תמונה ראשית - Technion - Israel Institute of Technology

Technion - Israel Institute of Technology > תמונה ראשית

כתב העת Small Methods מציג פריצת דרך בהובלת תרופות ובהשתלת רקמות בסיוע אולטרסאונד – פיתוח של חוקרי הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. חוקרי הטכניון פיתחו שיטה לא פולשנית הכוללת פיגום, תאים והסעת תרופות לעומק הגוף אל רקמת היעד.

קבוצת המחקר של פרופ’ שולמית לבנברג, בהובלת הפוסט-דוקטורנט ד”ר ליאור דבי והדוקטורנט מג’ד משעור, פיתחה שיטה חדשנית לביו-הדפסה של תאים חיים ורקמות בעומק הגוף בצורה לא פולשנית באמצעות השרייה של גלי קול שמקורם מחוץ לגופו של המטופל. הטכנולוגיה מושתת על חומרים נוזליים הרגישים לקול (acousto-sensitive materials) המתמצקים במהירות בהשפעת אולטרסאונד ממקור חיצוני. תהליך זה אינו מצריך חשיפה פולשנית של הרקמה המטופלת, הקרנה או פעולות מזיקות אחרות.

: פרופ’ שולמית לבנברג. צילום: רויטל טובול

: ד”ר ליאור דבי

ישימותה של הטכנולוגיה החדשה מודגמת בהקשרים של השתלה מקומית של תאים, הובלת תרופות לשחרור מקומי מבוקר לאורך זמן וביו-הדפסה בתלת-ממד. התכונות המכניות של הפיגומים ניתנות לכיוונון בהתאם לרקמת היעד ולקצב שחרור התרופה הרצוי.

בתחום הנדסת הרקמות, שמטרתו לייצר רקמות תפקודיות להשתלה לצורך שיקום תפקוד לקוי של רקמות ואיברים, התפתחה בשנים האחרונות גישה נוספת של בניית הרקמות המהונדסות בתוך גופו של המטופל באמצעות שיטות הדפסה שונות. הדפסה ישירה של הרקמות, הבנויות מתאים חיים ופיגומים תומכים, מצריכה כיום תהליך פולשני הכולל חשיפה של האתר המטופל ויש בה סיכונים להתפתחות סיבוכים, פגיעות פריפריאליות וזיהומים.

דפוסי התגבשות של ההידרוג’ל תחת זמני חשיפה שונים לגלי אולטרסאונד. צולם במיקרוסקופ אלקטרוני סורק

בשיטה החדשנית שפותחה בטכניון, תאים או תרופות מובלים בתוך דיו ביולוגי נוזלי ישירות לאזור המטופל בעומק הגוף באמצעות הזרקה ישירה או קטטר. לאחר מכן מודפסת הרקמה המהונדסת בתוך הגוף בהשפעת גלי-קול המושרים ממתמר אולטרסואנד חיצוני למטופל. כך יכולה להיבנות רקמה מהונדסת בעומק הגוף ללא חשיפת האתר המטופל.

מיצוק בהשראת אולטרסאונד. בתמונה השמאלית: חיות התאים – חיים בירוק, מתים באדום. השיטה שמשמרת את החיות בתמונה הימנית הוא עטיפה שלהם ב”מיקרו-כדורים” המגינים אליהם בתהליך המיצוק

בעבודה שפורסמה לאחר ביקורת עמיתים במגזין המדעי Small Methods הציגו החוקרים כמה חידושים. ראשית, הצוות הצליח להציג לראשונה בניית רקמות עם תאיים חיים פונקציונליים כדוגמת תאי לב, זאת באמצעות השרייה חיצונית של גלי-קול. התאים המשיכו לתפקד ולפעום לאחר התהליך. בנוסף, תאי אנדותל יצרו רשתות כלי דם והראו חיוּת ותפקודיוּת לפחות כשבוע לאחר ההדפסה. בנוסף, החוקרים הציגו אפשרות להטעין את הדיו הביולוגי בתרופות אנטי-סרטניות לצורך שחרור מבוקר ומושהה לאורך זמן. כך יוכל להתבצע טיפול מקומי ממושך להפחתת השפעות לא רצויות באזורים בריאים. לבסוף, החוקרים הראו כי אפשר לשלוט בתכונות המכניות של הפיגום המודפס על ידי שינוי פרופיל ההשריה של גלי הקול (משך ועוצמה) כך שיתאים בצורה מיטבית לרקמת היעד המטופלת או כדי לשלוט בקצב שחרור התרופה הרצוי.

