קרייג מנדי, המנהל הראשי של תחום מחקר ואסטרטגיה בחברת “מיקרוסופט”, ביקר אתמול בטכניון ונפגש עם חוקרים בתחומי מדעי המחשב, הנדסת חשמל, ננו-טכנולוגיה, ביו-פיסיקה וביו-רפואה. נילוו אליו משה ליכטמן, סגן נשיא “מיקרוסופט” העולמית ונשיא המו”פ בישראל, יורם יעקבי, טכנולוג ראשי ומנהל מעבדות החדשנות של מרכז המו”פ של “מיקרוסופט” בישראל, וד”ר אבי מנדלסון, מנהל תחום האקדמיה במרכז המו”פ של “מיקרוסופט” בישראל.

האורחים נפגשו עם המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופסור עודד שמואלי, עם דיקני הפקולטות להנדסת חשמל ומדעי המחשב ועם חוקרי הטכניון בתחומים אלה.

“מיקרוסופט רואה חשיבות רבה בקשרים ההדוקים עם האקדמיה, בישראל וברחבי העולם”, אמר ד”ר אבי מנדלסון. “בחרנו בטכניון למפגש הראשון של קרייג מנדי עם האקדמיה בארץ, הן בגלל איכותו של המחקר הנערך בו בתחומים השונים, אשר מציבים אותו כמוסד טכנולוגי מוביל בעולם, והן בגלל המספר הגדול של מובילים טכנולוגיים, במיקרוסופט ובחברות הי-טק רבות אחרות, אשר חונכו וצמחו בין כתליו”.

בתמונה: דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, פרופסור אלי ביהם (עם הגב ובפרופיל למצלמה) מציג בפני קרייג מנדי (ממול – ראשון מימין), משה ליכטמן ויורם יעקובי, מחקרים בפקולטה שהוא עומד בראשה. לשמאלו של פרופסור ביהם – ד”ר אבי מנדלסון ופרופסור אדם שוורץ, דיקן הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון

“רבים במיגזר החרדי הגיעו כבר להכרה כי אי אפשר לחיות רק מקיצבאות”

השר נפגש עם ראש המרכז, פרופסור שמעון גפשטיין, שהציג בפניו נציגים משלוש קבוצות הלומדות כיום במרכז: ערבים, חרדים, ובוגרי צבא הלומדים במסגרת התכנית “אופקים לתעשייה”. בקבוצת הערבים והחרדים תומך התעשיין איתן ורטהיימר, הרואה חשיבות רבה בשילובם בשוק העבודה.

“לקראת השימוע שהיה לנו לקראת קבלת ישראל ל-OECD, שמנו את הדגש על מתן השכלה גבוהה לשני מיגזרים אלה, כדי שיוכלו לעבוד בעתיד”, הוסיף השר הרצוג. “ל-OECD יקבלו את ישראל בגלל עוצמותיה, אבל עלינו לטפל גם בחולשותינו. רבים במגזר החרדי כבר הגיעו להכרה כי אי אפשר לחיות רק מקיצבאות”.

סטודנט חרדי סיפר לשר כי היום הוא כבר לומד בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, הודות למרכז הקדם אקדמי בטכניון. “כשבאתי לכאן לא ידעתי כלום, אבל כל מורי המרכז עזרו לי ותמכו בי”, אמר. “גם הלימוד בעבר בישיבה עזר לי, כי הוא מבוסס על הרבה למידה עצמית. כשבאנו לטכניון חששנו קצת, אבל התקבלנו בזרועות פתוחות”.

סטודנט מהתכנית “אופקים לתעשייה” – יוזמתו של יהודה זיסאפל המכשירה צעירות וצעירים בוגרי צבא, חסרי תעודת בגרות, ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה – אמר כי בלי התכנית היו חייו ללא מוצא. “אבי נרקומן, אין לי קשר עם משפחתי, למדתי במוסדות, בעיקר בקיבוצים”, סיפר. “שירתתי בצה”ל, השתחררתי ואז נודע לי על התכנית מהיחידה לחיילים משוחררים, וכך הגעתי לטכניון”.

