ברכת שנה טובה מנשיא הטכניון

משפחת הטכניון היקרה,

ראש השנה מהווה הזדמנות נהדרת להתבונן אחורה בסיפוק ובתודה על השנה החולפת וקדימה בציפייה אל השנה החדשה.

בתשפ”ב למדנו לחיות לצד הוירוס, והסוד היה בתובנה שארגון בעל סמכויות מבוזרות מתמודד טוב יותר עם משברים ושינויים מהירים. איש מאיתנו לא יודע לחזות את הצפוי לנו בשנה שבפתח, אבל אנחנו פותחים אותה חזקים, ממוקדים ומנוסים יותר בהתמודדות עם שינויים. את משבר הקורונה צלחנו בכוחות משותפים, ולכן אני מבקש להודות לכולכן ולכולכם, לכל מי שהשתתף בהשטת ספינת הטכניון במים הסוערים של המגפה: הסגל האקדמי, הסגל המנהלי, הצוותים הטכניים וכמובן הסטודנטים שלנו. ראוי לציין בהקשר זה את אס”ט, אגודת הסטודנטים בטכניון, שגם ברגעי מחלוקת ידעה לשתף פעולה עם הנהלת הטכניון לטובת הסטודנטים ולטובת הטכניון כולו, ואת ידידי הטכניון ובוגריו בארץ ובעולם שנרתמו ותמכו בנו לאורך כל הדרך בדיבור ובמעשה.

בשנה האחרונה התנענו מהפכה של ממש בחינוך. המגבלות שהושתו עלינו בשל מגפת הקורונה אילצו אותנו לפני שנתיים וחצי לשנות את דפוסי הלימוד וההוראה ממש בין לילה. בבת אחת עברה ההוראה למתכונת מקוונת, מה שחייב את הסטודנטים ואת המרצים להסתגלות מהירה שלא תפגע בקצב הלימוד התובעני ממילא. הצלחנו בכך הודות לתהליך דיגיטציה מעמיק שהטכניון היה שרוי כבר בעיצומו בהובלת המרכז לקידום ההוראה והלמידה ולא פחות מכך, בזכות היוזמה והמנהיגות שגילו המורים והתומכים בהוראה. בשנה החולפת חזרנו להוראה מלאה בקמפוס, אולם מה שלמדנו מהשינוי לא היה לריק; כלי ההוראה הדיגיטליים ימשיכו לשמש אותנו, גם אם באופן מושכל ובלי שיחליפו את ההוראה הפיזית, כלומר את האינטראקציה הממשית בכיתות ובמעבדות. במקביל, נמשיך לפתח כלים חדשים כדי להעניק משמעות לקמפוסים כמקום מפגש אינטלקטואלי. אנו גם ממשיכים ליישם את תכנית החדשנות בלימודי הסמכה – לצייד את תלמידינו בכלים חדשים, לפתח בהם יכולות ולהקנות להם התנסויות, שיאפשרו להם לממש את עצמם ולתרום כמובילים במשק ובמדע מתוך תפיסה חברתית, סביבתית ואתית רחבה.

יצאנו מהמשבר עם קו אסטרטגי ברור וממוקד, שאחד מיעדיו הוא הרחבת המחקר הרב-תחומי והרב-פקולטי בטכניון תוך המשך חיזוק הפקולטות. תהליך זה ימשיך להתבסס בין השאר על ייסוד חזיתות רב-תחומיות שיחברו חוקרים וסטודנטים ממגוון פקולטות ותחומים. חזית בריאות האדם, בראשות פרופ’ נעם זיו, כבר חיה ובועטת עם יוזמות, מרכזים ופרויקטים פעילים. חזית הקיימות, הולכת ומתגבשת ע”י צוות רחב בהובלתו של פרופ’ אבנר רוטשילד ואין לי ספק שתחולל שיפור דרמטי ביכולתנו לספק פתרונות לאתגרים הגדולים שמעסיקים את האנושות כולה. בשנה הקרובה נמשיך לפתח את מרכז Tech.AI, את המאמץ בטכנולוגיות מזון מתקדמות, ונתרחב לתחומים נוספים המתחילים להסתמן.

