בעקבות פרסום מכתבו של קצין המילואים הראשי, תת אלוף שוקי בן ענת לנשיא הטכניון, הפרופ’ פרץ לביא, בעניין פגיעה לכאורה בסטודנטים המשרתים במילואים בקורס “יזמות בהנדסת אלקטרוניקה, מחשבים ותקשורת”, הבהיר פרופ’ לביא לקמל”ר, כי “הטכניון איננו מפלה את הסטודנטים משרתי המילואים וכי השגיאה הייתה בניסוח דרישות הקורס – ניסוח שתוקן בינתיים”.

“הטכניון הוא חלוץ בין המוסדות להשכלה גבוהה בישראל במתן הקלות ועזרה לסטודנטים הנקראים לשרות מילואים” כתב נשיא הטכניון לתא”ל בן ענת והבהיר, כי “מייד כאשר הוסבה תשומת ליבו של המרצה בקורס האמור, הוא מיד שינה את הנוסח והבהיר שאין כל מניעה למשרתי המילואים לקחת את הקורס ואף הזמינם להיפגש עימו” ציין פרופ’ לביא.

תא”ל בן ענת ברך על ההבהרה – הן זו הרשמית מנשיא הטכניון והן מהבהרות שקיבל בע”פ מהמרצה פרופ’ ישראל צידון וציין כי במהלך ברור הנושא שמח להיווכח כי לפרופ’ צידון תרומה משמעותית ורבת שנים לביטחון המדינה וכי במהלך כהונתו כדיקן הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון הוא אף פעל רבות לשיפור התנאים לסטודנטים ששירתו במילואים במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה. “אני מברך על כך שמייד עם הפניית תשומת לבו לפגיעה המשתמעת מקביעותיו האקדמיות בחיילי המילואים מיהר פרופסור צידון לתקן את הדברים וברור לחלוטין שלא הייתה לפרופ’ צידון כוונה לפגוע בסטודנטים המשרתים במילואים” ציין קמל”ר.

עם זאת, קצין המילואים הראשי, תא”ל שוקי בן ענת הדגיש כי “מפקדת קצין מילואים ראשי בוחנת כל תלונה של מילואימניקים על אפליה לרעה או פגיעה בהם על רקע שירותם במילואים – בעבודה, בלימודים האקדמאיים ובכל מעגלי החיים. המילואימניקים הם ציבור מובחר של אנשים הממלאים את חובתם האזרחית עד כדי חירוף נפש ואנו נחושים שלא לאפשר כל פגיעה בהם” אומר תא”ל בן ענת.

גיא אנקונינה, דוקטורנט בפקולטה להנדסת חומרים בטכניון, זכה בפרס החוקר הצעיר המצטיין בכנס הגדול והחשוב ביותר באירופה בתחום הנדסת חומרים שנערך בחודש יוני בשטרסבורג שבצרפת בהשתתפות כ- 2500 חוקרים.
גיא חוקר שכבות דקות של תחמוצת טיטניום ליישומים בהתקנים אלקטרוניים לגילוי גזים (חיישני גזים – gas sensors ). באמצעות הקרנת השכבות בקרינת לייזר רבת עוצמה (לייזר אקסימר) ניתן לשלוט על גודל הגרעינים והמיקרו-מבנה של השכבות הללו וע”י כך להקנות להן תכונות ייחודיות המשפרות את יכולת הגילוי שלהן. תהליך זה פותח באוניברסיטת קולומביה בארה”ב והוא מיושם בהצלחה רבה בייצור מצעי סיליקון רב-גבישי עבור צגים של טלפונים ניידים. טכנולוגיה זו מיושמת כאן לראשונה בשכבות דקות של תחמוצת טיטניום – חומר קרמי נפוץ בעל יישומים פוטנציאליים בחיישני גזים, תאים סולריים, פוטו-קטליזטורים ועוד. המנחה של גיא, ד”ר אבנר רוטשילד, אמר כי מחקר זה, שיזם פרופ’ יגאל קומם עם שותפו באוניברסיטת קולומביה פרופ’ James Im , מראה לראשונה כי ניתן ליישם את הטכנולוגיה שפותחה בקולומביה עבור מתכות ומוליכים למחצה גם לחומרים קרמיים.

אלומה זאת תוכל בעתיד לשפר באופן דרמטי את רגישותה של שיטת התהודה המגנטית הגרעינית

“ייצרנו במעבדה, בעזרת ציוד מיוחד שבנינו, אלומה מולקולרית של אדי מים, אותה אנו ממקדים בעזרת שדות מגנטיים ומפרידים למצבי ספין גרעיני מוגדרים”, מסביר ד”ר גיל אלכסנדרוביץ’ מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון.

