[su_spoiler title=”תשובות לשאלות נפוצות” style=”fancy” icon=”chevron-circle”]

האם הרישום לטכניון ממשיך?

כן. ההרשמה לטכניון לסמסטר א (אוקטובר 2020) תימשך, לכול המסלולים, עד להודעה חדשה.

נרשמתי לטכניון. האם אקבל אישור רישום? דחייה? קבלה?

הודעות קבלה ממשיכות לצאת כרגיל, הודעות דחיה לא יצאו בשלב זה.

נרשמתי לרפואה – הכל ממשיך כרגיל?

כאן מרוכז כל המידע שאנחנו יודעים כרגע על הרישום ותהליך הקבלה לרפואה לשנה זו

מה לגבי הפסיכומטרי?

לאור ביטול פסיכומטרי אפריל וקיומו במועד לא ידוע, הוחלט לאשר את פסיכומטרי יולי כמועד האחרון הקובע לקבלה לכל המסלולים למעט רפואה.
אם יהיה פסיכומטרי לפני כן – כמובן שנתייחס גם אליו.

מה לגבי בחינות הבגרות?

תלמידי י”ב יתקבלו על סמך ציוני הבגרות שיועברו אלינו ע”י משרד החינוך, גם אם לא תתקיימנה בחינות בגרות.
כרגע יש עיכוב בהעברת הציונים מצד משרד החינוך.

ומה לגבי בחינות הסיווג במתמטיקה וכימיה?

בחינות הסיווג במתמטיקה ובכימיה נדחו עד לסיום הסגר.

מתי יתקיים מבחן קבלה לארכיטקטורה?

מבחני המיון בארכיטקטורה נדחה. הודעה תצא למועמדים בהמשך ותפורסם גם באתר רישום וקבלה.

יש לי רקע אקדמי מאוניברסיטה אחרת

מועמדים בעלי רקע אקדמי מוזמנים לשלוח אלינו את גליון הציונים בדוא”ל, עד שבוע לאחר תום הסגר.
מועמדים בעלי רקע אקדמי מת”א או חיפה ימשיכו לשלוח אלינו גיליונות ציונים מהאתר של האונ’ שלהם.
לאור העובדה שמוסדות רבים עובדים חלקית – מועמדים ממוסדות אחרים רשאים לשלוח את הגיליון בדוא”ל.

קבלת חדר במעונות הטכניון

הטכניון מאפשר דיור במעונות לכל הסטודנטים של שנה א’ למעט אלו המתגוררים בחיפה והסביבה. לצורך הבטחת מקום, סטודנטים שהתקבלו לטכניון מתבקשים להגיש בקשה באתר “סטודנט חדש בטכניון” עד 30.6.2020.סטודנטים שיבחנו בבחינה הפסיכומטרית ביוני-יולי (בשל ביטול מועדי אפריל ומאי) יוכלו להגיש בקשה עד 30/8/2020.

הבהרה – סגר פירושו החלטה של משרד הבריאות, אין לנו מושג מתי יסתיים. יש להתעדכן באתר משרד הבריאות.

בסוגיות פרטניות אחרות מומלץ לפנות בדוא”ל ולהתאזר בסבלנות לתשובה.

[/su_spoiler]

[su_spoiler title=”מועמדים לרפואה” style=”fancy” icon=”chevron-circle”]

• תנאי הקבלה לרפואה יפורסמו לאחר חג הפסח

 

• אין שינוי בתאריכי הרישום לרפואה, כולל עבור מועמדים עם רקע אקדמי. עליהם להגיש את גיליון הציונים הנוכחי שלהם (למרות שחלק ממועדי הבחינה בוטלו).

 

• אנו מודעים היטב ללחץ ולחששות שלכם עקב ביטול המבחן הפסיכומטרי של מועד אפריל כמו גם ביטול מועדי ב’ של סמסטר חורף למי שמועמד על סמך רקע אקדמי.

 

• ועדת הקבלה של הפקולטה לרפואה בטכניון עוקבת אחרי הוראות משרד הבריאות וההשפעות של הנחיות אלו על השלמת תנאי הקבלה לרפואה לשנה זו.
  הועדה מודעת לחששות וללחץ של המועמדים.

 

• לאחר חג הפסח תתקיים הערכה מחודשת של המצב, בהתאם להגבלות שיהיו אז, והחלטות לגבי תנאי הקבלה יפורסמו בהתאם.

 

• מועמדים שנרשמו לפסיכומטרי אפריל מתבקשים לעקוב אחרי ההנחיות של המרכז הארצי לבחינות והערכה, ולגשת למועד הקרוב שינתן.

 

• ההרשמה לרפואה תמשך עד הודעה חדשה

[/su_spoiler]

[su_spoiler title=”מידע על הפקולטות” style=”fancy” icon=”chevron-circle”]

ארכיטקטורה ובינוי ערים

אתר הפקולטה | מצגת

 

 

ביולוגיה

אתר הפקולטה | מידע נוסף | דוא”ל לפניות | סרטונים

 

 

הנדסה אזרחית וסביבתית

אתר הפקולטה | סרטונים | מצגת

 

 

הנדסה ביו-רפואית

אתר הפקולטה | סרטונים | מידע נוסף

 

 

הנדסה כימית

אתר הפקולטה | סרטון

 

 

הנדסת אווירונוטיקה וחלל

אתר הפקולטה | סרטונים | מידע נוסף

 

 

הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון

אתר הפקולטה | סרטון | סרטון

 

 

הנדסת חשמל

אתר הפקולטה | סרטון

 

 

