במסגרת ההסכם יקבלו חוקרי הטכניון מענקי מחקר בסך של כמיליון דולר

(The Technion Autonomous Systems Program)

חזון התכנית בטכניון הוא הקמת המרכז המוביל בישראל בתחום המערכות האוטונומיות, והצעדתו להיות אחד מחמשת המובילים בעולם. עמודי התווך במחקר של מערכות אוטונומיות מודרניות הם פיתוח יישומים מתקדמים, יצירת ידע ושימוש בשיטות מחקר מתקדמות.

בכוונת התע”א ליישם את תוצאות המחקרים במערכות שונות מתוצרתה כגון פלטפורמות בלתי מאוישות- כלי טיס, כלי רכב וכלי שיט, וכן במכונות ותהליכי ייצור ובסיוע למפעילי “מערכות- על” בעיבוד נתונים מחיישנים.

יצחק ניסן, מנכ”ל התע”א אמר במעמד חתימת ההסכם: “שיתוף הפעולה בין התע”א לטכניון יתרום לשני הצדדים. זהו מודל טוב לשיתוף פעולה בין התעשייה לאקדמיה. יחד נוכל להצעיד את תחום המערכות האוטונומיות לכיוונים חדשים ומעניינים ולהנות מניסיון ויכולות שרכשו כל אחד מן הצדדים במהלך שנות הפעילות בתחום”.

 נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא אמר: “הקשר רב השנים בין הטכניון לבין התעשיה האווירית בא היום פעם נוספת לידי ביטוי, במענק המשמעותי שחוקרי הטכניון יקבלו. אנו סמוכים ובטוחים כי התעשייה האווירית, שרבים מעובדיה הם בוגרינו, תהנה מפירות השקעתה בתכנית הבינתחומית למערכות אוטונומיות שהוקמה בטכניון באחרונה”.

ראש התכנית, פרופסור מחקר דניאל ויס, אמר כי השתתפותה של התעשייה האווירית היא נדבך חיובי ביותר בקידום הנושא ומשקף את האמון באיכותם של חוקרי הטכניון: “אנו מקווים למלא אחר הציפיות מאיתנו ואף מעבר לכך”.

בתמונה: חותמים על ההסכם (מימין לשמאל): יו”ר אגודת דורשי הטכניון בישראל, אלוף (מיל.) עמוס חורב, נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, מנכ”ל התעשייה האווירית, יצחק ניסן, המשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון, ד”ר אביטל שטיין והמשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופסור עודד שמואלי. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון.

הטכניון – האוניברסיטה הוותיקה בארץ – חוגג 85 שנה
נשיא הטכניון: הישגי העבר וההווה מפוארים, העתיד לוט בערפל בגלל מדיניות ממשלות ישראל בעשור האחרון

הטכניון, האוניברסיטה הוותיקה בישראל, חוגג 85 שנה. נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, כותב בעיתון הטכניון כי הישגי העבר וההווה של המוסד אכן מפוארים, ומדינת ישראל צריכה להתגאות בהם, אך עתידו לוט בערפל, בגלל מדיניות ממשלות ישראל בשנים האחרונות.

“בימים אלה אנו חוגגים 85 שנים לטכניון, 85 שנים עטורות הישגים, 85 שנים בהן הטביע הטכניון את חותמו על מדינת ישראל ו-80 אלף בוגריו הניעו את המדינה קדימה בכל תחום חיוני אפשרי – פיתוח הכלכלה, בניית התשתיות וביצור ביטחונה. מה חבל שבעשור האחרון דווקא ממשלת ישראל חדלה להבין שלהישגים אלה, ולתרומה עצומה כזו למדינה, ניתן להגיע אך ורק בטיפוח מערכת ההשכלה הגבוהה בשאיפתה להצטיינות בהשקעה כספית ראויה”, כותב פרופסור אפלויג.

