קטגוריה: Uncategorized

במשך שלושה ימים התארחו חברי המשלחת בחיפה, סיירו בעיר ובטכניון והיו עדים  להיענות הציבורית בעקבות ארועי חרבות ברזל והמוכנות לקיום שגרת חירום. מיקוד המשלחת בביקור זה היה להבין לעומק את ארועי ה-7 באוקטובר כמו גם השלכותיהם על החברה הישראלית בכלל ובית הטכניון בפרט. “זהו ביקור חשוב מאוד עבורנו. באנו להגיד שאנחנו תומכים בכם, היום, בעבר ולתמיד”, הצהירו החברים המשלחת.

במהלך ביקורם סיירו חברי המשלחת במבנה בית החולים התת קרקעי ברמב”ם ובפקולטה לרפואה על שם רות וברוס רפפורט הסמוכה לו, בפקולטה לאווירונאוטיקה וחלל, ברפא”ל ואתרים נוספים.

חברי המשלחת קיבלו סקירה מקיפה מחברי הנהלה, דיקנים ובעלי תפקידים אודות הדרכים בהם נרתם בית הטכניון למיזמי התנדבות עבור הקהילה והצבא. הוצגו ההטבות, ההקלות, ההתאמות והסיוע הכלכלי, החברתי והרגשי חסר התקדים הניתן בטכניון עבור כל סטודנט וסטודנטית ולמשרתי המילואים בפרט.

במהלך שהותם בטכניון נפגשו חברי המשלחת עם סטודנטים וסטודנטיות, חברי וחברות סגל אשר שרתו במילואים. חברי המשלחת ציינו את הפגישות הישירות, והבלתי אמצעיות, עם נציגיהם  של יותר מ-3,500 מאנשי בית הטכניון אשר גויסו למאמץ המלחמתי, כאירועי השיא של ביקורם.

 

“מודים לחברי המשלחת על התמיכה והחיזוק”

הסטודנטים וחברי הסגל איתם נפגשו חברי המשלחת תיארו בצורה מוחשית כיצד חוו את ארועי תאריך 7.10:

אהרון ג’וסט, בן ה-25 מהפקולטה להנדסת מכונות, סיפר כי באותה שבת שהה עם משפחתו בתל אביב. מיד בהיוודע היקף הארוע מיהר להתארגן וחבר ליחידת המודיעין החיונית בה הוא משרת וסייע בהעברת מידע אקוטי ללוחמים בשטח. אהרון שירת 95 ימים.

עלמה ינאי בת ה-27 מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון ביקרה את חברתה בקיבוץ בדרום, בזמן שהופתעה על ידי רעש האזעקות ומטחי הטילים. עלמה שרדה את הפרעות בקיבוץ ונשארה לסייע בחלוקת מזון ומים לתושבים. דבריה אודות התחושות הקשות שמילאו אותה, אובדן חבר קרוב ועל הרצון לתרום ולקחת חלק רגשו את הנוכחים. עלמה וארוסה התגייסו למילואים ושרתו בנפרד יותר מ-90 ימים ברצף עד לאיחוד האמוציונלי.

ארי ברמן, בן ה-25 הלומד בפקולטה להנדסת מכונות יליד ארצות הברית, ביקר ב-7.10 אצל הוריו בקליפורניה. בתור שומר שבת, שמע על הארוע לראשונה בשיחות בבית כנסת. הוא מיד ביטל את המשך חופשתו וחזר לישראל בהקדם האפשרי לשרת קרוב לחמישה חודשים הוא משרת כלוחם המאבטח את הגבול הצפוני.

מורן מרביד בן ה-27, הלומד בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, היה אצל הוריו בקיבוץ עין השלושה שבעוטף. מורן תיאר באופן מצמרר כיצד התבצר עם הוריו בממ”ד במשך כשתי יממות שאחריהן גויס מייד למילואים.

ניצן חי, גם היא סטודנטית בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, שהתה בביתו של הארוס שלה בקרית גת, לא רחוק מהעוטף. היא גויסה מייד למילואים, וארוסה חזר לבסיס שבו הוא משרת כקצין. הם התעקשו שלא לדחות את חתונתם, שנקבעה ל-12 בנובמבר, והחתונה התקיימה במועד המתוכנן.

ד”ר אסף זינגר, חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית ששירת בדרום ניצל את ההזדמנות להודות לחברי המשלחת בשם הכלל על התמיכה והחיזוק בתקופה המאתגרת: “בשם כולנו אני רוצה להודות לכם. אני כל כך שמח על החיבוק החם, הסולידריות וההזדהות שלכם שהורגשו מיומה הראשון של המלחמה. אני גאה להיות חלק ממוסד אוניברסיטאי המטפל בצורה המיטבית בכל סטודנט וסטודנטית. התמיכה האוהדת המתמשכת שלכם לאורך הלחימה מחזקת את כולנו”.