התארגנות התאים על ציר הזמן (כעבור יום, ארבעה ימים ושבעה ימים) אחרי מיצוק בהשראת אולטרסאונד. בירוק – תאי אנדותל

הוכחת ההיתכנות במחקר זה מהווה בסיס למחקרי המשך עבור מגוון יישומים ביו-רפואיים ופותחת צוהר לגישות טיפוליות חדשניות בהנדסת רקמות, שחרור מבוקר של תרופות וביו-הדפסה.

למאמר ב- Small Methods לחצו כאן

סמסטר חורף תשפ”ד הסתיים השבוע בטכניון, וביום חמישי תחל תקופת הבחינות. לקראת הבחינות פרסם הטכניון סדרה נוספת של התאמות לטובת הסטודנטים והסטודנטיות ששירתו ומשרתים במילואים.

ההתאמות החדשות כוללות הארכת זמן בכל הבחינות; סדנאות תמיכה מרוכזות לפני המבחנים; הסברה יזומה למשרתי המילואים, כך שלא יצטרכו לחפש את הפתרונות בעצמם; ופתרונות חלופיים לסטודנטים שלא נבחנו בגלל שירות המילואים. בין השאר מוצע להחליף את המבחן הסטנדרטי בהערכה חלופית שפירושה עבודת בית, מבחן בית, עבודת סמינר, בחינה בעל פה ועוד. חלופה נוספת היא בחינה מותאמת, המתקיימת במועד הרגיל אך במתכונת מיוחדת המותאמת למשרתי המילואים.

הנהלת הטכניון, דיקני הפקולטות וראשי אס”ט ערכו פגישות עם סטודנטיות וסטודנטים שהשתחררו משירות מילואים ארוך ומשמעותי ולמדו עוד על האתגרים הניצבים בפניהם. הטכניון ממשיך להשקיע משאבים רבים בסיוע ובתמיכה בסטודנטים משרתי המילואים, תוך הקפדה על מתן יחס אישי ותשומת לב לכל אחד ואחת מהם, זאת על מנת לאפשר להם לסיים בהצלחה את הסמסטר תוך למידה מתמשכת ומועילה.

בנוסף למשרתי המילואים הדגישו בהנהלת הטכניון שעל סגלי ההוראה להפנות תשומת לב מיוחדת לאוכלוסיות סטודנטים אחרות שנפגעו מהמלחמה המתמשכת – פצועים ונפגעים ומשפחותיהם, סטודנטים בשירות קבע ועוד.

“אנו גאים מאוד בכל הסטודנטים והסטודנטיות משרתי המילואים,” אמרו בטכניון, “ומודים להם על ההשקעה הרבה. המחויבות שלנו כלפיכם מוחלטת ונעשה כל מה שביכולתנו כדי לסייע לכם.”

אנו מאחלים לכל הסטודנטים והסטודנטיות הצלחה בבחינות!

את המחקר שהתפרסם ב– Cell Host & Microbeהובילו, בהנחיית פרופ’ נעמה גבע-זטורסקי, הדוקטורנטים שקד קרסו, רואן זעאתרה והייתם חג’ו, בוגרת המעבדה דנה קדוש-קריטי ועמית המחקר ד”ר טל גפן. במחקר השתתפו עמיתים נוספים ממוסדות בישראל – בוגר הטכניון ד”ר איתי שרון ממכון מיגל, פרופ’ יהודה חוברס וד”ר סיגל פרסמן מהקריה הרפואית רמב”ם – וחוקרות בארצות הברית ובספרד.