“בישראל נראה שמקבלי ההחלטות מאמינים שניתן להמשיך במדיניות של קיצוצים בתקציבי החינוך בכלל והאוניברסיטאות בפרט, ולצפות שהאוניברסיטאות תמשכנה להכשיר כח אדם מדעי וטכנולוגי ברמה גבוהה. בישראל כנראה מאמינים שאפשר להמשיך ולחבוט באקדמיה כב”שק חבטות” בכל הזדמנות ולהציגה כחבורת בטלנים שאינה תורמת למדינה דבר. בגל העכור נגד ההשכלה הגבוהה, לא נשמעה ולו מילה אחת של תהייה על כך שאותה מערכת “כושלת ולא יעילה”, היא אחת ממערכות ההשכלה הגבוהה המובילות בעולם, שממנה יוצאים המהנדסים, המדענים, הכלכלנים והיזמים המובילים את תעשיית ההיי-טק הישראלית שהיא מנוע הצמיחה של כלכלת ישראל, ושרבים בעולם מתקנאים בהישגיה ובאים ללמוד “כיצד עשינו זאת”. איש לא תהה כיצד אותה מערכת הצמיחה שלושה חתני פרס נובל ועוד עשרות מדענים שהם חברי האקדמיות למדעים המכובדות בעולם, וזכו במאות פרסים בינלאומיים ותוארי כבוד והוקרה מהגופים החשובים בעולם. אם לא יהיה שינוי מיידי ומהותי בגישת הממשלה לאקדמיה הישראלית בכלל ולאוניברסיטאות ולטכניון בפרט, עתידן ועתיד המדינה לוט בערפל”, הוא מזהיר. “הפוטנציאל של אוניברסיטאות ישראל הוא עצום וריכוז הכשרון בהן הוא מרשים, ובידי ממשלת ישראל, במדיניות נכונה, היכולת להפכן למנוף אדיר לקידום מדינת ישראל”, מוסיף נשיא הטכניון.

ביום ראשון השבוע נפתח מושב הקורטוריון (חבר הנאמנים) השנתי של הטכניון. במהלכו יחגוג בית הטכניון את יום הולדתו ה-85, במושב חגיגי שבו ייסקרו הישגיו ובתערוכת יצירותיהם האמנותיות של עובדי הטכניון. ביום שלישי, בערב חגיגי, ייחנך אובליסק קינטי מרשים שתוכנן על ידי הארכיטקט הנודע ד”ר סנטיאגו קלטראווה. בסיום תופיע הזמרת יהודית רביץ.

בתמונה: יצירת אמנות של פרופסור גרשון אלבר המוצגת בתערוכת עובדי הטכניון

נשיא הטכניון שלח לו ברכה מיוחדת

הפרס, הממומן על ידי מרכז המחקר IBM Almaden, מוקיר את משה ינאי “על חדשנות רבת שנים ומנהיגות מופלאה בפיתוחים אשר הגדירו את תעשיית האיחסון”.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, בירך אישית את משה ינאי על קבלת הפרס היוקרתי והודה לו על הכבוד שהוא מביא לטכניון, כבוגר בולט שלו, ועל “תרומתו העצומה בהבאת פתרונות שובי דמיון בתחום המאתגר של איחסון המידע”.

בהחלטה להעניק למשה ינאי את הפרס, אומרים ראשי האגודה: “בעולם מקושר-האינטרנט של היום, עסקים זקוקים לפתרונות איחסון מידע העומדים בקצב המידע ומאפשרים לנהל כמויות עצומות של מידע. ב-35 השנים האחרונות הוביל חזונו של ינאי לכמה גלים של חדשנות שקידמו את התחום של enterprise data storage. תרומתו הכבירה איפשרה את יצירתם של יישומים עסקיים שלא היו אפשריים בלי ארכיטקטורות האיחסון שלו. ינאי פיתח עוד ועוד פתרונות המתגברים על הפער בין כמויות המידע הגדלות והמגבלות המכניות של כונננים.

“ינאי יזם, פיתח וטיפח את Symmetrix storage array בעבודתו ב-EMC, הופקינטון, מסצ’וסטס, בסוף שנות השמונים. במקום השימוש בכוננים גדולים מסורתיים, סימטריקס מאפשרת לשרתים רבים להתחבר לאותו אמצעי איחסון באמצעות ממשק מערכת קטן. דבר זה הביא לשיפור ביצועים ושינה את האופן שבו חברות יכולות לאחסן, להגן ולהשתמש במידע. בסיסי המידע הגדולים בעסקים כיום הם תוצאה של פיתוחיו ושיפוריו של ינאי ב-Symmetrix storage array. סימטריקס הייתה למוצר הדגל של EMC והפכה את החברה לאחד המנהיגים בתחום איחסון המידע.