השר קיבל גם דיווח על התכנית “פועלים משלוש לחמש”, שבה מסייעים בוגרי הטכניון ברחבי הארץ לתלמידי תיכון להגיע לחמש יחידות במתמטיקה בבגרות, וכך לפתוח בפניהם את שערי ההשכלה הגבוהה.

בתמונה (מימין לשמאל): סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, פרופסור רפי רום, השר הרצוג, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור פאול פייגין והאלוף (מיל.) עמוס חורב, לשעבר נשיא הטכניון וכיום יו”ר אגודת דורשי הטכניון בישראל. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון(

הנבחרות הזוכות – תיכון מקיף מבואות עירון, תיכון הנדסאים הרצליה ותיכון ימין אורד מניר עציון – ייצגו את ישראל בגמר העולמי בארה”ב

תחרויות הרובוטיקה של FIRST ישראל ננעלו בשבוע שעבר בהיכל נוקיה בתל אביב. זו השנה החמישית בה מתקיימות בישראל התחרויות, אשר נפתחו במעמד נשיא המדינה, מר שמעון פרס. הטכניון, באמצעות המרכז לרובוטיקה שהוקם בתרומת בנק לאומי, נותן את החסות האקדמית.

הקבוצות הזוכות בגמר תחרות הרובוטיקה של FIRST לתלמידי תיכון ייצגו את ישראל בתחרות הגמר העולמית שתתקיים באטלנטה ב-16-18 באפריל. השנה נרשמו כ-50 קבוצות לתחרות הרובוטיקה של FIRST לתלמידי תיכון (FRC) ולמעלה מ-70 קבוצות לתחרות הרובוטיקה של FIRST לתלמידי חטיבות הביניים (FLL). הקבוצות המשתתפות בתחרות מגיעות מכל רחבי הארץ, ביניהן קבוצות מטמרה, דימונה, רעננה, אום אל-פחם, ירכא, הרצליה, ירושלים, תל אביב, אשקלון ומשגב.

נבחרת אשר מורכבת משלוש הקבוצות הבאות ניצחה בגמר ותיסע לאטלנטה בארה”ב לייצג את ישראל בגמר העולמי:

• תיכון הנדסאים הרצליה בה תמכה מיקרוסופט ישראל. קבוצה זו אף זכתה בפרס נוסף והיוקרתי ביותר בתחרות: Regional Chairman’s Award. פרס זה מוענק לקבוצה אשר מהווה מודל לחיקוי לקבוצות אחרות.
• תיכון מקיף מבואות עירון מעין שמר בה תמכו Boeing Israel ו-Heefestus ומודקון וראובן גולדנברג ובניו ו”בית אל זיכרון יעקב תעשיות”.
• תיכון ימין אורד מניר עציון בה תמכו חיל הים ומרק גלפנד.

מלבד קבוצות אלו, ייסעו שתי קבוצות נוספות לאטלנטה, כדי לייצג את ישראל בקטגוריות הבאות:

• בקטגוריית Rookie All Star, פרס אשר מוענק מידי שנה לקבוצה חדשה המתחרה בתחרויות הרובוטיקה של FIRST והדגימה יכולות מצוינות לאורך כל התחרות, זכתה קבוצת תיכון הדרים מהוד השרון.
• בקטגוריית Engineering Inspiration Award, פרס המהווה את הכבוד ההנדסי הגבוה ביותר שניתן לקבוצה בתחרויות הרובוטיקה של FIRST, זכתה קבוצת תיכון אביב מרעננה. הפרס הוענק לקבוצת תיכון אביב משום שהראתה הצלחה בלתי רגילה בקידום היחס להנדסה ומהנדסים בתוך בית הספר ובקהילה בכלל.

