פרופסור יורם מוזס מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון זכה בפרס היוקרתי על שם Edsger W. Dijkstra לשנת 2009, אחד הפרסים החשובים והיוקרתיים ביותר בחישוב מבוזר. הפרס הוכרז ב-24 ביולי על ידי ועדה מיוחדת המשותפת לכנס PODC בנושא עקרונות החישוב המבוזרת המתקיים בצפון אמריקה, ולכנס DISC המקביל הנערך באירופה. הפרס ניתן מדי שנה למאמר יוצא דופן בחשיבותו בנושא הקשור לעקרונות החישוב המבוזר, מאמר שהשפעתו על התיאוריה והיישום בתחום זה ניכרת במשך עשר שנים לפחות.

הפרס לשנת 2009 ניתן ליורם מוזס במשותף עם ג’ו הלפרין מאוניברסיטת קורנל בזכות מאמרם בנושא “ידע וידע משותף בסביבה מבוזרת” שהוצג בכנס ב-1984 ושגרסתו המורחבת התפרסמה בעיתון בשנת 1990. על מאמרם של מוזס והלפרין נאמר בין השאר שהוא “סיפק דרך חדשה לדיון במערכות מבוזרות, והשפיע עמוקות בשנים שלאחר פרסומו; ההשפעה עדיין ניכרת כיום, וחורגת משמעותית מתחומי קהילת המערכות המבוזרות – באינטליגנציה מלאכותית, אבטחת מערכות מחשבים, ותורת המשחקים. עובדה זו מראה כיצד מחקר בחישוב מבוזר רלוונטי וישׂים במגוון סוגים של מערכות מרובות משתתפים. המאמר היה פורץ דרך במספר מובנים”.

בהודעה המבשרת על הענקת הפרס כתב ראש הוועדה, לורנצו אלביזי מאוניברסיטת טקסס, כי המאמר הזוכה היה “אחד מקומץ מאמרים שהאירו את עיני ליופי, לאלגנטיות ולעומק שבחישוב המבוזר”.

הלפרין ומוזס זכו כבר בשנת 1997 בפרס Go”del החשוב על מאמר יוצא דופן במדעי המחשב התיאורטיים – על אותו מאמר. הפרס הנוכחי מוכיח שהשפעת המאמר עומדת במבחן הזמן. המאמר צוטט עד היום יותר מ-800 פעם.

בתמונה: פרופסור יורם מוזס

גילוי מחלות כליה באמצעות נשיפה בשלביהן המוקדמים – יאפשר להאט את קצב התקדמותן

האף האלקטרוני שמפתח ד”ר חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ומכון ראסל ברי למחקר בננוטכנולוגיה בטכניון, נועד מלכתחילה לגילוי מוקדם של מחלות סרטן. בצד התקדמות הפיתוח שלו, התברר כי הוא מסוגל לזהות גם מחלות כליה. על כך מדווח כתב העת המדעי ACS NANO בגיליונו האחרון.

לגילוי מוקדם של מחלות הכליה יש חשיבות רבה, שכן בשלביהן הסופיים של המחלות הללו מגיעים החולים לאי-ספיקת כליה סופנית וזקוקים לדיאליזה. בצד הסבל הפיזי לחולים והסיבוכים הקרדיו-וסקולרים, יש גם נזק כלכלי גדול – בישראל בלבד עולה הטיפול בכל חולה כזה 300 אלף שקלים בשנה. הגילוי המוקדם יכול לדחות את הטיפול בדיאליזה בשנים רבות, שפירושן – איכות חיים לחולים וחסכון כספי עצום.

הרעיון לנסות את האף האלקטרוני גם במחלות כליה עלה בשיחה בין ד”ר חאיק לבין פרופ’ זייד עבאסי, בשיתוף עם פרופ’ פריד נח’ול מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון ומהמרכז הרפואי רמב”ם בחיפה. הרעיון התבסס על העובדה כי אחד המאפיינים של חולים במחלות כליה הינו ריח רע הנידף מהפה (אוריאה), המורגש למרחק. בגלל הריח האופייני, הרופאים משתמשים בסימן זה כדי לאבחן חולי אי ספיקת כליה כרונית מתקדמת.

כנקודת זינוק, פרופ’ עבאסי וצוות החוקרים שלו השרו מחלת כליה מתקדמת בחולדות, אשר מהווים מודל אידיאלי לבדיקת חקר היתכנות, והצמידו לקנה הנשימה של החולדות את האף האלקטרוני. החוקרים מקבוצות המחקר של ד”ר חאיק ופרופ’ עבאסי מצאו התאמה מלאה בין תוצאות הבדיקות המקובלות במחלות אלה (בעיקר דרך בדיקת דם ושתן) לבין התוצאות שנתן האף האלקטרוני שבדק את נשיפות החולדות. יתרה מכך – החוקרים מצאו את התבנית של החומרים הנדיפים המאפיינים את מחלות הכליה. עד כה היה ידוע על שני חומרים חשודים בלבד, ואילו ד”ר חאיק וצוות החוקרים של הטכניון מצאו ארבעים חומרים נוספים. כך יכולת זיהוי המחלה תהיה מדוייקת יותר. נתגלו 27 חומרים הנמצאים רק אצל חולדות עם מחלה כלייתית ולא אצל חולדות בריאות. מתוכם איתרו חוקרי הטכניון את חמשת החומרים החשובים ביותר אשר יאותתו על פיתוח מחלת כליה.