החידוש הבא של ינאי היה ה-truly scalable grid storage system הראשון, שהוא פיתח ב-XIV, חברה שנוסדה בישראל ב-2003. המערכת פותחה במטרה לפשט את המורכבות הגוברת של מידע תאגידי שהודות לאינטרנט המשיך להצטבר. יכולתה של המערכת להסתגל לצרכים משתנים מספקת איחסון נמוך-עלויות, אמין וקל לניהול. זמן קצר אחרי השקת המוצר ב-2005 הפכה מערכת האיחסון לפופולארית בבנקים מובילים ואצל ספקי שירותי אינטנרט ותקשורת”.

לאחר שחברת IBM רכשה את החברה שהקים, משה ינאי הצטרף אליה בדצמבר 2007, וכיום הוא מתמקד באתגרים הניצבים בפניהם של לקוחות IBM בהתמודדות עם “התפוצצות” המידע והאופן שבו XIV יכולה לסייע להם.

משה ינאי רשם 40 פטנטים הנוגעים לטכנולוגיות פורצות דרך בתחום איחסון ממוחשב. הפרס הוענק לו בכנס אגודת IEEE בנושא מערכות וטכנולוגיות איחסון מסיביות, שנערך בלייק טאהו, ארה”ב.

בתמונה: משה ינאי

בתחרות, שהתקיימה באוניברסיטת תל אביב בשיתוף “גלובס”, השתתפו 12 קבוצות משש אוניברסיטאות

קבוצת סטודנטים מהטכניון זכתה במקום הראשון בתחרות Case competition, שבה השתתפו 12 קבוצות סטודנטים משש אוניברסיטאות. בקבוצה הטכניונית חברים ארבעה סטודנטים מתוכנית ה-MBA: חני ברי, קובי אלקיים, גיל קראוס וטיירי וסרמן.

המשתתפים בתחרות נדרשו לפתור דילמה ממשית שעלתה ב”קיימא” – חברת הזנק העוסקת בפיתוח טכנולוגיה להגברת תפוקת זרעים ללא הנדסה גנטית. הם נדרשו להתוות אסטרטגיה מומלצת לחברה, וזאת לאור נתונים שונים, כגון תנודתיותו של שוק הזרעים ותלותו במזג האוויר והשפעות ההתחממות הגלובלית וייצורם של ביו-דלקים על הגידולים ועל מחירם.

אנשי הקבוצה הטכניונית גילו כי שוק הזרעים נשלט על ידי חמש חברות בלבד. יתרונותיה “קיימא”, על פי ניתוחם, מרוכזים בטכנולוגיה ובמו”פ, ואילו נקודת התורפה שלה נעוצה בכושר השיווק וההפצה. לאור זאת, ציינו הסטודנטים מהטכניון, אסטרטגיה של ייצור עצמי עדיפה על שתי החלופות הרלוונטיות: (א) מכירת רשיונות שימוש בטכנולוגיה ו(ב)שיפור זרעים עבור יצרניות אחרות. לאור זאת הציעה הקבוצה ל”קיימא” להתמקד בגידול חיטה וייצואה לאירופה. לשם כך, הם ציינו, רצוי – משיקולים כלכליים – לחבור לאחת משתי החברות המובילות בשוק.

את התחרות מובילה הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף גלובס. זו השנה השישית לקיומה של התחרות.

השר בן אליעזר ביקר במרכז לננו-טכנולוגיה: “זוהי שליחות ציונית ושם נמצא עתיד התעשייה הישראלית” | נשיא הטכניון פרופ’ לביא: “הצגנו לשר עד כמה עתיד המדינה תלוי ביכולת הטכניון להכשיר את דור המדענים הבא” | מנכ”ל התמ”ת קדמי: המשרד ימשיך לתמוך בהכשרת עובדים מקצועיים בדרג הביניים, המהווים את השדרה המרכזית של התעשייה והמשק בתחומים טכנולוגיים מתקדמים

בן אליעזר אמר כי “הצמיחה המהירה שחווינו בשנים שלפני המשבר, כמו גם היציבות בעיתות המשבר נשענת על התעשייה המתקדמת שבינינו כאן בארץ, ועל מעמדנו כמדינה מובילה בעולם בתחומי הטכנולוגיה”. אין ספק שהתעשייה המפוארת שבנינו פה נשענת בראש ובראשונה על מוסדות אקדמיים מובילים אשר מכשירים סטודנטים צעירים ומעניקים להם את הכלים המתקדמים ביותר בעולם – והטכניון מהווה דוגמא מצוינת לכך”.