שתי הקבוצות יתחרו באטנלטנה בגמר העולמי של FIRST מול קבוצות מרחבי העולם אשר זכו באותן הקטגוריות.

בתמונה: יו”ר אגודת דורשי הטכניון בישראל, האלוף (מיל.) עמוס חורב, מעניק את הפרסים לזוכים בתחרות. צילם: אסף שילה, דוברות הטכניון.

בשיתוף עם הפקולטות להנדסת חשמל ולמדעי המחשב; זו השלוחה השניה שהמכון היוקרתי מקים מחוץ לגרמניה

מנהל המכון, פרופסור כריסטוף מיינל, קידם בברכה את חמשת הדוקטורנטים מהטכניון והמנחים שלהם ואמר כי ביחד ימנו השלוחות המחקריות של המכון בחו”ל 37 חוקרים. החוקרים הישראלים יתמקדו בטכנולוגיות של חישוב רב עוצמה הניתן להגדלה.
בטקס שהתקיים בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, אמר המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור פאול פייגין, כי הקמתה בטכניון של שלוחה מחקרית של מכון מחקר מוביל כמו “האסו פלטנר”, תואמת את איסטרטגית הגלובליזאציה המחקרית של הטכניון, השמח לשתף פעולה עם טובי החוקרים ברחבי העולם. “שיתוף הפעולה הזה, עם אוניברסיטאות פוטסדם וקייפטאון, יוביל, ללא ספק, להתפתחות תחום מדעי המחשב והנדסת חשמל בהיבטי מערכות חישוב תומכות שירות.

פרופסור מיינל הדגיש כי המכון שהוא עומד בראשו נהנה משיתופי פעולה עם אוניברסיטאות מובילות בעולם, כמו MIT בבוסטון, האוניברסיטה הטכנולוגית בביג’ין ואוניברסיטאות מובילות באירופה. “עתה הצטרפו לחבורה הנכבדה הזו הטכניון בחיפה ואוניברסיטת קייפטאון, ואנו גאים ושמחים על כך מאוד”, הדגיש.

בתמונה: מימין לשמאל: דיקן בית הספר ללימודי מוסמכים בטכניון, פרופסור משה שפיטלני, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור פאול פייגין, הדיקן לשעבר של הפקולטה להנדסת חשמל, פרופסור ישראל צידון, הדיקן הנוכחי, פרופסור אדם שוורץ, פרופסור כריסטוף מיינל ודיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, פרוספור אלי ביהם בעת חתימת הסכם הקמת השלוחה המחקרית של מכון “האסו פלטנר”

האירוע בשיתוף העיתון “דה-מרקר”, תחרות היזמות הארצית BizTEC, מרכז היזמות וחדשנות ע”ש ברוניצה בטכניון, אגודת דורשי הטכניון בישראל וארגון הבוגרים של הטכניון

כנס ישראל ליזמות 2009, אירוע משותף לעיתון “דה-מרקר”, לתחרות היזמות הארצית BizTEC, למרכז ליזמות וחדשנות ע”ש ברוניצה בטכניון, לאגודת דורשי הטכניון בישראל ולארגון הבוגרים של הטכניון, יתקיים בטכניון בסוף החודש. הכנס יתקיים השנה תחת הכותרת “חיבור בין רעיון לניסיון” ומדובר בהמשך לאירוע המוצלח שנערך בשנה שעברה, בו נכחו מעל 500 משתתפים. ברקע לכנס השנה נמצאות התחזיות הפסימיות של החודשים האחרונים, שרבים רואים בהן דווקא הזדמנות מצויינת ליזמים אמיצים לעשות את הקפיצה הגדולה קדימה. הוא פתוח לציבור הרחב ומיועד בעיקר ליזמים, אך גם לבעלי חברות, משקיעים ואנשי הון סיכון.