תכונת הספין הגרעיני מגדירה את תגובת החומר לשדה מגנטי. תכונה זו שונה עבור אטומים שונים וסביבות כימיות שונות והיא הבסיס של שיטת התהודה המגנטית הגרעינית (תמ”ג NMR) ושל הדמית תהודה מגנטית (MRI). “במולוקלת מים הספין הגרעיני מתקבל משני אטומי המימן”, אומר ד”ר אלכסנדרוביץ’. “בגלל ריבוי מצבי ספין האפשריים, בניסוי תמ”ג רק חלק קטן מאוד מהמולקולות (כמיליונית), תורמות לאות תמ”ג ולכן יש צורך בחומר רב כדי לקבל אות תהודה ניתן למדידה. האלומה שיצרנו במעבדה מבצעת הפרדה של מצבי הספין, בעזרת מיקוד מגנטי, ומאפשרת לקבל אלומה שבה כל המולקולות נמצאות באותו מצב ספין (אלומה מקוטבת מגנטית) ועל כן יכולות לתרום לאות תמ”ג”.

ד”ר אלכסנדרוביץ’ ועמיתיו “ירו” אלומה מקוררת של מולקולות מים דרך שדה מגנטי חזק. השדה פועל כמו עדשה סלקטיבית ל-Ortho-H₂O, הרגישים לשדה המגנטי, בניגוד למולקולות ה-Para-H₂O, הסוג שלא תורם לאות תמ”ג. Ortho-H₂O טהורים נאספים באופן זה דרך חריר קטן בגודל של פחות ממילימטר הנמצא בנקודת המוקד.

כתוצאה מהגילוי של חוקרי הטכניון, ניתן יהיה בעתיד למדוד אות תמ”ג משכבות דקות מאוד של מים (ננומטריות), דבר שלא אפשרי כיום, וללמוד את המבנה הכימי של שכבות אלה. המכשיר הייחודי המאפשר את ההפרדה של מצבי הספין תוכנן ונבנה בטכניון ומשלב טכנולוגית וואקום אולטרה גבוה ושדות מגנטים.

בתמונה: ד”ר גיל אלכסנדרוביץ’ במעבדתו. צילום – דוברות הטכניון.

הודעה על תרומה יוצאת דופן בפתיחת מושב הקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון:
בוגר הטכניון משה ינאי תרם כארבעים מיליון שקלים לפרסים למרצים מצטיינים בהוראה וביחס לסטודנטים

כל מרצה שייבחר כמצטיין בהוראה וביחסו לסטודנטים יקבל פרס אישי בסך 100 אלף שקלים; הנשיא, פרופסור פרץ לביא, הודיע על התרומה בפתיחת מושב הקורטוריון: “בעזרת משה ינאי נמשיך לשפר את חוויית הלימוד בטכניון. בקרוב יפורסמו גם הקבוצות הזוכות בתחרות לשיפור איכות החיים בקמפוס”

משה ינאי למד הנדסת חשמל בטכניון בשנות השבעים של המאה הקודמת. “הטכניון נתן בידי כרטיס כניסה לעולם המיחשוב ואני חב לו רבות מהצלחתי”, אמר. “עם זאת, תקופת הלימודים זכורה לי כקשה ותובענית. אני מסכים שאל לו, לטכניון, להתפשר על פחות ממצויינות, אולם אני בטוח שניתן לתבוע רבות מהסטודנט, בלי שהדבר יפגע באווירת לימודים נעימה”.

מרצים שייבחרו על ידי הסטודנטים כמרצים מצטיינים, הן בהוראה והן ביחסם לסטודנטים, יזכו כל אחד בפרס אישי בגובה של מאה אלף שקלים ויותר.

ב-35 השנים האחרונות הוביל חזונו של ינאי, אחד מיזמי ההי-טק הבולטים בישראל, לגלי חדשנות שקידמו את התחום של enterprise data storage. תרומתו הרבה איפשרה את יצירתם של יישומים עסקיים שלא היו אפשריים בלי ארכיטקטורות האיחסון שלו. ינאי פיתח עוד ועוד פתרונות המתגברים על הפער בין כמויות המידע הגדלות והמגבלות המכניות של כוננים. ינאי יזם, פיתח וטיפח את Symmetrix storage array בעבודתו ב-EMC, הופקינטון, מסצ’וסטס, בסוף שנות השמונים. במקום השימוש בכוננים גדולים מסורתיים, סימטריקס מאפשרת לשרתים רבים להתחבר לאותו אמצעי איחסון באמצעות ממשק מערכת קטן. דבר זה הביא לשיפור ביצועים ושינה את האופן שבו חברות יכולות לאחסן, להגן ולהשתמש במידע. בסיסי המידע הגדולים בעסקים כיום הם תוצאה של פיתוחיו ושיפוריו של ינאי ב-Symmetrix storage array. סימטריקס הייתה למוצר הדגל של EMC והפכה את החברה לאחד המנהיגים בתחום איחסון המידע.

