חוקרי הטכניון פיתחו הסבר ייחודי למנגנון ההשפעה של אולטרסאונד על התא החי; ממברנות התא קולטות אנרגיה מהאולטרסאונד ומתנפחות ומתכווצות במהלך הפעלתו

“המודל שפיתחנו מנבא שהממברנה התאית מסוגלת לספוג אנרגיה מכנית משדה האולטרסאונד ולתרגם אותה להתנפחויות והתכווצויות של החלל הפנים ממברני”, מסביר פרופסור איתן קימל מהפקולטה להנדסה ביו רפואית בטכניון. “פיתחנו מודל שבכוחו להסביר את המנגנון של האינטראקציה בין אולטרסאונד לרקמה ביולוגית. המודל משלב את הפיזיקה והדינמיקה של בועות עם ביומכניקה של התא ומאפשר להעריך את ההתנהגות הדינמית של הממברנה, העשויה משתי שכבות חד מולקולריות של שומן”.

לפני 15 שנים חשף פרופסור קימל, כשהנחה את ד”ר ויקטור פרנקל בעבודת הדוקטורט שלו, דגי זהב מורדמים לאולטרסאונד בעוצמה נמוכה וכבר אז הראה במיקרוסקופ אלקטרוני את ההתנפחות הזו של הממברנות בתאים בעור הדג. אולם רק עתה הוא הצליח להבין את פשרה, באמצעות המודל שפיתח, ביחד עם פרופסור שי שהם וד”ר בוריס קרסוביצקי. הפרופסורים קימל ושהם משתפים פעולה במחקר התגובה של תאי עצב לאולטרסאונד ומתמקדים בממברנת תא העצב.

“בעולם האולטרסאונד רווח ההסבר כי בעת הפעלת מכשיר האולטרסאונד נוצרות בועות גז קטנות (קוויטציה, Cavitation) אשר מתפוצצות כנגד פני השטח והן שאחראיות לשינויים בתאים וברקמה”, אומר פרופסור קימל. “ה-FDA(רשות התרופות האמריקנית) קבעה סף לחץ שמתחתיו לא צפויה הופעת בועות ואז גם הניחו שלא נגרמים נזקים. עד כה לא ידעו היכן נוצרות הבועות בגוף אותן ראו בעת הפעלת האולטרסאונד בעוצמה גבוהה. אנו מצאנו א

ת המקור לבועות. במקום שבו יש תאים שאינם כלואים מכל עבר ברקמה צפופה – יהיו בועות. אם נראה בועות בכלי דם, נדע שאלה הם תאי הדם והממברנות שלהם, שהגיבו לאולטרסאונד. ממברנות התא תחת אולטרסאונד נראות כמו שכבת ‘פצפצים’ באריזות. אבל זו שכבה דינמית שה’פצפצים’ שלה מתפשטים ומתכווצים עם פעולת אולטרסאונד”.

חוקרי הטכניון מזהים כר נרחב של יישומים רפואיים כמו החדרת תרופות דרך מחסום הדם-מוח, הפעלת עצבים בממשקים עצביים, דיכוי כאב, עידוד צימוח כלי דם, איחוי פצעים ועצמות. מצד שני, ייתכן ויתברר כי צריך יהיה להעריך מחדש את תחומי ההפעלה הבטוחה כדי למזער סיכונים בפעולת האולטרסאונד.”כשהממברנה נפתחת ונמתחת  – פועלים כוחות על התא העטוף בתוכה, על שלד התא ועל החלבונים שנמצאים בממברנה”, אומר פרופסור קימל. “פעולת האולטרסאונד משפיעה על תפקוד חלבוני התא, ועל חדירות הממברנה. בעוצמות מסוימות פעולה זו יכולה לעשות שינויים חיוביים בתא, ובעוצמות אחרות עלולים להיגרם נזקים. לכן אנו ממליצים להמשיך ולחקור בנושא, על פי המודל שפיתחנו”.

איורים: דוברות הטכניון

תוצאות ראשוניות טובות לניסוי המשותף לטכניון, למרכז הרפואי רמב”ם ולחברות   IBMו-AeroScout
בתרגיל פיקוד העורף נוסה לראשונה שימוש במערכת מיוחדת המאתרת רופאים וחולים בזמן אמת

תוצאות ראשוניות טובות לניסוי המשותף לטכניון, למרכז הרפואי רמב”ם ולחברות IBMו-AeroScout. בתרגיל הגדול שערך פיקוד העורף באחרונה, נוסתה לראשונה מערכת מיוחדת המבוססת על תגים-משדרים אלקטרוניים. התגים נענדים על ידי חולים וחברי סגל של המערך הרפואי ומאפשרים את איתורם בזמן אמת.

הניסוי נערך כחלק מפרויקט רחב היקף בין חברת IBM, הטכניון והמרכז הרפואי רמב”ם. “במהלך תרגיל פיקוד העורף ברמב”ם הצמדנו תגי RFIDלכ- 50 ‘נפגעים’ ו-55 אנשי צוות, רופאים ואחיות”, מספר פרופסור אבישי מנדלבאום מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון. “זו הייתה יוזמתו של מנהל חדר המיון ברמב”ם, ד”ר שלמה ישראלית, אשר הציע לבדוק את המערכת לראשונה באירוע רב נפגעים. אנשי הצוות תוייגו לפני תחילת התרגיל. ל’נפגעים’ הוצמד התג במהלך התרגיל, וזאת על ידי סטודנטים מהפקולטה שלנו שתורגלו יום קודם. הנתונים שנאספו אפשרו לנו לעקוב, בזמן אמת, אחרי כניסות, יציאות ותנועה של אנשי צוות וחולים במתחם התרגיל. כרגע אנו מנתחים את הנתונים במעבדת הפקולטה – המעבדה להנדסת מערכות-שירות – כדי לבדוק את היתכנות שימוש הטכנולוגיה בתרגילים עתידיים דומים  ומערכות בריאות נוספות”.