ד”ר זינגר סיפר על הקשרים החבריים שנוצרו לאורך השנים עם נשיא אגודת ידידי הטכניון ארצות הברית, מארק גיינס, ועם סקוט לימאסטר, יו”ר חבר הנאמנים, לשעבר נשיא אגודת הטכניון בארצות הברית.

ד”ר זינגר: “לאחר פגישתנו הראשונה ב-2014, כחלק מהפעילות שלי בטכניון יצא לי לא פעם להפגש עם מארק גיינס, וסקוט לימסטר יו”ר חבר נאמני אגודת הידידים של הטכניון בארצות הברית, בארועים בארץ ובכנסים בינלאומיים.

תמיד שמחנו להיפגש ולשתף בחוויות. מתחילת המלחמה הינו בקשר הדוק. הרגשתי את דאגתם הכנה וההתעניינות על בסיס התקשרות שבועית.

תוך כדי המילואים הם ביקשו שאשמור על עצמי התעניינו כיצד יוכלו לסייע לסטודנטים שלנו וגם לאחר שחרורי הם דאגו לשלומי. אני שמח על ההזדמנות לפגוש אותם שוב ולהודות להם מעומק ליבי על תמיכתם ותרומתם החשובה לטכניון בפרט ולמדינת ישראל בכלל”.

 

“זו הייתה חוויה חינוכית אמוציונלית ומעצבת”

בסיום הביקור חלקו חברי המשלחת רשמים מתקופת שהותם בישראל.

מארק גיינס: “זו הייתה חוויה חינוכית רגשית ומעצבת. במיוחד רגשו אותי דברי הסטודנטים שפגשתי, ההיכרות איתם והשמיעה בקשר בלתי אמצעי את סיפורי ההקרבה, הגבורה והתושייה.

התפעלתי ממכלול הדברים שהטכניון עשה ועושה עבור הסטודנטים בשביל להקל עליהם את החזרה לספסל הלימודים. התמיכה והסיוע במישור האקדמי, הכלכלי, והסיוע הרגשי הם חשובים ביותר”.

סקוט לימסטר: “עברו יותר מ-20 שנים מאז בקרתי בטכניון בפעם הראשונה. אני עדיין זוכר היטב את הביקור הזה. התאהבתי מיד בסביבה, באווירה,

בנוף, באנשים ובמה ובמצוינות שהטכניון הפך להיות מזוהה. עם השנים התרשמתי מאוד מהפיתוח של הטכניון ושמחתי להיות שותף ולמלא מספר תפקידים ביניהם נשיא האגודה האמריקנית וכעת יו”ר חבר הנאמנים.

בקרתי פעמים רבות בטכניון כולל ב-2014 בעקבות צוק איתן. הביקור הנוכחי הוא שונה, עבורי. הוא מהחשובים ביותר במהותו.

ריגש אותי מאוד לשמוע, לראות ולפגוש את הסטודנטים וחברי הסגל. קבלתי את התחושה שבטכניון ובכל המדינה יש סנטימנט של לכידות.

הרשים אותי מאוד להיווכח ולשמוע על כל הפעולות שהטכניון עושה למען הסטודנטים היקרים: החל ממלגות והקלות פיננסיות, מתן שעורי עזר, סדנאות וכלה במתן שירותי ייעוץ התאמות אקדמיות ובאופן כללי הליכה לקראת הסטודנט בכל מה שאפשר.

הייתה לי דאגה רבה לסטודנטים ולחברי הסגל שחלקם אני מכיר באופן אישי דוגמת ד”ר אסף זינגר, ששמחתי לפגוש גם בביקור הנוכחי”.

החברים הנוספים במשלחת כוללים את:

סטיב ברגר: נציג חבר נאמני אגודת ידידי הטכניון, לשעבר נשיא האגודה.

סטיבן פולד: עומד בראש מערך שיווקי בחברת סוני בארצות הברית.

טרי גרדנר: מהנדס מחקר ויועץ, סגן מנהל סניף האגודה ביוסטון, טקסס. לשעבר חבר
קיבוץ, עובד בתעשיות האוויריות בישראל ומרצה בטכניון.

דייויד קאופמן: מנהל סניף סן פרנסיסקו של האגודה. עומד בראש מערך האסטרטגיה
הגלובלית בפירמת ניקסון פיבודי.

מייקל מילר: מנהל מידע ראשי בחברת “האחים זיף השקעות”.

אירמה שארישון: מנהלת תוכניות באגודה.

מארק וקסמן לנץ – מנכ”ל חברי אגודת הטכניון בארצות הברית סיכם את הביקור:

“חברי המשלחת הם תומכים נלהבים של מדינת ישראל. היה רצון עז להגיע לביקור הזדהות וסולידריות, לתרום ולהירתם. אני מכיר היטב את ישראל ומרבה לבקר בה. הפעם מה שהרשים אותי במיוחד היה החוסן והרוח של האנשים. ההתגייסות והנכונות להקריב חוצה את שכבות ומעמדות האוכלוסייה. נמשיך לבקר לתמוך ולסייע ליקראל ולטכניון ככל שנוכל”.

