חוקרי הטכניון ורמב”ם הובילו מחקר נרחב שהבהיר לראשונה את המבנה הגנטי של העם היהודי ברמת הגנום כולו

 Nature מדווח: חוקרים משמונה מדינות בדקו 600 אלף סמנים גנטיים;התקבלה תמונה משולבת של המבנה הגנטי של העם היהודי, תוך השוואת צאצאיהם של בני 14 קהילות יהודיות בתפוצות, עם 69 אוכלוסיות לא יהודיות ברחבי העולם; רוב הקהילות היהודיות הראו זיקה גנטית אל הרכיב הלבנטיני

צוות בינלאומי של מדענים חוקרים משמונה מדינות הבהיר את המבנה הגנטי של העם היהודי ברמת הגנום כולו.כתב העת המדעי היוקרתי Natureמגלה כי חוקרים משמונה מדינות בדקו 600 אלף סמנים גנטיים וקיבלו תמונה משולבת של המבנה הגנטי של העם היהודי, תוך השוואת צאצאיהם של בני 14 קהילות יהודיות בתפוצות עם 69 אוכלוסיות לא יהודיות ברחבי העולם.

המחבר הראשי של המאמר הוא ד”ר דורון בהר מהמרכז הרפואי רמב”ם בחיפה, העובד עם פרופ’ ריצ’רדווילמסמהמרכז הביולוגיהאסטוני בטרטו. חוקרים ישראלים אחרים הם הפרופ’ קארלסקורצקיוגנדי יודקובסקי מהפקולטה לרפואה ומכון המחקר על שם רפפורט ומהמרכז הרפואי רמב”ם בחיפה,ד”ר  סהרון רוסט, ד”ר דויד גורביץ ופרופ’ בת-שבע בונה-תמירמאוניברסיטת תל אביב.

“יהודים בני ימינו מורכבים מאוסף של קהילות שחבריהם ברחבי העולם מזדהים זה עם זה מכוח מסורת דתית, היסטורית ותרבותית משותפת”, מסביר ד”ר בהר. “ראיות היסטוריות מציעות מוצא ראשוני משותף במזרח התיכון, ולאחריו הגירות מרובות שהובילו להקמת קהילות יהודיות באירופה, אפריקה ואסיה – במה שמכונה יהדות התפוצות. מחקרים גנטיים קודמים הראו שיתוף שושלות אבהיות, עם אירועים מייסדים מרובים עבור שושלות אימהיות – אבל לא בחנו את מוצא היהודים ברמת הגנום כולו ועל פני הקשת הרחבה של יהדות התפוצות”.

צוות בינלאומי של מדענים שכלל חוקרים מישראל, אסטוניה, רוסיה, ספרד, פורטוגל, איטליה, בריטניה וארצות הברית השלים ניתוח מקיף של יותר מ 600,000סמנים גנטיים, המפוזרים על פני הגנום כולו, כדי לקבל תמונה משולבת של המבנה הגנטי של העם היהודי, תוך השוואת צאצאיהם של 14 קהילות יהודיות בתפוצות, עם 69 אוכלוסיות לא יהודיות ברחבי העולם. ניתוח התוצאות הדגים מבנה גנטי בתוך אוכלוסיות המזרח התיכון שלא תואר קודם לכן ושהדגיש רכיב לבנטיני אליו מראות זיקה גנטית הדוקה רוב הקהילות היהודיות, ויותר מ 90% מהאוכלוסייה היהודית בת ימינו. המקבץ הגנטי של הקהילות היהודיות וחפיפתם עם אוכלוסיות לבנטיניות מסוימות גדולה יותר מהחפיפה עם האוכלוסיות המארחות בתפוצה ברובם המכריע של המקרים. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם המקורות המשותפים בלבנט, הגירה מאוחרת יותר שהובילה ליצירת התפוצה היהודית ורמות שונות של עירוב עם האוכלוסיות הלא יהודיות בין העדות השונות בפזורה היהודית. לפיכך הראיות הגנטיות, כעת ברמת הגנום הרחב, עולות בקנה אחד עם העדויות ההיסטוריות המקובלות על מוצאו ועל מבנה האוכלוסייה של העם היהודי.

שר התמ”ת ובכירי משרדו בביקור בטכניון – “מייצרים” מדענים ומהנדסים ערבים והשוק לא קולט אותם

29השר נפגש עם סטודנטים בתכנית “אופקים” וסטודנט חרדי; נשיא הטכניון: אנו רואים בהכשרת חרדים, ערבים וצעירים מהפריפריה – משימה לאומית; יהודה זיסאפל: רוב תושבי הפריפריה מקופחים

“אם בבתי החולים קולטים אקדמאים ערבים, אין שום סיבה שהם לא ייקלטו במקומות אחרים. הבעיה היא שאתם בטכניון ‘מייצרים’ מדענים ומהנדסים ערבים אבל השוק הישראלי  לא קולט אותם”. כך אמר שר התמ”ת, בנימין בן אליעזר, בביקור שערך עם ראשי משרדו בטכניון.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, השיב לו כי הטכניון, הרגיל להתגייס למשימות לאומיות, רואה בהכשרתם של צעירים מהפריפריה, צעירים ערבים וצעירים חרדים – משימה לאומית.

יהודה זיסאפל, יו”ר קבוצת “רד” ונשיא איגוד תעשיות האלקטרוניקה, אמר לשר כי רוב תושבי הפריפריה עדיין מקופחים לעומת תושבי המרכז, ולכן יזם את תכנית “אופקים” המכשירה לוחמות ולוחמים מהפריפריה, משוחררים מצה”ל, ללא תעודת בגרות – ללימודים בטכניון בפרט ובאקדמיה הישראלית בכלל. לדבריו, אם המדינה תשקיע 200 מיליון שקלים בצעירים אלה, כבר בשנה הראשונה לעבודתם כמהנדסים הם יחזירו את הסכום הזה למדינה בתשלומי מס ההכנסה.