הנדסת מכונות

אתר הפקולטה

 

 

הנדסת תעשייה וניהול

אתר הפקולטה | מידע נוסף

 

 

הנדסת נתונים ומידע

אתר המסלול | מידע נוסף

 

 

חינוך למדע וטכנולוגיה

אתר הפקולטה | סרטון | מצגת

 

 

כימיה

אתר הפקולטה | סרטון | מידע נוסף | דוא”ל לפניות

 

 

מדע והנדסה של חומרים

אתר הפקולטה | מידע נוסף | סרטון

 

 

מדעי המחשב

אתר הפקולטה | מידע נוסף

 

 

מתמטיקה

אתר מתעניינים | דוא”ל לפניות | סרטונים | מצגת

 

 

פיסיקה

אתר הפקולטה | מידע נוסף | סרטון

 

 

רפואה

אתר הפקולטה | מידע נוסף מופיע בטאב “מועמדים לרפואה”

 

[/su_spoiler]

[su_spoiler title=”מפגשי אונליין” style=”fancy” icon=”chevron-circle”]

מפגשי ייעוץ אונליין – לתואר ראשון ומפגשים נוספים מופיעים בעמוד הEVENTS בפייסבוק של הטכניון ומתעדכנים באופן שוטף. שווה להיכנס, לבדוק, להתעדכן ולהצטרף

הקליקו כאן

ב-25 במרץ, התקיים מפגש מתעניינים וירטואלי למתעניינים בתואר ראשון בטכניון. במהלך המפגש שוחחו מרצים – חברי סגל וסטודנטים מכל הפקולטות – מביתם, באמצעות תוכנת ZOOM עם מתעניינים בלימודים. צפו במפגשים:

מפגש מתעניינים – חלק 1

מפגש מתעניינים – חלק 2

[/su_spoiler]

פריצת דרך מדעית-טכנולוגית נרשמה אמש בתחנת החלל הבין-לאומית, כשהאסטרונאוט איתן סטיבה יצר בתחנה רכיבים אופטיים בטכנולוגיה שפותחה בטכניון. הניסוי הוא חלק משיתוף פעולה בין מרכז המחקרNASA Ames  משימת רקיע (בהובלת קרן רמון), הטכניון ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.

אחד היישומים הצפויים של הטכנולוגיה החדשנית היא יצירת עדשות גדולות ומדויקות לטלסקופי חלל. לטלסקופים אלה חשיבות עצומה הן במשימה המדעית של חקר החלל והן במשימות יישומיות ובהן ניטור אסטרואידים המסכנים את כדור הארץ. גודל עדשת הטלסקופ, המשפיע על הרזולוציה המתקבלת, מוגבל כיום על ידי אילוצי שיגורם של הרכיבים האופטיים. שיגורן של מערכות הייצור, הכוללות מתקני כרסום וליטוש, אינו ריאלי.  הטכנולוגיה החדשנית שפותחה בטכניון תאפשר לייצר עדשות אלה בחלל.

את הטכנולוגיה החדשנית פיתח בטכניון צוות המחקר של פרופ’ מורן ברקוביץ מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. מדובר ביצירת עדשות באמצעות עיצוב נוזל בתנאי מיקרו-כבידה על סמך פיזיקה של נוזלים. אם הנוזל האמור הוא פולימר, אפשר גם להקשיח אותו לטובת ייצור רכיבים אופטיים בכל גודל.

בשלבים קודמים בחנו חוקרי הטכניון את הטכנולוגיה במערכת שבנו במעבדה; לאחר מכן הם ייצרו את העדשות במהלך טיסה פרבולית, היוצרת תנאים של מיקרו-כבידה; וכעת, לראשונה, הודגמה הטכנולוגיה בתחנת החלל על ידי האסטרונאוט איתן סטיבה במסגרת משימת רקיע. הניסוי בחלל, שארך כארבע שעות, כלל הזרקה של הפולימר, חילוץ הבועות שנוצרו בו ופילמור (התקשחות הנוזל) לכדי עדשה מוצקה. חברי קבוצת המחקר של פרופ’ ברקוביץ, שישבו במהלך האירוע בחדר הבקרה של ‘רקיע’ בתל אביב, עקבו בשידור חי אחר תהליך הניסוי ואחר העדשות שייצר סטיבה בתחנת החלל, כעת הם ממתינים לבחון אותן מקרוב עם שובו של סטיבה לכדור הארץ.

פרופ’ מורן ברקוביץ מעריך כי זהו צעד דרמטי בדרך ליצירת טלסקופים גדולים בחלל – אתגר מורכב שעמו מתמודדים כל הגופים העוסקים בחקר החלל. לדבריו, “כל זה היה אפשרי בלי שיתוף פעולה אמיתי וחיובי בין כל השותפים בפרויקט המרגש הזה, ואני רוצה להודות אישית לאיתן סטיבה, שערך אתמול ניסוי מורכב מאוד, ועשה זאת בכישרון עצום ובדיוק כמעט על-אנושי. תודה לאנשי רקיע ולד“ר אדוארד בלבן מנאס“א שדחף איתי קדימה את החזון, ותודה עצומה לצוות שלי, שבלעדיו כל זה לא היה קורה: ד“ר ולרי פרומקין, שהגה את הרעיון לפני שנתיים והניע אותו, עומר לוריה ומור אלגריסי שהובילו את תכנון מערכת הניסוי ובנייתה, אלכסיי רזין שבנה את המערכת במו ידיו וד“ר חאלד גומיד, עליזה שולצר, דניאל וידקר, ישראל גבאי וד“ר סיוון פרל שהתגייסו כולם ותרמו להשלמת המערכת בזמן.”