 

בשבוע שעבר, מילאו את אולם רות שבפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון עשרות הורים, סטודנטים וחברים שהגיעו במיוחד לטקס הסיום של 20 בוגרי המחזור השביעי של התכנית האמריקאית ללימודי רפואה בטכניון.

TeAMS היא תכנית ייחודית של הטכניון המאחדת סטודנטים אמריקאיים (ארה”ב וקנדה) ומכשירה אותם בתחומי הרפואה. התוכנית נמשכת ארבע שנים, המאופיינות בלימודים תובעניים, יחס אישי ולימודים בקבוצה קטנה. לתוכנית מיקוד כפול: מחקר ולימודים קליניים.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ציין בנאומו בטקס את יתרונותיה של התכנית ואת הגשר שהיא מהווה לעולם ולארה”ב.

 

פרופ’ אנדרו לוי ראש התכנית האמריקאית ציין בנאומו כי בוגרי התכנית השנה הצטיינו במיוחד וכי רובם כבר התקבלו לסטאז’ בארה”ב ושובצו בבתי החולים המובילים בארה”ב :

Jacobi MC

University of Pittsburgh MC

Mayo Clinic

Johns Hopkins/Brigham and Women-Mass General Hospital

ובכך מייצגים את הפקולטה לרפואה של הטכניון ואת מדינת ישראל בתחומי הרפואה הנחשבים בעולם.

 

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה למיפוי הקורלציה בין מקום גאוגרפי לרגשות שהוא מעורר

מהו הקשר בין מיקומנו הגאוגרפי לרגשות המתעוררים בנו? אילו מקומות נוטים לשמח אנשים ואילו מקומות גורמים להם כעס או עצב? מחקר משותף של חוקרים בפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון ובמעבדות המחקר של AT&T מאפשר כעת לגלות את הקורלציה בין מיקום ומצב רגשי.

המחקר נערך כחלק מלימודי הדוקטורט של תלמיד המחקר בן גלון בהנחייתם של פרופ’ ירון קנזה ופרופ’ ירח דויטשר. השלושה פיתחו  שיטה ליצירת מפת רגשות עבור מרחב עירוני, בהתבסס על ניתוח הודעות במדיה החברתית כגון ציוצים ב-Twitter.

מפת הרגשות המיוצרת בטכנולוגיה שפיתחו החוקרים מציגה את הרגשות האופייניים המבוטאים במקומות שונים. למפות מסוג זה מגוון שימושים אפשריים – לדוגמה, הן עשויות לסייע לתייר לבחור במקום הצפוי לעורר בו שמחה או רגשות רומנטיים ולהימנע ממקומות המשרים כעס ואיבה. מתכנני ערים יוכלו כעת לזהות אזורים שבהם התכנון מעורר רגשות שליליים ולשנותם כך שיעוררו רגשות אחרים. חוקרים במדעי החברה יוכלו ללמוד על קשרים בין התנהגות של קהילות לבין סביבתן ולזהות למשל אזורים המעצימים רגשות אמנותיים או זעם העשוי להוביל לאקטיביזם פוליטי.

עד כה התבססו מפות רגשיות על ניטור של מתנדבים אנושיים באמצעות אמצעי חישה העוקבים אחר דופק, לחץ דם וכדומה. שיטה זו מגבילה מאוד את כמות המידע שאפשר לאסוף. כעת, הודות לגישה החדשה, אפשר לייצר מפות המבוססות על מידע עצום.

במסגרת המחקר שייכו החוקרים רגש למקום באמצעות ניתוח תחבירי של הודעות המכילות תגי מיקום. האלגוריתם שפיתחו מאפשר לאתר קשרים מובהקים בין רגש למקום ולנפות את הקשרים המקריים.

המחקר התמודד עם שלושה אתגרים עיקריים. ראשית, הודעות במדיה החברתית הן לרוב קצרות, כתובות ברישול ומכילות ביטויים, קיצורים וסלנג ולכן קשה לבצע אפיון רגשי מדויק שלהן. שנית, בכל מקום מבוטא מנעד רחב של רגשות, ולכן חשוב לסנן את הקשרים הדלים והאקראיים ולהשאיר רק את הקורלציות המשמעותיות והמובהקות. שלישית, כדי לקבל תוצאות משמעותיות בזמן קצר דרוש אלגוריתם מהיר המסוגל להתמודד עם כמויות נתונים עצומות.

השיטה המוצעת נבחנה על מאגר של עשרות מיליוני הודעות שנוצרו בעיר ניו יורק. כעס, למשל, זוהה ברמה גבוהה בתחנות תחבורה ציבורית. עצב וכעס – בבתי ספר תיכוניים. חרדה – בקמפוסים אוניברסיטאיים אך גם במוזיאון השעווה של מאדם טוסו. שמחה, המלווה לעתים בהפתעה – במסעדות ובפארקים. כל הרגשות שנבחנו הופיעו בשכיחות גבוהה באזורי תיאטראות ובתי קולנוע. החוקרים הופתעו מממצאים מסוימים, למשל הביטוי הגבוה של עצב באזור חנות הדגל של חברת Apple במנהטן וביטויי דחייה וגועל בשכיחות גבוהה בבית ספר תיכון המתמחה בעיצוב.