את הניסוי – מהתכנון ועד הביצוע – ריכז דוקטורנט הפקולטה, יריב מרמור, בעזרתם הפעילה של ד”ר ישראלית, מנהל התפעול של חדר המיון קובי מוסקוביץ וחוקר IBMבועז כרמלי. הניסוי קיבל את ברכתם ועידודם של מנהל רמב”ם, פרופסור רפי ביאר, ושני סגניו –  ד”ר ירון בראל ופרופסור שמעון רייסנר, שגם עמד בראש התרגיל ברמב”ם. המערכת היא מתוצרת חברת AeuroScout ,החברה המובילה בעולם בתחום איכון וניטור מבוסס Wi-Fi  של ציוד ואנשים במרחב הארגוני.

מהתוצאות שהתקבלו עד כה התברר כיניתן לחסוך שעות עבודה רבות ולנהל באפקטיביות את הצוות הרפואי ממחלקה למחלקה. אחד הקשיים העומדים בפני הצוות הרפואי באירוע מסוג זה, הוא מעקב אחר מיקומם של החולים והצוות ברחבי בית החולים. גם חולים אשר נשלחים למחלקה מסויימת עשויים להמשיך לנוע ברחבי בית החולים ואיתורם אורך זמן רב. מלבד העובדה שאת זמן החיפוש ניתן לחסוך בלחיצה על מקלדת המחשב ולקבל תמונה מדוייקת אודות מקום הימצאם, הרי שגם את הצוות הרפואי ניתן לנייד ממחלקה אחת לשנייה רק מתוך התבוננות בנתון המתאר את היחס בין מספר החולים לרופאים. “ברגעים קריטיים מסוג זה, מענה מהיר יותר לחולה הוא ללא ספק אקוטי”, אומר שי גטניו, מנהל קו המוצרים בחברת “ארוסקאוט”.

“כרגע אנו מעבדים את הנתונים במעבדה להנדסת מערכות-שירות בטכניון – כדי לבדוק את היתכנות שימוש הטכנולוגיה בתרגילים עתידיים דומים  ומערכות בריאות נוספות “, מוסיף ד”ר מנדלבאום.

חברת IBM, הטכניון והמרכז הרפואי רמב”ם משתפים פעולה, כבר למעלה משנתיים, בפרויקט מחקרי שמטרתו – שיפור השירות הרפואי המוענק לחולים. לפרויקט שותפים סטודנטים וחוקרים בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול, חוקרים במעבדות המחקר של חברת IBMבחיפה, וחברי צוות רפואי וסיעודי במרכז הרפואי רמב”ם. אחת ממטרות הפרויקט היא פיתוח תיאוריות וכלים המאפשרים מעקב מבוסס-נתונים אחר חולים, החל בתהליך קליטתם בחדר המיון ולאורך תהליך אשפוזם בבית החולים. המעקב אמור לאפשר תכנון, הצבה וניוד משאבים שונים (רופאים, אחיות, עובדי מעבדה, כח עזר) באופן מיטבי. החולים יזכו לכן לשירות רפואי הולם ומהיר, תוך חיסכון בעלויות וקיצור תורים. בנוסף, מפתחים בפרויקט כלים מגוונים המשלבים טכנולוגיות מידע מתקדמות, שיטות סטטיסטיות, מודלים של חקר ביצועים, הנדסת תעשייה – בראשותו  של פרופסור אבי שטוב, פסיכולוגיה – בהנהגת פרופסור ענת רפאלי, והנדסת גורמי אנוש – בניהולו של פרופסור דני גופר.  מטרת הפרויקט לתרום  לשיפור כולל במערך השירות הרפואי.

מדובר בפרויקט ייחודי שנולד בפגישות שהתקיימו במהלך 2006-7 בין דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, פרופסור בועז גולני, לבין מספר סגני נשיא של חברת IBMשביקרו בארץ ומנהל מעבדותIBM  בחיפה, מר עודד כהן. חב’ IBMמקדמת תחום מחקרי חדש אותו היא מכנהService Science, Management & Engineering , או בקיצור SSME. הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון יצרה לעצמה מוניטין רב בעולם בהיבטים ההנדסיים והמדעיים שלSSME  – וכך נולדה שותפות טבעית. שותפות זו איתרה את תחום השירות הרפואי כנושא בעל חשיבות עצומה, בו יש לטכניון ול- IBMעניין לפעול ביחד. במקביל, התקיימו פגישות עם מנהל ביה”ח רמב”ם, פרופ’ רפי ביאר, שהביע התלהבות מהרעיון, והציע לקיים את הפרויקט במספר מחלקות בביה”ח. כל אלו הובילו להסכם לשיתוף פעולה שנחתם בין הטכניון לחב’ IBM.

במסגרת הסכם שיתוף הפעולה, העבירה IBMלפקולטה תרומה משמעותית המאפשרת את הפעילות המחקרית. הפרויקט המשותף הוא, למעשה, תרומה של IBMלקהילה, שכן המחקר והכלים שייווצרו יעמדו לרשות החולים והצוות הרפואי, ללא כוונת רווח. הפרויקט מונחה ע”י וועדת היגוי המייצגת את שלושת הצדדים המעורבים – רמב”ם, IBMוהטכניון. הוא זכה להכרה בינלאומית, שבאה לידי ביטוי בפרס יוקרתי מהארגון האמריקאי ל- Service Research & Innovation Initiative (SRII)– פרס  שנועד לציין שותפות אקדמיה-תעשייה.

