם פרופסור יורם שיפטן מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון.

שר המדע, פרופ’ דניאל הרשקוביץ, אמר כי “הסכם שיתוף הפעולה המדעי עם בריטניה הוא עדות נוספת למעמדה של ישראל כמעצמה עולמית מדעית”.

עשרה פרויקטים משותפים לחוקרים ישראליים ובריטיים, העוסקים באתגרים גלובליים בתחומי אנרגיה והסביבה, נבחרו לקבל מימון מתכנית BIRAX – תוכנית לשיתוף פעולה מחקרי ואקדמי בין בריטניה-לישראל. ההודעה על הזוכים פורסמה על ידי מר וויליאם האג, שר החוץ הבריטי, שהתקיים בחסות שגריר בריטניה לישראל, מר מת’יו גולד. האג הדגיש בהכרזתו את “חשיבות המדע כאבן פינה ביחסים בין שתי המדינות”. לדבריו, “שתי המדינות בנו את הכלכלות הלאומיות שלהן ואת זהותן באמצעות מעמדן כמובילות במדע ובטכנולוגיה”.

עשרת הפרויקטים שנבחרו עוסקים במגוון רחב של נושאים בתחום הסביבה, למשל: שימור ריף האלמוגים בים סוף, פיתוח משאבים ביו-מתחדשים לתחליפי פלסטיק מבוסס נפט שאינם מתכלים, ויצרנות ביבולים כדי לשמור חקלאות בר-קיימא. הפרויקטים נבחרו על בסיס קריטריונים כגון: חדשנות, מידת שיתוף הפעולה ואפשרויות להמשך הפרויקט בטווח הארוך במסגרות בינ”ל. כל מחקר זכה במענק בגובה של כ- 30,000 ליש”ט.

הצעת המחקר של פרופסור יורם שיפטן מהטכניון וד”ר משה גבעוני מאוקספורד מתיחסת למודלים מתמטיים וסטטיסטיים, שהם כלים הכרחיים להבנה של תופעות מורכבות כמו אלה הקשורות באתגרים שעומדים לפנינו בתחומי האנרגיה והסביבה. מודלים אלה חיוניים אפוא לגיבוש מדיניות בתחומים האמורים. לפיכך מפותחים כל העת מודלים מתקדמים, שמטרתם לסייע למקבלי החלטות בגיבוש מדיניות המבוססת על ניתוח אפקטיבי של ההשפעות הצפויות של כל מדיניות העומדת על הפרק. עם זאת, מקבלי החלטות לא תמיד נהנים מגישה למודלים כאלה, וגם כאשר ניתן להם להשתמש בהם, לא תמיד הם מבינים כיצד להשתמש בהם או שאינם מבינים את התוצאות. תוצאה אפשרית של ליקוי זה היא בקבלת החלטות שאינן מיטביות. “המחקר הנוכחי נועד לבחון את תרומתו של ניתוח כמותי לגיבוש תוכניות שנועדו לפתור בעיות של אנרגיה וסביבה, תוך התמקדות בתחום התחבורה, ולחקור דרכים להגברת תרומתו של ניתוח זה”, אומר פרופסור שיפטן. “התחבורה היא מרכיב חיוני בכל חברה ובכל כלכלה, אך היא נשענת על דלק-פחמי (דלק ‘סטנדרטי’), ולכן השפעותיה הסביבתיות חמורות. אנחנו מפתחים סט של מודלים מתוחכמים הלוקחים בחשבון את שלל ההיבטים ומאפשרים לשמר את יתרונות מערכת התחבורה במחיר סביבתי נמוך יותר, תוך הפחתת התלות במקורות אנרגיה לא מתחדשים”.

ד”ר סיימון קיי, מנהל המועצה הבריטית בישראל, הדגיש את חשיבות הקשרים הנבנים בין אקדמאים ישראלים לבריטים כתוצאה מתכנית BIRAX: “יצרנו במכוון תכנית המקדמת דיאלוג באמצעות הענקת מענקים לביקורים הדדיים בין קבוצות מחקר בבריטניה ובישראל. המדע הינו הלב של BIRAX, אולם בניית הקשרים בין האקדמאים הוא מה שנותן לתכנית זו חיים. אנו מודים לשותפים שלנו, ובמיוחד לקרן פרס, ל- UJIA וכן לממשלות ולאקדמאים מבריטניה ומישראל המאפשרים ל- BIRAX להתקיים”.

טרבור פירס, מנכ”ל קרן פירס, אמר כי “אנו שמחים לראות שהשותפות שלנו עם המועצה הבריטית ממשיכה להעמיק את שיתוף הפעולה האקדמי והמחקרי בין בריטניה לבין ישראל. אנו מקווים שקשרים אלו ימשיכו לצמוח ולפרוח במשך הרבה שנים לתועלתן של בריטניה, ישראל והעולם כולו.”

תכנית BIRAX הוקמה ע”י המועצה הבריטית בשיתוף פעולה עם קרן פירס ומדענים מובילים מבריטניה ומישראל במטרה לחזק את שיתוף הפעולה האקדמי בין שתי המדינות. התוכנית הושקה בשנת 2008 ע”י ראשי הממשלה הישראלי והבריטי ונהנית מתמיכה נמשכת של שתי הממשלות. התוכנית מנוהלת ע”י המועצה הבריטית בישראל. בין המממנים נמנים קרן פירס, ה-UJIA, המשרד הבריטי לחדשנות עסקית וכישורים, משרד החוץ הבריטי, ומשרד המדע והטכנולוגיה בישראל.

