האתר נועד לקדם שילוב נשים בהנדסה, טכנולוגיה ומדעים ולעודד נשים צעירות ללמוד תחומים אלה. הוא יכלול סרטונים, פורומים, מאמרים ומידע רב על כל שלבי הקריירה של נשים בתחומי המדע וההנדסה. ישולבו בו ראיונות מצולמים עם נשים מהנדסות ומומחיות בתחומי הטכנולוגיה השונים, הנמצאות בשלבים שונים במסלול הקריירה שלהן ועם בוגרות הטכניון שהשתלבו בתעשייה בתפקידי מפתח.

כן יהיה פורום נשים שיענה בזמן אמת על שאלות של הגולשות. הפורום יופעל במתכונת “ימי מרתון” במהלך השבוע שבו יחול יום האשה הבינלאומי ולאחר מכן ישמש כבסיס מידע לגולשות. בין המרואיינות – ד”ר יואל מארק, סמנכ”ל פיתוח ביאהו ישראל, מוניקה אייזינגר, מייסדת, נשיאה ומנכ”לית של חברת Mind CTI, ד”ר איילת פישמן מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, רות אלון ממיייסדי “נטויז’ן” ועוד.

בתמונה: אתר “נשים בהנדסה, בטכנולוגיה ובמדעים”. צילום – דוברות הטכניון

ארגון בוגרי הטכניון פתח במבצע “מחשב נייד לכל סטודנט”. המבצע הוא פרי יוזמתם של נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא ויו”ר ארגון הבוגרים, אייל קפלן.

“בעזרת בוגרינו, אנו מקווים שלא יהיה בטכניון סטודנט שבשל בעיות כלכליות לא יהיה לו מחשב נייד”, אמר פרופסור לביא. “היום המחשב הנייד הוא העט והמחברת של פעם. בתרומתם של בוגרי הטכניון הם יסייעו לסטודנטים הנזקקים ללמוד בתנאים שיביאו להצלחתם”.

בימים אלה מקבלים עשרות אלפי בוגרי הטכניון לביתם, בתוך עיתון “הטכניון”, שובר תרומה מיוחד.

“אנו מקווים לעזור לסטודנטיות ולסטודנטים הצעירים של הטכניון”, אמר יו”ר ארגון בוגרי הטכניון, אייל קפלן. “כאשר אנו למדנו בטכניון עוד לא היו מחשבים ניידים. היום אנחנו לא מבינים איך הסתדרנו בלעדיהם. אני קורא לחברותי ולחברי מארגון הבוגרים – לסייע לדור הבא של מהנדסים ומדענים”.

פרס הארווי היוקרתי הוענק אתמול בטכניון לפרופסור דיוויד באולקומב מאוניברסיטת קיימברידג’, אנגליה, ולפרופסור שיוג’י נקאמורה מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, ארה”ב. עד כה זכו 13 חתני פרס הארווי בפרס נובל ובכללם שתי זוכות פרס נובל האחרונות – אליזבט בלברן (רפואה) ועדה יונת ממכון ויצמן (כימיה).

פרופסור באולקומב קיבל את הפרס “בהוקרה על תרומתו המכרעת בגילוי התפקיד המרכזי של מולקולות רנ”א קצרות בויסות של ביטוי גנים. במחקריו בצמחים גילה פרופסור באולקומב כי טרנסגנים ווירוסים מושתקים ברמת הרנ”א על ידי מולקולות רנ”א קצרות. עבודה חלוצית זאת הביאה לגילוי חשיבותן של מולקולות רנ”א קצרות באורגניזמים רבים, לרבות בני אדם, והובילה לזיהוי של בסיס משותף לפעילותן.

לעבודתו של פרופסור באולקומב הייתה השפעה עצומה על המחקר הבסיסי במדעי החיים, וכן על החקלאות והביוטכנולוגיה, שבה משמשות מולקולות רנ”א קצרות ככלים לפיתוח גידולים-חקלאיים עמידים לוירוסים, לאיבחון ולטיפול במחלות קשות כמו סרטן, זיהום נגיפי, ומחלות ניוון עצביות”.