הכנס יתקיים במשך יום שלם ויכלול תכנים מגוונים, כדוגמת פאנלים, הרצאות, פגישות אישיות ועוד. ינקי מרגלית, מייסד חברת “אלדין”, יציג את “הקסם שביזמות”, וכן תתקיים פגישה בין “הכרישים” – יוסי מולדבסקי, אמיר אייל ורוני רוס לבין משתתפי תחרות היזמות הארצית BizTEC, במסגרתה סטודנטים לומדים איך להפוך רעיון טכנולוגי לחברה מסחרית.

בפתיחת הכנס יתקיימו, בין השאר, פאנלים בנושא: “עשה ואל תעשה – ליזם המתחיל” ו”הזדמנויות עסקיות באקדמיה” – בהשתתפות אנשי הון סיכון ופטנטים. כן יתקיים פאנל בנושא מסחור טכנולוגיות מהאקדמיה בהשתתפות יחידות מסחור הטכנולוגיות של הטכניון והאוניברסיטות השונות, בחלק השני של היום, ייערכו פאנלים בהשתתפות יזמים סידרתיים מתחומי הביו-רפואה והטלקום, תתקיים הרצאה בנושא אימוץ טכנולוגיות חדשניות על ידי ד”ר אהרון שוורץ מחברת “טבע” וכמו כן יוצג הפרוייקט TFL – “Technion for Life” במסגרתו בוגרים בעלי ניסיון בתחום העסקי-טכנולוגי מסייעים לחוקרים ויזמים צעירים בצעדיהם הראשונים בתחום היזמות.

בשעות אחר הצהריים ייערך אירוע חצי הגמר של BizTEC במעמד נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, בו תוכרזנה הקבוצות המובילות שיעלו לשלב הגמר. הקבוצות יקבלו ליווי צמוד וייעוץ מאנשי טכנולוגיה, והזוכים בתחרות ייהנו מפרסים כספיים ושירותי ייעוץ בשווי של עשרות אלפי שקלים. עד היום, נולדו במסגרת זו שמונה חברות סטארט-אפ במגוון תחומים והזוכים הביאו גם כבוד רב לישראל כשגרפו מקומות גבוהים בתחרויות יזמות יוקרתיות בחו”ל. לאחר אירוע חצי הגמר תתקיים הרצאה בנושא “מטכנולוגיה ראשונית לחברה”.

הכנס ייערך ביום רביעי, 25 במארס, בבניין “טאוב” של מדעי המחשב בקרית הטכניון בחיפה, בחסות: קרן ההון סיכון אינטל קפיטל, קרן ההון סיכון ‘קיינן פרטרנס’, משרד עורכי הפטנטים ‘לוצאטו ולוצאטו’, משרדי עריכת הדין GKH ו-ZAG, חברות רפא”ל, טבע ופילפיס וחממת משגב.

פרס “הצטיינות לישראל” (The Excellences for Israel) יינתן בסוף החודש ברומא לד”ר שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. הפרס, בחסות שר התרבות האיטלקי, ניתן במסגרת האירועים הנערכים באיטליה לרגל שנת השישים למדינת ישראל.

פרסים דומים יינתנו לגברים ונשים הפעילים במגוון תחומים (אמנות, קולנוע, מוסיקה, כלכלה ומחקר מדעי) וכן לאישים איטלקים שהתמסרו לקידום הידידות ושיתוף הפעולה בין ישראל לאיטליה. בין האישים שישתתפו באירוע: כלת פרס נובל, פרופסור ריטה לוי מונטלצ’יני, צבי ינאי, יוסף סידר, נעם שריף, דני קרוון וארתורו שוורץ.

הפרס הוא פסל ארד שנבנה במיוחד לארוע זה על ידי האמן האיטלקי הצעיר והנודע אלכס פינה.

