התכנית הטכניונית למערכות אוטונומיות ערכה תחרות בקרב הסטודנטים בלימודי הסמכה לתכנון ובנייה של מודלים של מערכות אוטונומיות לא מאויישות. בתחרות זכו ארז חורב מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, שפיתח רכב מגנטי המרחף באוויר, ודורון לאור מהפקולטה להנדסת מכונות, שפיתח ארגז כלים ממונע העוקב אחרי בעליו.

המודל של ארז מדמה כביש אגרה מגנטי לכלי רכב פרטיים. הרכב נוסע הן על הכביש והן על פסים מגנטיים (ללא מגע של הגלגלים בקרקע). “בגלל המהירויות הגבוהות שניתן להגיע אליהן באמצעות הטכנולוגיה הזו, הפרוייקט יכול להתחרות לא רק בכבישי אגרה קיימים, אלא אפילו בטיסות פנים ארציות וברכבות”, מדגיש ארז. הוא עבד בעבר בכביש 6 ולאחר מכן בפרוייקט המטרונית (הרכבת הקלה בחיפה) ושם צץ במוחו הרעיון. הוא בנה את המודל במשך חצי שנה, תוך התמודדות עם אתגרים בשדות מגנטיים וביציבות מגנטית. הוא השתמש בארבעה כלי רכב, האחד עובד על דחיפה, האחר על משיכה, אחד מהמודלים צוייד בבקר הממתג בין נסיעה עם או ללא עזרת השדה המגנטי. בכל כלי רכב יש מדחף הנעה וסנסור, המתקשר עם סנסור שנמצא גם על הכביש.

“הרכב יסע במהירות של 400 קמ”ש והנהג יוכל ללכת לישון”, אומר ארז. “הוא טוב לכבישים ארוכים ללא יציאות. אכן, העלות של כביש כזה ורכב כזה יקרה, אך מאידך יש חסכון עצום בדלק ובעיקר בחיי אדם שכן הסיכוי להתנגשות אפסי. כאשר מסתיים הכביש המגנטי, הנהג מפעיל את הגלגלים וממשיך בנסיעה רגילה”.

דורון לאור בנה מודל של ארגז כלים שעוקב אחרי בעליו. הוא עבד בעבר כאיש אחזקה במפעל של קיבוץ “דן”, וגרר אחריו את ארגז הכלים הכבד שמגיע למשקל כולל של מאה קילוגרמים ויותר. הוא בנה ארגז כלים שעוקב אחרי המפעיל באופן חשמלי, עם חישה אלקטרו-מכאנית. “הדגם נבנה לאור מספר עקרונות מנחים”, אומר דורון. “ראשית, נתמקד בבעיה הטכנולוגית העיקרית ונמנע ככל הניתן מפערי ידע אחרים. שנית, למערכת ההנעה ולמערכת ההיגוי המשולבות יש השלכות על עולם הרכב ויש להתעמק בהן בהתאם. שלישית – על הדגם להיבנות תוך ארבעה ימים וללא ניצול התקציב, על כן יש למצוא את הדרך להחליף רכיבים חשמליים יקרים בתחליפים זולים שיבצעו את אותן משימות, כמו למשל פוטנציומטר רב-סיבובי המחובר למד מטר פשוט, ממיר את מרחק האדם מהארגז למתח חשמלי כתחליף לחיישן אולטראסוני, או ממסר Solid-State הפועל באינטרוולים ומניע את המנועים במהירות משתנה כתחליף לווסת זרם”.

לצורך הפעלת הדגם בנה דורון יחד עם חבריו במפעל, שלדת מתכת עליה מורכב הארגז, בקצה שלה מורכבים זוג מדי-מרחק ומתחתיה ארבעה גלגלים שהקדמיים בהם ממונעים בנפרד ומחוברים ביניהם במסרק הגה. כאשר איש האחזקה מחבר לחגורתו את מדי המרחק ומפעיל את המכשיר, בקר תעשייתי קורא את מתח הפוטנציומטרים ומפעיל את המנועים כך שהמרחק בין הארגז לבין המפעיל יישאר קבוע. הפרש המהירויות בין המנועים יוצר את ההיגוי ומכוון את הארגז היישר אל איש התחזוקה.

בתמונה: הרכב המגנטי וארגז הכלים. צלום: ארז חורב ודורון לאור

כשהצחוק הוא לא צחוק והבכי לא בכי
או –
הצחוק, הבכי, הכאב ומה (מוח) שביניהם

ביטויים רגשיים אשר אינם מותאמים למציאות ולחוויה האמיתית של האדם והבאים לידי ביטוי כהתפרצות בכי, צחוק או כעס בלתי נשלטים, הם תופעות נוירולוגיות מוכרות במגוון מצבים ומחלות נוירולוגיות, כמו: לאחר חבלת ראש, אירוע מוחי, מחלת ה-ALS או טרשת נפוצה (MS).

צוות מחקר משולב של פרופ’ אריאל מילר ופרופ’ הלל פרת והסטודנט גיא היימן מהפקולטה לרפואה בטכניון חקר את המנגנונים העצביים והאזורים המוחיים שבבסיס בקרת ביטויי הרגש מסוג צחוק ובכי ואת מנגנוני הפעולה המוחיים של תרופה להקלת מצבים של בכי, צחוק או כעס בלתי-נשלטים.

באמצעות טכניקות המאפשרות מיפוי נוירופיזיולוגי של פעילות המוח ושילוב גירויים טעונים רגשית (שמות בני משפחה וכו’) וגירויים שאינם טעונים רגשית, צוות המחקר איפיין אזורי מוח מוטוריים וסנסוריים, אשר פעולתם אחראית לביטויי צחוק ובכי.

בשלב הראשון של המחקר (אשר פורסם ב-JNS לפני כשנה) נבדקו שלוש קבוצות: בריאים, חולי טרשת נפוצה וחולי טרשת נפוצה הסובלים מהתפרצויות צחוק ובכי בלתי נשלטים.

ממצאי המחקר הצביעו על קיום סוג של “מנגנון שער” (Gate Mechanism) ל”סף רגשי” נוירופיזיולוגי. גירויים המצליחים לעבר את ה”סף הרגשי” מעוררים פעילות חשמלית מוחית המתבטאת בצחוק, בכי או כעס, גם אם הגירוי אינו בעל מטען רגשי תואם. כך, באנשים בעלי לביליות אמוציונלית – סף רגשי נמוך – גם גירויים ללא תכנים מצחיקים או מעציבים, עשויים להביא להתפרצויות צחוק ובכי בלתי נשלטים.

