הישג חסר תקדים למדעניות ישראליות צעירות:
שש דוקטורנטיות מהטכניון – בנבחרת אניטה בורג של גוגל

שלוש קיבלו מלגה ושלוש נכללו ברשימת הפיינליסטיות; חמש מהזוכות – מהפקולטה למדעי המחשב

השנה נכללו בנבחרת (קיבלו מלגות או נכנסו לרשימת הפיינליסטיות) 50 צעירות מארה”ב, 18 מקנדה, 56 מאירופה ומהמזרח התיכון. כל אחת מהזוכות במלגה תקבל 5,000 יורו וכל הזוכות והפיינליסטיות הוזמנו למפגש שיתקיים בציריך.

“זהו מספר זוכות ופיינליסטיות ישראליות חסר תקדים בנבחרת היוקרתית, הן ממוסד בודד והן מפקולטה בודדת”, אמר דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, פרופסור אלי ביהם. “הדבר מעיד על איכותן של הדוקטורנטיות בטכניון בכלל ושל הפקולטות הרלוונטיות בפרט”.

ד”ר אניטה בורג האמינה כי הטכנולוגיה משפיעה על האנושות בכל ההיבטים המרכזיים שלה – כלכלה, פוליטיקה, חברה וגם בהיבט האישי של כל אדם ואדם. במרוצת חייה היא נלחמה ללא לאות להבטיח כי השפעת הטכנולוגיה על האנושות תהיה חיובית. בשנת 1977 היא הקימה את המוסד לנשים בטכנולוגיה. בשנת 2003 נפטרה ד”ר אניטה בורג וכיום נושא המוסד שהקימה את שמה.

כחלק ממחוייבות גוגל להמשיך במורשתה של אניטה בורג, הקימה החברה את “נבחרת אניטה בורג”, המחלקת מלגות מידי שנה לעשרות זוכות וכוללת רבות אחרות בנבחרת הפיינליסטיות.

בתמונה: הזוכות מהפקולטה למדעי המחשב (מימין לשמאל): קירה רדינסקי, תמר אייזיקוביץ, קרן צנזור, נגה צבי ולימור לייבוביץ’. משמאל טלי טרייביץ, שעבודת הדוקטורט שלה עוסקת בהדמיה ובראיה ממוחשבת תת מימית

ד”ר ג’ון גולוב מונה כמנכ”ל

הלימודים יתקיימו ברמה בינלאומית באנגלית במכון אנדרה וקתרין מיראג’-טכניון – Global Business Development. אלה יהיו לימודים לתואר EMBA בדגש על עסקים בין-לאומיים לחברות היי-טק. מועצת המנהלים של מכון מיראג’-טכניון בחרה בד”ר ג’ון גולוב כמנכ”ל המכון. ד”ר גולוב כיהן עד כה בשורה של משרות בתעשיית ההיי-טק ובאקדמיה.

כן יוקמו במכון שלושה מרכזים בינלאומיים אשר יתמקדו בשוקי ארה”ב, אסיה ואירופה. המרכזים יובילו מחקרים אשר ייערכו על ידי האקדמאים המובילים בתחומי הכלכלה ומנהל עסקים בישראל וייזמו כנסים ופורומים אשר יסייעו למנהיגות העסקית ולמקבלי ההחלטות המדיניים להעריך מדיניות קיימת ולפתח מדיניות מסחר בינלאומית חדשה. כמו כן יערכו המרכזים הכשרות למנהלים מובילים בהיי-טק המעוניינים להרחיב את יכולות היצוא של חברותיהם ולהעצים את חדירתן לשוקי ארה”ב, אסיה ואירופה.

“אישור המועצה להשכלה גבוהה הוא צעד נוסף בהתקדמותו של הטכניון לקראת היותו לא רק ספק של כשרון הנדסי בישראל אלא גם ספק מוביל של מנהיגות והנהלה עסקית,” אמר פרופסור בועז גולני, דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון.

“קרן מיראג’ תופסת את הקמתה של תוכנית EMBA בינלאומית כצעד חיוני להצלחתה העתידית של תעשיית ההיי-טק הישראלית,” אמר פול מיראג’, נשיא ומייסד הקרן שמושבה בניופורט ביץ’, קליפורניה. “ג’ון גולוב הוא בחירה מעולה לתפקיד המנכ”ל. הוא מביא עמו תמהיל עולמי ממשי של ניסיון אקדמי ועסקי,” הוסיף מרשל קפלן, לשעבר דיקן הפקולטה למינהל ציבורי באוניברסיטת קולורדו ומנכ”ל קרן מיראג’.

“אני מודה למועצת המנהלים על ההזדמנות לתרום להקמת המכון,” אמר ד”ר גולוב. “אנו מתכננים להפוך אותו למשאב חשוב עבור תעשיית ההיי-טק הישראלית כולה.”

המכון צפוי להשיק את כיתת ה-EMBA הראשונה שלו כבר בשנת 2011.

