בפרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי ובציון לשבח בהוראה ע"ש ינאי זכו שמונה מרצים מצטיינים בטכניון. בפרס ליחידה אקדמית מצטיינת זכתה הפקולטה הגדולה בטכניון  – הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי

פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי הוענק השבוע בפעם השמינית ברציפות לחמישה חברי סגל מצטיינים מהפקולטות השונות בטכניון: פרופ"ח דניאל אורנשטיין מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, פרופ"ח עדי זלצברג מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, פרופ"ח קרן צנזור הלל מהפקולטה למדעי המחשב, פרופ"ח דניאלה רווה מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל ופרופ"מ אבי שרודר מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון. בציון לשבח בהוראה ע"ש ינאי זכו פרופ"ח רועי עמית מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, ד"ר יעל יניב מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית וד"ר רועי רייכרט מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון. בפרס ליחידה אקדמית מצטיינת זכתה הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי.

פרס ינאי למצוינת בחינוך האקדמי נועד לשפר את רמת ההוראה ואת היחס לסטודנטים בטכניון. הוא מוענק "כאות הוקרה והערכה לחברי הסגל האקדמי, המהווים דוגמה בתרומתם המתמשכת להוראה וללמידה ובמאמציהם לחזק את המעורבות ותחושת השייכות של הסטודנטים לטכניון."

בטקס נכחו התורמים משה ורחל ינאי, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, יו"ר הוועד המנהל של הטכניון גדעון פרנק, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ' אדם שורץ, המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים פרופ' חגית עטיה, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ' בועז גולני, הזוכים ובני משפחותיהם, מרצים וסטודנטים. את הטקס הנחתה פרופ' אילת פישמן, כלת פרס ינאי לשנת 2011.


משה ינאי
, בוגר הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, שתרם 12 מיליון דולר לייסוד הפרס יחד עם אשתו רחל, אמר בהתרגשות באירוע: "למדתי בפקולטה להנדסת חשמל המקבלת היום את הפרס, ובעיניי זה מהפך אדיר. כשלמדתי כאן, בתחילת שנות ה-70, היחס וההתחשבות לא היו דומים למה שהסטודנטים מכירים היום. באותם ימים רצינו שידברו איתנו, שיבינו אותנו, וזה לא קרה. בשנים האחרונות, עם נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, הובלנו מהפכה לשינוי היחס בין חברי סגל לסטודנטים. ולכם, הזוכים בפרס, אני אומר שהתגמול העיקרי אינו היוקרה והכסף אלא ההזדמנות שלכם לשנות ולהשפיע על חיים של אנשים."

"בקרוב אסיים את כהונתי כנשיא הטכניון," אמר פרופ' פרץ לביא בטקס. "כשאני נשאל מהם ציוני הדרך החשובים בתקופה זו אני מציין את הפגישה עם משה ינאי כאחד מהם. נפגשנו לראשונה לפני 9 וחצי שנים, ואותה פגישה הובילה לייסוד פרס ינאי ולשיפור דרמטי ברמת ההוראה בטכניון וביחסו לסטודנטים. פרס ינאי, ומאמצי ההנהלה וחברי הסגל, הקפיצו את הטכניון מהמקום האחרון בסקר הסטודנטים הארצי למקום הראשון בשביעות הרצון של הסטודנטים באוניברסיטאות. על המקום הראשון הזה אנחנו שומרים כבר שלוש שנים. מדובר במהפכה של ממש שזוכי פרס ינאי – אנשים הרואים בהוראה שליחות ולא רק חובה – תורמים לה רבות."

יו"ר ועדת הפרס, פרופ' חגית עטיה, אמרה כי "הזוכים בפרס הם מודל לחיקוי בקמפוס. כל אחד מהם תרם עמוקות להכשרתם של מאות סטודנטים שהשפיעו ומשפיעים על חיי כולנו. קראנו את הדברים שכתבו עליהם הסטודנטים שלהם, וכולם ציינו את השינוי שחוללו בחייהם המרצים הנבחרים האלה."