אהרן דויטש, סטודנט חרדי בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, אמר כי הודות למכינה הקדם אקדמית הוא לומד היום בטכניון, מצטיין בלימודיו ושואף להשאר באקדמיה. “עד היום יש לי בעיה באנגלית”, גילה. “לא ידעתי מילה אחת באנגלית כשהגעתי לטכניון, גם לא את ה-ABC”.

השר ביקש ממנו להיות שליח של רצון טוב בקהילתו. “תשכנע את חבריך להצטרף אליך. בכל מקום בו אני נפגש עם אנשי מקצוע חרדים – הם מצטיינים. אני מוטרד מהשאלה איך למלא את שורות המהנדסים שאנו כה זקוקים להם. לא לעולם חוסן. לא לעולם נוביל בחדשנות”.

דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, פרופסור ארנון בנטור, אמר כי בתחום התשתיות יידרשו בשנים הבאות 5500 מהנדסים חדשים, ובתחום זה דווקא יש עבודה בפריפריה. “הבעיה היא שמהטכניון ומשאר האוניברסיטאות יוצאים מידי שנה רק 250 מהנדסים בתחום התשתיות, והמדינה זקוקה ל-500”, הדגיש.

אלוף (מיל.) עמוס חורב, יו”ר אגודת דורשי הטכניון ולשעבר נשיא הטכניון, אמר כי לא ירחק היום ומדינת ישראל תיאלץ להביא חרטים סינים, ולא רק מהנדסים.

בתמונה: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (מימין), הסטודנט אהרן דויטש (במרכז) ושר התמ”ת, בנימין בן אליעזר. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון

מכון מיראג’-טכניון לעסקים בינלאומיים יוקם בתל אביב וינהיג תוכנית למנהלי היי-טק

קרן מיראג’ תרמה לטכניון תרומה ייחודית של 12 מיליון דולר להקמת המכון; תפתח בו תוכנית ה- EMBA הבינלאומית הראשונה בישראל למנהלים מתחום ההיי-טק

מכון מיראג’-טכניון לעסקים בינלאומיים יוקם בתל אביב בעזרת תרומה בסך 12 מיליון דולר של קרן אנדריי וקתרין מיראג’ מקליפורניה. במכון, אשר יחל לפעול בשנת 2010 תפעל תוכנית ה-EMBA הבינלאומית הראשונה בישראל למנהלים מתחום ההיי-טק. כל הקורסים בתכנית יתקיימו בשפה האנגלית. כמו כן יפעלו במכון שלושה מרכזים אשר יערכו מחקר, פיתוח מדיניות מסחר בינלאומית והכשרת המנהיגות העסקית הישראלית, תוך התמקדות בשוקי המפתח – ארה”ב, אסיה ואירופה.

קרן מיראג’, היא קרן אמריקנית משפחתית שפאול מיראג’ הקים בשנת 2004, ומטרתה לתרום לחיזוק יחסי המסחר בין ישראל לארה”ב ולשיפור ההיכרות של אנשי העסקים הישראלים עם הכלכלה האמריקאית ודרכי התנהלותה. הקרן שמה לעצמה מטרה לקדם ולפתח מנהלים ישראלים והיא מארגנת שני סמינרים שנתיים של מנהלי חברות ישראליות ויזמים, המגיעים לעשרה ימי השתלמות בקליפורניה וסמינר שנתי אחד, הנמשך שלושה שבועות, בו לוקחים חלק תלמידי MBA ישראלים. מאז הקמתה השתתפו בסמינרים של הקרן יותר מ-225 אנשי עסקים וסטודנטים ישראלים. בראשותו של חבר הנאמנים עומד רון גוטלר, יו”ר נייס מערכות, והוא כולל אנשי כלכלה ועסקים מהמובילים במשק הישראלי. התוכנית נחשבת למוצלחת ויוקרתית ביותר בקרב תלמידי תכנית ה-MBA בישראל.

בעקבות פעילותה, הגיעה הקרן להבנה כי הצמיחה הכלכלית העתידית של ישראל תלויה ביכולתה להמשיך ולראות בהיי-טק את מנוע הצמיחה המרכזי שלה, כך שתוכל להתחרות באופן מוצלח בשוקים בינלאומיים.  מתוך רצון לסייע בבניית מערך של מנהיגות בעלת ניסיון, מומחיות ומקצועיות גבוהה בזירה הבינלאומית, זיהתה הקרן צורך בהכשרת מנהלי עסקים בתחום ההיי-טק, אשר באים מרקע של הנדסה או תוכנה. כדי לענות על צורך זה, גיבש צוות מיוחד של הקרן והטכניון במשך שנתיים תוכנית לימודים IEMBA בינלאומית חדשה וייחודית אשר תלמד באנגלית בלבד.

התכנית תמשך 18 חודשים ותפגיש את הסטודנטים עם בכירי המרצים והאקדמאים בעולם, מובילי מדיניות כלכלית ברחבי תבל ומנהלים מובילים מתחום ההיי-טק מישראל ומהעולם תוך ניצול מערך ההיכרויות והקשרים של אנשי הקרן עם עולם ההי טק. התכנית תשלב בין תיאוריה ופרקטיקה ותתמקד בהכשרת דור המנהלים הנוכחי והעתידי בתחום ההיי-טק, בבניית אסטרטגיה בינלאומית להעצמת השיווק וההחדרה של מוצריהם בצורה אפקטיביות ויעילה לאזורי מפתח בעולם, כמו ארה”ב, אסיה ואירופה.