רובם יתחילו לעבוד בהוראה בשנת הלימודים הקרובה

36 נשים ו-51 גברים סיימו את לימודיהם במחזור הראשון להסבת אקדמאים ועובדי הי-טק להוראה, שקיימה המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון. הם למדו את התכנית המלאה של לימודי תעודת הוראה בטכניון, המהווה תנאי להוראה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה בבתי הספר. בשנה הבאה הם יעברו שנת התמחות בבתי הספר תחת פיקוח אקדמי של המחלקה להוראה ובעקבותיה יקבלו את רשיון ההוראה. הם למדו, בין השאר, כישורי הוראה, איך לעמוד בפני כיתה, איך להכין מערך שעור ואיך להכין מעבדה להוראה. הפרוייקט משותף למשרדי האוצר, החינוך והתמ”ת.

הקורס נמשך תשעה חודשים, ושילב לימודים בטכניון עם התנסות מעשית בבתי הספר. נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר בטקס פתיחת ההשתלמות, כי המשבר בחינוך הוא איום אסטרטגי על מדינת ישראל. “אתם פותחים היום את אחד המפעלים החשובים שנעשו במדינת ישראל בשנים האחרונות”, אמר למשתתפי הקורס. “מורים טובים הם נכס שהמדינה לא יכולה בלעדיו. תוספת איכותית של מורים היא אחת המשימות החשובות אשר ניצבות בפני המדינה. אני רואה בהיענותכם לעשות הסבה להוראה – שליחות אמיתית, ואין זו קלישאה”.

ראש המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון, פרופסור אבי ברמן, אמר כי יש מחסור חמור במורים לטכנולוגיה וקורס ההסבה הגדול הזה חשוב מאין כמוהו.

נח גרינפלד, מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, הודה לטכניון על הירתמותו לתכנית “הכשרת אקדמאים להוראה”. הוא הבטיח כי משרדו יעשיר את מערכת החינוך בכח אדם איכותי שלא פנה מלכתחילה להוראה.

אילנה תג’ר-כהן, ממשתתפי הקורס, היא בעלת תואר שני במדעים, עסקה במחקר שנים רבות ובשנתיים האחרונות לימדה אסירים בכלא צלמון. עתה היא עומדת להקים מגמת רפואנים בבית ספר תיכון בנהריה. “שמעתי על התכנית ברדיו, בדרכי לעבודתי בכלא צלמון, והחלטתי להצטרף אליה”, סיפרה. “בהצטרפותי למערכת החינוך יש תערובת של חשש ואתגר”.

חברה ללימודים, יוני דינר, סיפר שבקבוצתם היו 18 נשים וגברים שהשתלמו בהוראת המדעים בביולוגיה, וכולם התקבלו עתה למערכת החינוך. הוא עצמו עומד להקים מגמת ביו-טכנולוגיה בתיכון עירוני ה’ בחיפה. קודם ההשתלמות הוא סיים את לימודיו כהנדסאי ביו-טכנולוגיה במכללת “אורט בראודה” בכרמיאל, אחר כך עבד בחברת “חיפה כימיקאלים” במעבדת פיתוח, משם המשיך ללימודי תואר ראשון בביולוגיה מולקולרית במכללת אריאל ועם סיום לימודיו, בהצטיינות, החל ללמוד לתואר שני בחקר המוח באוניברסיטת חיפה. כיום הוא עדיין עובד בחברת “בזק”, בתמיכה טכנית.
“תמיד רציתי ללמד”, הוא אומר. “זהו סיפוק אדיר להעביר מידע לאחרים ולראות שהם קלטו אותו. כן, אני יודע לקראת מה אני הולך וכאן נכנס הרצון של כולנו לנסות לשנות. אנו באים מהתעשייה ורוצים להביא שינוי. יש חששות, אבל זה אינו פחד משתק, אלא פחד מעודד שניתן לנתב אותו למקומות חיוביים”.

בתמונה: יוני דינר. צילום: דוברות הטכניון

Nanyang Technological University, מהמובילות בעולם, תפעיל עם הטכניון מסלול משותף לדוקטורט

על פי ההסכם להקמת המסלול המשותף לדוקטורט יתקיימו בתחילה לימודים במדעי החומרים ובהנדסה ביו-רפואית. התואר המשותף יתמקד בתחילה גם בפרויקטים הקשורים לתוכנית המחקר הטכניונית הממומנת על ידי קרן המחקר הלאומית של סינגפור, NRF, שנועדה לענות על הצורך הקליני בטיפולי שיקום לב באמצעות הנדסת רקמות.

ראשי האוניברסיטה הסינגפורית, הנשיא פרופסור סו גוואנינג והרקטור, פרופסור לאם קין יונג, שחתמו על ההסכם עם נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, ועם המשנה הבכיר לנשיא, פרופסור פאול פייגין, אמרו כי תוכנית הדוקטורט המשותפת החדשה תמלא תפקיד חשוב בקידום חתירתה של סינגפור לתפקיד של מובילה עולמית בתחום של שיקום לב.