"ללמוד מדע והנדסה זה אתגר עצום כי המוח שלנו התפתח להישרדות בסוואנה, לא לגזירת פונקציות," אמר יו"ר אגודת הסטודנטים בטכניון אמיר דוד ניסן כהן. "תהליך הלמידה בטכניון קשה מאוד, והמרצים הטובים הם שהופכים אותו לאפשרי ומציתים בנו את התשוקה ללימודים ולמקצוע. לשמחתי למדתי אצל שלושה זוכי פרס ינאי, וכל אחד מהם שינה את חיי בצורה זו או אחרת. אני מודה לכולכם בשם כל הסטודנטים בטכניון."

בשם כלות וחתני הפרס נשא דברים פרופ"מ אבי שרודר, חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון. הוא אמר כי "הנהלת הטכניון הציבה לחברי הסגל אתגר אדיר כשקבעה שהטכניון חייב להוביל לא רק במחקרים פורצי דרך, אלא בכל תחום ותחום בחברה הישראלית ובפרט באיכות ההכשרה וההוראה של הדור הבא של המהנדסות והמהנדסים. וכפי שרפואה צריכה להיות מדויקת ומותאמת אישית לכל אדם, כך גם ההוראה.

"זוכי הפרס, יחד עם רבים וטובים מכלל הפקולטות בטכניון, שמו להם למטרה להנגיש את הידע העדכני ביותר לכלל הסטודנטים בשיטות האקדמיות החדשניות ביותר. תפקידנו כאומה לעודד את הדור הבא לשאול שאלות, לערער, להטיל ספק, לשאוף, ולהקים קומה של ידע ותובנות חדשות זו מטרת החינוך והלמידה, להקים דור חדש של מהנדסים שיעזו יותר, יחתרו יותר, יצליחו."


בפרס ליחידה אקדמית מצטיינת בקמפוס זכתה הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי
. בדברי הוועדה נכתב כי זו הפקולטה הגדולה בטכניון והמחלקה ההנדסית הגדולה בישראל, עם יותר מ-2,200 סטודנטים. במשך 80 שנות קיומה הכשירה הפקולטה כ-15,000 בוגרים ש"הובילו את תהליך השינוי של ישראל מארץ חקלאית למדינת היי-טק ומהווים בה כיום את עמוד השדרה של התעשייה עתירת הידע, האזרחית והביטחונית. מבנה הלימודים בפקולטה מתוכנן להגשמת שני יעדי החזון החינוכי: הכשרת מהנדסים בעלי ידע בסיסי עמוק לקריירה ארוכת שנים בתעשייה חדשנית ודינמית, והכנת הדור הבא של חוקרים אקדמיים."

דיקן הפקולטה להנדסת חשמל פרופ' נחום שימקין הודה לוועדה על הבחירה בפקולטה לפרס ינאי לשנה זו. הוא אמר כי "בוגר הפקולטה משה ינאי יכול להביט בסיפוק אל אווירת הלימודים בהווה, והסטודנטים של היום יכולים לצפות בשמחה לאתגרים המקצועיים של המחר. הפקולטה מתמודדת עם מספר עצום של סטודנטים ועם יחס מספרי גבוה מאוד בין חברי סגל לסטודנטים. המציאות הזאת מאתגרת מאוד, ואנחנו מצליחים לשמור על איכות ההוראה במאמץ משותף של הסגל והעובדים. נמשיך לקדם את ההוראה בפקולטה ולשמור על מקומנו בצמרת במחקר ובהוראה."


קישור לחוברת פרס ינאי לשנת תשע"ח


מדברי הזוכים בחוברת האירוע:

פרופ"ח דניאל אורנשטיין: "על הסטודנטיות והסטודנטים בטכניון לסיים את לימודיהם לא רק עם יכולת טכנית ומומחיות תחומית, אלא גם עם הבנה עשירה של מורכבות החברה האנושית ושל המנגנונים שבאמצעותם היא מתפתחת ומשתפרת. כל אחד מהם, או כולם יחד, עשויים להכריע את הכף עבור העולם כולו. אם נצליח בטכניון לפקוח את עיניהם אל העולם החברתי והביולוגי הסובב נוכל לבנות יסוד של ידע לתיקון העולם."

פרופ"ח עדי זלצברג: "גם אם השפה הבסיסית של הגנטיקה לא השתנתה במאה וחמישים השנים האחרונות הרי שהכלים הגנטיים, המתפתחים בקצב מואץ, גורמים לשינויים מהירים בדרך בה מיושמות שיטות גנטיות בקליניקה. משנתמניתי למרכזת המקצוע פעלתי להגדלת היקף ההוראה בגנטיקה לתלמידי רפואה, כך שתוכל לשקף את התפתחות התחום. אני משקיעה בהוראה הפרונטלית ובניהול הקורס שעות רבות של הכנה ומקדישה זמן רב לפגישות אישיות עם סטודנטים."