החוקרים דיווחו על הדמיון בין “מנגנון שער רגשי”, או “סף רגשי”, למנגנון שער אחר, המוכר זה מכבר, והינו “מנגנון השער” האחראי ל”סף הכאב”. תמיכה לדמיון שבין מנגנוני ה”סף הרגשי” ל”סף הכאב” במערכת העצבים התקבלה בעקבות העובדה כי תרופת ה-Neurodex, נמצאה משפיעה לטובה בניסויים הקליניים הן בהפחתת הכאבים והן בהפחתת הביטויים הרגשיים הבלתי תקינים.

עד היום ההנחה המקובלת הייתה כי תסמונת הצחוק והבכי הבלתי-נשלטים (PBA; IEED) הינה ביטוי בלתי נשלט של אזורי מוח מוטוריים בלבד, ללא קשר למרכיבים סנסוריים. ולפיכך, תופעה זו נכללה בקטגוריה של קבוצת ההפרעות על רקע של דיס-אינהיביציה – חוסר יכולת לעכב ביטויים מוטוריים.

המחקר הנוכחי אשר פורסם בעיתון J. Clinical Psyecho Pharmacology, מחדש במספר היבטים:

1. המחקר מדגים כי אזורים מוחיים האחראיים לעיבוד נתונים תחושתיים שותפים יחד עם אזורים מוחיים מוטוריים בהתבטאויות רגשיות.

2. המחקר מדגים כי בחולים עם PBA (צחוק ובכי בלתי-נשלטים) – גם גירויים תחושתיים קלים ביותר, (בהשוואה למצב בבריאים) עשויים להפעיל אזורי מוח האחראים לביטויים רגשיים. כלומר, לחולים עם PBA יש “סף רגשי” נמוך. לפיכך, כל גירוי, ולו גם הקל שבקלים, יחדור את “השער” ויגרום לתגובת שרשרת אשר תתבטא בצחוק או בכי, גם אם הגירוי לא היה מצחיק או מעציב. כך לדוגמא, אנשים יכולים להתפרץ בצחוק או בכי מכל גירוי קל של מתח, חרדה, התרגשות – גם אם הגירוי  אינו מצחיק או מעציב.

3. המחקר הדגים כי שימוש בתרופה Neurodex מקטין את רגישות היתר העצבית (מעלה את הסף הרגשי), באופן שגירויים קלים לא “יפציצו” את המוח ולא יביאו להתפרצויות רגשיות בלתי נשלטות.

המכון יפעל לפיתוחם של מוצרים חדשניים בתחומי הביו-רפואה, האיבחון והביו-הנדסה

האוניברסיטה הרפואית Upstate בסירקוז, ניו יורק; הטכניון; ואוניברסיטת צ’אנג קונג (NCKU) בעיר טיינאן שבטייוואן, הכריזו על ייסודו של מכון בינלאומי למדעים וטכנולוגיה של ביו-רפואה, שיקדם את שיתוף הפעולה בין חוקרים משלוש היבשות ויאיץ את פיתוחם של מוצרים חדשניים בתחום הביו-רפואה, האיבחון והביו-הנדסה לטיפול במחלות ולריפויין.

נשיאי שלושת המוסדות – דיוויד סמית מ-Upstate, יצחק אפלויג מהטכניון ומייקל מינג צ’יאו לאי מ-NCKU – חתמו על מזכר הבנות נרחב המתאר את אופן התמיכה בכל אחד מהגופים ביוזמה המחקרית, ואת ניהולו של הפן העסקי.

“כאוניברסיטת מחקר במאה העשרים ואחת, בעיקר אוניברסיטה עם נטייה חזקה למדעי החיים בשל רמתו הגבוהה של בית הספר לרפואה שלנו ובתי החולים המסונפים אלינו, חובה עלינו לפתח שיתופי פעולה ברי-קיימא עם בתי ספר לרפואה ביבשות אחרות,” אמר מייקל לאי, נשיא NCKU. “זו הסיבה ש-NCKU גאה להשתתף בקונסורציום חשוב זה עם Upstate ועם הטכניון.”

נשיא Upstate, דייוויד סמית, בירך על ייסודו של המכון, המסמל עידן חדש של שיתוף פעולה מחקרי עולמי. “שלושה גופים שונים המרוחקים זה מזה יאחדו כוחות במטרה לקדם תגליות ופריצות דרך במדע הרפואה,” הוא אמר. “היחסים הללו פותחים את מעבדותינו בפני המדענים המובילים בעולם.”

סטיבן גודמן, סגן נשיא למחקר ב- Upstate, ישמש מנכ”ל המכון ויהיה אחראי לפעילויות השוטפות. ועדת הייסוד שתוקם תכלול חוקרים מקרב חברי הסגל של שלושת המוסדות.

מדי שנה תיערך פגישה שמטרתה לקבוע למכון כיוונים ומטרות ארוכות טווח. המכון יצמח מתוך שלושת המוסדות הללו, אך יחתור לשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות נוספות ובתי ספר נוספים לרפואה ברחבי העולם.

“ייסודו של מכון המחקר הזה, החוצה יבשות, מקרבת את שלושת המוסדות זה לזה בשם התגלית המדעית,” אמר גודמן. “מטרת המכון היא לקשר בין בכירי המדענים בביולוגיה, בפיסיקה, במתמטיקה, בהנדסה ובמדעי המחשב במטרה ליצור קבוצות בין-תחומיות שיפעלו לפתרון בעיות מהותית בבריאות האדם והחברה.”

גודמן אמר כי חוקרים משלושת המוסדות הביעו עניין בשיתוף פעולה עם חוקרים ממוסדות נוספים ברחבי העולם. “שיתוף הפעולה במחקר אינו מוגבל למדענים הנמצאים בהמשך המסדרון,” אמר. “אנו מפילים את המשוכות בין דיסציפלינות מדעיות ובין אומות, במטרה להפגיש מוחות מבריקים ברחבי העולם לפתרון בעיות בריאות שפתרונן מצריך צוותי חוקרים.”