החידוש הבא של ינאי היה ה-truly scalable grid storage system הראשון, שהוא פיתח ב-XIV, חברה שנוסדה בישראל ב-2003. המערכת פותחה במטרה לפשט את המורכבות הגוברת של מידע תאגידי שהודות לאינטרנט המשיך להצטבר. יכולתה של המערכת להסתגל לצרכים משתנים מספקת איחסון נמוך-עלויות, אמין וקל לניהול. זמן קצר אחרי השקת המוצר ב-2005 הפכה מערכת האיחסון לפופולרית בבנקים מובילים ואצל ספקי שירותי אינטנרט ותקשורת.

לאחר שחברת IBM רכשה את החברה שהקים, משה ינאי הצטרף אליה בדצמבר 2007, וכיום הוא מתמקד באתגרים הניצבים בפניהם של לקוחות IBM בהתמודדות עם “התפוצצות” המידע והאופן שבו XIV יכולה לסייע להם. משה ינאי רשם 40 פטנטים הנוגעים לטכנולוגיות פורצות דרך בתחום איחסון ממוחשב.

פרופסור לביא הוסיף ואמר לחברי הקורטוריון: “עם כניסתי לתפקיד לפני שנה, הבטחתי שאעשה הכל כדי שהסטודנטים יחושו בטכניון כבביתם. תרומתו של משה היא צעד ראשון בכיוון זה. במקביל בחרנו בהצעות הטובות ביותר בתחרות ‘קמפוס תוסס’, שיובילו לאיכות חיים וסביבת לימודים נעימות בקמפוס שלנו”.

בתמונה: משה ינאי

חברת “קרדיאמית” (CardiAmit) היא החברה הראשונה היוצאת משערי המכון; פוטנציאל השוק שלה נאמד במיליארדי דולרים בשנה

מכון אלפרד מאן בטכניון (AMIT) הקים את החברה הראשונה שלו – “קרדיאמית” (CardiAmit), המפתחת תרופה חדשה להגנה על שריר הלב.

התרופה מבוססת על מולקולה חדשה בעלת יכולת להגן על תאי לב מפני נזק ומוות כתוצאהמנזק איסכמי, דוגמת הנזק הנגרם בעקבות התקפי לב. השוק הפוטנציאלי העולמי של תרופה זו נאמד במיליארדי דולרים בשנה.

פיתוחה של המולקולה כתרופה המגנה על שריר הלב החל בשנת 2004 על ידי פרופ’ עופר בינה, פרופ’ מוסא יודעים (שביחד עם פרופסור ג’ון פינברג פיתח את התרופה “אזילקט” של “טבע” לטיפול במחלת הפרקינסון), פרופ’ זאיד עבאסי וד”ר ירון ברק, כולם מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון בטכניון. לפני שנתיים נכנס הפרוייקט למכון אלפרד מאן בטכניון, ומאז עבר כברת דרך משמעותית.

פעילות התרופה נבחנה במספר מודלים בחיות, ביניהם מודלים המדמים אוטם לבבי עם או בלי צנתור, גודש לבבי ונזק לבבי הנגרם כתוצאה משימוש בתרופות כימותרפיות. בכל המודלים שנבדקו הציגה המולקולה תוצאות מרשימות והפחיתה בעשרות אחוזים את הנזקים הלבביים. בבדיקות בטיחות שבוצעו בפקולטה לרפואה בטכניון ובמכוני מחקר נוספים בארץ ובחו”ל, לא התגלו תופעות לוואי או נזקים.

כיום ממוקד פיתוח התרופה בטיפול באוטם לבבי (התקף לב). בעוד שצנתור ופתיחת העורקים החסומים נחשב לטיפול המועדף במקרה של אוטם לבבי, צנתור לבדו אינו מונע לחלוטין את הנזק הנגרם לשריר הלב; חולים רבים גם לא יכולים לעבור צנתור מסיבות שונות. בארה”ב רק ב-25% מהמרכזים הרפואיים קיימת יחידת צנתורים. כמו כן, הנגישות לצנתורים נמוכה במיוחד במדינות מתפתחות כגון סין והודו. התרופה המפותחת ב”קרדיאמית” תוכל לשמש כטיפול משלים לצנתורים על מנת לשפר את תוצאות הצנתור. בנוסף, התרופה צפויה להקטין את הנזק לשריר הלב גם בקרב חולים שאינם עוברים צנתור.