פרופ"ח קרן צנזור הלל: "יחד עם המחקר המדעי והכשרת תלמידי מחקר אני רואה בהוראת המדע רכיב בלתי נפרד מעבודתי כחוקרת בטכניון. הן ההוראה הפרונטלית שלי בכיתה והן פעילויותיי הרבות לחיזוק הסטודנטים בלימודי הסמכה מושפעות מראייתי את מטרתה המרכזית של ההוראה: למידה ופיתוח חשיבה. מאז הצטרפותי לטכניון בשנת 2013 ועד 2018 עסקתי במסגרת הפקולטה בעידוד וקידום נשים במדעי המחשב וזאת באמצעות נטוורקינג, הרצאות ומפגשים תקופתיים."

פרופ"ח דניאלה רווה: "הוראה והדרכה היוו חלק משגרת חיי מתקופת בית הספר התיכון ותנועת הנוער. ההמשך כמתרגלת וכמרצה היה אך טבעי עבורי. ההוראה בטכניון, בפקולטה שבה גדלתי, היא הגשמת חלום ואני רואה את הכשרת הסטודנטים כמחויבות הראשונה שלי בתור חברת סגל. במסגרת התפקיד פיתחתי את 'סילון', תוכנית מצוינות המאפשרת להשלים תואר ראשון ושני במהלך תשעה סמסטרים."

פרופ"מ אבי שרודר: "מטרת הלימודים בטכניון היא שכל סטודנט וסטודנטית ירכשו את אוצר הכלים הנחוץ להם למימוש מקסימלי של שאיפותיהם המקצועיות, תוך יצירת קהילה אשר משפיעה בחיוב על העולם. מאז הגעתי לטכניון, ותוך הפקת לקחים מקורסים שלמדתי ולימדתי, פיתחתי מערך הוראה המבוסס על ‘הוראה מותאמת אישית’ – שיטת לימוד בה כל נושא נלמד מכמה זוויות, בשיתוף מלא של הסטודנטים. שיטה זו מקשרת בין הידע הבסיסי ליישומו בפיתוחים טכנולוגיים חדשניים ובחזית המחקר המדעי."

 

על משה ינאי:

ינאי, בן כפר יחזקאל ובוגר הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון (1975), הוביל בארבעת העשורים האחרונים כמה מהפכות בעולם אחסון המידע. בעקבות הצטרפותו לחברת EMC ב-1987 הוא הוביל מהלך שהפך את החברה מיצרן בינוני של הרחבות זיכרון מחשבים לחברה המובילה בעולם אחסון המידע לארגונים גדולים. הוא חזר על הצלחתו בשובו ארצה, בהקימו ב-2003 את חברת XIV שנרכשה ב-2007 על ידי IBM. היצירתיות של ינאי הובילה לרישום 40 פטנטים על שמו. הוא תרם רבות לקידום המחקר הטכנולוגי בטכניון ומחוצה לו, וסייע לחברות הזנק ישראליות. ינאי זכה למעמד היוקרתי של EMC Fellow ו-IBM Fellow.

טקס דוקטוריםהטכניון העניק אתמול, יום ב', 28 במאי 2018, תוארי דוקטור ל-216 בוגרים, 43% מהם נשים.
רובם של הדוקטורים החדשים הם ילידי הארץ (67.5%), וארצות המוצא האחרות כוללות את ארצות הברית, צרפת, איטליה, ארגנטינה, הודו, רוסיה ועוד. הדוקטור המבוגר ביותר בן 74 והצעיר בן 25. רוב הדוקטורים החדשים בגילאי 40-30.

את הטקס יפתחו נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ודיקן בית הספר לתארים מתקדמים בטכניון פרופ' דן גבעולי. מנחה הטקס הוא פרופ' אביעד שפירא מהפקולטה להנדסת אזרחית וסביבתית.