“ההסכם מסמן פרק חדש בהסטוריה של שיתוף הפעולה בין שני המוסדות, והוא ראיה נוספת למחויבותנו להעניק את החינוך וההכשרה הטובים ביותר לסטודנטים לתארים גבוהים ולאנשי הסגל”, אמר פרופסור סו גוואנינג. “ההסכם יחזק את הקשר ואת התמיכה ההדדית בין סטודנטים וחוקרים בטכניון וב-NTU, וירחיב את ההזדמנויות העומדות בפני סטודנטים בשתי האוניברסיטאות”.

פרופסור פרץ לביא אמר כי “הטכניון מרוצה מאוד משיתוף הפעולה עם NTU, אחת האוניברסיטאות הטכנולוגיות המובילות בעולם. שילוב הידע והכישרון הגלומים בשני המוסדות שלנו, יבטיח הכשרת מנהיגים מובילים בתחומי המדע והטכנולוגיה”, הדגיש.

בתמונה: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (מימין), ונשיא NTU, פרופסור סו גוואנינג, חותמים על ההסכם. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון

מצ”ב מאמר מאת נשיא הטכניון בנושא זה:

גז כבר יש, ואולי גם נפט. אבל מאין יגיעו אנשי המקצוע?

-מאת פרופסור פרץ לביא, נשיא הטכניון-

בחודשים האחרונים – מדינת ישראל כמרקחה. מאגרי גז גדולים התגלו לחופי ארצנו ויתכן שהם צופנים בחובם, או תחתיהם – גם נפט לא מעט. והויכוחים כבר רבים – לאן נוביל את האוצר שהתגלה? היכן תוקם תחנת החוף לקליטתו? כמה מיסים ישלמו היזמים? מוקמות ועדות, יזמים מגייסים יחצנים ולוביסטים, המשקעים בבורסה חוגגים וחוששים. רק שאלה אחת איש לא שואל? מי יביא את הגז הרב לחוף? מי ישנע אותו? מי יאכסן אותו? מי ידאג למנוע תקלות, פיצוצים ואסונות?

בבדיקה שערך הטכניון התברר כי יש בארץ שני מומחים בלבד בתחום זה. אין מהנדסים ישראלים שיכולים להרים את הפרוייקט הענק, כי איש לא הכשיר מהנדסים כאשר לא חלמנו על גילוי גז ונפט בארץ.

הטכניון, שתמיד נרתם למאמץ הלאומי וטביעת האצבע של בוגריו ניכרת בכל תחום מתחומי חיינו – בתשתיות, בכלכלה, בתעשיות המתקדמות ובביטחון – מוכן שוב להירתם ולהכשיר מהנדסים בתחומי הנדסת מכונות, הנדסה אזרחית, הנדסה כימית והנדסת אוירונוטיקה וחלל. יצרנו כבר קשר עם האוניברסיטה המובילה בעלם בתחום זה (Colorado School of Mines) ופיתחנו תכנית לימודים – הנדסת גז ונפט בטכניון. היא נועדה למהנדסים בעלי תואר ראשון ותכשיר, בשלב הראשון, עשרים מהנדסים לתואר שני, בתחום הנדסת גז ונפט. עלות ההוראה, במיוחד במחזורים הראשונים, תהיה גבוהה בגלל ההישענות על מרצים מחו”ל. אנו מקווי שאת פרוייקט הגמר שלהם יוכלו עשרים המהנדסים הראשונים לבצע באחת מחברות האנרגיה שלנו.  גם האוניברסיטה האמריקנית הסכימה לדאוג למקומות השתלמות בחברות אמריקניות, תחת חסותה האקדמית.

בשלב הראשון הטכניון זקוק לשנים ורבע מיליון דולר כדי להתחיל בתכנית, כבר בקייץ הקרוב. מעבר לפיתוח תכניות הלימודים, הטכניון רואה חשיבות לאומית בפיתוח תשתיות מחקריות בתחום. מרכז מחקר כזה יוכל לשרת את הממשל על ידי מחקרים בנושאים הקשורים לתעשיית הגז והנפט ולהוות מקור לפיתוחים חדשניים. ל זאת – במסגרת תכנית האנרגיה החדשנית של הטכניון. עלות הקמת מרכז המחקר נאמדת ב-16 מיליון דולר נוספים.

אם הטכניון לא היה מקים בשנות החמישים, כאשר כלכלת מדינת ישראל התבססה על ייצוא תפוזי “ג’אפה” – את הפקולטה לאוירונוטיקה – לא הייתה לנו היום תעשייה אווירית מתקדמת כל כך. אם לא היינו עושים בשנות ה-70 הסבה מהוראת הנדסת חשמל בזרם חזק להנדסת חשמל בזרם חלש – לא היה קטר ההי-טק סוחב את המשק הישראלי כולו כיום. אם לא נשכיל להכשיר היום מהנדסים מוכשרים – לא יהיה לנו בעוד שנתיים-שלוש מי שיידע להוביל ולשמור את האוצר שמצאנו בים.

אני קורא לממשלת ישראל להרתם ולסייע לטכניון במשימה הלאומית הנוספת שהוא נטל על עצמו. היום מדובר בסכומים זניחים. אבל אם לא נקדם את הכשרת המהנדסים היום – זה יעלה לנו ביוקר בעתיד הלא רחוק.

בתמונה: פרופ’ פרץ לביא, נשיא הטכניון

חוקרי הטכניון פיתחו שיטה חדשנית המאפשרת זיהוי מיידי של זיהומים חיידקיים במים. המחקר מומן על ידי המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון, הקרן הלאומית למדע, ומרכז ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה בטכניון והוא מתפרסם בכתב העת המדעי Advanced Functional Materials.