פרופ’ נעמה גבע-זטורסקי. צילום: סטודיו לוסידו LUCIDO

חיידקי המעי הם קהילה משמעותית ביותר במיקרוביום האנושי – קהילת החיידקים שבגופנו. חיידקים אלה התפתחו במשך מאות מיליוני שנים באבולוציה משותפת (co-evolution) עם האדם ועם אבותיו, עד שכיום איננו יכולים לחיות בלעדיהם; הם חיוניים לתפקודה התקין של מערכת החיסון ולבריאותו של הגוף כולו.

המעי הוא איבר דינמי מאוד המשתנה ללא הרף מבחינה מבנית, מכנית וכימית, וחיידקי המעי נדרשים להתמודד עם הדינמיות הזו. אחת התכונות העשויות לסייע להם בכך היא גמישות (plasticity) – היכולת לעבור שינויים גנומיים מהירים בתגובה לשינויים בתנאי הסביבה. חוקרי הפקולטה לרפואה ערכו אנליזה של דגימות מחולים במחלות מעיים דלקתיות וגילו כי במצבים של דלקות מעי, כגון קוליטיס וקרוהן, מתרחש בחיידקים שינוי גנומי של היפוך מקטעי DNA. היפוכים אלו משפיעים על ביטוי גנים וגורמים לחיידקים “לכבות” או “להדליק” את ייצורן של מולקולות וחלבונים שונים.

בהמשך המחקר התמקדו החוקרים באחד החיידקים הנפוצים במעי Bacteroides fragilis. חיידק זה מכסה את עצמו בשכבה של מולקולות רב-סוכריות מסוימות הנקראות Polysaccharide A (PSA), שביכולתן להפעיל Tregs – תאי T רגולטוריים של מערכת החיסון המדכאים תגובה חיסונים מוגברת ובכך עשויים להשפיע על הפחתת דלקת. היפוךDNA בחיידק זה יכול לשנות את סוג המולקולות הרב-סוכריות המכסות את החיידק. החוקרים מצאו שבמצב דלקתי במעי מתרחש היפוך DNA בחיידק Bacteroides fragilis אשר “מכבה” את ייצור המולקולות רב-הסוכריות בעלות ההשפעה המשככת על מערכת החיסון.

בנוסף, החוקרים מצאו קשר בין היפוכי ה-DNA בחיידקים אלו לבין נגיפים חיידקיים במעיים. נגיפים אלה, המכונים בקטריופאג’ים, ידועים בכך שהם מדביקים והורגים חיידקים. במחקר הנוכחי מצאו החוקרים שנגיפים אלה יכולים לגרום לשינוי התנהגות החיידקים ולשינוי השפעתם על מערכת החיסון. החוקרים מצאו שהבקטריופאג’ים גורמים לחיידקים “לכבות” את ייצור מולקולות ה-PSA, מה שמשפיע על תאי ה-Tregs של מערכת החיסון. החוקרים איששו את התופעה גם בחולים וגם בעכברי מודל.

תמונה קבוצתית – מימין לשמאל. שורה תחתונה: ד”ר טל גפן, פרופ’ נעמה גבע-זטורסקי, ד”ר איתי שרון, דנה קדוש-קריטי. שורה עליונה: הייתם חג’ו, שקד קרסו, רואן זעאתרה. צילום : רמי שלוש

לדברי פרופ’ גבע-זטורסקי, “בעקבות ניתוח הממצאים אנחנו מבינים כי במחלות המעיים כגון קוליטיס וקרוהן, הגנומים של החיידקים עוברים היפוכי DNA וכך החיידקים משנים בעצם את הדרך שבה הם מפעילים או מדכאים את מערכת החיסון. המחקר כלל אנליזה של יותר מ-2,000 אנשים חולים ובריאים ואישוש התוצאות במעבדה. ההסבר שלנו הוא שאותה גמישות גנומית שהתפתחה במהלך האבולוציה מספקת לחיידקים גמישות פונקציונלית (functional plasticity) וכך מסייעת להם להתאים את עצמם למחלת המעיים. הבנה של תפקיד החיידקים בהתפתחות דלקות מעיים ובחומרתן עשויה לקדם טיפולים חדשניים המכוונים לחיידקים אלה. מחקר זה מהווה פתח למחקרים עתידיים הבוחנים את פעילות החיידקים כתלות בתנאי סביבת המחייה שלהם בגוף האדם ואת ההשלכות על בריאותנו.”