בתמונה: ד”ר ג’ון גולוב. צילום – דוברות הטכניון

תלמידי בית הספר “דשנים”: “אנו לומדים דברים שלא למדנו אף פעם. בקיץ כבר עבדנו במעבדות של מכון תמ”י ועשינו ניסויים”; החוקרים: “ניסוי באמצעות המיכשור המיוחד דורש פחות זמן, מגדיל את הבטיחות ומגביר את המוטיבציה הלימודית. יש שיפור משמעותי בהתנהגות התלמידים”

חוקרי הטכניון הכניסו אוטומציה למעבדת בית הספר “דשנים” ופיתחו שיטות הוראה ותכנית לימודים בכימיה, מיוחדת לבית ספר זה. ההנהלה והתלמידים מדווחים על מהפיכה של ממש בהוראה בכלל בבית הספר ובכימיה בפרט, בעקבות המהלך הזה. מכון תמ”י בנה לבית הספר מעבדה מיוחדת, בעלות של מיליון שקלים, וחברת “פורייה” תרמה ציוד מיוחד. מאמר בכתב העת המדעי Chemical  Educator מציג את מכשירי האוטומציה שפותחו במחקר ותוצאות חינוכיות מפתיעות.

המחקר הייחודי התבצע על ידי הדוקטורנט ליאוניד רבזין, בהנחיית פרופסור איגור ורנר ופרופסור ניצה ברנע מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון. שונמית טויטו, לשעבר מנהלת בית הספר, מספרת כי “דשנים” החל לפעול לפני 46 שנים כבית ספר תעשייתי שהכשיר מסגרים ועובדי עיבוד שבבי. הרוב המכריע של תלמידיו (97%) הם לקויי למידה שנפלטו ממסגרות חינוכיות רגילות. כיום הוא שייך לרשת “דרור”. “יש בארץ 40 אלף בני נוער שלא לומדים כלל בגלל בעיות של ליקויי למידה”, היא אומרת. “רוב בוגרינו עובדים כיום כמנהלי עבודה במפעלים הכימיים במפרץ חיפה ואחרים משמשים כנגדים ואף קצינים בצה”ל. כאשר פנו אלינו אנשי הטכניון לפני שנתיים והציעו להקים מעבדת כימיה ממוחשבת אצלנו, בשיתוף עם מכון תמ”י – נענינו בשמחה והתוצאות מעודדות מאוד”.

פרופסור ורנר: “פיתחנו במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים כמה מכשירים וגילינו שהודות להם ניתן לעשות הרבה יותר ניסויים בכל שעור. התחלנו לעשות ניסויים בבתי ספר יוקרתיים בחיפה ובקריות וגילינו שהתלמידים שם אכן לומדים מהר להשתמש במכשירים אךעקב חוסר בידע טכנולוגי, לא יכולים לבנות אותם. כך הגענו לבית הספר “דשנים”. פגשנו צוות פתוח עם אוזן קשבת ומצאנו תמיכה של מכון תמ”י של חברת כימיקאלים לישראל. הם הקימו מעבדה מיוחדת בניהולו של ד”ר אייל ברנע ובתמיכתו של ד”ר אייל גינצברג, מנכ”ל תמ”י”.

“לתלמידינו הלומדים במגמת המכונות יש כשרון מיוחד במיכשור ויכולת לראות בעיני רוחם את התוצאה אליה הם רוצים להגיע. גילינו תכונות מיוחדות אלה אצל רבים מהתלמידים”, מוסיפה שונמית טויטו. “תכונות אלה איפשרו להם להשתלב בפרוייקט הניסויי. יש כבר שלושה מכשירים שנבנו עם הטכניון ומהם יצמחו מכשירים מודולריים נוספים”.

הפרוייקט נפתח בהזמנת התלמידים לטכניון. “קיבל אותם שלט ‘ברוכים הבאים לטכניון, תלמידי דשנים’. הם הרגישו רצויים שם”, מספר מנהל “דשנים”, דוד דרומלביץ’. “חלק מהם אמרו בו במקום שהם רוצים ללמוד בטכניון, אחרי הצבא. היחס שהם מקבלים מאנשי הטכניון משתלב בחזון בית הספר לספק לתלמידיו קרש הצלה והזדמנות לשוב לחיק החברה הישראלית, הפעם בדלת הראשית, כמי שמחזיק באמתחתו תעודת בגרות טכנולוגית ותעודת מקצוע ממשית. בעקבות הצלחת מעבדת הכימיה, אנו שואפים לחזק את הקשר עם האקדמיה ועם התעשייה”.

“זו השנה השניה שלנו בפרוייקט”, מספר עדן, אחד התלמידים. “אנחנו לומדים כאן דברים שלא למדנו אף פעם. גם מלמדים אותנו איך לחשוב”.

חברו, שובל, אומר כי הגיע ל”דשנים” אחרי שנפלט ממסגרות חינוכיות אחרות. “היו לי בעיות לימודים אז התחלתי להפריע, כי רציתי תשומת לב”, הוא אומר. “כאן אני מקבל יחס אישי, בכיתות קטנות. אנחנו משלבים בין הרובוטיקה והכימיה, לאוניד בחור נחמד, לא עצבני ויש לו הרבה סבלנות אלינו”.

עדן: “עבדנו במפעל בקייץ האחרון, קיבלו אותנו כמו את העובדים האחרים, התיחסו אלינו יפה, חוץ ממנהל אחד, ועלי הטילו לעשות פרוייקט גדול, בדקתי דשן במצבי לחץ, כי רוצים שהוא יגיע לחקלאי כאבקה ולא בגוש”.