השיטה המקובלת היום לזיהוי וניטור של חיידקים במים מתבצעת על ידי דיגום בשטח ומשלוח הדוגמאות לאנליזה במעבדה מיקרוביולוגית. זיהוי וכימות הזיהום במעבדה הוא אמנם מדויק אך דורש זמן רב (בין יומיים לשבוע), כוח אדם מיומן, ולעיתים גם שימוש במכשור מעבדתי מורכב ויקר.

במעבדתה של ד”ר אסתר סגל מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, פותח שבב סיליקון מתקדם המאפשר לזהות ולכמת את הזיהום החיידקי בתוך דקות כבר בשטח וללא צורך במשלוח דוגמאות למעבדה. חוקרי הטכניון קדחו בסיליקון נקבוביות זעירות, בגודל ננו-מטרי, בריאקציה אלקטרוכימית. “לשבב המחור הזה יש טביעה אופטית אופיינית בתחום האור הנראה”, מסבירה ד”ר סגל. “אנו קושרים אליו פולימר מיוחד, שגם אותו פיתחנו במעבדותינו, והוא משמש כזרוע לקישור נוגדנים ספציפיים לחיידק. מבנה מיוחד זה לוכד את החיידקים על פני משטח הסיליקון. החיידקים ה’לכודים’ גורמים לשינוי בספקטרום האור המוחזר מן השבב, וכך אנו מגלים אותם.אות הנשלח  מן המערכת האופטית הממוחשבת יכול להתריע בזמן אמת על הזיהום חיידקי”.

יישום אפשרי של השבב שפיתחה ד”ר סגל מהטכניון, ביחד עם הדוקטורנטית נעמה מסד-איבניר והמאסטרנט גיאורגי שטנברג, הוא בהקמת תשתית התרעה מיידית על זיהומים. יתירה מזאת – ההודעה לא תהיה כללית אלא תספק מידע מיידי על סוג הזיהום. זו שיטה יעילה ביותר למלחמה בטרור ביולוגי אך גם לאיתר זיהומים במי שתיה, במזון ובסביבה.

“מלחמת השפות: ייסוד הטכניון / Technikum” – זהו שמה של תערוכה ייחודית אשר תפתח בחודש מארס הקרוב את אירועי שנת המאה לטכניון. אבן הפינה למוסד האקדמי הראשון בארץ והאוניברסיטה המדעית-טכנולוגית היחידה במזרח התיכון באותה עת, הונחה ב-11 באפריל 1912. שמו המקורי של הטכניון היה “טכניקום”.

מוזיאון העיר חיפה בשיתוף עם הטכניון, יפתח ב-12 במארס תערוכה מיוחדת לציון 100 שנה להיווסדו של הטכניון, אירוע תרבותי מכונן ליישוב היהודי בארץ ישראל באותם ימים, בעל חשיבות עצומה לעיר חיפה ובהמשך – בעל תרומה ראשונה במעלה למדינת ישראל בכל התחומים ובעיקר בתחומי התשתיות, הביטחון והכלכלה.

אוצרת התערוכה, סבטלנה ריינגולד, אמרה כי היא באה לספר את סיפור הקמת הטכניון שנמשכה יותר מ-15 שנים, משנת 1908-1924. במהלך תקופה זו התחולל המאבק על שפת ההוראה במוסד, שזכה לכינוי “מלחמת השפות”.

ה”מלחמה” הסתיימה בניצחונה של השפה העברית. זו הייתה “מלחמה” עממית שעיצבה את הזהות הלאומית של היישוב העברי והייתה אחת מאבני הדרך בתהליך היצירה של התרבות העברית החדשה.

התערוכה תציג פרק חשוב ומשמעותי בתהליך בנייתה של התרבות הישראלית, דרך הצגת העמדות השונות שהניעו את התהליכים אשר הביאו לניצחונה של השפה העברית: גיבוש הרעיון להקמת מוסד מדעי-טכנולוגי בארץ ישראל על ידי חברת “עזרה” שפעלה בברלין; התפיסה החינוכית של הציונות; בחירת מקום מושבו של ה”טכניקום”; תפיסתו של אלכסנדר ברוולד – האדריכל שתירגם את החזון לשפה ארכיטקטונית ותכנן את הבניין המרהיב במורדות הכרמל; “מלחמת השפות” והשלכותיה על שפת ההוראה בבית הספר הריאלי וב”טכניקום”; המעבר של ה”טכניקום” לידי ההסתדרות הציונית ופתיחת שעריו בשנת 1924.

בתערוכה יוצגו מאות צילומים, סרטים, ספרים, דגמים, מסמכים, מכתבים ופרטי אספנות נדירים, שייחשפו לראשונה בפני הציבור הרחב.

בתמונה: הבנין ההסטורי של הטכניון בחיפה, מתוך האוסף של ירמיהו רימון. צלם לא ידוע.

בהשראתו של שי אגסי, בוגר הטכניון ומנכ”ל חברת “בטר פלייס”, מתכוון הטכניון להמיר את התחבורה הפנימית בקמפוס לחשמלית. הכוונה היא שהאוטובוסים המסיעים את הסטודנטים ואת העובדים בתוך הקמפוס, יהיו חשמליים. רכב כזה הוצג אתמול בפני שי אגסי ואביו ראובן, בביקורם בטכניון.

הרון שוכן מאגודת הסטודנטים אמר לו כי האגודה בדקה ומצאה שעלות הסולר של אוטובוס אחד, לטווח של 100 קילומטרים, היא פי ששה מעלות החשמל של רכב חשמלי, נקי ושקט יותר, אשר יכול גם להגיע לכל מקום בקמפוס.