בתמונה: פרופסור יורם שיפטן

נפתרה תעלומה בת יותר ממאה שנה

חוקרי הטכניון הצליחו לפתור תעלומה שהעסיקה מדענים ורופאים במשך יותר ממאה שנה ומצאו כיצד מסייע מבנה הרשתית בחידוד הראייה. במאמר שהתפרסם בכתב העת המדעי Physical Review Letters, הם מתארים דגם אופטי של הרשתית אותו הם בנו במחשב ודרכו הם העבירו אור.

“העיניים שלנו בנויות כמו מצלמה דיגיטלית”, מסביר ד”ר ארז ריבק מהפקולטה לפיסיקה, שפתר את התעלומה עם המאסטרנט שלו, עמיחי לבין. “העדשה נמצאת מלפנים והגלאי – הרשתית – מאחור. בצד האחורי של הרשתית נמצאים תאי הגלאים המכוסים בשכבות שקופות של תאי עצב וגרעיני התאים. תאי עצבים אלו משמשים כמחווטים המעבדים ומעבירים את התמונה מן הגלאים למוח, אבל גם מעוותים אותה. התעלומה מדוע הרשתית הפוכה, לא רק אצלנו אלא גם אצל כל בעלי החוליות, הועלתה מאז הוסבר מבנה העין באמצע המאה התשע עשרה. לפני כשלוש שנים התגלה כי תאי הגליה, אשר חוצים את הרשתית דרך שכבות הנוירונים ומתחברים לתאי הגילוי, מסוגלים גם להוליך אור. עתה בנינו במחשב דגם אופטי תלת מימדי של הרשתית והעברנו אור דרכו. גילינו כי רק אור שמגיע ממרכז האישון נלכד בתאי הגליה ומועבר ישירות לגלאים. אור אשר דולף מתאים סמוכים או מגיע משולי העין – ואשר עשוי לפגוע בחדות הראייה שלנו – מוחזר ומפוזר ולא עובר לגלאים. מצב זה לא היה אפשרי אם הגלאים היו נמצאים לפני שכבות העצבים”.

בתמונות: משמאל: חתך דרך רשתית העין. פרט לשכבות האפורות הבולעות בתחתית, כל החלקים שקופים ונצבעו כאן לשם הדגמה בלבד. תאי העצב ממלאים את הנפח הכחול, וגרעיני התאים בצבעים ורוד, חום ואדום. האור מגיע מאישון העין (למעלה) ונלכד במשפכים של תאי הגליה (ירוקים) שם הוא מתרכז עד לתאים הרגישים לצבע (מדוכים) המסומנים בסגול. שאריות האור המפוזר מגיעות לתאי הקנים שאינם רגישים לצבע (בכתום). העובי של הרשתית הוא כרבע עד חצי מילימטר.

למטה: עוצמת האור הפוגעת במערך תאי גליה, בכניסה למשפך האור. אור ירוק פוגע בזוית של 6 מעלות כלפי ימין. מימין, לאחר התקדמות לאורך התאים עד לתאי המדוכים, מעט אור דלף למדוכים מימין ולקנים בשאר השטח, אבל רובו עדיין מרוכז בתאים המקוריים. סולם הצבעים מייצג את עוצמת האור.

האקסיטון האפל הוא מצב של מוליך למחצה שלא מגיב לאור; הגילוי עשוי להיות שלב נוסף בדרך למיחשוב קוונטי

חוקרי הטכניון הצליחו למצוא דרך להגיע בעזרת אור לאקסיטון האפל. הגילוי, שהתפרסם אתמול בכתב העת המדעי היוקרתי Nature Physics, עשוי להיות שלב נוסף בדרך לחישוב קוונטי.

פרופסור דוד גרשוני והדוקטורנטים אילון פועם וירון קודריאנו מהפקולטה לפיסיקה, מסבירים כי האקסיטון האפל הוא מצב של מוליך למחצה שלא מגיב לאור. “כאשר אלקטרון עולה רמה כשהוא מקבל אנרגיה, הוא משאיר אחריו חור”, הם אומרים. “בינו לבין החור יש קשר חשמלי. אלקטרון וחור קשורים נקראים אקסיטון. דרגת החופש (ספין) היא הקובעת אם האלקטרון יכול לחזור לחור שלו. אם כן – הוא אקסיטון בהיר. אם לא – הוא אקסיטון אפל שאינו פולט אור ולכן חי זמן “רב” (חצי מיקרו שניה לעומת מיליארדית השניה של האקסיטון הבהיר, שכן קולט ופולט אור)”.

לאקסיטון האפל יש שתי אפשרויות לסדר את ה”ספין”, וזה יכול לייצג ביט אחד של אינפורמציה (כמו אפס ואחד במחשב). מכיוון שזה חלקיק קוונטי, הוא יכול להיות וריאציות נוספות של אפס ואחד דבר שנותן אפשרויות נוספות לאכסן אינפורמציה. זו עוצמה חישובית עצומה שאינה קיימת כיום. חוקרי הטכניון הראו למרות שלאקסיטון האפל אי אפשר לגשת בצורה ישירה על ידי אור, ניתן לעשות זאת בדרך עקיפה. הם הצליחו להכין אקסיטון אפל באטום מלאכותי (נקודה קוונטית) במצב ספין מסויים ואחר כך גם לקרוא אותו לאחר שהשתנה. “ראינו את התפתחותו בזמן וראינו שהוא מתנודד בין שני המצבים”, הם אומרים.

מדובר באבן דרך לשימוש באקסיטון האפל בעיבוד מידע קוונטי ואיכסונו. עד כה היה מקובל לחשוב שהאקסיטון הוא מכשול בדרך הזו.