מיכאל, חברו, מוסיף: “אני סיננתי חומרים. עבדנו מ-7.00 בבוקר עד 15.00 אחר הצהרים. נתנו לנו ארוחת צהרים במפעל, עם כל העובדים האחרים. הרגשנו שווים”.

הדוקטורנט לאוניד רבזין, האחראי על לימודי הכימיה בבית ספר יוקרתי בחיפה, מגיע ל”דשנים” פעם בשבוע. הוא מספר שהמפגש עם תלמידי “דשנים” לא היה קל בתחילה. “לא הצלחתי לסיים משפט בלי שיפריעו לי”, הוא אומר. “בכל הקריירה שלי כמורה לא נתקלתי בתופעה כזו. רציתי להפסיק אבל החלטתי לא להתייאש. ואכן, המיכשור והניסויים שבו את לבם של התלמידים ועתה אין לי שום בעיית משמעת”.

במאמר המדעי שהוא פירסם ביחד עם המנחה שלו, פרופסור ורנר, הם מציינים כי בשנים האחרונות מסתמנת עלייה בשימוש בטכנולוגיות מיכון ואוטומציה במעבדות כימיה בבתי הספר, אליהן הוכנסו מערכות ממוחשבות שכוללות אוגרי נתונים וחיישנים. הם מציגים שני עזרים הנשלטים על ידי מחשב לביצוע הליכים בסיסיים במעבדה כימית. המחקר ממשיך ועוקב אחרי התקדמות והתפתחות התלמידים.

ד”ר חוסאם חאיק מעסיק כבר 27 חוקרים מהארץ ומחו”ל; מתוך 460 תאגידים שהתמודדו על המענק – זכו רק 11, וביניהן רק ישראלי אחד שמוביל תאגיד; קבוצה ישראלית אחרת שמשתתפת בתאגיד היא קבוצתו של ד”ר ניר פלד מהמרכז הרפואי ע”ש רבין ומאוניברסיטת ת”א

החיישנים הננומטריים נועדו בשלב הראשון לאבחן סרטן ריאות מהבל פה ו/או מרקמות סרטניות שנלקחו מגוף הנבדק. “החיישנים הננומטריים יגיבו עם ביו-סמנים ייחודיים שנמצאים בהבל פה ו/או ברקמות סרטניות. כתוצאה מכך החיישנים הננו-מטריים ישלחו סיגנלים חשמליים למערכת עיבוד אותות מתוחכמת שתאפשר, בין היתר, אבחון סרטן הריאות, תת-קטגוריה של סרטן הריאות, ושלב המחלה. כמו כן, המערכת עשויה לאפשר ניבוי הסיכויים של בן אדם בריא לחלות בסרטן הריאות בעתיד” מסביר ד”ר חאיק. “האבחון יוכל להתבצע בשלב מוקדם מאוד של המחלה, עוד לפני שהגידול מתחיל להתפשט. אז הטיפול יהיה מיידי ויחסל את המחלה בעודה באיבה. ההתקן אינו פולשני ופשוט לשימוש”.

ד”ר חאיק עושה שימוש בננו-חומרים רגישים המשולבים בתבניות טרנזיסטורי אפקט שדה אשר “מאומנים” לזהות סימנים של סרטן ריאות. יתירה מזאת – בעקבות הפיתוחים החדשניים של ד”ר חאיק וצוותו – מקווים החוקרים כי יצליחו לזהות סרטן ריאות אפילו עוד לפני התפתחות הגידול.

התאגיד האירופאי כולל קבוצות מחקר וחברות מובילות מישראל, גרמניה, אנגליה, הולנד, אוסטריה, וספרד. קבוצה ישראלית אחרת שמשתתפת בתאגיד היא קבוצתו של ד”ר ניר פלד מהמרכז הרפואי ע”ש רבין ומאוניברסיטת ת”א. ד”ר פלד סיים את לימודי הרפואה בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ואת התואר “ד”ר למדעים” עשה בהנחייתו של פרופסור פרץ לביא, כיום נשיא הטכניון. דר’ פלד שוהה כעת באונ’ דנבר שבקולורדו בתת התמחות בסרטן ריאות ועתיד לחזור לארץ בקרוב.

ד”ר חאיק, בן 34, עשה את הדוקטורט בהנדסה כימית בטכניון ושב אליה כחבר סגל, מ – CALTECH בארה”ב, שם עשה את הבתר-דוקטורט. מאז שהצטרף לטכניון באוקטובר 2006 זכה ד”ר חאיק ביותר מ-21 פרסים ואותות כבוד. בין היתר, הוא נבחר לרשימת 35 המדענים הצעירים המובילים בעולם בשנת 2008 ע”י כתב העת המדעי היוקרתי MIT’s Technology Review. במרץ 2010 העניקה הממשלה הצרפתית לד”ר חאיק אות “אביר” במסדר האקדמיים – Chevalier dans l’Ordre des Palmes acade’miques) אות אשר יוסד ע”י נפוליון בונאבארט ב- 1808 להוקרת מדענים ואקדמאים חלוצים בתחום המדע והחברה ואשר נחשב לאחד מאותות ההוקרה האזרחיים העתיקים בעולם).

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, בירך את ד”ר חאיק ואת תלמידו לשעבר, ד”ר ניר פלד, על קבלת המענק יוצא הדופן. “זהו הישג משמעותי ביותר ואני משוכנע שהמחקר שיוביל ד”ר חאיק בפקולטה להנדסה כימית בטכניון גם ישיג תוצאות יישומיות בעתיד”, אמר.