בתמונה: ד”ר שולמית לבנברג

פרופסור אייזברג מהמכון לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת קליפורניה, יקבל את הפרס כהכרה על תגליותיו בפענוח מבנה סיבי העמילואיד ועל תרומתו להבנת התכונות הבסיסיות של חלבונים. ד”ר צ’רלס בנט ממעבדות המחקר של IBM בניו יורק, יקבל את הפרס כהכרה בתרומתו הייחודית בייסוד וקידום השטחים של אינפורמציה קוונטית וחישוביות קוונטית.

טקס קבלת הפרס יתקיים בטכניון ביום שני, 23 במארס 2009. שני הזוכים יקיימו בטכניון גם סידרת הרצאות.

פרס הארווי היוקרתי נוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי ז”ל, מלוס אנג’לס. מדי שנה מוענקים פרסים כאות הערכה למדענים ברחבי תבל בתחומי המדע והטכנולוגיה, בריאות האדם ועבור תרומה בולטת לשלום במזרח התיכון.

בתמונה: הזוכים בפרס ד”ר צ’רלס בנט מימין ופרופסור דייויד אייזנברג

“אני רוצה שהצעירות והצעירים שלנו יוכלו ללמוד ולהתפתח בלי בעיות פרנסה ודאגות מגורים”; זהו פרוייקט הבנייה למגורים הגדול בטכניון ומהגדולים בחיפה בשנים האחרונות; כן חנך שלום זילוני את בית הסטודנט שאף הוא נבנה מחדש בתרומתו

“היהלומים הבוהקים” מפריעים לך בתמונות או בצילומי הוידאו? צלם שתי תמונות ויותר

“את הכתמים הבהירים הללו, בצורת מחומשים או משושים, קשה מאוד היום לבטל בעריכה ובעיבוד התמונה”, אומר פרופסור יואב שכנר מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. “יש לצלם יותר מתמונה אחת (בוידאו זה קורה בלאו הכי). כך המשושים או המחומשים לא נמצאים באותו מקום בשתי התמונות, הנראות זהות כמעט לחלוטין. באמצעות עיבוד תמונה פשוט שפיתחנו, אנו מקזזים את התנועה ובתמונה החדשה יופיעו הכתמים במקומות שונים. עכשיו יש בידינו שתי תמונות שבהן הכתמים לא מופיעים באותו מקום, אך הנוף שצילמנו או האובייקט – כן נמצאים באותו מקום. נניח שצילמנו אדם ובתמונה הראשונה מופיעים המשושים על פניו. בתמונה השנייה הם כבר מופיעים בצד. בתמונת התוצאה עליה אני עובד, אני לוקח את הטוב שבשתי התמונות, בכל אחד מהאיזורים שלהן, ומקבל תמונה נקייה מכתמים”.

על הפרוייקט עבד המאסטרנט פימה קורבן. החוקרים גם בדקו מה קורה בקרני השמש שנכנסות לעדשה. הם גילו שהמשושים הללו “רוכבים” על קו שעליו אמורה להימצא השמש. כך הם יכולים לדעת היכן הייתה השמש בעת הצילום, גם אם לא נכנסה ל”פריים”. אם הצלם ירצה לעשות פיתוח אמנותי נוסף לתמונתו, לאחר שהרחיק מעליה את הכתמים המטרידים, הוא יוכל “לשתול” את השמש בדיוק במקום שבו הייתה בעת הצילום.

בתמונה: קיר עם כתמים בוהקים (משמאל) ולאחר הטיפול בו

פרופסור רחל אלתרמן, פרופסור יעקב רובינשטיין ופרופסור גיורא שביב יקבלו 50 אלף ש”ח כל אחד

שלושה חברי סגל הטכניון זכו בפרס לנדאו היוקרתי: פרופסור רחל אלתרמן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים – בתחום הלימודים האורבאניים, פרופסור יעקב רובינשטיין מהפקולטה למתמטיקה – בתחום המתמטיקה השימושית, פרופסור גיורא שביב מהפקולטה לפיסיקה – בתחום האסטרופיסיקה. נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, מברך אותם בשם כל בית הטכניון על הישגיהם ומודה להם על הכבוד שהנחילו לכולנו.