לדברי הדוקטורנט בן גלון, המשך המחקר יתמקד בניתוח מעמיק של התוצאות, וזאת כדי להבין את הסיבות לקישורים שאותרו בין רגש למקום, ובהכנסת ממד הזמן למפות הרגש החדשות.

מחקר שנערך בטכניון ובבית החולים לילדים בסינסינטי (אוהיו, ארצות הברית) מצביע על הקשר בין נזק לסיבים המוליכים אותות חשמליים במוח להפרעות קוגניטיביות מסוימות. המחקר שהתפרסם ב-PNAS, רשומות האקדמיה האמריקנית למדעים, מציג הצלחה ראשונית בבלימת הנזק הקוגניטיבי באמצעות עיכוב התהליך הפוגע בהולכת האותות במוח.

את המחקר הובילו פרופ’ איתמר קאהן מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ופרופ’ ננסי רטנר מבית החולים לילדים בסינסינטי (CCHMC) והשתתפו בו הדוקטורנט ג’אד עאסלה, הלומד במסלול MD/PhD בטכניון, וד”ר בן שופטי, בעבר דוקטורנט בקבוצת המחקר של פרופ’ קאהן וכיום נוירוכירורג במרכז הרפואי תל אביב.

המחקר הנוכחי התמקד בהפרעה ההתפתחותית הגנטית NF1 (נוירופיברומטוזיס מסוג 1). מחלה זו, הנובעת מפגיעה בגן Nf1, עלולה להוביל להיווצרות גידולים במערכת העצבים, לתסמיני אוטיזם, להפרעות קשב וריכוז קשות ולעיכוב בהתפתחות כישורים מוטוריים. הפגיעה מתרחשת בעיקרה בחומר הלבן במוח – אזור העשוי מסיבים המקשרים בין תאי עצב. סיבים אלו עטופים בחומר מבודד הנקרא מיאלין החיוני להולכת אותות תקינה. סיבי החומר הלבן מקשרים בין אזורים שונים במוח, ותפקודו תלוי בפעילותם התקינה.

החוקרים התמקדו באוליגודנטרוציטים – התאים המייצרים את המיאלין – ובדקו את הקשר בין פגמים בארגון המיאלין להפרעות נוירולוגיות. הם הראו כי תקלות בייצור המיאלין מובילות לפגיעה בסיבים המחברים אזורי מוח שונים וכך גורמות לפגיעה ביכולת תנועה עדינה ובתפקודים נוספים. בניסויים שנערכו בעכברים מהונדסים גנטית מיפו החוקרים את הקשר בין הפגיעה המוחית האנטומית (שנחקרה באמצעות סריקות מבניות ב-MRI) לבין הקישוריות התפקודית (שנבדקה באמצעות MRI תפקודי, fMRI). בעזרת שיטות הדמייה ייחודיות אלה, מהמתקדמות בעולם, הדגימו החוקרים מקור מבני ותפקודי לפגיעה התנהגותית הנגרמת כתוצאה מהמחלה.

פרופ’ רטנר הדגימה במחקרים קודמים כי באמצעות תרופות קיימות, הבולמות את ייצור החנקן החמצני (nitric oxide) ברקמת המוח, אפשר למנוע נזקים בחומר הלבן וכך “להציל” את הקישוריות התפקודית. בהמשך לכך מגלה המחקר הנוכחי כי טיפול דומה אכן יעיל בצמצום הנזקים שגורמת מחלת NF1 למיאלין. יתר על כן, נראה שבדיקות מבניות ותפקודיות באמצעות MRI יאפשרו להעריך את יעילותו של הטיפול במטופלים ספציפיים.

לסיכום, המחקר מדגיש את חלקו של חומר לבן פגום בהפרעות מוחיות ומציע טיפול נקודתי, מותאם אישית, להפרעות הקשורות ביצירת מיאלין. כעת משתתפים פרופ’ קאהן ופרופ’ רטנר במחקר קליני שבו הם בודקים את בטיחותו של הטיפול שהודגם במחקר הנוכחי ואת יעילותו בשיפור היכולות הקוגניטיביות בילדים הסובלים ממחלת NF1. לדבריהם, המחקר מדגיש את חשיבותם של מודלים מותאמים-אישית בהבנה של תפקודי מוח.

המחקר נערך בסיוע רשות המחקר בטכניון ובתמיכת הקרן הלאומית למדע (ISF), קרן אדליס ומכוני הבריאות האמריקאים (NIH).

 

למאמר בכתב העת  PNAS לחצו כאן

מחקר המשלב ידע ביולוגי וכלים חדשים ממדעי המחשב הוביל לגילויים הנוגעים לייצור חלבונים בריבוזום – ״מפעל החלבונים״ של התא. את המחקר הובילו פרופ’ אלכס ברונשטיין, ד”ר איילי מרכס והדוקטורנט אביב רוזנברג מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב והוא התפרסם ב-Nature Communications.