בתמונה: ד”ר חוסאם חאיק במעבדתו. צילום: דוברות הטכניון

ארגון (SRII (Service Research Innovation Institute העניק פרס ראשון לפרויקט משותף של חברת IBM, הטכניון והמרכז הרפואי רמב”ם בחיפה, לשיפור השירות הרפואי המוענק לחולים. הפרס הוענק על “שיתוף הפעולה המוצלח ביותר בין התעשייה, האקדמיה והממשלה, כפי שבא לידי ביטוי בפרויקט זה”.

סטודנטים וחוקרים בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול (תעו”נ), ביחד עם חוקרי מעבדת המחקר של חברת IBM בחיפה וחוקרים בביה”ח רמב”ם, החלו לפני כשנתיים, תוך שיתוף פעולה חסר תקדים,בביצוע השלב הראשון של הפרויקט – תצפיות, מדידות, איסוף וניתוח נתונים בבית החולים רמב”ם. שלב זה הוביל למחקר רב-תחומי בסיסי ויישומי, ופיתוח כלים המבוססים על מחקר זה, אשר יאפשרו מעקב וליווי צמוד של החולים החל בתהליך קליטתם בחדר המיון ולאורך כל תקופת אשפוזם בבית החולים.

המעקב יאפשר ניוד והצבת משאבים שונים (רופאים, אחיות, עובדי מעבדה, כוח עזר) בצורה מיטבית. הדבר יחסוך גם זמן רב ויקצר תורים עבור החולים שיזכו למתן שירות רפואי הולם ומהיר. בשלבים עתידיים של המחקר, הכוונה היא להמשיך ולפתח כלים שונים המשלבים טכנולוגיות מידע מתקדמות, שיטות סטטיסטיות, מודלים של חקר ביצועים והנדסת גורמי אנוש, באופן שיביא לשיפור כולל במערך השירות הרפואי.

קיומן של קבוצות מחקר חזקות בכל אחד מן התחומים האלו בפקולטה להנדסת תעו”נ בטכניון היוה מפתח להצלחת הפרויקט שכן האתגרים הכרוכים במתן שירות רפואי מתקדם ואיכותי מחייבים הסתכלות מערכתית ושילוב של מתודולוגיות שמקורן בתחומים השונים להשגת המטרה הכוללת. החיבור עם מעבדת IBM הביא לפרויקט את חזית הידע בתחומים השונים של טכנולוגיות המידע ושימושיהן ולבסוף, ללא שיתוף הפעולה ההדוק עם הצוות הרפואי של רמב”ם (רופאים, אחיות כוח עזר ומנהלנים) שהביא איתו מטען ייחודי של ידע וניסיון לא היה הפרויקט מצליח.

מדובר בפרויקט ייחודי שנולד בפגישות שהתקיימו בין דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, פרופסור בועז גולני, ומנהל בית החולים רמב”ם, פרופסור רפי ביאר, לבין כמה סגני נשיא של חברת IBM שביקרו בארץ ומנהל מעבדת המחקר של IBM בחיפה, מר עודד כהן. חברת IBM מעוניינת לקדם תחום מחקרי חדש אותו היא מכנה Service Science, Management & Engineering (SSME) והפקולטה להנדסת תעו”נ מעוניינת לקדם את תחום הנדסת מערכות שירות בו היא יצרה לעצמה מוניטין רב בעולם.

שני הצדדים איתרו את תחום השירות הרפואי כנושא בעל חשיבות עצומה בו יש להם אינטרס לפעול ביחד. במקביל, התקיימו מספר פגישות עם מנהל המרכז הרפואי רמב”ם, פרופסור רפי ביאר, שהביע עניין רב בקידום המחקר בתחום והציע לקיים אותו במספר מחלקות בבית החולים. כל אלו הובילו להסכם לשיתוף פעולה שנחתם בין הטכניון לחברת IBM. במסגרת ההסכם העבירה חברת IBM לפקולטה תרומה משמעותית שאפשרה את תחילת המחקר. הפרויקט המשותף הוא, למעשה, תרומה של IBM לקהילה, שכן תוצרי המחקר המשותף יעמדו לרשות החולים והרופאים, ללא כוונת רווח.

פרס SRII נועד להבליט את פעילותם של יחידים, מוסדות, ארגונים ואקדמיה ברחבי העולם, במחקר ובחדשנות בתחום תהליכי השירות ובה בעת להפיץ ולשמר את הידע המדעי שנרכש במהלך המחקר.

“המרכז הרפואי רמב”ם, הטכניון ומעבדת המחקר של IBM בחיפה הצליחו לממש שיתוף פעולה בין התעשייה, האקדמיה והממשלה, ולהביא רעיונות ושיטות חדשניות למימוש”, אמרה דניס וילמיל, סגנית נשיא SRII.

למקומות השני והשלישי, אחרי הקבוצה הישראלית, הגיעו רשת בתי המלון Gaylord ואוניברסיטת מרכז פלורידה וחברת זירוקס עם המכון הטכנולוגי של רוצ’סטר. הפרסים חולקו בכינוס הגדול בעולם של ארגוני שירות טכנולוגי Technology Services World) TSW) שהתקיים בעמק הסיליקון, קליפורניה. זו תכנית פרסים ראשונה מסוגה של ארגון SRII והזכייה במקום הראשון מבין עשרות צוותים רב-תחומיים ממקומות שונים בעולם שהתחרו עליו היא הישג נוסף למחקר והפיתוח הנעשים בישראל.