בנימוקי השופטים לפרס נאמר על פרופ’ אלתרמן : “מחקריה הרבים של פרופ’ אלתרמן מהווים תשתית מדעית שלימה, הקושרת היטב בין תיאוריות התכנון לבין הפרקטיקה היישומית. מוסדות התכנון, הקהילייה המקצועית, בתי המשפט והחברה האזרחית נסמכים על מחקריה ורואים בהם מסד מוצק ועדכני ההולך לפני המחנה”.

על פרופ’ שביב כתבו השופטים: “פרופ’ שביב הוא ללא ספק ממעצבי ומייסדי חקר האסטרופיסיקה בישראל והיווה מקור השראה לדורות של סטודנטים בארץ ובעולם. פרופ’ שביב נמנה על בכירי חוקרי האסטרופיסיקה בעולם והיה שותף לפריצות דרך חסרות תקדים בתחום זה”.

בנימוקים לפרס לפרופ’ רובינשטיין נכתב: “פרופ’ רובינשטיין משלב בעבודתו המדעית מחקר מתמטי בסיסי עמוק ומקורי עם תרומות חשובות לשימושים של מתמטיקה מתקדמת למגוון רב של תחומים. רבות מעבודותיו נחשבות לפורצות דרך ומהוות תרומות כבדות משקל לתחומים כמו אופטיקה, אקוסטיקה, מכניקת הזורמים, מוליכות-על, כימיה, ביולוגיה ועוד”.

קרן לנדאו ע”ש מיכאל לנדאו, שעמד בראש מפעל הפיס בשנותיו הראשונות, הוקמה ב-1970 ומעניקה מאז פרסים הישגיים בתחומי האמנות, המדעים והמחקר, כדי לציין לשבח את המחקר המדעי ואת החוקרים הישראליים אשר הגיעו להישגים בתחומם ותרמו במידה ניכרת לקידום המחקר. הפרס בסך 50 אלף ש”ח לכל זוכה, מוענק השנה בקטגוריות: לימודים אורבאניים, סוציולוגיה, ההיסטוריה של ארץ-ישראל, תולדות הציונות, אסטרופיסיקה, הגנטיקה של האדם, מתמטיקה שימושית ומחקרי מים.

בתמונה: הזוכים מימין לשמאל – פרופ’ שביב, פרופ’ אלתרמן, פרופ’ רובינשטיין

אלוף (מיל.) עמרם מצנע לראשי הטכניון שביקרו בירוחם: “הבסיס הוא חינוך ושם המשחק – מורים טובים”

יקבל בקיץ תואר “דוקטור לשם כבוד” מהטכניון; נשיא הטכניון: “למדנו כאן שניתן לשנות דברים במדינה. חבל שביום ביקורנו בירוחם רוב המדינה עסקה במעצרים ובעניינים אחרים”

“הבסיס הוא חינוך ושם המשחק הוא מורים טובים”, הוסיף עמרם מצנע. “למדתי שקודם כל האנשים מחפשים חינוך טוב לילדיהם ואיכות חיים. רק אחר כך באה הפרנסה”. הוא גילה שהוא מתכנן שכונה חדשה, “צהלה בירוחם” יהיה שמה, שבה יתגוררו אנשי צבא שישרתו בעיר הבה”דים שתקום בסמוך. “הם יגורו שם בשכירות, עם אופציה לרכישת הבית”, הבהיר.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי הוא וחבריו להנהלת הטכניון התרשמו עמוקות מהמשאבים הרבים המושקעים בחינוך בירוחם ומהמורים המעולים שפגשו. “אפשר לשנות דברים במדינה”, אמר. “פגשנו כאן אנשים נהדרים עם ברק בעיניים וגאוות יחידה. חבל שביום ביקורנו כאן רוב המדינה עסוקה במעצרים למיניהם ולא יודעת על המהפיכה המתרחשת בירוחם”.