בתאי הגוף החי קיימים מיליוני ריבוזומים, שהם מנגנונים ביולוגיים המייצרים חלבונים – מולקולות המשמשות בתפקידים מרכזיים כמעט בכל מנגנון ביולוגי. בתהליך הקרוי תרגום, הריבוזום ״קורא״ את ה״הוראות״ ליצירת חלבונים המגיעות מהגנים ומרכיב את החלבונים על ידי בניית שרשרת של אבני בניין הנקראות חומצות אמיניות. תוך ידי היווצרותו בריבוזום מתחיל החלבון להתקפל למבנה תלת-ממדי ייחודי המקנה לו את תכונותיו הביולוגיות ומאפשר את תפקודו. פגמים בתהליך התרגום או הקיפול עלולים להוביל להפרעות פיזיולוגיות קלות וחמורות כאחת.

שחקנים מרכזיים בתהליך התרגום הם הקודונים – רצפים של שלוש אותיות בסדרה הגנטית, המגדירים אילו חומצות אמיניות יחבר הריבוזום בכל מקום בשרשרת.  קודון UUU, לדוגמה, מורה לריבוזום לחבר את החומצה האמינית פנילאלנין, ואילו קודון UAC מורה לו לחבר טירוזין. כך מקודד רצף הקודונים את סוג החלבון שייבנה, שכן לכל חלבון רצף ייחודי של חומצות אמיניות. מילון ההמרה מקודונים לחומצות אמיניות, המכונה גם ״הקוד הגנטי״, משותף לכל היצורים החיים על פני כדור הארץ ולכן נחשב למנגנון קדמון מאוד מבחינה אבולוציונית.

אם כל זה אינו מסובך מספיק, חשוב לציין שבקוד הגנטי ישנם 61 קודונים המקודדים רק 20 חומצות אמיניות. במילים אחרות, כמעט לכל חומצה אמינית קיימים כמה קודונים שונים אשר מקודדים עבורה.

כאן נכנס לתמונה המחקר הנוכחי. כבר בשנות ה-60 וה-70 התקבעה הסברה – על בסיס ניסויים רבים – כי החלבון אינו  “זוכר” מאיזה קודון נוצרו החומצות האמיניות שלו. איך בדקו את זה? שיטחו חלבונים מוגמרים, תלת-ממדיים, התבוננו כיצד הם חוזרים לצורתם התלת-ממדית המקורית, ולא מצאו הבדלים בין החלבון המקורי לחלבון המקופל שנית. משמעות הדבר, כך סברו, שרק רצף החומצות האמיניות ולא רצף הקודונים הספציפיים אחראי למבנה החלבון.

קבוצת המחקר מהטכניון גילתה שסברה זו אינה נכונה לגמרי. החומצות האמיניות והחלבון, מתברר, עשויים “לזכור” את הקודון שקודד את היווצרותם. החוקרים ניתחו אלפי מבנים תלת-ממדיים של חלבונים באמצעים כלים ייעודיים שפיתחו, המשלבים שיטות מתקדמות ממדעי המחשב, למידת מכונה וסטטיסטיקה. כך הם השוו באופן מדויק את פילוגי הזוויות הנוצרות במבנים אלה תחת קידודים גנטיים שונים. הממצאים מראים שעבור קודונים מסוימים קיימת תלות סטטיסטית מובהקת בין זהות הקודון למבנה המקומי של החלבון, כלומר במיקום התואם בדיוק למיקום הקודון ברצף הגנטי.

החוקרים מדגישים כי התוצאות עדיין אינן יכולות להצביע על קשר סיבתי, כלומר עדיין לא ניתן להסיק למשל אם השינוי בקידוד גנטי גורם לשינוי במבנה החלבון המקומי, או שמבנה החלבון המקומי משפיע על הקידוד הגנטי – לדוגמה דרך תהליכים אבולוציוניים. שאלה זו עומדת בבסיסו של מחקר המשך שעליו עובדת הקבוצה בימים אלה. לדברי ד”ר מרכס, ביולוגית בהכשרתה ובהשכלתה, “אם נגלה במחקרי המשך כי הקודון אכן משפיע סיבתית על אופן קיפול החלבון, עשויה להיות לכך השפעה עצומה הן על הבנת פעילות הריבוזום והן על שימושים עתידיים כגון הנדסה של חלבונים חדשים.”

ד״ר מרכס מדגישה שהגילוי המוצג במאמר לא היה מתאפשר בלי החיבור ליכולות המחשוב והאנליזה של פרופ’ ברונשטיין. “העבודה הזאת מבוססת על מחקר רב תחומי אמיתי, כי הביולוגיה לבדה אינה יכולה להתמודד עם כמויות מידע גדולות כל כך בלי סיוע ממדעי הנתונים, ואנשי מדעי המחשב אינם יכולים לערוך מחקר כזה לבדם כיוון שאין להם את המומחיות הנדרשת בנושא הביולוגיה של הריבוזום. לכן זו דוגמה מצוינת ליתרון העצום שבמחקר בין-תחומי המחבר יכולות מתחומים שונים לכדי שלם הגדול מסכום חלקיו.”