פרופסור נקאמורה קיבל את הפרס “בהוקרה על תרומתו המכרעת לפיתוח מקורות אור המבוססים על מוליכים למחצה מסוג III-V והכוללים חנקן. פרופסור נאקאמורה פרץ דרך במחקרים שהובילו ללייזר מוליך למחצה הפולט אור כחול אשר מאפשר הגדלה משמעותית של מערכות אכסון אופטי. מחקריו על דיודות פולטות אור כחול (BLUE LED) הובילו לפתוח דיודות פולטות אור לבן (WHITE LIGHT LED) שמוליכות למהפכה בשיטות הארה. הדיודות שפולטות אור לבן מחליפות שיטות הארה מקובלות מכיוון שהן יעילות בהרבה ממנורות ליבון ומבטיחות חסכון עצום בצריכת אנרגיה”.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר בטקס החגיגי כי “המדע ממציא את עצמו מחדש מידי יום, ולשני הזוכים יש חלק במהפכה הזו”.

פרופסור באולקומב הודה נרגשות על קבלת הפרס ואמר לקול צחוקו של הקהל: “אני מקווה שזכייתי בפרס החשוב הזה תהווה השראה למדענים צעירים, אשר יגידו לעצמם: אם פרופסור באולקומב יכול, גם אנחנו יכולים”.

פרופסור נקאמורה אמר כי הוא מקווה שפיתוחיו יסייעו בחיסכון ניכר בחשמל ובצמצום ההתחממות הגלובאלית. הוא הוסיף בחיוך: “כשתומס אדיסון גילה את החשמל, המצאתו לא יצרה כל תביעה משפטית. הגילוי שלי כבר גרר חמש תביעות משפטיות”.

פרס הארווי ניתן לראשונה בשנת 1972, מהקרן שהוקמה על ידי ליאו מ. הארווי ז”ל מלוס אנג’לס, על מנת להכיר בתרומות גדולות לקידום האנושות בתחומי המדע והטכנולוגיה, בריאות האדם וקידום השלום במזה”ת. מפירותיה מוענקים כל שנה פרסים בשווי 75,000$ לכל זוכה.

בין זוכי פרס הארווי היוקרתי מדענים מארה”ב, בריטניה, רוסיה, שוודיה, צרפת, וישראל, ביניהם זוכה פרס נובל מיכאיל גורבצ’וב, מנהיג בריה”מ לשעבר, לו הוענק הפרס בגין פעילותו לצמצום מתחים אזוריים; פרופסור ברט סאקמן שזכה בפרס נובל ברפואה, פרופסור פייר ג’יל דן-ג’ן, אשר זכה בפרס נובל בפיסיקה, פרופסור’ אדוארד טלר עבור תגליותיו בפיסיקת מצב מוצק, אטומית וגרעינית ופרופסור ויליאם ג’. קופף על המצאת הכלייה המלאכותית.

הצעות למועמדויות לפרס הארווי מתקבלות ממדענים מובילים ואישים בישראל ובעולם. חתני הפרס נבחרים על יד וועדת פרס הארווי בתהליך קפדני, בטכניון.

בתמונה: הזוכים (משמאל) מקבלים את פרס הארווי. צילום – שלמה שוהם, דוברות הטכניון

הצלחה נוספת לפרוייקט “טכניון לחיים”
“גלילאו” האירופי השקיע כמיליון וחצי שקל במיזם פיתוח של שעון אטומי

המשתתפים בפרוייקט של ארגון בוגרי הטכניון מקבלים הדרכה וייעוץ מבוגרי טכניון מנוסים

הטכנולוגיה החדשנית של 4DIMENSION מתבססת על נעילת תדר אות שעון לרזוננס אטומי בחומר מוצק, באופן דומה לזה המתבצע בשעון אטומי מבוסס גז. השימוש בחומר מוצק, מוריד את דיוק התדר של השעון ביחס לזה של שעון אטומי מבוסס גז אך מאפשר, מאידך, להוזיל את המחיר, להקטין את הגודל ולהוריד את צריכת ההספק באופן דרמטי. השעון אותו מפתחת 4DIMENSION יחליף את שעוני הקוורץ המדויקים. הפיתוח מאפשר לקבל שעון מדויק יותר, קטן יותר, זול יותר וירוק יותר (צריכת ההספק שלו נמוכה ביותר) ביחס לשעוני הקוורץ המדויקים. “החזון שלנו הוא שבכל GPS וטלפון סלולארי יותקן השעון שלנו שיאפשר שיפור משמעותי בביצועים”, אומר ד”ר להב גן, מנכ”ל החברה.

