פרס נובל בפיזיקה לשנת 2022 – ההקשר הטכניוני

שניים מתוך שלושת חתני פרס נובל בפיזיקה לשנת 2022 קיבלו בשנים האחרונות תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון. השניים הם פרופ' אלן אספה ופרופ' אנטון ציילינגר, שזכו בפרס נובל בפיזיקה על פריצות דרך במכניקה קוונטית. שותפם לפרס הוא פרופ' ג'ון קלאוזר.

פרופ’ אנטון ציילינגר קיבל את תואר הכבוד בטכניון בקיץ האחרון במסגרת אירועי הקורטוריון – חבר הנאמנים של הטכניון. פרופ’ ציילינגר נולד באוסטריה ב-1945. והוא פרופסור וראש המכון לפיזיקה ניסויית באוניברסיטת וינה, נשיא האקדמיה האוסטרית למדעים, מדען בכיר במכון לאופטיקה קוונטית ומידע קוונטי באקדמיה האוסטרית למדעים. תואר הכבוד מהטכניון הוענק לו “בהוקרה על תרומתו העצומה למדע וטכנולוגיה  קוונטית; בהערכה על פעילותו המסורה להגדלת מספר הצעירים העוסקים בתחום; ובהצדעה על מאמציו ועל הכרתו במדע כפלטפורמה המעשירה את רוח האדם. ברחשי תודה על מחויבותו ארוכת השנים לשילוב הקהילה האקדמית הישראלית בקהילה האירופית.”

פרופ' אנטון ציילינגר מקבל את התואר מנשיא הטכניון פרופ' אורי סיון והמשנה לנשיא למחקר פרופ' קובי רובינשטיין

פרופ’ אנטון ציילינגר מקבל את התואר מנשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון והמשנה לנשיא למחקר פרופ’ קובי רובינשטיין

פרופ’ אלן אספה נולד ב-1947 בצרפת והוא פרופסור באקול-פוליטכניק שהפכה מאז לחלק מאוניברסיטת פריז-סאקלה. אספה זכה בפרסים רבים וב-2015 התקבל כחבר זר באגודה המלכותית למדעים של בריטניה. פרופ’ אספה קיבל תואר דוקטור של כבוד מהטכניון באירועי הקורטוריון בשנת 2011 “על תרומתו הכבירה ועל הישגיו המדעיים המרשימים בתחומי המכניקה הקוונטית והאופטיקה הקוונטית; ברחשי תודה על דורות של סטודנטים שהכשיר, אשר ימשיכו לקדם את פיתוחן של טכנולוגיות המשנות את פני העולם; בהערכה רבה על מנהיגותו בקהילת המדע; ובהוקרה על ידידותו ועל תמיכתו בטכניון ובמדינת ישראל”.

פרופ' אספה מקבל את תואר הכבוד מהטכניון ב-2011 מידי פרופ' פאול פייגין המשנה הבכיר לנשיא הטכניון דאז.

פרופ’ אספה מקבל את תואר הכבוד מהטכניון ב-2011 מידי פרופ’ פאול פייגין המשנה הבכיר לנשיא הטכניון דאז.

שלושת הנובליסטים החדשים הציגו ראיות ניסויות לקיומה של תופעת השזירה הקוונטית. שזירה היא יחס מיוחד בין חלקיקים; כאשר שני חלקיקים או יותר שזורים, מניפולציה על חלקיק אחד תשפיע בה בעת על חלקיק אחר הנמצא במרחק עצום ממנו, וזאת בלי אינטראקציה פיזית ובלי העברת מידע; לכן, טען איינשטיין בזמנו, מדובר ב”מעשה כשפים במרחב” (spooky action at a distance).

פרופ’ אספה הוא שהראה כי השזירה היא תופעה קיימת; פרופ’ ציילינגר הוסיף לכך את התופעה הייחודית של טלפורטציה קוונטית – העברה של מצב קוונטי מחלקיק נתון לחלקיק אחר. גם כאן ישנם קשרים חשובים לטכניון – את תופעת השזירה הציגו לראשונה איינשטיין, פודולסקי ופרופ’ נתן רוזן ז”ל, שהיה ממייסדי הפקולטה לפיזיקה בטכניון; את רעיון הטלפורטציה העלו שישה מדענים ובהם פרופ’ אשר פרס ז”ל, גם הוא מאבות הפקולטה לפיזיקה בטכניון.