עבודות הדוקטורט שהגישו הבוגרים משקפות את מגוון התחומים הנחקרים בטכניון, ואלה כמה דוגמאות ממחקרי הדוקטורט שערכו הדוקטורים החדשים: חיפוש סמנים מוטוריים להפרעת קשב וריכוז, חקירת הקשר בין מהירות נסיעה, מאפייני הדרך ותאונות דרכים, קטיף פירות באמצעות רובוט, שיתוף רשתות ענן, מאיצים אופטיים, הסעת תרופות בגוף באמצעות חלקיקים ננומטריים, יחסי הגומלין בין חיידקי המעי למערכת החיסון, אבולוציה של חיידקים בזמן אמת, נזקי העישון, המרת אנרגיית שמש באמצעות עלי תרד ובקרת התנועה בבעלי חיים.

הטקס יחל בשעה 18:30 באמפיתאטרון ע"ש קלנר במרכז הטכניון.

הזמנה לטקס: http://bit.ly/2KZun5y

מידע נוסף בחוברת: http://bit.ly/2GZ0Czk

שתי קבוצות זכו במקום הראשון בתחרות הסטודנטים 'טכנוראש', שנערכה בבריכה שהוקמה בטכניון במיוחד לרגל האירוע

12 קבוצות התחרו בתחרות ה'טכנוראש' בטכניון והתמודדו עם אתגר הנדסי מורכב: השטת כלי שיט באמצעות גומיות משרדיות. התחרות השנה התקיימה ברוח "אנרגיה ירוקה" תחת הכותרת GUMPOOL 2015: סירות מוּנעות-גומייה, שנבנו מראש על ידי המתמודדים, נדרשו לשוט לאורך 8 מטרים, לעגון באמצעות מגנט ולירות סילון מים לתוך משפך ממרחק של שלושה מטרים,  כל זאת בזמן המהיר ביותר. 

"לרגל התחרות הוקמה בטכניון בריכה ייעודית בשטח של 72 מ"ר, ובתוכה התחרו כלי השיט של 12 הקבוצות שעברו את המיונים ואת שלב חצי הגמר," סיפר בן גרוצקי, שארגן את התחרות מטעם אגודת הסטודנטים בטכניון. "תקנון התחרות הציב בפני המשתתפים סטנדרטים תכנוניים-הנדסיים גבוהים, ואני שמח על היצירתיות שהפגינו הסטודנטים בתכנון כלי השיט ובעיצובם."

 בסוף תחרות מפתיעה ומרתקת, ולאחר התלבטות ארוכה, החליטו השופטים להעניק את המקום הראשון לשתי קבוצות. כל אחת מהן תזכה בפרס של 7500 שקל.
חברי קבוצת "סמיילי" הם הסטודנטים מרינה מינקין מהפקולטה למדעי המחשב, וסילי ויטצ'בסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ומיכאל פוזבסקי מהפקולטה להנדסת מכונות. "עבדנו עם שבשבת שדוחפת את המים אחורה, ולפי החוק השלישי של ניוטון המים דוחפים חזרה את הסירה," הסביר פוזבסקי. "כדי לצמצם את הגרר במהלך השיט בנינו מנגנון שמוריד למים את משאבת ההשפרצה רק בסוף השיט."

הקבוצה השנייה שזכתה במקום הראשון כוללת את הילה שמואל ואיתי מנגל, סטודנטים מהפקולטה למתמטיקה שפיצחו את סוד המהירות. חברת הקבוצה הילה שמואל, הלומדת פיזיקה-מתמטיקה במסגרת תוכנית המצוינים של הטכניון, הסבירה כי "המדחף יושב ישירות על הגומייה וכך נחסך חיכוך, ומיקומו בחזית הסירה מביא לכך שהסירה מתרוממת וכך גם החיכוך עם המים קטן."

במקום השלישי זכו יאיר גרפונקל וחברתו אור אורון, שניהם ממשגב, שעבדו על הפרויקט במשך חודשיים. הוא סטודנט בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון והיא בוגרת המסלול לתקשורת חזותית בויצו. "זה לא אומר שאני הייתי אחראית על העיצוב," היא אומרת. "עשינו הכל ביחד, גם בתכנון וגם בביצוע." השניים השתמשו בצינורות ביוב כמצופים משני צדי הסירה, מדחף פלסטיק גדול ואדום שיוצר בחיתוך לייזר, וגביע לבן. "בעיקרון זה היה אמור גם לירות קונפטי, אבל הפיצ'ר הזה לא עבד," הם אומרים. 