בטכניון הוקמה מינהלת המל”מ – המרכז הישראלי לחינוך מדעי-טכנולוגי, בעקבות זכיית מוסד הטכניון למו”פ במכרז של משרד החינוך. בראש המינהלת עומד פרופסור דוד בן- חיים.

המל”מ הוא גוף המקשר בין משרד החינוך והמחלקות להוראת המדעים באוניברסיטאות, הנקראות מל”מים אוניברסיטאיים. הן עוסקות בפיתוח והטמעה של חומרי לימוד (כתובים ומתוקשבים) לתלמיד ולמורה, מגן הילדים ועד סוף התיכון, במקצועות המדעיים, הטכנולוגיים-מדעיים ומתמטיקה. במל”מים האוניברסיטאיים מתקיים שיתוף פעולה בין מדענים ואנשי אקדמיה בהוראת המדעים, לבין מורים בבתי הספר. במסגרת פעילות זו מפתחים שיטות וחומרי למידה עדכניים המבוססים על מחקר חינוכי-מדעי הנערך במוסדות להשכלה גבוהה.

מינהלת המל”ם מפעילה גם 11 מרכזי מורים ארציים במקצועות המדעיים, הטכנולוגיים-מדעיים ומתמטיקה, שמטרתם להוות כתובת ראשית למקצוע הרלוונטי, באמצעות פעילויות של הכשרה וטיפוח מנהיגות של מורים, הפקת כתבי עת, קיום ימי עיון וכנסים מקצועיים, הפקת חומרי עזר למורים, קיום קשר ומתן עזרה מקצועית למרכזי השתלמות אזוריים והפעלת אתר אינטרנטי של המקצוע.

לדוגמא, המל”מ הטכניוני מופעל על ידי המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון, בראשות הדיקן פרופסור אבי ברמן. מופקים בו חומרי למידה בתחומי המתמטיקה, הביולוגיה, הכימיה, הפיסיקה והטכנולוגיה ופועלים בו שלושה מרכזים ארציים למורים: במקצוע מדעי המחשב, במקצועות הטכנולוגיים-מדעיים ובמקצוע מוט”ב- מדע וטכנולוגיה בחברה.

ביקר בטכניון והרצה בפני ראשי המשק והכלכלה

“כפי שסוד ההצלחה בנדל”ן הוא מיקום, מיקום ושוב מיקום, כך סוד ההצלחה של חברת הזנק הוא מימון, מימון ושוב מימון”. זו נוסחת ההצלחה של היזם האמריקני ד”ר אלפרד מאן, אשר ביקר בטכניון והרצה בפני ראשי המשק והכלכלה באירוע שנערך במוזיאון מדעטק בבנין ההסטורי של הטכניון בחיפה. “המרכיבים הנוספים בנוסחת ההצלחה של חברת הזנק הם מנהיגות, ניהול, אנשים טובים, שיווק ומכירות, ייצור ומוצר, ואני בכוונה מונה אותם בסדר הזה”, הוסיף ואמר.

אלפרד מאן תרם 100 מיליון דולר להקמת מוסד “אמית” בטכניון, המקדם פיתוחים שנוצרו במעבדות הטכניון ומביאם לשוק. הוא עשה זאת בעידודה של אשתו, קלוד, שסיפורה האישי ריגש מאוד את המשתתפים באירוע. היא נולדה במחנה ריכוז לשם נשלחו הוריה, שלא היו יהודים, משום שעזרו ליהודים ולאנשי מחתרת צרפתים בתקופת מלחמת העולם השניה. על פעילותה למען הטכניון ומדינת ישראל היא קיבלה אתמול תעודת הוקרה מראש עירית חיפה, עו”ד יונה יהב, ומליאון רקנאטי, יו”ר מוזיאון מדעטק.

אלפרד מאן התיחס בדבריו גם לחברת “מנקינד” (Mann Kind) המפתחת אינסולין למתן בשאיפה, אותה הקים. הוא הגדיר את מחלת הסוכרת כ”מגיפה עולמית הנובעת ממכוניות מהירות, מחשבים מהירים ומזון מהיר המשפיעים על אורחות חיינו ופוגעים בבריאותנו”. אשר לחברה אחרת שלו, “אדוונסד ביוניקס” (Advanced Baionics), שסביבה היה לו מאבק משפטי מול חברת בוסטון סיינטיפיק, אמר אלפרד מאן כי הפיק מהפרשה לקח נוסף אותו הוא חולק עם קהל שומעיו הישראלים: “לעולם אל תעשה עיסקה שרק צד אחד נהנה ממנה”.

אבי קרבס, נשיא ומנכ”ל קרן הון סיכון “תעוזה”, הנחה את האירוע. בין המשתתפים – נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, מנכ”ל המרכז הרפואי רמב”ם, פרופסור רפאל ביאר, שלום זינגר ובת זוגו נאוה ברק, חלוץ ההי-טק הישראל עוזיה גליל, היזם גיורא ירון.