התחומים העיקריים שייחקרו עדיין נמצאים בדיון, והם יכללו סרטן, מחלות זיהומיות, סוכרת ומחלות קרדיו-וסקולריות, והפרעות במערכת העצבים. עם זאת, גודמן אומר כי ההחלטה תתקבל על ידי חברי סגל משלושת המוסדות.

הרעיון להקמת המכון בשיתוף שלושת המוסדות הללו מקורו בעבודתו של גודמן עם דא סואן פנג, סגן נשיא בכיר ב- NCKU, שעבד עם גודמן באוניברסיטת טקסס שבדאלאס בין השנים 2001-8. גודמן ופנג קשרו קשרי ידידות עם חתן פרס נובל פרופסור אהרן צ’חנובר מהטכניון. “אנו מעוניינים מאוד לקדם את המאמץ המחקרי הזה, והצגנו את הרעיון בפני הנהלות שלושת המוסדות,” אמר גודמן.

חוקרי הטכניון והמרכז הרפואי רמב”ם:
אכילת תמרים לא גורמת לעליה ברמות הסוכר בדם

התמר מצטרף לרשימת הפירות המגנים מפני טרשת העורקים

אכילת תמרים בכמות של מאה גרם ביום, לא גורמת לעלייה ברמות הסוכר בדם ועשויה לשפר את איכותו של הכולסטרול בדם. כך מצאו חוקרי הטכניון והמרכז הרפואי רמב”ם במחקר שעשו והעומד להתפרסם בכתב העת JAFC.

פרופסור מיכאל אבירם מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון ומהמרכז הרפואי רמב”ם, חוקר שנים רבות את ערכם הבריאותי של הפירות והירקות. לאור העובדה שלא רק רמתו, אלא גם איכותו של הכולסטרול בדם – קובעים את מידת הסיכון למחלות לב וכלי דם (התקף לב, שבץ מוחין), נעשה מאמץ מחקרי לאיתור פירות וירקות המכילים נוגדי חמצון פעילים במיוחד, העשויים לשפר את איכותו של הכולסטרול בדם, על ידי עיכוב חמצונו.

“לחמצון הכולסטרול יש חשיבות מרכזית בשקיעתו בדופן העורק וגרימה אפשרית לחסימת אספקת הדם ללב ולמוח, תופעה הגורמת להתקף לב או לשבץ מוחי”, מסביר פרופסור אבירם. בפירסומיו המדעיים הוא היה הראשון להראות כי הפירות היעילים ביותר הם הרימון, היין האדום (הגפן) ושמן הזית, זאת – לאחר שחקר את השפעתם של עשרות פירות וירקות על עיכוב בהתפתחות מחלות לב וכלי דם.

“עתה הגיע תורו של התמר להיחקר”, אומר פרופסור אבירם. “התעורר החשש כי מאחר שמדובר ב’פצצת סוכרים’, תזונה עשירת תמרים עלולה להביא לעליה ברמות הסוכר בדם. במחקר שנערך על נבדקים בריאים, נמצא כי אכילת מאה גרם תמרים ליום במשך כחודש, לא גרמה לעלייה ברמות הסוכר בדם. לא זו בלבד, אלא שרמות השומנים (טריגליצרידים) בדם ירדו באופן משמעותי, כמו גם מידת החמצון של השומנים בדם”.

במחקר זה נחקרו זני החאלאווי והמדג’ול ונמצא כי זן החאלאווי הוא בעל תכונות בריאותיות עדיפות במעט על אלו של המדג’ול. בכך מצטרף התמר לרשימת הפירות המגנים מפני טרשת העורקים.

ועוד אנטי אוקסידנט חדש ומעניין. באחרונה פורסם מחקרה של ד”ר חמוטל בורוכוב-נאורי וקבוצתה ממו”פ ערבה דרומית, בשיתוף עם קבוצת המחקר של פרופסור אבירם, שהראה לראשונה כי לשתיית מיץ הפרי הדרום–אפריקני – המרולה (מאה מ”ל ליום במשך שלושה שבועות) יש השפעות מיטיבות הן על כמות והן על איכות הכולסטרול בדם.

פרס החברה האמריקנית לכימיה ע”ש פרדריק סטנלי קיפינג, יוענק לנשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג. זו הפעם הראשונה שכימאי ישראלי זוכה בפרס, שהוא החשוב בעולם בתחום הכימיה של הסיליקון ומוענק אחת לשנתיים. החברה האמריקנית לכימיה היא הארגון הגדול והחשוב בעולם בתחום הכימיה, עם כ-200 אלף חברים. הפרס יוענק לנשיא הטכניון בחודש מארס 2010, במסגרת הכנס החצי-שנתי של החברה, שיתקיים בסן פרנסיסקו.

הפרס הוענק לפרופסור אפלויג על “הישגיו פורצי הדרך, הניסיוניים והתיאורטיים, בחקר הכימיה של הסיליקון, ובעיקר על תרומותיו להכנת והבנת התנהגותם של חומרים בעלי קשרים מרובים (כפולים ומשולשים) לסיליקון”. רבים סברו שחומרים אלה לא יכולים להתקיים, ופרופסור אפלויג היה מהראשונים לנבא תיאורטית את אפשרות קיומם ולאחר מכן – לסנתז ולחקור את תכונותיהם.

כמו כן תרם פרופסור אפלויג תרומה מרכזית לחקר הכימיה של חומרי ביניים בעלי פעילות גבוהה המכילים סיליקון. השילוב המיוחד במחקריו – של שיטות ניסיוניות ושיטות תיאורטיות המבוססות על תורת הקוונטים, הובילו להבנה מעמיקה של ההבדלים הגדולים והמפתיעים בתכונות ובהתנהגות של תרכובות פחמן וסיליקון (יסודות השייכים לאותה משפחה במערכת המחזורית ושהיה צפוי שיתנהגו באופן דומה). מחקריו של פרופסור אפלויג פרצו דרך לתחומים חדשים וקבוצות רבות בעולם חוקרות כיום בנתיבים שהוא פרץ.

לפני כשנתיים זכה פרופסור אפלויג בפרס “וואקר”, הפרס השני בעולם ביוקרתו ובחשיבותו בתחום הכימיה של הסיליקון, לצד פרס קיפינג. הוא זכה בפרס על “תרומותיו החלוציות ופורצות הדרך להבנה של המבנה, התכונות והתגובות של תרכובות אורגנו-סיליקון”.