המועמדים להשתתף בתכנית הם בוגרי תואר ראשון מצטיינים בתחומי ההנדסה והמדעים ומהנדסים ומדענים הנמצאים כבר במסלול ניהולי בחברות היי-טק. בוגרי התכנית אשר יהפכו לעמיתי קרן מיראג’ יזכו לליווי שוטף ותמיכה בבנייתם כמנהיגים בתחום ההיי-טק.

בנוסף לתכנית ה EMBA, יוקמו במכון 3 מרכזים בינלאומיים אשר יתמקדו בשווקי ארה”ב, אסיה ואירופה. המרכזים יובילו מחקרים אשר יערכו על ידי האקדמאים המובילים בתחומי הכלכלה ומנהל עסקים בישראל ויזמו כנסים ופורומים אשר יסייעו למנהיגות העסקית ולמקבלי ההחלטות המדיניים להעריך מדיניות קיימת ולפתח מדיניות מסחר בינלאומית חדשה. כמו כן יערכו המרכזים הכשרות למנהלים מובילים בהיי-טק המעוניינים להרחיב את יכולות היצוא של חברתם ולהעצים את חדירתה לשוקי ארה”ב, אסיה ואירופה.

נשיא הטכניון פרופ’ יצחק אפלויג, אמר: “אני מעריך כי תכנית ה- EMBA תהפוך בתוך זמן קצר לתכנית בינלאומית מובילה אשר תזכה לדירוג בינלאומי גבוה. התכנית, הראשונה מסוגה בישראל, עונה על הצורך של הקהילה העסקית הישראלית לתואר בעל ערך מוסף ממוקד אסטרטגית”.

פאול מיראג’, מייסד הקרן, אמר: “בהתחשב בגודלה של אוכלוסיית ישראל, הדחיפה להקמת חברות סטארט-אפ חדשות לצד צמיחתן של הקיימות תהיה תלויה בחדירה יעילה לשוקי מפתח כארה”ב, אסיה ואירופה. זה מצריך בניית מנהיגות עסקית מובילה, מוכשרת ומיומנת. ראינו בטכניון את הפרטנר המתאים ביותר להכשיר את הדור הבא של מנהיגי ההיי-טק בישראל”.

מדענים בטכניון יצרו חור שחור הלוכד גלי קול

25חור שחור שנוצר על ידי מדען בטכניון לא יחריב את כדור הארץ, אבל הוא עשוי לשכך מעט מהרעש שעל פניו

באמצעות עיבוי בוזה-אינשטיין יצרו המדענים חור שחור לגלי קול. המחקר החדש עשוי לסייע למדענים ללמוד עוד על חורים שחורים גלקטיים ולאשש את קיומה של קרינת הוקינג, שעדיין לא התגלתה.

אחד המניעים לבניית מאיץ החלקיקים הגדול – LHC, שנמצא ליד ז’נבה, שהופעל בספטמבר האחרון, הוא הרצון לבחון את נכונות השארתו הידועה של סטיבן הוקינג, שטרם הוכחה, לפיה חורים שחורים, חרף הגדרתם כגופים שמימיים שאינם פולטים דבר, מפיצים קרינה, לרבות חלקיקי אור. אבל, אם לא יצליחו מפעילי ה – LHC להשיבו לפעולה במהירה, יתכן שאפשר יהיה למצוא את מה שמכונה “קרינת הוקינג” בניסוי שבוצע לאחרונה במעבדה בפקולטה לפיסיקה בחיפה.

“חור שחור קולי דומה לחור שחור גלקטי כיוון שהגלים נשאבים פנימה ואינם יכולים לברוח”, אמר ד”ר ג’ף סטיינהאור, ראש קבוצת המחקר. “ההבדל היחיד הוא שכאן אנו משתמשים בגלי קול במקום בגלי אור”.כדי ליצור את החור השחור הקולי נדרשו המדענים ליצור קודם לכן עיבוי בוזה-איינשטיין – עננה של אטומים שקוררו כמעט לאפס המוחלט. אטומים אלה מתנהגים כמו גל אור. המדענים הישראלים יצרו בפועל שתי עננות של אטומי רובידיום 87, שצוננו לכמה ננו-קלווין והופרדו במרווח קטן.

הרווח הוא הסוד. רווח זה, המכונה “היפוך צפיפות”, יוצר אזור של צפיפות נמוכה מאוד, המאפשרת לאטומים לנוע בין  שתי העננות, ללא הפרעה, במהירות של כשלושה מילימיטר בשנייה – יותר מפי 4 ממהירות הקול. זהו היפוך כי בניגוד לאטמוספירה של כדור הארץ, שם העננים קלים יותר מן האוויר שמתחתם, העננים בעיבוי בוזה-אינשטיין צפופים יותר מהחלל שמתחתם. מאחר והאטומים שנעים בין העננים מהירים מן הקול, כל גל קול שינסה לברוח החוצה יישאר מאחור, ולא יצליח לעבור מעבר למה שמכונה “אופק ארועים” – השפה המגדירה את גבולות החור השחור. “זה כמו מישהו שמנסה לנוע לאט נגד זרם מהיר”, כדברי ד”ר סטיינהאואר. “גלי הקול מפגרים כיוון שהזרם נע מהר יותר מהגלים”.

מדענים צפו בחור השחור הקולי במשך שמונה מילי-שניות, באמצעות לייזרים. מאחר שזהו חור שחור קולי, ולא חור שחור אמיתי, גלי אור, הנעים במהירות גבוהה בהרבה מזו של גלי קול, יכולים לברוח ממנו ולאפשר את הצפייה בתופעה.