במחקר תמכו האיחוד האירופי (ERC), קרן נשיא הטכניון, מרכז ברוך ורות רפפורט לחקר הסרטן, מכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה, ות”ת (מלגת אלון), הקרן הלאומית למדע, קרן דן ובטי קאהן, קרן Seerave, קרן עזריאלי העולמית (מלגת CIFAR), הקרן לקידום מדעי האדם (HFSP), וקרן גוטווירט.

תמונת השער על גיליון :Cell Host & Microbe כך משפיעים הבקטריופאג’ים (בסגול) על תפקוד החיידקים באמצעות היפוך ה-DNA – היפוך המשנה את השפעתם על מערכת החיסון. השפעה זו מודגמת בשינוי צבעם של החיידקים מצהוב לירוק. קרדיט אילוסטרציה: תום בלום Tomm Blum

למאמר ב- Cell Host & Microbe לחצו כאן

הטכניון מזמין אתכם להירשם לסמסטר האביב שישאיר את כל האפשרויות פתוחות בפניכם.

ולא רק שפתחנו סמסטר אביב לכל אלו שרוצים להפוך לסטודנטים בקרוב, גם פתחנו את “אשכול הנדסה” לראשונה!

מסלול מיוחד שרק בסופו אתם בוחרים את מסלול הלימודים שלכם.

רוצים לשמוע פרטים? לחצו כאן

יום פתוח לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ”ה יתקיים ב28.03.24 – פרטים נוספים בהמשך.

55 חברות ישראליות ובין-לאומיות ישתתפו מחר ביריד התעסוקה בטכניון. היריד מזמן לסטודנטים ולבוגרי הטכניון אפשרות להכיר לעומק את החברות המשתתפות, להיפגש עם נציגיהן, להגיש קורות חיים ולהתראיין למשרות רלוונטיות. את יריד התעסוקה מארגנת היחידה להכוון קריירה בלשכת דיקן הסטודנטים והוא מתקיים במסגרת יום היזמות והקריירה בטכניון.

“בוגרי הטכניון מאיישים משרות בכירות בתעשייה האזרחית והביטחונית בישראל, וזהו מקור גאווה עבורנו”, אמרה דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן. “תפקיד הטכניון אינו נגמר רק בהשכלה של הסטודנטים; חשוב לנו לעזור ולדעת שאחרי סיום התואר, ואולי עוד לפני כן, הסטודנטים יעסקו בתחום אותו למדו כאן. אני רואה ביריד התעסוקה פוטנציאל גדול, כיוון שביכולתו לאפשר לסטודנטים דרך קלה יותר להשתלבות בשוק העבודה. ימים אלה של חוסר יציבות כלכלית מציבים אתגר הן בפני המגייסים והן בפני מחפשי העבודה. יריד התעסוקה יכול לסייע, לסטודנטים ולבוגרי הטכניון, שכן חברות מובילות מתחומים שונים בתעשייה מגיעות אלינו לקמפוס במטרה לשלב את הסטודנטים שלנו בשורותיהן. היריד מהווה משאב רב ערך מכיוון שהוא מספק דרך יעילה להכרת החברות והתרבות הארגונית שלהן, ליצירת רשת קשרים, לחשיפה לתפקידים ולכישורים הנדרשים ולהפצת קורות החיים – וכל זאת תוך שעות ספורות.”

ביריד ישתתפו כאמור 55 חברות ובהן Apple, Elbit Systems, GE Healthcare, Intel, KLA, Mobileye, PTC, JPMorgan, SolarEdge, TEVA, Dexcel pharma, Marvell, ZIM, Philips, התעשייה האווירית, רכבת ישראל, מקורות, רפאל ואסם-נסטלה.