הוא הוסיף כי הוא עוקב בדאגה אחר המשבר הכספי שפוקד מוסדות להשכלה גבוהה בישראל. “דעתי בנושא ידועה – יש לזכור שעתידנו החברתי והכלכלי נשען על הון אנושי איכותי – אסור להזניח את האקדמיה. אני חושב שהמסר הזה עבר, והממשלה הזו יותר מתמיד רואה עצמה מחויבת להמשך פעילותם וצמיחתם של המוסדות האקדמיים”.

“אנחנו מסתכלים בגאווה אחר פיתוחים מדהימים שנעשו בישראל והביאו לנו מוניטין ושם בכל העולם”, אמר בן אליעזר. “מאחורי פיתוחים אלו נמצאים מהנדסים צעירים ומבריקים שלמדו במוסדות מפוארים כמו הטכניון. אני הייתי רוצה לראות יותר ויותר צעירים פונים לתחומי ההנדסה – שם נמצא העתיד של התעשייה הישראלית. ישראל משוועת למהנדסים בכל התחומים כדי להמשיך ולהוביל את תחומי ה-IT, טלקומינקציה, טכנולוגיית מים וחקלאות וכמובן קלינטק. אני חושב שיש לנו היום יותר מידי כלכלנים, עו”ד ואנשים שלומדים איך לנהל אנשים אחרים – אנחנו צריכים בעלי מקצוע אשר ימשיכו את תנופת הפיתוח והטכנולוגיה. לכם המהנדסים חלק מרכזי בהתפתחותנו הכלכלית – אני רואה בלימודי ההנדסה שליחות ציונית לכל דבר!”

מנכ”ל התמ”ת, שרון קדמי הבטיח כי המשרד ימשיך לתמוך בהשכלה והכשרה של עובדים מקצועיים בדרג הביניים, המהווים את השדרה המרכזית של התעשייה והמשק בתחומים טכנולוגיים מתקדמים ובהתמחויות מיוחדות עדכניות הדרושות לתעשייה ולמשק הישראלי. “בכך אנחנו מסייעים בהעלאת הרמה הטכנולוגית ומיומנות של עובדים ליצירת כושר תחרותי בזירה הבינלאומית כנדרש בשל קצב השינוי הטכנולוגי המהיר והתפתחות התעשייה”.

הממונה על מחוז חיפה והצפון בתמ”ת, אמיר אופיר אמר כי שיתוף הפעולה בין האגף להכשרה מקצועית במשרד לבין הטכניון הוא רב ומגוון. “נעשית פעילות שוטפת להפעלת קורסים עסקיים המפוקחים ע”י משרד התמ”ת. כמו כן, משרד התמ”ת הפעיל ומימן קורסים במסגרת הסבות אקדמאים בעיקר בנושאי מחשוב והייטק בשיתוף עם התעשיות במת”מ, כגון שיתופי פעולה קבועים בין האגף להכשרה מקצועית במחוז חיפה והצפון שמממן ומפקח על הסבות לאקדמאים לבין מפעל “אלביט מערכות” באמצעות הטכניון שהניבו עד כה 220 בוגרים המועסקים עד היום באלביט כשחלק גדול מהם כבר מתפקדים כמנהלי מחלקות במפעל”.

פרופ’ פרץ לביא, נשיא הטכניון אמר כי “ביקור זה חשוב על מנת להציג לשר התמ”ת עד כמה העתיד של המדינה תלוי ביכולתו של הטכניון להכשיר את דור המהנדסים והמדענים הבא. הטכניון הוא הדוגמה הטובה ביותר לתופעה הנקראת “מדינת הזנק”. פרופ’ לביא אמר ששמח לארח את השר ולשמוע את בקשתו להמשיך ולהכשיר עוד מהנדסים. “אני מקווה שתוכנית הממשלה להחזיר להשכלה הגבוהה את מה שנלקח ממנה תצא לפועל. יכולתנו לחנך את המהנדסים ברמה הטובה ביותר בעולם תלויה ביכולת שלנו לגייס את אנשי הסגל”.