תרכובות אורגנו-סיליקון אינן מצויות בטבע והן כולן יציר כפיו של האדם. התרכובות הראשונות ממשפחה זו הוכנו לראשונה במעבדה לפני כ-70 שנה, מתוך עניין אקדמי טהור, כשהחלוץ בתחום היה פרדריק סטנלי קיפינג, אולם מיד כשהתגלו תכונותיהן המעניינות הן עוררו עניין רב גם בתעשייה. לסיליקונים (Silicones), אחד החומרים החשובים ממשפחת החומרים האורגניים המכילים סיליקון, תכונות חשובות וייחודיות, כמו אטימות גבוהה למים (ולכן הם משמשים לשימור מבנים וכחומרי איטום), חוסר תגובה של גוף האדם אליהם (ולכן הם נפוצים במוצרי קוסמטיקה, בשתלים למיניהם ובחומרים המוחדרים לגוף, כמו קטטרים ועירויים), עמידות יוצאת דופן לתנאי מזג אוויר קשים ולשינויי טמפרטורה קיצוניים. כדוגמא, המגפיים שנעל ניל ארמסטרונג, האדם הראשון שצעד על הירח, היו עשויים מגומי סיליקון, שהוא החומר היחיד הידוע לאנושות שיכול היה לעמוד בתנאים הקיצוניים שעל פני הירח.

תרומתו הייחודית של פרופסור אפלויג מתבטאת בהכנסת הכימיה החישובית לתחום חשוב זה ושימוש בחישובים תיאורטיים המבוססים על תורת הקוונטים, כדי לנבא מראש את תכונותיהם של חומרים הכוללים סיליקון שלא היו ידועים, ובהצעת דרכים להכנתם. נשיא הטכניון וקבוצת המחקר שלו בטכניון הסבירו, למשל, מדוע לא ידועים חומרים עם קשרים כפולים או משולשים בין אטום סיליקון לאטומים אחרים, דבר נפוץ מאוד בכימיה של פחמן ובחומרי טבע רבים, בניגוד לציפייה שההתנהגות של תרכובות פחמן וסיליקון תהיה דומה. יתירה מכך – החישובים התיאורטיים של פרופסור אפלויג וקבוצתו הצביעו על דרכים ותנאים שיאפשרו בכל זאת להכין תרכובות עם קשרים כפולים לאטום סיליקון. הקבוצה צעדה צעד חשוב נוסף והכינה את התרכובות האלו במעבדות הטכניון ובכך פתחה פתח להכנת תרכובות סיליקון חדשות, שלא היו קיימות עד כה. תרכובות אלו יכולות לשמש בסיס להכנת חומרים ופולימרים חדשים בעלות תכונות ייחודיות.

פרופסור אפלויג הוא מחלוצי השימוש בחישובים המבוססים על תורת מכניקת הקוונטים לניבוי תכונותיהם הפיסיקליות והכימיות של חומרים ובמשך שנים רבות “צעד נגד הזרם” בתחום זה, שכן מדובר בחישובים מסובכים מאוד שמעטים האמינו ביכולתם לנבא נכונה את תכונותיהם המורכבות של חומרים. יישום החישובים לתחום הכימיה של הסיליקון היה מוצלח במיוחד והביא להישגים מרשימים אשר שכנעו את הקהילה המדעית ביתרונותיהם ובאפשרות ליישמם וכיום כימאים משתמשים בכלים חישוביים אלה באופן שוטף במחקריהם, כולל בתעשיית התרופות בחיפוש אחר תרופות חדשות.

בתמונה: נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג

“נייצ’ר” מגלה:
קבוצת חוקרים בינלאומית, בהובלת חוקרי הטכניון, גילתה לראשונה קיומו של מקבץ גנים פוטו-סינתטיים בוירוסים אשר תוקפים חיידקים ימיים

קבוצת חוקרים בינלאומית, בהובלת חוקרי הפקולטה לביולוגיה בטכניון, הצליחה לגלות לראשונה קיומו של מקבץ גנים פוטו-סינתטיים בוירוסים אשר תוקפים חיידקים ימיים. כך מגלה כתב העת המדעי היוקרתי “נייצ’ר” בגיליונו האחרון. את התגלית הובילו הדוקטורנטים אריאלה אלפרוביץ’ ואיתי שרון מהפקולטות לביולוגיה ולמדעי המחשב בטכניון, בהנחיית הפרופסורים עודד בז’ה ורון פינטר. בנוסף היו שותפים למחקר חוקרים נוספים מהטכניון, מאוניברסיטת תל אביב, מארה”ב ומצרפת.

“פוטו-סינתיזה (הטמעה) הוא תהליך המשתמש באנרגית האור לשם הפקת אנרגיה ויצירת חומר אורגני. בזכות הפוטו-סינטזה מתאפשרים החיים על פני כדור הארץ. לתהליך חשיבות עצומה גם בתהליכים גלובלים כמו התחממות כדור הארץ”, מסביר פרופ’ בז’ה. “אנו רגילים לחשוב על צמחים בהקשר של פוטו-סינטזה, אבל למעשה כמחצית מכלל הפוטו-סינטזה על פני כדור הארץ מתרחשת בים, על ידי חיידקים ואצות. עד לשנים האחרונות לא נלקחו וירוסים בחשבון כחלק מהמשחק הזה. לפני מספר שנים התגלו שני גנים ממערכת פוטו-סינתטית אחת בוירוסים, במחקר שלנו גילינו שמונה גנים ממערכת נוספת שדי בהם ליצירה של מערכת שלמה ומתפקדת. תגלית זו מעלה אפשרויות מרתקות לגבי הדרך שבה מדביקים וירוסים את החיידקים בים וגם לגבי תרומתם של וירוסים לתהליכים פוטו-סינתטיים”.

“עבודה זו כללה פיתוח ושימוש בכלים חישוביים מהתחום החדשני הקרוי מטגנומיקה המאפשר ניתוח משולב של חומר גנטי ממספר רב של אורגניזמים בעת ובעונה אחת”, מוסיף פרופ’ פינטר. “במהלך המחקר השתמשנו במידע שמגיע ממקומות רבים באוקיינוסים על פני כדור הארץ. לצורך עיבוד הכמות העצומה של המידע נדרש שימוש באשכול של כ-100 מחשבים”.