את רשימת החברות המלאה תוכלו למצוא בהזמנה ליריד

בית הטכניון מוזמן לעצרת הזיכרון לשואה ולגבורה שתתקיים היום, יום שלישי, כ”ז בניסן תשפ”ג, בשעה 09:45 באולם העצרת ע”ש צ’רצ’יל.
העצרת תתחיל מיד עם הצפירה.
בשעת העצרת לא יתקיימו לימודים.
מטעמי בטיחות תתאפשר הישיבה באולם על בסיס מקום פנוי בלבד.

שלום לכולן ולכולם,

בהתאם לעדכון הוראות פיקוד העורף והסרת המגבלות על הפעילות החינוכית, העבודה, המחקר, ההוראה והבחינות יתקיימו מחר כרגיל.

הנחיות לגבי שיבוץ מחדש של הבחינות שהתבטלו בימים א’ ו-ב’, 14-15 באפריל 2024 ופתרונות למקרים של חפיפה או סמיכות בבחינות פורסמו ע”י לימודי הסמכה.

אנו מאחלים לכם הצלחה בבחינות והמשך שבוע שקט!

לכל העדכונים – לחצו כאן

ביום שישי הסתיים בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב בטכניון האקתון Doing Good, שבו פיתחו הסטודנטים פתרונות טכנולוגיים לאתגרים חברתיים. השנה התמקד ההאקתון בשיפור איכות חייהם של ילדים בבתי החולים והוא התקיים בשיתוף פעולה הדוק עם בית החולים רות רפפורט לילדים שבקריה הרפואית רמב”ם ועם מנהלת אגף רפואת ילדים במרכז הרפואי, פרופ’ דניאלה מגן.

במקום הראשון זכה צוות ProTechTor שפיתח מערכת להתרעה מפני אלימות כלפי צוותים רפואיים. בצוות חברים גיל ליטווין (סטודנט לתואר ראשון), נדב רובינשטיין (תואר שני) ועידן לוי (תואר שני) מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב ועידו כהן (תואר ראשון) מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות.

צוות הסטודנטים ProTechTor שזכה במקום הראשון עם דיקן הפקולטה פרופ’ דני רז ואהרון אהרון

ארבעת הזוכים למדו על מגבלותיהם של לחצני מצוקה, ובהן אי-נגישותם ורתיעה משימוש בהם, ופיתחו מערכת אוטומטית, מבוססת AI, המתריעה מפני אלימות או אלימות פוטנציאלית. לדברי ליטווין, “המערכת מתבססת על צילומי וידאו ומפרידה בין הקול לתמונה. הקול מנותח בהיבטים של עוצמה, תוכן ומטען רגשי (פחד וכעס) והתמונות מנותחות מבחינת רמת האלימות שבהן. על סמך מערכת בינה מלאכותית מספקת המערכת מידע על כל סצנה בפורמט של רמזור – האם היא נטולת אלימות (ירוק), האם יש בה אלימות פוטנציאלית (צהוב) או שיש בה אלימות בפועל (אדום). אפשר להוסיף למערכת מילת קוד מוסכמת שבה יכולים אנשי הצוות הרפואי להשתמש במקרה של אלימות או סכנת אלימות.”

במקום השני זכו סטודנטים שפיתחו צ’אט בוט רפואי ובמקום השלישי – צוות שפיתח ממשק תקשורת יעיל בין מטופלים לצוות הסיעודי. את הרעיון הגה אחד הסטודנטים שהיה מאושפז בילדותו במחלקה האונקולוגית. בפרס חביב הקהל זכה צוות שפיתח יישום לפיזיותרפיה.

: צוות הסטודנטים שזכה במקום השני

: צוות הסטודנטים שזכה במקום השלישי

דיקן הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב פרופ’ דני רז אמר למשתתפים כי “ההאקתון הזה מיוחד – הוא נועד ליצור משהו שיתרום לקהילה, מדעי המחשב בשירות האדם (CS4people). אנשים מסתכלים על ההייטק ולא יודעים איפה זה נוגע בהם ולכן חשוב שנהייה חלק מהקהילה. יחד נהיה חברה טובה יותר.”