לדברי ג’יימס אנגלין, פרופסור ב- Technische Universitat Kaiserslautern, מדענים בגרמניה, ארה”ב ואוסטרליה ניסו ליצור חור שחור קולי מאז שהפיסיקאי הקנדי ביל אונרו העלה את הנושא תיאורטית. אבל סטיינהאור ועמיתיו היו הראשונים שהצליחו ליצור חור כזה בפועל.

“הניסוי של ג’ף מאשר שאכן ניתן ליצור שטף על-קולי יציב בגז סופר-פלואידי”, אומר אנגלין. “המחקר יתן לנו פרספקטיבה חדשה על כמה נושאים עמוקים הקשורים במכניקה קוונטית, תרמודינמיקה וכבידה””.
קרינת הוקינג, שנובאה לראשונה על ידי הפיסיקאי סטיבן הוקינג ב-1974, היא קרינה הנפלטת, תיאורטית, מאזור אופק המאורע של החור השחור. קיומה פירושו שחומר יכול לברוח מחור שחור אמיתי.  במצב כזה, אם כמות החומר שתיפלט מחור שחור גדולה מכמות המסה הנכנסת, החור השחור ייעלם בסופו של דבר. למרות מאמצים ממושכים ורבים לא הצליחו מדענים להוכיח עד כה את קיומה של קרינת הוקינג. על פי התיאוריה, קרינת הוקינג נמוכה מעט מהטמפרטורה של קרינת הרקע בחלל, ולכן קשה לאתרה.

ד”ר סטיינהאור מתכנן להשתמש בחור השחור הקולי על מנת לאשר את קיומה של קרינת הוקינג, שכאמור נובאה אך טרם נצפתה.

בחור שחור קולי, המקבילה של קרינת הוקינג היא עננה של פונונים, שהם חבילות רווטות של אנרגיה המתנהגות כחלקיקים. פונונים שבורחים מחור שחור ניתנים לאיתור בקלות, כעננה קטנה בין שתי העננות הגדולות של עיבוי בוזה-אינשטיין, או בדרך קשה יותר, כעננה אחת הרובצת על עננה אחרת. “גילוי של עננת פונונים כזו לא יהיה הוכחה מוחלטת לקרינת הוקינג, אבל היא תוסיף ראיה נסיונית לקיומה”, אומר ד”ר סטיינהאור.

“מדובר בהבנה של חוקי הפיזיקה הבסיסיים,” הוא מוסיף. “לא ברור לי במה יועיל המחקר לחיי היום יום, אבל אנחנו, כבני אנוש, רוצים להבין כיצד פועל היקום”.

בתמונה:  ד”ר ג’ף סטיינהאור, ראש קבוצת המחקר

בהליכת בוקר של ארבעה קילומטרים סביב “קמפוס תוסס”: נפתח שבוע הספורט בטכניון

28בהליכת בוקר במסלול של ארבעה קילומטרים סביב “קמפוס תוסס”, נפתח שבוע הספורט בטכניון. “קמפוס תוסס” הוא פרוייקט אשר נועד לשפר את חווית הלימודים במוסד, והפעילויות שנערכות במסגרתו הן פרי היצירתיות של סטודנטים אשר זכו בתחרות רעיונות מיוחדת.

את עשרות הצועדים, סטודנטים, חברי סגל ועובדים, הובילו המשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון, ד”ר אביטל שטיין, ודיקנית הסטודנטים, פרופסור מיכל גרין.

במסגרת שבוע הספורט יתקיימו שעורי יוגה ועיצוב הגוף, טורניר כדורעף, מסיבת אירובי עם כדורים ומקלות תיפוף, הרקדת סלסה, הקפת הטכניון באופניים, הרצאות וטורניר קט-רגל. ביום רביעי ייערך הפנינג ספורט ענק במרכז הקמפוס, עם דוכנים, משיכת חבל ותחרויות בין הפקולטות.

בתמונה: דיקנית הסטודנטים, פרופסור מיכל גרין (מימין) והמשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון, ד”ר אביטל שטיין, מובילות את צועדי הבוקר בטכניון. צילום: דוברות הטכניון.

בגיוס תרומות ענק של כ-25 מיליון דולר: הטכניון חנך בניין למדעי החיים ופתח תחום חדשני – ננו-מד

34מחזיר לארץ את מיטב החוקרים בתחום זה; חוקרים מתחומי הביולוגיה, מדעי המחשב וביו-רפואה יאיישו את תשע קומות הבניין

בגיוס תרומות ענק של כ-25 מיליון דולר, חנך אמש הטכניון את בניין אמרסון – בניין חדש למדעי החיים, ופתח בו תחום חדשני – ננו-מד (ננו-רפואה). נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, הודה למשפחת אמרסון ולשאר התורמים על נדיבותם. “הודות לכם יכול הטכניון לנצל את עוצמתו הבין-תחומית, לפתוח בתכניות חדשניות ולהחזיר ארצה חוקרים ישראלים מבריקים”, אמר. “שני חוקרים ישראלים בכירים יצטרפו למרכז החדש כבר בתחילת שנת הלימודים הקרובה”.

בבניין תשע קומות והוא יאייש חוקרים ואנשי צוות מהפקולטות לביולוגיה, מדעי המחשב וביו-רפואה. עם הצטרפותם של החוקרים הבכירים החדשים, תיפתח בשלוש הקומות העליונות שלו תכנית הננו-מד החדשנית, שתהא משותפת למכון ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה ולמרכז לורי לוקיי למדעי החיים וההנדסה.

“זהו הבניין הראשון בטכניון שנבנה כבניין רב מחלקתי”, הדגיש ראש מרכז לוקיי, פרופסור יובל שהם. “יהיו בו שתי קומות ציוד תשתיתי, שש קומות למעבדות המחקר וקומת מערכות תמיכה. מרכז הציוד התשתיתי ישרת את כל קהיליית החוקרים ויהיו בו מרכז פרוטאומיקה (חלבונים) ויחידות ביואינפורמטיקה, מיקרוסקופיה, אנליזה ומיון תאים בזרימה וגנומיקה. מיליוני דולרים נוספים הושקעו בציוד מתקדם למעבדות”.