עד כה היה ידוע על גן אחד או שנים בלבד המעורבים בתהליך אך לבדם אינם יכולים לבנות מערכת פוטו-סינתטית שלמה. הקבוצה בראשות חוקרי הטכניון גילתה שמונה גנים שדי בהם כדי לבנות מערכת כזאת. החוקרים גם גילו שהוירוסים עושים שינויים בחלק מהחלבונים, והם משערים כי כך הם משנים את יכולתם לקלוט אלקטרונים גם ממוסרי אלקטרונים מסיסים בתא.

התגלית פותחת פתח ליכולות חדשות בהבנת הפונקציה של אוכלוסיות חיידקים בסביבות שונות תוך שימוש בשילוב בין כלים חישוביים וניסויים.

חוקרי הטכניון גילו כי “האף האלקטרוני” שפיתחו יודע להבחין בין מולקולות שנמצאו בהבל פיהם של חולי סרטן הראש והצוואר לבין מולקולות הנמצאות בנשימתם של אנשים בריאים. מחקר הוכחת ההיתכנות פורסם בכתב העת  British Journal of Cancer.

חוקרי הטכניון אספו דגימות נשימה מ-82 אנשים משלוש קבוצות: חולי סרטן הראש והצוואר, חולי סרטן ריאות ונבדקים בריאים. הם בחנו את ההבדלים בין המולקולות הנמצאות בהבל הפה בקרב שלוש הקבוצות, באמצעות ציוד בדיקה ייחודי המכונה “האף האלקטרוני”, שפותח במעבדות המחקר של פרופסור חוסאם חאיק בפקולטה להנדסה כימית בטכניון.

“האף האלקטרוני” הצליח להבחין בין מולקולות הנמצאות בנשימתם של חולי סרטן הראש והצוואר לבין מולקולות שנמצאו בדגימות נשימה של נבדקים בריאים. ה”אף” הבחין גם בין חולי סרטן ריאות לבין נבדקים בריאים, ובין חולי סרטן ריאות לבין חולי סרטן הראש והצוואר.

מדי שנה מאובחנים בארה”ב כ-37,000 איש החולים בסרטן הראש והצוואר. קטגוריה זו מקיפה סוגי גידולים שונים ברקמות הראש והצוואר, למשל בבלוטות הרוק וברירית האף. במקרים רבים מאובחן סרטן הראש והצוואר באיחור, בשל העדרם של סימפטומים ספציפיים. לעתים תכופות גורמת מחלה זו לגידולים שניוניים המשפיעים על מערכת הנשימה, לרבות הריאות.

פרופסור חוסאם חאיק, המוביל את המחקר, אמר כי “פיתוחן של דרכים חדשות לאיבחון סרטן הראש והצוואר הוא צורך חיוני. תהליך האיבחון מסובך, מצריך בדיקות של רופאים מומחים, ובמקרים רבים מתרחש בשלב מאוחר של המחלה. מצאנו הבדלים מובהקים בין קבוצות של מולקולות המצויות בנשימתם של חולים לבין המולקולות שבנשימתם של נבדקים בריאים, וזאת באמצעות בדיקת נשימה פשוטה ומוקדמת. כעת עלינו לבחון את התוצאות האלה במחקרים רחבים יותר, ולבדוק אם יוכלו לשמש בסיס לשיטת בדיקה אפקטיבית בהקשר של סרטן הראש והצוואר”.

ד”ר לזלי ווקר, מנהלת המידע במרכז הבריטי לחקר הסרטן, אמרה: “ייתכן שהממצאים הראשוניים המעניינים הללו יובילו לפיתוחו של “אף” מלאכותי ייעודי שיאפשר איתור גידולים סרטניים מסוגים אלה על סמך בדיקת נשימה. המרכז הבריטי לחקר הסרטן מוביל יוזמות לשיפור האיבחון המוקדם של סרטן. חשוב מאוד שנוכל לזהות את המחלה מוקדם ככל האפשר, שכן אז קל יותר לטפל בה וכך להגדיל את אחוזי ההישרדות. המחקר הזה מספק הזדמנות חדשה לפיתוח שיטות איבחון לסרטן ראש וצוואר, המאובחן כיום במקרים רבים בשלב מאוחר של המחלה”.

באירוע חגיגי השיקה הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית תוכנית בינלאומית בתחומי הנדסת התשתיות והסביבה, כצעד ראשון בהקמתו של בית ספר בינלאומי בטכניון בכל תחומי ההנדסה; 23 הסטודנטים הראשונים התחילו כבר בלימודיהם; הלימודים, המיועדים לסטודנטים מחו”ל, יתנהלו בשפה האנגלית

ארבע הסטודנטיות ו – 19 הסטודנטים הגיעו מ- 14 מדינות בחמש יבשות – אמריקה (ארה”ב וקנדה), דרום אמריקה (אורוגוואי ופרו), אירופה (איטליה, דנמרק, צרפת, ספרד ואלבניה), אפריקה (דרום אפריקה, גאנה וגיניאה) ואסיה (סין והודו). 30% מהסטודנטים בבית הספר הבינלאומי החדש של הטכניון הינם ממדינות מתפתחות.

באירוע ההשקה החגיגי אמר פרופסור בנטור: “תוכנית הלימודים זהה לחלוטין לתוכנית הלימודים בעברית בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. הענף שאנו עוסקים בו, בנייה ותשתיות, הוא ענף גלובאלי – חברות ישראליות רבות בתחום זה פועלות בחו”ל ואנו מאמינים שבסיום לימודיהם יהיו הסטודנטים שלנו לשגרירי רצון טוב של ישראל בארצותיהם וחלקם אף ישמשו נציגים של החברות הישראליות בחו”ל.” הוא הדגיש את המוניטין של הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ואת אופיה הרב תחומי המאפשר הכשרת מהנדסים בחזית המדע והטכנולוגיה כדי לתת מענה לצרכי המאה ה- 21 בתחומי התשתיות והסביבה.

