היסטוריה

האוניברסיטה הראשונה בארץ ישראל

ב-1924 נפתחה הכיתה הראשונה בטכניון, שמנתה 16 תלמידים, ובכך יצאה לדרך האוניברסיטה הראשונה בארץ ישראל. המבנה הראשון שכן במקום שיהפוך לימים לשכונת הדר בחיפה. המים נשאבו מבאר שנחפרה במקום במיוחד לצורכי הטכניון.

לקראת הפתיחה התקיים ויכוח קשה בנוגע לשפת הלימוד בטכניון: רבים חשבו שההוראה צריכה להתקיים בגרמנית בגלל מיעוטם של מרצים דוברי עברית, ספרי לימוד בעברית ומונחים מקצועיים בעברית. ההחלטה על הוראה בגרמנית עוררה גל של התנגדות ומחאות ביישוב הצעיר בארץ, והמאבק הוביל לשינוי ההחלטה ולקביעתה של העברית כשפת ההוראה בטכניון. אירוע זה נחשב לשיאה של מלחמת השפות שהתרחשה אז ביישוב העברי, ותוצאותיו קבעו את העברית כשפתו הבלעדית של היישוב.

 

בניין הטכניון הישן בשלבי בנייה

בניין הטכניון הישן בשלבי בנייה

בתמונה: בניין הטכניון ההיסטורי בהקמה

כוח מניע בהתפתחות המדינה

מאז ועד היום היה הטכניון כוח מניע חשוב בהתפתחות המדינה: מפתרונות טכנולוגיים צבאיים ועד לרשת החשמל ורשת הטלפונים, מהקמת תעשיות מסורתיות וכמובן תעשיית ההיי-טק הישראלית, ועד פיתוח פתרונות דיור ותשתיות ברחבי הארץ.

כיום קמפוס הטכניון הוא עיר קטנה, השוכנת באזור הגובל ביערות הכרמל מצד אחד וצופה לעבר מפרץ חיפה מן הצד השני. בקמפוס פועלות 17 פקולטות ב-85 בניינים, הכוללים מתקני מחקר מהמתקדמים בתחומם בעולם, בהם מרכזים בין-תחומיים חדשים בננו טכנולוגיה ובמדעי החיים, שהוקמו בהשקעות ענק, וכן מחשב על המאפשר לבצע מחקרים ברמה המתקדמת ביותר.

בקמפוס מגוון מבני מעונות, מרכז ספורט מהגדולים ומהמשוכללים בארץ, בית כנסת, קולנוע, מרכז מבקרים, אכסניה, מועדוני תרבות, סניף בנק, חנויות מכולת, גן ילדים, מרפאה ועוד.

בטכניון לומדים למעלה מ-13,000 סטודנטים. כשליש מהם סטודנטיות. ברוב הפקולטות, אחוז הנשים גבוה מן הממוצע הארצי לאותה פקולטה.

בניין הטכניון הישן כיום ו"העץ של אינשטיין"

בניין הטכניון הישן כיום ו"העץ של אינשטיין"

בתמונה: בניין הטכניון ההיסטורי כיום. פועל כיום המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל
(מרכז דניאל ומטילדה רקנאטי)

עוד על היסטוריית הטכניון