חברת 4D זכתה באחרונה במקום הראשון מבין המתחרים מישראל ובמקום השישי באירופה בתחרות ה-European Satellite Navigation. תחרות המיזמים של פרויקט ה-GPS האירופאי GALILEO, נערכת מדי שנה במינכן שבגרמניה. לתחרות היוקרתית מוזמנים בכירים מקשת רחבה של חברות ופרויקטים אירופאים. צוות החברה שנסע לתחרות זכה גם לחשיפה גדולה מול בכירי התעשייה הגרמנית.

בעקבות הזכייה בתחרות קיבלה החברה מענק כספי של כ-מיליון וחצי ש”ח מפרויקט GALILEO. עד היום פעלה D4 במימון עצמי והקימה מעבדה פיזיקאלית מתקדמת ביותר. המענק בו זכתה יאפשר לחברה לפתח את המוצר הראשון עד תחילת השנה הבאה.
במסגרת פרוייקט “טכניון לחיים” של ארגון בוגרי הטכניון, שהוקם בתרומתה של משפחת אגסי, מקבלים יזמים, סטודנטים בטכניון, ליווי, הדרכה וייעוץ מבוגרי טכניון מנוסים.

פרוייקט “טכניון לחיים” מנוהל בידי שירה צלנר ופועל בשיתוף עם מרכז ברוניצקי ליזמות בטכניון, בראשות פרופסור עוזי דה האן. הוא מקדם יזמים – סטודנטים בטכניון, באמצעות “מנטורים”, בוגרי טכניון מנוסים.

בתמונה: ד”ר להב גן. צילום – אור פלג, דוברות הטכניון

על המחקר שקדו צוותים מהטכניון, מהמרכז הרפואי רמב”ם, מאוניברסיטת תל אביב, מהמרכז הרפואי “הדסה” ומהמכון הלאומי לבריאות בארה”ב

צוותי מחקר מהטכניון, מהמרכז הרפואי רמב”ם, מאוניברסיטת תל-אביב, מהמרכז הרפואי “הדסה” עין כרם ומהמכון הלאומי לבריאות בארה”ב, זיהו איזור בדנ”א המכיל גורם גנטי שכיח המעלה את הסיכון למחלות כליה. הגילוי פורסם בגיליון האחרון של כתב העת המדעי היוקרתי Human Molecular Genetics  (הגנטיקה המולקולארית של האדם).

קיימת הערכה כי  40 מליון בני-אדם בארה”ב חולים במחלת כליה כרונית בדרגות חומרה שונות. מתוכם, כחצי מליון מצויים בשלב המתקדם של המחלה המכונה כשל כלייתי סופני (בישראל כ-5,000 חולים). בשלב הזה נחוצים טיפולים רפואיים מצילי חיים באמצעות דיאליזה או ע”י השתלת כליה. טיפולים אלה עוזרים בהארכת חייהם  של החולים, אולם למרבה הצער, איכות חייהם עלולה להיפגע ובד”כ שיעור התמותה בקרבם צפוי להיות יחסית גבוה.

עד לא מזמן הוערך כי גורמים גנטיים מעורבים באופן מועט בהופעת סוגים שונים של מחלות כליה. אולם בשנים האחרונות הראו מחקרים בארה”ב, כי לאוכלוסיה ממוצא אפריקני יש רמת סיכון גבוהה פי ארבעה למחלת כליה סופנית לעומת האוכלוסייה מהמוצא האירופאי. במקביל נמצא, כי גם לאוכלוסיה ממוצא היספני יש רמת סיכון גבוהה (פי שניים) למחלת כליה סופנית בהשוואה לאוכלוסיה ממוצא אירופאי. כמו כן התברר כי המצב הכלכלי-חברתי של החולים לא מסביר את ההבדלים הניכרים בשכיחות המחלה בין האוכלוסיות השונות. עובדות אלה הצביעו על קיומו של גורם גנטי כלשהו המעורב בהופעת המחלה. ואכן לפני כשנה, שתי קבוצות חוקרים מארה”ב  זיהו גן על כרומוזום 22 (שם הגן: MYH9), אשר שינויים מסוימים בו מסבירים את השכיחות הגבוהה של מחלת כשל כליה סופנית באוכלוסיה ממוצא אפריקני.