הקבוצות הציגו מגוון דמוגרפי וטכנולוגי מרשים. קבוצה של סטודנטים לתואר שני מהפקולטה להנדסת מכונות השיטו את כלי השייט באמצעות הטלפון הנייד, וישי צימרמן בן ה-82 מקיבוץ עין חרוד וחתנו רונן אצילי, שזכו בתחרות בשנה שעברה, השיטו הפעם את הספינה  Endurance, הקרויה על שם ספינת המפרשים שיצאה לאנטארקטיקה בשנת 1914.

תחרות "טכנוראש" התקיימה זו השנה ה-13 לזכרו של ההוגה והמייסד שלה, ניב-יה דורבן ז"ל.
ניב-יה, סטודנט ובוגר מצטיין של הטכניון, נרצח על ידי שודד בתל אביב בהיותו קצין בצה"ל.  התחרות והפרסים ממומנים על ידי ד"ר רוברט שילמן ("ד"ר בוב" בפי כל), שהשתלם בטכניון. חבר השופטים כלל את הפרופסורים בני נתן, גיל יוסילבסקי ודוד דורבן (אביו של ניב-יה), כולם מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון.

בסיום התחרות אמר פרופסור דוד דורבן כי התחרות היא מהות ההנדסה, והיא מלמדת את הסטודנטים לתכנן לקראת הלא נודע.

בתמונה בעמוד הבית: הסטודנטים הזוכים בתחרות במקומות הראשונים.
צילום: שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון.

כלי השיט של הילה שמואל ואיתי מנגל, שזכו במקום הראשון

כלי השיט של הילה שמואל ואיתי מנגל, שזכו במקום הראשון

כלי השיט של קבוצת "סמיילי", שזכתה במקום הראשון

כלי השיט של קבוצת "סמיילי", שזכתה במקום הראשון

כלי השיט של הקבוצה שזכתה במקום השלישי

כלי השיט של הקבוצה שזכתה במקום השלישי

כמדי שנה, מתכנסת משפחת הטכניון העולמית בחיפה על מנת לחגוג, להתעדכן וליטול חלק בדיון רחב היריעה על מדע, טכנולוגיה, חדשנות וחינוך ועל עתיד הטכניון, המדינה והעולם. אנו מקדמים בחום את חברי הקורטוריון וידידי הטכניון המסורים, ומודים להם על תמיכתם האיתנה והבלתי מתפשרת.

BOG_אירועים

ברכות ואיחולי הצלחה ל-765 מקבלי התואר מגיסטר בתחומי ההנדסה, המדעים, הרפואה, הניהול והארכיטקטורה לשנת תשע"ה.

סטודנטים ביריד תעסוקה

אלפי הסטודנטים שהשתתפו ביריד התעסוקה בטכניון. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

 

נציגי 70 חברות, מהמובילות במשק הישראלי, השתתפו ביריד התעסוקה בטכניון, שהיה היריד הגדול ביותר בחמש השנים האחרונות. עם החברות שהשתתפו ביריד נמנות אפלייד מטריאלס, צ'ק פוינט, אלביט מערכות, גוגל, אינטל, מיקרוסופט, IBM, מוטורולה, מלאנוקס, קוואלקום, רדוור, נייס, סאן-דיסק, SAP, TDK, אמדוקס, EMC, מרוול, אורבוטק ועוד. חברת אפל השתתפה ביריד לראשונה, ורוב המגייסים בביתן שלה היו בוגרי הטכניון. בנוסף לחברות הגדולות השתתפו ביריד חברות הזנק קטנות יותר, שלחלקן זו הפעם הראשונה ביריד, וכן חברות טכנולוגיה רפואית, חברת התרופות טבע וחברת המזון אסם. כן לקחו חלק ביריד משרד ראש הממשלה, חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות, התעשייה הצבאית והתעשייה האווירית.

"עשרות החברות המשתתפות ביריד בטכניון הן סימן מעודד לכלכלה ישראלית," אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא בסיור בין דוכני החברות. "לצד חברות ההזנק, בולטת נוכחותן של החברות המובילות בישראל.  גיוס עובדים חדשים על ידי החברות הללו מצביע על מגמה חיובית של התרחבות ומעיד על חוסנו של המשק הישראלי."