פרופ’ דני רז ופרופ’ דניאלה מגן

פרופ’ דניאלה מגן, מנהלת אגף רפואת הילדים ברמב”ם אמרה “עולם הרפואה צועד קדימה בזכות טכנולוגיה מתקדמת וחשיבה מחוץ לקופסא, אבל הכח המניע להתפתחות הרפואה הוא השאיפה להיטיב עם האנושות ולהקל על סבל. החבירה לשותפינו היצירתיים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון היא הזדמנות נפלאה להידוק הקשר בין רפואה לחדשנות, שעשוייה להניב מיזמים נפלאים לשיפור איכות החיים של הילדים החולים שבטיפולנו”.

בהאקתון השתתפו כ-130 סטודנטים שאותם ליוו חוקרים ומהנדסים מהטכניון ומהתעשייה וכן רופאים ואנשי צוות סיעודי כדי להביא לקו הגמר פתרונות עם הוכחות היתכנות אמיתיות. את האתגרים הציגו אנשי רמב”ם על סמך בעיות ממשיות הקיימות בשטח: זמני המתנה של מטופלים ומטפלים, ניטור רמות כאב בילדים לאחר טראומה ובעיות שונות הכרוכות במעבר של מטופלים מבית החולים הביתה.

צוות השופטים

ההאקתון אורגן על ידי ארבעה סטודנטים מהפקולטה למדעי המחשב: בני מושייב, שלי גולן, מור ונטורה ומיכאל טוקר.

ראשון החוצים את קו הסיום, בתוצאה של 17:53 דקות, היה ניצן יסעור, אלוף ישראל בריצות ניווט, שהתחרה כאורח. מקרב רצי הטכניון קטף את המקום הראשון טל דניאל, קפטן נבחרת הריצה של הטכניון ודוקטורנט בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי, בתוצאה 18:03 דקות. בין הנשים הגיעה ראשונה, בתוצאה של 19:26 דקות, הלן וולפסון, בוגרת הפקולטה להנדסה ביו-רפואית (תואר ראשון ושני).

שניים מהרצים שעלו על הפודיום הם מחמוד חמודה, שהתעוור בגיל 15, וד”ר קרן צנזור מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב. השניים רצים יחד במסגרת פרויקט “קשר עין” שבמסגרתו מתאמנים רצים עיוורים ולקויי ראייה עם מלווים מתנדבים. חמודה, מנהל הקבוצה ותושב בועיינה-נוג’ידאת שבגליל התחתון, מספר כי הקבוצה כבר השתתפה במרתונים ואפילו באולטרה-מרתון. “זאת קבוצה מגוונת שמשתתפים בה נשים וגברים מכל צבע, מכל דת ומכל מקום בארץ – מגיל 18 ועד אינסוף. נשמח מאוד למתנדבים נוספים שילוו אותנו בתחרויות ובאימונים המתקיימים פעמיים בשבוע.” מיאר מוחסיין משפרעם, סטודנטית בפקולטה להנדסה ביו-רפואית ומתנדבת בפרויקט, מספרת שבפרויקט מתנדבים סטודנטים ומרצים רבים מהטכניון.

כנס ההתנעה של LUCIA – מאגד בין-לאומי בראשות פרופ’ חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון, התקיים לאחרונה בטכניון. בכנס שנמשך יומיים השתתפו כ- 60 מומחים מישראל ומחו”ל.

תמונה קבוצתית

פעילות המאגד נועדה לשפר את ההתמודדות עם סרטן ריאות בהיבטים של אבחון מוקדם, מניעה וטיפול – בעיקר בסוגי סרטן ריאות נדירים יחסית. תוצאות פעילות המאגד יתורגמו להמלצות למדיניות, ואלה יוטמעו בתוכניות לאבחון מוקדם של המחלה ובהתמודדות יעילה איתה.