צוות חוקרים בהובלת פרופסור קרל סקורצקי וד”ר דורון בהר, יחד עם הדוקטורנט שי צור וחוקרים עמיתים נוספים מהטכניון, מהמרכז הרפואי רמב”ם, מאוניברסיטת תל-אביב, מהמרכז הרפואי הדסה עין-כרם בירושלים, וכן ד”ר ולטר וסר וחוקרים מהמכון הלאומי לבריאות בארה”ב (NIH), מדווחים במאמר על זיהויים של גורמים גנטיים חדשים בגן MYH9המסבירים באופן טוב יותר את השכיחות הגבוהה של מחלת כשל כליות סופנית בקרב אוכלוסיות ממוצא אפריקני. במחקר זוהו גורמים גנטיים חדשים שמוצאם באזור מרכז אפריקה, אשר מעלים משמעותית את הסיכון למחלה הסופנית גם בקרב האוכלוסייה המעורבת של היספנים אמריקנים (בני תערובת ממוצא אירופאי, אפריקני ואמריקני-ילידי). הגורמים הגנטיים שזוהו על ידי  החוקרים – שכיחים מאוד ומצויים ב-45% מהאנשים ממרכז אפריקה. “גורמים אלה מעלים את הסיכון למחלה באופן משמעותי עד פי 3-5 לנושאים אותם”, אומרים החוקרים.

בניגוד לשכיחות הגבוהה של המחלה בקרב אפריקנים-אמריקנים, צוות המחקר של הטכניון ורמב”ם גילה בעבר כי יהודי אתיופיה אינם סובלים מרמה גבוהה יותר של מחלת כשל כלייתי סופנית. לפיכך מחקר גנטי השוואתי עתידי, עשוי לעזור בזיהוי המוטציה הספציפית האחראית לפגיעה בכליה ולהבנת המנגנון הגורם למחלה.

לדעת החוקרים, ממצאי המחקר עשויים לקדם את השימוש בבדיקות סקר גנטיות לאנשים המצויים בסיכון למחלת כשל כליה סופנית, זאת – לצורך טיפול מונע מקדים. כמו כן, ממצאי המחקר יקדמו מחקרים עתידיים, אשר עשויים להוביל לפיתוח טיפולים רפואיים חדשים המיועדים לטיפול ולמניעה של מחלת כשל כליה סופנית.

יציגו את הפרוייקטים שלהם בשבוע הבא בכנס היובל לתעופה וחלל

ד”ר אהוד קרול, האחראי על הצגת פרוייקטי הסטודנטים בכנס, מסר כי “המל”ט החמקן” תוכנן לפעול במרחק של כ-3,000 קילומטרים ללא תידלוק מחדש. הוא יכול לשאת שתי “פצצות חכמות” במשקל של 500 קילוגרם כל אחת, ומצוייד בחיישנים שונים (אלקטרו-אופטי, אינפרא-אדום וראדאר) המאפשרים פעולה גם בחשיכה ובכל תנאי מזג אוויר. על הפרוייקט עבדו שבעה סטודנטים בהנחיית מר דרור ארצי.

“מעלית החלל” נועדה להביא את האיזוטופ הליום-3 מהירח לכדור הארץ. חומר זה נדיר מאד בכדור הארץ, אבל יכול לשמש כדלק גרעיני. המערכת שתוכננה מורכבת מקרוניות במשקל טון וחצי ה”נוסעות” על כבל באורך 325,000 ק”מ, מפני הירח עד למסלול סביב כדור הארץ ובחזרה. זמן נסיעת הקרונית בכיוון אחד הוא כ-200 שעות, והנעתה נעשית באנרגית השמש. לדברי הסטודנטים המתכננים, “מעלית” כזו בין הירח לכדור הארץ אפשרית וניתנת לביצוע תוך שימוש בטכנולוגיות קיימות. בתוך חמש שנים ניתן יהיה להחזיר את ההשקעה בה, בסך 15 מיליארד דולר, בהנחה שבכל שנה יובאו לארץ כחמישה טון של הליום-3. חמישה סטודנטים תיכננו את המערכת, בהנחייתו של ד”ר אלכסנדר קוגן.