בתמונה: אלפרד מאן (במרכז) עם ראש העיר חיפה, יונה יהב (משמאל) ועם נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון

הטכניון יעניק בקיץ תואר “דוקטור לשם כבוד” לשורה של אישים ומדענים, ובהם גליה מאור, עמרם מצנע, אלי אלאלוף, ואחד “מאבות האינטרנט” – פרופסור ליאונרד קליינרוק מארה”ב.

פרופסור קליינרוק יקבל את התואר “על תרומתו העצומה לתקשורת ברשת האינטרנט”. גליה מאור – “על תרומתה הרבה לכלכלת ישראל ועל תמיכתה במתן השכלה רחבה לכל באמצעות תכנית “עתידים”, מלגות לסטודנטים וכינון מרכז הרובוטיקה על שם לאומי בטכניון”. האלוף (מיל.) עמרם מצנע – “על תרומתו הרבה לביטחון המדינה ובהוקרה על פעילותו הברוכה כיו”ר הוועדה הממונה בירוחם, שם שינה את הדימוי של העיר והפך אותה לאבן שואבת לצעיריה ולצעירים נוספים מרחבי הארץ”. אלי אלאלוף, יו”ר קרן רש”י, יקבל את התואר “על חזונו בקידום פרוייקטים חינוכיים בישראל ועידוד העלייה לארץ”.

התואר יוענק במהלך המושב השנתי של הקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון בחודש יוני.

בתמונה:  מקבלי התואר משמאל למעלה לפי כיוון השעון: ליאונרד קליינרוק, אלי אלאלוף, גליה מאור, עמרם מצנע. צילום – דוברות הטכניון

בהגרלה שהיתה השבוע זכו 6 מהנרשמים בכרטיסים ליום הסטודנט

הטכניון מפעיל זו השנה השנייה רשת חברתית לסטודנטים חדשים, באתר אינטרנט המיועד רק להם. לכל סטודנט חדש ניתנו שם משתמש וסיסמה והוא הוזמן להיכנס לאתר החדש תחת הכותרת “בואו לראות עם מי תלמדו”.

בהגרלה שנערכה השבוע בין כ- 400 נרשמים אשר העלו לרשת תמונה שלהם וכתבו פרופיל אישי, הוגרלו 6 כרטיסים לפסטיבל הסטודנט המתקיים השבוע בקמפוס הטכניון, וכן 6 אישורי כניסה לרכב לשנת הלימודים הבאה.

באתר הרשת יכולים הסטודנטים למצוא עמיתים שנרשמו לאותה פקולטה, לברר מהיכן הם בארץ, להתכתב איתם ובהמשך אולי לשכור איתם דירה או לברר אפשרויות של נסיעה משותפת מהבית לטכניון. חברי הרשת גם יכולים לשאול שאלות את עמיתיהם שנרשמו לאותה פקולטה או לפקולטות אחרות.

בתמונה: דף הבית של הרשת החברתית

האקדמיה היוקרתית חוגגת השנה 230 שנים לקיומה

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, בירך את פרופסור אפלויג והודה לו על הכבוד שהוא מביא לטכניון.

האקדמיה נוסדה בשנת 1780 על ידי ג’ון אדמס וחבריו. בין חבריה, מאז הקמתה – ג’ורג’ וושינגטון, בנימין פרנקלין, דניאל וובסטר, ראלף וולדו אמרסון, אלברט איינשטיין, וינסטון צ’רצ’יל, 250 חתני פרס נובל ו-60 חתני פרס פוליצר.

המיגוון העצום של חבריה מאפשר להם לערוך מחקרים בינתחומיים ארוכי טווח. כיום היא עוסקת בעיקר במחקרים בתחום המדע והטכנולוגיה, ביטחון עולמי, מדיניות סוציאלית, תרבות וחינוך.

“אנו שמחים לקבל את חברינו החדשים השנה”, אמרו לסלי ברלוביץ, מנהלת האקדמיה, וויליאם גולדן, היו”ר. “אנו מקווים להיעזר בידע הרחב שלהם ובניסיונם הרב, בהבאת פתרונות לבעיות הרבות שכולנו מתמודדים איתן. המצטרפים החדשים הם פורצי דרך שתרמו ותורמים רבות בתחומיהם”.

פרופסור אפלויג יתקבל לאקדמיה האמריקנית לאמנויות ומדעים בטקס שיתקיים באוקטובר בקיימברידג’, מסצ’וסטס.

בתמונה: פרופסור יצחק אפלויג

ועדת הערכה בינלאומית קובעת:
הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון נהנית ממוניטין בינלאומי עצום, מעניקה חינוך יוצא מן הכלל, מהווה משאב לאומי ומשמשת כמנוע הצמיחה העיקרי של תעשיית ההי-טק בישראל

“יש ליצור עבור חברי הסגל החדשים חבילות קליטה מפתות גם ברמת השכר וגם בתנאי המחקר ולרכוש ציוד מתקדם למעבדותיהם”

ועדת הערכה בינלאומית, בראשות הפרובוסט (רקטור) של המכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MIT) קובעת כי הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון נהנית ממוניטין בינלאומי עצום, מעניקה חינוך יוצא מן הכלל, מהווה משאב לאומי ומשמשת כמנוע הצמיחה העיקרי של תעשיית ההי-טק בישראל.