לסרטון מהניסוי אתמול:

[su_youtube url=”https://youtu.be/pGY-UqG7lHs” width=”700″ height=”200″]

בכנס הוצגו אתגרים, התפתחויות ופריצות דרך בפיתוח ובייצור של תחליפים למזון מן החי. הצורך בתחליפים אלה הולך וגובר עקב שינויי האקלים והמחסור הגדל במזון ובמים נוכח הגידול באוכלוסיית העולם ובשל הפגיעה ההרסנית במגוון הביולוגי בטבע כתוצאה מעקירת יערות-עד לצורך גידול מספוא לבקר ולחיות-מאכל אחרות.

פרופ’ סימה ירון, דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ומיוזמי הכנס, בירכה את הבאים והדגישה את חשיבותו של קידום מחקר רב תחומי זה בטכניון, בין השאר בעזרת מרכז קרסו לחדשנות במזון שמוקם בימים אלה בפקולטה.

את הכנס ארגנו פרופ’ יואב ליבני ופרופ’ אבי שפיגלמן מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ודוד שם טוב מרשות המחקר עם ניר גולדשטיין (מנכ”ל) ודר’ מיכל הלפרט (מנהלת קשרי אקדמיה) ב-Good Food Israel  – ארגון עולמי ללא מטרת רווח המקדם פיתוח חלופות למזון מן החי על ידי קידום המחקר בתחום ויישומו.

בין הדוברים בכנס: ד”ר ליז שפכט, מנהלת מדע וטכנולוגיה של ארגון GFI העולמי, שהציגה את המולטידיסציפלינריות של התחום ואת הצרכים שדורשים מחקר בסיסי ויישומי והדגישה את הדחיפות הנדרשת למחקר; ניר גולדשטיין, שסקר את ההתפתחויות בארץ ובעולם בתחום העסקי והסביר כי מבחינת השקעות בחלבונים אלטרנטיביים, ישראל מדורגת במקום השני והמכובד בעולם; פרופ’ שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, שתיארה את מחקריה בתחום הבשר המתורבת; וד”ר מרטין יגר, שותף מנהל בקרן הון סיכוןInnovest Nutrition , שתיאר את האתגרים המורכבים שאיתם מתמודדות חברות בתחום זה.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר בכנס כי “קשרים בין האקדמיה לתעשייה הם מרכיב מרכזי בפעילות הטכניון כיום. הגבולות המסורתיים, המשייכים את המדע הבסיסי לאקדמיה ואת המחקר היישומי לתעשייה, נעלמו, וגם בכנס הנוכחי אנחנו רואים את הקשר בין שני המגזרים – מומחים מהטכניון דנים בנושאים השונים עם אנשים מתעשיית המזון. זאת הדרך לקראת שינוי ענף המזון לכדי תעשיית הייטק.”

פרופ’ מאיה דוידוביץ’-פנחס, חברת סגל בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, אמרה כי “הטכניון מצטיין בחיבור בין מדע בסיסי למחקר יישומי בתחומים מגוונים כמו מזון ובריאות האדם ומקיים קשרים רבים עם התעשיות הרלוונטיות.”

בכנס נערכו פאנל אנשי תעשייה ופאנל אנשי אקדמיה שדנו באתגרי התחום ובדרכים להתמודד עמם תוך שיתופי פעולה מולטידיסציפלינריים. בסיום הכנס התקיימה ארוחת Taste of the Future בה טעמו הבאים “סטייקים” מחלבון צמחי בהדפסת תלת-ממד של חברת Redefine Meat  ו”ביצות” (תחליפי ביצים מחומרי צמחיים) באדיבות חברת Yo-Egg.

בהמשך לביקורים מרגשים של חברי סגל אקדמי מאוניברסיטאות UCLA ואוניברסיטת ייל הגיעה לקמפוס, משלחת חוקרים בכירים ממקצועות הפיסיקה, הנדסה, כימיה, ביולוגיה, מדע המדינה, מדעי החברה, מדעי המחשב, חינוך ומשפט במטרה להביע תמיכה באקדמיה הישראלית ולבסס שיתופי פעולה מחקריים.

בפגישה עם נשיא הטכניון, פרופ’, אורי סיון, וסגן נשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, פרופ’ וויין קפלן, קבלה המשלחת סקירה מקיפה אודות נקיטת הצעדים האקטיביים המיידיים אשר בוצעו הטכניון עוד ב-7.10, עם היודע היקף הארוע.

הנשיא תיאר כיצד הוסב הטכניון למרכז לוגיסטי להעברת ציוד צבאי ומזון להיכן שנדרש. הוסבר כיצד נרתם הטכניון לסייע בקליטת מאות משפחות מפונים מהדרום ומהצפון לשיכון, עוד באותה השבת, במעונות הפנויים בקמפוס. כל זאת תוך כדי היערכות מגונית מוגברת לאפשרות של אסקלציה מהצפון.

במהלך הפגישה הדגיש פרופ’ סיון את שותפות בית הטכניון במיזמי התנדבות, בסיוע אזרחי, בהתגייסות לכוחות המילואים, באבדות בנפש, בפצועים במערכה והקשר עם חברי משפחת הטכניון שהפכו גם לחלק ממשפחות החטופים.

לאורך הלחימה, אמר הנשיא, נשמר קשר עם הסטודנטים והקהילה.