המנהל האקדמי של בית הספר, פרופסור אמנון כץ, אמר כי בתחילה ילמדו הסטודנטים במכינה שתימשך ארבעה חודשים, ובה ילמדו גם עברית. “מדובר בתהליך דו כיווני, אשר בו, מצד אחד, נייצא את הידע הרב שנצבר בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ובישראל בתחומי התשתית והמים ונהפוך את בוגרי התכנית למובילים בתחומם ולשליחי רצון טוב למדינת ישראל, ומן הצד השני, הסטודנטים שלנו ייהנו ממפגש עם סטודנטים מוכשרים מכל העולם.”

המנהל האופרטיבי של בית הספר, אריאל גבע, ציין את ההצלחה של גיוס סטודנטים, שהיא פועל יוצא של המוניטין הבינלאומי של הטכניון ושל מאמצי השיווק הנרחבים שכללו, בין השאר, ביקורים בבתי ספר תיכוניים מובילים בארה”ב ובאירופה, ביקורים בתערוכות לימודים בינלאומיות וחשיפה באמצעות האינטרנט. “לכל אלה יש להוסיף את ההירתמות של הנהלת הטכניון להובלת מהלך אסטרטגי זה,” הוסיף. “הסטודנטים של בית הספר הבינלאומי יזכו לתשומת לב מיוחדת שתכלול חניכה אישית בתחומים אקדמיים וחברתיים, ותוכנית חברתית-חווייתית שתכלול הכרת החברה הישראלית וארץ ישראל.”

בשם הסטודנטים דיבר אקשאי ווג’פאי מהודו. “אי אפשר לבנות מדינה בלי מהנדסים, ובאתי ללמוד מאלה שעשו זאת, אלה שאכן בנו מדינה,” אמר. “התקבלתי למכון הטכנולוגי של הודו, רק אחוז אחד מהמועמדים מתקבל אליו, למדתי 16 שעות ביום, אושפזתי פעמיים והתקבלתי. בכל זאת בחרתי בטכניון, כי שמעתי עליו בהודו וידעתי שכאן אלמד מהמהנדסים שממש בנו מדינה. בהודו ישראל נחשבת למדינה מסוכנת, אבל כשבאתי לכאן מצאתי מקום נחמד ובטוח, אפילו יותר מהודו. והיחס שכולנו מקבלים פשוט מדהים.”

הקבלן והתעשיין אורי דורי, בוגר הפקולטה, אמר באירוע כי התעשייה רואה ערך רב בבית הספר החדש של הטכניון ושמחה לשתף איתו פעולה. “אנו נציע הכשרה לסטודנטים ונלווה אותם, כך שיוכלו לעבוד איתנו בעתיד, כשיסיימו ויחזרו לארצותיהם,” הדגיש.

דני מריאן, יו”ר איגוד המהנדסים, אף הוא בוגר הפקולטה, אמר כי בהקמת בית הספר הבינלאומי הראשון בארץ להנדסה שוב הפגין הטכניון מנהיגות, והוא מצפה לראות את בית הספר גדל ומתרחב.

נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, אמר כי האירוע הוא ציון דרך בתולדות הטכניון. “אתם תהיו גאים להיות הכיתה הראשונה בבית הספר,” פנה לסטודנטים. “אתם החלוצים.”

בתמונה: (מימין) נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, אורי דורי ונשיא הטכניון הבא, פרופסור פרץ לביא

זהו פרוייקט הבנייה למגורים הגדול בטכניון ומהגדולים בחיפה בשנים האחרונות; 60 דירות כבר מאוכלסות, במחירי שכירות נמוכים – החל מ-1,400 ₪ בחודש, כולל ארנונה וכבלים

הנדבן שלום זילוני הניח ב-18 במארס 2009 את אבן הפינה לכפר המשתלמים וחנך את בית הסטודנט החדש, שנבנה מחדש והורחב, אף הוא מתרומתו.

כפר המשתלמים נבנה במרומי הקמפוס, בחלקו המערבי-דרומי, וצופה אל נוף מרהיב של חיפה והמפרץ. יש בו דירות מסוגים שונים, בנות 2-4 חדרים, בשטח של 60-100 מטרים רבועים, חלקן צופות לנוף המפרץ והאחרות צופות לחורש הטבעי. הן ניבנו ב”בניה ירוקה”, עם בידוד תרמי ברמה גבוהה, תוך הקפדה על שילוב בנוף החורש הטבעי. הבניינים מחוברים ביניהם במערכת גשרים ולכל דירה יש חניה. ראש אגף הבינוי בטכניון, דן אורדן, אמר כי בסך הכל ניבנו 22 אלף מטרים רבועים ובקרוב יוחל בבניית מרכז קהילתי גדול ובו ארבעה גני ילדים ואולם אירועים ל-200 איש.

בכפר החדש יש ארבעה מגרשי משחקים מאובזרים לילדים, כל מגרש מותאם לגיל אחר. בניני הכפר מחוברים ביניהם, כמו גם למגרשי המשחקים, באמצעות מערכת גשרים, כך שהילדים לא ייאלצו ללכת ברחוב וגישת כלי הרכב תהיה באמצעות מסלול היקפי מסביב לכפר.

האדריכל גבי שוורץ הסביר כי “הפרוייקט עורך דיון עם הטבע והסביבה. השתדלנו לפתח רק את השטחים הנחוצים לבניית הבנינים ולא לחסום את הנוף לתושבי שכונת רמת אלון הסמוכה”, הדגיש. לדבריו, באמצעות מערכת הגשרים בין הבניינים נוצרה “טיילת שמרחפת מעל הטבע” ומאפשרת תנועה גם לנכים ומוגבלים בסביבה ההררית. הבניניים נבנו עם כווני צפון-דרום, דבר שיחסוך באנרגיה וינצל נכונה את האקלים באיזור.

“הקדשנו מחשבה רבה לקהילה ולמקומות מפגש”, הוסיף גבי שוורץ. “גם המרכז הקהילתי יקושר לבניינים באמצעות גשרים”.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר בביקור במקום כי הכפר נבנה במסגרת מאמצי הטכניון להעניק לסטודנטים שלו לתארים גבוהים איכות חיים גבוהה ולאפשר לבעלי המשפחות שביניהם להתגורר בתחומי הקמפוס בדירות באיכות גבוהה ובעלות נמוכה. “כפר המשתלמים החדש מהווה נדבך חשוב נוסף בסל התמריצים שהטכניון נותן לסטודנטים שלו לתארים מתקדמים”, הוסיף. “אנו רואים חשיבות רבה בהגדלת מספר הסטודנטים לתואר שני ושלישי, נוכח תרומתם הרבה לכלכלת המדינה ולביטחונה, לטכניון ולאקדמיה הישראלית”.