“השפירית המעופפת” היא כלי טיס בעל מוטת כנף של 23 ס”מ וגוף באורך 20 ס”מ, מונע ע”י סוללה חשמלית ומנפנף בארבע כנפיו. אב טיפוס כבר נבנה והודגם בטיסה בתוך בניין הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון. מהירותה האיטית יחסית של השפירית מאפשרת לה להיכנס בקלות לחדרים דרך חלונות קטנים ולשלוח משם תמונות ממצלמה זעירה שניתן להתקין עליה. שמונה סטודנטים בנו אותה, בהנחייתו של פרופסור בני לנדקוף.

מערכת הניווט הלוויינית “אירנה” היא קונספט למערכת ניווט איזורית המבוססת על “לוויין אם” וארבעה “לווייני בנות”. ה”בנות” הן ננו-לוויינים במשקל של פחות מ-9 ק”ג, כל המערכת תוכננה להיות תחליף זול יותר למערכות GPS קיימות. הפרויקט בוצע ע”י שבעה סטודנטים בהנחיית ד”ר אלכסנדר קוגן.

כנס היובל לתעופה וחלל יתקיים בימים 17-18 בפברואר. מפגש היובל לפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל יתקיים ביום רביעי, 17 בפברואר, בשעה 19.00, במלון “דן פנורמה” בתל אביב.

בתמונה: הפרוייקטים של הסטודנטים לפי כיוון השעון – המל”ט החמקן (למטה משמאל), השפירית ולווין האם. צילום: דוברות הטכניון

יתקיים ב-17-18 בפברואר בתל אביב ובטכניון

הכנס הישראלי השנתי למדעי התעופה והחלל חוגג השנה יובל. הכנס, הנמשך יומיים, נערך בכל שנה מאז 1959, פרט לשנת 1974 עקב מלחמת יום כיפור.  הוא מהווה את האירוע המרכזי בו אנשי התחום, מן האקדמיה, התעשיה וכוחות הביטחון, נפגשים ומתעדכנים בחידושים האחרונים בתחום התעופה והחלל.

בכנס הראשון השתתפו כמאה איש, ואילו בשנים האחרונות מתקרב מספר המשתתפים לאלף – דבר המשקף את הגידול המדהים של ענף התעופה והחלל בארץ – מכלי טייס בלתי מאוישים, דרך מערכות טילים ועד לויינים ומשגרים. הכנס יתקיים ביום ד’ 17.2 במלון דן-פנורמה בתל-אביב וביום ה’- 18.2 בטכניון, בחיפה.

לרגל הכנס ה-50 ייערכו שתי פעילויות מיוחדות. האחת, פנל של מובילים בתעשיות הביטחוניות הגדולות – התעשייה האווירית, אלביט מערכות ורפאל  ובו ייחשפו החידושים האחרונים בכלי טייס בלתי מאוישים ומערכת “כיפת ברזל” נגד טילים. הפעילות השנייה היא מפגש 50 מחזורים – של בוגרי הפקולטה להנדס אווירונאוטיקה וחלל בטכניון, אותה סיים הרוב הגדול של המשתתפים בכנס  לדורותיהם- מפגש שייערך בערב הראשון, בתל-אביב.

בכנס יינתנו מספר הרצאות מוזמנות: על כלי טייס זעירים- דמויי חרקים מאת פרופ’ ווי שי מאוניברסיטת מישיגן בארה”ב, הרצאה על גלי הלם והנזקים שהם גורמים – על ידי פרופ’ גבי בן-דור, דיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בן גוריון, ופרופ’ נורברט פיטרס מאוניברסיטת אאכן בגרמניה ידבר על תופעות ורבולנטיות בשריפה. אורח הכבוד בכנס יהיה פרופ’ דניאל הרשקוביץ, שר המדע והטכנולוגיה.

השנה יינתנו כ- 90 הרצאות, בששה מושבים מקבילים, מהן כעשר הרצאות על ידי מרצים  מחו”ל, וכ-28 הרצאות מן התעשייה הישראלית, בהם ייחשפו לראשונה רבים מהחידושים בתחום התעופה בארץ. כבכל שנה, גם השנה תתקיים תחרות פרוייקטי סטודנטים מהטכניון.