לאחר שנתיים של פיתוח תחת קורת הגג של מכון אלפרד מאן בטכניון בתקציב של מיליוני שקלים, ובעקבות התוצאות המבטיחות של מאות ניסויים בחיות, החליט דירקטוריון המכון בראשות ד”ר אלפרד מאן לאגד את הפיתוח כחברה, אשר תמומן בעיקר על ידי מכון מאן.

בשנת 2010 צפויה “קרדיאמית” להשלים את התוכנית הפרה-קלינית, ולהתחיל בניסוי קליני ראשון. צוות החברה מתכוון לשתף בניסוי הקליני גם מרכז רפואי בארץ.

השם “קרדיאמית” נבחר על ידי צוות החברה, כשם המצביע על מנגנון הפעולה המשוער של המולקולה – המיטוכונדריה (האברון בתא האחראי על נשימה תאית).

 מכון אלפרד מאן הוקם בטכניון בשנת 2007 על ידי היזם והפילנתרופ האמריקני ד”ר אלפרד מאן, בתרומה חסרת תקדים בסך 100 מיליון דולר, כדי להתמקד בפיתוח הידע הנוצר בטכניון בתחומי הביו-רפואה, מכשור רפואי ומדעי החיים.

בכך הצטרף הטכניון לאוניברסיטת דרום קליפורניה (USC), בה הוקם לפני מספר שנים מכון דומה. מאוחר יותר הוקם מכון גם באוניברסיטת פרדו, שבאינדיאנה, ארה”ב.

בטקס חנוכת מכון אמי”ת אמר אלפרד מאן כי הוא בחר בטכניון לאחר שנים רבות של בדיקה יסודית של האוניברסיטאות ברחבי העולם, ולאחר שהשתכנע במצויינותו של הטכניון. לדבריו, השילוב בין רפואה ומדעים להנדסה וטכנולוגיה, הייחודי לטכניון, מבטיח שמכון המחקר יגיע להישגים מרשימים ויהפוך במהרה לאחד המובילים בעולם. הוא גילה כי הכוח המניע מאחורי החלטתו להקים את המכון בטכניון, הייתה אשתו קלוד. אביה, שלא היה יהודי, נשלח למחנה ריכוז בגרמניה, משום שסייע ליהודים בצרפת. קלוד נולדה במחנה הריכוז. מאז שחר ילדותה יש לה קשר עמוק וחם עם העם היהודי.

נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, אמר בטקס כי בהקמת המכון יש הכרה של הפילנתרופ האמריקני בייחודיותו של הטכניון, בתרומתו הרבה לכלכלת מדינת ישראל ולחוסנה ובפוטנציאל הרב הגלום בטכניון לפיתוח תחומי המדע והרפואה. הוא הדגיש כי יש כאן “קפיצת מדרגה” ביכולתו של הטכניון לפתח וליישם את הפיתוחים של חוקריו ואת הידע שלהם, והביע בטחונו כי לא ירחק היום ופיתוחים הנדסיים ורפואיים, פרי מחקרי מכון אלפרד מאן בטכניון, יהוו בסיס לכינונן של חברות מצליחות.

בדירקטוריון מכון מאן מכהנים ששה נציגי הטכניון, אשר מונו על ידי נשיא הטכניון, וששה נציגי התורם, כולל ד”ר אלפרד מאן. מנהל מכון מאן בטכניון, שבנוסף לחברת “קרדיאמית” מתנהלים בו שלושה פרוייקטים מבטיחים נוספים, הוא ד”ר זאב גילקיס.

40 אחוזים מהתלמידות שהשתתפו בשנה שעברה בכנס לעידוד נשים ללמוד מדעי המחשב – נרשמו ללימוד התחום בבית ספרן. כך נמסר בכנס “חשיפה למדעי המחשב” שנערך בטכניון בשיתוף עם מרכז המחקר והפיתוח של “גוגל” בישראל.