“שמשנו לעוגן חברתי. אנשי הטכניון עבדו, התנדבו ונרתמו מתוך לכידות ודאגה לשמירה על משפחת הטכניון, לכוחות הבטחון ולכל מי שחייו נעצרו בשבעה באוקטובר. זה היה מעורר השראה.”, קבע פרופ’ סיוון.

חברי המשלחת, כמו גם המשלחות שקדמו לה, נחשפו לפעולות הסיוע וההתאמות אשר נועדו להקל על 3,500 משרתי המילואים מבית הטכניון, מרגע חזרתם לקמפוס. פעולות מיטיבות ובהן: דחיית פתיחת השנה האקדמית, סיוע כלכלי, סיוע אקדמי, תמיכה נפשית/רגשית, סדנאות, קורסי הכנה, ייעוץ, הקלות ברישום ועוד פעולות רבות.

בשיח פתוח שנערך במהלך הפגישה הצהירו חברי המשלחת על עמידתם האיתנה לצד האקדמיה הישראלית ותארו את המתח, המאופיין בגלי אנטישמיות בקמפוסים בארצות הברית, בעקבות הלחימה. תיאור העובר כחוט מקשר בין יתר המשלחות מהשבועות האחרונים.

חברי המשלחת תארו כיצד הם נערכו מבחינה הסברתית לייצג את המדינה והציעו כי יותר חוקרים ישראלים יגיעו לקמפוסים בארצות הברית בתמיכת הקהילות האקדמאיים היהודים והישראלים וכחיזוק להם. לשאלות חברי המשלחת, כיצד הם יכולים לסייע לאקדמיה הישראלית בכלל ובהיבט ההסברתי בפרט, ענה הנשיא כי שיתופי פעולה מחקריים בין האוניברסיטאות חשובים מאי פעם הן כתמיכה בחוקרים ובמחקר והן כתמיכה באקדמיה הישראלית. בהיבט ההסברתי יקרא פרופ’ סיון למקביליו, נשיאי האוניברסיטאות בארצות הברית, לצאת בהצהרות פומביות נחרצות יותר התומכות בין השאר בשיתופי הפעולה מחקריים.

חברי המשלחת סיימו את ביקורם בפגישות עם מקביליהם בטכניון וסיור בקמפוס.

 

מלגות והלוואות

המלגות הניתנות באמצעות לשכת דיקן הסטודנטים מתחלקות לשתי קבוצות:

1. מלגות סיוע: מלגות הניתנות אחת לשנה על-פי קריטריונים כלכליים בעיקרם.
   • סטודנטים חדשים יכולים להגיש בקשה למלגת סיוע בעת הרישום לטכניון או לאחר קליטת רישומכם באתר. תשובה בדבר זכאות למלגת סיוע וגובה המלגה ניתן לקבל מיד עם הודעת הקבלה לטכניון. באתר – newstud.technion.ac.il
   • סטודנטים ותיקים – יכולים להגיש בקשה למלגה בחודשים יולי-אוגוסט בכל שנה, נשלח לכלל הסטודנטים מייל אישי המודיע על פתיחת מועד להגשת בקשות סיוע (נא לעקוב אחרי פרסום באתר).
     * מועד מאוחרים/לנרשמים באיחור – בשבועיים הראשונים של סמסטר אביב.
2. מלגות פר”ח (פרויקט חונכות): כמחצית מגובה שכר הלימוד השנתי (ללא תלות במצבם הכלכלי). במסגרת הפרויקט מקדישים החונכים כ-4 שעות שבועיות. ההרשמה לפר”ח מתבצעת בתחילת השנה באתר פר”ח www.perach.org.il

איזה קול יש לטיפת מים?

דוקטורנט בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון הקליט את הרעש העצמי של טיפת מים במנוחה

טיפות מים נפוצות בטבע, בחיי היום-יום ובתהליכים רבים בתעשייה ובמעבדות המחקר. רוב האנשים סבורים שטיפת מים המונחת על משטח היא עצם שקט ודומם, אולם אילו צילמנו טיפת מים מקרוב, ממש מקרוב, וברזולוציה של אטום בודד, היינו מגלים להפתעתנו שפני המים שלה אינם חלקים. לאמיתו של דבר, פני המים מתנהגים כמו ים סוער בזעיר אנפין.

המים על פני הטיפה נעים ללא הרף, וזאת בשל דינמיקה הקרויה תנודה בראונית או תרמית. התנועה התרמית של משטח המים משפיעה על תהליכים רבים והיא האחראית, לדוגמה, לשבירה של טיפה אחת לטיפות קטנות יותר.

חוקרים בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון פיתחו לאחרונה שיטה למדידה ולהקלטה של התנועות התרמיות בטיפה. השיטה החדשנית, שהתפרסמה בכתב העת  Optica, מבוססת על החדרת אור לטיפה. האור מסתובב בתוך הטיפה 1,000 פעמים וכך מאפשר למדוד את התנודות ברדיוס הטיפה ברזולוציה של פחות מגודלו של אטום בודד.

פרופ’ טל כרמון, שהוביל את המחקר יחד עם הדוקטורנט שי מעייני, מסביר כי “מספר סיבובי האור בטיפה נקרא Optical Finesse (‘עדינות אופטית’), וכאן כאמור הוא עומד על 1,000. פירוש הדבר שאפשר לנטר תנועות שגודלן אלפית מאורך הגל של האור המוחדר לטיפה. כושר הפרדה זה מתאים לניטור התנודה התרמית של הטיפה.”