שי אגסי דיבר בפני חבר הנאמנים של הטכניון, בהרצאה השנתית לזכרו של השר יצחק מודעי ז”ל. הוא גילה כי בימים האחרונים ביקרו בחברת “בטר פלייס” גורמים בכירים מסין שבאו לבחון את המודל של החברה. “סין תייצר בשנה הבאה יותר מכוניות מאשר ארה”ב ואירופה גם יחד”, אמר. “בעיית זיהום האוויר שם חמורה ביותר והמכונית החשמלית תפתור להם חלק ממנה”.

הוא סיפר לסטודנטים, חברי הסגל וחברי הקורטוריון כי עד כה הושקעו מיליארד שקלים במחקר ופיתוח ומיליארד שקלים נוספים יושקעו בעתיד הקרוב – כספי משקיעים בלבד ולא כסף ממשלתי. “כאלף מהנדסים כבר עובדים בארץ בפיתוח המכונית החשמלית, רבים מהם בוגרי הטכניון”, אמר. “אבי הוא בוגר הטכניון, אני בוגר הטכניון והיום הבאתי לכאן את שני ילדי, בתקווה שגם הם יהיו בעתיד בוגרי הטכניון. הדבר החשוב ביותר שהטכניון העניק לי הוא היכולת לזהות בעיות, לאבחן אותן ואז לחשוב על הדרכים לפתרונן. המכונית החשמלית תהיה זולה ונוחה יותר. אני מאמין שמדינת ישראל תהיה מודל לעולם בתחום זה”.

בתמונה: מימין לשמאל: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, שי אגסי ואביו ראובן, ליד המיזם החשמלי של הסטודנטים בטכניון. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון

ד”ר אראל מרגלית, יו”ר קרן JVP , העניק 11 מלגות לזכרו של טדי קולק ז”ל

57 סטודנטים הלומדים בטכניון, קיבלו מלגות מהקרן למען בני ירושלים בטכניון, מיסודה של הקרן ע”ש אליהו סוכצ’בר ז”ל. יו”ר הוועדה הציבורית של הקרן, ד”ר אראל מרגלית (יו”ר קרן הון סיכון JVP ), העניק 11 מלגות לזכרו של טדי קולק ז”ל, אשר נתן לקרן את התמיכה הראשונה מטעם עיריית ירושלים ותמך בפעילותה במשך שנים רבות. זו הפעם הראשונה ב-32 השנים האחרונות שעיריית ירושלים לא השתתפה בפרוייקט, וכל הדוברים באירוע הביעו צערם על כך.

הקרן למען בני ירושלים בטכניון הוקמה בשנת 1977 והעניקה עד היום 1,300 מלגות לסטודנטים בני ירושלים הלומדים בטכניון, לתואר ראשון ולתארים מתקדמים. כל מקבלי המלגות חותמים על כוונתם לחזור לעירם בתום לימודיהם ואכן – רוב מקבלי המלגות שבו לבירה והם תורמים רבות לפיתוחה.
באירוע שהתקיים ב”מעבדה” בירושלים, הוצגה גם תכנית חדשה המשותפת לפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון ולמכללה האקדמית להנדסה ירושלים. הוועדה הציבורית של הקרן תקצה מלגות גם לסטודנטים שישתלבו בשנת הלימודים הקרובה בתכנית המשותפת ויימצאו זכאים לכך.
נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, אמר כי הטכניון אמנם מזוהה עם חיפה, אך הוא מושך אליו סטודנטים מרחבי הארץ והעולם. “חבל ששרי ממשלת ישראל, היושבים לא הרחק מכאן, אינם מבינים את מה שמבינים ד”ר אראל מרגלית וחברי הקרן – שבלי הטכניון לא הייתה מדינת ישראל מה שהיא היום – מדינה מודרנית ומפותחת”, הוסיף.
ד”ר אראל מרגלית אמר כי ישראל יכולה להיות לא רק מוקד טכנולוגי של העולם, אלא גם מוקד יצירתי שלו. “המהנדס חייב להיפגש היום עם היוצר, המידע צריך להיות פתוח, המראה והעיצוב של המוצר חשובים לא פחות מהקרביים והמפגש הבינתחומי חייב להתרחש”, הדגיש. “אנו מקווים שתחזרו לירושלים, יש לעיר צורך בכם כדי לבנות אותה ולפתחה”, פנה למקבלי המלגות.

בתמונה: ד”ר אראל מרגלית, יו”ר הקרן למען בני ירושלים ומנהל  קרן JVP ,  לצידו ליסה פרייס פריד, מנהלת קשרי קהילה של קרן JVP  – מעניקים מלגה לסטודנטית איילת מיירס מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.

רק 29 אוניברסיטאות אמריקניות הצליחו לגייס סכום דומה במבצע גיוס תרומות אחד

אגודת דורשי הטכניון בארה”ב (ATS) השלימה בהצלחה גיוס של מיליארד דולר במסגרת מבצע “עיצוב פני העתיד של מדינת ישראל”, שנערך במהלך 13 השנים האחרונות. זהו סכום חסר תקדים לארגון אמריקאי המגייס כספים להשכלה גבוהה בישראל, ואחד המבצעים הגדולים מסוגו גם במונחים של אוניברסיטאות אמריקניות: רק 29 אוניברסיטאות אמריקניות מובילות הצליחו לגייס במבצע אחד סכום כזה. תרומתו האחרונה של סטיב גרנד –  20 מיליון דולר לתכנית האנרגיה של הטכניון, הביאה את מבצע הגיוס לסיומו המוצלח.