הוועדה כללה חמישה מדענים בעלי שיעור קומה ואנשי אקדמיה מובילים מאוניברסיטאות MIT, UCLA וPrinceton- בארה”ב, Ecole Polytechnique בצרפת ואוניברסיטת תל-אביב.

הוועדה ציינה לשבח את איכות המחקר המדעי המתבצע בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, אשר “נהנית ממוניטין בינלאומי עצום”, ו”למרות הקיצוצים הדרסטיים בתקציבי ההשכלה הגבוהה בישראל בשנים האחרונות, מוסיפה לשמור על מעמדה העולמי המוביל”. עוד הוסיפה הוועדה כי המחקר בפקולטה הינו “בליגה של עשר הפקולטות המקבילות המובילות בארה”ב”, וכי “חברי הסגל, הצוות הטכני והסטודנטים הם מהטובים שניתן למצוא במוסדות יוקרתיים בעולם”.
אשר להוראה ציינה הועדה כי “ידוע שההכשרה שמקבלים בוגרי הפקולטה, הן לתואר ראשון והן לתארים גבוהים, שווה ברמתה או אף עולה ברמתה על ההכשרה שניתנת בכל מוסד מוביל בעולם” וכי “החינוך שהיא מעניקה הוא פשוט יוצא מן הכלל”. עוד קובעת הוועדה כי “רמתן של מעבדות ההוראה בפקולטה מעולה”.

חברי הוועדה ממליצים על שורה של צעדים שיש לנקוט כדי לשמור בעתיד על מעמדה המוביל של הפקולטה בעולם. צעדים אלה כוללים הקטנה משמעותית של היחס בין מספר הסטודנטים לתואר ראשון לבין מספר חברי הסגל (שהוא גבוה פי שניים ויותר מהנהוג במוסדות מובילים בארה”ב), הגדלה משמעותית של מספר הסטודנטים לדוקטורט והגברת המאמץ למלא את השורות בחברי סגל מצטיינים בשטחי מחקר נדרשים.

“כרגע מגייסת הפקולטה את חברי הסגל בעיקר מקרב חוקרים שסיימו דוקטורט במוסדות אקדמיים בישראל”, קובעת הוועדה. “ברור שזהו מאגר קטן יחסית, וכי רבים מאותם חוקרים מעדיפים משרות בתעשייה ובחו”ל. יש ליצור עבור חברי הסגל החדשים חבילות קליטה מפתות גם ברמת השכר וגם בתנאי המחקר ולרכוש ציוד מתקדם למעבדותיהם”. דרכים מומלצות נוספות להתמודד עם בעיה זו – הכשרת יותר דוקטורנטים בטכניון ובמוסדות אחרים בישראל, עידוד בוגרי תואר ראשון ושני ללמוד לדוקטורט בחו”ל בתחומי מחקר חסרים (והחשובים למדינת ישראל) ועידוד דוקטורנטים לבצע פוסט-דוקטורט בחו”ל. הוועדה קבעה נחרצות, כי תוספת של דוקטורנטים היא חיונית ביותר לקידום ולשימור המעמד המחקרי של הפקולטה. בנוסף להקצאת משאבים לצורך זה, יש להרחיב את המסלול הישיר לדוקטורט. “ככלל, אנו ממליצים על צמצום משך תקופת הלימודים הנדרשת לדוקטורט לאחר השלמת התואר הראשון”, קובעים חברי הוועדה.

הם גם ממליצים לפתח תוכניות מיוחדות, כולל הקצאת המשאבים הנדרשים, כדי לאפשר את גיוסם, קליטתם בארץ והעסקתם של חוקרים לא-ישראלים מובילים בתחומים מבוקשים.

חברי הוועדה מציינים לטובה את חברי הסגל החדשים בפקולטה ומגדירים אותם “קבוצה מרשימה של חוקרים צעירים מצטיינים שכבר הטביעו חותם מדעי בתחומי מומחיותם והוכיחו את מנהיגותם המדעית ברמה העולמית”.
נושא נוסף שמעלה הוועדה הוא הבידוד האקדמי הנובע מריחוקה הגיאוגרפי של ישראל ממרכזי המחקר והטכנולוגיה בעולם. חברי הוועדה ממליצים להגדיל את מימון הנסיעות לחו”ל של חברי הסגל ושל המשתלמים לתארים גבוהים, ולהקצות משאבים נוספים להבאת מדענים אורחים לטכניון ולקיום כנסים בין-לאומיים בארץ.

חברי הוועדה ריאיינו גם סטודנטים לתואר ראשון והגיעו למסקנה כי “הסטודנטים מרוצים מרמתם של חברי הסגל כמורים ומגישתם, הן בכיתה והן מחוצה לה”. גם איכות הפרוייקטים וגיוונם (כ-400 פרוייקטים לשנה) זכו לשבחי הסטודנטים.

אשר לסטודנטים לתארים גבוהים, מצאה הוועדה כי מדובר ב”חוקרים מבריקים עם מוטיבציה גבוהה, המסיימים את לימודיהם כבעלי כישורים יקרי ערך לתעשייה ולאקדמיה”. הוועדה מציינת, כי “תכנית המאסטר היא מקור חשוב ביותר לעובדים בתעשיית ההי-טק הישראלית”. עם זאת, ממליצים חבריה לצמצם את תקופת הלימודים לתואר זה לארבעה סמסטרים.