בקבצים המצורפים, שהוקלטו על ידי שי מעייני במעבדתו של פרופ’ כרמון, אפשר לשמוע את הרעש התרמי שנוצר בטיפת המים ולראות את אופני התנודה האופיינים של הטיפה. “מעבר לעניין המדעי,” מסביר מעייני, “יש כאן פוטנציאל לפיתוח מיקרו-התקנים שקירותיהם עשויים מים, העשויים להיות מועילים בהקשרים שונים. למשל, התקן בשם hybrid resonator, שבו חולפים גלי אור וגלי מים זה דרך זה, עשוי לאפשר שִׁיחלוּף אנרגיה בין שני סוגי הגלים. הטיפה שבה מהדהדים גלי מים וגלי אור יכולה לשמש בסוג חדש של גלאים הבודק את תגובת העצם הנבדק לכמה גלים שונים. לדוגמה, נוכל להכניס תא ביולוגי לתוך טיפה ולקבוע, על פי תגובתו לגלי אור, מים וקול אם הוא תקין או סרטני.”

לדברי פרופ’ כרמון, “יש כאן אנלוגיה מסוימת לאופן שבו גוף האדם מזהה סכנות – באמצעות שילוב בין כמה חושים ולא על סמך חוש אחד בלבד. מסיבה זו אנו קוראים לשיטת העתידית הזו ‘גלאי רב חושי’,  וזאת בניגוד לטכנולוגיה הנוכחית של גלאי רב-תדרי (מולטי-ספקטראלי), שבו נבדקת תגובת העצם הנבדק לתדרים שונים של גל אחד.”

שי מעייני השלים בטכניון תואר ראשון (בהצטיינות) במסלול הנדסת חשמל-פיזיקה ותואר שני בהנדסת חשמל בהנחיית פרופ’-משנה יובל יעיש. בשנת 2012 חזר לטכניון לטובת לימודי דוקטורט. לאחרונה זכה במלגת משרד המדע לדוקטורנטים לשנת 2017.

פרופ’ טל כרמון השלים בטכניון לימודי תואר ראשון בהנדסת מכונות ודוקטורט בפיזיקה. אחרי פוסט- דוקטורט בקלטק עבר לאוניברסיטת מישיגן, אן ארבור, שם היה פרופ’-משנה ואחר כך פרופ’-חבר. ב-2013 חזר לפקולטה להנדסת מכונות בטכניון כפרופ’-חבר. הוא חתן מלגת אשכול, מלגת רוטשילד ופרס חיל האוויר האמריקאי לחוקר צעיר.

למאמר המלא לחצו כאן

לתמונות לחץ כאן

כיתוב:

1. 223 +825 – פרופ’ טל כרמון (מימין) והדוקטורנט שי מעייני. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון
2. 642 – פרופ’ טל כרמון (משמאל) והדוקטורנט שי מעייני. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון
3. תמונה מדעית: משמאל למעלה: המודים העצמיים של טיפה כפי שחושבו אנליטית. מימין למעלה: טיפת המים שנבדקה. למטה: איור אמנותי להמחשה.

לסרטונים לחץ כאן

4. וידאו 1+2: חישוב נומרי של אופן התנודה הקפילארי הראשון והשני של הטיפה
5. וידאו 3: קובץ אודיו, שומעים את התנודות הקפילריות התרמיות כאשר מבצעים סריקה של הלייזר דרך תדרי התהודה. תנודות הטיפה מומרות לקול כפי שהן, ללא עיבוד.

 

לפרטים נוספים: גיל ליינר – 058-6882208, דורון שחם – 050-3109088

 

האם ידע מדעי הוא כוח בחיי הורים לילדים עם צרכים מיוחדים?

 

האם ידע מדעי שימושי בחייהם של מי שאינם מדענים? לכאורה התשובה ברורה – ודאי שידע הוא כוח. אלא שבפועל יש מעט מאוד ראיות לכך שאנשים שאינם מדענים משתמשים במדע שלמדו בבית הספר כדי לקבל החלטות בחייהם האישיים. סופי שאולי, המסיימת בימים אלו דוקטורט בתחום תקשורת המדע בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, שאלה את עצמה את אותה שאלה בנוגע להורים לילדים לקויי שמיעה. כאם לילדה לקויית שמיעה בעצמה, היא זכרה היטב כיצד מיד עם קבלת ההודעה על החירשות של בתה התינוקת היה עליה ללמוד כמות אדירה של ידע מדעי, אודיולוגי, טכנולוגי ורפואי כדי לקבל את ההחלטות הטובות ביותר עבור ביתה. “אני זוכרת את הפעם הראשונה שבה הציגו לי את תוצאות בדיקת השמיעה של בתי”, היא משחזרת. “מעבר לקושי להתמודד עם הידיעה שבתי נולדה חרשת, נאלצתי להתמודד גם עם הקושי של למידת עולם שלם של מושגים חדשים וזרים לי לחלוטין: אודיוגרמה, טימפונומטריה, שתל קוכליארי, דציבלים, הרצים ועוד ועוד. תוך זמן קצר הבנתי שאני לא היחידה שנבוכה מול כל הידע המדעי החדש הזה… רובם המכריע של ההורים לילדים לקויי שמיעה – מעל 90% – הם שומעים, ולכן לרוב חסרי ידע מוקדם בתחום השמיעה ושיקומה.”

אחת עשרה שנים אחרי אותה בדיקה דרמטית, בשבוע שעבר, התפרסם בכתב העת הבינלאומי Public Understanding of Science המחקר שערכה שאולי יחד עם פרופ’-חבר אילת ברעם-צברי. במחקר זה הן  שאלו האם במסע הארוך להשתלבותו של ילד כבד שמיעה בחברה השומעת הידע המדעי של הוריו עשוי להועיל.