על הגילוי, אשר עורר עניין רב בקהילה הרפואית העולמית, רשמו חוקרי הטכניון פטנט, שכן באף האלקטרוני בוצעו שינויים לצורך המחקר הכלייתי.

האף שמפתח ד”ר חאיק נועד, בשלב הראשון, להריח ולאבחן מחלות. “האדם ינשוף לתוך האף אשר יוכל לאבחן, בעזרת חיישנים בגודל ננו-מטרי, את סוג המחלה ואף לקבוע באיזה שלב המחלה נמצאת”, מסביר ד”ר חאיק. “האיבחון יוכל להתבצע בשלב מוקדם מאוד של המחלה, עוד לפני שהיא מתחילה להתקדם. אז הטיפול התרופתי ותזונה הולמת יהיו מיידיים ויאטו את המחלה בעודה באיבה. אפילו אם המחלה מתגלה בשלבים מתקדמים, עדיין טיפולים תרופתיים הולמים יכולים להאט את התקדמותה בצורה משמעותית ולחסוך מחולים אלו דהירה וודאית לכוון אי-ספיקה כלייתית כרונית סופנית והצורך בטיפול בדיאליזה עם כל מה שמשתמע מכך – כמניעת סיבוכים קרדיו-וסקולרים מסוכנים וגם סבל פיזי ונפשי ועלויות כספיות אדירות. במחקרנו כבר הראינו כי ניתן להבדיל, בעזרת החיישנים הזעירים, בין אדם בריא לבין חולה”, הוא מוסיף. “האתגר הניצב בפנינו עתה הוא להבחין בין סוגי המחלות הכליתיות השונות, והשלבים בהם נמצאת המחלה”.

פרופ’ עבאסי מוסיף כי “מחכה לנו דרך ארוכה ומייגעת להשיג את היעד הנכסף והוא אבחון מוקדם מאוד של המחלה כאשר היא עדיין ניתנת לטיפול ולעצירה. פיתוח חיישנים בררניים בעלי רגישות גבוהה לסמני אי-ספיקת כליה יאפשרו לא רק אבחון המחלה אלא גם ניטור התגובה הטיפולית של חולים אלו לתרופות, שינוי אורח חיים וכדומה”.

כיום מתבצע מחקר קליני רחב היקף להרחת מחלות כליתיות באמצעות דגימות נשימה בשיתוף עם פרופ’ פריד נח’ול – מנהל היחידה לנפרולוגיה אמבולטורית במרכז הרפואי רמב”ם. באמצעות בדיקת נשימה זאת, החוקרים מקווים לדרג את שלבי אי-ספיקת הכליות הכרונית ובכך לתת טיפול מוקדם ויעיל.

ד”ר חאיק חקר והתפתח בתחום החיישנים וההתקנים הננומטריים במכון הטכנולוגי של קליפורניה (CALTECH). כיום הוא ראש המעבדה להתקנים מבוססי ננו-חומרים המובילה, בין היתר, מחקרים רב-תחומיים לאבחון מחלות בעזרת מערכות הרחה מלאכותיות (אפים אלקטרונים) מבוססי ננו-חיישנים בצורה לא פולשנית. פרופ’ עבאסי חוקר במדעי הרפואה המתמקד בחקר מחלות כליה ויתר לחץ דם בפקולטה לרפואה של הטכניון ובמרכז הרפואי רמב”ם. פרופ’ נח’ול מתמקד במחקר בסיבוכי סכרת בכליה ובמחקר קליני בפקולטה לרפואה של הטכניון על מנגנוני היווצרות יתר לחץ דם והטיפול בו.

בתמונה: ד”ר חוסאם חאיק

בכך הוסיפו נדבך חיוני לתיאוריה של גיבס משנת 1878, אשר הסבירה חלקית מה מתרחש במגע בין חומרים שונים; לגילוי יש השלכות מרחיקות לכת על שיפור החיבור בין חומרים שונים

“בשנות ה-80 התגלה כי קיימת שכבה דקה מאוד בין גבישים, עד כדי כך דקה שלא ניתן להגדירה כנוזל או כמוצק”, מסביר פרופסור וויין קפלן, דיקן הפקולטה להנדסת חומרים בטכניון. “החוקרים ברחבי העולם לא הצליחו עד כה להבין מדוע השכבה הזו קיימת והאם זה מצב זמני או שהוא נמצא בשיווי משקל ולכן קבוע. החוקרים ידעו שהוא קיים במפגש בין גבישים קרמיים, כמו גם בפני שטח של קרח (דמוי מים), אך עדיין התקיים ויכוח גדול על הגורם לתופעה ועל מהותה”.