בתמונה:השר בנימין בן אליעזר ופמלייתו מקבלים הסברים מפרופ’ יוסי זלצמן. מאחוריו לימינו, עומד נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא ד”ר אביטל שטיין, משנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון ופרופ’ רפי רום, סגן נשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים. צילום: דוברות הטכניון

הארוע השנתי של אגודת דורשי הטכניון בצרפת התקיים ב”אונסקו” פריז, בחסותו של נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, ובהשתתפותם של 330 איש – שרים, כלכלנים וחוקרים, תעשיינים, יזמים וסטודנטים.

פתח את האירוע שגריר ישראל בצרפת, יוסי גל, ומטעם הטכניון הרצו החוקרים אורי סיון, ישעיהו טלמון, חוסאם חאיק, וויין קפלן וגיטי פריי.

סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, פרופסור רפי רום, היה אורח הכבוד.

בתמונה:  מימין לשמאל: פרופסור ישעיהו טלמון, מיוריאל טואטי, יו”ר אגודת דורשי הטכניון בצרפת, פרופסור וויין קפלן, פרופסור רפי רום, ד”ר גיטי פריי

למתנת יום הולדת יפה מזו לא ציפה יוסי אקרמן, נשיא “אלביט מערכות” – הוא קיבל אמש תואר “דוקטור לשם כבוד” מהטכניון, יום לאחר שחגג את יום הולדתו ה-60. אקרמן הנרגש הודה לאמו, דינה, שישבה בין המוזמנים הרבים, ולעוזיה גליל, חלוץ תעשיית ההי-טק הישראלית אשר הקים את חברת “אלביט” לפני כארבעה עשורים, אשר אף הוא היה בין המוזמנים, ביחד עם אלה רעייתו.

יחד עם יוסי אקרמן קיבל את התואר הנכבד ד”ר יוסי ורדי. שניהם בוגרי הטכניון ובקהל ישבו מרצים שלהם שהביטו בהם בגאווה רבה. ד”ר ורדי אמר בדברי תודתו: “לא הטכניון צריך לתת תארי כבוד, מדינת ישראל היא שצריכה לתת תואר כבוד לטכניון ולשמונים אלף בוגריו שבנו ובונים את המדינה”.

גם האמן דני קרוון קיבל את התואר אמש. “אני מרגיש בטכניון, בין כל המדענים והמהנדסים, קצת יוצא דופן, למרות שאת עבודותי הראשונות עשיתי במלט ובטון ונעזרתי רבות בעצותיהם של אנשי הטכניון”, אמר.

בתמונה: דוקטור לשם כבוד יוסי אקרמן עם אמו דינה

 ד”ר פאדל מנסור וגדעון פרנק הצטרפו לוועד המנהל של הטכניון. על כך הודיע היו”ר, יורם אלסטר.

 ד”ר פאדל מנסור קיבל את הדוקטורט מהפקולטה לחקלאות ברחובות בשנת 1977, היה פרופסור מן המנין במכון וולקני ומשנת 1970 עבד במחקר ביולוגי בתחום הגנת הצומח במכון וולקני – מרכז מחקר נווה יער.  הוא מרצה בנושא החברה הדרוזית ופועל רבות להבנה בין עמים. בשנת 1989 כתב על מצב ההשכלה הגבוהה של הדרוזים ובעקבות זאת חיבר תכנית הבראה שהתקבלה על ידי משרד החינוך. ד”ר מנסור חבר האקדמיה למדעים של ניו יורק ועל שמו רשומים פטנטים בנושאי תכשירי הדברה טבעיים וחומרי טבע דוחי חרקים באריזות מזון.

 גדעון פרנק קיבל מהטכניון תואר ראשון בהנדסת מכונות בשנת 1965 ותואר שני במדעי הגרעין בשנת 1967. הוא עבד כמהנדס במרכז למחקר גרעיני בנחל שורק ובשנת 1970 מונה כמנהל הכור במרכז. בשנים 1973-75 עבד בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בוינה ובשנים 1975-79 כיהן כסגן מנהל המרכז למחקר גרעיני בנחל שורק להנדסה וטכנולוגיה. בשנת 1982 מונה כראש המרכז. בשנת 1993 מונה כמנכ”ל הוועדה לאנרגיה אטומית ומשנת 2007 הוא מ”מ ראש הממשלה כיו”ר הוועדה.

 יורם אלסטר קיבל בברכה את שני החברים החדשים ואמר כי הוא משוכנע שהם יתרמו רבות מנסיונם העשיר לקידום הטכניון והמחקר המדעי בו.