תוצאות המחקר שכלל מעל מאה שאלונים ועשרות ראיונות עם הורים ועם מומחים מצביע על כך שידע מדעי עשוי בהחלט לעזור להורים בדו שיח עם הצוות הרפואי והחינוכי המטפל בילד. הידע המדעי גם משמש כלי בידי ההורים כאשר הם מנסים לפעול למען מיצוי זכויותיהם של ילדיהם. למשל, הורים שדואגים להסביר לצוות החינוכי כיצד כדאי ורצוי לפנות וללמד את ילדם לקוי השמיעה, נעזרים בהבנתם את המאפיינים הספציפיים של לקות השמיעה של ילדם על מנת לחדד את הסבריהם ולשכנע את הצוות החינוכי. החוקרות מקוות כי תוצאות המחקר יעזרו להרחיב את ההדרכה להורים אחרי גילוי לקות השמיעה. הורים בעלי הבנה טובה יותר של מאפייני לקות השמיעה של ילדם יוכלו לנהל שיח פורה יותר עם הגורמים המטפלים ולהוביל להשתלבות מהירה ופשוטה יותר של ילדים כבדי שמיעה בחברת השומעים.

 

 

פרופ’ דפנה ויס, חברת סגל בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, מציגה הצלחה ראשונה באבחון מוקדם ומהיר של סרטן ובניבוי התפתחות גרורות על סמך טכנולוגיה מקורית שפיתחה בשנים האחרונות. לדבריה “הטכנולוגיה שפיתחתי תאפשר לצוות הרפואי לבדוק, כבר במהלך הניתוח או מיד אחריו, את הסבירות להימצאות גרורות של הגידול באיברים אחרים. זאת הפעם הראשונה שהטכנולוגיה נבדקת על רקמות שנלקחו מגידולים סרטניים, ואני מקווה שהתוצאות המוצלחות יאיצו את תרגומה לשימושים קליניים.”

 

סרטן הוא שם כולל למשפחה רחבה של מאות מחלות בעלות מכנה משותף אחד – שיבוש מנגנוני הבקרה האחראים על קצב חלוקת התאים. המנגנון הסרטני ממיר את חלוקת התאים התקינה, החיונית לקיומו של האורגניזם, בחלוקה מהירה, פרועה ובלתי נשלטת. מאחר שתאים אלה, בניגוד לתאים בריאים, אינם מתים, הגידול מתפשט במהירות וכך דוחק וחונק רקמות חיוניות.

סכנה גדולה במיוחד היא התפשטות גרורות – גידולים שניוניים באיברים שונים בגוף שמקורם בתאים סרטניים שנדדו מהגידול הראשוני לאיברים אחרים דרך מערכות הדם והלימפה. בשל הקושי לנבא את היווצרותן ולאתר אותן בשלב מוקדם ולטפל בהן ביעילות, גרורות הן הסיבה העיקרית לתמותה מסרטן. לכן ברורה המוטיבציה בפיתוחם של כלי אבחון שיאתרו גרורות בשלב מוקדם ויתרה מזו, ינבאו מראש את היווצרותן.

זה הרקע לפריצת הדרך הדרמטית שמציגות פרופ’ דפנה ויס וקבוצת המחקר שלה בכתב העת Annals of Biomedical Engineering. הטכנולוגיה המקורית שפיתחה פרופ’ ויס בעשור האחרון כבר נבחנה בעבר על תאים במעבדה, אולם זו הפעם הראשונה שהיא נבדקת על רקמות שנלקחו מגידולים סרטניים שהוסרו ממתנדבים עם חשד לסרטן. המחקר נערך בשיתוף רופאים מהמרכז הרפואי רמב”ם והתמקד ברקמות של סרטן הלבלב – אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר.

החוקרים השוו את הניבוי שסיפקה טכנולוגיה זו במעבדה להתפתחות הקלינית בפועל, כלומר לבדיקה ההיסטופתולוגית של דגימות מהחולה בטווח הזמן הקרוב וכן להתקדמות המחלה כפי שנצפתה בפועל אצל החולה בטווח הרחוק. הממצאים: הטכנולוגיה שפותחה בטכניון מספקת מידע אמין ומהימן באשר לשאלה אם יתפתחו גרורות או אם חלילה כבר התפתחו. מדובר בבדיקה מהירה מאוד יחסית לבדיקות קיימות – כשלוש שעות במעבדה כבר כיום. אחד מיתרונותיה הוא שיעילותה אינה תלויה במידע גנטי ומולקולרי מוקדם על הגידול.

הטכנולוגיה שפיתחה פרופ’ ויס מבוססת על מדידות מכניות (מכנוביולוגיות) של התנהגות תא מדגימת רקמה על פלטפורמה ייעודית, המכילה משטחי ג’ל המדמים בקשיחותם רקמות בגוף. פלטפורמה זו מאפשרת לבחון את תכונותיהן השונות של התאים – צורתם, הסידור הפנימי בתוכם והכוחות שהם מפעילים על הג’ל כחלק מהליך החודרנות. פרופ’ ויס גילתה כי תאים עם פוטנציאל גרורתי גבוה הם חזקים יותר ולכן מצליחים להפעיל לחץ על הג’ל ולחדור לתוכו; כך, ככל שיותר תאים מהדגימה חודרים פנימה, גדלה ההסתברות שיווצרו גרורות.