בעבודת הדוקטוראט שלה הוכיחה ד”ר מור ברעם, בהנחיית פרופסור קפלן ובשיתוף עם ד”ר דומיניק שטאן ממכון המחקר הצרפתי CNRS, בסידרה ארוכה של ניסויים, שהשכבה קיימת במפגש בין מתכות לבין חומרים קרמיים וכנראה גם בין מתכות לבין מוליכים למחצה. “תופעה זו מאפשרת לנו להחליק על הקרח, פוגעת בתכונות מיכניות של חומרים קרמיים בטמפרטורות גבוהות (החוזק שלהן יורד), אך כנראה דווקא תורמת ליציבות של התקנים חדישים במיקרו-אלקטרוניקה”, אומר פרופסור קפלן.

חוקרי הטכניון עשו ניסויים שלא נעשו בעבר, תוך שימוש במיקרוסקופ “טיטן” החדיש וב-FIB, שהוא “בית מלאכה” ברמה ננומטרית. הם ציפו ספיר בשיכבה דקה של זהב – 0.06 מיקרון (לשם השוואה – קוטר שערה הוא 80-100 מיקרון). שכבות דקות כאלה אינן יציבות. החוקרים חיממו את הדגמים עד שהם הגיעו לשיווי משקל, דהיינו: על הספיר נוצרו כתוצאה מהתפרקות השיכבה מיליארדי גבישונים זעירים של זהב. במקביל היה מונח על הספיר מאגר של אלמנטים לגביהם החוקרים ידעו מראש שיש להם תפקיד בשכבה הקיימת בין חומרים שונים (בניסוי שלהם – צורן וסידן). בגלל שהמערכת הגיעה עם פירוקה לשיווי משקל, הסידן והצורן התניידו אל המשטח שבין הזהב והספיר ובאופן טבעי נוצרה השכבה הדקה, בעובי של 0.0012 מיקרון (1.2 ננומטר), ברוחב של 4-5 אטומים בלבד.

“הצלחנו למדוד את האנרגיה האצורה בין הזהב לבין הספיר בנוכחות השכבה הדקיקה והוכחנו בזאת שנוכחות השכבה הזו מורידה את האנרגיה של משטח הביניים ולכן משפרת את עמידותו”, מבהיר פרופסור קפלן.

לגילוי המדעי של חוקרי הטכניון יש השלכה טכנולוגית, שכן ההבנה הזו מאפשרת לשפר את עמידות החיבור בין חומרים קרמיים לבין מתכות, שני סוגי חומרים ש”לא אוהבים” להיות במגע זה עם זה. כמו למשל – כיפת הטיל המחוברת לטיל או מוליך מתכתי בין שבב לבין המחשב וכן הציפוי הקרמי על הלהב במנוע סילון שתפקידו להגן על הלהב.

בתמונה: פרופ’ וויין קפלן

פרופסור רון נבארו מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון זכה בפרס Technology Network award 2009 in design, המוענק ליחידים ולחברות המבצעים עבודה חדשנית בעלת השלכות ארוכות טווח ומשמעותיות בתחומיהם. “אלה הם האנשים המעצבים את המאה העשרים ואחת”, כדברי מעניקי הפרס.

בנימוקים לפרס נאמר כי “רון נבארו שילב צרכים ונתונים הקשורים לגיל מבוגר במחקריו ובעבודתו בעיצוב מוצרים, שירותים, תכנים וניהול סגנון חיים מבוגר. הוא סייע לחברות ולספקי שירות להבין טוב יותר ולספק את צרכיהם ודרישותיהם של לקוחות מבוגרים. עבודתו בתכנון בולטת בתוך מקצוע התכנון, לאור העובדה שההזדקנות והזיקנה סובלות מהתעלמות הגובלת באפליה.

בעולם העיצוב אין זה קל לגלות ערכים אנושיים אמיתיים והתחשבות אמיתית. פרופסור נבארו מפיץ את תפיסתו התכנונית בהוראה ובעבודה משותפת עם מעצבים צעירים ברחבי העולם על ‘תכנון ידידותי לגיל’ – במקרים רבים בהתנדבות – במטרה ללמד אותם ‘לחשוב זקן’ ולהבין את פלח השוק החשוב הזה”.

בתמונה: פרופסור רון נבארו

סטודנטים בטכניון יתחרו ביניהם על שחרור היו-יו הגבוה בעולם ממנוף בגובה של 30 מטרים, במסגרת תחרות “טכנוראש” המסורתית. היו-יו יצטרך לטפס בחזרה במעלה חבל באורך של 20 מטרים, לגובה מקסימאלי ולחזור ולעלות מספר רב של פעמים מעל לגובה של חמישה מטרים. צוות השופטים ימדוד את הגובה המירבי אליו הגיע היו-יו בניתור הראשון לאחר השחרור מהמנוף ואת מספר הניתורים.