בכנס השנה השתתפו 530 תלמידות והן שמעו הרצאות מפי מנכ”ל מרכז המחקר והפיתוח של גוגל בישראל, פרופסור יוסי מטיאס, מפי המשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון, ד”ר אביטל שטיין, מפי דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, פרופסור אלי ביהם, מפי ד”ר תמי תמיר, מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ובוגרת הטכניון, ומפי מיכל סגלוב, מהנדסת במרכז המחקר והפיתוח של “גוגל” בישראל. כן נערך פאנל בהשתתפות חברות סגל ודוקטורנטית מהטכניון ומהנדסות במרכז המחקר והפיתוח של גוגל בישראל.

ד”ר תמי לפידות, מנהלת “מחשבה” – מרכז המורים הארצי למדעי המחשב, אמרה כי בעקבות המאמצים הרבים נרשמת עליה משמעותית במספר התלמידות הבוחרות ללמוד מדעי המחשב בתיכון. המרכז שהיא מנהלת, השוכן במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון, משמש בית מקצועי-אקדמי למורי מדעי המחשב והנדסת תוכנה בכל הארץ. בראשו עומד פרופסור אורי לירון מהטכניון.

הפרוייקט לעידוד תלמידות לבחור בלימוד מדעי המחשב החל בשנת 2008, בעקבות יוזמה של מהנדסות מרכז המחקר והפיתוח של “גוגל” בישראל ומרכז המורים הארצי למדעי המחשב. מטרתו – לעודד תלמידות ללמוד מדעי המחשב כבר בתיכון. “אחת הסיבות למספר הנמוך של תלמידות במדעי המחשב היא הדימוי שיש לתלמידות תיכון על העיסוק במדעי המחשב”, אומרת ד”ר לפידות. “אחת הדרכים להגדיל את מספר התלמידות הבוחרות במדעי המחשב היא לשנות את דימוי המקצוע”.

גם בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון נרשם באחרונה גידול במספר הנשים, כתוצאה מפרוייקט “חשמל בכפות ידייך” שבמסגרתו מגיעות לפקולטה בוגרות תיכון. עם שחרורן מצה”ל מצטרפות יותר ויותר נשים לפקולטה.

בתמונה: פרופסור יוסי מטיאס וד”ר אביטל שטיין, בכנס התלמידות בטכניון. צילום: דוברות הטכניון

נפתח מושב חבר הנאמנים של הטכניון וחבריו היו “סטודנטים יום אחד”

חבר הנאמנים התנסה בהם; המשחקים מזהים בעיית אובדן זיכרון עם התעוררותה, בולמים אותה ומשמרים את המצב; רופא יכול להיות מחובר למערכת, להתערב במשחק, לתת עצות ולקבוע את תכנית האמונים; המשחקים נועדו למבוגרים, לצעירים ולילדים

“סבי חלה באלצהיימר כאשר הייתי בן 13”, מספר המאסטרנט יואב חיימוביץ’, המנחה את הסטודנטים ביחד עם חברו אורן משעלי והמרצה ד”ר יעל דובינסקי. “כאשר הייתי בן 20 נפטר סבי, והמחלה הנוראית הותירה בי רושם קשה. קראתי את ספרו של חוקר המוח ריצ’ארד סטרק – “המוח של מוצרט וטייס הקרב”. הוא ממליץ בו על שורת תרגילים שיש לעשות מידי יום. כשהגעתי לטכניון חשבתי שרצוי שתהליך האימון יהיה משעשע ולא מייגע”.

כך נולד פרוייקט המשחקים, שהיום עובדות עליו שש קבוצות של סטודנטים. למשל, יש משחק עם ציורים, ליד כל ציור יש מספר ועל המשחק לזכור איזה מספר ניתן לכל ציור. המערכת מודדת כמה זמן לקח למשחק לזכור זאת וכמה טעויות הוא עשה, ובסופו של המשחק נותנת לו ציון. הוא יכול לקבל דו”ח בכל זמן נתון וגם עצה מהרופא או המאמן שנמצאים מאחורי הקלעים, כמו באילו משחקים כדאי לו להשקיע יותר מאמץ (“עליך להשקיע בחיזוק הזיכרון לטווח קצר”). כך נבנית תכנית אימונים של ממש, שיודעת מה צריך המשחק לשפר – זיכרון לטווח קצר, זיכרון ויזואלי או יכולת ריכוז.

“מטרת המשחקים היא לזהות בעיה לפני שהיא מתעוררת, ואז לשמר את המצב”, אומרת ד”ר דובינסקי. “כל המשחקים מבוססים על מחקרים שנעשו בתחום המוח. בכל גיל ניתן לשפר את הריכוז, את תשומת הלב לפרטים ואת הזיכרון לטווח קצר וארוך”.