על סמך הפוטנציאל הגרורתי של תאים בדגימה של רקמת הגידול, הנמדד בשיטה זו, יוכל הצוות המטפל להתאים למטופל טיפול אפקטיבי במיוחד, וזאת בהתאם לתפיסה של רפואה מותאמת אישית. בדיקה זאת יכולה להיערך כמובן במקביל לבדיקות הסטנדרטיות המקובלות.

במחקר הנוכחי הודגמה הצלחת הטכנולוגיה בסרטן שד ובסרטן לבלב, ובימים אלה נבחנת הטכנולוגיה בסוגי סרטן נוספים. קבוצת המחקר גם מפתחת שיטות של למידת מכונה שיחוללו שיפור דרמטי ברמת הדיוק של הניבויים ובעתיד הקרוב, מעריכה פרופ’ ויס, הטכנולוגיה תאפשר לנבא היכן יתפתחו גרורות, אם יתפתחו.

בשנת 2015 קיבלה הטכנולוגיה של פרופ’ ויס אישור ועדת אתיקה רפואית לביצוע מחקרים בדגימות מחולי סרטן באמצעות הטכנולוגיה שפיתחה. המחקר הנוכחי הוא אבן דרך חשובה במסע המחקרי החשוב של פרופ’ ויס. במימון המחקר השתתפו קרן אליאס למחקר רפואי, קרן פולק למחקר יישומי וכן קרן בר-למסדורף וקרן ג’רלד מן.

 

למאמר ב-Annals of Biomedical Engineering לחצו כאן

דירת 140 מ”ר עם נוף לים ברובע עירוני תוסס. זה נשמע כמו חלום נדל”ני מתוק במיוחד. עכשיו תדמיינו את החלום הזה צף על המים עם רחש הגלים. עדיין קורץ אבל כבר יותר מורכב.

המורכבות הזאת קרצה לחוקר (מהנדס) ולאדריכל הימי ד”ר גיל ואנג, שמחקר הדוקטורט שלו עסק בבחינת ההיתכנות של הקמת מבני מגורים בים. תחת הכותרת “מבנים מודולריים צפים – הוכחת היתכנות לפיתוח עירוני בים” התמודד ואנג עם האתגר ההנדסי והאקולוגי שפרויקט שכזה מזמן. מחקר זה, שנערך בהנחיית פרופ”ח יסכה גולדפלד, פרופ”ח נתאי דרימר ופרופ”ח יחיאל רוזנפלד, יזכה אותו ביום שני הקרוב בתואר דוקטור לפילוסופיה מהטכניון.

מבחינת האתגר ההנדסי, הבחירה לבחון היתכנות של מגורים הגדילה את המאמץ. ואנג מספר שבתחילת הדרך חשב לבחון היתכנות של בניית פרויקטי תשתית בים, אבל לטעמו מדובר באתגר מצומצם יחסית. מגורים, בניגוד למבנים כמו מאגרי דלקים או תחנות כוח, דורשים התאמה לגבלות הגזרה של נוחות אנושית. איש לא ירצה לגור בדירה שעולה ויורדת עם גלים של 8 מטרים. “ברמת הטכנולוגיה אפשר לבנות פרויקט תשתית בים כבר מחר, אבל השאלה שעמדה מולי עיניי היתה איך יוצרים מערכת מבנית שיודעת להתמודד עם גלים ומספקת תחושת מגורים דומה לתחושת המגורים בחוף,” הוא מסביר.

ההצעה של ואנג מתמודדת עם אתגרים כגון גלים של פעם במאה שנה, שימור תחושת הנוחות היומיומית וההשפעות האקולוגיות של בנייה בים. לכן, בניגוד לפרויקטים שנבנו בים על קרקע מיושבת או מיובאת וכך יצרו בעיות אקולוגיות עד כדי פגיעה בסביבות ימיות, המחקר של ואנג מתמקד בבנייה מאלמנטים שצפים על פני הים. כך הם מאפשרים לאור השמש לחדור לים וגם לא משנים את משטרי הזרימה – בעיקר את זרימת החול בקרקעית הים.

למחקר הדוקטורט הגיע ואנג אחרי שמונה שנים שבהן עבד כאדריכל ימי במשרד לתכנון מגה-יאכטות בהולנד. עם חזרתו לישראל רצה להמשיך לעסוק בתכנון כלי שיט. זאת מתוך תפיסה שמדובר בתעשייה שמתאימה לישראל כיוון שהבנייה בפועל יכולה להתקיים בכל מקום בעולם. הוא פנה למכון הישראלי לחקר הנדסה ימית בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון ושם הוצע לו לחקור את הנושאים הקרובים לליבו במסגרת דוקטורט ישיר. “אחרי שתכננתי יאכטות בעלויות של 400 מיליון יורו לפרויקט הבנתי שמדובר בעולם טכנולוגי שהוא מאתגר אבל הכול בו אפשרי. בחברה בהולנד נהגו לומר שאין בעיות הנדסיות אלא יש אתגרים שאפשר לפתור. את התפיסה הזו הבאתי גם למחקר.”

ואנג מתכנן לצאת בקרוב למחקר פוסט-דוקטורט בנושא “ערים חכמות לא שקועות” שיתמקד בחלק מסוים ממחקר הדוקטורט – יצירת שוברי גלים צפים מספינות ישנות שסיימו את תפקידן. כיום ספינות כאלה מובלות למזרח אסיה ושם הם מפורקות ויוצרות בעיה סביבתית. המחקר העתידי של ואנג יבדוק את היתכנות השימוש המחודש בספינות אלה כפתרון להתמודדות עם עליית פני הים ועם הצורך בהרחבת שטחי המגורים.