להערכת מומחים, כל 30 שניות בממוצע מת בעולם אדם מסרטן ריאות, מה שהופך מחלה זו לסרטן הקטלני ביותר מבחינת מספר הקורבנות שהוא גובה. ממוצע ההישרדות (לחמש שנים) עומד כיום על 17% לגברים ו-24% לנשים. אף שעישון נחשב לגורם סיכון משמעותי במחלה זו, סרטן ריאות מתרחש רבות גם בקרב לא מעשנים. לאור זאת יפעל המאגד לזיהוי כלל גורמי הסיכון ולפיתוח דרכים חדשות לאבחון, מניעה וטיפול במחלה.

“מאגד LUCIA יוצא לדרך בזמן הנכון ועם השותפים הנכונים,” אמר פרופ’ חאיק בפתיחת הכנס. “זכינו בשותפים מוכשרים רבים ומצוינים ממגוון תחומים ויחד נעבוד בארבע השנים הבאות, מתוך גישה רב-תחומית, כדי לקדם את הבנת המחלה ולפתח דרכים למנוע אותה, לאבחן אותה ולטפל בה טוב יותר. בפעילות הזאת לא נסתפק בהיבטים הרפואיים של המחלה אלא ניעזר במומחים בתחומי המשפט והאתיקה ובמקבלי החלטות כדי לממש את הממצאים שלנו לטובת החברה כולה.”

מימין לשמאל: פרופ’ יובל שקד ופרופ’ חוסאם חאיק מהטכניון עם פרופ’ ג’ונתן סלימן מאוניברסיטת היידלברג

המאגד, בהובלת הטכניון, הוקם במימון תוכנית Horizon Europe של האיחוד האירופי – תוכנית התומכת בשיתופי פעולה בין-לאומיים הצפויים לספק פתרונות טכנולוגיים מעשיים לאתגרי התקופה ובמימון של 14.6 מיליון יורו. שותפים בו 22 גופים אקדמיים ואחרים הפועלים יחד למיפוי גורמי הסיכון לסרטן ריאות תוך התמקדות בשלושה היבטים: גורמי סיכון אישיים ובהם אורח חיים וחשיפה למזהמים; גורמים חיצוניים ובהם סביבה עירונית ובנויה, תחבורה, אקלים והיבטים חברתיים; ותגובות ביולוגיות ובהן הזדקנות ושינויים גנטיים, אפיגנטיים ומטבוליים. לשם כך עובדים מומחי המאגד על הבנת המנגנון המולקולרי של המחלה, איתור מאגרי המידע הרלוונטי וניתוחם ועוד.

המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופ’ קובי רובינשטיין, אמר כי “כיום אנחנו מבינים שמחקר בסיסי אינו מספיק; האקדמיה חייבת לקיים קשר צמוד עם השטח – תעשייה, בתי חולים וכל גוף רלוונטי אחר. כשקשר כזה אינו מתקיים קשה מאוד ליישם, לטובת האנושות, מחקרים בסיסיים הנערכים באקדמיה. אני אומר את זה מניסיון – לפיתוח שלי בתחום האופטיקה נדרשו 12 שנים כדי להפוך למציאות. הטכניון פועל כיום מתוך אסטרטגיה ברורה של הנמכת החומות בין אקדמיה לתעשייה ואנחנו כבר רואים את הפירות – הטכניון הוא האוניברסיטה המובילה בישראל מבחינת מספר חברות הסטארטאפ היוצאות ממנו. המאגד שלכם מבטא היטב את הרוח הזאת ולכן אני מבקש מכם – אל תעצרו לפני שתגיעו ליישום העבודה המחקרית שתעשו, כלומר לתרגום של הממצאים שלכם למוצרים ושיטות שיצילו את חייהם של חולי סרטן ריאות.”

את המאגד מוביל כאמור פרופ’ חאיק (coordinator) עם חברי קבוצת המחקר שלו: ד”ר יואב ברוזה (מנהל הפרויקט), ליאת צורי (מנהלת אדמיניסטרטיבית) ומנהל המעבדה ואלא סליבא. במאגד שותף פרופ׳ יובל שקד מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, החוקר את מנגנוני הסיכון של סרטן הריאות לטובת אבחון מוקדם של המחלה.