אסתר שטרן, בת 80, שהגיעה מאנגליה למושב הקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון, קיבלה 90 במשחק ולא נשמעה מופתעת מהישגה. “אני מבקשת משחק ברמה גבוהה יותר”, אמרה. חברי קורטוריון אחרים ביקשו שהמשחקים יישלחו אליהם הביתה, להמשך האימונים.

בתמונה: אסתר שטרן משחקת, מאחוריה עומדים המאסטרנטים אורן משעלי ויואב חיימוביץ’, מימינה הסטודנט אסף ישראל ולידו (מימין) הארי שרמן מקנדה. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון

פרופסור אהוד קינן, מחזיק הקתדרה ע”ש בנו גיטר ואילנה בן עמי בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, נבחר כעמית של  האגודה האמריקנית לקידום המדע. פרופ’ קינן כיהן בעבר כדקן הפקולטה לכימיה והיה מקימו ומנהלו הראשון של המכון לקטליזה בטכניון. מזה כ-20 שה הוא מכהן גם כפרופסור נלווה במכון המחקר ע”ש סקריפס בקל

על פי ההודעה, שפורסמה השבוע ע”י אירגון “אאאס”, נבחר פרופ’ קינן כעמית האירגון, בזכות תרומותיו הייחודיות לביו-קטליזה ולכימיה ביו-אורגנית ובזכות פועלו להפצת הידע המדעי בעולם, כעורך ראשי של כתב העת הישראלי לכימיה וכנשיא החברה הישראלית לכימיה.

תעודת עמית ועיטור בצבעי זהב-כחול (אשר מייצגים את המדע וההנדסה) יוענקו לפרופ’ קינן בטקס שיתקיים ב- 19 בפברואר, בוושינגטון, ארה”ב, במהלך הכנס השנתי של האירגון.

עם בחירתו של פרופסור קינן, גדל ל- 15 מספר המדענים ישראלים, אשר נבחרו עד היום כעמיתי האירגון, 5 מהם כימאים, וכל אחד מהחמישה היה מעורב באופן פעילכחבר המערכתשל כתב העת הישראלי לכימיה: אליעזר גלעדי, אדוארד קוסובר ואברהם ניצן, שלשתם מאוניברסיטת תל אביב, יצחק אפלויג ואהוד קינן מהטכניון.

אירגון אאאס, אשר נוסד בשנת 1848, הוא האירגון המדעי-כללי הגדול בעולם. מסונפים אליו יותר מ- 262 איגודים מדעיים ואקדמיות לאומיות למדע מכל העולם, אשר כוללים ביחד, מעל 10 מיליון חברים. בבעלותו של האירגון הזה מספר כתבי עת ידועים. “אאאס” היא עמותה שלא למטרות רווח, אשר מטרותיה הן קידם המדע בשירות החברה האנושית, באמצעות עידוד יוזמות ומדיניות פיתוח מדעי, קידום החינוך המדעי ותכניות בינלאומיות לשיתוף פעולה מדעי.

בתמונה: פרופסור אהוד קינן

סנט הטכניון החליט:
פרופסור מוטי שגב – פרופסור מחקר

סנט הטכניון החליט להעניק לפרופסור מוטי שגב מהפקולטה לפיסיקה את התואר פרופסור מחקר. זהו התואר הגבוה ביותר אליו ניתן להגיע בטכניון. הסנט קיבל את החלטתו בעקבות המלצתה של ועדה מיוחדת.

בפני חברי הוועדה הוצג חומר רב, שבו נאמר כי “עולה תמונה ברורה של פרופסור שגב כחוקר בולט ויוצא דופן ברמה בינלאומית בתחום האופטיקה ובמיוחד בתחום האופטיקה הלא-ליניארית. על אף גילו הצעיר יחסית, צבר פרופסור שגב מספר הישגים מרשימים ביותר בתחום זה, זכה להוקרה רבה מן הקהילה העולמית של חוקרי האופטיקה והעמיד דור שלם של תלמידים ומשתלמים לבתר דוקטורט המבוקשים כחברי סגל במרכזי המחקר הטובים בתחום”.

לחברי הסנט נמסר על זכייתו של פרופסור שגב בפרסים חשובים, ובהם פרס האלקטרוניקה הקוונטית מטעם החברה האירופית לפיסיקה, הנחשב לפרס החשוב ביותר שלה באופטיקה, ובפרס מקס בורן, פרס יוקרתי של האגודה האמריקנית לאופטיקה, “על תרומותיו פורצות הדרך בשטח הסוליטונים המרחביים”.