המנוף ישא תא ובתוכו יונח היו-יו. ריצפת התא תיפתח והיו-יו ישתחרר לתנועה כלפי מטה. אסור למתחרים להשתמש במקור אנרגיה חיצוני והחבל הדינאמי יסופק להם על ידי מארגני התחרות. לזוכים יינתנו פרסים בשווי של עשרת אלפים ₪, 5000 ₪ ו-3000 ₪.

תחרות “טכנוראש” נערכת בטכניון לזכרו של ההוגה והמייסד שלה, ניב-יה דורבן ז”ל. ניב-יה, סטודנט ובוגר מצטיין של הטכניון, היה קצין בצה”ל כאשר נרצח על ידי שודד ברחוב שקט בתל אביב בחודש מארס 2003. התחרות והפרסים ממומנים על ידי ד”ר רוברט שילמן (“ד”ר בוב” בפי כל), שהשתלם בטכניון.

באיור: רישום הדרישות ההנדסיות העומדות בפני המתחרים. צילום: דוברות הטכניון

הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית משיקה תוכנית בינלאומית בתחומי הנדסת תשתיות וסביבה כצעד ראשון לבית ספר בינלאומי בטכניון בכל תחומי ההנדסה; 23 הסטודנטים הראשונים הגיעו ארצה בשבוע שעבר; הלימודים יתנהלו בשפה האנגלית ומיועדים לסטודנטים מחו”ל

ארבע הסטודנטיות ו – 19 הסטודנטים הגיעו מ- 14 מדינות בחמש יבשות – אמריקה (ארה”ב וקנדה), דרום אמריקה (אורוגוואי ופרו), אירופה (איטליה, דנמרק, צרפת, ספרד ואלבניה), אפריקה (דרום אפריקה, גאנה וגיניאה) ואסיה (סין והודו). 30% מהסטודנטים בבית הספר הבינלאומי החדש של הטכניון הינם ממדינות מתפתחות.

“תכנית הלימודים זהה לחלוטין לתכנית הלימודים בעברית בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית”, הוסיף פרופסור בנטור. “הענף שאנו עוסקים בו, בנייה ותשתיות, הוא ענף גלובאלי – חברות ישראליות רבות בתחום זה פועלות בחו”ל ואנו מאמינים שבסיום לימודיהם יהיו הסטודנטים שלנו לשגרירי רצון טוב של ישראל בארצותיהם וחלקם אף ישמשו נציגים של החברות הישראליות בחו”ל. הוא הדגיש את המוניטין של הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ואת אופייה הרב תחומי המאפשר הכשרת מהנדסים בחזית המדע והטכנולוגיה כדי לתת מענה לצרכי המאה ה- 21 בתחומי התשתיות והסביבה”.

המנהל האקדמי של בית הספר, פרופסור אמנון כץ, אמר כי בתחילה ילמדו הסטודנטים במכינה שתימשך ארבעה חודשים, בה ילמדו גם עברית. “מדובר בתהליך דו כיווני, אשר בו, מצד אחד, נייצא את הידע הרב שנצבר בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ובישראל בתחומי התשתית והמים ונהפוך את בוגרי התכנית למובילים בתחומם ולשליחי רצון טוב למדינת ישראל, ומן הצד השני הסטודנטים שלנו ייהנו ממפגש עם סטודנטים מוכשרים מכל העולם”.

המנהל האופרטיבי של בית הספר, אריאל גבע, ציין את ההצלחה של גיוס סטודנטים, שהיא פועל יוצא של המוניטין הבינלאומי של הטכניון ומאמצי השיווק הנרחבים שכללו, בין השאר, ביקורים בבתי ספר תיכוניים מובילים בארה”ב ובאירופה, ביקורים בתערוכות לימודים בינלאומיות וחשיפה באמצעות האינטרנט. “לכל אלה יש להוסיף את ההירתמות של הנהלת הטכניון להובלת מהלך אסטרטגי זה”, הוסיף. “הסטודנטים של בית הספר הבינלאומי יזכו לתשומת לב מיוחדת שתכלול חניכה אישית בתחומים אקדמיים וחברתיים, ותכנית חברתית-חווייתית שתכלול הכרת החברה הישראלית וארץ ישראל”.

בתמונה: תלמידי בית הספר הבינלאומי להנדסה בטכניון והצוות המוביל

הוועד המנהל של הטכניון החליט:
ד”ר אביטל שטיין – משנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון

מר יורם אלסטר, יו”ר הוועד המנהל (אשר נבחר לתקופת כהונה שלישית של שלוש שנים), אמר כי ההחלטה על מינויה של ד”ר שטיין התקבלה על פי הצעתו של נשיא הטכניון הנכנס, פרופסור פרץ לביא, בהמלצתה של וועדה סנטית ובאישור גורף של סנט הטכניון. אביטל שטיין תיכנס לתפקידה בתחילת שנת 2010, לאחר תקופת חפיפה עם המשנה לנשיא והמנכ”ל הנוכחי, פרופסור צבי כוכבי, הפורש לגמלאות.