“הודות לאלפי תומכים מסורים ברחבי ארצות הברית, שרבים מהם המשיכו בתרומותיהם ואף הגדילו אותן בתקופה זו, שאינה קלה מבחינה כלכלית, הודות לגרעין של מנהיגים מתנדבים ומקצועיים, שעשוי ימים כלילות, והודות להישגיו הנודעים של הטכניון, עמדנו במשימה חסרת התקדים שהצבנו לעצמנו,” אמר ג’ואל רוטמן, נשיא ה-ATSבארה”ב.

“הכספים שגויסו סייעו לטכניון לקדם את פעילותו בכל התחומים”, אמר נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא. “ידידי הטכניון ברחבי העולם, ובמיוחד בארה”ב, מבינים שיש להמשיך לתרום לטכניון גם בזמנים קשים, בגלל תרומתו העצומה לעתיד מדינת ישראל ולחוסנה”.

במהלך פרויקט הגיוס שינו תורמי ה-ATSאת פני הטכניון במתקנים חדשים וגדולים המיועדים למחקר ולהוראה. סכומים אלה כוללים 50 מיליון דולר מלורי לוקיי למרכז הבינתחומי במדעי החיים וההנדסה (25 מיליון דולר מתוכם מיועדים למכון הננו-מד במרכז); 30 מיליון דולר מד”ר וגברת אירווין ג’ייקובס לבית הספר ללימודי מוסמכים; 26 מיליון דולר מקרן ראסל ברי למכון ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה; 15 מיליון דולר מקרן משפחת קאהן לבניין להנדסת מכונות; 13.9 מיליון דולר מלואיס אדלשטיין לפרויקטים שונים; 13.8 מיליון דולר מאלפרד מאן למכון אלפרד מאן; 10 מיליון דולר מהנרי ומרילין טאוב לתוכנית “מנהיגים במדע ובטכנולוגיה” ולגיוס אנשי סגל; 19 מיליון דולר מסטפן וננסי גרנד למכון גרנד לחקר המים; ו-10 מיליון דולר מקרן גבריאל ומטילדה ברנט לפרויקטים שונים.

אלפי סטודנטים נהנו ונהנים ממלגות נדיבות, וחברי סגל – מצעירים שגוייסו ועד חוקרים בעלי שם עולמי בכל תחום מדע אפשרי – קיבלו מענקי מחקר חשובים.

61% מכלל הכסף שגויס מקורו בתרומות של מיליון דולר ויותר. התרומות הגדולות ביותר נעות בין מיליון ל-30 מיליון דולר. בנוסף, 174 תומכים הפכו ל”גארדיאנז” (Technion Guardians) שהרימו תרומות של מיליון דולר ויותר במהלך המבצע, והגדילו את מספר ה”גארדיאנז” ל-302.

ה-ATSנכנס לתקופה של הערכה ותכנון לקראת מבצע הגיוס הבא, שיחל ב-2012. בתקופה זו יימשכו גיוס הכספים והרחבת רשת הארגון באותה שאפתנות, אמר סגן הנשיא מלווין בלום.

“במהלך ההסטוריה שלנו השגנו את כל היעדים שלנו – ולעתים אף יותר מכך – משום שאנו יודעים שהטכניון ועתידה של מדינת ישראל שזורים בהצלחתנו לבלי הפרד,” אמר מר בלום. “בשנים הקרובות אנו מקווים לשבור את השיא הזה ביעדים ובהישגים חדשים.”

קרן הלמזלי (The Leona M. and Harry B. Helmsley Charitable Trust) העניקה חמישה מיליון דולר לתכנית האנרגיה של הטכניון.

המענק הושג באמצעות ה-ATS(אגודת ידידי הטכניון בארה”ב) ותוכנית האנרגיה הטכניונית (GTEP), וישמש להקמתו של “מערך איחסון האנרגיה” של קרן הלמזלי ולתמיכה בתוכנית “מנהיגים במדע האנרגיה”.

“קרן הלמזלי גאה על ההתקשרות עם הטכניון בפרויקט חשוב זה”, אמר סנדור פרנקל, נאמן בקרן.

תוכנית האנרגיה הטכניונית שואפת למשוך חברי סגל חדשים ומעולים בתחומי האנרגיה. תוכנית “מנהיגים במדע האנרגיה” תספק משכורות ומימון (לציוד) לשני חוקרים חדשים במשך שלוש שנים. באמצעות חבילת פיצוי תחרותית ותשתיות מחקר מעולות, הטכניון יוכל להחזיר הביתה דוקטורנטים ישראלים מעולים וחוקרים בפוסט-דוקטורט, שלמדו באוניברסיטאות מובילות בחו”ל. “זוהי מטרה מרכזית של תוכנית האנרגיה, ואנו מתכננים לגייס שישה אנשי סגל חדשים תוך שש שנים”, אמר פרופסור גרדר , ראש תוכנית האנרגיה הטכניונית (GTEP).