“אני מביא היום מסר – אסור שהנכים יהיו נטל על החברה”

“ביקרתי בטכניון, במעבדתו של פרופסור משה שהם, וראיתי את הפיתוחים המרשימים שנעשים שם”, סיפר השחיין האיטלקי. “המחקר והפיתוח לרווחת הנכים חשוב מאוד, ולכן אני שמח שהטכניון הסכים לתת את חסותו למשחה הגדול”.

סלבטורה צ’ימינו החל לשחות רק לפני ארבע שנים, בעקבות קטיעת רגלו עקב מחלה ממארת. “סבלתי מכאבים עזים”, הוא מספר. “הרופאים נואשו מלעזור לי, עד שרופא אחד המליץ בפני על השחייה. לא הייתי שחיין עד אז. בקושי ידעתי לצוף. התחלתי לשחות, הכאבים חלפו ואיכות חיי השתנתה לבלי הכר. המשחה הראשון שלי היה מקאפרי לסורנטו (כ-24 קילומטרים), ב-15 ביולי 2006. מאז חציתי בשחייה את התעלה בין אנגליה לצרפת (כארבעים קילומטרים), את מיצר גיברלטר (כ-17 קילומטרים), עשיתי את המסלול בין קאפרי ונאפולי (כ-38 קילומטרים), בין קופנהאגן למלמו (כ-36 קילומטרים) ובין קרואטיה לטרייסט (כ-36 קילמטרים)”.

האתגר הבא שהציב לעצמו – הקפת מנהטן. כיום הוא שוחה עשרה קילומטרים מידי יום. “אסור שהנכים יהיו נטל על החברה”, הוא אומר. “אם המסר הזה ייצא מישראל – יהיה לו יותר משקל. יש היום יותר מוצרים חדשים שנועדו להקל על הנכים, אבל לא יודעים עליהם. אני פגעתי בעמוד השדרה שלי בגלל שההתקן שהיה לי לא התאים. יש 600 מיליון נכים בעולם, 200 מיליון באירופה. ששה אחוז מהם ילדים. כשאני רואה ילדים קטועי גפים – זה קורע את לבי. אני לא רוצה שהם יסבלו כמוני”.

את פניו בעין גב, עם תום המשחה, קיבל הנער יואל ויטרבו, בן 16, הסובל משיתוק מוחי מלידה. אביו, אלכס, הוא מראשי עמותת “צעד קדימה”, המטפלת בנפגעי שיתוק מוחי ומאגדת כבר כ-400 צעירות וצעירים.

בתמונה: סלבטורה צ’ימינו מזנק למשחה. מימין – אורנה שמעוני. משמאל – נורה אלקבס, ידידת הטכניון ברומא. צילום: דוברות הטכניון

האדריכל תרם את התכניות המפורטות וקרן ראסל ברי תרמה את הפסל הענק

האדריכל הנודע ד”ר סנטיאגו קלטראווה תכנן אובליסק גדול שהוצב במרכז קמפוס הטכניון. ד”ר קלטראווה תרם את התכניות המפורטות של הפסל הקינטי המרשים וקרן ראסל ברי תרמה את עלות ייצור והקמת האובליסק עצמו. ד”ר קלטראווה וגב’ אנג’ליקה ברי, יו”ר קרן ראסל ברי, יחנכו את האובליסק בטקס שיתקיים במסגרת מושב הקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון, בתחילת חודש יוני.

האובליסק, המתנשא לגובה של 28 מטרים, הוצב בלב הקמפוס, בשדרה המרכזית. הפסל הקינטי, שלו 224 צלעות מפלדה (28 צלעות בכל אחד משמונת המפלסים) מסתובב סביב צירו ומואר בלילות. במפלס העליון מותקן מנוע המסובב את הפס המוביל של הפסל במסלול אליפטי. התנועה יוצרת תחושה של גל סינוסיאידי והאובליסק נראה כ”נושם”. כל צלע משלימה מעגל בתוך כעשרים שניות.

ראשיתו של המיזם בתרומה גדולה בסך 26 מיליון דולר, שתרמה קרן ברי להקמת מכון ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה בטכניון. ממשלת ישראל הוסיפה 26 מיליון דולר וידידי הטכניון ברחבי העולם השלימו את הסכום למאה מיליון דולר. במכון ברי חברים יותר ממאה חוקרים והוא הגדול בארץ ומהגדולים מסוגו בעולם. האובליסק נועד להנציח בדרך מיוחדת את התרומה החשובה הזו.