ד”ר שטיין קיבלה את הדוקטורט שלה מאוניברסיטת תל אביב בשנת 1995 בתחום החינוך המתמטי. עבודת המאסטר שלה (בהצטיינות) באוניברסיטת תל אביב הייתה במתמטיקה שימושית. היא גם בעלת תואר במינהל עסקים (MBA) בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית בירושלים בתחום ניהול בכיר עם התמחות בבנקאות, פיננסים ושוק ההון.

בטרם נכנסה לתפקידה לפני עשור כסגן נשיא ומנכ”ל המכללה האקדמית להנדסה ירושלים ד”ר שטיין עבדה בשוק הפרטי בתחום הפיננסים – הדרכה והכשרה – חשבונאות, ניתוחים פיננסים, כלכלה, סטטיסטיקה, מתמטיקה והשקעות. בין לקוחותיה היו בנקים וחברות מובילות במשק. בשנים 1995-1997 הייתה יועצת לשיווק ונושאים אקדמיים בסניף הישראלי של “לונדון סקול אוף אקונומיקס” (London School of Economics) ועסקה בחקר ביצועים בתעשיות הצבאיות בישראל. במקביל לעיסוקיה המקצועיים מכהנת ד”ר אביטל שטיין בתפקידים ציבוריים שונים בתחומי החינוך, ההשכלה והתרבות.

בשנים 1970-1985 שיחקה אביטל שטיין, ילידת חיפה, בקבוצות הכדורסל של “מכבי” חיפה, “הפועל” חיפה ו”מכבי” תל אביב ובשנים 1976-1979 הייתה חברת נבחרת ישראל בכדורסל. היא נשואה לעו”ד שוקי שטיין ואם לארבעה.

בתמונה: ד”ר אביטל שטיין

הנרי טאוב תרם רבות לכל רבדי הטכניון, לפקולטה למדעי המחשב שבניינה נושא את שמו ולעידודם של חוקרים צעירים לחזור ארצה ולהיקלט בטכניון. הוא שימש נשיא דורשי הטכניון בארה”ב ויו”ר הקורטוריון בשנים 1990-2003 וקיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון.

הנרי טאוב, נושא אות הטכניון, ייסד ובנה בארה”ב את חברת ADP, חברה מובילה בתחום המיחשוב האינטגרטיבי ומיקור חוץ והיה פעיל בקהילה היהודית בארה”ב.

יו”ר הקורטוריון, לורנס ג’קייר ויו”ר הוועד המנהל, יורם אלסטר, אמרו כי מדינת ישראל איבדה ידיד אמת שהבין כי עתידה טמון בחינוך, בהשכלה הגבוהה ובטכנולוגיה המתקדמת ותמך רבות בחוקרים צעירים. “הטכניון איבד אחד מגדולי תומכיו”, אמרו.

בתמונה: הנרי טאוב

הישג גדול למשתתפי תכנית “ארכימדס” של הטכניון:
מדליית זהב ומדליית ארד באולימפיאדת הכימיה באנגליה

הזוכה במדליית הזהב הוא אסף מעודה, בן 17, מפרדס חנה. הזוכה במדליית הארד הוא צעיר המשתתפים בנבחרת הישראלית – אביתר דגני, בן 15. שניהם מבית הספר התיכון בחדרה.

אסף לומד במגמת מחשבים ופיסיקה. יש לו שתי אחיות ואח והוריו הם מורים לספורט בבית הספר הממלכתי-דתי באור עקיבא.

בסוף כיתה ח’ סיים אסף את בחינת הבגרות במתמטיקה בציון 100 והמנהלת שלו המליצה בפניו להצטרף לפרוייקט “ארכימדס” בפקולטה לכימיה על שם שוליך בטכניון, למרות גילו הצעיר. מירה כ”ץ, מנהלת הפרוייקטים בפקולטה לכימיה בטכניון, הסבירה כי בפרוייקט “ארכימדס” לומדים תלמידי כיתה י’ לתואר אקדמי בפקולטה, במקביל ללימודיהם בבית הספר התיכון. הם מקבלים הסעה לטכניון ומשלמים שכר לימוד מסובסד. פרופסור גבי קוונצל הוא המנהל האקדמי של תכנית “ארכימדס” וה”כימיאדה” – תחרות ארצית בכימיה הנערכת מידי שנה בהשתתפותם של 6000 תלמידים מרחבי הארץ.