בבניין עשרת אלפים מטרים רבועים ושטחה של כל קומה – כ-900 מטרים רבועים. זהו “בניין ירוק”, עם מערכת מיזוג אוויר האוגרת מים במיכלי קרח בלילות, כאשר צריכת החשמל נמוכה וזולה, ובמשך היום משמשת למיזוג.

בתמונה: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (משמאל), ראש מרכז לוקיי, פרופסור יובל שהם (מימין) ובני הזוג אמרסון – חונכים את הבניין החדש. מאחור: פרופסור רפי רום, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים

חוקרי הטכניון גילו “מתאמים” שתפקידם תיאום כל השלבים בבקרת הביטוי הגנטי

כתב העת המדעי Cell מדווח:

חוקרי הטכניון ממעבדתו של פרופסור מוטי חודר בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון גילו “מתאמים” שמשתתפים באופן פעיל בבקרת כל אחד מארבעת השלבים העיקריים של הביטוי הגנטי (ראה מסגרת). ה”מתאמים” נצמדים לר.נ.א (ראה מסגרת) במהלך ייצורו, מלווים אותו במהלך חייו ומשמשים כ”משגיחי כשרות” הדואגים להכשרת כל אחת מהפעולות שהוא מבצע.

פרופסור חודר משתמש בתאי מודל פשוטים יחסית, תאי שמר, על מנת לבחון את אחת השאלות המרכזיות בביולוגיה: האם יש תאום בין כל השלבים של בקרת הביטוי הגנטי (ראה מסגרת) וכיצד הם מתפקדים כמערכת? מעבדתו פיתחה גישה מחקרית ייחודית הבוחנת את כל השלבים ואת התאום ביניהם. בעבודה שפורסמה זה מכבר בעיתון Cellמצאו שותפיו למחקר, ליאת הראל-שרביט, ד”ר נעמה אלדד, גל חיימוביץ אורן ברקאי וד”ר לאה דואק סוג חדש של פקטורים, “מתאמים”, המיצגים תפקיד חדש בבקרת הביטוי הגנטי: תאום כל השלבים. אחת התכונות המעניינות של המתאמים היא השתתפותם הפעילה בכל אחד מהשלבים הנ”ל. היכולת ה”אקרובטית” להשתתף ולבקר את כל השלבים לא דווחה עד עתה בספרות ויכול להיות שהיא אופינית רק למתאמים. החוקרים מצאו שהתאום חיוני ליכולת בקרת הביטוי הגנטי להגיב נכון ומהר לשינויים במצבי סביבה.  פרופסור חודר סבור ששני המתאמים שנמצאו בעבודה זו מיצגים משפחה גדולה יותר של מתאמים, חלקם מתמקדים בתאום ביטוי של קבוצות פונקציונאליות של גנים (קבוצה פונקציונאלית אחראית לתכונה מסיומת הנשלטת על ידי כמה גנים).

מתאמי-על שכאלה מסבירים כיצד שלבי בקרת הביטוי הגנטי מרכיבים מערכת שלמה, שבה כל מרכיב פועל בתאום מלא עם כל יתר המרכיבים. לדוגמא, המתאם “מוודא” שייצור ר.נ.א בגרעין יהיה מתואם עם מנגנון פירוק אותו ר.נ.א. בציטופלזמה. תאום בין מנגנון הייצור והפירוק קריטי לקבלת רמה נכונה של ר.נ.א. בתא. תפקיד המתאם אנלוגי לתפקידו של מנצח תזמורת ההופך מכלול הצלילים ליצירה מוסיקלית.

בקרת הביטוי הגנטי:  “גן מהווה יחידת מידע ליצירת ר.נ.א המתורגם לחלבון”, מסביר פרופסור חודר. “רק כאשר הגן ‘מתבטא’ נוצרים תוצריו שמשפיעים על תפקוד התא. ההכרעה אם לבטא גן היא קריטית לחיים ומתבצעת על ידי מנגנון מרכב במיוחד הנקרא ‘בקרת הביטוי הגנטי’בקרת זו מורכבת משלבים  שבמרכזם נמצאת מולקולת ר.נ.א. שליח: 1. ייצור ר.נ.א. בגרעין. 2. ייצוא ר.נ.א. מהגרעין לציטופלזמה. 3. תרגום הר.נ.א. לחלבון 4. פירוק הר.נ.א. כל אחד מהשלבים מבוקר באופן ייחודי על ידי עשרות פקטורים. כל תא בגופנו מכיל את אותם הגנים המהווים יחד את הגנום האנושי. למרות זאת, תאים שונים מביאים לידי ביטוי רפרטואר שונה של גנים המאפשר לכל תא לתפקד באופן ייחודי. בקרת הביטוי הגנטי הוא מנגנון המאפשר שונות זו. “

תפקידי מולקולות ה-RNA: מגוון מולקולות RNAבתא משמשות בתהליך ביטוי המידע הגנטי הנמצא ברצף אבני בנין של “הדיסק הקשיח התאי” –  ה-DNA. המידע הטמון ברצף ה-DNAמשמש ליצירת רצף  RNA משלים, הנקרא “תעתיק”, והמכיל את המידע המקודד ב-DNA. בהמשך, מולקולת ה- RNAשנוצרה מתורגמת לחלבון, שנוצר על פי רצף ה RNA. החלבון הוא לרוב התוצר הסופי שלו מקודד ה-DNA. כמו כן, קיימות בתא מולקולות RNAשאינן מקודדות לחלבון. מולקולות אלה מקודדות אף הן על ידי ה-DNAולהן תפקידים שונים, למשל, תפקיד אנזימטי בתהליך התרגום וסינתזת החלבונים.   עד לפני שנים מעטות סברו החוקרים כי מולקולת ה-RNAמשמשת כ-“מולקולת עזר” למיצוי פוטנציאל החומר הגנטי הגלום ב-DNA. עם זאת, בשנים האחרונות מסתבר כי למולקולה זו תפקידים נוספים ומהותיים, כגון השתתפות במנגנוני בקרה תאיים.