“קרית הטכניון בחיפה נראית כמו פארק גדול”, אמר ד”ר קלטראווה. “מרכז הקמפוס הוא מיקום חשוב. תכננתי פסל קינטי אנכי, המשלב יופי עם טכניקה ומכניקה, שיוכל להיראות מכל מקום”.

ד”ר קלטראווה הוא אדריכל ומהנדס מהבולטים בעולם, בעל סגנון ייחודי, בונה בנייני ציבור וגשרים תלויים ברחבי העולם. הוא משלב בעבודותיו את הידע ההנדסי הרב שלו עם כשרון אדריכלי יוצא דופן. הוא תכנן, בין השאר, את גשר “באץ’ דה רודה” בברצלונה, לקראת המשחקים האולימפיים, וכיום הוא מתכנן את מרכז התחבורה באתר “Ground Zero” בניו יורק. בישראל עיצב ד”ר סנטיאגו קלטראווה את גשר המיתרים להולכי רגל בפתח תקווה ואת גשר המיתרים בירושלים, עליו תעבור הרכבת הקלה.

120 מומחי אסטרטגיה, מהמובילים בעולם, ישתתפו בכנס האסטרטגיה הישראלי (ISC2010) שיתקיים בשבוע הבא בטכניון. באירוע הפתיחה ישתתפו ראש העיר חיפה, עו”ד יונה יהב, נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, ראש ות”ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה), פרופסור מנואל טרכטנברג, כלת פרס ישראל, פרופסור מרים ארז ודיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, פרופסור בועז גולני. לאחר מכן יתקיים פאנל בהנחית פרופסור מרים ארז בנושא “דילמות וכיוונים עתידיים במחקר היזמות”, בהשתתפות החוקרים אילן ורטינסקי מאוניברסיטת בריטיש קולומביה, גבריאל טסולנסקי מ”אינסיאד” ופרופסור מנואל טרכטנברג.

פרופסור דובב לביא, מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, ממארגני הכנס, מסר כי בין השאר יציג פרופסור צור שפירא, מאוניברסיטת  ניו יורק, מודל חדשני המזהה את נקודת הזמן בחייה של חברת הי-טק, שבה היא צריכה לנטוש את החדשנות ולהתמקד בשיווק המוצר שלה, שאם לא כן היא עלולה להפסיד נתח שוק קריטי. פרופסור מיכאל לובטקין מאוניברסיטת קונטיקט ידבר על מיזוגים, רכישות ויזמות בחברות משפחתיות ופרופסור הווארד תומס, דיקן האוניברסיטה לניהול בסינגפור – על ניהול בינלאומי.

מארגני הכנס, שיימשך שלושה ימים, הם פרופסור דובב לביא מהטכניון, ד”ר ניראון חשאי וד”ר מיקי איזנמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

הנוירונים בעלי מבנים הדומים לחנוכיה; לגילוי עשויות להיות השלכות עתידיות מרחיקות לכת על שיקום נזקים במערכת העצבים

חוקרי הטכניון גילו כיצד הגן 1-EFF מצליח לעצב ענפים מסועפים בגודל ננומטרי בנוירונים. לגילוי זה, המתפרסם בכתב העת המדעי היוקרתי “סאיינס” (Science), עשויות להיות השלכות עתידיות מרחיקות לכת בתחום שיקום מערכת העצבים או חוט השידרה, בעקבות נזק שנגרם להם.

הדוקטורנטית מיטל אורן-סויסה הגיעה לתגלית במסגרת עבודת הדוקטורט שלה, בהנחייתו של פרופסור בני פודבילביץ’ מהפקולטה לביולוגיה בטכניון. במחקר נעשה שימוש בתולעת זעירה בשם C. elegans, המשמשת למחקרים מסוג זה. “לנוירונים יש מורפולוגיה מסובכת”, אומר פרופסור פודבילביץ’. “במוחנו הם נראים כמו עצים ויש להם ענפים מסועפים. בנוירונים המסועפים האלו משמשים הענפים כחיישני מידע, ולכן חשובים לתפקוד התקין של אותו נוירון. למרות שהנוירונים הללו נחקרים כבר למעלה ממאה שנים, מעט מאוד ידוע על אופן היווצרותם וחשיבות המבנה שלהם לתפקוד. לכל בן אדם יש מאה מיליארד נוירונים, המחוברים זה לזה על ידי סינפסות. שאלת המחקר שהובילה אותנו הייתה כיצד נוצרים הנוירונים המסועפים והאם הצורה שלהם חשובה לפעילותם”.