לנוכח ההתמעטות המהירה במקורות של פחמימנים זולים (hydrocarbon), והצורך לצמצם את פליטתם של גזי חממה, פיתוחן של אנרגיות נקיות הוא צורך בוער מתמיד. “המענק של קרן הלמזלי מגיע בעיתוי מצוין”, אמר פרופסור גרדר. ”  “חלק מהמענק יופנה להקמת מערך מעבדות בטכניון אשר יעסקו בפיתוח ולימוד סוללות עתירות אנרגיה.  מערך איחסון האנרגיה ((Energy Storage Complexאשר יוקם בפקולטה להנדסת חומרים יהיה מורכב משלוש מעבדות שבהן יתנהל מחקר בתחום הסוללות.  לאור העניין הרב בסוללת הסיליקון-אוויר – סוללה מסוג חדש שפותחה במסגרת מחקר שבראשו עמד פרופסור יאיר עין אלי מהפקולטה להנדסת חומרים ומתכנית האנרגיה של הטכניון קיים צורך ממשי ודחוף  להעמיק את המחקר  ולפתח את הסוללה לקראת ייצור מסחרי”. הסוללה מבוססת על תגובה בין סיליקון וחמצן אטמוספרי, ומבטיחה יתרונות סביבתיים משמעותיים בשל ממדיה הזעירים, חיי המדף הארוכים, וחשוב מכל – החזרתו הנקייה של הסיליקון למצבו המקורי: חול.  למחקר זה השלכות עתידיות בתחומי התחבורה, הבריאות והאלקטרוניקה.

חוקרי הטכניון מאמינים כי תוך שנה או שנתיים הם יצליחו להגדיל משמעותית את הספק הסוללה. “אנחנו מנסים ליצור סוללות שיחזיקו מעמד חודשִׁים לפני שיהיה צורך להחליפן”, אמר פרופסור עין אלי. “והחלום הוא שהן יהיו גם נטענות. אנחנו נמצאים במירוץ אל סוללת העתיד – האם תהיה זו סוללת מתכת-אוויר מסוג סוללת ליתיום-אוויר, אלומיניום אוויר או סוללת סיליקון-אוויר. אני מאמין שלסיליקון יתרונות משמעותיים בהיבטים של סביבה, עלות ובטיחות”.

בתמונה: פרופסור גדעון גרדר. צילום: דוברות הטכניון.

במושב חבר הנאמנים, בקבלו תואר “דוקטור לשם כבוד”; התכנית מאגדת את כל הפעילות הטכניונית בתחום האנרגיה ומקיפה כבר 30 חוקרים; נשיא הטכניון: “למרות המצב הכלכלי העולמי, בשבוע האחרון בלבד הכרזנו על תרומות בהיקף של יותר מ-55 מיליון דולר. ידידינו בארץ וברחבי העולם מבינים היטב את חשיבות הטכניון לעתידה של המדינה”

פרופסור גדעון גרדר, ראש “תכנית האנרגיה על שם גרנד” בטכניון, אמר כי התוכנית מקיפה כעת 30 חוקרים מפקולטות שונות בטכניון. “הם פועלים בארבעה אשכולות”, הסביר: “1. דלקים אלטרנטיביים (דלקים ביולוגיים, טכנולוגיית מימן, דלקים נטולי פחמן). 2. אגירה והמרה של אנרגיה (סוללות ותאי דלק). 3. אנרגיות מתחדשות (תאים סולריים, אנרגיית רוח, אנרגיה סולרית טרמית). 4. שימור אנרגיה (פרוייקטים חוסכי אנרגיה כגון חיכוך מופחת, תהליכי שריפה אפקטיביים ומבנים חוסכי אנרגיה).

במסגרת תכנית האנרגיה של הטכניון תוקם תשתית למחקר בין תחומי שיאגד חוקרים מפקולטות שונות ויתמוך בתוכניות מחקר פורצות דרך. עד כה כבר הוקמה מעבדה לדלקים נטולי פחמן, ובימים אלו מוקם מרכז לבנייה ואיפיון של תאים סולריים, בשיתוף עם מכון ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה. בעתיד הקרוב מתוכננים הקמתם של: מרכז לאגירת אנרגיה, מרכז לפיתוח דלקים ביולוגיים ועוד. כמו כן תממן התכנית קליטה של חמישה חברי סגל חדשים בטכניון בתחום האנרגיה בחמש השנים הקרובות”.

ביוזמתו של פרופסור גרדר, מהפקולטה להנדסה כימית, גובשה תכנית בין יחידתית לתארי מאסטר ודוקטורט בתחום של הנדסת אנרגיה. תוכנית הלימודים בראשותו של פרופסור יאיר עין-אלי מהפקולטה להנדסת חומרים, היא הראשונה מסוגה בארץ ונמצאת כעת בהליכי אישור של המל”ג. התוכנית תקיף בחמש השנים הבאות 50 מאסטרנטים ומספר זהה של דוקטורנטים. מטרת התוכנית היא למשוך סטודנטים איכותיים למחקר בתחום האנרגיה, ובכך לטפח את הדור הבא של המהנדסים ומדענים שיובילו את התחום בעתיד.

תרומתו של סטיב גרנד, אשר בעבר הקים את המכון למחקר המים בטכניון, מצטרפת לכלל התרומות לתכנית האנרגיה ומביאה אותן אל מעבר לרף של 30 מיליון דולר, במגמה להגיע ל-60 מיליון דולר בעשור הקרוב.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, הודה לסטיב גרנד על תרומתו הנדיבה, ואמר: “למרות המצב הכלכלי העולמי, בשבוע האחרון בלבד הכרזנו על תרומות בהיקף של יותר מ-55 מיליון דולר. ידידינו בארץ וברחבי העולם מבינים היטב את חשיבות הטכניון לעתידה של מדינת ישראל. תוכנית האנרגיה של הטכניון מציבה אותו בשורה אחת עם האוניברסיטאות המובילות בעולם אשר פתחו תכניות דומות, נוכח בעיית האנרגיה הגלובלית, הנובעת מהשימוש הגובר והתלות הבעייתית במקורות אנרגיה מזהמים”.

בתמונה: סטיב גרנד (משמאל) עם האלוף (מיל.) עמרם מצנע, בקבלם ביום שלישי תואר “דוקטור לשם כבוד” מהטכניון