פרופ’ אלכס ברונשטיין השלים את כל תאריו האקדמיים בטכניון – תואר ראשון ושני בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ותואר דוקטור בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, שם הוא מכהן כחבר סגל. כבר במהלך התואר הראשון שלו, שאותו עשה במסגרת תוכנית הטכניון למצוינים, בנה מערכת זיהוי פנים שידעה להבדיל בינו לתאומו הזהה מיכאל. מחקר זה התפתח לימים לדוקטורט בהנחייתו של פרופ׳ רון קימל ולחברת הסטארטאפ אינוויז’ן שנרכשה על ידי אינטל ב- 2012.

ד”ר איילי מרכס השלימה תואר ראשון במדעים באוסטרליה מולדתה, המשיכה לתואר שני ושלישי בטכניון בהנחיית פרופ’ נעם אדיר ולפוסט-דוקטורט בביולוגיה. כיום, אחרי כמה שנים של עבודה ברשות המחקר במוסד הטכניון, היא עובדת כחוקרת במעבדתו של פרופ’ אלכס ברונשטיין.

אביב רוזנברג השלים בטכניון תואר ראשון בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ותואר שני בפקולטה להנדסה ביו-רפואית וכיום הוא דוקטורנט במעבדתו של פרופ’ ברונשטיין. מחקריו עוסקים בבעיות יישומיות של למידת מכונה ברפואה ובביולוגיה ובהן מידול וניתוח של השתנות קצב הלב, זיהוי פתולוגיות באותות אק״ג, שיטות סטטיסטיות ושיערוך אי ודאות ואמינות של מערכות לומדות ביישומים רפואיים.

למאמר המדעי ב- Nature Communications לחצו כאן

 

תחרות הטכנוראש ה-15 תתקיים מחר, יום ד’, 8 ביוני 2016. פרס ראשון: 10,000 ש“ח

מחר יום ד’, 8 ביוני 2016, בשעה 13:15, תתקיים בטכניון תחרות הטכנוראש ה-15, שתזכה את הצוות המנצח בפרס כספי של 10,000 שקלים.

תחרות הטכנוראש נהגתה על ידי ניב-יה דורבן ז”ל בהיותו סטודנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון. בכך ביקש ניב-יה “להרחיק את הסטודנטים מספרי הלימוד וממסך המחשב ולתת להם במה לביטוי יצירתי תוך התמודדות עם אתגר התחרות – בעיות מורכבות באווירת כיף”.

בתחרות הראשונה, בניהולו, נדרשו המשתתפים להשליך ביצה מגג הבניין הגבוה בטכניון כך שתנחת על הקרקע, כשהיא שלמה, בזמן הקצר ביותר. מאז מתקיימת התחרות מדי שנה תוך היצמדות לעקרונות המקוריים שהציב ניב-יה: עבודת צוות, תחרותיות, מנהיגות, חשיבה, תכן בתנאים מציאותיים, בנייה של דבר חדש והתמודדות עם בעיה שיש לה יותר מפתרון אחד.

 

מדי שנה ניתנת לתחרות הספציפית כותרת התואמת את המשימה, והשנה תיקרא תחרות הטכנוראש WillyPong. במרכז הקמפוס יוצב אקווריום שבתוכו מונח “ווילי הלוויתן”. כל אחת מהקבוצות המשתתפות נדרשת לבנות מתקן המתחבר לצינור מים חיצוני ומבצע שורה של משימות: מילוי האקווריום במים ושחרורו של ווילי הלוויתן בזמן מינימלי; בניית מזרקה אנכית שעליה “ירקדו” כדורי פינג פונג רבים ככל האפשר; ופגיעה של זרם מים מרוכז במטרה על לוח גבוה. ככל שהזרם יהיה חזק יותר כך ישתחררו יותר בלונים. הניקוד ייקבע על פי נוסחה ידועה מראש, תוך התחשבות במספר הבלונים שישוחררו וברמת עיצוב המתקן.

 

ניב-יה דורבן ז”ל התגייס לצבא בתום לימודי התואר הראשון בטכניון. במקביל לשרות הצבאי החל את לימודי התואר השני בפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון. במרץ 2003 נרצח ליד ביתו בתל אביב.