שני חברים נוספים במשלחת הישראלית, משה מיכהשווילי ונטע כספין, הגיעו אף הם לתוצאות מרשימות, והיו במרחק נגיעה ממדלית ארד. המשלחת לוותה על ידי פרופסור אשר שמידט מהפקולטה לכימיה על שם שוליך בטכניון, ועל ידי ד”ר איריס ברזילי, מנהלת המעבדה.

זו השנה השניה להשתתפותו של אסף מעודה באולימפיאדת הכימיה, בה מתחרים יותר מ-280 נערות ונערים מ-70 מדינות. בשנה שעברה זכה אסף במדליית כסף.
“אני רוצה לסיים את בית הספר התיכון עם כל חברי”, אומר אסף. “לא אצה לי הדרך. אני משתתף בחוג לקרב מגע, משחק כדורגל ויוצא עם חברים. בלימודים קל לי ואני מקווה שכך אמשיך. לטכניון אגיע עם סיום הלימודים או אחרי השירות הצבאי”.

דיקן הפקולטה לכימיה בטכניון, פרופסור מוריס אייזן, בירך את חברי המשלחת, מדריכיהם ומלוויהם על הישגם הגדול.

בתמונה: מימין לשמאל: אביתר דגני, משה מיכהשווילי, אסף מעודה, נטע כספין ופרופסור אשר שמידט

כך מתריע פרופסור עמוס נור מהמחלקה לגיאופיזיקה באוניברסיטת סטנפורד, שהרצה במסגרת תוכנית האנרגיה ע”ש ננסי וסטיבן גרנד בטכניון * “סין וארה”ב מתחרות על פיתוח משאבי הנפט במזרח התיכון” * שמונה מלחמות פרצו בגלל נפט בעשרים השנים האחרונות ממלחמת המפרץ ועד לוב ולדברי נור המצב יחמיר

בהרצאה שנשא במסגרת תוכנית האנרגיה ע”ש ננסי וסטיבן גרנד בטכניון, אמר פרופסור נור כי מלחמות רבות פרצו בגלל המחסור בנפט, ורק בעשרים השנים האחרונות התרחשו שמונה מלחמות כאלה. לדבריו, מלחמת המפרץ הראשונה נועדה לגרום לשינוי משטר בעיראק – בעלת עתודת הנפט השנייה בגודלה אחרי ערב הסעודית, תוך הפרטת מגזר הנפט. פיגועי ה-11 בספטמבר נבעו מסלידתו של בן לאדן מתמיכת ארה”ב במשפחת המלוכה הסעודית השולטת על משאבי הנפט תוך דרישה לחלוקה שוויונית יותר של הכספים בממלכה הסעודית.

גם המשבר במצרים, שגרם לחילופי השלטון, קשור לנפט – כאשר גידול האוכלוסיה מחד ודלדול בארות הנפט מאידך גרמו למצרים בשנים האחרונות להפוך מיצואנית נפט ליבואנית נפט ולא נותרו כספים ממכירות הנפט אותם ניתן היה להשקיע בסובסידיות. כתוצאה מכך הוכפלו מחירי המזון ומחירי הדלק עלו בעשרות אחוזים,דבר שהניע את זעם ההמונים על מובארק. גם היותה של לוב יצואנית נפט גרם למערב להתערב במשבר הנוכחי, במטרה להבטיח דמוקרטיה, שבה לא ישלוט עריץ מטורף אחד על עתודות הנפט של לוב.

אנרגיה בכלל ונפט בפרט הם הענף הכלכלי הגדול ביותר בעולם – והוא מגלגל כ-10 טריליון דולר. עם זאת, משאבי הנפט מוגבלים וגם הנטייה היא לצרוך אותם באופן מהיר עם גילויים. כתוצאה מכך, במדינות רבות הגיעו כבר לשיא התפוקה והכמויות המופקות רק פוחתות. בארה”ב השיא הגיע ב-1971 ולאחר שהעקומה המזנקת של גידול האוכלוסייה והעקומה הצונחת של ייצור הנפט נפגשו, הפכה ארה”ב ליבואנית של נפט, כיום היא מייבאת כשני שלישים מתצרוכת הנפט שלה ובעוד כעשור היא תגיע ל-80%.

גם סין הפכה ליבואנית נפט בעקבות הגידול ברמת החיים. אם בתחילה היא חיפשה ופיתחה משאבי נפט באיזורים נידחים יחסית כגון חבל דארפור בסודן, כיום היא מתחרה עם ארה”ב בכל הקשור להשפעה על משאבי הנפט – בעיקר במזרח התיכון. כך, לדוגמה, היא מתנגדת לסנקציות על אירן כדי להבטיח לעצמה נפט.