בפיסגה יצויינו 25 שנים של שיתוף פעולה בין הטכניון ואוניברסיטת אאכן בגרמניה

שרת החינוך והמחקר של גרמניה, פרופסור אנט שבאן, אמרה כי לשתי המדינות יש מסורת ארוכה של שיתוף פעולה בתחום המדע. “בפיסגה יוצגו פרוייקטים מוחשיים, שמדעני שתי המדינות ימשיכו לפתחם ביחד”, הדגישה. “זהו דבר נדיר מאוד וממחיש עד כמה חזק שיתוף הפעולה בין שתי המדינות”, הוסיפה. השרה הזמינה את שר המדע הישראלי, פרופסור דניאל הרשקוביץ, לפתוח עימה בגרמניה בחודש הבא מכון מדעי בינלאומי גדול ולבקר במכון לחקר הסרטן.

שר המדע, פרופסור דניאל הרשקוביץ, אמר כי על הפיסגה הייחודית הוחלט בשל הקשר המאוד מיוחד בין המדע והמחקר הישראלי והגרמני והודות לקשר האישי המיוחד בינו לבין השרה הגרמנית. “הפיסגה היא רעיון מיוחד במינו – להושיב ביחד את קובעי המדיניות וכל מובילי המחקר”, הוסיף. “יש לכולנו ציפיות מאוד גבוהות מהפיסגה הזו”.

עם השרה הגרמנית הגיעה פמליה גדולה של מדענים וראשי אוניברסיטאות. הם שמעו סקירה מנשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא ומהמשנה שלו למחקר, פרופסור עודד שמואלי, וביקרו במעבדות ובמכון המחקר והפיתוח ע”ש אלפרד מאן.

בתמונה: מימין לשמאל: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, שר המדע, פרופסור דניאל הרשקוביץ והשרה פרופסור אנט שבן. צילום: שלמה שוהם, דוברות הטכניון

“לא להגדיל בשקל”

חוקר מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון מזהיר את הציבור “לא להגדיל בשקל”, מפני שהעולם המערבי “סובל מעודף אכילה, עודף שתיה ועודף צריכה והדבר מסב לו בעיות בריאותיות וכלכליות קשות”.

פרופסור איתן גרסטנר, שהצטרף לטכניון באחרונה, חוקר את צריכת היתר של החברה המערבית. הוא טוען שכאשר מציעים לנו במסעדת המזון המהיר “להגדיל את המנה בשקל” (ומי מאיתנו לא עושה זאת?) – זהו שיווק בלתי אחראי. “הבעיה אינה באכילה עצמה, אלא באכילת יתר”, הוא אומר. “זו כבר מזמן אינה בעייתו של היחיד הצורך, אלא של החברה כולה. התנהגות היחיד מטילה הוצאות כבדות עלהמערכת הכלכלית”, הוא מסביר. “עמיתי, פרופסור פול דובסון מאנגליה, ואנוכי, חוקרים את השפעת השיווק על בעיות השמנת היתר ובזבוז מזון. רכישה עודפת של מזון  נצברת בגופנו – או בפחי האשפה שלנו.  אכילת יתר מיוחסת למחלות לב, לחץ דם גבוה, שבץ, וסוכרת. בנוסף, בעיות הנובעות מעודף המשקל גורמות להוצאות ניכרות ולעול כבד על כלכלות המערב. לאנשים שסובלים מעודף משקל יש סיכוי גבוה יותר לסבול מדיכאון לעומת חבריהם, השומרים על משקל תקין בעזרת אכילה מבוקרת. בנוסף להוצאות הרפואיות, לאנשים הסובלים מעודף משקל קשה יותר להתקבל למקומות עבודה, וההוצאות שלהם על מזון, ביגוד, ודלק  גבוהות. בארה”ב, למשל, יותר משליש מהתושבים הם אוביסטים (שמנים בצורה יוצאת דופן), ושליש נוסף סובל ממשקל יתר. 17% מבני הנוער בארה”ב סובלים ממשקל יתר. ההוצאה שגורמת תופעת האוביזם מסתכמת בארה”ב ב-147 מיליארד דולר בשנה. כאן כבר צריכה לבוא התערבות של קובעי המדיניות. חוץ מהבעיה הבריאותית והכלכלית, מדובר כאן גם בבזבוז רב – 6.7 מיליון טון של אוכל נזרקים באנגליה לבדה בכל שנה”. השמנת יתר ובזבוז מזון שכיחים באירופה, מזרח אסיה, וגם בישראל.