 

 

 

 

 

 

 

[su_carousel source=”media: 22574,22569,22568,22567,22566,22565″ link=”image” width=”720″ title=”no”][su_carousel width=”720″ title=”no”][/su_carousel]

מחקר שנערך בטכניון חושף לראשונה את תפקידו המרכזי של
החלבון SHARPIN בהתפתחות גידולים סרטניים

 

התגלית סוללת דרך לזיהוי חולי סרטן שיגיבו היטב לטיפול במעכבי PRMT5 – אנזים המעודד התפתחות תאים סרטניים. את המחקר הוביל פרופ’ זאב רונאי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ומהמכון למחקר רפואי סנפורד-ברנהאם בסן-דייגו

 

מאמר של פרופ’ זאב רונאי חושף לראשונה את תפקידו הקריטי של חלבון בשם שרפין בהתפתחות גידולים סרטניים. פרופ’ רונאי הוא חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון וחוקר בכיר
ב- SBP- המכון למחקר רפואי סנפורד-ברנהאם בסן-דייגו.  המחקר בוצע בשיתוף עם פרופ’-משנה יונגסו קים ואנשי מעבדתו ב-SBP ויחד עם חוקרים באוניברסיטת שנטאו בסין. זהו מחקר ראשון המשותף לטכניון ולאוניברסיטת שנטאו, והוא מומן בחלקו על ידי תוכנית המחקר המשותפת לשתי האוניברסיטאות.

 

המאמר, שהתפרסם אתמול בכתב העת The Journal of Clinical Investigation, מראה כי לשרפין תפקיד מרכזי בבקרת PRMT5 – אנזים חשוב המעורב בהתפתחות סרטן. כיום נעשים נסיונות לעכב את פעילותו של PRMT5 בחולי סרטן אולם הגילוי החדש, המצביע על תפקיד השרפין בבקרת PRMT5, מאפשר לזהות את קבוצות החולים שבהם עיכוב  PRMT5 צפוי להיות יעיל יותר.

המאמר קושר את השרפין לשניים מהתהליכים החיוניים בתפקוד החלבון בתא – מתילציה ואוביקוויטינציה. מתילציה הוא תהליך ביולוגי המשתיק גנים וכך משפיע על תפקודן של פוקנציות בחלבון. אוביקוויטינציה מובילה לפירוק חלבונים משובשים כדי שלא יפגעו בתפקודם של התא, האורגניזם והרקמה. שני התהליכים האמורים נחקרו רבות, אולם במחקר הנוכחי מתברר שליחסי הגומלין ביניהם יש משמעות רבה בהתפתחותו של הגידול הסרטני.

החלבון המרכזי שנחקר על ידי קבוצת המחקר בראשות פרופ’ רונאי הוא שרפין (SHARPIN). החוקרים גילו כי סוגי סרטן רבים – לרבות מלנומה, סרטן הערמונית, סרטן השד וסרטן הריאות – מאופיינים ברמה גבוהה של שרפין. יתר על כן, הם הראו כי עיכוב של חלבון זה בולם מסלולים המאיצים את התפתחות הגידול הסרטני.

 

המחקר הנוכחי חושף כאמור את תפקידו של השרפין בבקרת PRMT5. שרפין, מתברר, מכתיב את פעילותו של PRMT5 ואת מעורבותו במתילציה של חלבונים. לדברי פרופ’ רונאי, “השרפין מכוונן את פעילותו של PRMT5. במילים אחרות, הוא מעין נווט שמראה ל- PRMT5 לאן ללכת וכך קובע אילו חלבונים יעברו מתילציה. האנליזה שביצענו מאפשרת להעריך את רמת התגובה העתידית של המטופל לטיפול במעכבי PRMT5: כאשר רמת השרפין נמוכה, הטיפול צפוי להיות אפקטיבי יותר.”

פרופ’ רונאי, ראש המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC) ויועץ מדעי ראשי ב-SBP, זכה בשנה שעברה בפרס מפעל חיים מטעם האגודה העולמית לחקר המלנומה .(SMR)

המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון הוא גוף ראשון מסוגו בישראל, שימזג את הידע הנרחב ואת הניסיון הרב שנצברו בטכניון ובמרכזים הרפואיים המסונפים אליו בתחומי הרפואה האונקולוגית.
לתמונות לחצו כאן

בתמונות :

1. פרופ’ זאב רונאי
2. בתרשים: שרפין (חץ צהוב) פוגע בפעילות הגן MTA (חץ כחול) הבולם את פעילות האנזים PRMT5. כתוצאה מכך עולה רמת הפעילות של PRMT5 ובעקבותיה גדלה יכולת ההישרדות של תאי מלנומה. על סמך רמת השרפין בתא (משולש ירוק מימין) אפשר לחזות את ההשפעה העתידית של מעכבי PRMT5 (משולש כחול משמאל) על המטופל.

 

 

לפרטים נוספים: דורון שחם, דוברת הטכניון – 050-3109088

 

פרופסור טלי טל מהטכניון מונתה לנשיאת NARST הארגון הבינלאומי החשוב בעולם למחקר הוראת המדעים. פרופ’ טל היא הישראלית הראשונה שתעמוד בראש הארגון

פרופ’ טלי טל מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה התמנתה לנשיאה-נבחרת של NARST – הארגון הבינלאומי למחקר הוראת המדעים. זהו הארגון החשוב ביותר בעולם בתחום זה וחברים בו כ-2500 חוקרים מכל העולם.