הוועדה בדקה גם את קשרי הפקולטה עם התעשייה. חבריה מצאו כי למרות שתעשיית ההיי-טק הישראלית תלויה לחלוטין במערכת האוניברסיטאית הישראלית המספקת לה מהנדסים באיכות גבוהה, יש “אסימטריה בולטת ביחסי גומלין אלה. מן הראוי שהתמיכה הכספית של תעשית ההיי-טק בפקולטה להנדסת חשמל תהיה גבוהה יותר באופן משמעותי”.

נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, אמר כי בצד התוצאות המצויינות של הדו”ח, גם חברי הוועדה הביעו פליאה על המשאבים הדלים הקיימים במדינת ישראל למחקר אקדמי וביטאו את דאגתם העמוקה לגבי איכות הפקולטה ובוגריה לעתיד, אם לא יחול שינוי מיידי בתקצוב הממשלתי.

נשיא המדינה, שמעון פרס, העניק ב-11.5.09 לאפיפיור בנדיקטוס ה-16 “ננו-תנ”ך” בגודל גרגר חול אשר נחרת בטכניון. הדוקטורנט אוהד זוהר הצליח להעלות גרסה מלאה ומנוקדת של התנ”ך בעברית על שטח של 0.5 מילימטר רבוע – הרבה פחות משטחו של ראש סיכה.

הננו-תנ”ך נכתב כחלק מתוכנית חינוכית שפותחה במכון לננוטכנולוגיה ע”ש ראסל ברי, תוכנית שמטרתה להגביר את התעניינותם של צעירים במדעי הננו ובננוטכנולוגיה. את הרעיון לכתוב את התנ”ך כולו על שטח הקטן מראש סיכה הגה ראש המכון לננוטכנולוגיה, פרופ’ אורי סיון. הפרויקט נוהל על ידי אוהד זוהר, היועץ המדעי של המכון לתוכניות חינוכיות בתחום הננו ודוקטורנט לפיסיקה. התנ”ך נכתב במרכז זיסאפל לננו אלקטרוניקה באמצעות מכשיר מדעי הנקרא Focused Ion Beam – אלומת יונים ממוקדת. בעזרת מכשיר זה ניתן לשגר אלומה ממוקדת של חלקיקים קטנטנים (יוני גליום) לעבר עצם נתון. כאשר החלקיקים פוגעים בעצם הם מתיזים ממנו אטומים ובכך חורתים בו. הדבר דומה לחפירת גומה באדמה באמצעות סילון מים מצינור השקייה.

הננו-תנ”ך נחרת על משטח סיליקון מצופה בשכבת זהב דקיקה בעובי 20 ננו-מטר. “כאשר אנו משגרים את אלומת החלקיקים לעבר נקודה על המשטח, אטומי הזהב ניתזים מאותה נקודה ובכך חושפים את מצע הסיליקון שמתחת. קוטר הנקודה הנחשפת הינו כ-30 ננומטר. כאשר אנו מתבוננים בדוגמה הכתובה באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים סורק, נקודת הסיליקון החשוף נראית כהה יותר מהזהב שסביבה. באמצעות שיגור אלומת החלקיקים לעבר נקודות שונות על פני המצע אנו יכולים לחרות תבנית כלשהי של נקודות, ובפרט תבנית המייצגת טקסט”, מסביר אוהד זוהר. תבנית הננו-תנ”ך יוצרה על ידי תוכנה מיוחדת שפותחה במסגרת הפרויקט, אשר מאפשרת לחרות על פני המצע כל טקסט שהוא.

פרויקט הננו-תנ”ך הוא חלק מתוכנית חינוכית המציבה את השאלה הבאה: “כמה קטן יכול התנ”ך להיות”? התוכנית משתמשת בשאלה מסקרנת זו כדי לחקור שיטות מודרניות ליצירת תבניות זעירות, להצגת טכנולוגיות מתקדמות לאחסון מידע בצפיפות גבוהה, ולדיון בנושאים עתידניים כגון אחסון מידע במולקולות DNA או בביו-מולקולות אחרות.

“העובדה שהתנ”ך מכיל מידע רב,כ-10 מיליון ביטים, הינה מרכזית. אנו מכירים רעיונות רבים לאחסון מידע בצפיפות גבוהה, אולם כמעט תמיד הניסיון להחיל רעיונות אלו על כמות גדולה של מידע חושף אתגרים חדשים ובסופו של דבר מביא להבנה עמוקה יותר של השיטה המוצעת ושל מגבלותיה,” אומרים חוקרי הטכניון.

במתנה שהוענקה לאפיפיור מודבק ה”ננו-תנ”ך” על במה עשויה פרספקס שקוף, בגובה של סנטימטר אחד. היא ממוקמת על לוח מודפס, שחלקו העליון מכיל הסבר טכני, בעברית ובאנגלית ובחלקו התחתון הגדלה פי 10,000 של פסוקים א-י”ג בפרק א’ של ספר “בראשית” כפי שצולמו באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים סורק. המשטח כולו נתון בתיבת זכוכית, שבחלקה העליון מוטבעת זכוכית מגדלת. התיבה נמצאת במסגרת עץ הכרוכה בכריכת עור בסגנון ספר תנ”ך עתיק. בצד ימין שלה מופיעה הקדשת נשיא המדינה לאפיפיור.

בתמונה: הננו תנ”ך שניתן לאפיפיור