“בסופו של דבר, אם המשבר לא ינוהל כהלכה, הוא עלול להביא לעימות בין שתי המעצמות”, הזהיר פרופסור נור. “מי שחושב שהדבר מופרך, עליו לזכור שארה”ב ויפן לא היו אויבות לפני מלחמת העולם השניה, אך היפנים החליטו להחריב את כל הצי האמריקני באוקיאנוס השקט במתקפה בפרל הארבור ולהסתכן במלחמה, רק כדי להבטיח נגישות לבארות הנפט של סומטרה. גם רומל לא דהר רק כדי לחסל את היהודים בארץ ישראל אלא כדי להשתלט על בארות הנפט במזרח התיכון, בפרט אלו בעיראק שהתגלו כבר בשנות העשרים”.

פרופסור נור הוסיף כי העולם כולו מתקרב לשיא תפוקת הנפט והגז, כאשר השאיבה נטו גדולה יותר מכמות הנפט המתגלה בבארות חדשות. ואולם בניגוד לארה”ב של 1971 שהחלה ליבא משאר העולם ובמיוחד מהמזרח התיכון שמכר את הנפט במחיר נמוך, כיום לעולם אין עודפי נפט כפי שהיה בשנות ה-70 ולכן התחרות תגבר.

פרופסור נור התייחס גם לנושא האנרגיה החלופית באומרו כי גם אם ניצול סוגי אנרגיה חלופית כגון שמש, רוח, ביו-מסה ואפילו אנרגיה גרעינית – ישתווה לשימוש בנפט גז ופחם כיום, עדיין נידרש גם בעוד 50 שנה לכמויות דומות של נפט וגז כמו אלו שאנו שורפים היום מכיוון שהביקוש יגדל פי 2.5.

בהתייחסו לגילוי הגז הטבעי בישראל אמר כי ניתן להשוות את ישראל כיום למצבה של נורווגיה עם גילוי הנפט בים הצפוני בשנות החמישים ובזכות התשתית הדמוקרטית, רווחי הגז יתגלגלו בסופו של דבר לציבור ולא יישארו בכיס של משפחה אחת כמו בסעודיה. עם זאת כדאי לישראל לשמור את הגז לעצמה ולא לייצא אותו על אף הפיתוי להחזר מהיר של ההשקעה, משתי סיבות – כדי להבטיח לעצמה אנרגיה יציבה לשנים רבות, וכדי לייצר מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה ולייצא אותם, דבר שיהיה כדאי הרבה יותר מיצוא גז שמחירו נמוך יחסית.

אשר לתוכנית האנרגיה של הטכניון, אמר פרופסור נור כי היא חיונית משום שאחת הבעיות היא ש”בישראל כמעט אין מספיק אנשים המתמצאים בנושא וכעת עם הגילוי של מאגרי הגז בים פתאום אין לנו את כוח האדם הטכני הנדרש לפתוח המקורות הללו בדרך הנכונה”.

בתמונה: ראש תכנית האנרגיה בטכניון, פרופסור גדעון גרדר (מימין), מציג את פרופסור עמוס נור בפתח הרצאתו. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון

ביוזמת מרכז הידע לחדשנות בטכניון ובחסות משרד המדע, IBM והמדען הראשי במשרד התמ”ת:
הטכניון והתעשייה הקיבוצית ישתפו פעולה בפיתוח חדשנות בענפי המים והפלסטיקה

הטכניון והתעשייה הקיבוצית ישתפו פעולה בפיתוח חדשנות בענפי המים והפלסטיקה. בשבוע שעבר נערך כנס ראשון בעניין זה, ביוזמת מרכז הידע לחדשנות בטכניון, IBM והמדען הראשי במשרד התמ”ת.

היוזמה החדשה, שכותרתה “פיתוח חדשנות בענפי המים והפלסטיקה בתעשייה הקיבוצית”, נועדה לקדם שיתופי פעולה בין הטכניון לבין מפעלי התעשייה בקיבוצים. פרופסור מרים ארז, ראש מרכז הידע לחדשנות בטכניון, אמרה כי בעצתו של נשיא פניציה ונשיא התאחדות התעשיינים לשעבר, מר עודד טירה, היא פנתה לראשי התעשייה הקיבוצית ונענתה בחיוב. מר יונתן מלמד – יו”ר איגוד התעשיה הקיבוצית, ציין את החשיבות של פיתוח חדשנות בתעשייה הקיבוצית.

מר אילן פלד, ראש תוכנית מגנ”ט במשרד התמ”ת, אמר כי “לא טוב היות האדם לבדו. מנסיוננו במשרד המדען הראשי אנו יודעים ששיתופי פעולה מועילים לכל הצדדים. וחשוב לנו לקדם את התעשייה המסורתית לא פחות מאשר את תעשיית ההיי-טק.”

יום העיון התמקד בענפי המים והפלסטיקה ובקשר ביניהם. בין המרצים היו פרופסור רפי סמיט, ראש מכון גרנד למחקר המים בטכניון; גברת פנינה וורטמן ממעבדת המחקר של IBM בחיפה; ד”ר אסתר סגל ופרופסור אייל שמעוני מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון; ומר אמנון ריבק מחברת IBM.