הסטודטים ישלמו דמי שכירות נמוכים במיוחד, בהשוואה למחירי הדירות בחיפה בכלל ובשכונת נוה שאנן והעיר נשר הסמוכות לטכניון. עבור דירה בת שני חדרים – 1,400 ₪, 3 חדרים – 1,700 ₪, 3.5-4 חדרים – 1.900 ₪, כולל ארנונה, כבלים ותחזוקה. לכל דירה יש מחסן והיא נמסרת לדיירים עם  מקרר, תנור, ארונות ושולחן עבודה.

בית הסטודנט נמצא בלב הקמפוס. שוכנים בו משרדי אגודת הסטודנטים, מסעדות, בתי קפה, אולם קולנוע וחדרי מוסיקה. בבית הסטודנט החדש נבנה אולם אירועים רב תכליתי, ומתקיימים בו ימים פתוחים, ירידי תעסוקה, מסיבות, חגיגות סוף השנה, הופעות, הרקדות ושעורי מחול. במפלס אולם הכניסה המרכזי יש איזור  מולטימדיה עם מרקע טלוויזיה גדול. אולם אורחים נמצא מעל המסעדות ובתי הקפה ובו יכולים הסטודנטים למצוא פינה שקטה למנוחה או לקריאה.

מיתחם השירותים לסטודנטים בבית הסטודנט כולל משרדים של נציגי רשויות המס, הביטוח הלאומי, ספקי שירותי טלפוניה, סוכני ביטוח ושירותים נוספים.

שלום זילוני, יליד ירושלים אשר גדל בחיפה, הוא אחד התורמים החשובים של הטכניון וידיד אמת שלו. עם תום שירותו ב”הגנה” ובצה”ל במלחמת העצמאות, הוא התיישב בקנדה ופיתח מכונה מתקדמת לעיבוד עץ ודרכים מקוריות לשיפור העמסת ספינות מטען לקראת הפלגתן הטרנס-אטלנטית. לאחר שעבר לארה”ב, ייסד בשנת 1967 את חברת P.E.S להפצת ספרות מדעית ברחבי העולם. זו הייתה החברה האמריקנית הראשונה שעשתה שימוש בדואר אוויר להובלה של כתבי עת מדעיים ובכך הפך שלום זילוני לדמות מפתח עולמית בהפצה של ספרות מדעית ומקצועית ולערוץ הפצה מרכזי עבור הוצאות הספרים הפועלות בתחום המדעי.

שלום זילוני התמסר לחיזוקה של מדינת ישראל באמצעות ביצור חוסנה המדעי והטכנולוגי. בשנת 2003 הוא קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון, על הכרתו בתפקידו החיוני של הטכניון בקידומה ובחוסנה של מדינת ישראל ובתודה על תמיכתו הרבה בקידום היכולות האקדמיות של הסטודנטים וחברי הסגל שלו, ובאיכות החיים בטכניון. שלום זילוני סייע לטכניון במימון גיוס חברי סגל חדשים, היה מראשוני התורמים לתחום הננו-טכנולוגיה, הקים את כיכר שלום זילוני בלב הקמפוס וטיילת הנוף היוצאת ממנה, וסייע בהתמדה לקידום הסטודנטים באמצעות היחידה לקידום סטודנטים בה תמך. כעת הקים עבור הסטודנטים היקרים ללבו בית סטודנט חדש וכפר מגורים ייחודי מהיפים בארץ.

בתמונה: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, מבקר בדירה החדשה של הלנה איוונובה. בעלה, מריו, לומד לתואר שני בפיסיקה. צילם: שלמה שהם, דוברות הטכניון.

16 מהם – מצטיינים “סידרתיים”

רבים מהמצטיינים הם סטודנטים להנדסת חשמל והנדסת אוירונוטיקה וחלל. 16 מהם – מצטייני נשיא.

מאז הקמתה הוכשרו בתכנית “עתידים” יותר מ-1,900 בוגרות ובוגרים, 1,200 נוספים לומדים כיום במוסדות אקדמאיים בארץ, יותר מ-900 –  סטודנטים להנדסה, מדעים ורפואה בטכניון, המוביל את התכנית מאז הקמתה.

הסטודנטים המשתפים בתכנית “עתידים” זוכים לליווי חברתי ואקדמי מחונך אישי וכן לסיוע כלכלי – מימון שכר הלימוד, מחשב נייד ומלגת קיום. כל סטודנט מחוייב בפעילות למען הקהילה. כיום מהווים העתודאים של “עתידים” 40% מכלל העתודאים בצה”ל.

חי משה אלגאוי מאור עקיבא לומד הנדסת מכונות (שנה רביעית) והוא מצטיין דיקן ארבע פעמים. הוריו פנסיונרים, אך אמו ממשיכה לעבוד כמטפלת. יש לו שבעה אחים. הוא התקבל למכינה בטכניון ולאחר שסיים אותה בהצלחה – התקבל לפקולטה שלו.

חי מתנדב בעמותת “הישגים” ובעבר פעל כחונך באור עקיבא וסייע לתלמידים שניגשו למבחן הפסיכומטרי.

האחים דוד ושמואל כתר מירוחם מצטיינים אף הם, דוד מצטיין דיקן ושמואל מצטיין נשיא. שניהם לומדים בפקולטה למדעי המחשב וסיפור חייהם שונה לחלוטין מסיפורי המצטיינים האחרים. אביהם, לארס (כיום אלקנה) נולד בשבדיה וגדל בבית נוצרי עם שלושה אחים ואחות. אחרי שהתחתן עם אן (כיום חנה) הוא חש קירבה ליהדות והחל לחקור את שורשיו. הוא בדק בספריות ובכנסיות ומצא שאבות אבותיו היו יהודים שהתנצרו. מאחר שרוב בני האנוסים בשבדיה הגיעו אליה מהולנד (ולהולנד מספרד) – החליט לארס לנסוע לספרד כדי ללמוד תיאולוגיה, תוך התמקדות ביהדות ובשפה העברית. הוא התיישב עם משפחתו בטולדו. לאחר כמה שנים נודע לו כי בדרום אמריקה חיים רבים החושבים כמוהו שהם צאצאי האנוסים. המשפחה כולה נסעה לגוואטמלה. האחים כתר היו אז בני 12-14.