בראיון למגזין הטכניון שיופיע החודש, אומר פרופסור גרסטנר כי חלק מהאחריות לצריכת היתר של מזון לא בריא מוטלת על אנשי השיווק. “כשהם מפתים את הצרכן להגדיל את המנה שלו בשקל, או לקנות חטיפי שוקולד בעסקת “2+1″, הם פועלים בחוסר אחריות חברתית”, הוא מסביר. “גם שיווק הגורם לצריכת יתר של אלכוהול ותרופות חמור בעיני. בארצות הברית אסרו פעם על חברות תרופות לפרסם את מוצריהן ובמדינות מסויימות ניתן לקנות אלכוהול רק בחנויות מורשות ובזמנים מסויימים”.

בקורסים שלו אכן שם פרופסור גרסטנר את הדגש על האתיקה בשיווק ועל הוגנות בעסקים ומדגיש שאסור לגרום לצרכנים לקנות ולצרוך מוצרים ושרותים העלולים לגרום להם נזק. לכן הוא יוצא גם נגד התופעה של מזנוני “אכול ככל יכולתך” ומלונות “הכל כלול”.

פרופסור גרסטנר חקר ולימד בארה”ב ובאנגליה, והגיע בעבר לטכניון כפרופסור אורח. נושאי המחקר שלו מתמקדים בשירות לקוחות, איסטרטגיות שיווקיות, ותימחור. לאחרונה הוא מגלה עניין במודלים של עסקים חברתיים, דוגמת העסקים המתוארים בספר “עולם ללא עוני” של מוחמד יונס, חתן פרס נובל לשלום. “אני משתדל להראות לסטודנטים שלי שחברות יכולות להצליח גם כשמטרתן היא לא רק מיקסום רווחים”, הוא אומר.

בחסות הטכניון:
שחיין קטוע רגל מאיטליה יוביל משחה של מאות שחיינים בכנרת, מכפר נחום לעין גב

המשחה יתקיים בשבעה במאי 2010 ונועד, על פי סלבטורה צ’ימינו, “לקדם את יחסי ישראל-איטליה ואת זכויותיהם של הנכים ברחבי העולם, ולהוכיח שוב שגם נכים יכולים לנהל חיים נורמאליים”.

“ביקרתי בטכניון וראיתי את הפיתוחים המרשימים שנעשים במעבדותיו”, סיפר השחיין האיטלקי. “המחקר והפיתוח לרווחת הנכים חשוב מאוד, ולכן אני שמח שהטכניון הסכים לתת את חסותו למשחה הגדול”.

סלבטורה צ’ימינו החל לשחות רק לפני ארבע שנים, בעקבות קטיעת רגלו עקב מחלה ממארת. “סבלתי מכאבים עזים”, הוא מספר. “הרופאים נואשו מלעזור לי, עד שרופא אחד המליץ בפני על השחייה. לא הייתי שחיין עד אז. בקושי ידעתי לצוף. התחלתי לשחות, הכאבים חלפו ואיכות חיי השתנתה לבלי הכר. המשחה הראשון שלי היה מקאפרי לסורנטו (כ-24 קילומטרים), ב-15 ביולי 2006. מאז חציתי בשחייה את התעלה בין אנגליה לצרפת (כארבעים קילומטרים), את מיצר גיברלטר (כ-17 קילומטרים), עשיתי את המסלול בין קאפרי ונאפולי (כ-38 קילומטרים), בין קופנהאגן למלמו (כ-36 קילומטרים) ובין קרואטיה לטרייסט (כ-36 קילמטרים)”.

כיום הוא שוחה עשרה קילומטרים מידי יום. “אסור שהנכים יהיו נטל על החברה”, הוא אומר. “אם המסר הזה ייצא מישראל – יהיה לו יותר משקל. יש היום יותר מוצרים חדשים שנועדו להקל על הנכים, אבל לא יודעים עליהם. אני פגעתי בעמוד השדרה שלי בגלל שההתקן שהיה לי לא התאים. יש 600 מיליון נכים בעולם, 200 מיליון באירופה. ששה אחוז מהם ילדים. כשאני רואה ילדים קטועי גפים – זה קורע את לבי. אני לא רוצה שהם יסבלו כמוני”.

ירון פרגר, מנהל יחידת הספורט בטכניון, בירך על יוזמתו של השחיין האיטלקי. מאמן נבחרת השחיה של הטכניון, בוריס גודוביץ’, אמר כי 15 סטודנטים מנבחרת השחייה הטכניונית ישתתפו במשחה.