התואר “דוקטור לשם כבוד” מוענק לעמרם מצנע “בהערכה על תרומתו לביטחון ישראל, על היותו מקור השראה בעשייתו המבורכת בירוחם – לפיתוח וביסוסו של היישוב, לשינוי תדמיתו ולהפיכתו למקום רוחש פעילות ומבוקש על ידי צעירים”. כן מביע הטכניון הערכה להירתמותו של עמרם מצנע לפעילות הטכניון, לצמצום הפערים ולעידוד המצויינות במסגרת התכנית הטכניונית (בשיתוף עם בנק הפועלים) – “פועלים משלוש לחמש”. בתכנית זו מסייעים בוגרי הטכניון לתלמידי תיכון להגיע לחמש יחידות בגרות במתמטיקה ולפתוח בכך בפניהם את שערי האוניברסיטאות כולן. המבקרים ייפגשו עם תלמידות ותלמידים המשתתפים בתכנית זו.

בתמונה: מימין לשמאל: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, המשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון, ד”ר אביטל שטיין ועמרם מצנע. צילום: דוברות הטכניון

זהו פרויקט הבנייה למגורים הגדול בטכניון ומהגדולים בחיפה בשנים האחרונות. הפרויקט התאפשר בעזרת תרומה נדיבה של שלום זילוני מארה”ב

הטכניון החל בימים אלה בבניית כפר משתלמים לתארים גבוהים שיכלול 215 דירות, בתרומת הנדבן שלום זילוני מארה”ב. הכפר מיועד בעיקר לסטודנטים נשואים ובעלי משפחות הלומדים לתואר “מוסמך” ו”דוקטור” בטכניון. זהו פרוייקט הבנייה למגורים הגדול בטכניון ומהגדולים בחיפה בשנים האחרונות. הכפר נבנה על פי תכניתם של משרדי האדריכלים שוורץ-בסנסנוף מחיפה ובר אוריין מתל אביב, אשר זכו בתחרות ארכיטקטים מיוחדת שערך הטכניון. הקבלן המבצע הוא “סולל בונה”.

הנדבן שלום זילוני יגיע לטכניון ב-18 במארס, להנחת אבן הפינה לכפר המשתלמים ולחנוכת בית הסטודנט החדש, שנבנה מחדש והורחב, אף הוא מתרומתו.

הדמיה של כפר המשתלמים. בנייה ירוקה תוך פגיעה מינימלית בנוף

כפר המשתלמים נבנה במרומי הקמפוס, בחלקו המערבי-דרומי, וצופה אל נוף מרהיב של חיפה והמפרץ. יהיו בו דירות מסוגים שונים, בנות 2-4 חדרים, בשטח של 60-100 מטרים רבועים, חלקן עם מרפסות צופות לנוף והאחרות צופות לחורש הטבעי. הן ייבנו ב”בניה ירוקה”, עם בידוד תרמי ברמה גבוהה, תוך הקפדה על שילוב בנוף החורש הטבעי. הבניינים יהיו מחוברים ביניהם במערכת גשרים ולכל דירה תהיה חניה. בסך הכל ייבנו 22 אלף מטרים רבועים.
בכפר החדש יהיו ארבעה מגרשי משחקים מאובזרים לילדים. כן מתוכנן מרכז קהילתי ובו אולם לפעילויות בשעות הפנאי. בניני הכפר יהיו מחוברים גם למגרשי המשחקים ולמרכז הקהילתי באמצעות מערכת גשרים, כך שהילדים לא ייאלצו ללכת ברחוב וגישת כלי הרכב תהיה באמצעות מסלול היקפי מסביב לכפר.