בספרד פתח אבי המשפחה קבוצת לימוד ליהדות באינטרנט, ובפעילות זו הוא ממשיך עד היום. הוא גם לימד יהדות באוניברסיטה מקומית ועשה דוקטורט בתיאולוגיה. ילדיו למדו בבית ספר אמריקני וכיום הם דוברים ארבע שפות – שוודית, ספרדית, אנגלית ועברית.

בשנת 2006 עלתה המשפחה לארץ לאחר שכל בניה התגיירו. הם התישבו במושב תעשור בנגב והאחים למדו ב”אשל הנשיא”. הם לא ידעו עברית כמעט וסיימו את שנת הלימודים הראשונה שלהם בישראל בהצטיינות ועם עברית שוטפת. “אחת התלמידות בכיתתי, שלמדה ספרדית מהטלנובלות, עזרה לי רבות”, מחייך דוד. “קיבלנו גם שעורים פרטיים ובית הספר עזר לנו להיקלט במהירות”, מוסיף שמואל. גם שרה, אחותם הצעירה, נקלטה היטב בבית הספר. היא נישאה לא מכבר לצעיר יהודי חוזר בתשובה שעלה לארץ מספרד. שניהם נפגשו בישיבת הכותל.

שמואל, הבכור, רצה להתגייס לחייל קרבי עם תום לימודיו, אך מוריו שכנעו אותו כי יוכל “לתרום יותר עם מוח מאשר עם כוח”. הוא נרשם למכללת באר שבע, והמנהל חש עד מהרה כי הסטודנט הצעיר משועמם. “לך ללמוד בטכניון”, הציע לו. המשפחה התגוררה כבר בירוחם, שם ההורים בונים במו ידיהם בית אקולוגי, ושמואל נרשם למכינת הטכניון אותה סיים בהצלחה. היום הוא לומד מדעי המחשב, שנה שלישית, וכבר שלוש פעמים היה מצטיין נשיא.

דוד, אחיו, הלך בדרכו. גם הוא סיים את המכינה ולומד מדעי המחשב, שנה שניה. הוא מצטיין דיקן.

שמואל לא מתחרט על שזנח קריירה מוסיקלית (הוא נגן מחונן בכינור) וממשיך לנגן בתזמורת הטכניון. דוד לא זנח את תחום הגרפיקה וממשיך לצייר, עתה כבר במחשב.

“עשינו שינוי גדול בחיים ואנחנו מאושרים”, הם אומרים. “אבא גדל בשוודיה באמצע יער ועכשיו הוא בונה בית באמצע המדבר, מבלוקים ובקבוקים, עם אנרגיה המגיעה מהרוח המדברית. אנחנו נמשיך במחשבים, אותם אנחנו אוהבים ומקווים לתרום לצה”ל ולמדינה בתחום שבו אנו טובים”.

בתמונה: שמואל (מימין) ודוד כתר. צילם: יוסי שרם, דוברות הטכניון

במסגרת התוכנית אינטל מעניקה מדי שנה פרסי הצטיינות לסטודנטים לתואר ראשון ותארים מתקדמים להנדסה ומדעים באוניברסיטאות השונות בארץ

Intel Awards הינה תוכנית ייחודית של אינטל, שמטרתה לקדם את ערך המצוינות בקרב סטודנטים בתחומים טכנולוגיים שונים, לעודד מצוינות בלימודים ובמחקר, ולקדם היכרות עם התעשייה בקרב הסטודנטים. במסגרת התוכנית, אינטל מעניקה מדי שנה, באמצעות קבוצת קשרי אקדמיה, פרסי הצטיינות לסטודנטים מצטיינים לתואר ראשון ותארים מתקדמים להנדסה ומדעים בטכניון, אוניברסיטת תל-אביב, בן גוריון, האוניברסיטה העברית, המכללה להנדסה בירושלים והמכון הטכנולוגי בחולון. השנה הוענקו עשרות פרסים בשווי כולל של כ-300,000 שקל במוסדות אלו.

260 סטודנטים, מרביתם סטודנטים לתואר ראשון, נרשמו השנה לתוכנית Intel Awards ובמהלכה נפגשו עם מהנדסים מאינטל, למדו על החברה, על הטכנולוגיה המתקדמת ועל הקשר שבין לימודים לפרקטיקה התעשייתית. זכו בפרסים 32 סטודנטים לתואר ראשון ו-16 סטודנטים לתארים מתקדמים שנבחרו לערוך מחקרים בתחומים רלוונטיים לאינטל ולתעשיית הסמיקונדקטור במהלך השנה. בין התחומים המחקריים שהודגשו השנה ישנם שני תחומים חדשים – טכנולוגיית ייצור ירוקה ו-visual computing.

בתמונה: טקס חלוקת הפרסים בטכניון

פרופסור ישעיהו ליפשיץ מהפקולטה להנדסת חומרים בטכניון נמנה עם 100 המדענים המובילים בעולם בעשור האחרון בתחום החומרים, על פי רשימה שפורסמה על ידי “רויטרס תומסון” והופיעה במוסף ההשכלה הגבוהה של העיתון “טיימס”. הוא הישראלי היחיד המופיע ברשימה זו, המתייחסת להישגי כחצי מיליון חוקרים בעולם בתחום החומרים.

רשימה זו ורשימה אחרת של מאה הכימאים המובילים בעולם בעשור האחרון הוכנו עקב הכרזת שנת 2011 על ידי “אונסקו” כשנת הכימיה. ברשימה מופיעים מדענים אשר מאמריהם שפורסמו מאז שנת 2000 השפיעו ביותר על הקהילה המדעית כפי שהוסק ממספר הציטוטים הממוצע למאמר. “רויטרס תומסון” היא חברה המספקת שירותי מידע משולבים לקהילות שונות ובהן האקדמיה. החברה בדקה ציטוטי מאמרים של כחצי מיליון חוקרים בתחום החומרים בעשר השנים האחרונות ומאה המדענים שנבחרו מהווים את 0.02 העליונים מהאחוז המוביל של חוקרי החומרים.

 בתמונה: פרופסור ישעיהו ליפשיץ. צילום – דוברות הטכניון.