בתמונה: סלבטורה צ’ימינו מסיים משחה

שלושים שנה לתכנית החלל הישראלית, 20 שנה ללווין הראשון “אופק”, עשר שנים ללווין הטכניון

בניין המכון לחקר החלל על שם נורמן והלן אשר, נחנך בטכניון בציון שלושים שנה לתכנית החלל הישראלית, עשרים שנה ללווין הישראלי הראשון “אופק” ועשר שנים ללווין הטכניון, “גורווין טקסאט”. בבניין החדש, הנמצא מול בניין קנדה, שלוש קומות, 1,600 מ”ר, שש מעבדות, חדר סמינרים, חדר כנסים ועל גגו מוצבת תחנת לווינים.

פרופסור חיים אשד, ראש תכנית החלל של מערכת הביטחון, אמר כי “הלווין האירני פרימיטיבי ואין לנו סיבה לחשוש ממנו”. עם זאת הזהיר כי המשגר אשר שיגר את הלווין הוא המסוכן וצריך להדאיג את העולם. “הסטודנטים בטכניון בנו ושיגרו לפני עשר שנים לווין מורכב ומסובך הרבה יותר. ניבאנו שהוא ישהה בחלל שנתיים והיום אנו חוגגים לו עשר שנים בחלל, והוא עדיין שם, חי, בועט ומשדר”, הוסיף.

פרופסור אשד ניבא כי בעוד שנה נתחיל לראות תיירות חלל. “בשלב הראשון התיירים יעלו לחלל, יראו זריחות ושקיעות מדהימות ויחוו חוסר כבידה, כל זאת במחיר של 200 אלף דולר”, פירט.

נציג המשפחה התורמת, רוברט אשר, אמר כי הוא מקווה שחקר החלל יביא לאיחוד וקירוב בין האנשים על פני כדור הארץ.

נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, אמר כי במקרה זה השמים הם אכן הגבול ואיחל לחוקרי המכון עבודה ומחקר פוריים.

ראש המכון לחקר החלל בטכניון, פרופסור משה גלמן, אמר כי החלל, בגלל כוחו, השפעתו וסמליותו, חייב להיות במקום גבוה בסדר העדיפויות של מדינת ישראל וכי המכון לחקר החלל בטכניון יתרום למימוש חזון זה.

בתמונה: חונכים את הבנין החדש (מימין לשמאל): פרופסור עמרי רנד, דיקן הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון, פרופסור משה גלמן, נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, רוברט אשר ורעייתו מורין שיינבוק, פרופסור חיים אשד.

3000 צעירות וצעירים הגיעו ל”יום הפתוח” בשבוע שעבר; בשיתוף עם עירית חיפה סיירו מאות בעיר ובמקומות הבילוי שלה

המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור פאול פייגין, אמר כי אלפי הצעירים קיבלו מידע מפורט על כל 18 הפקולטות הטכניוניות. בעיקר הם התעניינו בתכניות הרב תחומיות החדשות של הטכניון, כמו המחקר החדשני בננו-טכנולוגיה (המקיף כבר יותר ממאה חוקרים בטכניון) והלימוד והמחקר המשותפים בתחומי מדעי החיים וההנדסה.

בבית הסטודנט נערך הפנינג ענק והמבקרים הרבים שמעו הרצאות במגוון תחומי ההנדסה והמדעים. כן נערכו סיורים מודרכים במעבדות המשוכללות.

לקראת סוף היום יצאו מאות לסיור מודרך בחיפה, בחסות רשות הצעירים והנוער של עיריית חיפה. הם ביקרו במקומות הבילוי והתארחו בפאבים במרכז הכרמל.

“זו הייתה חגיגה אמיתית”, סיכם נשיא הטכניון. “חימם את הלב לראות צעירות וצעירים כה רבים שרוצים ללמוד בטכניון ולחיות בחיפה. הצלחנו להראות להם, ביום אינטנסיבי אחד, מה יש לטכניון להציע בתחום ההשכלה ומה יש לחיפה לתת לצעירים בתחומי המחיה והבילוי. הוצאנו אותם ליום אחד מ’מדינת תל אביב’ ואני בטוח שנראה בקרוב את רובם ככולם בטכניון ובחיפה”.

בתמונה: היום הפתוח בטכניון. צילום: דוברות הטכניון