יעד נוסף באסטרטגיה הטכניונית שגובשה הוא העצמת הקשר עם התעשייה באמצעות שיתופי פעולה המועילים לשני הצדדים. בתשפ”א ובתשפ”ב חברו אלינו חברות מצליחות וחשובות ובהן PTC, IBM, גוגל, אינטל ודוראל אנרגיה. חברות אלה מחפשות בטכניון את המוחות המחקריים ואת כלי הפיתוח שיסייעו להן לפרוץ גבולות קיימים, ואת מובילי העתיד בדמות בוגרינו שיצטרפו לשורותיהם. שיתופי פעולה אלה תורמים לטכניון בכך שהם מייבאים לתוכו את מפת הדרכים של התעשייה – את המגמות, את השאלות ואת האתגרים שעמם מתמודד העולם כיום; שכן הטכניון אינו יכול, ובוודאי אינו רוצה, להיות מגדל שן; הוא רוצה להמשיך ולהוות ברוח יעדי הטכניון שנוסחו בחוקתנו גורם המשפיע על קידומה של מדינת ישראל והאנושות בכלל, ולשם כך הוא חייב להיחשף לנעשה מחוץ לאקדמיה. זו גם היתה המוטיבציה שהנחתה אותנו כשמיסדנו השנה שעברה מעמד של עמיתי מחקר מהתעשייה שיצטרפו לשורות החוקרות והחוקרים המעולים שלנו.

הקשר למגזר התעשייתי מתבטא גם בהאצת פעילותנו ביזמות טכנולוגית שמקורה בטכניון. בשנים האחרונות נוסדו בטכניון בכל שנה כ-15 חברות הזנק חדשות המבוססות על ידע של חוקרי הטכניון.

למותר לציין שבוגרי הטכניון, קהילה עצומה של מנהיגות ומנהיגים פורצי דרך המשולבים בכל ענפי המשק הישראלי, ומצויים בחזית הטכנולוגיה הישראלית, הם חוליה נוספת – חשובה ומרכזית בחיבור החיוני בין הטכניון והתעשייה.

היבט נוסף, חשוב לא פחות, הוא העמקת הגיוון וההכללה בקמפוס. משימה זו עולה בקנה אחד עם תפיסת עולמו של הטכניון מאז הקמתו: קבלת כל מועמד מתאים ללא הבדל דת, גזע ומגדר. עד כה רשמנו הצלחה בלתי מבוטלת, עם שבע דיקניות בעת ובעונה אחת ועם שיעור חסר תקדים של 42% נשים בכל מחזור חדש של בוגרי הטכניון, כמו גם ייצוג נרחב של סטודנטים וסטודנטיות מהמגזר הערבי. כדי להמשיך ולקדם את הגיוון בקמפוס, ולא רק בהיבט המגדרי, מיניתי את פרופ’ עדי זלצברג לסגנית הנשיא הראשונה לגיוון והכללה.

אני מבקש לברך את פרופ’ זלצברג כמו גם את פרופ’ נעמה ברנר, הנכנסת לתפקיד המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים, ואת פרופ’ וויין קפלן, הנכנס לתפקיד סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים. זו גם ההזדמנות להודות לשלושה המסיימים את כהונתם בהנהלה אחרי שירות קריטי לטכניון בשנים מאתגרות אלה: המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון פרופ’ בועז גולני המסיים שנות תפקיד ארוכות בהנהלה, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ’ שמעון מרום וסגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ אלון וולף.

בשנת 2024 נחגוג 100 שנה מאז שהטכניון פתח את שעריו, בקמפוס הישן בהדר, עם 16 סטודנטים וסטודנטית אחת. מאז התפתחנו מבית ספר טכני גבוה בסגנון הגרמני לאוניברסיטת מחקר מובילה עולמית בהוראה ובמחקר. מעמדנו הבין-לאומי קיבל לאחרונה כמה אישורים חיצוניים, אובייקטיביים. שני דירוגים בין-לאומיים מובילים קבעו כי הטכניון הוא האוניברסיטה המובילה באירופה, קל וחומר בישראל, הן בבינה מלאכותית והן ברישום פטנטים בארצות הברית. דירוג שנחאי שהתפרסם לאחרונה אישר גם הוא שמאמצינו נושאים פרי: הטכניון זינק ב-11 מקומות למקום ה-83 ברשימת המוסדות האקדמיים המובילים בעולם. אל לנו לכוון את עצמנו לזכייה בדירוגים האלה, אבל מותר לנו לשאוב מהם עידוד, גאווה ומוטיבציה להמשך.

אין לי ספק שהשנה החדשה, תשפ”ג, אוצרת בתוכה הפתעות רבות וטובות. ברצוני להודות לכולכם, האנשים שעושים את הטכניון למה שהוא, ולאחל שנה טובה ומוצלחת לכם ולבני ביתכם. המשיכו לחלום, ליזום ולהגשים, ולמלא את כולנו גאווה בהיותנו חלק מהארגון המופלא הזה.

פרופ’ אורי סיון
נשיא הטכניון