הבנייה תוכננה כך שהפגיעה בחורש הטבעי ובנוף תהיה מינימאלית ובסיומה ישקם הטכניון את הצמחיה שתיפגע במהלכה.

נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, אמר כי הכפר נבנה במסגרת מאמצי הטכניון להעניק לסטודנטים שלו לתארים גבוהים איכות חיים גבוהה ולאפשר לבעלי המשפחות שביניהם להתגורר בתחומי הקמפוס בדירות באיכות גבוהה ובעלות נמוכה. “אנו משוכנעים כי כפר המשתלמים החדש, שאיכלוסו יחל בעוד שנתיים וחצי, יהיה נדבך חשוב נוסף בסל התמריצים שהטכניון נותן לסטודנטים שלו לתארים מתקדמים ויגדיל באופן משמעותי את מספרם. אנו רואים חשיבות רבה בהגדלת מספר הסטודנטים לתואר שני ושלישי, נוכח תרומתם הרבה לכלכלת המדינה ולביטחונה, לטכניון ולאקדמיה הישראלית”, אמר נשיא הטכניון.

בית הסטודנט נמצא בלב הקמפוס. שוכנים בו משרדי אגודת הסטודנטים, מסעדות, בתי קפה, אולם קולנוע וחדרי מוסיקה. בבית הסטודנט החדש נבנה אולם אירועים רב תכליתי, ויתקיימו בו ימים פתוחים, ירידי תעסוקה, מסיבות, חגיגות סוף השנה, הופעות, הרקדות ושעורי מחול. במפלס אולם הכניסה המרכזי יש איזור מולטימדיה עם מרקע טלוויזיה גדול. אולם אורחים נמצא מעל המסעדות ובתי הקפה ובו יכולים הסטודנטים למצוא פינה שקטה למנוחה או לקריאה.
מיתחם השירותים לסטודנטים בבית הסטודנט כולל משרדים של נציגי רשויות המס, הביטוח הלאומי, ספקי שירותי טלפוניה, סוכני ביטוח ושירותים נוספים.

שלום זילוני, יליד ירושלים אשר גדל בחיפה, הוא אחד התורמים החשובים של הטכניון וידיד אמת שלו. עם תום שירותו ב”הגנה” ובצה”ל במלחמת העצמאות, הוא התיישב בקנדה ופיתח מכונה מתקדמת לעיבוד עץ ודרכים מקוריות לשיפור העמסת ספינות מטען לקראת הפלגתן הטרנס-אטלנטית. לאחר שעבר לארה”ב, ייסד בשנת 1967 את חברת P.E.S להפצת ספרות מדעית ברחבי העולם. זו הייתה החברה האמריקנית הראשונה שעשתה שימוש בדואר אוויר להובלה של כתבי עת מדעיים ובכך הפך שלום זילוני לדמות מפתח עולמית בהפצה של ספרות מדעית ומקצועית ולערוץ הפצה מרכזי עבור הוצאות הספרים הפועלות בתחום המדעי.

שלום זילוני התמסר לחיזוקה של מדינת ישראל באמצעות ביצור חוסנה המדעי והטכנולוגי. בשנת 2003 הוא קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון, על הכרתו בתפקידו החיוני של הטכניון בקידומה ובחוסנה של מדינת ישראל ובתודה על תמיכתו הרבה בקידום היכולות האקדמיות של הסטודנטים וחברי הסגל שלו, ובאיכות החיים בטכניון. שלום זילוני סייע לטכניון במימון גיוס חברי סגל חדשים, היה מראשוני התורמים לתחום הננו-טכנולוגיה, הקים את כיכר שלום זילוני בלב הקמפוס וטיילת הנוף היוצאת ממנה, וסייע בהתמדה לקידום הסטודנטים באמצעות היחידה לקידום סטודנטים בה תמך. כעת הקים עבור הסטודנטים היקרים ללבו בית סטודנט חדש וכפר מגורים ייחודי מהיפים בארץ.