"זה אירוע מדהים וחגיגה אמתית לסטודנטים בטכניון," אמר דיקן הסטודנטים בטכניון, פרופסור מוריס אייזן. "מרגש לראות את ההתייצבות של כל החברות המובילות במשק הישראלי ביריד, ואת אלפי הסטודנטים והבוגרים של הטכניון המשתתפים בו. באירופה רק עולים אחוזי האבטלה, וכאן בטכניון יריד התעסוקה גדל משנה לשנה."

גיא פליישר מחברת גוגל הגיע ליריד כמגייס. ב-2007 הוא סיים את לימודי התואר שני בפקולטה למדעי המחשב בטכניון. בשמונה השנים שחלפו מאז הוא עובד כמהנדס תוכנה בגוגל. "לגוגל יש שני משרדים בישראל – בתל אביב ובחיפה," הוא אומר, "והמשרד בחיפה הוקם בגלל הסטודנטים בטכניון."

"ההשתתפות ביריד חשובה לנו כדי לאתר את הסטודנטים הטובים בישראל," אמר בוגר הטכניון גל הבר, מנכ"ל חברת PLUS 500 . "זהו אירוע נפלא בהשתתפות של המוני סטודנטים, הגדל מדי שנה."

"זו השנה הראשונה שאנו משתתפים ביריד בטכניון," סיפרה יעל בן נתן, מנהלת הגיוס של חברת  הסטארט-אפ Leaba. "החברה נוסדה לפני פחות משנה על ידי בוגרי הטכניון ועובדים בה פחות
מ-50 עובדים. אנו מאמינים כי הבסיס להצלחת החברה הוא האנשים, ולכן החלטנו להשתתף ביריד בטכניון כדי לגייס סטודנטים ובוגרים להנדסת חשמל ומדעי המחשב, שנוכל לגדול יחד עימם."

אתגר ישראלי סיים את לימודיו בטכניון בשנה שעברה, במסלול משולב בפקולטות להנדסת חשמל ופיזיקה, וכבר משמש כמגייס לחברת הסטארט-אפ Leaba. "להצטרף לחברת סטארט אפ בתחום החומרה זו הזדמנות של פעם בחיים," הוא אומר. "בחברות הגדולות אתה רק בורג קטן, וכאן אני מרגיש שאני עולם ומלואו. אני אחראי על המיקרו-ארכיטקטורה והתכן ורץ קדימה עם המוצר."

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות, המגייסת לשורותיה מאות סטודנטים ובוגרים מדי שנה בשנה, הציגה ביריד דגם בגודל אמיתי של מיירט מערכת "שרביט קסמים" וגם את מכונית המרוץ "פורמולה סטודנטים", פרויקט המשותף של הפקולטות להנדסת מכונות, אווירונאוטיקה, אדריכלות ותעשייה וניהול בטכניון שרפאל שותפה במימון בנייתו.  צוות מכונית המרוץ השתתף כבר פעמיים ובהצלחה רבה בתחרות העולמית לסטודנטים FSAE באיטליה, בה השתתפו קבוצות סטודנטים מאוניברסיטאות מכל העולם.

"בשל הדרישה הגוברת בקרב סטודנטים ובוגרי טכניון להצטרף לעבודה ברפאל, נמשיך גם ב-2015 לקיים מגוון רחב של פעילויות גיוס במטרה להביא אלינו את האנשים הטובים ביותר," אמרה נירית עציון, מנהלת מרכז הגיוס של רפאל. לדבריה "האתגר הטכנולוגי והיציבות התעסוקתית שרפאל מציעה, מושכים מצטיינים רבים מקרב הטכניון, כמו גם ממוסדות אקדמיים אחרים."

"אנו פועלים רבות ובערוצים מגוונים, במהלך כל השנה, כדי להעניק לסטודנטים ולבוגרי הטכניון יתרון משמעותי בהשתלבות בשוק העבודה," אמרה ברוריה זומר-פדידה, ראש היחידה להכוון קריירה ו-IAESTE בלשכת דיקן הסטודנטים בטכניון שארגנה את יריד התעסוקה . "אנו שמים דגש על הקניית כלים מקצועיים, שיאפשרו לסטודנטים להפוך את ידיעותיהם וכשרונותיהם למקור פרנסה ובכך להגשים חלום ולבנות קריירה. הבוגרים של הטכניון מהווים את חוד החנית של הכלכלה בישראל."