פרופסור ענת פישר מהטכניון קיבלה עיטור כבוד מטעם נשיא איטליה

24התואר “אביר מסדר הכבוד האיטלקי” הוענק לה על ידי שגריר איטליה בישראל

פרופסור ענת פישר, מהפקולטה להנדסת-מכונות בטכניון, קיבלה עיטור כבוד מטעם נשיא איטליה, ג’אורג’יו נאפוליטאנו. התואר “אביר מסדר הכבוד האיטלקי” הוענק לה “על פעילותה המיוחדת ותרומתה החשובה בקידום קשרי המחקר האקדמי בין ישראל לאיטליה”.

תואר הכבוד “”Star of Solidarity with the rank of Knight הוענק לפרופסור ענת פישר על ידי שגריר איטליה בישראל, לואיג’י מטיאולו. הטקס התקיים במסגרת קבלת פנים שערכה השגרירות האיטלקית בבית השגריר, לרגל יום העצמאות של איטליה.

השגריר ציין בנאומו, שפרופסור פישר מקבלת את התואר על שיתוף פעולה מחקרי אקדמי הדוק בין האוניברסיטאות של איטליה וישראל, ועל קידום התחום המדעי, טכנולוגי ותעשייתי. השגריר הדגיש כי מחקריה של פרופסור פישר עם אוניברסיטאות באיטליה תרמו רבות לחלופי הידע בעולם האקדמי בין איטליה לישראל.

בתמונה: השגריר מטיאולו מעניק את התואר לפרופסור פישר

חוקרי הטכניון ואוניברסיטת “רייס” ביוסטון פיתחו שיטה חדשנית להפקת גרפין טהור

Nature Nanotechnology מגלה:
חוקרי הטכניון ואוניברסיטת “רייס” ביוסטון פיתחו שיטה חדשנית להפקת כמויות גדולות יחסית של שכבות פחמן בעובי אטום אחד (“גרפין”)

החוקרים הצליחו להפיק פילמים דקים ושקופים, מוליכי חשמל, שיוכלו לשמש להכנת מסכי מגע זולים יותר

חוקרי הטכניון וחוקרים מאוניברסיטת “רייס” ביוסטון, טקסס, הצליחו לפתח שיטה חדשנית להפקת כמויות גדולות יחסית של שכבות פחמן בעובי אטום אחד, הנקראות “גרפין”. הפיתוח עשוי להוביל לחומרים מרוכבים ולמסכי מגע זולים יותר. כך מגלה כתב העת המדעי היוקרתי Nature Nanotechnology.

“כאשר שכבות “גרפין” מחוברות זו על גב זו, הן יוצרות גרפיט, שהיא ה’עופרת’  בעפרונות כתיבה”, מסביר פרופסור ישעיהו טלמון, ראש מכון ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה בטכניון וחבר סגל בפקולטה להנדסה כימית.”הדבר ידוע כבר מאות בשנים, אולם רק בשנת 2004 הצליחו חוקרים לזהות שכבות גרפין בודדות. מאז עוסקים מדענים רבים בחקר גרפין, משום היותו חומר חזק במיוחד וגם בעל מוליכת גבוהה”.

פרופסור מתאו פסקואלי מאוניברסיטת “רייס”, השותף למחקר, אומר כי  קיימות שיטות לייצור כמויות גדולות של גרפין עם זיהומים שונים וקיימות שיטות ליצור כמויות קטנות של גרפין טהור (ללא זיהומים). “השיטה שלנו מספקת חומר טהור במיוחד, ומשתמשת בשיטות בהן השתמשו בעבר כדי לייצר כמויות חומרים גדולות בתעשיה הכימית”, הוא מוסיף.  “צוות המחקר שלנו מצא שניתן למוסס גרפין בחומצה כלורוסולפונית, שהיא ממיס תעשייתי ידוע. הופתענו ששכבות גרפין בודדות נפרדו מעצמן מגרפיט בתוך החומצה. הצלחנו להמיס עד שני מיליגרם של גרפין בליטר חומצה, ריכוזים גדולים פי עשרה ממה שניתן לקבל בשיטות המקובלות”.

קבוצת המחקר ניצלה שיטות חדשניות של מיקרוסקופיית אלקטרונים בטמפרטורה נמוכה, המאפשרת דימות ישיר של שכבת הגרפין בחומצה הכלורוסולפונית. “השתמשנו בשיטות מחקר שפיתחנו קודם לכן, לדימות ננו-צינוריות של פחמן בתוך חומצה”, מציין פרופסור יכין כהן, דיקן הפקולטה להנדסה כימית בטכניון וחבר בצוות המחקר. “זהו הישג ניכר בהתחשב באופי החומצה החזקה והקשיים בהכנת הדגמים למיקרוסקופ האלקטרונים והדימות עצמו”.

תוך שימוש בתמיסות המרוכזות בחומצה, הצליח הצוות להכין פילמים דקים ושקופים, מוליכי חשמל. פילמים כאלה יוכלו לשמש להכנת מסכי מגע זולים יותר מאלה המשמשים כיום בטלפונים סלולריים, למשל. כמו כן הצליחו החוקרים להכין גבישים נוזליים של גרפין בחומצה.