The Technion is undertaking the necessary preparations and safety measures in face of the Corona virus. This site will provide updates, instructions, tools and other valuable information concerning the issue.

 

 

 

 

אוכלוסיית העולם הולכת ומתבגרת בקצב מסחרר. ההערכות הן כי אחוז בני ה-65+ באוכלוסייה יכפיל את עצמו במהלך שני העשורים הקרובים. השבחת איכות החיים בגיל השלישי הוא אחד מאתגרי הבריאות המורכבים העומדים בפני האנושות.

כחלק מחזון הטכניון להירתם, לסייע ולהשפיע בסוגיות גלובליות ובסוגיות בריאותיות בפרט, תוכנן המרכז ל”התבגרות בריאה” – ה-iTechAge Center, כמרכז חקר עצמאי מולטי דיסציפלינרי.

בארוע השקה למרכז תיאר פרופ’ נעם זיו,  סגן המשנה הבכיר להנדסה ומדעי הרפואה וראש היוזמה לבריאות האדם בטכניון (THHI)  את גלגולו של המרכז מרגע תכנונו ועד הרגע בו החל לקרום עור וגידים. יוזמה זו התאפשרה, בין היתר, הודות למהלך רחב היקף בהובלתו של נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, לקידום מחקר שיתופי חוצה פקולטות.

במהלך הארוע פירט פרופ’ שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט , ממובילי הפרויקט, כיצד שילוב היתרונות האסטרטגיים הייחודיים של הטכניון: אוניברסיטה טכנולוגית עם פקולטה לרפואה, ניסיון במחקר שיתופי מולטי דיסציפלינרי, אגירת ידע מקצועי איכותי לצרכי ניתוח והסקה, איגוד חוקרים מתחומי הרפואה, המדע וההנדסה לסביבה מחקרית שיתופית עם מטרה קולקטיבית, מחויבות ותחושת שליחות יובילו את המרכז לפריצת דרך מחקרית. פריצת דרך אשר תשפיע על מקבלי ההחלטות ותגרום לשינוי בראייה רחבה לתחום ה”ההתבגרות הבריאה” ואף להאצת שינוי התרבות המחקרית הארגונית בטכניון.

בהמשך הארוע הוצגו ארבעת המרכיבים הסינרגטיים אשר במבט על מאפיינים את האמצעים להשגת מטרות המרכז:

1. הבניית המרכז ויציקת תוכן תוך מתן דגש על יצירת קהילת חוקרים, שיתופי פעולה ברמה האסטרטגית, איגום משאבים, שיתוף מאגרי ידע.
2. הקמת מאגר אנושי מייצג המתפרש על פני ספקטרום רחב של גילאים ובעל מאפייני שונות מוגברת המקיף כ-1,000 נדגמים בהתחלה וצפוי לגדול לכ-10,000. המאגר יכלול נתונים קליניים ודגימות ביולוגיות. הוא ישמש לצורכי מחקר ומעקב תקופתי לאורך שנים ויבחן סוגיות מגוונות בתחומי הבריאות, הרפואה וארח החיים.
3. המרכז למחקר רפואי – יצירת מרכז מאובזר בציוד טכנולוגי חדיש לצורכי מחקר אשר ירכז מאגרי מידע, תוצאות ניסויים ויהווה מקור אחד עבור הנגשת אינפורמציה והעברתה. המרכז ישמש כסביבת עבודה נוחה, פחות בירוקרטית ומותאמת עבור החוקרים אשר ייהנו גם משירותים לוגיסטיים ואדמיניסטרטיביים

4. תמות למחקר היבטים משפיעי התבגרות –   

א. פענוח מנגנוני ההזדקנות ברמת המולקולה התאית – בהובלת פרופ’ איילה שיבר ופרופ’ ארנון חן מהפקולטה לביולוגיה.

ב. חקר השינויים בהיבטים משפיעי זקנה במערכות גוף האדם (מערכת החיסון, המערכת ההורמונלית) בגילאים השונים ומעקב אחר השינויים        הנובעים מהתבגרות ווהזדקנות. השפעות על המח ועל שאר בריאות הגוף – בהובלת פרופ’ נגה רון הראל, פקולטה לביולוגיה, ופרופ’ שי         שן-אור, פקולטה לרפואה.

ג. חקר השפעות הזקנה על תפקודו של המח – בהובלת פרופ’ פיראס מואסי, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, ופרופ’ בן אנגלהרד, פקולטה      לרפואה.

ד. יצירת מודל אינטגרטיבי למציאת השפעות מדדים מנבאים תוחלת חיים בהובלת פרופ’ יוני סביר, הפקולטה לרפואה.

ה. עיצוב, פיתוח ובחינת תרכובות מזון ותרופות לייעול תהליכי הזדקנות בריאים בהובלת פרופ’ אורי לזמס, הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון.

ו. פיתוח וחקר אמצעים ואביזרים לסיוע המוביליות בקרב בני הגיל המבוגר בהובלת פרופ’ אריאל פישר.

ז. חקר סוציאלי רוחבי על החשיבות להשתייך לקהילה, עבור האוכלוסייה הקשישה, כאמצעי לשמירה על בריאות נפשית ופיסית והאמצעים         ומציאת דירקטיבות מתאימות לייעול הסוגיה בהובלת פרופ’ מירב אהרון גוטמן, פקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים.

המרכז הוקם הודות למעורבותם ותמיכתם של המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופ’ עודד רבינוביץ’, והמשנה לנשיא למחקר פרופ’ נעם אדיר.