חברת אפל תשתתף לראשונה ביריד, שיהיה הגדול ביותר בחמש השנים האחרונות

גיוס ביריד התעסוקה

70 חברות, מהמובילות במשק הישראלי, ישתתפו ביריד התעסוקה של הטכניון. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון

נציגי 70 חברות, מהמובילות במשק הישראלי, ישתתפו ביום רביעי הקרוב (3.6.15) ביריד התעסוקה של הטכניון. היריד, הגדול ביותר בחמש השנים האחרונות, יתקיים בשדרה המרכזית בלב קמפוס הטכניון, ובמהלכו צפויות החברות לגייס לשורותיהן כ-3,000 סטודנטים.

"זאת הזדמנות מצוינת להוכיח לסטודנטים כי השקעתם הרבה בלימודים נושאת פרי, ולחברות נותן היריד הזדמנות לקלוט כוח אדם איכותי ומוכשר", אמר דיקן הסטודנטים בטכניון, פרופסור מוריס אייזן. "אין לי ספק שהיריד יתרום להצטרפותם של בוגרים נוספים למאגר המכובד של בוגרי טכניון התופסים כיום עמדות מפתח במשק הישראלי ותורמים לעוצמתה הטכנולוגית של מדינת ישראל."

"אנו פועלים רבות ובערוצים מגוונים, במהלך כל השנה, כדי להעניק לסטודנטים ולבוגרי הטכניון יתרון משמעותי בהשתלבות בשוק העבודה", אמרה ברוריה זומר-פדידה, ראש היחידה להכוון קריירה ו-IAESTE בלשכת דיקן הסטודנטים בטכניון. "אנו שמים דגש על הקניית כלים מקצועיים, שיאפשרו לסטודנטים להפוך את ידיעותיהם וכישרונותיהם למקור פרנסה ובכך להגשים חלום ולבנות קריירה. אנו עוסקים כל העת בחיזוק קשרי הטכניון עם התעשייה במטרה לקדם את גיוס הסטודנטים והבוגרים שלנו ולשלבם בחברות אלה. הבוגרים שלנו מהווים את חוד החנית של הכלכלה בישראל."

ביריד ישתתפו חברות היי-טק מובילות, בהן אפלייד מטריאלס, צ'ק פוינט, אלביט מערכות, גוגל, אינטל, מיקרוסופט, IBM, מוטורולה, מלנוקס, קוואלקום, רדוור, נייס, סאן-דיסק, SAP, TDK, אמדוקס, EMC, מרוול, אורבוטק ועוד. חברת אפל תשתתף כאמור בפעם הראשונה ביריד. בנוסף לחברות הגדולות ישתתפו ביריד חברות הזנק קטנות יותר, שלחלקן זו הפעם הראשונה, חברות טכנולוגיה רפואית, חברת התרופות טבע וחברת המזון אסם. בנוסף ישתתפו ביריד חברות פיננסיות, בהן בלומברג המחפשת סטודנטים ובוגרים במדעי המחשב, וחברות ייעוץ וניהול פרויקטים. כן משתתפים ביריד משרד ראש הממשלה, התעשייה הצבאית והתעשייה האווירית.

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות, המגייסת לשורותיה מאות סטודנטים ובוגרים מדי שנה, תציג ביריד דגם בגודל אמיתי של מיירט מערכת "שרביט קסמים".

נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, בטקס

נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, בטקס

phd1

ד"ר סטפניה פלגרינלי

ד"ר סטפניה פלגרינלי

את הדברים אמר פרופסור פרץ לביא בטקס הענקת תארי “דוקטור לפילוסופיה” (PhD) לשנת תשע"ה שהתקיים אתמול בטכניון.

הטכניון העניק אתמול 193 תארי דוקטור חדשים לבוגריו. בטקס חגיגי ומרגש סקר נשיא הטכניון בפני הדוקטורים ובני משפחותיהם את הישגי הטכניון ובוגריו לאורך השנים, ואמר:  "סילוק לימודי הליבה, ובמיוחד חשבון ואנגלית, מתכנית הלימודים גוזר על עשרות אלפי ילדים בערות וניתוק מהעולם בו הם חיים. אין זה כוח זר הכופה בערות על אלפי ילדים, אנו עושים זאת במו ידינו.

מכאן, מלב ליבה של המצוינות האקדמית הישראלית, חייבת לצאת הקריאה: עת להשקיע, לא לקצץ. עת להרחיב את מעגל ההשכלה והתעסוקה, לא את מעגל העוני והמצוקה. הדרך לרווחה כלכלית וחוסן בטחוני עוברת דרך ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי. שאם לא הם, אנה אנו באים."