פרופסור טלי טל היא בעלת תואר ראשון בביולוגיה ותואר שני באקולוגיה של הצומח. “עבדתי שנים רבות בחברה להגנת הטבע,” היא מספרת. “עוד בשירותי הצבאי הדרכתי קבוצות תלמידים. כשסיימתי את לימודי התואר השני וחזרתי לעסוק בחינוך, התחדדה אצלי התחושה שדרך ההדרכה וההוראה שלנו בשדה אינה נכונה. עד אז, רציתי שהתלמידים ילמדו במהלך הסיור הלימודי בטבע, ויבינו עקרונות מדעיים ואת הקשרים המורכבים בין האדם לסביבה, והתעלמתי מהרקע שלהם, מהידע הקודם שלהם, מהעניין הרב שלהם בגיל הנעורים, דווקא בחבריהם, יותר מאשר בתופעות מדעיות, והבנתי שהציפייה שהידע שלי יעבור אליהם בדרך קסם, איננה ריאלית. אז החלטתי לעבור ממחקר אקולוגי למחקר חינוכי, ואת הדוקטורט – בחינוך מדעי-סביבתי, עשיתי בטכניון.”

מאז, לימודי הדוקטורט ואחריו, מתמקדת פרופ’ טל בעיקר בחינוך הסביבתי ובחינוך המדעי מחוץ לכיתה. “גיליתי שדווקא בסביבות לא-פורמאליות, במוזיאונים, בגני חיות, בגנים בוטניים ובסביבה הטבעית מתרחשת חווית למידה משמעותית – לעתים משמעותית יותר מהלימוד הרגיל בכיתה. הסביבה החוץ כיתתית מאפשרת למידה בינתחומית, בהקשר של חיי יומיום. בשנים האחרונות, טל מתמקדת בלמידת חקר רב תחומית בשדה, המאפשרת למורים ותלמידים ליישם חשיבה מדעית ברמה גבוהה במגוון תחומי דעת. קבוצת מורים איתה עבדה לאחרונה על חקר באקולוגיה וחקר בארכיאולוגיה, אף השתתפה בחפירה ארכיאולוגית בצוותא עם הארכיאולוג ד”ר מרדכי אביעם ממכללת כנרת, בה התגלה פסיפס יפהפה ובו דמויות טווס וכתובת גדולה ביוונית. ההתנסות שילבה בין שני מחקרים שנתמכו על ידי הקרן הלאומית למדע – מחקר בארכיאולוגיה, ומחקר על למידת חקר.

את גישתה לפיתוח מקצועי של מורים למדעים, באמצעות חקר בשדה, “ייצאה” פרופ’ טל גם למישיגן בארה”ב, שם פיתחה, בשיתוף מדענים וחוקרי חינוך מ-Michigan State University, את תוכנית Teaching Science Outdoors התומכת בהוראת מדעים בגישת חקר בשדה.

לאחרונה, בצוותא עם חוקרים מאוניברסיטת חיפה והטכניון, פרופ’ טל מובילה מרכז מצויינות ללמידה משמעותית באמצעות “מדע אזרחי” (citizen science). המרכז החדש, אחד מחמישה מרכזים ארציים הנתמכים על ידי הקרן הלאומית למדע ומשרד החינוך, יוצר שיתופי פעולה בין מדענים, אירגונים שונים ובתי ספר, המעוניינים לקחת חללק במיזמים מדעיים אמיתיים, בהם התלמידים והמורים יהיו חלק מקהילה יוצרת מדע.

פרופ’ טל היא הישראלית הראשונה שכיהנה במועצת המנהלים של הארגון בשנים 2014-2017 וכהונתה כנשיאה נבחרת החלה בחודש מרץ 2018.

לתמונות לחצו כאן

בתמונות: פרופ’ טלי טל. צילום: דוברות הטכניון

מלגות והלוואות

המלגות הניתנות באמצעות לשכת דיקן הסטודנטים מתחלקות לשתי קבוצות:

1. מלגות סיוע: מלגות הניתנות אחת לשנה על-פי קריטריונים כלכליים בעיקרם.
   • סטודנטים חדשים יכולים להגיש בקשה למלגת סיוע בעת הרישום לטכניון או לאחר קליטת רישומכם באתר. תשובה בדבר זכאות למלגת סיוע וגובה המלגה ניתן לקבל מיד עם הודעת הקבלה לטכניון. באתר – newstud.technion.ac.il
   • סטודנטים ותיקים – יכולים להגיש בקשה למלגה בחודשים יולי-אוגוסט בכל שנה, נשלח לכלל הסטודנטים מייל אישי המודיע על פתיחת מועד להגשת בקשות סיוע (נא לעקוב אחרי פרסום באתר).
     * מועד מאוחרים/לנרשמים באיחור – בשבועיים הראשונים של סמסטר אביב.
2. מלגות פר”ח (פרויקט חונכות): כמחצית מגובה שכר הלימוד השנתי (ללא תלות במצבם הכלכלי). במסגרת הפרויקט מקדישים החונכים כ-4 שעות שבועיות. ההרשמה לפר”ח מתבצעת בתחילת השנה באתר פר”ח www.perach.org.il