בחלקו השני של היום נערכו מפגשים סביב שולחן עגול בין התעשיות לבין החוקרים במטרה להתחיל תהליך של שיתוף פעולה בפיתוח מו”פ.

הגילוי עשוי להביא לפיתוח טכנולוגיה חדשנית לטיפול בטפילים בגוף האדם ובחקלאות

היכולת של שני תאים או יותר להתאחות לתא אחד – חיונית ליצירה הראשונית של העובר (איחוי בין זרע וביצית) ולהתפתחות רקמות בגוף כמו השלד, השרירים והשליה. איחוי בין תאים הוא גם שלב מכריע בהדבקת תאי הגוף על ידי וירוסים בעלי מעטפת (כגון: וירוס השפעת והכשל החיסוני – HIV). למרות חשיבותו של תהליך האיחוי לבריאות ורביה באדם המנגנון באמצעותו מתאחים תאים אינו ידוע.

במעבדתו של פרופסור בנימין פודבילביץ’, מהפקולטה לביולוגיה בטכניון, נחקרתהליך אוניברסאלי זה בניסיון לגלות את זהותם של חלבונים המתווכים את התהליך ואת מנגנון פעולותם ברמה המולקולרית. במעבדה נעשה שימוש בנמטודה (תולעת) מסוג C. elegans  המשמשת ככלי מחקרי במעבדות רבות ברחבי העולם.

בשנת 2007 זוהתה לראשונה במעבדתו של פרופסור פודבילביץ’ משפחה של גנים בתולעת, אשר מקודדת לחלבוני (Fusion Family) FF . במחקר שפורסם כעת גילה הדוקטורנט אורי אבינועם כי משפחה זו של גנים קיימת גם באורגניזמים אחרים וכי אם מוציאים את חלבוני ה-FFמאורגניזמים שונים ומבטאים אותם בתאי יונקים הם גורמים לאיחוי בין תאים אלו. “בתחילה חשבנו שגילינו משפחת גנים הנמצאת רק בנמטודות (תולעים)”, אומרים החוקרים. “הופתענו כשגילינו שהגנים נמצאים גם באורגניזמים אחרים, דבר שהופך אותם, או את דומיהם, למועמדים מובילים להיות האחראים לתהליך האיחוי בין תאים בעולם החי”.

גילוי זה יאפשר בעתיד להבין כיצד מתאחים תאים בגוף האדם ולטפל במחלות הנובעות מפגמים בתהליך האיחוי שעשויים לגרום לבעיות חמורות במערכת השלד והשרירים, ולקשיים בהפריה ובהריון.

יתרה מכך, חוקרי הטכניון הצליחו לבטא את החלבונים מהתולעת על גבי מעטפת וירוס דמוי(Vesicular Stomatitis Virus) VSV    שאינו יכול להתרבות ונכנס לתא באופן חד פעמי (“וירוס מסורס”). וירוסים “רגילים”, בעלי מעטפת, חודרים לתאים באמצעות חלבונים שנמצאים על גבי המעטפת שלהם. חוקרי הטכניון השתמשו ב”וירוס המסורס”, החליפו את חלבון המעטפת שלו בחלבון מהתולעת, דבר שאיפשר לו לחדור לתא באופן חד פעמי. כך הראו שהחלבון של התולעת, לבדו, יכול לשמש כחלבון איחוי בין תאים ובמקרה זה – בין מעטפת הוירוס למעטפת התא. “כדי שהאיחוי יתבצע”, מסבירים החוקרים, “אותו חלבון צריך להיות גם בתא המטרה. מאחר ולנמטודות טפיליות יש את החלבון נוכל לכוון אליהן טיפול באופן ספציפי לכל טפיל”.

במחקר נעשה שימוש במיקרוסקופיית אלקטרונים וטומוגרפיה שבאמצעותם צילמו החוקרים את החלבון על פני ה”וירוס המסורס” וראו שהוא יוצר מבנים דמויי פרחים (בצילום). במחקר, שנעשה בשיתוף פעולה עם פרופסור ג’ודית וואייט (Judith White) מאוניברסיטאת וירג’יניה בארה”ב, פרופסור קאי גרונוולד (Kay Grünewald) מאוניברסיאת אוקספורד באנגליה ופרופסור דגנית דנינו מהפקולטה לביוטכנולוגיה בטכניון השתתפו גם המאסטרנטית קארן פרידמן והחוקרת קלרי ולנסי.

בתמונה: דמוי-וירוס ה-VSVהמציג את החלבון AFF-1ממשפחת ה-FF מ-C. elegans  ע”ג המעטפת של הוירוס (שמאל ובהגדלה – שמאל למטה). בהסתכלות מלמעלה (ימין) ניתן לראות כי החלבון יוצר קומפלקס גדול שצורתו צורת פרח (הגדלה – ימין למטה)  . התמונות צולמו ע”י ד”ר צביה זאב בן-מרדכי.