בטכניון יש כיום ארבעה חברי סגל בעלי התואר פרופסור מחקר וארבעה חברי סגל בגמלאות בעלי התואר פרופסור מחקר אמריטוס.

בתמונה: פרופ’ מוטי שגב

סילקו תאי B זקנים והגוף ייצר תאים צעירים במקומם

חוקרי הטכניון הצליחו להראות כי סילוק של  תאי B  זקנים בעכברים זקנים גורם לגוף לייצר תאים צעירים במקומם. כך מדווח כתב העת המדעי “Blood”.

“מערכת החיסון של הגוף נחלשת עם העלייה בגיל, עובדה המתבטאת בעליה משמעותית של תחלואה בקרב אנשים מבוגרים וירידה דרמטית ביכולתם להגיב לתרכיבי החיסון הניתנים להם”, מסביר פרופסור דורון מלמד מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. “אחד הגורמים המרכזיים במערכת החיסון הוא אוכלוסיית לימפוציטים מסוג B האחראית על ייצור הנוגדנים. עבודות רבות שפורסמו הראו כי אוכלוסית תאי B עוברת שינוי משמעותי עם הגיל כתוצאה מירידה ביכולת הגוף לייצר תאי B חדשים ותהליך סלקציה המביא להצטברות של תאי B זקנים בעלי יכולת תגובה מוגבלת ומצומצמת. כמו כל תהליך הזדקנות בגוף, ההנחה המקובלת היא כי גם תהליך הזדקנות של מערכת החיסון בכלל ושל אוכלוסיית תאי B בפרט הוא תהליך שאינו ניתן לעצירה ו/או להפיכה. אנו הצלחנו להראות לראשונה כי ניתן להפוך את תהליך ההזדקנות”.

החוקרים בראשותו של פרופסור מלמד השתמשו בעכברים זקנים והראו כי סילוק אקטיבי של אוכלוסיית תאי ה- B משנה את שיווי המשקל התאי בגוף ומביא למצב של חסר כרוני בתאים אלו. כדי להתגבר על חסר זה החל מח העצמות לייצר לימפוציטים B מחדש בקצב אשר אינו שונה מזה הקיים אצל עכברים צעירים. התאים החדשים והצעירים שנוצרו תפסו את מקומם של אלו שסולקו והביאו לשיפור משמעותי ביכולתם של העכברים הזקנים המטופלים להגיב לחיסון.

“עבודה זו מראה לראשונה כי תהליך הזדקנות פזיולוגי הוא תהליך מבוקר הניתן גם להפיכה, ובכך מעלה שאלות רבות בכל הקשור להבנתנו את מנגנוני ההזדקנות אותם אנו מכירים”, מסכם פרופסור מלמד. “בנוסף, העבודה מציגה גישה חדשה לשיקום התגובה החיסונית בקרב האוכלוסיה המזדקנת אשר נבחנת בימים אלו”, הוא מדגיש.

שלושה פטנטים נרשמו סביב הגילוי והטכנולוגיה נמצאת בתהליכי מסחור מתקדמים; ניתן יהיה להשתמש בהתקנים החדשים לגילוי סרטן, ליצירת לייזרים מתקדמים ומדידות מדויקות, כמו גם לבניית תקשורת ומחשבים קואנטים

חוקרי הטכניון גילו ופיתחו מקורות אור חדשים הפולטים זוגות של פוטונים, דבר שיסייע בזיהוי סוגי מחלות סרטן, יצירת לייזרים מתקדמים ופולסים אופטיים קצרים ביותר וכן בניית תקשורת ומחשבים קואנטים. הטכניון רשם שלושה פטנטים על הגילוי ונמצא בהליכי מסחור של הטכנולוגיה.

“מקורות אור פולטים אור המורכב מפוטונים”, מסביר פרופסור מאיר אורנשטיין מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. “קבוצתנו גילתה ופיתחה מקורות אור חדשים הפולטים זוגות של פוטונים ולא זרם של פוטונים”. הגילוי פורסם בכתב העת המדעי Nature Photonics  ועורר עניין רב בעולם המדעי. על האפשרות הפיסיקאלית של פליטת זוגות פוטונים – ידוע כבר עשרות שנים, אולם עד כה איש לא הצליח למדוד את התופעה בחומרים ישימים (היא נמדדה רק באטומים במצב גזי). חוקרי הטכניון החליטו לנסות למדוד אותה גם במצב מוצק ואכן הצליחו לעשות זאת בחומרים שהם מוליכים למחצה. אחרי שהם הדגימו את התופעה הפיסיקאלית – כאמור לראשונה במצב מוצק, הם בנו התקן LED מיוחד, אשר פולט זוגות פוטונים ולא זרם פוטונים. להישג המדעי הזה הגיעו פרופסור אורנשטיין והדוקטורנטים שלו – אלכס חיאט ופאבל גינצבורג, ובהמשך גם אמיר נבט.