בשם מקבלי התואר נשאה דברים בטקס, ד"ר סטפניה פלגרינלי, הבוגרת הראשונה של מסלול הדוקטורט הכפול המשותף לטכניון ולפוליטכניק מילאנו. במהלך המסלול, שנוסד במסגרת הסכם שיתוף פעולה בין הטכניון לאוניברסיטה האיטלקית, זוכה הסטודנט בהנחיה משותפת של פרופסורים משני המוסדות, שוהה במשך שנה במוסד-השותף, ומקבל בסופו של דבר דוקטורנט משתי האוניברסיטאות.

ד"ר פלגרינלי, שנשאה חלק מנאומה בעברית, מתמחה בתכן של הרכבה רובוטית בפס ייצור, ובמהלך הדוקטורנט תכננה מערך של ייצור רובוטי עבור חברת הרכב קומאי, השייכת לפיאט. המנחה שלה בטכניון היתה פרופסור ענת פישר מהפקולטה להנדסת מכונות.

"למדתי בבית ספר ריאלי והכי אהבתי מתמטיקה," אמרה ד"ר פלגרינלי לאחר הטקס. "בלימודי הדוקטורט בטכניון בחרתי להתמקד ברובוטיקה. בטכניון הקשר בין הסטודנט למרצה הרבה יותר אישי ונהניתי מאוד מלימודי כאן".

הטכניון שולח ברכת "חזק ואמץ" לסטודנטים, לעובדים ולחברי הסגל שגויסו למילואים בצו 8. כולנו מחכים לשובכם, בריאים ושלמים.

נעשה כל שביכולתנו כדי לסייע לכם הסטודנטים להשתלב חזרה במסלול הלימודים מיד בשובכם.

הטכניון מחזק את ידי תושבי האזורים אשר נפגעו מירי טילים, רקטות ופצמ"רים, ובמיוחד את תושבי הדרום וחבל עוטף עזה.

הטכניון שולח את תנחומיו למשפחות הנופלים ומאחל רפואה שלמה לפצועים – חיילי צה"ל ואזרחים – אשר נפגעו בלחימה ובהתקפות הטילים השונות.

פרס הארווי היוקרתי של הטכניון הוענק לפרופסורים אלי יבלונוביץ ואריק לנדר.

פרופסור יבלונוביץ מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה קיבל את הפרס בתחום המדע והטכנולוגיה כהכרה על תגליותיו החלוציות בתחומי הפוטוניקה, האופטואלקטרוניקה, וחצאי מוליכים. מחקריו פורצי הדרך ורבי ההשפעה משלבים תובנות פיזיקליות עמוקות עם גישה יישומית טכנולוגית ומתפרשות על מגוון נרחב של תחומים. הוא ייסד את תחום הגבישים הפוטוניים והנדסת פער פס פוטוני, ברמה העקרונית והניסיונית כאחד, ותרם תרומות חלוציות למחקר ופיתוח בתחום תאים פוטו-וולטאיים וכן בתכנון ושפור בצועים של לייזרים מבוססי חצאי מוליכים.

פרופסור לנדר מאוניברסיטת הארוורד ו-MITקיבל את הפרס בתחום הרפואה כהכרה על תרומתו ההיסטורית לתחום הגנומיקה, בהיותו הכח היוזם והמוביל את רוב התגליות העיקריות בתחום זה. הוא תרם תרומות מרכזיות לפיתוח שיטות לחקר המידע הגנטי והוביל את הפיתוח של כלים חישוביים למיפוי גנטי, זיהוי גנים ואלמנטים פונקציונליים בגנום. פרופ' לנדר הינו חלוץ בשימוש במידע הגנומי לפתירת מגוון של בעיות רפואיות וביולוגיות, לרבות מחלת הסרטן.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי בהענקת פרס הארווי היוקרתי הטכניון מבטא את רגשי הערכתו ותודתו לשני הזוכים, על תרומתם העצומה לעתיד האנושות, איש-איש בתחומו.

נשיא מכון ויצמן, פרופסור דניאל זייפמן, נשא את ההרצאה המרכזית באירוע החגיגי, והדגיש את חשיבות קירוב המדע לכלל האוכלוסייה, כדי שיותר צעירות וצעירים יבחרו בקריירה מדעית מרתקת.