“אם ניתן להכין גבישים נוזליים, יש אפשרות לטוות מהם סיבים”, אומר חוקר נוסף בצוות, פרופסור ג’יימס טור מאוניברסיטת “רייס”. “בגבישים נוזליים השכבות הבודדות מסתדרות כך שניתן להזריק את החומר דרך חרירים מתאימים לטוויית סיבים”.

אם השיטה תוכח כיעילה להכנת כמויות גדולות של סיבים, הדבר יוריד את מחירם של חומרים מרוכבים בעלי חוזק גדול המשמש בתעשיית התעופה והחלל, תעשיית הרכב ובבניה.

פרופ’ מרים ארז מונתה ליו”ר המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה

33שר המדע והטכנולוגיה, ח”כ פרופ’ דניאל הרשקוביץ, מינה את פרופ’ מרים ארז ליו”ר המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה. פרופ’ ארז: “קידום נשים במדע וטכנולוגיה תורם לתיגבור כח האדם המקצועי שהוא קריטי לעמידה בתחרות הגלובלית”

שר המדע והטכנולוגיה, ח”כ פרופ’ דניאל הרשקוביץ, מינה את פרופ’ מרים ארז ליו”ר המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה. ארז מחליפה את פרופ’ מינה טייכר בתפקיד זה. זאת, על פי החלטת ממשלה מדצמבר 2000 לפיה הוקמה המועצה לקידום נשים במדע. תוקף המינוי לשלוש שנים.

שר המדע והטכנולוגיה, הרב פרופ’ דניאל הרשקוביץ: “פרופ’ מרים ארז הינה מדענית דגולה וכלת פרס ישראל, אשר עסקה בין היתר בסוגיה של קידום נשים באקדמיה, ועל כן אני בטוח ביכולתה לתרום לנושא קידום הנשים במדע ברמה הלאומית”. השר הרשקוביץ הודה לפרופ’ ארז על נכונותה להרתם למשימה חשובה זו ואיחל לה הצלחה במילוי תפקידה.

פרופ’ מרים ארז: “בעוד שפעמים רבות יש ניגוד אינטרסים בין טובת הפרט וטובת הכלל, הרי שבעניין קידום נשים במדע וטכנולוגיה טובת הפרט היא גם טובת הכלל. קידום נשים במדע וטכנולוגיה מחזק את מעמד האשה באופן אישי בתחום המקצועי והחברתי- כלכלי מחד, ותורם לתיגבור כח האדם המקצועי שהוא קריטי לעמידה בתחרות הגלובלית, מאידך. חיזוק המעמד המקצועי של הנשים במדע וטכנולוגיה יאפשר להן להשפיע יותר על קבלת ההחלטות בארגונים בהם הן מועסקות ולתרום לאיכות חיים גבוהה יותר ולעולם טוב יותר. חוזקה של המדינה מותנה ברמת כח- האדם שלה, אותו ניתן לחזק בעזרת כניסה של נשים לתחומים המובילים של מדע וטכנולוגיה”.

תפקידי המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה לתאם בין הגורמים הממלכתיים, הציבוריים והפרטיים הנוגעים לקידום נשים במדע, ליזום פעילויות שמטרתן קידום נשים במדע, ריכוז הפעילות הישראלית מול האיחוד האירופי ולהעלות את מודעות הציבור לבעיות הקשורות לקידום נשים במדע.

במועצה מכהנים נציגים מבין המדענים הראשיים במשרדי הממשלה, מנהל מינהל המדע במשרד החינוך, מנהל המכון להכשרה טכנולוגית בתמ”ת, נציג ות”ת, יו”ר פורום המנהלות בתעשייה, קצינת ח”ן.

מרים ארז, פרופסור לפסיכולוגיה ארגונית ומחזיקת הקתדרה לניהול וכלכלה ע”ש מנדס פרנס, בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול, בטכניון הקימה את מרכז הידע בחדשנות, שמטרתו לשמש מקור ידע בנושאי חדשנות לאנשי תעשייה, אקדמיה וממשל ולקדם את החדשנות בתעשייה הישראלית. כלת פרס ישראל במדעי הניהול לשנת 2005. ב- 2002 קיבלה פרס בינלאומי של האגודה הבינלאומית לפסיכולוגיה יישומית. מחקריה עוסקים ביצירתיות וחדשנות בעולם העבודה, בהבדלי תרבות בהתנהגות ארגונית, במאפייני תרבות סביבת העבודה הגלובלית, וכן במוטיבציה לעבודה.

פרופ’ ארז כיהנה כדיקן הפקולטה בשנים 1996-1998 וכיום ממלאת תפקיד של סגן דיקן ללימודי ה- MBA וכן מרכזת מעמד האישה בטכניון. ארז מופיעה בין החוקרים המצוטטים ביותר בפסיכולוגיה ארגונית בין השנים 1983-2004.

ארז חברה בדירקטוריון של החברה הכלכלית חיפה ושל חממת הי-סנטר בחיפה. כמו כן היא, חברת כבוד באגודות בינלאומיות כמו: האקדמיה לניהול, ארה”ב, גם שמשה כחברה בועד המנהל, האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה, והאגודה הבינלאומית לפסיכולוגיה יישומית, בה היא חברת הועד המנהל וכיהנה כנשיאה של החטיבה הארגונית. כמו-כן, כיהנה כעורכת כתב העת הבינלאומי: Psychology: An International Review Applied.