“למקורות אור אשר פולטים זוגות פוטונים, יש תכונות שונות מאלה של מקורות האור המוכרים כיום”, מסביר פרופסור אורנשטיין.  “ראשית, ההתקן שלנו פולט בו זמנית תחום צבעים מאוד רחב, ובמיוחד בכל תחום האינפרא אדום –  דבר שאידאלי לחישה – למשל לזיהוי מזהמים או חומרים ביולוגיים. כדי לגלותם יש להאיר עליהם בתחום צבעים רחב מאוד. ה- LED הרגיל פולט אור בצבע מסויים ולא בצבעים רבים. תכונה נוספת של ההתקן שלנו, היא פליטה בפולסים מאוד קצרים בזמן, דבר המסייע למדידות מדויקות של זמנים ומרחקים. כמו כן, העובדה שכל זוג פוטונים נפלט בו-זמנית, יוצר בין הפוטונים האלו קשר קואנטי החיוני לבניית מחשבים ותקשורת קואנטים. כל אלו מיושמים ברכיב קטן מאוד הפועל בטמפרטורת החדר ועלותו נמוכה מאד”.

באחרונה דיווחו חוקרי הטכניון על עוד שתי פריצות דרך בתחום זה. במאמר בכתב העת המדעי Physical Review Letters דיווחו על הפעם הראשונה שבה נבנה מגבר אופטי של זוגות פוטונים במצב מוצק. במגבר אופטי כמות האור היוצאת מההתקן גדולה מכמות האור הנכנסת אליו וזו אבן הפינה הבסיסית עליה ניתן לבנות לייזר של זוגות פוטוניים. חוקרי הטכניון הצליחו גם לשלב את פליטת זוגות הפוטונים בתוך מבנים ננו-מטריים, ובכך הגדילו את עוצמת הפליטה פי אלף. הישג זה פורסם בכתב העת המדעי Nano Letters .

כך מגלה כתב העת המדעי היוקרתי Nature

חוקרי הטכניון ורמב”ם יצרו באמצעות שימוש בתאי גזע, מודל ייחודי למחקר וטיפול במחלת לב המובילה להפרעת קצב קטלנית. החוקרים אילנית יצחקי, ליאוניד מיזלס, עירית הובר וחבריהם ממעבדתו של פרופ’ ליאור גפשטיין מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט, הצליחו להפוך תאי עור, שנלקחו מחולה שסבלה מהפרעת קצב מסכנת-חיים משפחתית, לתאי גזע ייחודיים (“תאי גזע מושרים”, iPS) ובהמשך ליצור מהם במעבדה תאי לב. במאמר שהתפרסם בעיתון היוקרתי Nature, הראו החוקרים כי תאי הלב שנוצרו במעבדה ביטאו את ההפרעה החשמלית האופיינית לתסמונת הפרעת הקצב המשפחתית ממנה סבלה החולה (תסמונת מקטע ה- QTהמוארך). בהמשך בחנה קבוצת החוקרים באמצעות שיטות רישום חשמליות מתאי הלב המתקבלים את המנגנונים העומדים בבסיס הפרעת הקצב של החולה ואת השפעתן של תרופות העשויות להחמיר או לטפל במחלה.

תוצאות העבודה מדגישות את הפוטנציאל הטמון באפשרות לתכנת מחדש תאים בוגרים על מנת ליצור “תאי גזע מושרים” הייחודים לאותו חולה. לתאים אלו, בדומה לתאי גזע עובריים, יכולת להתמיין לכל תאי הגוף (כגון תאי לב, תאי עצב, תאי כבד, וכו’). מאחר והתאים המתקבלים הינם זהים גנטית לחולה ממנו הם נלקחו הם יכולים לשמש כמודל ייחודי למחקר של מחלות גנטיות שונות, לפיתוח תרופות, ולתחום המתפתח של רפואה-מותאמת אישית. בנוסף, העובדה שניתן ליצור תאים שונים (כגון תאי לב) שהינם ייחודים לכל חולה עשויה לפתוח פתח בעתיד לשימוש  של תאים אלו בתחום המתפתח של הנדסת רקמות והשתלות תאים לשם טיפול במגוון מחלות (כגון אי ספיקת הלב).