בתולעת C. elegans יש רק 302 נוירונים. לפני כשלושים שנה מיפו חוקרים בריטים, בראשות פרופסור ג’ון וייט, את כל הנוירונים והסינפסות המחברות ביניהם באמצעות הסתכלות במיקרוסקופ אלקטרונים על אלפי חתכים דקים לאורכה של התולעת. הם מצאו שבתולעת הנוירונים פשוטים, עם הסתעפויות בודדות.

במרוצת השנים גילו חוקרים נוירונים אצל התולעת, שיש להם הסתעפויות. חוקרי הטכניון התמקדו בנוירונים הללו, ומצאו כי הם יותר מסועפים ממה שחשבו עד כה ומורכבים ממספר רב של ענפים, אשר מתפרשים על פני כל הגוף של התולעת. הם הסתכלו על הנוירונים באמצעות חלבון פלורסנטי (מאיר) במיקרוסקופ קונפוקלי, אשר מסוגל לייצר חתכים אופטייים מדוייקים. הם ביצעו עשרות חתכים ומיפו בצורה מדוייקת כל אחד מהענפים של הנוירונים הללו, מאות במספר. “ואז מצאנו יחידה שחוזרת, שנראית כמו חנוכיה בעלת מספר קנים משתנה”, מספרת מיטל אורן-סויסה. בהמשך ראו החוקרים כיצד ה”חנוכיה” הזו מתפתחת. היא מתחילה כתא אשר ממנו מתפתחים ויוצאים “ענפים”. פרופסור מרטין צ’לפי, חתן פרס נובל, מצא כבר בשנות השמונים של המאה הקודמת, כי שני הנוירונים הללו הם נוירוני חישה אשר חשים בכאב.

בהמשך המחקר מצאו חוקרי הטכניון כיצד מתחילות ההסתעפויות מכל “גזע” של “חנוכיה”. כאשר צילמו זאת בוידאו, הם ראו שמדובר בתבנית מאוד דינמית. כאשר ענף פונה משום מה לכיוון לא נכון, התולעת “מתקנת” זאת על ידי משיכתו בחזרה. החוקרים ניסו להבין תופעה זו, ולכן בהמשך מחקרם, הם חיפשו חלבונים אשר משפיעים על פעולת המשיכה. הם הפריעו לתהליך הטבעי בעזרת מוטציה שמצאו כבר לפני עשר שנים – בגן בשם EFF-1 האחראי על איחוי בין תאים.

“כשהסתכלנו על מוטציות (תולעים בלי הגן הזה) ראינו שאין להן ‘חנוכיות’, אלא ‘בלגן’ שלם של ענפים”, מספר פרופסור פודבילביץ’. “מכאן הסקנו שהגן הזה הוא האחראי על בניית ה’חנוכיות’, הוא ה’פסל’, הוא ה’מעצב’, ונותר לנו לבדוק כיצד הוא עושה זאת”.
בבדיקתם מצאו החוקרים שזה נעשה על ידי שני מנגנונים עיקריים – מנגנון אשר יודע למשוך בחזרה ענפים מיותרים שגדלו יתר על המידה או בכיוונים לא נכונים ומנגנון שיודע לעשות איחוי בין ענפים תועים, ובכך הוא עוצר את נדידתם.

“חשוב היה למצוא גנים כאלה, כי בעזרתם ניתן יהיה למצוא, גם בבני אדם, את הגנים האחראים לבניית הנוירונים במוח האנושי”, הם אומרים. “דבר זה יוכל לשמש, אולי, לריפוי לאחר פגיעה אנושה במוח או בחוט השידרה”.
במחקר השתתפו גם ד”ר גידי שמר מהפקולטה לביולוגיה בטכניון וכעת ב– University of North Carolina בארה”ב, ד”ר דייויד הול מAlbert Einstein College of Medicine- בניו יורק, ארה”ב וד”ר מילאת טריינין מבית הספר לרפואה, הדסה באוניברסיטה העברית.

בתמונה: ה”חנוכיות” בתולעת. צילום – מיטל אורן-סויסה, “סאיינס” והטכניון.