בתמונה: פרופ’ מרים ארז

פרוייקט “מוסטנג” מגיע לישראל – דו תחמוצת הפחמן (CO2) יוחדר למעמקי האדמה בקידוח ישן בשדה “חלץ”

50 מדענים מהאיחוד האירופי יתכנסו בטכניון כדי לדון בדרכים למנוע מדו תחמוצת הפחמן להגיע לאטמוספירה

לראשונה בארץ, דו תחמוצת הפחמן (CO2) יוחדר למעמקי האדמה בקידוח נפט ישן של חברת “לפידות” בשדה “חלץ”. הניסוי יתקיים במסגרת הפרוייקט “מוסטנג” (Mustang) הממומן ע”י האיחוד האירופי. בפרויקט משתתפות כעשרים אוניברסיטאות וגופים באירופה, וכן חברות נפט גדולות. השותפים הישראלים בפרוייקט הם הטכניון, החברה הישראלית EWRE, בראשותו של ד”ר יעקב בן שבת, המכון הגיאופיסי וחברת לפידות.

“מאות חוקרים ברחבי העולם מנסים למצוא דרכים למנוע מדו תחמוצת הפחמן להגיע לאטמוספירה, כדי להקטין את הפגיעה בכדור הארץ”, אומר פרופסור יעקב בר מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, המשתתף בפרוייקט ביחד עם פרופסור אלכס פורמן. “מדובר בעיקר ב-CO2הנפלט מארובות של תחנות כוח ומפעלי מלט. הכוונה היא לדחוס אותו עד שהוא נהפך לנוזל בצפיפות גבוהה, ואז להחדירו לשכבות גיאולוגיות במעמקי האדמה. בין המודלים הנבדקים – מאגרי גז ונפט שכבר התרוקנו. כאן נכנס שדה חלץ לתמונה”.

בעומקים בהם מדובר, למעלה מ-  1000 מטרים, יש בחללים שבשכבה מים עם ריכוזים גבוהים של מלחים. החוקרים בודקים אפשרות לדחוק אותם משם ולהכניס במקומם את דו תחמוצת הפחמן. השותפים בפרוייקט “מוסטנג” בודקים את תהליך ההחדרה, הדחיקה והאגירה וכן אם כרוכה בפעילות זו סכנה לאוכלוסיה (על ידי דליפת הגז חזרה לפני הקרקע).

כנס “מוסטנג” יתקיים בחיפה בטכניון ובמלון “דן פנורמה”, ב-17-19 בינואר, 2011 ויפתח על ידי נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא והמשנה לנשיא למחקר, פרופסור עודד שמואלי.

האיחוד האירופי העניק ששה מיליון יורו לקבוצה החוקרת מחלת שרירים נדירה

23בראש הקבוצה עומדת פרופסור סוניה ברי-עקנין מהפקולטה לרפואה בטכניון

האיחוד האירופי העניק ששה מיליון יורו לקבוצה החוקרת את מחלת השרירים הנדירה MG (Myasthenia Gravis). בראש הקבוצה הבינלאומית עומדת פרופסור סוניה ברי-עקנין מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון ומכון הבריאות הצרפתי אינסרם (INSERM). בקבוצה חברים פרופסור אריאל מילר, מומחה לטרשת נפוצה ומחלות נוירואימונולוגיות מהפקולטה לרפואה בטכניון והמרכז הרפואי “כרמל”, פרופסור תלמה ברנר מ”הדסה”, פרופסור מירי סורוג’ון מהאוניברסיטה הפתוחה, פרופסור שרה פוקס ממכון ויצמן וחוקרים מיוון, גרמניה, שויץ, צרפת, איטליה ונורבגיה.

MG היא מחלה אוטו-אימונית הפוגעת בצומת הנוירו-מוסקולרי וגורמת לחולשת שרירים חמורה. התופעות המולקולריות הגורמות למחלה עדיין אינן ידועות, וטיפולים נוכחיים אינם מובילים לריפוי, ובה בעת גוררים תופעות לוואי המחייבות פיתוח טיפולים חדשים. בישראל יש כ-600 חולים במחלה ובעולם יש עשרה חולים על כל 100 אלף איש. MG מתבטאת בעייפות רבה מאוד, עד כדי חוסר תפקוד.

הפרויקט הרב-תחומי של הקבוצה קושר חוקרים במדע בסיסי עם נוירולוגים קליניים ונותן עדיפות לגישה תרגומית (translational) לשיפור הטיפול במחלה.

החוקרים עוסקים במהלך הטבעי של המחלה – קביעת גורמים הקשורים להתפרצות המחלה ומשפיעים על התפתחותה; איכות חייהם של החולים בתתי-קבוצות של המחלה, לרבות ילדים, תאומים, נשים וזקנים; אטיולוגיה של המחלה – זיהוי גורמי סיכון גנטיים, אפיגנטיים וסביבתיים וחקירה של מולקולות מרכזיות הקשורות להתפרצות המחלה; מכניזם פתוגנטי של הצומת הנוירו-מוסקולרי; בחינת דרכים חדשות לאיבחון ולניטור; דרכי ריפוי חדשות – למשל טיפולים מבוססי תאים, הנועדים לווסת את התגובה האוטו-אימונית באמצעות תאי T או תאי גזע בעכברים מהונדסים.

“אנו רוצים להבין את שורש המחלה ובהמשך הדרך מקווים למצוא לה תרופה”, אומרת פרופסור ברי-עקנין. “יתכן שעבודתנו תשמש מודל למחקר מחלות אוטו-אימוניות נוספות”.

פרופסור סוניה ברי-עקנין עובדת בטכניון במסגרת הסכם שיתוף פעולה שנחתם עם מכון הבריאות הצרפתי בתחום חקר תאי הגזע העובריים, ביוזמת פרופסור יוסף איצקוביץ’ מהפקולטה לרפואה בטכניון ופרופסור דניאל אברדם מאינסרם.

בתמונה:פרופסור סוניה ברי-עקנין